טרחנים כפייתיים במתמטיקה 1571
על האנשים המשוכנעים ביכולתם לרבע את העיגול, ומה ניתן ללמוד מטעויותיהם על המושגים ''הגדרה'' ו''הוכחה'' במתמטיקה.

לפני שנים אירח צבי ינאי את המתמטיקאי אילן עמית בתכנית "שיחה בשניים". בין השאר הזכיר עמית את שלוש הבעיות הקלסיות בגיאומטריה – ריבוע העיגול, הכפלת הקובייה וחלוקת זווית לשלוש – וציין שכיום אנו יודעים שכל השלוש אינן ניתנות לפתרון באמצעות סרגל ומחוגה. ימים אחדים לאחר מכן קיבל ד"ר עמית (שהוא אבי) מכתב מנומס לביתו. הכותב נהנה מאוד לצפות בתכנית, אך רצה להעלות תיקון קטן – את העיגול, הסביר, אפשר גם אפשר לרבע באמצעות סרגל ומחוגה, ובהמשך אף תיאר איך יש לעשות זאת.

מסתבר שכל מתמטיקאי מקצועי מכיר את התופעה התרבותית המשונה הזאת: טרחנים כפייתיים, תרגום גמלוני לביטוי cranks, ובפרט mathematical cranks. אלו אנשים ממגוון רחב של תרבויות ומקצועות, גברים כמעט ללא יוצא מן הכלל, השרויים בשכנוע עמוק שביכולתם לעשות דבר־מה שהוכח כבלתי־אפשרי (כמו למצוא נוסחה למשוואות ממעלה חמישית), או שבידיהם פתרון קצרצר לבעיה קשה ביותר (כמו משפט ארבעת הצבעים), או שהם זיהו טעות יסודית שכולנו, שוטים שכמונו, הרשינו למורינו לבלבלנו באמצעותה (למשל, ש- 0.9999 =1). לעיתים קרובות הם חשים שתגליתם המרעישה יש בה כדי לחולל מהפכה מוחלטת בחשיבה המדעית, ממכניקת הקוונטים ועד לסוציולוגיה. ומובן שנלווית גם תיאוריית הקשר: הממסד המדעי מתנכר להם מסיבות מסתוריות, ומונע מהם את ההכרה והיוקרה שהם זכאים לה.

במאמר זה נספר מעט על הטרחנים עצמם, וקצת על הבעיות שמושכות כמגנט כה רבים מהם. נתרכז במתמטיקה, למרות שיש טרחנים לרוב גם בפיסיקה, אך ככל הידוע לי לא בשום תחום אחר. למידע נוסף בנושא כדאי לעיין בכמה מהקישורים הנלווים.

הגדרות והנחות־יסוד במתמטיקה

השיטה המתמטית נשענת במידה רבה על הגדרת מושגים והנחות, והסקת מסקנות לוגיות מהם. אחת העובדות שאנשים רבים מחמיצים היא שהמתמטיקאים נוטלים לעצמם את החופש להגדיר ולהניח כרצונם, כאשר המבחנים היחידים הם עקביות (ההנחות לא מובילות לסתירה) ואסתטיות: התורה הנובעת מההנחות היא יפה, מעניינת, לא טריוויאלית ולעיתים אף שימושית. אין, בעצם, משמעות (או חשיבות) לשאלה האם זו "האמת". האם מינוס כפול מינוס זה "באמת" פלוס? האם 0.99999... שווה באמת ל-‏1? האם יש באמת מספר כזה, i, שהוא השורש הריבועי של מינוס אחת? ומדוע המתמטיקאים כל־כך בטוחים ששתיים ועוד שתיים הם ארבע?

המתמטיקאים, באמת, אינם יודעים. לעיתים קרובות מצטטים את ברטרנד ראסל: "מתמטיקה היא התחום בו לעולם איננו יודעים על מה אנחנו מדברים, ואם דברינו הם אמת". התשובה הנכונה לשאלות הללו היא שיש מערכת מסודרת של הנחות והגדרות שבמסגרתן נובעות הטענות המדוברות (גם כללי ההיסק המותרים הם חלק מהגדרת המערכת). אם זה מעניין, אפשר גם להסתכל על מערכות אחרות שבהן "האמת" היא אחרת. יש מצבים בהם שתיים ועוד שתיים הם אחת, יש מישורים בהם יש אינסוף מקבילים לישר נתון העוברים דרך אותה נקודה, ויש תחום מרתק בתורת המספרים שבו המשוואה המשונה

1 + 2 + 4 + 8 + 16 + 32 + ... = –1

היא נכונה לחלוטין. חשוב לומר שיש אסכולות שונות בפילוסופיה של המתמטיקה, בעלות נקודות מבט שונות על הקשר בין הפורמליזם המתמטי למציאות. זהו נושא מעניין לדיון נפרד, אך עמוק יותר מהנושאים שמענייננו כאן.

רוב האנשים, כאמור, לא מודעים למצב העניינים הזה, ואם כן, זה לא נשמע להם חשוב. ההבדל בינם לבין הטרחן הכפייתי הוא, כמו בבדיחה על הנוירוטי והפסיכוטי, שאת הטרחן זה מרגיז. הוא בטוח שפשוט לא ייתכן שיש טורים אינסופיים מתכנסים, או ש-‏1 איננו מספר ראשוני, או שיש חצוצרה עם נפח סופי ושטח פנים אינסופי, והוא מוכן להילחם על כך בחירוף־נפש. כמובן שוויכוח כזה הוא עקר בדיוק כמו הוויכוח האם לרגלי בשחמט מותר להכות "אגב הילוכו", אבל צא והסבר זאת לטרחן. כאן נתקלים באחת התכונות המשותפות לכל הטרחנים הכפייתיים: אין, לא היה ולא יהיה שום סיכוי להוכיח להם שהם טועים. רבים ניסו, וככל הידוע עד היום איש לא הצליח.

דוגמה אקראית לטרחן מהטיפוס ההגדרתי אפשר למצוא באתר "zerobyzero". כאן נטען שאפס מחולק באפס הוא פשוט אפס (ולא, כפי שטוענים המתמטיקאים, ביטוי לא מוגדר), ויש הרבה מהמוטיבים הנפוצים: כמות מרשימה של מלל, הערצה עצמית והתנשאות (“Don't worry about it. You will get it. It takes time to sink in.”), ומסקנות מרחיקות־לכת להפליא (תוכן העניינים נחתם ב"חיים" ואח"כ "מוות").

אחד הטרחנים הקבועים בקבוצת הדיון sci.math, שעוד נשוב אליה, הוא רוס פינלייסון. בכתיבתו הוא מדגים תכונות אחרות של טרחנים: אי־בהירות כמעט מוחלטת, ובישול מרק ממספר מושגים שהוא ליקט במעורפל לאורך השנים. ברור, עם זאת, שהוא שייך לזן ההגדרתי: אילו ניתן היה ללמד אותו מהם באמת מספרים שלמים, רציונליים, ממשיים ונורמליים, סביר להניח שהאובססיה שלו היתה נמוגה.

יש כמות מבהילה של אנשים שאינם מוכנים בשום אופן לקבל ש- 0.99999... זה בדיוק, אבל בדיוק, אחד, על־פי ההגדרה של פיתוח עשרוני. קל למצוא רבים כאלה ע"י חיפוש אחר “0.999” ב-sci.math. האם הטרחנים הם יצורים נדירים משולי החברה, או שבכל אדם חבוי גרעין הטרחן?

הוכחות אי־היתכנות

כמה מההישגים היפים ביותר של המתמטיקה הם הוכחות לכך שדברים מסויימים הם בלתי־אפשריים. מי שלמד את הנוסחה לפתרון משוואה ריבועית לא יתפלא לדעת שיש נוסחאות (מפחידות בהרבה) לפתרון משוואות ממעלה שלישית ורביעית. אולם עבור משוואות מהמעלה החמישית, לא קיימת נוסחה מהסוג הזה. זוהי כמובן טענה מסוג שונה לחלוטין. איך אפשר להוכיח שאין נוסחה? איך אפשר להוכיח שאי־אפשר לרבע את העיגול? לא נוכל לדון בשאלות אלו כאן, אך ננסה להסביר לפחות את מהות הטענות.

חשוב לתאר בדיוק את הבעיה. אפשר לפתור משוואות ממעלה חמישית ע"י קירובים נומריים, או באמצעות פונקציות אליפטיות, או ע"י הגדרה של "אולטרה־שורשים", אולם אי־אפשר לפותרן ע"י נוסחה המכילה את ארבע פעולות החשבון ופעולות שורש, בדומה לנוסחה למשוואה ריבועית. יתרה מזו, לא רק שאין נוסחה כללית לפתרון, יש אפילו משוואות ספציפיות עם מקדמים שלמים שאת פתרונותיהן לא ניתן לרשום כביטויים הבנויים ממספרים שלמים, פעולות החשבון ושורשים. עובדות אלה הוכחו בראשית המאה ה-‏19 ע"י נילס־הנריק אבל, פאולו רופיני ולבסוף אווריסט גלואה, והתורה שפותחה כדי להראות זאת היא אחת מהפנינים היפות של מה שהיום כבר נקרא מתמטיקה בסיסית.

באופן דומה, גם משפטי אי־ההיתכנות של השאלות היווניות הקלסיות תלויות בהגדרה מדוייקת של מה מותר ומה אסור. היוונים החשיבו כבנייה גיאומטרית רק פעולות הנעזרות בסרגל (לא מסומן) ומחוגה. יש שלל מכשירים הנדסיים המאפשרים לעשות הרבה יותר, אבל לא זו השאלה. באופן מהותי, אותה תורה מתמטית שהזכרנו הדנה בפתרון משוואות משמשת גם כאן לברר בדיוק את גבולות ההיתכנות: נסו ככל שתרצו, לא תצליחו לבנות מצולע משוכלל בן שבע צלעות עם סרגל ומחוגה. מצולע עם שבע־עשרה צלעות, לעומת זאת, אפשר. טענות אלו היו ידועות לגאוס הצעיר, וריבוע העיגול התרסק סופית כאשר לינדמן הוכיח ב-‏1882 ש-π (פאי) איננו מספר אלגברי.

אין צורך לציין שטענות מסוג "אי אפשר ל..." הן כסדין עז־צבע מתנפנף לעיני הטרחן. הממסד המתמטי טוען שאי אפשר לחלק זווית לשלוש? הבה נעמידו במקומו. עוד במאה ה-‏19 פרסם דה־מורגן ספרים הסוקרים שלל טרחנים שהכפילו, שילשו וריבעו, ומאז נוספו עוד מאות או אלפים. הבעיות הקלסיות זכו לפרסום רב, ומן הסתם מדמים הטרחנים בנפשם הררי תהילה (וכסף) המצפים לפותר. בעניין כסף, מעניין לציין מוטיב נוסף בנוהגם של טרחנים רבים: הם מפרסמים סקירות קצרות של עבודתם, ללא פרטים כלשהם אבל עם שפע סימני קריאה ואותיות גדולות, המזמינים כל דכפין לשלוח סכום כסף ולקבל את העבודה במלואה.

כדי לגוון, נביט בתוצאת אי־אפשרות אחרת, קצת פחות מוכרת: אין אפשרות למנות את המספרים הממשיים, כלומר להתאים לכל מספר ממשי מספר טבעי ייחודי (לממשיים שונים יש להתאים טבעיים שונים. המספרים הטבעיים הם 1,2,3,... והממשיים הם אלה בעלי פיתוח עשרוני, כמו 3.1415926...). במילים אחרות, יש יותר מספרים ממשיים ממספרים טבעיים. אם זה נראה ברור, כדאי לנסות לראות למה כן אפשר להתאים מספר טבעי לכל מספר רציונלי (שבר) באופן כזה.

הטענה שהממשיים אינם בני־מנייה הוכחה לראשונה ע"י קנטור ב-‏1874. ההוכחה (לא המקורית, אבל המפורסמת יותר) ידועה בשם "תהליך האלכסון של קנטור" והיא קצרה, פשוטה ויפה מאוד. כנראה שמסיבות אלו בדיוק היא הייתה ועודנה מטרה לחיציהם של טרחנים רבים. פתילים של אלפי הודעות ב-sci.math נכרכו סביב אותו אלכסון פשוט ומאמריו של מרק אדקינס, אחד העקשנים, הם דוגמה טובה. דיון מרתק בטרחני־קנטור ובטיעוניהם פורסם על־ידי וילפריד הודג'ס ב-"ידיעון של לוגיקה סימבולית" ב-‏1998. הודג'ס שפט וערך מאמרים בלוגיקה כעשרים שנה, ובאורח בלתי נמנע נתקל בלא מעט טרחנים אלכסוניים. מעניין שהודג'ס מציין כי על אף שחלק מהטרחנים בבירור יצאו מדעתם ("at sea" הוא הביטוי בו הוא משתמש), רבים מהם הם אנשים סבירים בכל מובן אחר.

הוכחות, בעיות פתוחות ובעיות פתוחות־לשעבר

הסוג הקשה ביותר, ובכמה מובנים המעניין ביותר, של טרחנות מתמטית הוא זה שבו הטרחן מוצא פתרון (תמיד פשוט) לבעיה מתמטית פתוחה, או כזו שהיתה פתוחה שנים רבות ונחשבת קשה. מרבית הבעיות הפתוחות המפורסמות הן מהסוג של "הוכח ש...", ולכן נדון ביחד בבעיות הוכחה ובעיות פתוחות. יש מספר גורמים לקושי במצבים אלה. ראשית, לא תמיד קל להצביע על הטעות בהוכחה שגויה של טענה נכונה. שנית, אין משמעות אמיתית לאמירה "זו טענה קשה": אפשר להוכיח שלא ניתן לרבע את העיגול, אבל אי אפשר להוכיח (בכלים שבידינו כיום) שמשפט פרמה, למשל, הוא קשה.

כלומר, כשטרחן טוען שבידו מנייה של הממשיים, אנו יודעים מיד שטעות בידו, אך כשהוא טוען שבידיו הוכחה של שני עמודים למשפט ארבעת־הצבעים, מי יודע? אולי באמת יש הוכחה כזו? אין טיעון "חיצוני" שמראה מיד שטענתו שגויה. יש לצלול פנימה להוכחה ולחפש בה פגם, וזה עשוי להיות לא קל: בהרבה מקרים הטיעונים מעורפלים מדי, ולעיתים (נדירות) יש בהם מתמטיקה אמיתית ונדרש מאמץ כדי לקעקע אותם.

אחת התכונות המושכות ביותר של המתמטיקה היא קיומן של בעיות קלות מאוד לניסוח אך קשות מאוד לפתרון. בעיות מסוג זה הן משפט ארבעת הצבעים (כל מפה מדינית מישורית אפשר לצבוע בארבעה צבעים כך שמדינות גובלות תקבלנה צבעים שונים) והשערת גולדבך (כל מספר זוגי הוא סכום של שני ראשוניים). אין ספור טרחנים עסקו בבעיות אלה, אך ללא ספק הדוגמה המפורסמת ביותר היא "המשפט האחרון של פרמה": אין שני מספרים טבעיים שסכום קוביותיהם (החזקה השלישית שלהם) הוא קוביה, וכנ"ל לחזקות רביעיות, חמישיות וכו'. כידוע, פרמה טען שיש בידו הוכחה יפה לטענה זו, אך לא פרסם אותה, והדבר הקנה להשערה הילה רומנטית נדירה. שום טענה מתמטית לא משכה מספר עצום של טרחנים כמו משפט פרמה, ודומה שהזרם לא פסק גם לאחר שאנדרו ויילס פרסם הוכחה של המשפט ב-‏1995, לאחר שנים של עבודה מאומצת. הטרחנים רק שינו זוית: כעת הם מחפשים הוכחה פשוטה וקצרה. ההוכחה של ויילס היא קשה ביותר, ומעטים המתמטיקאים המסוגלים להבינה. עובדה זו, והפרסום שויילס זכה לו, דומה שרק הוסיפה שמן למדורת הטרחנים.

משפט פרמה הוא גדול המגנטים לטרחנים, וג'יימס ס. האריס הוא גדול הטרחנים שנפלו ברשתו. ג'יימס הופיע בזירה בסביבות 1995, קצת לאחר ההוכחה של ויילס, ובידיו הוכחה אלמנטרית בת שני עמודים למשפט המפורסם. מאז חלפו כשמונה שנים, וג'יימס הוא עדיין המשתתף הפעיל ביותר ב-sci.math: לעיתים הוא פותח מעל עשרה פתילים שונים ביום. קבוצה קטנה ועקשנית של מתמטיקאים וסקרנים מתאמצת לאלפו בינה, ופעם־פעמיים בשנה הם אף מצליחים – ג'יימס שולח הודעות מדוכאות בהן הוא מודה שטעה, רק כדי לשוב כעבור יומיים לטיעוניו הישנים: הקהילה המתמטית מורכבת משוטים קטנים ורשעים, בקרוב יכירו בגדולת תגליותיו המהפכניות, וכו'. אין כל ערך למתמטיקה שלו, אך מבחינה פסיכולוגית הוא מופת של עיוורון עיקש.

אחד הגורמים המתסכלים במקרה של ג'יימס וטרחנים אחרים הוא שלל העדויות ההיסטוריות של מדענים מקצועיים וחובבים שהשיגו הישגים שהקדימו את זמנם ולא זכו להכרה בחייהם (גלואה, שהוזכר לעיל, הוא דוגמה מצויינת מהעולם המתמטי). הטרחנים נהנים לנופף בדוגמאות אלה, וקשה לטעון טיעונים נגדיים: כל מחאה נתקלת בחיוך סלחני, משמע רק הוכחת כמה עמוק אתה תקוע בדעותיך הקדומות, ממש כמו בני דורו של גלואה. וכאן מתעוררת שאלה אמיתית: איך באמת אפשר לדעת, ממש לדעת, שהטרחן אכן שוגה, ואיננו גאון נסתר שייגאל בעוד חמישים שנה? האם לא ייתכן שחובב חסר ידע מתמטי יגלה הוכחה להשערת גולדבך?

מן הדין הוא שלפחות במתמטיקה יהיה זה פשוט להכריע אם טקסט נתון הוא בעל ערך. הוכחה מתמטית היא סדרה של טיעונים לוגיים, וצריך להיות אפשרי לוודא בצורה מכנית אם הוכחה מוצעת למשפט מתמטי היא נכונה. הנקודה המעניינת היא שזה נכון רק להלכה. אין אפשרות מעשית לפרט את כל הצעדים הלוגיים אפילו בהוכחות מתמטיות פשוטות מאוד. מתמטיקה היא שפה עילית הנמצאת מספר רב של רמות מעל הסימנים הלוגיים היסודיים, ובשפה זו מתמטיקאים משכנעים אלה את אלה בנכונות טיעוניהם. זוהי שפה בהחלט פחות רב־משמעית מהלשון המדוברת, אך היא גם איננה מכנית לגמרי. כדי שמשפט מתמטי יתקבל כנכון, מומחים קוראים אותו ומחווים דעה, ועם הזמן האמון בהוכחה גובר. גם ההוכחה המקורית של ויילס עברה תהליך שיפוט כזה ונתגלתה בה טעות רצינית שתוקנה רק כעבור שנתיים.

יתרה מזו, בעשורים האחרונים הופיעו מספר הוכחות שמתחו, או פרצו, את גבולות מושג ההוכחה. ההוכחה המקורית מ-‏1977 של משפט ארבעת הצבעים עשתה שימוש נרחב במחשב, ולמרות סדרה של פישוטים היא קשה לווידוא גם היום, ויש מתמטיקאים המתקשים לקבל הוכחות תלויות־מחשב. משפט המיון של החבורות הפשוטות הוכח בעבודה משולבת של מאות מתמטיקאים המשתרעת על־פני אלפי מאמרים, ויש עדיין המפקפקים בשלמותה (למרות זאת מופיעים מאמרים רבים המסתמכים על משפט המיון כדי להוכיח משפטים חדשים).

לפני זמן לא רב מצא המתמטיקאי היילס (Hales) הוכחה להשערת קפלר. יוהנס קפלר שיער שהדרך היעילה ביותר לארוז תפוזים בחלל נתון היא כמו בדוכן בשוק – במבנה דמוי סריג. ההשערה נותרה פתוחה מאות שנים וכעת היילס סבור שעלה בידו להוכיחה. ההוכחה ששלח לפרסום היא כה סבוכה ועמוסה בפרטים עד שראש צוות השיפוט של המאמר, מתמטיקאי ידוע בשם פייש־טות (Fejes-Toth), נאלץ ליצור תקדים היסטורי: הוא הודיע שהוא נכנע, ואין ביכולתו להכריע אם ההוכחה נכונה אם לאו. עד עכשיו לא ברור מה יעלה בגורל ההוכחה.

מתי, אם כן, אנו יודעים שמשפט הוכח באופן סופי? ואם זה כה קשה ותלוי הקשרים תרבותיים, איך נוכל לדעת שהוכחות הטרחנים אינן נכונות? למרבה המזל קל בהרבה לפסול הוכחה שגויה מלוודא הוכחה נכונה, ובמיוחד נכון הדבר להוכחות הטרחניות שהן כמעט תמיד שטותיות לחלוטין. אולם אין ספק שהדיון בהוכחות הוא דיון לשוני, אנושי, ולא רק מתמטי, וכך מובטח לטרחנים הכפייתיים עתיד מזהיר של דיונים מעגליים סביב הוכחותיהם המופלאות למשפטים הקשים של המתמטיקה.
קישורים
Mathematical Cranks - ספרו המרתק של אנדרווד דדלי
crank.net - אתר המכיל דוגמאות רבות לתופעה
zerobyzero - כמה זה אפס חלקי אפס?
קבוצת הדיון sci.math מהווה אבן שואבת לטרחנים
רוס פינלייסון - מאמר לדוגמא ב- sci.math
דה־מורגן - Budget of Paradoxes
מרק אדקינס בטוח שקנטור טעה
דיון מרתק בטרחני־קנטור ובטיעוניהם מאת וילפריד הודג'ס
ג'יימס ס. האריס
הוכחה להשערת גולדבך (שגויה, כמובן)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ללא כותרת • א.ש.אייל • 228 תגובות בפתיל
  יופי של מאמר! • מיץ פטל • 8 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • גלעד ברזילי • 4 תגובות בפתיל
  בשם הטרחנים • שוקי שמאל • 495 תגובות בפתיל
  יופי של מאמר, מרושע ומשובח • פלאי גרייצר • 12 תגובות בפתיל
  אח נוסטלגיה... • קורא נבוך • 2 תגובות בפתיל
  ... • האייל האלמוני
  עדכון מביך מהשטח • אלון עמית • 4 תגובות בפתיל
  ומצד שני • easy • 31 תגובות בפתיל
  פעוטים היינו. • האייל המרושע • 26 תגובות בפתיל
  פרפטואום מובילה • ירדן ניר • 75 תגובות בפתיל
  הוכחה פשוטה למשפט פרמה • האייל האלמוני
  טרחנות = אקדמיה? • הדר אבירם • 27 תגובות בפתיל
  חצוצרה עם נפח סופי ושטח פנים אינסופי??? • האיל המבולבל • 107 תגובות בפתיל
  טרחנים יש בכל תחום • יוסי • 7 תגובות בפתיל
  מאמר מעולה!!! כתוב היטב • halemo
  טרחנים כיפיים במתמטיקה שימושית? • מיץ פטל • 16 תגובות בפתיל
  השיחה עם צבי ינאי • אלון • 4 תגובות בפתיל
  כמה הערות • עוזי ו. • 91 תגובות בפתיל
  Ross A. Finlayson • chingiss
  עשירית הכוס המלאה • יובל נוב • 2 תגובות בפתיל
  מתימטיקה טרחנית • ח.גב טרחן • 15 תגובות בפתיל
  בעיה במתימטיקה דיופאנטרית: כמה מגיע למצרים? • מיכאל מ. שרון • 12 תגובות בפתיל
  אולי זה יעזור? • א.נונימוס • 2 תגובות בפתיל
  למשועממים • easy • 22 תגובות בפתיל
  מיהו טרחן • שסק • 86 תגובות בפתיל
  שאלה לא קשורה לכלום • גיל לדרמן • 24 תגובות בפתיל
  עוד על טרחנים • משה צדקה • 4 תגובות בפתיל
  ודייק! (גם במתמטיקה של היום-יום) • יובל נוב • 19 תגובות בפתיל
  לגבי בעית NP מול P • אייל מזדמן • 13 תגובות בפתיל
  Goldbach conjecture can be independent! • Dr. T. • 8 תגובות בפתיל
  אסור להחמיץ • אלון עמית
  N-Rays טרחנות ושרלטנות • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  מצטער על התגובה המאוחרת • דה-קארט • 37 תגובות בפתיל
  לוגיקה • עופר מיירנץ
  טרחנים • דוביכורדי
  שאלה • אמממ • 18 תגובות בפתיל
  ההודעה ה-‏200000? • אלון עמית • 25 תגובות בפתיל
  שאלה מתמטית • יהונתן • 154 תגובות בפתיל
  מתמטיקה + חידה = קסם • רון בן-יעקב
  היילס, תפוזים והוכחות ממוחשבות • אלון עמית • 92 תגובות בפתיל
  השורה התחתונה • קרן • 15 תגובות בפתיל
  השערת גולדבך לא הוכחה לפני איזה שנה או משהו? • צב מעבדה • 15 תגובות בפתיל
  ואי שלמות • איציק פ. • 2 תגובות בפתיל
  פרס אייבל למתמטיקה • רון בן-יעקב • 106 תגובות בפתיל
  מאמר נהדר • גל כהן • 5 תגובות בפתיל
  לא שייך לכלום • שוטה הכפר הגלובלי • 6 תגובות בפתיל
  ורימאן? • ערן בילינסקי • 18 תגובות בפתיל
  שיטות לניעור טרחנים • אסף אהרוני • 32 תגובות בפתיל
  אולי בא לך... • משתאה • 29 תגובות בפתיל
  לחובבי העוגות • Xslf • 30 תגובות בפתיל
  הלוואי ''טרחן'' כזה עלינו • רון בן-יעקב • 5 תגובות בפתיל
  מתמטיקה • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  מושג מתמטי עם בניה • יוסי • 91 תגובות בפתיל
  אויקלידס ודקונסטרוקציה • יהונתן אורן • 55 תגובות בפתיל
  הוכחה השערת רימן? • גדי אלכסנדרוביץ' • 96 תגובות בפתיל
  עוף טופיק פראי • שוטה הכפר הגלובלי • 2 תגובות בפתיל
  טרחנים, שרלטנים, מי יודע? • ראובן • 2 תגובות בפתיל
  מכתב שקיבלתי • עוזי ו. • 2 תגובות בפתיל
  טרחן פיסיקלי (כפייתי?) • כליל החורש נאורי
  מתמטיקה מונדית • דורון שדמי • 58 תגובות בפתיל
  קבוצות ומערכות צירים • גדי אלכסנדרוביץ' • 24 תגובות בפתיל
  תגובתי למאמר • משה קליין • 632 תגובות בפתיל
  עיון מחודש בבשיטת החשיבה הדדוקטיבית • דורון שדמי • 294 תגובות בפתיל
  טרחנים לכאורה מפורסמים • אורי גוראל-גורביץ' • 265 תגובות בפתיל
  מחשבות טרחניות על אקסיומת הקיום של ZF • דורון שדמי • 999 תגובות בפתיל
  על מתמטיקה לא טרחנית • אריה • 111 תגובות בפתיל
  שאלה למערכת • אורי גוראל גורביץ' • 36 תגובות בפתיל
  מחשבות טרחניות על המוחלט והיחסי בשפת המתמטיקה • דורון שדמי • 223 תגובות בפתיל
  ריפא את הסינוסים • ערן בילינסקי • 8 תגובות בפתיל
  הכללה והבחנה בשפה פורמלית • דורון שדמי • 4 תגובות בפתיל
  תגובה ישירה למאמרו של אלון עמית • דורון שדמי • 5 תגובות בפתיל
  הזמנה למפגש • משה קליין • 6 תגובות בפתיל
  טרחנים כפייתיים ב''מלחמה ושלום'' • גדי אלכסנדרוביץ' • 23 תגובות בפתיל
  המתמטיקאי האידיאלי • אורי גוראל גורביץ' • 5 תגובות בפתיל
  שתהיה לנו שנה טובה ומאירה • משה קליין • 14 תגובות בפתיל
  כמתבוננת מהצד • סיגלית • 222 תגובות בפתיל
  שלום ותודה • דורון שדמי • 5 תגובות בפתיל
  חתימה טובה • משה קליין
  מאמר על השערת רימן • משה קליין • 3 תגובות בפתיל
  נקודת ההכרעה, וחג סוכות שמח • משה קליין • 263 תגובות בפתיל
  קנטור והנחת המבוקש • דורון שדמי • 1256 תגובות בפתיל
  הקץ לקפה הנשפך • יובל נוב • 2 תגובות בפתיל
  השלכות פילוסופיות של מתמטיקה חדשה • אורי ליבר • 387 תגובות בפתיל
  מופרך (בקלות) מן היסוד - טרחנות גבולית • דורון שדמי • 135 תגובות בפתיל
  תחרות טריוויה (נושאת פרסים) • דרור • 76 תגובות בפתיל
  יצחק שלח ובעיית 4 הצבעים • משה קליין • 31 תגובות בפתיל
  שלום ולא להתראות • דורון שדמי • 39 תגובות בפתיל
  הסרת פתיל • המערכת • 27 תגובות בפתיל
  מתמטיקה משלימה • משה קליין • 41 תגובות בפתיל
  נעליים • משה קליין • 137 תגובות בפתיל
  חדשות זה מקרוב באו • עוזי ו. • 5 תגובות בפתיל
  מתמטיקה טרנסצנדנטלית • עוזי ו. • 11 תגובות בפתיל
  המספרים המידלגיים מגיעים לויקיפדיה • גדי אלכסנדרוביץ' • 10 תגובות בפתיל
  יכיחות וכריעות של שאלות פתוחות. • יוני • 3 תגובות בפתיל
  המספרים של הטבע • אריה • 11 תגובות בפתיל
  האם יש שיטה למציאת שורש ריבועי? • גדי אלכסנדרוביץ' • 32 תגובות בפתיל
  ICM2006 • משה • 99 תגובות בפתיל
  תבונת האטום • משה
  נפתרה בעיית החלוקה באפס • גדי אלכסנדרוביץ' • 31 תגובות בפתיל
  FLT • אריה • 24 תגובות בפתיל
  כנס שהתקיים בהארוורד • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  אולי תוכלעזור לי לחלק באפס? • גולדי • 40 תגובות בפתיל
  wheel theory • ספיר • 7 תגובות בפתיל
  על מספרים ראשוניים • ספיר • 5 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • alternative set theory • 2 תגובות בפתיל
  The Theory of Everything ? • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  השערת רימן • האייל האלמוני • 7 תגובות בפתיל
  Paralogic • האייל האלמוני
  Noncommutative approach to the Standard Model • האייל האלמוני
  עוד על חלוקה ב 0 • האייל האלמוני
  icm2010 web-site • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  Genius or Gibberish? • האייל האלמוני • 28 תגובות בפתיל
  האם נפתרה השערת רימן ? • האייל האלמוני • 28 תגובות בפתיל
  הבעיה השישית של הילברט • האייל האלמוני • 34 תגובות בפתיל
  One Mathematics • האייל האלמוני • 18 תגובות בפתיל
  Vortex Based Mathematics • האייל האלמוני • 32 תגובות בפתיל
  7777 • אנטילופה • 4 תגובות בפתיל
  תת ז'אנר נוסף - טרחני הדת (המדובר בטרחן פיזיקה) • איילי • 3 תגובות בפתיל
  דעתו של ויטגנשטיין על תורת הקבוצות • האייל האלמוני • 15 תגובות בפתיל
  החיפוש אחר אמת במתמטיקה • האייל האלמוני • 25 תגובות בפתיל
  סתם תהיה • ניק ניים • 45 תגובות בפתיל
  A056198 • האייל האלמוני • 8 תגובות בפתיל
  הרצאה הקרובה בשבדיה • האייל האלמוני • 7 תגובות בפתיל
  אורקל חדש של המדע ? • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  אורלי טייץ, קראנקית בפעולה • רון בן-יעקב • 3 תגובות בפתיל
  מכתב פתוח • אלון עמית • 77 תגובות בפתיל
  איתי כוחיי • האייל האלמוני • 20 תגובות בפתיל
  טרחני רימן • האייל האלמוני
  שמות מאמרים ו(כמעט) פתרון לחידת הקמירות • הוגג • 27 תגובות בפתיל
  יאללה • אורי גוראל גורביץ' • 20 תגובות בפתיל
  בקשר לחידה עם ההעתקה והמרובעים הקמורים והקעורים • גיל • 17 תגובות בפתיל
  חלוקות של מספר • משה קליין • 42 תגובות בפתיל
  מתמטיקה וקבלה • משה קליין • 13 תגובות בפתיל
  המתמטיקה החדשה • האייל האלמוני • 18 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • יהונתן אורן • 19 תגובות בפתיל
  נתלשת • האייל האלמוני • 12 תגובות בפתיל
  P!=NP • אייל אלמוני • 35 תגובות בפתיל
  אטימולוגיה • דניאל • 5 תגובות בפתיל
  ראש אחר • משה • 8 תגובות בפתיל
  © ∞ • יובל נוב • 8 תגובות בפתיל
  וואו! • אנטילופה • 3 תגובות בפתיל
  אלון, תנחומיי • גל כהן
  טרחן נוסף? • שלגון • 3 תגובות בפתיל
  צבי ינאי • משה
  משפט פרמה • אביגדור • 5 תגובות בפתיל
  על כל דבר חכמה יש אלפי דברי שטות • יוני • 5 תגובות בפתיל
  לקראת שינוי פרדיגמה? • שמעון • 6 תגובות בפתיל
  פרופ' שנטילי • יאן • 2 תגובות בפתיל
  לקראת שינוי.. • דני • 19 תגובות בפתיל
  המתמטיקה כשפת התודעה • אסיף
  ללא כותרת • איילי • 2 תגובות בפתיל
  הרצאה במכון וייצמן • יוסי
  מדע ותודעה • רעי • 4 תגובות בפתיל
  הרצאה בבר אילן • אלי
  הרצאות באירופה • מרסל
  הגישה הדיאלוגית • בועז
  גם בפיזיקה יש טרחנים • הפונז
  הרצאה על לוגיקה רכה • עודי
  בעיית יוסף בן מתיתיהו • QWERTY • 6 תגובות בפתיל
  מודל עסקי. ייעוץ בתשלום לטרחנים, ואולי גם לכאלו שאינם טרחנים. • איילי • 3 תגובות בפתיל
  קשה מאד להבחין בין טרחנות לחשיבה ילדית • ספי • 5 תגובות בפתיל
  0^0 • יובל נוב • 7 תגובות בפתיל
  מצאתי עוד דברים שמתאימים לטרחנים כפייתיים • גוּטֶה • 76 תגובות בפתיל
  התחום האפור (?) של הוכחה מתמטית • אורי צ. • 4 תגובות בפתיל
  הטרחן הראשון שלי • יובל נוב • 34 תגובות בפתיל
  טרחנים כפייתיים שאפשר לפגוש במוסד ללימודים • גוּטֶה

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים