 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מורה שעובדת שנים בביה"ס יסודי דרך משרד החינוך. בנוסף שהיתי עם המשפחה שנתיים בארה"ב ולימדתי שם בביה"ס יהודי פרטי וראיתי את ההבדל. אל תמהרו להיפטר מעיקרון הקביעות. בארה"ב פיטרו מורים, גם מורים וותיקים מהיום למחר, בלי יותר מדי סנטימנטים. זה היה מקומם לראות מהצד. זרקו מורה מבוגרת ונאמנה שהתעייפה. תחילה נתנו לה להעביר שיעורים פרטיים בביה"ס ואז צימצמו גם את זה. נעלבתי בשבילה. חרב הפיטורים שם מאיימת. הצוות שותק, ללא ערבות הדדית. איש לא התקומם. אותי זה מקומם. כן, יש מקרים מעצבנים - הם לא רבים. קביעות היא לא רק רעה חולה - היא צדק! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שקביעות אינה רעה חולה ואינה צדק. קביעות ביחד עם הסכמי שכר קיבוציים ועדכוני שכר אוטומטיים ללא תלות בביצועים היא רעה חולה, ובקרוב יתכן ונראה מדינות שהיו אימפריות מפוארות מתמוטטות בגלל הרעה הזו. (הייתי שמח להסביר גם מה זה צדק, אבל באמת שאין לי מושג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שיש המון דמגוגיה סביב העניין של הקביעות. ברור שמורה שהתעייפה צריכה לעזוב את ההוראה. השאלה איך. היעילות הכלכלית והגמישות הניהולית רוצים שלמנהל תהיה סמכות להעיף אותה אם יראה שהיא "התעייפה". אז נניח שהיא אשה בת 52 והיא מפוטרת מהארגון. הי5 אמנם התעייפה מלעמוד מול כתה אבל זה אינו אומר שהיא אינה יכולה לתרום המון למערכת-בהנחה שהיא היתה פעם מורה טובה. בתנאים שאתה רוצה ליצור-כדי לשמור על האמפריות המפוארות שלא יתמוטטו-היא אמורה להזרק לשוק העבודה בגיל 52. האם תחשוב להוציא אותה לפנסיה מוקדמת כדי שתוכל להתפרנס בכבוד גם מעבודות שמשולם בהן שכר נמוך? מה פתאום; זה עלול למוטט את האימפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית מוכנה לבזבז שנה מהחיים של הילדים שלך כדי שמורה עייף לא יאלץ לצאת לשוק העבודה? ומה בנוגע לשלושים שנות לימוד מבוזבזות שהן כיתה שלמה? ומה יקרה בשנה שלאחר מכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרו מעלי: מורה ש"התעייף" לא בהכרח חייב להמשיך ללמד כדי להישאר במערכת. אפשר להוציא אותו לשנת שבתון, או לתת לו למלא תפקיד שונה- נניח מורה מתגבר שאחראי רק על עזרה לתלמידים חלשים באופן פרטני. יש פתרונות אפשריים שהם לא "תמשיך לעבוד בדיוק באותה מתכונת" או "אתה מפוטר!", ואתה די מתעלם מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שזה מה שעשו, לא? נתנו לה להעביר שיעורים פרטיים. אולי הסתבר שגם זה לא עובד. דרך אגב, מה תעשה עם מהנדס ש"התעייף"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. צריך לפטר את כל מי שעבר את גיל 50 מכל עבודה שהיא. אולי נקים להם מחנות כליאה בדרום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה! אבל קודם כל נשלח לשם את הדמגוגים ומגלגלי העיניים בלי קשר לגילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצבנת אותי. כזה אני, עצבני. אנא, הסבר לי, אישי היקר, מה לעשות בכל אותם זקנים שמעל גיל 50? לזרוק אותם לפח משום שמנהל העבודה שלהם הוא טומטום צעיר שלא מסוגל להעריך נסיון? כל מי שמעל גיל 50 צריך למות? מה יהיה עליך כשתגיע לגיל המופלג הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מירב סיפרה לנו על מורה שהתעייפה (למיטב הבנתי - שאינה מתפקדת כפי שראוי למורה טובה). אני התייחסתי לתפקודה כמורה, ובשום פנים ואופן לא לגיל שלה (כפי שהשתמע מתגובתך הקודמת). האידיאולוגיה שלי גורסת שמנהל בית ספר צריך לדאוג שהתלמידים שלו יקבלו את החינוך וההשכלה הכי טובים שאפשר, אז בבקשה לא ליחס לי אפליה על בסיס גיל, מין, גזע, דת, צבע עור, העדפה מינית, או כל קריטריון זר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... בוא ננסה להתעצבן פחות, נכון שכדאי? :), כי לא מדובר בדיוק בכל אותם זקנים. הערה לא רק לך אלא כללית, למתדיינים: מישהי במעלה הדיון כתבה על "התעייפות" ("מורה שהתעייפה"), ובעקבותיה ממשיכים להשתמש כאן במונח זה, בין אם בתגובות רציניות או לעגניות. "התעייפות" מזכירה דברים רבים - להורים טריים, למשל, היא מזכירה לילות ללא שינה. לאתלטים - תקופת אימונים אינטנסיבית לקראת תחרות. לא מדובר במילה "התעייפות", על כל המשמעויות הסטנדרטיות שהיא מייצגת. המונח הנכון לפתילון הנוכחי הוא "שחיקה" - "שחיקת המורים". עקב חומרת העניין, מופיע נושא זה (ומונח זה) במחקרים העוסקים במורים הרבה יותר מבמקצועות אחרים. שחיקת המורים היא, עפ"י המחקרים, שונה מן ההתעייפות אצל מהנדסים, מנהלי חשבונות או קונדיטורים ערב חג השבועות. הפתרון יבוא, יש לקוות, בכך שיפותחו דרכים לאיתור הסימפטומים ולהקטנת/מניעת השחיקה עוד בשלביה המוקדמים, בניגוד להידרדרות הממושכת והקיצונית המתרחשת אצל מורים כיום ("יפותחו דרכים" - הכונה לדרכים מקצועיות, בעזרת פסיכולוגים, קבוצות תמיכה, מאמצים לשינוי מעמדם החברתי וכו'). כך אפשר יהיה להשיג את שתי המטרות הכרוכות זו בזו: גם השגי מערכת החינוך ישופרו וגם יוקטנו החיכוכים בנושא קביעות למורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט קיבלתי. יש לנו מקצוע X, חיוני למדי, שבו יש שחיקה רבה. הפתרון המוצע: להבטיח שלא יהיה שום סוג של בטחון תעסוקתי למי שעוסקים במקצוע זה. נדמה לי שהפתרון המוצע יכול רק לדרדר את המצב, והוא נובע מאידאולוגיה אנטי הומניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון המתבקש הוא פנסיה מוקדמת וקריירה שניה (כמו בצבא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה כתבת. אני טוען את זה כבר מזמן. היום להעלות את הפתרון הזה הוא כפירה שדינה שריפה. עוד לא נולד איש האוצר שלא ילחם בזה עד חורמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, בסדר גמור! אני חותמת על ההצעה בשתי ידיים. ועכשיו אספר על ע. קולגה שלי מכאן, מהארץ - מחנכת לכתות ה-ו, מנוסה מאד, אינטיליגנטית ומושחזת, מזיגה נפלאה של עקביות ונחרצות (יודעת להחזיק כיתה) וחום ואכפתיות מצד שני. מדברת לתלמידיה בגובה העיניים ובהומור. בקיצור אחלה מורה. ובכן - נמאס לה מללמד. קורה. כדי לצאת לפנסיה מעט מוקדמת היתה צריכה להילחם, להמציא ולהגזים כמה דברים, לשכנע, להודיע שאם יכריחו אותה ללמד "תעשה צרות"... אני הייתי משחררת אותה בלי מאמץ - ואומרת לה תודה על כל השנים שהשקיעה במערכת. היא הרי תקבל רק מה שמגיע לה לפי השנים שצברה, לא יותר. ולגבי שחיקה - מי שלא עמד מול כיתה יום יום שנה שנתיים - לא יודע מהי. אל תתנשאו מעלינו לפני שתתנסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אם היא למדה טוב, אז צריך לעשות מה שהיא רוצה. לתת לה את הזכויות של פנסיה תקציבית, עם הגמישות של פנסיה צוברת. ואם לא - היא צריכה לעשות צרות (רגע, אבל היא אחלה מורה, אז איך היא תעשה צרות. אה לא, זה לטובת המערכת הצרות שהיא עושה). חוצפה. איך לא הציעו לה לפרוש מוקדם, עוד לפני שדברה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לה פנסיה תקציבית או צוברת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום בדרום? איפה תמצא קרח בדרום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצפה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |