בתשובה לנועה ו, 11/11/11 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשמפריטים שירות ציבורי יש לפחות 7 צדדים משרד האוצר כנציג הקופה הציבורית ועד העובדים של המשרד שמספק את השרות ושמייצג את האינטרסים של העובדים שתפקידיהם לא הופרטו העובדים שעבודתם הופרטה עובדי הקבלן הקבלן עצמו הציבור שמשתמש בשרות הציבור שלא משתמש בשרות . כשאת אומרת שהשרות עולה יותר למי את מתכוונת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''קופת המדינה'' איננה משהו שיש לו חשיבות בפני עצמו, כלומר מטרה למלא את קופת המדינה וזהו היא מטרה מופרכת. היא מביאה את מי שמנהל את קופת המדינה להתייחס למדינה כארגון שמטרתו רווח. קיימת המדינה שאמורה לתת שירות לאזרחיה והם אמורים לשלם מיסים. כשמפריטים שירות, הוא עולה בסופו של דבר יותר לאזרחים. הנימוק שזה מעשיר את קופת המדינה הוא נימוק מופרך. השאלה היא מה השימוש שהמדינה עושה בכסף שנחסך ע''ח האזרחים. החשיבות של קופת המדינה היא השימוש בכסף שנמצא בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קופת המדינה ברוב המדינות (אם לא כולן), ודאי וודאי במדינת ישראל, היא בגרעון, לא בעודף. המטרה אינה "למלא את קופת המדינה" אלא לשמור את החוב הלאומי (=החובות שאנו מורישים לילדינו ונכדינו) תחת שליטה, כך שהטענה כאילו מישהו רוצה "להעשיר את קופת המדינה" היא המופרכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה מעמידים המגינים על קופת המדינה כמשהו שמסכן אותה. קרא פוסט של קרוגמן בבלוג שלו. כפי שהספקתי להכיר אותך, אתה ודאי מיחס את הסכנה לקופת המדינה במה שקרוי "סוציאליזם" או מדינת רווחה. אם אינני טועה החוב בשוודיה הוא 40+% מהתוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מייחס את הסכנה לקופת המדינה להתנהגות מופקרת וחסרת אחריות כלכלית (שנובעת בד''כ מפופוליזם של פוליטיקאים). סוציאליזם הוא רק אחת הדוגמאות לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מתכוונת הוא, שלא פעם שירות מופרט עולה למדינה יותר ממה שעלה אותו שירות, בתקופה שסופק ע"י הממשלה. אם הנימוק להעסקת עובדי קבלן הוא עלות - לעיתים מתברר שאין כל חיסכון בזה, ונתתי שתי דוגמאות. יוצא מזה, שהעובדים נעשקים, הציבור מקבל שירות גרוע, ולמדינה זה עולה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש שלי בלי לבדוק כנראה ששכחת איזה פריט החשבון העלות למדינה (אולי חישבת לפי משכורת בסיס במקום לפי עלות עובד או משהו כזה) כי עד כמה שאני יודע משרדי ממשלה לא יכולים לחרוג מהתקציב בלי אישור ואני לא חושב שיאשרו הפרטה שלא חוסכת כסף אלא אם כן מביאים איזה הסבר משכנע למה כדאי להפריט למרות העלות הנוספת או שמדובר בשחיתות לשמה (גיסו של הקבלן נשוי לבת של בייניש או משהו כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מביאים תחשיב שתוך שלוש שנים תהיה ירידה בעלויות התפעול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אאל"ט יש לא מעט מקרים של שחיתות לשמה. ב. יש את נושא האידיאולוגיה - מדינה לא יכולה לנהל / מדינה לא יכולה לתפעל / השוק הפרטי עושה הכל הכי טוב ולכן צריך לתת לקבלן לעשות את זה / מדינה בכלל לא צריכה להתעסק עם זה. ואז, שווה להפריט גם אם זה עולה אותו דבר / עולה יותר. ג. מחליפים קבלנים כל כמה זמן, נכון? כשמפריטים לראשונה, לוקחים את זה שנתן את ההצעה הכי זולה. הוא נותן שירות מחורבן, או שהוא בא לבכות שהמחיר לא תואם את העלויות בפועל וצריך להגדיל את התקציב, או שניהם כאחד1. מחליפים את הקבלן. הפעם בוחרים את זה שלא נתן את ההצעה הכי זולה, בכוונה תחילה. כאן, כבר נעלם החיסכון, ומתחילה עלות זהה או גבוהה יותר. הקבלן נכנס לתקופת הרצה, בה הוא נותן שירות מחורבן כי הוא עוד לא למד את העבודה. אחרי שהוא ילמד, הוא יתן שירות מחורבן כי הוא צריך להרוויח2. ד. ברגע שהפריטו, הורידו תקנים. להחזיר את הגלגל אחורה - מסובך. כי אז צריך להוסיף תקנים. אמנם בחישוב הכולל, קבלן עולה אותו דבר או יותר, לתקציב המשרד. אבל עובדים ישירים באים מסעיף משכורות, ועובדי קבלן - מסעיף ציוד (נניח). משרד האוצר, כמדומני, נכון להוסיף תקציב לסעיף ציוד, אם זה לצורך הפרטה. עיין סעיף ב'. 1 מקרה הפרטת שירותי אחיות בתי הספר - קבלן א': האגודה לבריאות הציבור. 2 מקרה הפרטת שירותי אחיות בתי הספר - קבלן ב': נטל"י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להרחיב מעט בנושא, כיוון שעמדתך איננה מובנת לי? המדינה נותנת שירות לאזרחיה: בונה בתי ספר, מעסיקה מורים, מפנה אשפה, תופסת גנבים, שומרת על הגבולות, וקונה מכונית משוריינת לראש הממשלה. כל זה עולה למדינה X שקלים מדי שנה. המדינה גובה מסים: אגרות, מס חברות, מס רווחי הון, מס הכנסה, מס ערך מוסף, מכס, ובלו. כל זה מכניס למדינה Y שקלים בשנה. האם יש קשר בין X ל־Y? האם אמור להיות קשר שכזה? מהי מטרת המע"מ אם לא מילוי קופת המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש קשר בין X ל-Y .בגלל זה אם הקשבת לדברי יוסי זעירא ואביה ספיבק-http://cafe.themarker.com/post/2361733/ -היית רואה שהם מתמקדים בגרעון ולא במסגרת התקציב. הם גם טוענים שצריך לגלגל חזרה את הרפורמה במס של ביבי נתניהו 2003. האידאולוגיה של הרפורמה היתה בנויה על הנחה שהורדת המס תביא להשקעת הכספים במשק והגדלת הצמיחה. זה לא קרה.הכסף שהתפנה, הושקע בחו"ל -יצא יותר כסף מישראל מאשר נכנס אליה. הכסף הושקע ברכישת חברות והגדלת העוצמה והריכוזיות ולא בהשקעה בייצור. לכן לדבר על קופת המדינה ולעשות את הדברים הללו, הוא אקט ציני. המטרה האמיתית היא הקטנת תפקידיה של הממשלה במשק הישראלי. קח את ההסבר ששמעתי אתמול מסגן הממונה על התקציבים באוצר לגבי המשבר במערכת הבריאות: הוא ציין שההסכם שנחתם היה ההסכם היקר ביותר שנחתם. הוא כמובן לא הזכיר את העובדות שבמשך 15 שנה מייבש האוצר את מערכת הבריאות. במדינת ישראל לא חודשו התקנים משנות ה-70. במדינת ישראל יש ירידה מתמדת של מספר מיטות ל-1000 נפש. במדינת ישראל, למעלה מ-40% מההוצאה לבריאות היא הוצאה פרטית. אלו נקודות על קו תהליכי. העניין הוא של חלוקת העוגה הלאומית שכוללת גם הפחתות מיסים לשכבות העשירות. הזכרת הקופה היא במילים אחרות אמירה שהקופה קיימת לצרכים אחרים ולא הצרכים שלך. בדו"ח טרכטנברג כמדומני כתב את סעיף הבריאות מי שהיום ממונה על התקציבים-גל הרשקוביץ-והיה הרפרנט של הבריאות. התייחסות:http://www.themarker.com/consumer/health/1.1484185 הקופה הציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, אתה פורש אג'נדה רחבה במקום להסביר לי מהו הקשר בין X לבין Y, לשיטתך. אינני מכירה את העמדה של זעירא וספיבק בעניין זה, ואם אתה מסכים איתם, אודה אם תפרט אותה. האם הזכרת הקופה (Y-X) היא עבירה מוסרית כלשהי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את שני הקישורים, ולא הצלחתי למצוא שם שום דבר רלוונטי לשאלה שלי: האם לשיטתך גביית המסים צריכה (לכסות/להתקרב/לעמוד באותו סדר גודל) עם הוצאות הממשלה. האם יש חשיבות למספר השקלים שבידי האוצר בסוף השנה? מהי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גביית המיסים צריכה לכסות את תקציב הממשלה. ישנו גרעון קטן שהוא מובנה ומקובל. בזה מסכימים גם טרכטנברג וגם הכלכלנים שייעצו למחאה-אביה ספיבק, יוסי זעירא, לאה אחדות. תפיסת האוצר מתמקדת בשמירה על גודל ההוצאה-גודל התקציב, כבסיס למסגרת שתשמור על הכלכלה הישראלית ותמנע ממנה להגיע למצבם של מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, ספרד ויוון). הצוות המייעץ למחאה מתייחס לאי חריגה מהגרעון -אותו הגרעון שעליו מדברים גם טרכטנברג ופישר- כמה שישמור על הכלכלה הישראלית. הדרך לעשות את זה היא הגדלת מסגרת התקציב על ידי גלגול חזרה של רפורמת המיסים של נתניהו מ-2003. אם אני זוכר נכון, יוסי זעירא מציע גם לבצע חלק מהשינויים על ידי הגדלה זמנית של אחוז או שנים של החוב. מה לא ברור כאן? הויכוח הוא על "גודל הממשלה"-אין הכוונה למספר השרים אלא להקף אחריות הממשלה, הקף ההפרטות והעברה לכוחות השוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על תשובתך. האם אפשר לסכם את דבריך בכך שהפער בין Y-X צריך להיות קטן? עד כמה קטן, אם יותר לי לשאול? 1.7% כהצעת האוצר? 10%? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.7% הוא העליה המותרת במסגרת התקציב שאמורה לבטא את הריבוי הטבעי. אין לזה כל קשר לרמת הגרעון. יכול להיות גידול במסגרת התקציב ב-10% אם במקביל הוגדל מס החברות, הוגדלו המיסים על העשירים וכד'. הנתון שגם כלכלני האוצר וגם הצוות המייעץ למחאה מסכימים עליו הוא גודל הגרעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, התבלבלתי לגבי ה-1.7. סליחה. אבל מהו אותו גודל גירעון מוסכם? וכמה מן התקציב ראוי לממן באמצעות הלוואות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר מהו אותו הגודל אך מספיק שיש הסכמה בין יוסי זעירא וספיבק לבין טרכטנברג. כמה מן התקציב ראוי לממן באמצעות הלוואות? כדי לתקן את קלקולי הכלכלה הישראלית הציע יוסי זעירא לממן חלק מהתיקונים ע"י העלאת החוב-נדמה לי שבחצי אחוז תוצר אבל אולי אני טועה. את החוב הזה אפשר ואולי צריך יהיה להוריד אחר כך. אם הקשבת לירון זליכה, שיפור הכנסתם של אנשי המעמד הבינוני והנמוך והעלאת אחוז ההשתתפות בשוק העבודה, יגדיל את הצמיחה, גביית המיסים ומכאן גם את הקופה הציבורית הקדושה. אמרתי קיינס? כמובן שזהו רק חלק מהתמונה; חלק חשוב אחר הוא טיפול בבעיית הריכוזיות ופירוק פירמידות השליטה במשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציג עמדה סבירה והגיונית, שמתייחסת בכבוד לאיזון תקציבי, אבל מקלקל את השורה במילות גנאי ל''קופה הציבורית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפני שהמילה ''הקופה הציבורית'' היא למעשה חסרת תוכן . בערך כמו האיש שנקרא ''משלם המיסים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מכנה את "הקופה הציבורית" כ"חסרת תוכן" אחרי שטענת שגם אתה חושב שיש לדאוג שבסוף השנה היא לא תתרוקן (יותר מדי)?! אני באמת לא מצליחה להבין אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שהמילה הזאת זוכה בד"כ לשימוש דמגוגי, בדיוק כמו המילה משלם המיסים. למשל הקשיבי לאילן לוין: הוא תמיד יאמר שההסכם עם הר"י היה הסכם מאד יקר ויש לו אחריות לכלכלת ישראל, כלומר לקופה הציבורית. כך היה עם העובדות הצוציאליות. הצגה של גורם אחד שעליו תקום או תיפול הקופה הציבורית היא הצגה דמגוגית. דוגמא על מה עומדת הקופה הציבורית? על כך שעובדות סוציאליות שהאוצר הפריט את מקום עבודתן יקבלו 4000 ש"ח לחודש. צ'יץ' כשהיה ראש עיריית ת"א, היה מוציא לרחוב את החלשים ביותר כשהיה לו ויכוח עם האוצר. הקופה הציבורית היא גם הורדות המיסים לעשירים במתווה הורדות המיסים, השקעות בהתנחלויות שברור שירדו בהסדר, תכנוני מס אגרסיביים וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם יש אנשים שמשתמשים במושג באופן דמגוגי, אמירת דבר והיפוכו אינה מועילה לטיעון שלך. או שיש לשמור על ה''קופה הציבורית'' או שאין למושג הזה תוכן. השאלה כיצד נשמור על הקופה, אם באמצעות קיצוץ תקציב הביטחון או העלאת מס הבולים, היא שאלה אחרת. קודם צריך להסכים אם יש למאזן התקציבי משמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הסיבה שהשתמשתי במושג ''גרעון'' ולא הקופה הציבורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה ההבדל בין המושגים (חוץ מכך שלפי דעתך אנשים לא נחמדים משתמשים במושג "קופה ציבורית")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרעון הוא ההפרש בין ההכנסות להוצאות כשההוצאות גדולות מההכנסות. הקופה הציבורית היא למעשה התקציב. בגרעון נתון יכולים להיות גדלים שונים של תקציב-קופה ציבורית- תלוי באופי ורמת המיסוי. אם תגרום להקטנת הפערים בחברה, כנראה שגם תגדיל את תקבולי המיסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה טועה. מי שדורש לשמור על הקופה הציבורית איננו דורש להגדיל את התקציב. הוא דורש שלתקציב יהיו מקורות אמינים. אבל כיוון שגם אתה שואף לתקציב מאוזן (כמעט) אין לנו ויכוח מעניין כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני טועה. אחת הטענות נגד המדיניות הניאו ליבראלית של ממשלות ישראל היא הירידה באחוז התקציב האזרחי מהתל''ג. האחוז הזה ירד יחד עם התקדמות הרפורמה במס- הקטנת מס החברות ומדרגות המס הגבוהות. העלאת מס החברות ומדרגות המס הגבוהות, היתה יכולה להשאיר עודפי גביה גדולים יותר. אפשר היה בכסף הזה להקטין את החוב, להקטין את הגרעון או להגדיל את התקציב. האוצר השתמש בעודפי הגביה להקטנת החוב. הנה לך מקור להגדלת התקציב ללא הגדלת הגרעון. בדו''ח טרכטנברג יש המלצה גם להקטין את המיסים העקיפים במקביל להעלאת המיסים הישירים. לכאורה זה לא יאפשר להגדיל את התקציב (אצל טרכטנברג יש העברה מתקציב הבטחון לתקציבים האזרחיים). מה שיכול לקרות אם יורידו את המע''מ וגם ירדו עלויות החינוך וכד'- הציבור יוציא יותר והירידה בגביית המע''מ יכולה להיות קטנה יותר אם בכלל. את יכולה לקרוא את כל התכנית של צוות המומחים של המחאה החברתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי המאמר הבא יאיר את עינייך: http://www.project-syndicate.org/commentary/skidelsk... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, תן עוד לינקים לאתרים ''מאירי עיניים'' הממומנים ע''י קרנות של ג'ורג' סורוס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין ש''מאירי עינים'' אצלך הם אתרים הממומנים על ידי אוונגליסטים אנטישמיים וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הדעות הללו אתה יכול למצוא אצל כלכלנים נוספים כולל פול קרוגמן בבלוג שלו ובניו יורק טיימס. סליחה , האם הניו יורק טיימס ממומן על ידי סורוס? האם הבלוג של קרוגמן ממומן על ידי סורוס? חוץ מזה את מי זה מעניין מי מממן את הלינק? התייחס לתוכן. אם אני עובד במפעל שהבעלים שלו הוא שמאלן אז תאמר שאני ממומן על ידי שמאלן? משהו השתבש במצפן שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאחרי שהבאת ''הוכחות'' מאתר של סוכנות הידיעות של איראן, סורוס זה כבר שיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סע לשלום אדוני מהפריפריה; אפילו סבלנותי פקעה לדיוני גנון כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת החוב משמעה גלגול הצרות שלנו על כתפי ילדינו ונכדינו. בולשביקים כזעירא וספיבק1 פסולים לעדות מלכתחילה --- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה אחד מאלו שזועק על שאנשים בשמאל משתמשים במילה "פשיסטים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זליכה מדבר על הטיית השוק ממוטה-יצוא קצת יותר לכיוון מוטה-צריכה ע"י עידוד ענף "מסחר ושירותים", ונדמה לי שהוא מכוון לעידוד עסקים קטנים. זה עשוי להיות המפתח העיקרי לצמצום פערים בר-קיימא. מדוע? כי "קטר הצמיחה של המשק", הלוא הוא בליל התעשיות המתקרא "הייטק", מצד אחד מהווה כמחצית מהיצוא. מצד שני אין בו ייצוג מספק ללא-אקדמאים, ערבים, חרדים, תושבי פריפריה, יוצאי אתיופיה ושאר קבוצות עניות ו"לא מקושרות". כל הקבוצות הללו משתרכות הרחק מאחור, כך שיש לנו למעשה "שתי מדינות", די חופף ל- חמישון העליון וכל היתר. למשל ד"ר מומי דהאן חקר את תופעת הצעירים הערבים המובטלים, מהזווית הכלכלית: http://www.youtube.com/watch?v=8nDf2SjYRRI ההטיה המוגזמת ליצוא מועצמת גם ע"י חוק עידוד השקעות הון, שבפועל מסבסד רק מפעלים מייצאים (יש איזו יוזמת חקיקה לכלול גם מפעלים אחרים כדוגמת פרי הגליל שנמצא כיום בכותרות). בנוסף על הציר הון-מול-עבודה המשק הוא מוטה-הון וכדי לאזן אותו יש לצמצם את ההעסקה דרך חברות קבלן ולחזק את העבודה המאורגנת. יחד עם זאת קיימת הבעייה שארגון העובדים המשמעותי היחיד, ההסתדרות, נשען על כוחם של ועדים חזקים של מונופולים ממשלתיים (חברת החשמל, הנמלים) ואוליגופולים (הבנקים) - שהם תרמו את חלקם לעיוות הזה מלכתחילה. הממשלה והשוק הפרטי לקו במחלת עובדי הקבלן בין היתר כדי להימנע מ"התעסקות" עם ועדים חזקים כאלו. בהקשר זה נראה שיש התגברות מבורכת של תופעת התאגדות של עובדים, כגון טכנאי חברת הכבלים. ועם כל הכבוד לזליכה - הוא מציג את עצמו בספרו כאדריכל התכנית הכלכלית של נתניהו מ-2003, מבלי לציין את התרומה המשמעותית (והשלילית!) של תכנית זו למה שזליכה עצמו מכנה "אנורקסיה" של השירותים הציבוריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זליכה איננו סובל מאגו נמוך. הוא היה צריך לדעת שפוליטיקאים ישתמשו בחלק מהצעותיו אבל שימוש מבחינת חצי אמת גרועה משקר. היה כלכלן אמריקאי שהיה יועץ לרופורמות של פוטין- ג'פרי זקס. השתמשו ביקרה שלו ולא יותר. טענתו העקרית של זליכה היא טענה קיינסיינית: צריך להשאיר יותר כסף אצל האזרחים הפשוטים כדי שיוציאו אותו, מה שיגביר את הצריכה וביתר שוויוניות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |