|
||||
|
||||
לאלון עמית שלום, קראתי את המאמר "טרחנים כפייתיים במתמטיקה" (פורסם באתר זה ביום שישי, 15/08/2003 בשעה 16:33) על האנשים המשוכנעים ביכולתם לרבע את העיגול, ומה ניתן ללמוד מטעויותיהם על המושגים "הגדרה" ו"הוכחה" במתמטיקה. הבנתי, כי על פי תפיסתך גלואה לא היה "טרחן כפייתי במתמטיקה" למרות שלא הוכרה גאוניותו והוא שילם על כך בחייו ומת בגיל 22. יש לי אליך שתי שאלות פשוטות: 1) מה דעתך עם ההסבר המצורף על טענת פרמה : 2) ממה מורכב הקו ? אודה לתשובות קצרות, (אם אפשר ללא הסבר) . בתודה מראש משה גן-אדם |
|
||||
|
||||
1) קשקוש. 2) תלוי בהקשר, אבל בדרך-כלל זה אחד משניים: א. מנקודות, ב. משום-דבר (בהקשרים האלה "קו" הוא מושג יסודי ואינו "מורכב" מכלום). מקווה שלא הארכתי יתר על המידה. בבקשה. |
|
||||
|
||||
שתי השורות האחרונות מהוות הארכה מיותרת. נכשלת בבחינה.:) |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני, אין כאן שום בחינה לאלון. דווקא תשובה 2 היא חשובה בעיני. אשמח לדעת על מקורות נוספים במתמטיקה שבהם הקו נתפש כאטום משה |
|
||||
|
||||
גאומטריה...? |
|
||||
|
||||
תסביר לי בבקשה יותר איך בגיאומטריה הקו הוא אטום |
|
||||
|
||||
כבר אמרו כאן: בגאומטריה (של זמננו) מתייחסים לקו ולנקודה כאל שני מושגי יסוד שמתקיים ביניהם יחס של "חילה" (ככה אומרים את זה?). בשום מקום לא אומרים שהקו מורכב מנקודות או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
בשביל מה לכם קו שהוא אטום? מה אפשר לעשות ב"קו שאיננו מורכב מנקודות", שאי אפשר לעשות בקו שכן מורכב מנקודות? אפילו מושג פשוט כמו שני קוים שנחתכים מסתבך ללא הכר בגישה הזאת. חשוב על הפיזיקאים. עד סוף המאה ה-19 היתה להם פיזיקה מושלמת ממש - האטום היה אטום והדדוקציה היתה דדוקציה. ואז התחילו להמציא מודלים עם שמות של עוגות, ורתרפורד, ואלקטרונים ופרוטונים. וכל זה לא הספיק להם, הם היו צריכים לפתוח את תיבת פנדורה עוד קצת, ולחפש בתוך הפרוטונים את הקווארקים שמרכיבים אותם ולהמציא כח חזק שמחזיק אותם יחד, ולבנות מאיצי חלקיקים במליארדי דולרים. אני משוכנע שבסתר ליבם פיזיקאי החלקיקים מצטערים על כל זה. הזמן בשל למהפכת הפיזיקה המונאדית: אטום הוא אטום, וזה הכל. |
|
||||
|
||||
לעוזי, תגובותיך נפלאות. לדעתי, יש לך את היכולת להתעלות מעל לפרטים, ולראות את הדברים בקווים רחבים וגדולים, לגלות תבניות. זוהי תכונה שכל מתמטיקאי יכול רק להתגאות בה. כל הכבוד. בברכה יהושע עציון |
|
||||
|
||||
קווים רחבים? לא מספיק שהקו אינו ניתן לחלוקה, עכשיו יש לו גם רוחב? זה מזכיר לי את המשפט "בין כל שלוש נקודות עובר קו ישר אחד בתנאי שהוא עבה מספיק". |
|
||||
|
||||
לשכ''ג, עייפתי מקנטרנות והתנצחות. אני מקווה שעוזי קיבל את מחמאתי כלשונה. מגיע לו. |
|
||||
|
||||
ידידי, אתה מדבר אל מייסד מועדון המעריצים שלו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נכון מאד עוזי, אתה ודאי זוכר את ההרצאה של הלורד קלווין עד שאינשטיין הראה כי שתי הבעיות הפשוטות אפשר לשנות את הפיסיקה. לשם פיתוח תורת היחסות הוא ויתר על ההנחה הסמויה של טרנספורמציות גלילאי. ובמתמטיקה השכל הישר אכן מניח שהקו מורכב מנקודות. ולכן יש לנו נקודה ארכימדית לשינוי התפיסה. מובן לך שמתמטיקה חדשה מונדית/אורגנית יוצרת מיד פיסיקה חדשה. האינטרקציה בין נקודה וקו בוראת מתמטיקה קוונטית באופיה. |
|
||||
|
||||
"אטום הוא אטום, וזה הכל." נכון עוזי, רק שיש ארבעה סוגים ממנו והם: הקבוצה-הריקה, נקודה, קטע (סגור או פתוח), הקבוצה-המלאה. ובין כולם מתקיימת התודעה כפונקציית-גישור , שגישוריה הם תוכן שפת המטמתיקה. |
|
||||
|
||||
1. אני מעדיף גישה רדוקציוניסטית: ישנם קבוצה ריקה, נקודה, קטע (סגור או פתוח) שהוא קבוצה של נקודות, הישר הממשי שהוא קבוצה של נקודות. יש משהו שהקטעים שלך יודעים לעשות, ששלי לא יכולים? 2. אני לא חושב שמישהו כאן יודע מהי "פונקציית גישור". האם היא סוג של פונקציה מתמטית? אם כן - מהם התחום והטווח שלה? אם לא - מה היא כן? |
|
||||
|
||||
התחום של פונקציית גישור הוא, בד"כ, אנשים/גופים בקונפליקט. הטווח שלה הוא אנשים/גופים המצליחים לפתור את הקונפליקט ללא צורך במשפט. מה שמקצר מאוד את המרחק בין התודעה עצמה לבין כוליות המערכת, שיש בה רק אכסיומות ו"תודעה אלוהית" (בז'רגון מקצועי, הקבוצה המלאה). |
|
||||
|
||||
זו לא מתמטיקה, ובתור פילוסופיה דעתי האישית היא שזו פילוסופיה משעממת מאד. |
|
||||
|
||||
טוב, לא טענתי שזו מתמטיקה ו/או פילוסופיה. סתם ניסיתי את יכולתי ה"פרשנית"...:) |
|
||||
|
||||
"זו לא מתמטיקה, ובתור פילוסופיה דעתי האישית היא שזו פילוסופיה משעממת מאד." כדי להתחיל להבין את מושג פונקיית-הגישור אנא עיין ב: תגובה 328032 תגובה 328143 תגובה 328205 |
|
||||
|
||||
מן התגובה הראשונה ("היות והמתמטיקה-המונדית מתייחסת באופן ישיר וגלויי לקיומה של התודעה כגורם מרכזי מכונן של שפת המתמטיקה, אוסיף מיד ובגלוי כי מרחב הגישור המתואר לעיל הוא מרחב הגישור שבין רצף התודעה, המזוהה כתכונת הזכרון, לבין מושאי התודעה המזוהים כאוסף, כאשר *הגישור עצמו מכונה פונקציית-גישור*") למדתי שפונקציית הגישור אינה אלא שם ל"גישור עצמו", שהוא כנראה כינוי ל"מרחב הגישור". בכל אופן השתכנעתי שזה לא מושג מתמטי, ואם כך חוסר ההבנה שלי אינו עדיף על חוסר ההבנה של כל אחד אחר. |
|
||||
|
||||
אל תצטנע. חוסר ההבנה שלך עולה עשרות מונים על חוסר ההבנה שלנו. |
|
||||
|
||||
עוזי, נסה לרגע לדמיין את כל המתמטיקה כשלמות אחת ללא תחומים. שים לב כי בראיה הזו הבנה היא פעולה נכונה עם אלמנט מסוים במסגרת של ראית השלם. זהו החיבור בין ידיעה לפעולה באופן של תפיסת המונאדות של לייבניץ לכן אני חושב שדורון בחר בשם ''מתמטיקה מונאדית'' בניגוד לתפיסה המכניסטית של ניוטון. כשאנו עוסקים במתמטיקה יש לנו אפשרות לחקור את אופן הפעולה של התודעה שלנו. אנו לא חוקרים עצמים מחוץ לעולם אלא את האינטרקציה בין עצמנו לבין עולם. וכך נברא ומתגלה ביופי, האופי הקוונטי של המתמטיקה כמו למשל המספר האורגני שהוא חבירה בין מושג הרצף למושג הבדידיות. זה מה שמשמר את האינטואיצה במסגרת שפת המתמטיקה. למרות ששפת האחדות היא זרה לשפה הרגילה , היא משתמשת באותם מושגים והיא בעלת קוהרנטיות פנימית המאפשרת לפתח אותה כתחום דעת שלם. |
|
||||
|
||||
"בכל אופן השתכנעתי שזה לא מושג מתמטי" פונקציית-גישור ניתנת לתיאור במסגרת אוסף סדור המתקיים בין Multiset ל- Set , כפי שמודגם בבירור בתגובה 326837 הסבר נא על מה מבוססת מסקנתך, שאין כאן עיסוק במתמטיקה? |
|
||||
|
||||
I once suggested here (jokingly) the definition of mathematics as the study of SL_2(R) and related structures. With all due respect, taxonomy is not mathematics, even if you prefer a much broader definition. As I wrote some time ago, you are classifying ordered trees with respect to symmetry, which can be measured by the number of different labelling of the same tree.
To make a theory out of all this, you are welcome to pose and attempt to solve some real problems, such as: - how fast does the number of those trees grows with the number n you are presenting? (does it get bigger than any polynomial in n? bigger than 2^n (2-to-the-power n)? is there a number c such that the number of trees, when divided by c^n, approaches 1?) - what is the connection between the number of trees and the partition function p(), which counts the number of ways a number can be written additively (for example p(4)=5 since 4=3+1=2+2=2+1+1=1+1+1+1; this function was seriously studied first by Ramanujan). - are there any natural operations that can defined on the set of trees, which will have interesting properties (such as x+y=y+x or x+(y+z)=(x+y)+z ) and transform this set into an object of some interest? - can your notions of information and clarity degree be (first of all, defined, then) quantified beyond the level of yes-no? Can they be extended to infinite ordinals? |
|
||||
|
||||
hi uzi
t(n is much bigger then p(n And therefore any polynomial And much more complicate so you cannot expect to have any simple formula But there is written algorithm to calculate it |
|
||||
|
||||
מה זה האינסטינקט הזה, כשמישהו כותב באנגלית להשיב לו באנגלית? הרי ברור שהוא מסוגל לקרוא בעברית (אחרת איך בדיוק הוא היה קורא את ההודעה שהוא עונה לה, או בכלל מצליח למצוא את "טרחנים כפייתיים במתמטיקה" בתוך האתר?) והבעיה היא רק בכך שאין לו פרישת מקשים עברית ולכן הוא לא יכול לכתוב בעברית. |
|
||||
|
||||
we are talking here
only about mathematics hebrew english have bo different |
|
||||
|
||||
שתי השורות האחרונות אינן התשובה השנייה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק ששתי השורות האחרונות בתשובה של אלון היו מיותרות אבל מה שמטריד יותר זה שהתשובה שלו לשאלה השניה אינה נכונה כלל בעיניי. והיא היא המפחח להכין את התפיסה החדשה של המתמטיקה. |
|
||||
|
||||
תגובה 326305 הייתה מחויכת, אם לא שמת לב. ואני לא שמתי לב שתשובתו לשאלה השנייה לא הייתה נכונה. למעשה, נראה לי שהיא נכונה בהחלט. |
|
||||
|
||||
שלום לך אלון עמית, אשמח לתגובתך המפורטת ל- http://noticingnumbers.net . בהקשר לקשר בין שפת המתמטיקה לקיומנו כמערכות מורכבות המודעות לעצמן: מדוע אתה חושב שאין שום קשר בין שרידה של מערכות כמונו לשפת המתמטיקה? (הריי שפה זו הינה פרי יצירה/גילוי שלנו כתוצאה מאינטראקציה מבוססת אבולוציה בינינו (המרחב הפנימי המופשט) למרחב הפיזי הסובב אותנו. תמוהה בעיני הגישה הבסיסית המתעלמת מהחבירה בין כישורים מולדים לכישורים נרכשים, כאשר חבירה זו מתקיימת במערכת מורכבת כמונו, הטומנת בחובה פרי מיליארדי שנות אבולוציה, אשר הפכו אותנו למערכות פתוחות היכולות לכייל ולפתח עצמן תוך חבירה בונה בין כישורים מורשים לכישורים נרכשים. מושג ההקשר משמש כתובנה מכוננת במתמטיקה, וכפי שציינת במקרה של שאלתו של משה קליין, הקו הינו מושג שונה בהקשרים שונים, מכאן שהמשמעות של מושג תלוייה בהשתייכותו למערכת העקבית (קונסיסטנטית) הכוללת אותו. מדוע אין מושג ההקשר אינו ניתן להרחבה לשפה המאפשרת יצירת/גילוי הקשרים שבין תכונותינו הטכנולוגיות/לוגיות לתכונותינו האתיות? אם כושר השרידה שלנו תלויי בהקשר שבו אנו מעניקים משמעות לקיומנו, הריי שלדעתי אין לבטל על הסף מחקר היכול להוביל לפיתוח שיטות המאשפרות שילוב בונה בין תכונותינו השונות. תובנה זו שימשה לי כרעיון מכונן ב-20 שנים האחרונות, שבהן פיתחתי את היסודות של מה שכיניתי "מתמטיקה-מונדית", אשר רובה ככולה עוסק במושגים היסודיים ביותר של שפת המתמטיקה כגון: מושג הסימטריה, לוגיקה, מערכת אקסיומטית, ,מושג הקבוצה, מושג המספר, מושג הגבול, מושג האין-סוף וכו'. הרעיון המכונן של המתמטיקה-המונדית, מבוסס על חבירה משלימה בין לפחות שני מושגים הופכיים אשר מונעים/מגדירים בו-זמנית את מרחב- החבירה ביניהם, לדוגמא: אם נתייחס לשפת המתמטיקה כאל מערכת מידע, הרי שגבול המידע המינימלי הינו חוסר נתוני קלט, כאשר מצב זה מיוצג ע"י אי-התכולה של הקבוצה הריקה (המסומנת כ-{}). אם אנו נוקטים בגישה משלימה, הריי שלפי גישה זו ניתן לבחון מהו גבול המידע המכסימלי אשר אינו יכול לשמש כנתון קלט, מכיוון שתכולתו אינה ניתנת לפירוק ע"י מערכת מידע. אם הקבוצה-הריקה הינה גבול המידע המינימלי, הריי שהקבוצה-המלאה הינה גבול המידע המכסימלי. הקבוצה-המלאה הינה קבוצה לא-ריקה המכילה תוכן בלתי-פריק, ומכאן נובע שאי-ריקנות זו אינה ניתנת לתיאור תוך שימוש במושג האוסף, מכיוון שתכונת אי-הפריקות מעניקה לתוכן הקבוצה-המלאה מעמד של אלמנט יסוד השקול לאי-פריקותה של תבנית-מידע המיוצגת ע"י נקודה (אלמנט בגודל 0). ניתן לתאר את תוכן הקבוצה המלאה ע"י תבנית מידע המיוצגת העזרת קו רציף לחלוטין (אלמנט שאינו= 0 ואינו מורכב מתת-אלמנטים כמו נקודות, תת-קוים וכו'). תוכן הקבוצה המלאה יכול להיות מיוצג ע"י קו אינסופי פתוח ( {__}) , קו אינסופי פתוח-חלקי ({._} או {_.}) , קו סופי פתוח ({._.}) וקו סופי סגור ({O}). תבניות המידע הנוספות שאינן קשורות לקבוצה המלאה הן הנקודה ({.}) והקבוצה הריקה ({}). כמו כן יש לציין כי קצה של קו אינו שקול לנקודה, מפני שמושג הקצה הינו תכונה אינהרנטית ובלתי-נפרדת של הקו, כאשר מושג הכיוון הינה תכונה אינהרנטית של הקו (ומכאן, תכונה אינהרנטית של מושג הקצה). מושג הנקודה (אלמנט שגודלו 0) אינו מכיל אינהרנטית את מושג הכיוון, ולכן הוא אינו שקול למושג הקצה. ברצוני להדגיש שוב, שהקו והנקודה במתמטיקה-המונדית הן תבניות מידע כלליות שאינן שייכות לענף מתמטי מסויים, כמו גיאומטריה, טופולוגיה וכו'. כאשר אנו משלבים את הקבוצה המלאה בתורת-קבוצות, משתנה התובנה שלנו לגבי מושג האוסף האין-סופי, מכיוון שאם מושג הרצף משוייך עתה לתוכן הקבוצה המלאה, הריי ששום אוסף אינסופי אינו יכול להשיג את עוצמת-הרצף של הקבוצה המלאה, ולכן כל אוסף אינסופי אינו שלם בעליל. מתוך תובנה חדשה זו משתנה מושג העוקב מאיבר כלשהוא המוכל בקבוצה, לאיבר הקיים תמידית מחוץ לתחום הקבוצה ואינו מאפשר את השימוש בכמת אוניברסלי (לכל) על קבוצה אינסופית. נובע מכך שהמערכת הקנטוריאנית הטרנספיניטית מבוססת על כשל מושגי הנובע מהתעלמות מקיומה של הקבוצה המלאה (שהיא, כאמור האלמנט המשלים של מושג הקבוצה-הריקה), וכתוצאה מכשל מושגי זה מתקבלת האשליה שניתן לדעת את הערך המדוייק של הקרדינל של קבוצה אינסופית, דבר שנוגד את עצם המושג של אוסף אינסופי. ניתן לטעון: "אם קיימת קבוצה N הריי שכל אברי N מוכלים בה, וכלן לא קיים איבר של N שהוא מחוץ לתווך של N. התשובה לטענה זו היא: "המספרים הטבעיים מתקיימים מתוך המערכת האקסיומטית המגדירה את תכונותיהם, וכל אלמנט מתמטי הנובע מהגדרות אלה, הינו מספר טבעי המוכל בקבוצה N. במילים אחרות, לא N קובעת את קיומם של המספרים הטבעיים, אלא האקסיומות המכוננות אותן, כאשר מושג הקבוצה עוזר למצוא את היחסים השונים היכולים להתקיים בין המספרים הטבעיים לעצמם, או למספרים אחרים. לדוגמא: מערכת האקסיומות של Peano מגדירה את המספרים הטבעיים ללא שימוש במושג הקבוצה. במילים אחרות, מושג האוסף האינסופי נגזר מהבנתנו את מושג העוקב, ומכיוון שהמערכת הקנטוריאנית אינה מכילה את מושג הקבוצה המלאה, הריי שהיא מבוססת על מערכת לא-סימטרית הנכשלת בהבנת מושג העוקב (Successor). מאמר לא-טכני (בעברית) על המתמטיקה המונדית: דוגמא למושג העוקב הנובע משימוש בקבוצה-המלאה: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=45&... דוגמא להשפעה על הלוגיקה, הנובעת משימוש בקבוצה-המלאה: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=37&... דוגמא לשימוש במושג הפרופורציה, באופן המדגים את עדיפותו על מושג הגבול: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=39&... דיון על הקשר שבין מתמטיקה למושג האבולוציה: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=47&... דיון על מושג העוצמות: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=27&... שלך, דורון |
|
||||
|
||||
a note written today by robert Ihnot
According to the Russian paper Pravda, "Fermat's theorem is the unproved theorem indicating that the equation xn + yn = zn has no solution for x,y,z nonzero integers when n is greater than 2." However, the matter has changed: "Doctor of Technical Sciences Alexander Ilyin will present his proof of Fermat's theorem at a meeting to be held at the Academy of Aviation and Aeronautics. His colleagues in Omsk believe Alexander's proof is flawless and simple." http://english.pravda.ru Remember you heard it here first! |
|
||||
|
||||
"I have a friend in Minsk, Who has a friend in Pinsk, Whose friend in Omsk Has friend in Tomsk With friend in Akmolinsk." (הקישור המלא:בין שאר עובדות תמוהות מצטיין המשפט: There is a general proof by means of the Taniyama-Shimura theorem but it is subject to certain conditions. )
|
|
||||
|
||||
יום הולדת 90 שמח, טום לרר. מאמר שנכתב עליו לפני שנתייםhttp://www.hesherman.com/2016/04/09/88-years-on-88-k... |
|
||||
|
||||
רעיון "המתמטיקה המונדית" הזכיר לי את שתי התגובות האלו. תגובה 199910 תגובה 206404 התודעה האינפיניטיסימלית של לייבניץ, הלוגריתם של החוויה עפ"י פכנר והתודעה האלגבראית של הרבטאל (כולל שימוש במושגי המונדות). |
|
||||
|
||||
"הקבוצה-המלאה הינה קבוצה לא-ריקה המכילה תוכן בלתי-פריק, ומכאן נובע שאי-ריקנות זו אינה ניתנת לתיאור תוך שימוש במושג האוסף, מכיוון שתכונת אי-הפריקות מעניקה לתוכן הקבוצה-המלאה מעמד של אלמנט יסוד השקול לאי-פריקותה של תבנית-מידע המיוצגת ע"י נקודה (אלמנט בגודל 0)." לא הבנתי: 1) מה זה "תוכן בלתי פריק" (בפרט מהי "אי הפריקות" שעליה אתה מדבר. האם הקבוצה {1} מכילה תוכן אי פריק? אם לא, איך מפרקים את 1? אם כן, האם {1} היא "הקבוצה המלאה"? אם לא, ההגדרה שלך לוקה בחסר. אפשר לנסות גם עבור הקבוצות {ש} ו-{?}). 2) לא הבנתי מדוע אי הריקנות אינה ניתנת לתיאור תוך שימוש במושג האוסף. 3) לא הבנתי איך אתה קובע גודל של אלמנט ואיך אתה מגדיר "0" בהקשר הנוכחי של הדיון. 4) האם אתה יכול להסביר מה כוונתך ב"תבנית-מידע"? לא צריך כמובן הגדרה פורמלית, כי אני מניח שזה מושג יסוד, אבל הסבר אינטואיטיבי יוכל מאוד לעזור. |
|
||||
|
||||
אוף. לא הבנת ולא הבנת ולא הבנת כי הוא טרללללה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. אלון עמית ישב וכתב מאמר שלם שמסביר עד כמה מה שאתה מנסה לעשות הוא חסר כל תועלת, אז מה ההגיון? בשביל מה? |
|
||||
|
||||
במפתיע, אני לא מקבל את כל מה שאלון כותב כתורה מסיני ואני רוצה להתנסות בעצמי בדיאלוג עם כמה ''טרחנים'' לפני שאני גוזר עליהם (על כל קהילת הטרחנים) דין מוחלט. אני לא בטוח למה זה כל כך מפריע לך. |
|
||||
|
||||
האייל האלמוני, אני פתוח לביקורת, ולכן אשמח להבין מדוע אתה חושב שאני טרללללה. הבמה לרשותך. דורון |
|
||||
|
||||
שלום גדי, שאלה: מה זה "תוכן בלתי פריק" (בפרט מהי "אי הפריקות" שעליה אתה מדבר. האם הקבוצה {1} מכילה תוכן אי פריק? אם לא, איך מפרקים את 1? אם כן, האם {1} היא "הקבוצה המלאה"? אם לא, ההגדרה שלך לוקה בחסר. אפשר לנסות גם עבור הקבוצות {ש} ו-{?}). תשובה: המתמטיקה-המונדית משתמשת בתבניות-מידע אלמנטריות המטרימות את מושג המספר הטבעי והן: מלאות אינסופית {__}, מלאות אינסופית חלקית {_.} או {._}, מלאות סופית פתוחה {._.}, מלאות סופית סגורה {O}, בדידיות {.}, ריקנות {}. המתמטיקה המקובלת משתמשת רק ואך ורק ב-{.} ו-{} כתבניות-מידע אלמנטריות, לדוגמא: היות ואתה משתמש רק ב-{.} בכדי להגדיר את {1}, אתה מתעלם מכך שהמספר 1 הוא לא פחות מ-{._.} המיוצג כ-{1_0}, המספר 2 הוא לא פחות מ-{._.} המיוצג כ-{2_0} וכו'. המספר 1- הינו "תמונת-ראי" של {1_0} ומיוצג כ-{0_1} וכו'. המספר 0 מבוסס על {.} ומיוצג כ-{0}. המושג oo מיוצג ע" {__}, oo+ מיוצג ע" {_.}, oo- מיוצג ע" {._}. מושג ההעדר מיוצג ע"י {}. שאלה: לא הבנתי מדוע אי הריקנות אינה ניתנת לתיאור תוך שימוש במושג האוסף. תשובה: אי-ריקנות בלתי-פריקה אינה ניתנת לתיאור ע"י מושג האוסף כי שום אוסף אינו קיים בתוכה. מאידך, ניתן ליצור אוסף סופי או אינסופי של אלמנטים בלתי פריקים כגון: {3_0, 0, 9_,0_...3.14, 7_0}, {...,1_0, 0, 2_,0_...3.14, 0.5_0} וכו'. שאלה: לא הבנתי איך אתה קובע גודל של אלמנט ואיך אתה מגדיר "0" בהקשר הנוכחי של הדיון. תשובה: כל האלמנטים שגודלם 0 מבוססים על {.}, כל האלמנטים שאינם 0 מיוצגים ע"י שאר תבניות-המידע בהתאם לגודלם. שאלה: האם אתה יכול להסביר מה כוונתך ב"תבנית-מידע"? תשובה: תבנית-מידע הינה הקיום המנימלי ההכרחי לשם דיון פורמלי או לא פורמלי. לפרטים נוספיםת ראה נא: http://www.geocities.com/complementarytheory/My-firs... |
|
||||
|
||||
תיקון קטן לתגובתי הקודמת. במקום {3_0, 0, 9_,0_...3.14, 7_0}, {...,1_0, 0, 2_,0_...3.14, 0.5_0} צריך להיות {3_0, 0, 9_0, 0 _...3.14, 7_0}, {...,1_0, 0, 2_0, 0_...3.14, 0.5_0} |
|
||||
|
||||
אתה כל הזמן חוזר על אותו טקסט, במקום להסביר אותו, למשל, מה אומר המשפאט "תבניות-מידע אלמנטריות המטרימות את מושג המספר הטבעי והן: מלאות אינסופית {__}, מלאות אינסופית חלקית {_.} או {._}, מלאות סופית פתוחה {._.}, מלאות סופית סגורה {O}, בדידיות {.}, ריקנות {}"? או בפירוט, מה זה "תבניות מידע אלמנטריות"? איך הן מטרימות(?) את "מושג המספר הטבעי"? למה בכלל צריך להטרים מושג? מה רע עשה לך מושג המספר הטבעי כמו שהוא מוגדר היום? מה זה אומר "מלאות אינסופית {__}" (באותה הזדמנות, כל שאר הסימונים וההגדרות שאתה משתמש בהם). |
|
||||
|
||||
שלום סמיילי, האם ניסית לעיין ב-http://www.geocities.com/complementarytheory/gishoor... ? כל שאליך להבין הוא את ההבדל היסודי שבין מושג הקו למושג הנקודה. בוא ונבחן את מושג הנקודה לא כאלמנט גיאומטרי אלא דרך מושג השייכות, שהוא מושג מכונן בתורת-הקבוצות. אלמנט הנקודה מסוגל להתקיים או בתוך הקבוצה {.} או מחוץ לקבוצה .{}, ואינו מסוגל להתקיים סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה. אלמנט הקו מסוגל להתקיים בתוך הקבוצה {__}, מחוץ לקבוצה __{} ואף סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה _{_}. תכונה זו משנה באופן יסודי את הבנתנו את מושג הקבוצה ומאפשרת שימוש במושג כמו אי-וודאות כתכונה מסדר-ראשון בתורת-קבוצות. לפרטים נוספים אנא עיין ב: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=37&... תודה, דורון |
|
||||
|
||||
כן, הסתכלתי בלינק הראשון, ובלינק השני. לפני ש"נבחן" את מושג הנקודה ומושג הקו, בו נגדיר על מה אנחנו מדברים. אני קורא שוב ושוב את מה שאתה כותב, וזה פשוט חסר לי. אתה צריך להסביר את השפה בה אתה משתמש. כשאתה אומר "נקודה" אתה מתכוון לנקודה גיאומטרית, נקודה אבסטרקטית, סימון של נקודה ('.')? ולמה בדיוק אתה קורא "קו"? כשאתה אומר "אלמנט הנקודה מסוגל להתקיים או בתוך הקבוצה או מחוץ לקבוצה, ואינו מסוגל להתקיים סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה. אלמנט הקו מסוגל להתקיים בתוך הקבוצה, מחוץ לקבוצה ואף סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה"1 אתה מכוון שיש "אלמנט נקודה" בודד ו"אלמנט קו" בודד, או שיש אוסף של אלמנטים מסוג נקודה ואוסף של אלמנטים מסוג קו? והאם יש קבוצה בודדת, או אוסף של קבוצות? האם בשפה שלך קו הוא "אוסף של נקודות", או משהו אחר? מה זה אומר שקו נמצא סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה (האם זה אומר שחלק מהנקודות שעל הקו נמצאות בקבוצה)? בכל מקרה, לא ראיתי בשום מקום (עד עכשיו) הגדרות שישנו "באופן יסודי את הבנתנו את מושג הקבוצה". א. כשאתה מגדיר מושג חדש, מן הסתם התכונות שלו יהיו שונות מאשר המושגים הקיימים, אפילו אם הוא נקרא באותו שם. ב. יש כבר תורות במתמטיקה בהם מוגדרים קבוצות של אלמנטים בסיסיים, אז אין כאן באמת "שינוי יסודי". 1 הוצאתי את הסימונים שלך, לא רק שהם לא עוזרים, הם פשוט מפריעים. אם אתה חושב שהם חיוניים, אתה צריך להסביר מה הם אומרים. |
|
||||
|
||||
סמיילי, קודם כל הרשה לי להודות לך על התענינותך בעבודתי. אני אכן מתכוון לאלמנט קו יחיד (singleton) ולאלמנט נקודה יחידה (singleton) . היות ואלמנט קו יחיד (singleton) אינו מורכב משום תת-אלמנטים, יש לו את התכונה להיות In AND Out קבוצה נתונה. לדוגמא, ראה נא את ההשפעה של אלמנט הקו על Venn Diagram: |
|
||||
|
||||
בוא נמשיך לעבוד באופן מסודר, בלי לדלג או להביא דברים שלא הוסברו. אז בשפה שלך יש שני אלמנטים יחידים, לאחד קוראים "נקודה" ולשני קוראים "קו" (באותה מידה אפשר היה לקרוא להם "1" ו"2", "אמת" ו"שקר" או "דוד" ו"שלמה"). את זה הבנתי (אני מקוה), נמשיך למושג הבא, "קבוצה". מה זה, בשפה שלך, "קבוצה"? האם אלמנט מסויים ("קו" או "נקודה") "שייך" ל"קבוצה"? מה זה אומר שה"קו" "In AND Out" ב"קבוצה"? האם גם ה"נקודה" יכולה להיות "In AND Out" ב"קבוצה"? כמה "קבוצות" יש? |
|
||||
|
||||
אלו אינם אלמנטים, אלא *סוגים* של אלמנטים. (יש הרבה "נקודה", יש הרבה "קו"). |
|
||||
|
||||
זה לא מה שדורון שדמי הגדיר, תגובה 326498. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא בטוח לגבי "אלמנט הקו" (מר שדמי - יש אחד כזה, או הרבה?), אבל "אלמנט נקודה" בוודאי יש כחול הים ("אשר לא יספר מרוב" זה "לא בן מניה"). |
|
||||
|
||||
האמת, אני לא בטוח בכלום, בגלל זה אני שואל. עד עכשיו, ככל שאני קורא יותר, אני מבין פחות. דווקא אתה נראה לי כאחד שמבין את השפה שלו, מה זה ה"קבוצה" הזאת, ומה הקשר שלה ל"נקודה" (או ל"נקודות") ול"קו" (או ל"קווים")? |
|
||||
|
||||
סוגי ה"מלאות" השונים שלך מזכירים לי את ההגדרה של קטעים. האם לזה כיוונת? לא ברור לי לגמרי למה אתה טוען שהמתמטיקה המקובלת משתמשית רק ב-{.} וב-{}. בכל מקרה, מכיוון שלא הגדרת בצורה ברורה את סוגי המלאות שלך אלא רק נתת להם שם וסימן, אני לא מבין על מה אתה מדבר. יתר על כן, בכלל לא ענית לשאלה שלי באשר לאי הפריקות. זה די מעליב. בוא ננסה משהו אחר. תסביר לי (ונסה לא לגלוש למחוזות אחרים) מה בדיוק כוונתך בסימון {_.}. |
|
||||
|
||||
קטע (באופן המתואר על-ידי) הינו אלמנט רציף לחלוטין שאינו מורכב מתת-אלמנטים. רציפות מוחלטת שקולה לאי-פרוקות. {_.} הינו אלמנט רציף לחלוטין בעל התחלה וללא סוף (או ההיפך). |
|
||||
|
||||
חשבתי שהבנתי את הרעיון באי פריקות, אבל עכשיו שוב יש לי בעיה. הבאת את 3.14..._ בתור דוגמה לאלמנט אי פריק (שלוש הנקודות והקו אמורות לבוא מימין למספר ולא משמאלו). לי דווקא נראה שאפשר לפרק את המספר הזה בקלות: נניח, 3+0.14..._, אתה מבין את הרעיון. הרי כשאתה אומר "אינו מורכב מתת אלמנטים" אתה צריך גם להרחיב קצת על מהם כללי ההרכבה המותרים. עכשיו מעניינת אותי השאלה מדוע לדעתך המושגים שעליהם אתה מדבר כאן לא קיימים כבר עכשיו במתמטיקה. מה למשל הפירוק של oo במתמטיקה "רגילה"? |
|
||||
|
||||
היות ובמתמטיקה-המונדית מושג המספר מבוסס על שילוב מבני/כמותי 3.14_0 = 14._0 + 3_0 במבחינת כמות מצטברת אך שני הקטעים אינם שקולים לקטע היחיד בבחינה מבנית. |
|
||||
|
||||
איך בא לידי ביטוי המבנה המדובר, ואיך זה שונה מהמתמטיקה הרגילה? |
|
||||
|
||||
עיין נא ב http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=46&... תודה, דורון |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זו טופולוגיה של קטעים על הישר הממשי (מוצפנת היטב). קבוצה ''אי פריקה'' היא קבוצה קשירה, שאי אפשר לפרק לאיחוד זר של שני קטעים. ''האינסוף האי-פריק'' הוא הישר הממשי כולו, והאינסופים עם נקודה באחד הקצוות הם קרניים. שני קטעים הם ''שווים'' (אם קראתי נכון) אם הם חופפים. |
|
||||
|
||||
יפה מאוד ותודה. כשאתה אומר את זה, זה נשמע הרבה יותר ברור. להערכתך לרוב הטרחנים ניתן לעשות "תרגום" דומה? אני חושב שהדיון הזה מסייע לי להעריך עוד יותר את המרצים שיש לי, ואת מי שפיתחו את המתמטיקה לצורה שבה מלמדים אותה היום (צורה שבה אפשר באמת להבין דברים מסובכים, במקום לסבך אותם עוד יותר). |
|
||||
|
||||
זו שאלה מעניינת. אני חושב שלחלק גדול מאלו שאנחנו מסווגים כטרחנים יש באיזשהו מקום רעיון שהם מנסים לבטא - אבל הם לא טורחים ללמוד את הטרמינולוגיה המקובלת. במקום לנסות לקרב את הרעיון החדש שלהם אל הרעיונות המוכרים, הם עושים כל מאמץ *להתרחק* מהחומר ה"שגרתי", כדי להדגיש עד כמה מהפכני מה שהם עושים. אולי זה בגלל הרושם המוטעה-עד-מאד שכך נראות מהפכות (אמיתיות) במתמטיקה ובמדע. |
|
||||
|
||||
טוב, זה לא חכמה. עוזי אשף בהסברים. |
|
||||
|
||||
גדי, עוזי לא נתן הסבר הקשור למתמטיקה-מונדית, והמרצים שלך אינם יכולים להסביר את האלמנט הבלתי-פריק במונחי תורת-הקבוצות הרגילה, אשר אינה משתמשת במושג המלאות כתוכן של קבוצה (מה שמכונה בפי הקבוצה המלאה (המסומנת כ-{__}) שהיא הקבוצה המשלימה של הקבוצה הריקה (המסומנת כ-{})). ראה נא את תגובתי אליו ב-תגובה 326619 תודה, דורון |
|
||||
|
||||
תראה, אני לא הצלחתי להבין על מה אתה מדבר, כי אתה משתמש בעולם מושגים שנהיר ככל הנראה לך בלבד. האובייקטים היסודיים שאיתם אתה עובד ושלא הגדרת בצורה ברורה מזכירים מאוד את הקבוצות הפתוחות שאיתן עובדים בטופולוגיה הסטנדרטית על הישר. אם לדעתך יש הבדל מתמטי ולא סמנטי, נסה להראות אותו במקום להגיד שהוא קיים. לעת עתה התחושה שלי היא שהתורה שלך לוקחת משהו קיים, נותנת לו שם מפוצץ, לא מסבירה מהו בדיוק ושמה עליו עוד כמה מגבלות, ולא ברור בשביל מה זה טוב. |
|
||||
|
||||
אני משתמש במושג אחד פשוט בתכלית, שעד כה נבצר ממך להבינו, כי אתה מנסה להבינו במונחים של אוסף. המושג הזה נקרא מלאות והוא המשלים של מושג הריקנות. כשם שאינך יכול למצוא שום אוסף בקבוצה-ריקה, באותה מידה אינך יכול למצוא שום אוסף בקבוצה-מלאה. מושג האוסף מתקיים רק ואך ורק במרחב-החבירה שבין ריקנות מוחלטת למלאות מוחלטת. מושג הקו (הייצוג המינימלי של רצף או מלאות) ומושג הנקודה (הייצוג המינימלי של בדידיות) הינם שתיי תבניות-מידע יסודיות אשר אינן תלויות זה בקיומו של זה, והחבירה בין שני אלמנטים בלתי-פריקים (אטומיים) אלה מגדירה את תבניות המידע הקיימות במרחב-החבירה שבין מלאות מוחלטת לריקנות מוחלטת. Emptiness {} and Fullness {__}, are the natural limits of any language, formal or informal. אנא הסבר נא לי מה מונע ממך להבין את מושג המלאות, כפי שתואר לעיל?Let Emptiness be represented by {} Let a point be represented by {.} Let a segment be represented by {._.} Let Fullness be represented by {__} By {} ← x(={.}) we mean that {.} is a potential {}. By x(={._.}) → {__} we mean that {._.} is a potential {__}. Monadic Mathematics is: ({},{__}):={x|{} ← x(={.}) AND x(={._.}) → {__}} תודה, דורון |
|
||||
|
||||
מה שמונע *ממני* להבין ולו משפט אחד שלך היא השאלה מה לכל זה ולחברה תבונית מול חברות תבוניות אחרות? |
|
||||
|
||||
ראשית, ברור שאתה לא משתמש בהגדרות המקובלות של תורת הקבוצות ולכן אמירה כמו "משלים" היא בעייתי, כי מדובר במושג שאני מכיר מתורת הקבוצות, ומשמעויות לא מתמטיות שלו הן סובייקטיביות מאוד. נעזוב את זה. אני מוכן לקבל את זה ש"הקבוצה המלאה" שלך היא פשוט קבוצה שמכילה אובייקט אחד שלא ניתן להצגה כתוצר של אובייקטים אחרים (אם זו הכוונה ב"לא פריק"). זה לא עוזר לי במיוחד לדעת כיצד האובייקט הזה מקיים אינטראקציה עם אובייקטים אחרים, ומה ההבדל בינו ובין אובייקט לא פריק נקודתי (להשתמש במילה "רצף" לא עוזר כאן. אני מכיר "רצף" רק בהקשר של פונקציה רציפה). עכשיו, בוא ננסה לדבר על מה שעוזי הציע (זה, לטעמי, החלק המעניין באמת בדיון): במה המודל שלך שונה מטופולוגיה של קטעים על הישר הממשי, כש"קבוצה אי פריקה" היא קבוצה קשירה, והקבוצה המלאה שלך היא הישר כולו? כוונתי להבדלים מתמטיים, לא סמנטיים. למשל: הישר הממשי ניתן להצגה כאיחוד בן מניה של קטעים פתוחים. האם אצלך "הקבוצה המלאה" לא ניתנת להצגה כאיחוד כלשהו של איברים אחרים? אם כן, מה ההגיון שעומד מאחורי כך ומדוע אין זו סתם הגבלה שרירותית? (אם זו סתם הגבלה שרירותית, בוא נוריד גם מהטופולוגיה את הדרישה שאיחוד של קבוצות פתוחות הוא קבוצה פתוחה ונישאר סתם עם אוסף קבוצות שאנחנו קוראים להן "קבוצות פתוחות" ואין להן שום מבנה מעניין). |
|
||||
|
||||
אין שום דבר בעייתי במושג משלים, הנגזר משיקולים של יופי המבוסס על מושג הסימטריה. אם יש קבוצה-ריקה, אז יש קבוצה-מלאה ותכולותיהם של קבוצות אלה אינן ניתנות לתיאור במושגים של אוסף. אנא עיין ב- תגובה 326354 והתחל נא לקרוא תגובה זו מהפסקה המתחילה במילים: "הרעיון המכונן של המתמטיקה-המונדית, מבוסס על חבירה משלימה בין לפחות שני מושגים הופכיים ..." הקבוצה-המלאה היא הישר-הממשי עצמו, ועוצמת הרצף שלו אינה מאפשרת קיומו של מושג האוסף בתחום קיומו. הישר-הממשי מתקיים כאלמנט רציף לחלוטין שאינו מורכב מישויות יסודיות יותר, ולכן מושג האוסף לא מתקיים ללא תודעתו של החוקר. האוסף מתקיים כתוצאה מחבירה שוברת רצף שבין תודעת החוקר לישר-הממשי, וגם אז מתקיים האוסף במצב של סופרפוזיציה, המשמש ככר לפעילות נוספת של תודעת החוקר, העוסקת בשבירה, מיון וחקירת היחסים האפשריים שבין אוסף הסימטריות השבורות. מכאן נובע שאוסף כל המספרים הממשיים אינו קיים מראש, אלא הוא תוצר של שבירת הרצף של הישר-הממשי, ומיון תוצאות השבירה עפ"י דרגת הסימטריה הפנימית שלהם, המתקיימת בין מצב של סופרפוזיציה, למצב של מובחנות מלאה של כל אחד מאיברי האוסף. כל אוסף אין-סופי הינו בלתי-שלם מעצם טיבעו כי הוא אינו יכול להשיג את עוצמת-הרצף של הישר-הממשי. כפי שכבר הסברתי ב-תגובה 326512 3_0 ו- 2_1+0_0 שונים זה מזה מבחינה מבנית, דבר המעשיר את אפשרויות הבטוי של שפת המתמטיקה. |
|
||||
|
||||
"הקבוצה-המלאה היא הישר-הממשי עצמו, ועוצמת הרצף שלו אינה מאפשרת קיומו של מושג האוסף בתחום קיומו" אני לא מבין כיצד אתה יכול להשתמש כאן ב"עוצמת הרצף", שזה מושג שאני מכיר רק בהקשר של תורת הקבוצות הקלאסית ומבוסס על מושג האוסף. את הדיבורים אחר כך, שמערבים את "תודעתו של החוקר" ו"סופרפוזיציה" אני לא יכול להבין עדיין, חכה עד שאני אלמד קוואנטים 1. לא ראיתי שענית לשאלות שלי על הנושא שאני ציינתי בתור המעניין ביותר: למה הטופולוגיה של עוזי לא זהה למה שאתה מדבר עליו. אם השורה האחרונה בהודעתך ניסתה לעשות זאת, לא ברור לי איך, כי בטופולוגיה של עוזי אין 2_0 או 1_0. תנסה לעזור לי קצת: דבר בשפה שלי, לא שלך. אני הבור מבין שנינו. |
|
||||
|
||||
לפני כ-150 שנה נוצרו יסודותיה של המתמטיקה המודרנית, כאשר הטורמים העיקריים הינם פרגה, קנטור, דדקינד, ויירשטרס, ראסל,וייטהד, הילברט, צרמלו, פרנקל ועוד. מושג הקבוצה הוגדר באוסף של אלמנטים מובחנים-היטב הניתנים לחקירה ע"י פונקציות המשמשות כאצמעי מיפוי בין קבוצות לעצמן ו/או לקבוצות אחרות. על בסיס השילוב של מושג הקבוצה עם מושג המיפוי, הוגרדה קבוצה אינסופית כקבוצה השקולה לתת-קבוצה של עצמה. בהמשך הובחנו עוצמות שונות של הקרדינלים של קבוצות אינסופיות, כאשר עוצמת-הרצף מוענקת ל-R , שהיא קבוצת כל המספרים הממשיים, או במילים אחרות: R|=c| במילים אחרות, המובן הפשוט של המילה "רצף" (כאשר לפי מובן זה רצף הינו שלימות אחת בלתי-פריקה ומוחלטת) הוענק לאוסף מובחן היטב של אלמנטים. בקיצור "עוצמת-הרצף" מיוחסת לאוסף ולא לישות בלתי-פריקה כמו הישר-הממשי עצמו. גרוע מכך, הישר-הממשי עצמו מתואר במונחים של אוסף, שזוהי סתירה מושגית יסודית של מושג הרצף במשמעותו הפשוטה המקורית. שפת המתמטיקה הינה שפה התלוייה רבות באופן השימוש המדוייק של מושגיה, ולכן אי-דיוק זה יצר כשל מושגי יסודי אשר מנע את ההבנה המלאה והמדוייקת של מושג הרצף. הכנסת מושג הקבוצה-המלאה מחזירה לתחום המתמטיקה את התובנה הפשוטה והמקורית של מושג הרצף. הטופולוגיה המתוארת ע"י עוזי אינה מבוססת על מושג הקבוצה-המלאה, כי מושג זה פשוט אינו קיים באף ענף של המתמטיקה המודרנית (בינתיים). |
|
||||
|
||||
תודה על הסקירה ההיסטורית. האם ב"רצף" אתה מתכוון ל"אי פריקות" וזהו? למה להשתמש בשתי מילים לתאר את אותו דבר? בכל מקרה, זה לא מסביר את השימוש במונח "עוצמת הרצף" שמתייחס לקרדינליות של *קבוצה*, כלומר של אוסף. לכן, כשאתה אומר "הקבוצה-המלאה היא הישר-הממשי עצמו, ועוצמת הרצף שלו אינה מאפשרת קיומו של מושג האוסף בתחום קיומו" זה נשמע כאילו יש לך סתירה פנימית. בכלל, נראה לי שכל הדיון על ה"רצף" הוא דיון סמנטי. אני חושב שהגיע הזמן להפסיק להשתמש במילה "רצף", ומעכשיו בבקשה כשאתה רוצה להשתמש במילה "רצף" במשמעות שאתה מייחס לה, השתמש במילה "רפץ". מכיוון שהמילה הזו חפה מקונוטציות מתמטיות קיימות כלשהן, תצטרך לנסות ולהסביר מה משמעותה בעינייך כדי שהדיון יתקדם. השורה האחרונה שלך לא עונה לי על השאלה. חמור מכך, היא מתחמקת בדיוק כפי שחששתי שהיא תתחמק. בוא אני אדגים לך למה זו התחמקות. אתה ודאי מכיר את מושג החבורה מאלגברה מופשטת. עכשיו בוא נניח שאני מגדיר "שלמות אקזיסטנציאלית" בתור "הרמוניה של אובייקטים" כך שכל שני אובייקטים הם "ניתנים למימוש משותף" כשהתוצר של "מימוש משותף" הוא אובייקט חדש השייך ל"הרמוניה". כמו כן אני אומר שבהרמוניה קיים "איבר האל" ש"מימוש משותף" שלו עם כל אובייקט X יוצר את האובייקט X. בנוסף, לכל אובייקט X קיים "אובייקט האחווה האלוהית" Y כך ש"מימוש משותף" של X עם Y יוצר את "איבר האל", וכך גם "מימוש משותף" של Y עם X. בנוסף אני דורש שאם X מתממש עם Y והתוצר מתמשש עם Z נקבל את אותו דבר כאילו מימשנו את Y עם Z ו-X התממש עם התוצר של התהליך הזה. עכשיו יבוא עוזי ויגיד שהמצאתי את מושג ה"חבורה" כשהוא מוצפן היטב. אני, בתגובה, אגיד לו "מושג ה"חבורה" שמתואר על ידי עוזי אינו מבוסס על מושג ה"שלמות האקזיסטנציאלית"/"הרמוניית האובייקטים"/"האחווה האלוהית" כי מושג זה פשוט אינו קיים באף ענף של המתמטיקה המודרנית (בינתיים)" אתה מבין? זה הרושם שמתקבל מקריאת הדברים שאתה כותב. נראה כאילו אתה נותן שם מפוצץ למשהו שכבר קיים ודוחה כל נסיון למצוא את אותו דבר במתמטיקה הנוכחית בגלל שלא קוראים לו באותו שם כמו זה שאתה המצאת. זו הסיבה שבגללה אני מבקש כל הזמן הבדלים מתמטיים ולא מילוליים בין מה שאתה מדבר עליו ובין הטופולוגיה של עוזי. טרם ראיתי כאלו. |
|
||||
|
||||
גדי - נראה לי שהמצאת הוכחה משכנעת לקיומו של אלוהים! אני במקומך הייתי מציעה אותה לרב יצחק (נדמה לי?) תמורת אחוז סביר מרווחיו (אפשר להסתפק ב-20%, סביר שגם כך תוכל לעשות בכוטה לא קטנה...) |
|
||||
|
||||
גדי, הדברים שאני אומר פשוטים בתכלית, ומה אני אומר הוא שמושג הרצף במשמעותו המקורית (שהיא: אלמנט אחד ויחיד אשר גודלו לא=0 והוא אינו מורכב מתת-אלמנטים) אינו יכול לשמש כמושג המתאר אוסף של איברים מובחנים. ברגע שאתה מבין את זה, אתה מבין מייד ששום אוסף של אלמנטים מובחנים אינו יכול ליצור רצף במובנו המקורי, ולכן כאשר אנו משווים בין אוסף אינסופי כלשהוא למצב הרצף עצמו, נובע מכך מיידית שכל אוסף אינסופי הוא בלתי שלם בהכרח. במילים אחרות, הישר-הממשי איננו אוסף אלא הרצף עצמו, וקבוצה R (המוגדרת כאוסף של אלמנטים מובחנים היטב) אינה יכולה להשיג את הרצף עצמו, ולכן אין לה את עוצמת הרצף, פשוטו כמשמעו. קבוצה R מתקיימת בתחום הישר-הממשי בגלל שאין לה את עוצמת-הרצף של הישר הממשי, וקיומה ככקבוצה תלוי בקיומו של הישר-הממשי, לדוגמא: קיומו של הלוח עליו אני כותב אינו תלוי במה שאכתוב עליו, או במילים אחרות, הלוח אינו מורכב מאינסוף סימנים היכולים להכתב עליו, אלא הוא רקע רציף ללא כל סימן, המאפשר קיומם של אלמנטים מובחנים היטב. באותה מידה R (שהיא אוסף של מצבים מובחנים היטב, ולכן אין לה את עוצמת הרצף) תלוייה בקיומו של הישר-הממשי (שהוא הרצף עצמו) ואין הישר-הממשי (הרצף עצמו) תלוי בקיומה של R. מכיוון שעוצמת-הרצף מתקיימת רק ואך ורק באלמנט אחד ויחיד ורציף לחלוטין, והוא הישר-הממשי עצמו, נובע מכך באופן מיידי שלקבוצה R אין את עוצמת-הרצף, או במילים אחרות, הערך המדויק של הקרדינל של R (או של כל אוסף אינסופי אחר של אלמנטים מובחנים) פשוט אינו קיים, מכיוון ש-R (או כל אוסף אינסופי אחר של אלמנטים מובחנים) אינו שלם בהכרח, כאשר הוא מושווה למצב הרצף עצמו (כאשר מושג הרצף מוצג כאן במשמעותו הפשוטה והמקורית, ולא ע"י השימוש המסולף שנעשה בו מקנטור ואילך). לפני שנמשיך, הייתי מבקש לדעת אם אתה מבין היטב את מושג הרצף במשמעותו המקורית (כפי שאני מציג אותו בתגובה זו). |
|
||||
|
||||
הייתי רוצה להבהיר היטב את ההבדל בין המושגים "אוסף" ו-"קבוצה". קבוצה הינה אמצעי לבחינת אלמנטים והיחסים ביניהם. אוסף הוא אחד מהצורות היכולות להחקר בעזרת אמצעי זה, ולכן מושג האוסף אינו שקול למושג הקבוצה. לדוגמא: הריקנות (שהיא אי-התכולה של הקבוצה-הריקה) והמלאות (שהיא התוכלה הרציפה לחלוטין של הקבוצה המלאה) אינן מוגדרות ע"י מושג האוסף, אך הן בהחלט אלמנטים ברי-דיון במסגרתה של תורת-קבוצות. האם דבריי ברורים? |
|
||||
|
||||
לא ממש. אני חושב על ''קבוצה'' כעל קופסה, ועל ''אוסף'' כעל מה שאותה קופסה מכילה. במסגרת התפיסה הזו ''ריקנות'' יכולה להיחשב כמצב של היעדר אוסף כלשהו (כלומר, הקבוצה הריקה אינה מכילה אף אוסף) אך אני לא מסוגל לחשוב על ''מלאות'' בצורה דומה. אני חושב שההבחנה שאתה מנסה לבצע כאן היא פילוסופית-סמנטית מעיקרה, לא מתמטית. |
|
||||
|
||||
"אני חושב שההבחנה שאתה מנסה לבצע כאן היא פילוסופית-סמנטית מעיקרה, לא מתמטית." לא, זוהי הגדרה תבונית ישירה שאינה מוגבלת לא לפילוסופיה ולא למתמטיקה. המשך הדיון ביננו תלויי ביכולתי להעביר אליך את התובנה הזו, ולכן אנסה לחדד את דבריי: אני חושב על קבוצה כאל מרחב-דיון שבו ניתן לדון באלמנטים מופשטים/לא-מופשטים והיחסים ביניהם. מושג הריקנות ומושג המלאות אינם קשורים למושג האוסף, וכל אחד מהמושגים הנ"ל הוא אלמנט בר-דיון במסגרתה של תורת-קבוצות, כאשר המושגים ריקנות ומלאות אינם נגזרים זה מזה, ויש להם מעמד עצמאי השקול לשתיי אקסיומות. במילים אחרות: ריקנות ומלאות הם מושגים עצמאיים-הדדית (אינם נגזרים זה מקיומו של זה), וחבירה בונה ביניהם מגדירה מרחב המתואר במושגים של אוסף. במילים אחרות, האוסף תלויי בקיומם העצמאי-הדדית של הריקנות והמלאות, אך לא להיפך (יש כאן היררכית תלות חד-משמעית לחלוטין). הבנה חד-משמעית שלך לדברי אלה, היא קריטית להמשך הדיון ביננו, ולכן אשאל אותך, טרם נמשיך, האם אני מובן? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי כלום. אני אחכה לעוזי... |
|
||||
|
||||
האם קשה לך להבין שאין כל אוסף במצב של ריקנות מוחלטת או במצב של מלאות מוחלטת? או במילים אחרות, האם קשה לך להבין שאוסף קיים רק ואך ורק בין ריקנות למלאות, אך אינו בנמצא לא במצב ריקנות מוחלטת ולא במצב מלאות מוחלטת? הסבר נא לי מהו הקושי שלך להבין את הנ"ל. תודה, דורון |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה זו "מלאות מוחלטת". אני לא רואה סימטריה בין "ריקנות" ובין "מלאות". כשמשהו הוא ריק, אין בו כלום, ואני מכיר רק סוג אחד של "כלום". כשמשהו הוא מלא, לעומת זאת, יש בו משהו, אבל לאותו "משהו" יכול להיות אופי מסויים, ויכול להיות לו גם אופי שונה לגמרי. אני יכול למלא צנצנת באבנים, במלט, בצפרדעים או במיץ פטל. אני לא מסוגל לדמיין צנצנת שמלאה ב"מלאות" ואי אפשר לדבר על מהות הדבר שהיא מכילה. בצורה מתחכמת אפשר לומר שצנצנת שאם צנצנת היא ריקה היא "לא מכילה צפרדעים" וגם "לא מכילה מלט" וכו' וכו'. שבירת הסימטריה עדיין קיימת: צנצנת היא לא ריקה אם *כל* דבר לא נמצא בתוכה. צנצנצת היא מלאה לחלוטין אם *קיים* משהו שממלא אותה. לכן, אני מסוגל לחשוב על מה שאתה מדבר עליו כ"מלאות מוחלטת" רק בתור המושג המתמטי של "הקבוצה שמכילה הכל". בפרט הקבוצה הזו מכילה את עצמה ואז יש לנו את הבעיה הישנה של הקרדינליות שלה. המושג שעליו אתה מדבר מזכיר לי יותר את הישר הממשי לאחר שנכפתה עליו המגבלה לפיה אי אפשר לפרק אותו לתת קבוצות. מכיוון ש"פירוק" במובן הרגיל כמובן שאפשרי, המבנה המתמטי שאתה מדבר עליו מזכיר את זה שעוזי דיבר עליו: הטופולוגיה הרגילה על הישר כאשר "פירוק" צריך להתבצע לשתי קבוצות פתוחות, ואז אובייקט הוא "רציף" על פי הגדרתך אם הוא קשיר על פי ההגדרה הטופולוגית המקובלת. |
|
||||
|
||||
כתבת: "אני לא מסוגל לדמיין צנצנת שמלאה ב"מלאות" ואי אפשר לדבר על מהות הדבר שהיא מכילה." אחד הדברים, כנראה, שמאפשרים תודעה - להיות מודעים - זה 'קשב'. אם מסביבנו יש אוסף של דברים אליהם אנחנו יכולים להיות קשובים, אליהם אנחנו יכולים להסיט את תשומת הלב שלנו, הרי תודעה קיימת כשאתה מעביר את הקשב שלך בין 'גרוי' אחד למשנהו. הקפיצתיות ו'התחרותיות' בין דברים שנוים כדי להיות מברכז הקשב שלך היא התודעה, מעבר הקשב בין גירוד בגב למחשבה על מוסר לאכילת מלפפון. עכשיו, אם יש משהו - נקרא לו אלוהים - שהוא כל יודע, אחד יחיד ומיוחד, הרי שעבורו כל הארועים כולם נמצאים ממרכז הקשב שלו. תשומת הלב של א' לא עוברת מדבר אחד למשנהו אלא היא קבועה ומכילת-כל, ולכן אומרים שא' איננו משתנה (לפחות מן המבט הזה) משום שהוא קבוע ומכיל בעת ובעונה אחת את כל האפשרויות שהיו גורמות לחיה רגילה להסיט את תשומת ליבה מדבר אחד למשנהו. יצא מכך שליציר כזה - אלוהים - לא יכולה להיות תודעה, קרי הוא לא מודע, ולא ניתן לדבר עליו במונחים אלה. זה קשור? |
|
||||
|
||||
אולי זה קשור למה שדורון מדבר עליו, אבל אני לא רואה הרבה קשר בינו ובין מה שאני מכיר בתור ''מתמטיקה''. |
|
||||
|
||||
זה נשמע כמו הטענה שהאלים אינם מחייכים (וסביר שאינם חולמים). |
|
||||
|
||||
לא, אבל זה קשיר. וכשר. ועל ה''רציף'' של התורה המונאדית כבר אמר מי שאמר שהדרך לגיהנום רציפה בכוונות טובות. |
|
||||
|
||||
למעשה, האסוציאציה הראשונה שקפצה לי לראש כשקראתי את ההודעות של דורון היא הדיאלוג האפלטוני ''פרמנידס''. בדיאלוג ההוא (אשר נידמה לי ששימש את אפלטון כתגובה להשגות של אריסטו על תורת האידאות) דנים סוקרטס הצעיר ופרמנידס על מהותו של ה''אחד'', מה שדורון היה אולי קורא לו ''הקבוצה המלאה''. טיעון אופייני לדיאלוג הוא שהאידאה של האחד היא בלתי מוגבלת, מאחר ואין לה התחלה אמצע או סוף (שהרי אלו חלקים שונים, ואילו מטבעו של האחד איננו פריק), לא בזמן ולא במרחב. בהמשך מסתבר שהאחד איננו יכול לזוז ואיננו יכול להשתנות, ועוד ועוד אבחנות מעניינות לזמנן. מה שדורון עושה נשמע כמו פרמנידס שנפל לפתע לתוך האלף השלישי לספירה. |
|
||||
|
||||
אכן, זו הייתה גם האסוציאציה הראשונה שלי. הוא באמת מקדם את זמנו. |
|
||||
|
||||
"...ועוד ועוד אבחנות מעניינות לזמנן. מה שדורון עושה נשמע כמו פרמנידס שנפל לפתע לתוך האלף השלישי לספירה." גיל, על סמך מה אתה קובע גבולות בזמן לטיבן של אבחנות? מה שאני עושה הוא דבר פשוט לחלוטין. אני יוצר סימטריה בתורת-הקבוצות ע"י הוספת מושג הקבוצה-המלאה, שתוכנה הוא ההיפוך המדויק של אי-תוכן הקבוצה-הריקה. תכני (או אי-תכני) הקבוצות הנ"ל אינן אוסף, ולכן מושג הקבוצה עובר הרחבה והוא איננו מקיים יותר את השקילות קבוצה=אוסף. יותר מכך: היות ו-R הינו אוסף אינסופי, אנו מבינים מייד שמושג הרצף אינו משוייך אליו יותר, כי עתה רק לקבוצה-המלאה יש את עוצמת הרצף ולכן כל אוסף אינסופי נתון אינו שלם בהכרח, כי הוא אינו יכול "לכסות" כליל (בשלימות) את תוכן הקבוצה-המלאה, ולכן הקרדינל המדוייק של קבוצה איסופית אינו קיים כלל, והעולם הטרספיניטי אומר שלום ויוצא מהמשחק. במילים אחרות, במקום השערת-הרצף יש כאן תשובה פשוטה וריגורוזית המראה בבירור את אי-קיומו של העולם הטרנספיניטי. |
|
||||
|
||||
האם זה נכון ש"הקבוצה המלאה" היא כל-כך מלאה עד ש*אף* קבוצה (במובן הקלאסי של המלה, לפני ההרחבה שאתה מציע) לא יכולה לכסות אותה? אם כך, מדוע המתמטיקאים אינם יכולים לבנות את קבוצת המספרים הממשיים במסגרת תורת הקבוצות, כפי שהם נהגו לעשות במאה השנים האחרונות, ולהמשיך להוכיח שם שמתקבל שדה סדור שלם (="רצף") עם עוצמה כזו-וכזו? כל זה יקרה בארגז החול שלנו; בעולם האמיתי יהיו גם "קבוצות מלאות" שעליהן המתמטיקה אינה יודעת להגיד דבר וחצי דבר (אגב - לא ענית לי עדיין לשאלה האם יש רק קבוצה מלאה אחת, או יותר). בשביל מה לך להחריב למתמטיקאים את המשחק הקטן שלהם, שבתוכו יש משמעות לקרדינלים אינסופיים וכל השאר? אתה יודע שאם נוסיף את הקבוצה המלאה למערכת, המושגים האלה יאבדו משמעות. הנח לאנשים שרוצים דווקא לא להוסיף, לדבוק בתאוריות שלהם. |
|
||||
|
||||
כל מה שמר שדמי מנסה לעשות הוא להראות לכם את חוף הים הסמוך, שעה שאתם מתעקשים לשחק בארגז החול הקטן שבו אתם שבויים כתינוקות אלו. |
|
||||
|
||||
אפשר לתאר זאת באופן הפשוט הבא: התודעה היא שילוב בין רצף מוחלט לבדידיות מוחלטת, היוצרת מערכת אורגנית הניתנת לחקירה. החקירה הינה תהליך רקורסיבי של התודעה את עצמה, הכוללת גם את המידע המזוהה כמה שאינו עצמה. השילוב שבין המידע השייך לעצמה ובין המידע שאינו שייך לעצמה, הוא מרחב החקירה של המתמטיקה-המונדית. |
|
||||
|
||||
מלאות מוחלטת הינה ההיפוך המדויק של ריקנות מוחלטת תורת-הקבוצות הרגילה מבוססת על שתיי תבניות מידע בסיסיות והן: הקבוצה-הריקה (המסומנת כ-{}) קבוצה לא-ריקה (המסומנת כ-{x}) המתמטיקה-המונדית מבוססת על ארבעה תבניות מידע בסיסיות והן: הקבוצה-הריקה (המסומנת כ-{} וזהה ל-{} של המתמטיקה הרגילה) קבוצה לא-ריקה (המסומנת כ-{.} וזהה ל-{x} של המתמטיקה הרגילה) קבוצה לא-מלאה (המסומנת כ-{._.}) הקבוצה-המלאה (המסומנת כ-{__}) כל שאליך להבין הוא את ההבדל היסודי שבין מושג הקו (קבוצה לא-מלאה/מלאה) למושג הנקודה (קבוצה לא-ריקה) . בוא ונבחן את מושג הנקודה לא כאלמנט גיאומטרי אלא דרך מושג השייכות, שהוא מושג מכונן בתורת-הקבוצות. אלמנט הנקודה מסוגל להתקיים או בתוך הקבוצה {.} או מחוץ לקבוצה .{}, ואינו מסוגל להתקיים סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה. אלמנט הקו מסוגל להתקיים בתוך הקבוצה {__}, מחוץ לקבוצה __{} ואף סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה _{_}. תכונה זו משנה באופן יסודי את הבנתנו את מושג הקבוצה ומאפשרת שימוש במושג כמו אי-וודאות כתכונה מסדר-ראשון בתורת-קבוצות. לפרטים נוספים אנא עיין ב: http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=43&... כמו כן ניתן להראות בעזרת המתמטיקה המונדית, כי לכל מספר טבעי יש מבנה פנימי הניתן לסידור לפי דרגות סימטריה שונות הקיימות בין אי-בהירות למובחנות, כאשר הכמות נשארת ללא שינוי. בתוך מרחב פנימי זה מתקיים יחס משלים בין הפעולות כפל וחיבור, אשר אינן משנות את הכמות. ניתן להציג מרחב פנימי זה כמרחב-החבירה הקיים בין Set ל-Multiset . הבה ונדגים את מרחב-החבירה הפנימי של המספר הטבעי 4: A set is only a framework to explore our ideas.
The concept of an oredered set does not depend on the quantity concept as shown here: By Complementary Logic multiplication is noncommutative, but another interesting result is the fact that multiplication and addition are complementary opreations that can be ordered by different internal symmetrical degrees where the quantity remains unchanged, for example: A Number is anything that exists between ({},{__}) Or in more formal definition: ({},{__}):={x|{} <-- x(={.}) AND x(={._.})--> {__}} Where -->(or <--) is ASPIRATING(= approaching, but cannot become closer to). If x=4 then number 4 example is: Number 4 is a fading transition between multiplication 1*4 and addition ((((+1)+1)+1)+1) ,and vice versa. This fading transition can be represented as: (1*4)..............={1,1,1,1}.<-------------.Maximum symmetry-degree, ((1*2)+1*2)........={{1,1},1,1}..............Minimum information's (((+1)+1)+1*2).....={{{1},1},1,1}............clarity-degree ((1*2)+(1*2))......={{1,1},{1,1}}............(no uniqueness) (((+1)+1)+(1*2))...={{{1},1},{1,1}} (((+1)+1)+((+1)+1))={{{1},1},{{1},1}} ((1*3)+1)..........={{1,1,1},1} (((1*2)+1)+1)......={{{1,1},1},1} ((((+1)+1)+1)+1)...={{{{1},1},1},1}.<------ Minimum symmetry-degree, ..............................................Maximum information's ..............................................clarity-degree ..............................................(uniqueness) |
|
||||
|
||||
נראה לי שהבנתי משהו. בתורת הקבוצות הרגילה כל קבוצה מאופיינת על ידי האיברים שהיא מכילה, כשלכל איבר יש את התכונה שהוא שייך לקבוצה A או לא שייך לקבוצה A, ובהכרח אחד משני אלו. ההרחבה שלך מוסיפה סוג חדש של איברים, שאני אקרא להם "קסומים" כדי להימנע מקונוטציות קיימות (אתה קראת להם "אלמנט קו"): איברים שיכולים להיות שייכים לקבוצה ולא שייכים לה בו זמנית (לא ברור לי אם אתה מאפשר את האופציה האחרונה - שהם לא יהיו שייכים לא לקבוצה ולא למשלימתה). מכאן ועד להבנה של מה זו "קבוצה מלאה" עוד רחוקה הדרך. מהסימנים שלך מתקבל הרושם כי קבוצה מלאה היא קבוצה שמכילה איבר קסום. כאן בערך איבדתי אותך, כי הציור של קבוצה הלא-מלאה נראה כמו קבוצה שמכילה איבר קסום כש"סביבו" שני איברים רגילים, ואני לא מכיר מושג של "סביב" בקבוצה רגילה שאין בה סדר - כלומר, אני לא רואה מה ההבדל בין {.__.} ובין {..__} או {__..}. מיותר לציין שלא ברור לי מה עשית עם 4 בסוף, אבל ממבט חטוף באוסף הביטויים שלקראת הסוף מתקבל הרושם שהמצאת שיטת קידוד לא רעה לביטויים אריתמטיים בעזרת קבוצות. אגב, להגיד ש"מלאות מוחלטת היא ההיפוך המדויק של ריקנות מוחלטת" לא אומר לי כלום מהסיבות שציינתי קודם. באותה מידה יכלת לומר ש"עכחגךלע מוחלטת היא ההיפוך המדוייק של צהוב/"יוליסס" של ג'יימס ג'ויס/נייר טואלט/מטריצה עם שורת אחדים ושורת אפסים". לא לכל דבר אפשר לחשוב על "היפוך מדוייק". |
|
||||
|
||||
"הציור של קבוצה הלא-מלאה נראה כמו קבוצה שמכילה איבר קסום כש"סביבו" שני איברים רגילים, ואני לא מכיר מושג של "סביב" בקבוצה רגילה שאין בה סדר - כלומר, אני לא רואה מה ההבדל בין {.__.} ובין {..__} או {__..}." {._.} הינו סימון כללי לרצף מוחלט פתוח בעל גודל סופי ({O} הינו סימון לרצף מוחלט סגור בעל גודל סופי). שתי הנקודות ב-{._.} מציינות את קצוות הרצף הפתוח הסופי, כאשר קצה אינו שקול לנקודה. קצה של קו (רצף פתוח סופי) אינו שקול לנקודה, מפני שמושג הקצה הינו תכונה אינהרנטית ובלתי-נפרדת של הקו, כאשר מושג הכיוון הינה תכונה אינהרנטית של הקו (ומכאן, תכונה אינהרנטית של מושג הקצה). מושג הנקודה (אלמנט שגודלו 0) אינו מכיל אינהרנטית את מושג הכיוון, ולכן הוא אינו שקול למושג הקצה. ברצוני להדגיש שוב, שהקו והנקודה במתמטיקה-המונדית הינן תבניות מידע כלליות שאינן שייכות לענף מתמטי מסויים, כמו גיאומטריה, טופולוגיה וכו'. |
|
||||
|
||||
שני דברים לא ברורים: 1) כיצד מוגדר "גודל" של האובייקטים שבהם אתה מתעסק? 2) מה ההבדל בין {__} ובין {__.}? כלומר, איך בא לידי ביטוי "קצה"? האם ההבדלה היא שרירותית? ("יש רצף שאין לו קצה ויש רצף שיש לו קצה אחד ויש רצף שיש לו שני קצוות") |
|
||||
|
||||
גודל של אלמנט יחיד מוגדר ע"י פרופורציה, לדוגמא: {.} הינו בדיוק 0. {._.} הינה תבנית המידע הכללית המציינת גודל סופי שאינו= 0. ניתן להגדיר באופן שרירותי 1_0 השקול ל-1+ ו-0_1 השקול ל-1-. על סמך גדלים אלה ניתן למצוא את שאר המספרים הממשיים, לדוגמא: 2__0, 3___0 השקולים ל-2+ ול-3+ 3.14____0 , 0____3.14 השקולים ל-3.14+ ול-3.14- , וכו' {__} הינו רצף מוחלט ללא התחלה וללא סוף והוא שקול ל-oo {_.} שקול ל-oo+ {._} שקול ל-oo- |
|
||||
|
||||
אני מצטער, אבל לא ברור איך הגדרת את 2__0, למשל, באמצעות הגדלים השרירותיים 1_0 ו-0_1. גרוע מזה, לא ברור איך אתה משיג את כל המספרים הממשיים אם אתה מגדיר גודל באמצעות "פרופורציה". במובן שאני מכיר של "פרופורציה" אי אפשר להגדיר מספרים כמו שורש 2, למשל. |
|
||||
|
||||
גדי: "אני מצטער, אבל לא ברור איך הגדרת את 2__0, למשל, באמצעות הגדלים השרירותיים 1_0 ..." דורון: כל R member הינו תוצר של היחס בין 1_0 ל-x כאשר 1_0/x = 0_x כאשר 1_0 ידוע כל שאר המספרים הממשיים ידועים: First let us examine a well-known relation between mathematical objects and their representations.
=>> is ‘represented by’ |{}|=>>0 ; |{{}}|=>>|{0}|=>>1 ; |{{},{{}}}|=>>|{0,{0}}|=>>|{0,1}|=>>2 ; |{{},{{},{{}}}}|=>>|{0,{0,{0}}}|=>>|{0,1,2}|=>>3 ; … Let us see how we use my method to construct a collection of R members. R members are constructed like this: 1) First let us examine how we represent a number by my system: =>> is ‘represented by’ a) |{}|=>>0 b) There is 1-1 and onto between ‘0’ and the left edge of {._.} and we get {‘0’_.} c) |{{}}|=>>|{0}|=>>1 e) There is 1-1 and onto between ‘1’ and the right edge of {._.} and we get {‘0’_’1’} In short, {.} is the initial place of R collection, which is represented by ‘0’, where {‘0’_.} is the initial place of the second place of R collection, which is represented by ‘1’, and we get our first two must-have building-blocks of R collection. 2) When we get {‘0’_’1’} we have our two must-have numbers, which are ‘0’ and _’1’. Be aware that ‘0’ is the representation of {.} where ‘1’ is the representation of {._.}. 3) If we get {.}_AND_{._.}, then and only then we have the minimal must-have information to construct the entire R collection because: a) We have ‘0’ AND _’1’ that give us the to basic scale factors 0 and _1. b) We also have our initial domain _1, which stands at the basis of any arbitrary scale factor that is determined by the ratio between the initial domain _1 and another segment, which is smaller or greater than the initial domain _1 , for example: 0 = . 1 = 0__1 2 = 0____2 3 = 0______3 .5 = 0_.5 0_________pi The negative numbers are the left mirror image of the above numbers. There is no division in my number system because both {.} and {._.} are indivisible by definition. In short, any segment is an independent element that clearly can be shown in the above 2-D representation. If we use a 1-D representation, we get the standard Real-line representation, but then we can understand that division is only an illusion of an overlap of independent elements when they are put on top of each other in a 1-D representation, for example: 0_.5__1_____2_____3__pi Since in my system nothing is divisible, then '/' stands for a ratio between at least any given two (indivisible) numbers. |
|
||||
|
||||
אכפת לך להסביר את הסימונים שלך (כן, כבר ביקשתי את זה, ואפילו התחלת להסביר, ומשום מה לא ענית לתגובה 326772, ויש כאן לפחות קורא אחד שהסימונים שלך ברורים לו פחות מסינית). |
|
||||
|
||||
הי סיילי, אנא ראה תגובה 326837 |
|
||||
|
||||
כן, קראתי, ואם בכל זאת שאלתי סימן שלא הבנתי. אם אתה לא רוצה להסביר, זאת זכותך, אבל הרושם שאתה עושה הוא בהחלט של טרחן כפייתי. הרושם הזה נגרם, לפחות אצלי, משילוב של כמה גורמים ביחד (רשימה חלקית): א. שימוש בשפה פרטית שהמצאת ושאף אחד לא ממש מבין, (וודאי שאף אחד לא מצליח איך לחפש בה סתירות). ב. חוסר נכונות להסביר את אבני היסוד של השפה הזאת. ג. הצהרות באשר ליכולת של השפה לפטור בעיות שלא ברור לי כמה אתה מודע לקושי שלהן (שילוב של קוונטים ויחסות). ד. הצהרות באשר ליכולת של השפה לפטור בעיות ששפה מתמטית, מוצלחת ככל שתהיה, לא תוכל לפתור לעולם (למשל, תודעה). ה. הכתרת עבודות של מתמטיקאים אחרים כ"טעות". חשוב להדגיש, כאן זאת פשוט גסות רוח וטפשות. יכול להיות שהשפה שלך באמת מחזיקה מים, יכול להיות שהיא אפילו תענה מתישהו לסעיפים א,ב וג. זה עדיין לא עושה מהעבודה של קנטור לא נכונה. מקסימום, וזה ממש המקסימום, הגדרת שפה מתמטית חדשה, שמקסימום פוטרת בעיה פיזיקלית או מתמטית. ו. התעקשות על שימוש יחודי במושגים שבשפה שלך, אתה חוזר ואומר שהקו שאנחנו מכירים איננו באמת קו, ושהקבוצה שאנחנו מכירים איננה קבוצה. זה פשוט מגוחך, קבוצה היא מושג שמוגדר בצורה מסויימת, לך יש הגדרה אחרת למושג אחר, דבר לגיטימי לחלוטין, ואתה מתעקש לקרוא למושג שלך באותו שם, גם כן לגיטימי, זה ודאי לא הופך את ההגדרות הישנות ללא נכונות. הן הגדרות, ולכן הן נכונות מעצם הגדרתן. ז. השוואה לאינשטיין. אינשטיין הצליח למצוא את הנוסחה לפליטה של גוף שחור מהגדרה בסיסית, ובעזרתה הביא הסבר ראשון לתלות שהיתה ידועה ובלתי מוסברת, ושימוש ראשון בקוונטיזציה של פלאנק. איינשטיין הצליח להסביר גם את תוצאות ניסוי מייקלסון מורלי. אתה לא מצליח להביא הסבר לשום תופעה ידועה ולא מוסברת, ולא מצליח להביא אפילו לא תחזית אחת. ח. שחצנות בלתי מנומקת, אפילו איינשטיין ידע להסביר את עצמו ולקבל ביקורת טוב ממך. אם אתה חושב שיש לך "זהב" אמיתי בידיים, וכל מה שחסר לך זה הכרה, אתה צריך להפסיק ליצור את הרושם הזה לפני שיגנבו לך את הזהב. לצורך כך, נסה להפסיק ליצור כזה רושם. |
|
||||
|
||||
סמיילי, איפה מצאת בעבודתי השוואה ביני לבין אינשטיין? על שמח מה אתה מסיק שאיני מקבל ביקורת? על סמך מה אתה מבסס את טענתך ששפת המתמטיקה פסולה מראש כאמצעי לחקר התודעה? איך אתה מגיע למסקנה הסוחפת בדבר אי-נכונותי להסביר את יסודות השפה שאני מפתח? איפה מצאת שאני מצהיר כי ביכולתה של עבודתי לפתור את הבעיות שביו תורת-היחסות הפרטית למכניקת-הקוואנטים? טענתי לגבי שפת המתמטיקה מכוונת לגישה הדדוקטיבית, אשר מעצם טבעה אינה מאפשרת שינויים במושגי-יסוד שלה לאחר שהוגדרו, כי כל קיומה תלוי בשיטה של נדבך על גבי נדבך. שיטת חשיבה זו היא בפירוש נוגדת אבולוציה, מכיוון שאין באפשרותה לעבור מוטציה במושגי היסוד שלה, כאשר מתגלות/ממוצאות תובנות עמוקות יותר שלהם. מושג הקבוצה שקול למושג האוסף במתמטיקה הרגילה, ולכן אין באפשרותה של תורת קבוצות לעסוק באלמנטים שאינם ניתנים להגדרה ע"י מושג האוסף. שניי אלמנטים כאלה הם ריקנות מוחלטת ומלאות מוחלטת , ואי-התכולה של הקבוצה-הריקה או התכולה של הקבוצה-המלאה אינן ניתנות להגדרה במונחים של אוסף. תובנה זו גורמת לשינוי-פרדיגמה במושג הקבוצה מכיוון שעתה ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת בקשר למושג האוסף, כאשר המסקנה המיידית היא שאוסף אינסופי הוא בלתי-שלם בהכרח כאשר הוא מושווה לקבוצה-המלאה, שלה ורק לה ניתן ליחס את מושג הרצף. מתוך תובנה אקסיומטית זו, ניתן להבין שלא ניתן להכיל את מושג הכמת-האוניברסלי (לכל) על אוסף אינסופי,ויש להחליפו בכמת המתייחס באופן פרטני לתוכן האוסף. קנטור נמנע מלעסוק במושג המלאות מתוך שיקולים דתיים (הוא ייחס את המלאות לאלוהים עצמוhttp://en.wikipedia.org/wiki/Absolute_Infinite ) ובכך "פספס" את ההזדמנות להשתמש במושג הקבוצה באופן שאינו שקול למושג האוסף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |