 |
יש בוודאי בין הקוראים המתעניינים בפן הפסיכולוגי. המאמר בכוונה נטה לכיוון המתמטי (ראה תגובה 164429), ולא רציתי להפוך את הדיון למופע של "freaks".
נראה לי בהחלט שבטרחנים הכפייתיים יש משהו כפייתי: דבקות במטרה היא דבר אחד, אבל בשביל לפתח עיקשות כה נואשת שהיא מנטרלת כל אפשרות לקבל ביקורת דרושה אובססיה ממש. גם סוג של פרנויה אנטי-ממסדית הוא נפוץ מאוד בקרב הטרחנים הכפייתיים. מצד שני, לא ידוע לי שמישהו ערך מחקר פסיכולוגי על cranks, ואלו רק השערות.
יש פן מעניין נוסף בטרחנות הכפייתית המתמטית שגם אותו רק הזכרתי כבדרך אגב: ההערכה שתגלית מתמטית ספציפית יש בה כדי להשפיע השפעה עצומה על כלל המדעים, והמין האנושי בכלל. לא נדיר למצוא בין כתבי הטרחנים טענות כמו "מובן שתגליתי זו מחוללת מהפכה מוחלטת במדעי הטבע, הרוח והחברה". לדעתי, זה גם אחד הגורמים להיווצרות הטרחן הכפייתי: אמונה לא מבוססת בכוחה האימתני של המתמטיקה.
בספרו של Dudley הנזכר במאמר יש הרבה יותר תיאורי מקרים של טרחנים כפייתיים, מהם ניתן מן הסתם ללמוד יותר על ארחם ורבעם, אך גם שם אין דיון בפסיכולוגיה שלהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש