 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, תודה על המאמר המעניין. שנית, לאחר שקראתי את כל (!) הפתילים התגובות ושאר חוטים1 אני תוהה איך קרה שכל המגיבים עוסקים בפן המתימטי. האם אין בין הקוראים מישהו שמתעניין בפן הפסיכולוגי של התופעה? החשד שלי הוא שמדובר בהפרעה נפשית המוכרת לעוסקים בתחום והנושאת שם ידוע, שמתבטאת אצל אנשים מסויימים דווקא בצורה זו. אצל אנשים אחרים היא מתבטאת מן הסתם בצורות אחרות (לחזור 37 פעמים ולבדוק שהדלת נעולה כשיוצאים מהבית אולי?) האם יש2 בין הקוראים מישהו שיכול לשפוך מעט אור גם בכוון זה? 1 הייתי מוכרח מהיותי טרחן כפייתי 2 אני מודע להסתברות הנמוכה מאד שמישהו יגיע לקרוא את התגובה הזאת עקב האיחור בפרסומה ועקב היותה מספר 290+ ברשימה, אבל אני טרחן אופטימי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, למרות הכינוי שהוצמד לאותם אנשים, לא מדובר כאן באובססיה, ומבחינת העניין והדבקות במטרה שהם מגלים - הם אינם שונים מ"סתם" מתמטיקאים. ההבדל הוא שהם אינם מבינים אחד משני דברים: מהות המתמטיקה (משחק במסגרת כללים פיקטביים בעלי ערך אסטתי (או יישומי, העיקר הוא *במסגרת הכללים*)) או פשוט הוכחות אי-קיום ספציפיות. נדמה לי שהשם הרפואי לתופעה הוא פשוט "טיפשות" (בורות בוודאי אינה העניין, בהתחשב בהקשר). לא יותר, לא פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמתו של עוזי ו. לאדם שמחפש באובססיביות צמדים של מספרים "ידידותיים"1 היא דווקא כן דוגמא שיכולה ליפול תחת ההתנהגויות הקומפולסיביות ולא תחת התנהגות אינטלקטואלית בריאה. _________ 1 למרות שתוכנת מחשב עושה זאת בקלות יתרה. כתבתי אחת כזאת (זה לקח שתי דקות בדיוק) מיד אחרי תגובתו של עוזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי דקות בדיוק? רק לכתוב פונקציה שמפרקת מספר נתון לגורמיו הראשוניים, יקח לי יותר (בהנחה שמדובר באיזו שפה עילית ולא בתוכנה כמו מתמטיקה או מאטלב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שתי דקות. זה לקח שתי דקות בפתרון הטריוויאלי והמאוד לא יעיל מבחינת זמן חישוב (סיבוכיות גבוהה מדי), אם כי זה עובד (פשוט רצים ורצים על מספרים עם מודולו. אם השארית 0 אז מצאנו מחלק שצריך לסכום). חשבתי גם על כמה פיתרונות ליעול משמעותי למדי, כך שזה יעבוד עד 100,000,000 בתנאי הזמן שעוזי נתן בשאלה (אם כי עוד לא ניסיתי אותם). לא הבנתי בשביל מה צריך לכתוב פונקציה שמפרקת מספר נתון לגורמיו הראשוניים. בשאלה לא דובר על מחלקים ראשוניים אלא על מחלקים. למשל, 50 הוא מחלק של מאה והוא לא ראשוני. ההגדרה של מחלק היא: y מחלק את x אם ורק אם x%y=0. במילים אחרות: y מחלק את x אם התוצאה היא מספר שלם. למשל, מספר ידידים של 284 הם 204, 220, 224 ו- 246. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, מספרים מיודדים רק אם כל אחד מהם שווה לסכום מחלקי השני. לכן לא יכול להיות יותר מידיד אחד לכל מספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתגובה של עוזי: "אלו מספרים כמו 220 ו- 284, שסכום המחלקים של כל אחד מהם שווה לשני" עפ"י הדוגמא של עוזי, אני חושב שאני הבנתי נכון את הכוונה. הכוונה חייבת להיות שהסכומים שווים אחד לשני ולא שסכום מחלקיו של האחד שווה לערך של המספר השני (אחרת, איך תסביר את הדוגמא של עוזי של 220 ו-284?). סכום המחלקים של 220 הוא 504. סכום המחלקים של 284 הוא 504. אבל גם סכום המחלקים של 204 הוא 504. סכום המחלקים של 504 הוא בכלל 1560. ___________ נ.ב. "רק לכתוב פונקציה שמפרקת מספר נתון לגורמיו הראשוניים, יקח לי יותר" בפיתרון טריוויאלי ולא יעיל, זה בדיוק שתי שורות קוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סכום המחלקים שאינם המספר עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יצ'ינג. עכשיו זה ברור. איך אומרים proper divisors בעברית? אז מדברים בעצם על הצמדים האלה: 284 <==> 220 נכון?
1210 <==> 1184 2924 <==> 2620 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ מתרגמים "proper" ל"ממש", אם כי במילון המונחים המתמטיים של האקדמיה1 המונח proper divisor אינו מופיע. זו ההזדמנות להזכיר שמישהו מהמגיבים כאן כתב "מציין" בהוראת characteristic של שדה, והמונח התקני הוא "אפיין" (המילה characteristic מתורגמת ל"מציין" כאשר מדובר ב-characteristic של לוגריתם. 1 להתחיל מכאן: http://hebrew-terms.huji.ac.il/milonimsearch1.asp |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ששמת לב לזה, אבל בעצם אין צורך בשום שלב לבדוק האם מספר אחד מתחלק בשני. עורכים מעין נפה, שבה מסכמים את המחלקים-ממש (על-ידי מעבר על ה*מחלקים* 2,3,4,..., ולא על המספרים הנבדקים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בוודאי בין הקוראים המתעניינים בפן הפסיכולוגי. המאמר בכוונה נטה לכיוון המתמטי (ראה תגובה 164429), ולא רציתי להפוך את הדיון למופע של "freaks". נראה לי בהחלט שבטרחנים הכפייתיים יש משהו כפייתי: דבקות במטרה היא דבר אחד, אבל בשביל לפתח עיקשות כה נואשת שהיא מנטרלת כל אפשרות לקבל ביקורת דרושה אובססיה ממש. גם סוג של פרנויה אנטי-ממסדית הוא נפוץ מאוד בקרב הטרחנים הכפייתיים. מצד שני, לא ידוע לי שמישהו ערך מחקר פסיכולוגי על cranks, ואלו רק השערות. יש פן מעניין נוסף בטרחנות הכפייתית המתמטית שגם אותו רק הזכרתי כבדרך אגב: ההערכה שתגלית מתמטית ספציפית יש בה כדי להשפיע השפעה עצומה על כלל המדעים, והמין האנושי בכלל. לא נדיר למצוא בין כתבי הטרחנים טענות כמו "מובן שתגליתי זו מחוללת מהפכה מוחלטת במדעי הטבע, הרוח והחברה". לדעתי, זה גם אחד הגורמים להיווצרות הטרחן הכפייתי: אמונה לא מבוססת בכוחה האימתני של המתמטיקה. בספרו של Dudley הנזכר במאמר יש הרבה יותר תיאורי מקרים של טרחנים כפייתיים, מהם ניתן מן הסתם ללמוד יותר על ארחם ורבעם, אך גם שם אין דיון בפסיכולוגיה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקוראי האייל המכורים מאפיינים פסיכולוגיים משל עצמם. בין היתר, הם קוראים את כל התגובות באייל כולל במאמרים עם מאות תגובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל - סימן שאני לא קורא אייל מכור. (דובי, מדלג לעיתים1) 1 יום יבוא ואנשים יתחילו לעשות דילוגי אותיות באייל, ונגלה שכל סודות היקום טמונות במסד הנתונים שלנו. מי יתכנת תוכנה שתמצא את המילים "רבין" "אוסלו" "מת" ו"שמפניה" חותכות אחת את השניה איפשהו באייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לשלב בעתיד יכולות תכנות ואת התובנות מלימוד תורת הקמטליצ'קים (מדיון 1365). אנסה ליישם זאת על האייל הקורא ואדווח על גילוי האמת המוחלטת בעתיד הקרוב (אך אני לא רוצה לעסוק בחישובי קיצין). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |