 |
|
 |
||
|
||||
 |
(יש לי פתק מההנהלה שמותר, ואפילו רצוי, לכתוב תגובות כאלה) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף למיץ - מאמר מקורי ומעניין. צחקתי בקול רם למקרא כמה מגיבובי המילים בלינקים המצורפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף. נהנתי גם מהסגנון הרהוט הקריא והמעורר עניין. ובאופן נדיר אין לי גם מה להוסיף או להעיר . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אתה צריך לענות על שאלת פולו-אפ. גם אני העברתי איזה שבוע ב-lurking ב-sci.math לפני שנתיים, ונוכחתי שאת מחצית רוחב-הפס תופס מר האריס, ואת רוב מה שנותר תופסים אנשים המנסים להעמידו על טעויותיו. ניכר שהם לא הגיעו לשם אתמול (למעשה, אחד מהם הציג אתר שמוקדש להאריס), ובכל זאת הם המשיכו ללא לאות לענות לטרחן. אני מבין את הדחף להגיב כשמישהו אומר שטויות. יש בזה מידה של הגיון. אבל כשמדובר בטרחן כפייתי, וכשברור לך שמדובר בכזה, מה הטעם? האם ההשתתפות בדיאלוג פעיל וחסר-תוחלת עם טרחן כפייתי אינה התנהגות כפייתית כשלעצמה? (בתשובה, נא לא להביא כדוגמאות דיונים באייל הקורא :-). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
For cranks to triumph, it is enough that good Mathematicians do nothing?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא. אילו היה מדובר במכחישי-שואה או בעיתונאים שכותבים ששחרור אסירים הוא חלק ממפת-הדרכים, אז הייתי מקבל טיעון כזה. אבל במקרה של טרחנים כפייתיים, אני לא רואה את הבעיה בלעזוב אותם לנפשם. בנסיבות אחרות אני חושב שקוראים לזה ''לא להאכיל את הטרולים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה, ואין לי תשובה, רק קצת השערות. כפי שתוכל לנחש, בדיוק השאלה הזו נשלחת מדי פעם לדיון שם, ותשובה מספקת לא ניתנת - זה קרה שוב רק השבוע. ראשית, כמו רוב הטרחנים, האריס הוא מרגיז, ויש אנשים שמגיבים פבלובית. מובן שזה משחק לידיו. שנית, המקרה של האריס הוא קצת יוצא דופן במובן זה שאפשר להתווכח איתו במישור המתמטי (בניגוד לטרחנים ההזויים לחלוטין, כדוגמת דורון שדמי שאני מזכיר בתגובה לעצמי, למטה), מה שיוצר תחושה (מוטעית לדעתי) של התקדמות. אצל חלק מהמגיבים הקבועים אתה מזהה שחיקה איטית: בהתחלה הם סבורים שרק צריך להסביר לו משהו על פריקות של מספרים אלגבריים והוא יבין, ולאט לאט הם מבינים שזה חסר סיכוי ומתחילים לשלוח תגובות נרגזות, ובסוף מפסיקים - אך בינתיים מגיעים אבירים צעירים שלא ידעו את הג'יימס ומתחילים שוב. אבל זה לא תשובה לשאלה שלך, שכן אנשים עונים בלהט גם לקוקואים גמורים כמו ארכימדס פלוטוניום האלמותי שהוזכר ב-תגובה 163844. האם הם כפייתיים בעצמם? בהחלט ייתכן. מתמטיקאים רבים נכנסים לדילמה כאשר הם נתקלים אישית בטרחן. האם לענות? זה מן הסתם יוביל לדיון אינסופי וחסר-תועלת. האם להתעלם? זה יצדיק את טענותיו. אנשים בוחרים לפתור את הדילמה בדרכים שונות, ובמרחבי הרשת תמיד יימצאו מי שבוחרים לענות, גם אחרי חליפת תגובות באורך מדהים. למתמטיקאי איאן סטיוארט היה פרסום "Mathematical Cranks" רווח והצלה: מאז הוא שולח את כל טרחניו למחבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |