|
3 היומנאי בתחנת משטרת תל אביב, שואל את ארבינקא העצור אודות משלח ידו והוא משיב - 'מוקיון'. 'השכלה ?'- 'עממי וזהו' ; 'שם האב ?' - 'לא יודע' ; 'שם האם ?' - שתיקה מביכה. ארבינקא ספק ממזר ספק שתוקי , אבל מעל לכל ספק - לא אסופי. אביו של ארבינקא סאלח מתגורר בדירת שיכון בפתח תקוה ומקבלן קולות ביום הבוחר. ארבינקא בדומה לאביו הוא גם נוכל קטן בכסות פילוסופית. ומה בין נוכלים קטנים לנוכלים הגדולים? הקטנים - הזעירים - יודעים למכור מסרק למי שלא צריך או לנחם עובדות סוציאליות כדי לקבל פתק לשיכון. הנוכלים הגדולים - הזהירים - הם נוכלי על, הם יודעים ׳איך לשגע עם שלם׳ 1. סאלח יודע שכדי לקבל משהו בישראל רצוי לצעוק, כדי לזכות במשהו צריך לשחק שש-בש ואם כלו כל הסיכויים, אז בוכים לאלוהים. הבן יודע שצעקות ובכיות הן ברכה לבטלה, והוא צוחק - מלהג - ובעיקר מצפצף על כל העולם ואשתו. לימים הוא יאבד את חירותו לטובת שוטרת יפה אשר בתנועה רחבה תאסוף אותו לחיקה ויחדיו יחבקו את הבן אברהם שלא ישמע למוסר אביו הנוכל ולא ינטוש את תורת אימו השוטרת, ישנה במרשם האוכלוסין את שם משפחת אביו לאזולאי ויהיה שוטר מצטיין.
ארבינקא הוא נוכל פילוסופי והוא יודע איך לנצל את טעויות של אחרים, והטעות הבסיסית היא מקורה בהבנת הפרשנות לצו הקאנטיאני/קטגורי ורואים בו המשך טבעי לפרשנות הלבושה במוסריות היהודית לפיה 'כל מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך'. ומכאן הם רואים את הצו כציווי המבטא שיקולים אינטרסנטים ותועלתניים. האינטרס הוא שלא תהיה אלימות והתועלת היא שלא תהיה נקמת דם. זהו ההסבר הרציונלי ל׳לא תרצח׳. אסור לגנוב, כי אם תגנוב אחרים יראו שאתה גונב ויגנבו גם לך וגם לאחרים ואז מה יהיה בסופנו? ולכן זה 'בסדר' לגנוב חשמל מחברת החשמל כל עוד היא והשכנים לא ישימו לב לגניבה. זה ׳בסדר׳ לגנוב 1000 ש"ח מהמדינה כל עוד המדינה לא יודעת על כך וכל עוד לא לימדת את חבריך איך לגנוב גם מקופת המדינה. התנאי האחרון הוא כדי לבטל טענות של ׳ומה אם כולם יגנבו 1000 ש״ח ?׳ . זה ׳בסדר׳ לא ללכת לקלפי להצביע ביום הבחירות, שכן לא סביר שקול אחד בודד יוכל להכריע את הבחירות גם אם לא תלך להצביע וכל עוד תספר לכולם שכן הצבעת ואתה מפציר בהם כן ללכת להצביע. זוהי גישתו של ארבינקא. אסור לגנוב, לא בגלל עצם הגניבה עצמה, אלא רק בגלל התוצאות שהן יכולות לחולל ומכאן שאם הגניבה לא תשפיע על אף אחד אחר בעולם, זה בסדר לגנוב.
הפרשנות הנכונה לציווי שונה בתכלית. אין דבר וחצי דבר בין תועלתנות לבין מוסריות 2 המוסר עפ״י הצו הוא עצם הסכמתו של האדם האוטונומי לציית לחוק עצמו וזאת ללא קשר לתוצאות החוק, ואם יש בו תועלת או אינטרס כלשהו. אסור לגנוב כי החוק אוסר לגנוב. בהתחשב בכך שקאנט היה נאמן לאלוהים ולמלך, כאן קאנט גם זונח את אלוהים וקובע שחוק בשר ודם הוא המוסר ולא התנ״ך, וגם רומז למלך שיום יבוא והחוק ידיח גם אותו.
——- 1 ׳ארבינקא, מתי תהיה בן אדם׳ - נתן גרוס, על המשמר- 03/03/67 2 מדעי החופש, מושגים ראשונים- מיכאל אברהם
|
|