|
||||
|
||||
אבל חשוב באמת לציין את קיומם של טרחנים גאונים- דייוד יום, למשל, בא עם פאנצ'ליין של משפט וחצי ומחק מההיסטוריה של כל הפילוסופיה של המוסר עד ימיו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דייויד יום הוא באופן כללי פילוסוף מוצלח- מרתק, צנוע, מדויק, ויש שיאמרו המיטיב לכתוב והנעים לקריאה מבין הפילוסופים ה"מחקריים" גרידא (להבדיל מהגותיים כמו ניטשה). מעבר לזה, הוא אחד המקרים הבודדים והנדרירים שבהם כשמישהו הצביע ואמר "היי, אבל כל מה שאתם אומרים חסר משמעות, כי בכל לא שמתם לב לעובדה הבולטת ההיא", וצדק באופן מושלם- אנשים פשוט לא שמו לב. הוא הגה את מה שמכונה "הכשל הנטוריאליסטי", ששינה בצורה ראדיקאלית את הפילוסופיה של האתיקה, ויצר שבר בין האתיקה המודרנית לזו של אלפיים השנים שקדמו לה : הוא פשוט צין, קודם כל, שכל תורות האתיקה אומרות "המציאות היא כך וכך וכך, ומכאן נובע שעיקרון מוסרי X הוא נכון", או "מX משתמע Y, ולפיכך X הוא רע". בכל תורות המוסר ישנו כשל לוגי זהה- מושג חדש (מושג ערכי, ליתר דיוק) מופיע במסקנה, שלא הופיע באף אחת מהטענות. כל הסילוגיזמים של תורות המוסר הם פסולים מנקודת ראות לוגית. מכאן המשיך והראה את מה שהיום נחשב למובן מאליו, שהעמדה הערכית הבסיסית לא רק שהיא אקסיומטית, אלא גם אינה-אפריורית :כלומר, הזהוי הבסיסי של משהו כ"רע" או "טוב" הוא לא פונקציה של ההגיון אלא של הרגש. לאחר מכן לא נוצרו עוד תורות מוסר המנסות לבסס ציוויים מוסריים על עובדות, אלא רק תורות מוסר מסוג "אם אתה מאמין שצריך לעשות X, הרי נובע מכך שצריך לעשות גם Y וZ" אה, וזה גם גרר את קאנט ותורת המידות המפורסמת שלו, שמנסה להתבסס על לוגיקה טהורה, אבל גם היא אינה מצהירה X הוא רע, אלא "אם X הוא רע, מכאן שכך וכך וכך". עוד דוגמא לנודניקיות גאונית שלו היא הפרכת האינדוקציה. בניגוד לדקונסטרוקציה של דקארט, שהיא פשוט "השד מתעתע", אצל יום מדובר במציאת כשל לוגי של ממש- ההוכחה היחידה לכך שהעולם עקבי היא העובדה שהוא תמיד היה עקבי עד רגע זה, זוהי לוגיקה מעגלית, ולפיכך חסרת ערך. זה, כמובן, גרר את קאנט ושינוי מהותי בכל האפיסטומולוגיה והאונתולוגיה. בכלל, זה מן שיטה כזאת- יום נשף על מגדל הקלפים והוא התפרק, קאנט ניגש לבנות מחדש. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא מסכים לתיאור ההיסטורי שלך. אבל זה דיון שלא מתאים להיעשות תחת המאמר הזה. |
|
||||
|
||||
אם אתה מעוניין לפרט את השגותיך במקום אחר, אני אישית אשמח לקרוא, ואני גם אודה לך אם תפרסם במאמר הזה באיזה מאמר תעשה כן, כדי שאדע שהתגובות החדשות שם מכילות חומר מעניין עבורי. |
|
||||
|
||||
אני אעשה זאת ברצינות. רק שאני עסוק נורא בזמן האחרון, כך שזה יצטרך להידחות קצת. |
|
||||
|
||||
כן, זה היה קצת מרושל באופן כללי. על מה ספציפית? |
|
||||
|
||||
בלי להכנס לכל הנושא (נעשה זאת במקום אחר), הכשל הנטורליסטי הוא אכן כשל רק אם ערכים אינם עובדות והם לא קיימים לעצמם או טבועים בסדר הפנימי של העולם - כי אז נוכל להכניס אותם בדרכים שונות כטענות לתוך טיעון; ורק אם אנחנו מנסים לבסס את המוסר על לוגיקה בלבד ולא על משמעות של מושגים או מילים. לכן, חלק מהתיאוריות "לפני יום" לא נופלות בכשל הנטורליסטי, ובודאי חלק נרחב מהעבודה הפילוסופית במאה שעברה. |
|
||||
|
||||
ואוו, כמה שאני לא מסכים. נו, אז איפה נתווכח? |
|
||||
|
||||
אני מנסה לא להכנס לדיונים בגלל קוצר-זמן, ומצד שני אני נורא סקרן לדעת על מה אתה חושב. בוא נעבור ל''האייל ששאל'' האחרון, כך לפחות לא נפריע לאף כותב מאמר. תורך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נדמה לי שאכסניה הולמת יותר לדיון בינכם הוא דיון 62, "העיקר הכוונה" מאת גל יחס, העוסק בחשיבה המוסרית של קנט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |