בתשובה להאייל האלמוני, 11/07/20 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בטלביזיה רצות בכל הערוצים תמונות מן המהומות בת"א. יתכן ששנינו נוכל להסכים ששורש הרע הוא ברוה"מ שהכריז מלחמה בשלטון החוק. היה די ברור שיתקבצו אליו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא, וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶשׁ ולא יותירואותו לבד. הבעיה היא לא לתאר את המהומה והאנדרלמוסיה. הבעיה היא להצביע על התהליכים שעשויים להביא את הארועים המרכזיים הבאים. כרגע ישנה סכנה שתוך כמה שבועות ישראל תזרק למצב שראינו בצפון איטליה וניו יורק. אם וכאשר זה יקרהכל הזרמים, הקרחונים והמהומות ידחקו הצידה. מבחינה זו מה שההיסטוריה תזכור מליל המהומות הנכחי, הוא את ההדבקה ההמונית שנגרמה. כדאי להזכיר לכל המכחישים, הכועסים, המתמקחים והמדוכאים, שהקורונה כאן ושום דבר לא ישנה זאת. אפילו לא התפטרותו של רוה"מ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בעניין המשבר הכלכלי, הממשלה שלנו לא מצליחה להעביר אפילו תקציב. כלומר: אנחנו עדיין על טייס אוטומטי עם תקציב 2019 שעבר במרץ 2018. והסיבה העיקרית היא התעקשות נתניהו על תקציב חד שנתי מסיבות פוליטיות קטנוניות. הממשלה לא עושה אפילו את המינימום הנדרש. אני אישית הייתי בהפגנה הפרטית שלנו. היינו להערכתי מעל מאה אנשים, כולל משפחות רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא אני ולא אתה נזלזל בצורך של שות"מ להתקהל ולהתפלל בין כותלי בית הכנסת. בכל זאת, לעשות זאת בעת הזו, זה מעשה חסר אחריות. ב. הבחירות היו. נתניהו אינו רוה"מ משום שאני ואתה רוצים בכך. נתניהו הוא רוה"מ משום שמצביעי הימין המסורתי-דתי רוצים בכך. שום כמות של הפגנות לא תשנה זאת. ג. עניין התקציב יוכרע ע"י המערכת הפוליטית והפגנות לא ישנו דבר בתוצאה. ממילא הממשלה בשעה זו מחלקת כסף שאין לה. קיומו של מסמך בשם תקציב המדינה, לא ישנה את התוצאה הכלכלית של המהלך הזה. ד. הפגנות מכל סוג שהוא בשעה זו, הן מפגן של חוסר אחריות, אנרכיה וסוליפסיזם [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. נראה שראש הממשלה מפחד מההפגנות. לכן נראה שיש להן השפעה. כרגע אין שום אפשרות לתכנן ועסוקים בכיבוי שרפות. התקציב מתווה מדיניות. ד. הפגנות בחוץ, עם מסכות תוך שמירת מרחק? לא נורא. בינתיים המידע שיש מראה שבארצות הברית לא נרשמה עליה בתחלואה בעקבות ההפגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. זה חוסר הבנה בסיסי בדמוקרטיה. גם לראש ממשלה, כמו לכל נבחר ציבור אחר, מותר וראוי להתפטר מתפקידו אחרי שנכשל בו. הבחירה איננה משיחת שמן אלוהית בלתי הפיכה2. וזה קרה וקורה בהרבה מדינות ואירועים היסטוריים. והפגנות היו ועודן כלי מז'ורי בתהליכים כאלה. ד. הימנעות מהפגנות1 בשעה כזו היא מפגן של חוסר אחריות, פאסיביות, ופטליזם [ויקיפדיה]. 2 קל וחומר במערכת שילטונית כמו ישראל, שבה אין בחירה ישירה. 1 או ביקורת אחרת על מחדלי השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״יתכן ששנינו נוכל להסכים ששורש הרע הוא ברוה"מ שהכריז מלחמה בשלטון החוק״״ מה? ממש לא. הטרגדיה היוונית שאני מתאר תמשיך להתרחש עם או בלי האיש הקטן נתניהו וצלו הגדול. בנרטיב שלי הוא לא הדמות הראשית. ״כרגע ישנה סכנה שתוך כמה שבועות ישראל תזרק למצב שראינו בצפון איטליה וניו יורק. אם וכאשר זה יקרהכל הזרמים, הקרחונים והמהומות ידחקו הצידה.״ אני לא מסכים. נשמע כאילו בחרת במחנה של אלו שמסתכלים רק על אחד הקרחונים וצועקים ״קורונההההההה!!!!!1״ ומתיחסים בביטול לשני הקרחונים האחרים, כאילו מדובר בזוטות, למרות שלהם יש פוטנציאל לעשות נזקים ואף להטביע את הספינה לא פחות מקרחון הוירוס. כדאי להזכיר לכל המכחישים, הכועסים, המתמקחים והמדוכאים, שהקורונה אמנם כאן והיא לא הולכת, אבל זה נכון גם לגבי המשבר הכלכלי (ראינו רק את קצה הקרחון עד כה) והתפוררות שיטת המשטר (שיש מצב שעברנו לגביה את נקודת האל חזור). למציאות לא אכפת מהנטיה של המוח האנושי לטפל בבעיות פרה פרה וזאת הסיבה לכך שמשבר הקורונה המורחב (עם שלושת הקרחונים) הוא כזה טרגדיה יוונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה נוספת לכך שאנחנו בטרגדיה יוונית היא העליבות של האלטרנטיבה לשלטון העלוב שיש לנו. לפיד העלה היום וידאו לפייסבוק שמתימר להיות מלא הצעות קונסטרוקטיביות. ממשלת צללים. אז מה ההצעה הראשונה ברשימה? העברת ניהול המשבר לכוחות הביטחון. אין לי הרבה מה להגיד על זה מעבר ליד לפרצוף. מעולם לא הציעו רעיון מזעזע כל כך עם אנימציה חמודה וצבעונית כל כך. ממש נראה כמו משהו שלקוח מסרטוני ההסבר בסידרת משחקי המחשב Fallout. אז לפה הגיע הויכוח הפוליטי בישראל... משטר צבאי או משטר אוטוקרטי. לכם רק נשאר לבחור את הקרחון בו אתם מעדיפים להתנגש. בהצלחה שיהיה לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו קצת דמגוגיה. לישראל, עקב מצבה הבטחוני במילניום הנוכחי, יש ארגונים, מוסדות ומערכות נרחבות (שעולות מן הסתם מיליארדים) שנבנו במיוחד למצבי חירום לאומיים שכוללים טיפול אינטנסיבי באלפי נפגעים באוכלוסיה, בשרשראות אספקה של מזון, אמצעים חיוניים ואפילו פינוי ולינה למקרים שרובם מוטי- מלחמה1, אבל בהגדרות אפילו הרשמיות כוללים גם אסונות טבע ומגפות. כולל פיקוד העורף וכדוגמת הדגל הרשות חירום לאומית. במדינה מתוקנת, מגיפה בסדר גודל לאומי וודאי גלובלי היתה *מחייבת* הפעלה של המנגנונים האלה באופן כמעט אוטומטי. לא להפעיל אותם שקול כמעט ללא לגייס מילואים כשיש מלחמה. זה שהם נמצאים תחת משרד הבטחון - זו עובדה, אבל אם זו היתה נראית בעייה, היה צריך לטפל בה מזמן. אז זה לא משטר צבאי,לא רעיון מזעזע עם אנימציה ולא משחק מחשב - אלה נהלי ההתנהלות *התקינים* של המדינה בשעת משבר, רובם רשומים בחוק, מנוהלים ומתוקצבים. גם לתקצב רשתות בטחון במיליארדים וגם לא להפעיל אותם כשצריך2, זה גרוע מטפשות, זו רשעות. 1 אק"א הפגזה מאסיבית על העורף. 2 "האמצעים המיוחדים", מצלצל מוכר למישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בחרת לשוט אל תוך קרחון מספר 3. בחירה לגיטימית כמו בחירה בכל אחד מהקרחונים האחרים. יש הבדל בין שימוש במנגנונים לטיפול במצבי חירום לאומיים על ידי שימוש בבירוקרטיה הפרלמטרית הרגילה והנומרטיבית עם פיקוח של הכנסת והממשלה לבין העברת כל הניהול אל גורמי הביטחון ומשרד הביטחון ושיעשו מה שהם רוצים עם תקנות שעת חירום ושאר שקרים כלשהם אנטי דמוקרטיים. הקורונה היא לא מלחמת יום כיפור והיא לא סכנה קיומית על ישראל - זאת בעיה ארוכת זמן שיש להתמודד איתה (לא ״לפתור״) באמצעות מדיניות. זה פחות דרמטי וקוסם מ״מבצע צבאי להדברת הקורונה״, אבל זה מה שמדינות נרומליות עושות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך עוד אעיר שאני חושב שהקרחון הכלכלי הוא גדול ומסוכן הרבה יותר מקרחון הקורונה. מה שקשה לי להתחבר אליו הוא הזעם הקדוש על "עצמנו". אתה מפנה את הזעם הקדוש מנתניהו אל משהו שלא פרטת. מי יצר את הקרחון? האם אנחנו זה החברה הישראלית, או העולם כולו? מאחר ואני נמנה על אלו החושבים שהמשבר הכלכלי בארץ לא שונה הרבה מהמשבר הכלכלי בעולם כולו, לא זו בלבד שאיני מאשים את ביבי, אלא אפילו את ישראל יש לי בעיה להאשים. ברמת המדינה, אין ספק שממשלות ישראל לדורותיהן אשמות בכך שלא הכריחו את העצמאים להקים ביטוח אבטלה. ואשמה זו בהחלט צריך לתלות על צווארו של נתניהו כמייצג הממשל בישראל כבר די הרבה שנים. קראתי במקום כלשהו כי הביטוח הלאומי הציעו לארגוני העצמאים להקים קרן אבטלה. העצמאים סרבו. נראה כאילו העצמאים גיבשו כבר אז את התכנית שהם מנסים היום והיא לממן אבטלת עצמאים מכספי משלם המיסים הכללי. הכתבה ספרה שהביטוח הלאומי שלא רצה לממן את הקרן מן ההפרשות של השכירים ומעבידיהם לקרן האבטלה של הב"ל, הציע שיטה שבה העצמאים החזקים יממנו את החלשים. הרציונל היה לא למוטט עצמאים המתקיימים על גבולות הרווחיות. ארגוני העצמאים המייצגים בעיקר את העצמאים החזקים סרבו. עכשיו הם מצווחים ומפגינים כאילו לקבל פעימות זה זכותם מלידה. מצד שני, נראה לי כי הקורונה דוקא חשפה את המבנה הלא כל כך יציב של הכלכלה גלובלית. חלק גדול מדי של העובדים בעולם מתפרנס מעבודות שידוע כי נזקן הגלובלי רב מתועלתן הכלכלית, למשל התיירות הבינלאומית. אוכלוסיות שלמות וגם לא מעט מדינות, כלכלתן תלוייה בתיירות הבינלאומית ועדיין לא נעשה שום מאמץ מרוכז ורציני להפוך תעשיות אלו לסביבתיות ותורמות לקיימות. הטראמפיזם והבולצנרואיזם אולי הוכיחו שמאמץ כזה גם בלתי אפשרי מלכתחילה. אם המשבר הכלכלי בישראל הוא חלק ממשבר גלובלי, ממילא האופציות של הממשל בישראל לטפל בו מוגבלות. בנקודה זו אני הייתי שמח למידע נוסף. כשמאלני, אני רואה מול עיניי, איך ממשלת ישראל (וכן רוה'מ ביבי הר"ל), כדי להעביר אוכלוסיה לשטחים החדשים, אפשרה להם לקיים רמת חיים העולה בהרבה על הכנסותיהן (שלא להזכיר את רמת החיים של שכניהם הילידים), ואין ספק שיצרה כך עיוות במשק הישראלי. למשל בכך שכספים שיכלו לשמש להרחיב את מערכת הבריאות, שמשו כדי לאפשר בניית קוטג'ים צמודי קרקע עם בריכה ולמשפחות עם 12 ילדים לחיות בלי לעבוד. בעניין זה איני יודע מה המצב לאשורו. האם ההשקעה בשטחים ובחרדים היא משמעותית ביחס להשקעות אחרות במדינה? אין לי מושג. אני מרשה לעצמי להעלות את הטענות האלו, בעיקר משום שממשלת ישראל היא האשמה העיקרית בכך שהמספרים והעובדות הנוגעות לכך, אינן ידועות לציבור. בפחות ממאה מילים, כבר גלשנו לכל בעיות המדינה. הניסיון להציג כל קרחון וקרחון כפרט מתמונה גדולה של אסון מתרחש לקרות, היא אולי נכונה עובדתית, אבל לא סותרת את הצורך לברר לעצמנו איך נוצר ומה מהותו של כל קרחון בנפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא את עצמי מסכים גם אתך וגם עם הפונז ושוקי שעונים לך. למשל שלשת הקרחונים אני מסכים חלקית. יש כאן שאלה של מינון, נאמר גודל הקרחון והנזק הפוטנציאלי שלו. כאן סכנת המגפה עצמה נראית לי מוגבלת למדי, והקרחון שלה הוא הקטן מהשלשה. לדעתי אמצעי הריחוק החברתי (מסכות, שני מטר וכו'), אם הציבור ממושמע ומפעיל אותם כהלכה, מסוגלים בעונת הקיץ להוריד את מקדם ההדבקה של הנגיף מתחת ל 1 (בקושי) ולבלום את קצב ההתפשטות שלו. אנחנו רואים שוב ושוב שמוקדי ההתפרצות הם מקומות בהם הריחוק החברתי לא נשמר. עוד אנחנו רואים שעם עליית קצב ההדבקה עולה החרדה בציבור, והוא הופך לממושמע יותר. כך שנראה לי שנגיע לאיזה שיווי משקל. הקרחון של הנזק הכלכלי גדול יותר לדעתי. שלא כמו במשבר הפיננסי העולמי של 2008, כאן המדינה שלנו 1. גם נכנסה למשבר במצב פחות טוב. 2. גם ספגה את המשבר בעוצמה רבה. 3. גם לא מצליחה לנהל אותו כהלכה משום זוית הסתכלות. לגבי הקרחון הזה- הנזק שלו גלוי לעין, הולך וגדל, ונראה שאת הצלקות שלו נישא זמן רב. הקרחון של התפוררות שיטת הממשל הוא המסוכן מכולם לדעתי, והסמוי מכולם. הנזק של אובדן הסולידריות הוא היחיד לדעתי שיכול להביא לסיום האפיזודה הנוכחית של ריבונות העם היהודי בארצו. אבל זה נזק קשה לכימות ולמעקב. לדעתי נתניהו הוא שחקן ראשי בדרמה הזאת. הוא לא היוצר שלה, וייתכן גם שהוא משתתף בה שלא מרצונו, אבל הוא מסמל את כל ההיבטים שלה, וכראש ממשלה הוא נמצא גם בעמדה המשפיעה ביותר להסלים אותה. 1. הוא לא ראש הממשלה המושחת הראשון, אבל הוא הראשון שמעמיד את טובתו האישית מעל טובת המדינה בכזו בוטות. 2. הוא לא הפוליטיקאי המפלג הראשון, אבל "אנחנו" ו"הם" זה הנרטיב העיקרי שלו, שסולל את דרכו לשלטון שוב ושוב. 3. הוא לא ראש הממשלה הראשון שמתלונן על בג"ץ, אבל הוא הראשון שמוריד ביודעין ובכוונה תחילה את אמון הציבור במערכת התביעה והמשפט. 4. הוא לא ראש הממשלה הראשון שממנה את הפחות מוכשרים לתפקידים החשובים ביותר, ומרחיק את המוכשרים יותר מסיבות פוליטיות, אבל נראה שהוא הקצין גם את זה מעבר לכל קודמיו. אני רוצה להתעכב קצת על הנקודה האחרונה. אני צופה בעונה הנוכחית של "השרדות" ורכשתי ממנה הרבה תובנות. המשתתפים בתכנית בעצם משחקים בפוליטיקה- יוצרים בריתות ויריבויות על מנת לעלות בדירוג החברתי ולהיות מוגנים מהדחה. נחתה עלי התובנה שהמטרה המרכזית של רבים מהשרים בממשלה הנוכחית גם היא לשחק בפוליטיקה, והם לא באו באמת כדי לנהל את המדינה. משנחת משבר הקורונה (הרפואי והכלכלי) הם אובדי עצות, כי לא בשביל זה הם באו. הם כמו אומרים לנו: סליחה, אני באתי לשחק בפוליטיקה ולא באמת כדי לנהל משבר רב מערכתי שדורש החלטות של ממש. אני באתי כדי לריב על תקציבים, לחלק ג'ובים למקורבים, למצוא חן בעיני הבייס ולצבור כוח פוליטי ולא כדי לקבל החלטות קשות, לנהל מערכות מורכבות, לצלול לעומקן של בעיות ולפתור אותן, להנהיג מדיניות, לגבות או לאתגר את ראש הממשלה באופן מושכל- המרכיבים של ניהול מדינה במשבר. ספציפית לגבי השימוש בצבא- אני לא רואה כאן בעייתיות. אם זו המערכת שהתכוננה למשבר מסוג כזה- זו המערכת שצריך להפעיל. בטאייואן, שהיא מופת להתמודדות עם המגפה, מרכז השליטה למגפות הפעיל מיד את הצבא כפועלים בשלוש משמרות במפעלים לייצור מסכות. השאלה היא כמובן ה"איך", ולא ה"מה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, השפה חשובה - אלה לא מהומות. יש הטוענים שלכן גם הן לא ישנו דבר, אבל זה ענין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לעקוב אחר עקומת התמותה, ממוצע 7 ימים, ב-worldmeter. בינתיים נראה שהעקום דומה למדי לגל הראשון ואולי אפילו יותר שטוח ממנו. נכון לאתמול, מתים 5 חולי קורונה ביום. התאריך המקביל מבחינת ערך זה בגל הראשון היה 5 באפריל. באותו יום היו 127 חולים קשה. מספר החולים הקשים, נכון לאתמול - 205. נאמר ששידוד המערכות במשהב"ר ובבתי החולים ניפח את מספר החולים ב-60%, אם נלך לפי התהליך של הגל הראשון נגיע לשיא הגל הראשון כאשר יהיו לנו 290 חולים קשה. זה מעט מעל הקו האדום שקבע משהב"ר, 250. ולכן לפי ההערכה הלא קיצונית הזו אנו מתקרבים לסגר מלא בתוך שבוע-שבועיים. אני מניח שבינתיים הבין מי שצריך להבין שהסגר המלא בגל הראשון היה טעות חמורה ולכן נראה לי שאין רצון רב לחזור עליה. הבעייה היא שגם בתסריט הדי מתון שציירתי, מערכת הבריאות לא תוכל להתמודד עם המספרים ומניעה ממוקדת וסגרים חלקיים אינם ריאליים מסיבות פוליטיות ומעשיות. לכן הסגר המלא נותר בתור האמצעי האחרון במחסנית של ממשלת ישראל. ישראל מגלה עכשיו, את מה שמתגלה בכל מלחמה: בזמן מלחמה אי אפשר לתקן את מה שקילקלו ולא הכינו בעיתות השגרה. במקום לפזר כסף ממסוקים, מוטב שרוה"מ יתרכז בשאלה איך מנהלים מדיניות הרחקה אפקטיבית מבלי להשבית/להחריב את המשק. השכה"ג כתב על יועציו של רוה"מ. הבעיה היא שרוה"מ הספציפי הזה הפך עצמו לדיפסטייט בפני עצמו. מלחמתו בפקידי המשפטים התפשטה למלחמה בפקידי הבריאות והאוצר והוא נסמך על יועצים "מומחים" מתנדבים מטעם עצמם. איש אינו יודע כיצד נבחרו יועצי הסתר האלו, אבל הבעיה האמיתית היא ההתנדבות. שאר הרוח של ההתנדבות מוליך בעיקר לחוסר אחריות. מה יעשו להם כאשר יתברר שטעו? טייואן לאניסטר במשחקי הכס סבר ששלטון טוב משמעותו הקשבה ליועצים. ואני מטעם עצמי תוהה, מדוע לשלם לפקידים בכירים משכורות שמנות ופנסיה תקציבית יקרה, אם ממילא לא סומכים עליהם בשעת הצורך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שמהמלחמה הקודמת היו לנו חודשיים וחצי להתכונן, אבל במקום לעסוק במלחמה שבין המלחמות1, התעסקו במלחמה שבין המשפטים. מה שבאמת מפחיד - מאחר שנראה שאפילו עכשיו לא למדו בשלישית את הלקח הזה ולא מכינים את מערכת הבריאות בכלום - זה שבעוד 4 חודשים יהיו לך עשרות אלפים ביום עם סמפטומים, בגלל מחלות חורף ושפעת רגילה, וכדי להבחין ביניהם לבין חולי קורונה תצטרך סדר גודל יותר מעכשיו של צוותי בדיקות וחקירות ואחיות ורופאים, שכבר עכשיו זועקים לשווא לעוד תקציבים ולא מקבלים גורנישט. 1 המב"מ המפורסם של אייזנקוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקבלים גורנישט? סתם השמצה. מקבלים בריבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הזכרתי פה את המשפט בעברית שהוא והשלילה שלו אומרים את אותו דבר?1 1 והוא לא הקבוצה הריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם ז' ולא שם ז'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהוב עלי במיוחד הבטוי ז' בע' ובגימטריה שבע בשבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי אהוב במיוחד הדיאלוג טירון-מ"כ שאני מדמיין בעזרת הסתירה הנ"ל (ותוצאותיה הכאובות): - אז מה, טוראי גורנישט, אתה שם ז'? רד לחמישים שכיבות סמיכה עם מא"ג עליך! - לא המפקד, מה פתאום, אני לא שם ז'. - אז אתה לא שם ז'?! רד לשבעים שכיבות סמיכה! - אבל המפקד, אני כן שם ז'. - אז אתה שם ז'? רד ל... וחוזר חלילה. יש כמובן שיטה לשבור את הלולאה, אבל נראה לי ששכרה יצא בהפסדה: - אבל המפקד, יש פה לקונה בלוגיקה של השפה שבגללה השיחה מתקפלת ללולאה הולכת ומחריפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנסות לעצור את זה בשאלה: המפקד, אז הספר מספר את עצמו או לא? אבל בסוף תמיד מגיעים לקלאסיקה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק זה. היום סצינה כזו לא היתה עוברת, וכשזוכרים גם מי היה כוכב הסרט ההוא, זה מחזק את האפקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אריאל הורביץ היה כותב שוב את "רנה", האם היא היתה עושה סרט עם איבגי פעם בשנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד לתת לכל יצירה, משיר ועד סרט קולנוע, להיות נכונה לזמנה ולהשאיר אותה כמכלול קוהרנטי נכון לזמנו, בלי קיצוצים, שינויים ותוספות שמכופפות אותה לכללי הפיליטקלי קורקט הנוכחיים לשעה זו. וגם בלי תוספים מכובסים ומלבינים מלאכותיים1 שמזלזלים באינטליגנציה של הצופים. 1 פאן אינטנדד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא איך להלבין את ''חלף עם הרוח'', הבעיה היא שהוא גם ככה לבן מדי. לכן להציג אותו ''בתוספת הבהרה'' רק מחמיר את הבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייתיות היתה ברורה לי, ועל כן הערת הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלל הבטויים שמתארים את הנכון, החיובי, הברור וכו' כלבן, בהיר וכיו"ב ולהפך מחזירים אותנו למעגל של הטירון או של "שורו": ככל שאתה מנסה להבהיר את האופל של הלובן אתה רק מכהה את עיני הצופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: מערוץ שחמט ביוטיוב הוסר סרטון ככל הנראה בגלל שבפרשנות נאמר משהו רע על השחור, ואיזה אלגוריתם חכם הזדעק לתקן את המצב. לא אתפלא בכלל אם בעתיד הלא-רחוק הצבעים בשחמט ישתנו מלבן-שחור למשהו פחות גזעני, או למצער שהחוקים ישתנו כך שהשחור יעשה את המסע הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שהשני פחות טוב מהראשון? גזען!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סודרן (ordinalist) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוניסט הוא מי שמאמין במוניזם, דהיינו האמונה שמספרים מסוימים נעלים על אחרים (7, פיי, 42). ואילו מכניזם הוא, כמובן, היפוכו של המוניזם - האמונה שמכנים מסוימים נעלים על אחרים. כמובן, מה שנעלה בעיני המכניסט הוא הנמוך בעיני המוניסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכניזם קוונטי הוא כמובן האמונה שמספרים מסוימים נעלים ובו זמנית גם נחותים ממספרים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכנה משותף לכולם! לאלתר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סכוי. בין המוניסטים למכניסטים עובר קו שבר שלא ניתן לאחותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופה, מה אתה מכניס את אחותו לענין? אין לו כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים כאן על מתמטיקה, נכון? אז תוכיח שאין לו אחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק צחוק, רק לפני יומיים למדתי על קיום המושג sizist (בעניין היחס כלפי אנשים עם משקל עודף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין, זה חלק מהבעייה עם השיח הזה - שמרוב דיוניי מטא על השפה, אני כבר לא מבין מה אתה רוצה, ואנחנו מתרחקים מהבעייה העיקרית והאמיתי שהיא גזענות, שהיא הרבה יותר מציאותית מכל העיסוק במטאפורות שבסוף מתנקזות לתהייה האם החושך הוא כהה והבוקר הוא בהיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק, אבל מצד שני, זה נותן להרבה אנשים הזדמנות להרגיש שהם טובים יותר כי הם יותר פוליטיקלי קורקט מאחרים - והיי, מה אנחנו רוצים אם לא לגרום לאנשים להרגיש טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את זה אפשר לרפא, לפחות על פי ארתור סי קלארק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור השיר "דלילה" של טום ג'ונס נאסר להשמעה לפחות בחלק מהארצות, אבל אני לא יודע אם זה נכון גם ל-Run for Your Life של החיפושיות שנשמע היום ממש נורא. אני לא מצליח להזכר אם הרגשתי משהו דומה כששמעתי אותו בשנות השישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא סימפטי, אבל מה לנו כי נלין כשאצלנו משמיעים מצד אחד שיר על אשה שמוכנה לקבל אלימות מבן זוגה ולמחול לו על כל מעשה נורא ומצד שני שני שיר על גבר שמוכן בשם אהבתו לשרוף את בית אהובתו עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אהבתו, קנאתו. אולי הבעיה במה שאמרת תובהר, אם נסביר שאנשים כמוני ובני דורי, עדיין מעדיפים את אלכסנדר פן ואלתרמן על פני החוף של טרפטוני. הסרט חלף עם הרוח מעודד גזענות בערך כמו שהסרט ''עשרת הדברות'' של ססיל דה מיל מעודד התגיירות. המחזה על הסוחר מוונציה נכתב כדי להלעיג ולשים לקלס את היהודים והיום גדולי השחקנים שואפים לשחק את שיילוק כדי להבליט את האנושיות של השונה והאחר. סלים דאו במונולוג השיילוקי הבלתי נשכח שלו בסרט ''אואנטי פופולו'' הפך את הטקסט האנטישמי הזה לשיא של הומאניות ואחווה אנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלף עם הרוח אולי לא מעודד גזענות אבל הוא נותן לגיטימציה לסטראוטיפים של גזענות וכן לקונצנזוס של ''שני הצדדים צדקו'' במלחמת האזרחים על חשבון האפרו-אמריקאים כמובן. (אין זה סותר את העובדה שהוא יצירת מופת וטוב בהרבה מסרטים אחרים בתקופתו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל שאלה של זמן. חלף עם הרוח היה גם הסרט שהביא פרס אוסקר ראשון לשחקן שחור (האומנת הטי מקדניאל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט (/ספר/מחזה) איננו מניפסט, הטפת מוסר, וודאי שלא המלצה על פעולות והתנהגויות של דמויות מסוימות בעלילה שלו. שאם כן, הספר הראשון שצריך להגלות ממדף הספרים העולמי הוא התנ"ך1. 1 ומן הסתם מקביליו מדתות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט/ספר/מחזה בוודאי שאינו מניפסט אבל הוא בהחלט מורכב מסאבטקסט מסויים. חלף עם הרוח (הספר והסרט על פיו) הוא יצירה הניזונה מהתרפקות רומנטית על הדרום האצילי כביכול וקינה על ההרס שזרע בו הצפון ללא ביקורתיות על העבדות ועל ההתעמרות בשחורים אחרי המלחמה. בזמנו הוא לא הפריע לרוב הצופים הלבנים כמו שסרטים המחמיאים לכיבוש (ע"ע בית לחם למשל) לא מפריעים לרוב הישראלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדון האם תיאור היסטורי של המציאות כפי שהיתה הוא התרפקות רומנטית או הצגת מצב לאשורו. ודוקא ממך לשמוע הסתייגות מהצגת1"קינה על ההרס שזרע בו ה[צד המנצח במלחמה]" של הצד המפסיד נשמע די לא קוהרנטי עם דעות אחרות שאתה בדרך כלל מביע. בעידן שבו אפילו סרטים שמציגים את סבל העם הגרמני במלחמת העולם השנייה אינם טאבו, תלונה בכיוון הזה על הסרט הנ"ל נשמעת ארכאית ושמרנית. 1 הנרטיב של |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של ארז ושלי היא לא עם הקינה על ההרס - אדרבא, קוננו נא. הבעיה היא עם אי ההכרה ברוע שהדרום גילם ביחס לשחורים. זו לא סתם התעלמות, הסרט מציג עבדים, טפשים ושמחים בחלקם, כחלק מסגנון החיים הישן והטוב. הייתי אומר שזה רוע (גם אם מה שמאחוריו הוא לא כוונה רעה אלא רק עיוורון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטטתי את ארז במדויק, אז כנראה שזו כן היתה חלק מהבעיה שלו. עכשיו, נראה לי שקצת פספסת את הטיעון שלי. לא אמרתי שהכל בסרט נפלא וכל מה שהוא מציג - או לא מציג - זה בסדר. אמרתי או התכוונתי לומר שגם אם הסרט מציג בחלקו התנהגות לא ראויה, עיוורון היסטורי וחברתי ואפילו סטריאוטיפים, עדיף להשאיר אותו כמות שהוא - ולדון בפגמיו וחסרונותיו (ופגמים וחסרונות יש ברוב רובם של הסרטים), במקום לקצץ ממנו חלקים בדיעבד, למחוק אותו מההיסטוריה או לרפד אותו בהסברים מוסרניים והתנצלות מכובסת ומכבסת. הצופה מספיק אינטליגנטי כדי לדעת באילו שנים נוצר, מה היתה האווירה התרבותית בה התקיים, ומה הכשלים שאפשר לראות בו היום בדיעבד. ואם הוא לא יודע - אדרבא, יקרא אחרי הצפייה במרשתת וירחיב את אופקיו. ואולי דוקא ילמד משהו חדש על הזמניות של ערכים, מוסר ותרבות, והעיוורון שיכול להתקיים גם בתקופתנו אנו וראוי להפנות לו תשומת לב ולא לחכות לעוד שמונים שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי הצעה לקצץ את הסרט. "למחוק אותו מההיסטוריה", אני לא יודע מה זה. להסיר אותו מנטפליקס, אני יכול להבין, אולי יש לזה מקום, אבל זה לא אופטימלי; להקדים לו הסבר היסטורי נראה לי עדיף ובהחלט ראוי. הבעיות ונקודות העיוורון שהוא מייצג עדיין קיימות (בשינויים), עדיין מאוד כואבות לאנשים רבים, ואנשים רבים אחרים חושבים בטעות (או ברוע) שאלו בכלל לא בעיות. להמשיך להציג את הסרט כאילו כלום, דווקא בגלל שהוא נחשב כל כך מופתי, זה סטירת לחי לקבוצה פגועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון נכון גם לתנ''ך. כשאתה יכול להחליף בקלות את הקבוצה בקבוצות פגועות. אז לשיטתך צריך מעכשיו לצרף לכל עותק שלו הקדמה עם הסבר היסטורי ראוי. ויפה שעה אחת קודם - בימינו יותר אנשים נחשפים אליו מאשר לחלף עם הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקורא את התנ''ך לא תומך בסקילת אנשים, סחר בנשים והעסקת עבדים ושפחות (חלק מקוראיו למרבה הצער כן תומכים בהשמדת עמים העומדים בדרכו של העם הנבחר). לעומת זאת, מי שצופה בחלף עם הרוח ואינו מכיר את התקופה מעבר לרקע שטחי עשוי להתרשם שהדרום הוא הצד הנפגע במלחמה שנכפתה עליו ע''י הצפון על נושא שממילא עמד להיפטר ממנו בעצמו (באחת הסצינות אשלי אומר לסקרלט שאת העבדים הם היו משחררים מרצונם). גם עבור מי שמכיר יותר טוב את התקופה דרושה הבהרה היסטורית מאזנת שמתייחסת גם לשינוי תפיסות חברתיות ותרבותיות שנוצר במהלך השנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה איזה תעלול רטורי אתה מבצע. במשפט הראשון זה "הקהל לא תומך בסקילה" ובמפשט השני זה "הצופה עשוי להתרשם". אם כבר אתה משתמש בתקבולת ניגודית בסגנון תנ"כי, לפחות תשמור ששני האגפים שלה יהיו מקבילים. אחרת אין שום קשר ביניהם. (כמובן שזה מקל עליך, כי אחרת היית רואה בקלות ש"מי שקורא את התנ"ך ואינו מכיר את התקופה מעבר לרקע שטחי עשוי להתרשם ש..1" מאד רלבנטי לגביו והטיעון שלך קורס). 1 כולל "גם עבור מי שמכיר יותר טוב את התקופה דרושה הבהרה היסטורית מאזנת שמתייחסת גם לשינוי תפיסות חברתיות ותרבותיות שנוצר במהלך השנים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין השתנות ערכים (היחס לסקילה ולעבדות למשל) לקבלת נראטיב היסטורי מסוים הנמצא בקונצנזוס. כך ניתן לטעון שהעבדות בדרום לא הייתה מוצדקת אבל הצפון נהג בצורה נוקשה מדי ובגישה אחרת הדרום היה מבטל את העבדות מיוזמתו. זהו שקר ושטות מוחלטת אבל מי שלא מכיר את ההיסטוריה בהחלט עשוי לקבל את הטיעון. זה ההבדל בין היחס לתנ''ך ליחס לחלף עם הרוח וזה מה שניסיתי להסביר. הסתירה קיימת רק בראייתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכל הבעייתיות עם חלף עם הרוח היא כי הערכים מאז הפקתו ועד תקופתנו השתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער שאני מקפל את הפתיל הזה 10 צעדים אחורה אבל: לגבי העניין הוא האם לשים שקופית הקדמה בסגנון: ״הסרט הזה עשוי להכיל דעות פוגעניות...״ - זה מרגיש לי עניין כל כך פעוט. מזכיר לי את השקופית ״הסרט נועד לגיל 13+״. אם זה יעזור לאנשים להרגיש פחות פגועים, אז אני ממש בעד. אני בעד גם אם ישימו את השקופית ״עשוי להכיל דעות פוגעניות״ על פרה ממש קדושה בשבילי.. למשל ״אינדיאנה ג׳ונס״. וכן, לא מטריד אותי שעל התנ״ך אין הקדמה: ״נועד לגיל 13+״ למרות שדי ברור שיש שם הרבה חומר למבוגרים בלבד. אגב לדעתי תהיה לזה אותה מידת השפעה של השקופית ״נועד לגיל 13+״ - כלומר מידת השפעה נמוכה יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזו היתה צריכה להיות קשורה לתגובה 722266 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, אז נשים שיקופית הקדמה. אני מהמר שלתשעה מתוך עשרה סרטים כלשהם שתנקוב בשמם, אמצא לך סיבה טובה לשים את אותה השיקופית בתחילתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההימור נשמע נכון.. אם זה סרטים ישראלים אז 99 מתוך 100 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהופך את השיקופית למיותרת מאליה, הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה וגם הנארטיב השקרי שבבסיסו. שני אלה דורשים הבהרות ללא פגיעה באיכות היצירה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה נראטיב שקרי מפריע לך להינות מסרט? דוגמאות ידועות: לב אמיץ והסמוראי האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמוראי האחרון הפריע לי וגם לא נהניתי מהסרט כשלעצמו. כשסרטים גרמנים מראים שרוב הגרמנים היו אנטי-נאצים וסרטים צרפתים מראים שרוב הצרפתים היו במחתרת זו בעיה. כשסרטים הוליוודיים מראים שניתן בקלות להגיע לחיי עושר ופאר זו בעיה. כשסרטים ישראלים מתעלמים מהכיבוש וההתנחלויות ומראים את המצב כנובע מבעיות טרור בלבד זו בעיה. כל אלה הם נראטיבים שקריים שנובעים כמובן ממוסכמות חברתיות אבל נדרש לחשוף אותם כחלק מרצון לשנות מצבים לא תקינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא היה פרצוף שחור אחד בכל סרטי המד"ב/אימה של שנות החמישים- "פלישת חוטפי הגופות", "Them", ו"הבלוב" עוד יכולים לקבל הנחה כי הם מתרחשים בעיירה קטנה, אבל מה עם "היום בו הארץ עמדה מלכת"? גם סדרות הטלויזיה כמובן. סטאר טרק עשתה היסטוריה (ולא מעט רעש) עם אוהורה, צ'כוב וסולו ב 1967. האם זה צריך לפגוע בחווית הצפיה ב"פלישת חוטפי הגופות" שהוא בעיני סרט גדול? באותו עניין- היתה תקופה ארוכה שבה לרשעים בסרטים היה מבטא רוסי. אני זוכר במעומעם כמה סרטים שבהם אפילו לחייזרים הרעים היה מבטא רוסי. שמתי לב שלאחרונה, או לא כל כך לאחרונה, לרשעים (ואני מתכוון לרשעים ממש, כמו קילגרייב ב"ג'סיקה ג'ונס") בסרטים וסדרות אמריקאיות יש מבטא אנגלי מובהק, עד כדי כך שמלהקים לתפקיד הרשע שחקן אנגלי. נזכרתי בזה כי התחלתי לראות את "לוציפר" ההומוריסטית למחצה, ולתפקיד השטן לוהק שחקן וולשי עם מבטא מאוד אנגלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל סרט מכל תקופה, כולל זו שלנו, משוקעת התפיסה הרווחת של בני הדור על דעותיה הקדומות. כבר ציינתי שזו שאלה אחרת לגמרי מאיכות היצירות. המערבונים הטובים ביותר הציגו את האינדיאנים כמתנכלים למתיישבים הלבנים התמימים וכופים עליהם להילחם בהם למרות שהאמת ההיסטורית הייתה הפוכה. לכן יש צורך לחשוף את הדעות הקדומות והנראטיבים השקריים על מנת למנוע מהם לחזור בהמשך. לגבי האנגלים כרעים בסרטים אמריקאים זה פשוט מאוד. הגרמנים והרוסים כרעים זה כבר מיושן. ערבים ועמים כהים זה לא פוליטקלי קורקט. לשחקנים האנגלים לעומת זאת לא אכפת לגלם את הרשעים כל עוד הם מקבלים תשלום נאות על משחקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק זה, גם בזה יש תקופות. נדמה לי למשל שבסוף שנות הששים היתה תקופה שבהוליווד אהבו ללהק בריטים לתפקיד הרשעים בסרטים. ''ספר הג'ונגל'' של דיסני (האחרון של וולט עצמו, אגב) נחשב לסרט הראשון שלהם שבו הוכנסו במודע רמיזות לאקטואליה - והרשע שם, שירקאן הטיגריס, מתהדר במבטא בריטי מצוחצח בניגוד ליתר הדמויות (מקהלת הנשרים היתה אמורה להיות מדובבת על ידי החיפושיות, אבל זה לא הסתדר). עוד רשע דיסני במבטא בריטי הוא האריה סקאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שהמבטא הבריטי (והסנטר הג'ון-קליזי) מכוונים לקולוניאליזם בהודו. בכל זאת, ספר של קיפלינג, אתה יודע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אלמנט כזה קיים. הפילים בראשות הקולונל האטי הם לגמרי לעג לקולוניאליזם הבריטי. בכל אופן, הקשר בין עלילת הסרט לבין הספר של קיפלינג הוא דליל למדי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, לוציפר זה גילטי פלז'ר במיטבו. צריך רק לומר שבסדרה הזו הוא הגיבור, לא הרשע. בטח צריך להצמיד לה שיקופית אזהרה לכל מי שנפגע מהצגת השטן כמישהו מעורר הזדהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לבדוק, האינטואיציה שלי תאמר שברוב הסרטים שנהניתי מהם ביותר - גם בצפיות חוזרות - הנראטיב היה אפילו לא שקרי, אלא מומצא לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרום היה בהחלט הצד הנפגע במלחמה, מפני שרוב הלחימה התרחשה בשטחיו והוא שילם את מחיר התבוסה, עשרות שנים לאחר שהתרחשה. ''את העבדים הם היו משחררים מרצונם'' - אולי לא מרצונם של אנשי הדרום, אבל יתכן מרצונם של אזרחי ארה''ב כולה, כפי שקרה במקומות אחרים. ללינקולן ולרפובליקנים, לא היתה שום תכנית מוכנה לביטול העבדות בדרום, אבל המלחמה פרצה משום שהדרומיים הבינו שזוהי המגמה. זהו שכתוב של ההיסטוריה, להכחיש את קיומה של מגמה אמיתית בקרב אזרחי ומנהיגי ארה''ב שחשבה שהעבדות היא עניין שצריך בסופו שלףדבר לחלוף מן העולם. אני לא מדבר על מתנגדי עבדות ואבולישיניסטים כמו בנג'מין פרנקלין, תומס פיין והקוייקרים של פילדלפיה ופנסילבניה, אלא אפילו על בעלי עבדים כמו וושינגטון, ג'פרסון ומדיסון (כולם מוירג'יניה שנחשבת עד היום חלק מן הדרום). ההיסטוריה של ארה''ב מהקמתה ועד מלחמת האזרחים רצופה מהלכים שנעשו כדי להגביל ולצמצם את העבדות ולראיה בצפון לא היתה עבדות. במקום להתוכח על מה היה אילו, אפשר להסתכל על מצב השחורים בדרום לאחר השחרור, שהיה גרוע ממצבם לפניו. זה בהחלט מעלה על הדעת שבעלי העבדים בדרום (אגב מיעוט לא גדול), לא בהכרח היו ניזוקים משחרור עבדיהם. אני מסכים שהסיכוי שהיו עושים זאת מרצונם הוא קלוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל אתה מתמחה בכתיבת נח בשבע שגיאות. הדרום היה הצד הנפגע במלחמה שהוא פתח ולו היה מנצח בה, לא היה מתנהג בג'נטלמניות כלפי הצפון. זאת ניתן לדעת מהתנאים הקשים ששררו במחנות השבויים של הקונפדרציה. ספק אם לאוכלוסיית הצפון היו מתנהגים ביתר הגינות מהיחס שזכו חייליה. העבדות לא הייתה יכולה להסתיים כתוצאה ממשאל עם. לכל מדינה הייתה סמכות ויכולת לנהל את ענייניה כרצונה והמשברים שהובילו למלחמה לא היו בגלל אפשרות פוטנציאלית של ביטול העבדות במדינות שבהן היא הייתה קיימת (זה היה אפשרי רק כתוצאה מהמלחמה שבה נטבחו מיליונים משני הצדדים) אלא בגלל מאבקים על הרחבתה של העבדות מעבר לאותן מדינות, דבר שהצפון לא היה יכול לקבל ולא מטעמים אידיאולוגים. אישים כוושינגטון וג'פרסון אולי התבטאו כנגד העבדות אבל לא נקטו כלפיה שום צעד בפועל ולא תמכו בעמדות אבולישינסטיות. בסרט תיעודי על גולדה ראיתי לאחרונה שהיא אמרה שאת השטחים הכבושים ישראל לא תוכל להחזיק לנצח ותצטרך להתפשר עליהם מתישהו. להצהיר עליהם כמבשרי שחרור העבדים זה כמו להצהיר עליה כמבשרת אוסלו. העובדה שתקופת השיקום פגעה בשחורים אינה מצביעה על כך שהעבדות הייתה טובה יותר או שלא היה צריך לבטל אותה. זה אומר שהמאבק החברתי לשיווין לא התמצה בביטול העבדות והיה צורך בעוד מאמץ שלמרבה הצער הגיע רק כעבור 100 שנה ולא נשלם גם היום. בעלי העבדים עצמם בהחלט ניזוקו מהשחרור (ישנם מכתבים שבהם בעלי האחוזות מבקשים או מתחננים מעבדיהם לשעבר לחזור ומבטיחים להם יחס הוגן). כמו המתנחלים הם חיו בעולם שעבר זמנו וניסו להחזיק אותו ככל שיכלו. למרבה השמחה הם הפסידו בכך. למרבה הצער, מקביליהם הישראלים עדיין לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המלחמה שבה נטבחו מיליונים משני הצדדים" - במלחמת האזרחים נהרגו 620,000 משני הצדדים. "ולו היה מנצח בה, לא היה מתנהג בג'נטלמניות כלפי הצפון" - אלו מילים ריקות, שנועדו לסתור משהו שבכלל לא אמרתי. מטרת הדרום היתה לפרוש מן הברית. ריקונסטרקשין דרומי זה לגמרי הגלגלים של הסבתא. כל השאר מדוייק בערך באותה מידה. "כרגיל אתה מתמחה בכתיבת נח בשבע שגיאות" - הפוסל וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שותף לדעותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרט הוא טוען שמדובר על עיוות ההיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי עניין להתעמק בדבריהם של אנשים שמתווכחים עם התזה שהעבדות השחורה היתה כתם על מצפון האנושות, אפילו אם ארז לנדוור החצוף חושב שהם חברים שלי. לגופו של עניין, הסנטור ה-R לגמרי צודק. אני מניח שזו תמימות לחשוב שבעלי עבדים מוירג'יניה כמו ג'פרסון ומדיסון יצאו מכליהם כדי לבטל את העבדות. כנראה שהעובדות יותר קרובות לתיאור הבא: באופן תאורטי רוב האבות המייסדים, כולל הדרומיים מוירג'יניה סברו שהעבדות היא עניין מכוער שיתבטל מעצמו איכשהו בעתיד. הם היו יותר בכיוון של לכסות את העבדות בכסות פחות גזענית של שרות לתקופה קצובה מראש, שהיתה קיימת בעת הקמת הברית ללבנים ושחורים כאחד (אך נעלמה די מהר לאחר שהברית קמה). הבעייה היתה שג'ורג'יה והקרולינות התנו את הצטרפותן לברית באישור העבדות בחוקה. בניגוד למה שחושבים, גם במדינות הצפון היו הרבה עבדים. בויקי כתוב שבמדינת ניו-יורק ב-40% מן הבתים היו עבדים. במקביל בכל ארה"ב התפתחה תנועת אנטי-עבדות חזקה מאד. תומס פיין, בנג'מין פרנקלין, ג'ון גיי ואלכסנדר המילטון היו מתנגדי עבדות של ממש וכאמור גם ג'נטלמנים דרומיים כמו ג'פרסון ומדיסון הבינו שעבדות אינה עולה בקנה אחד עם ערכי עידן האורות. באופן מפתיע, ההתנגדות לעבדות בצפון שאבה הרבה כוח דוקא ממניעים גזעניים. תושבי הצפון פשוט פחדו שהם יוצפו ע"י עבדים שחורים. כל המצב המסובך הזה, הביא למה שאמר הסנטור הנכבד מארקנסו. החוקה הכירה בעבדות, מבלי להזכיר אותה בשמה. כל 13 המושבות חברו לברית וחתמו על הכרזת העצמאות ועל החוקה. ברגע שארה"ב קמה, מדינות הצפון ביטלו בהדרגה את העבדות בשטחן ואילו מדינות הדרום דבקו בה ביתר שאת. כפי שאמר אותו סנטור, גם מתנגדי העבדות קבלו את החוקה הדו-משמעית הזו, כרע הכרחי שנדרש כדי להכניס את 3 המושבות הדרומיות לברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין השם שלו, קוטון, לאור הטענה שזכתה להייפ לאחרונה, לפיה העבדות ותעשיית הכותנה נבנו זו על זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי עם ''חלף'' היא לאו דווקא באמיתות או שקריות הנראטיב ההיסטורי שלו. אני פשוט לא חושב שזה מאוד משנה לרבים היום. (באותו אופן, הנראטיב הדתי במיסה הקתולית, השקרי לחלוטין, לא מפריע לי בכלל בהאזנה לבאך.) אני יותר מוטרד מהעמדה שלו כלפי שחורים, שמשפשפת פצע פתוח מאוד היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל קבוצה שיש לה איזשהו מטען רגשי לתנ"ך כבר קוראת אותו מזה דורות דרך חומות בצורות של פרשנות והסברים וכו' (וזועמת על הקבוצות האחרות שקוראות אותו דרך חומות בצורות של פרשנות והסברים שגויים). הייתי שמח אילו התנ"ך היה מוצג תמיד עם הקדמה שמכילה את הפרשנות וההסברים הנכונים, אבל אבוד לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד זה באמת אבוד לך אבל הוצאות מסוימות על שלל מהדורותיהן לא: https://www.amazon.com/HarperCollins-Study-Bible-Revi... יש אפילו את זה: https://www.skepticsannotatedbible.com/
https://www.amazon.com/Oxford-Study-Bible-Revised-Apo... https://yalebooks.yale.edu/anchor-yale-bible-series |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הכוונה שלך ב"הסברים נכונים"? גישה סטייל ביקורת המקרא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הסברים נכונים בעיניי - כמו שאתה אומר, ביקורת המקרא, וגם שאין אלוהים, אבל כמובן כתבתי את זה באירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה, אולי בטעות, בקטע על הסברים מוסרניים, התיחסות מרומזת לדבריי. אני מבקש ממך לשים לב לתאריך יציאת הסרט: 1939. אתה באמת חושב שמה שהיה דחוף להוליווד, עם כל המוגולים ממוצא יהודי שהמציאו אותה, היה שאלת הגזענות והיחס לשחורים בדרום? הסרט גם התקבל בהתלהבות בכל מקום בו הוצג. כלומר גם הקהל הרחב שתף פעולה עם מזימה לפאר את ערכי הדרום? אתה מדבר על עולם שרק אתמול טיפס ועלה מן התהום של מלחמת עולם ובפיו המילים "לא עוד". התהום ההיא בלעה והעלימה את מיטב הנוער של אירופה. והנה לא חלפו אלא 20 שנה והולך ומתברר שלא תהיה ברירה אלא לצעוד שוב בנתיב הדמים כדי להשמיד רשע מוחלט שאין דרך אחרת לעמוד בפניו. לא הזכרתי את ברטראנד ראסל כדי להתקשט ב-name droping. מה שהוליווד מכרה והקהל בכל מקום התחבר אליו, היה הזדהות וסנטימנט עמוק של פאציפיזם ובדלנות (בפרט באמריקה) וחרדה והתנגדות למוראות המלחמה, בצד הכרה שמלחמה עולמית שנייה היא בלתי נמנעת. אני לא מצפה מן השחורים של ארה"ב לאהוב את הסרט שלוקח את המורשת שלהם, ודוחק אותה הצידה, לצורך הצגה ודיון בעניינים אחרים. אבל, אני לא חושב שאנו צריכים לומר אמן, אחרי כל שיגיון ודרישה להעמיד את בעיית הגזענות בראש כל דיון ואת השחורים כקרבן האולטימטיבי של כל מצב ועניין החל מהוליווד ועד הקורונה. אנו כישראלים, דוקא צריכים לדעת טוב יותר,מפני שאנו חיים על פתחו של סכסוך שבו הגזענות תופסת רק חלק שולי מעומק הסכסוך. אם לשחורי ארה"ב, דחוף להסיר את פסליהם של וושינגטון וג'פרסון, אני מציע להם להתחיל בהחלפת שמותיהם של כרים עבדול ג'באר ומוחמד עלי ולסגור את המסגד בניו יורק על שמו של מלקולם x. את העבר אי אפשר לשנות. כדאי לנסות לא לחיות אותו שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מפריע לך ששחורים בוחרים להתאסלם או שמורשתו של מלקולם x מונצחת? העבר כפי שהוא מוצג הוא לא בהכרח מה שהיה אלא הכתבת התפיסה והאידיאולוגיה של המנצחים. זכותם של האפרו-אמריקאים להתנגד לנראטיב דכאני ולהציג את ראייתם שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לי שמורשתו של מלקולם x היא שהאדם הלבן הוא השטן. האמת היא שלא לי זה מפריע. אני חושב שלמלקולם x יש אמירה חשובה בתחום יחסי הגזעים וצריך ללמוד ולחקור אותה. גם אין לי כל יומרה לומר לשחורים איך לקרוא לעצמם או את מי להנציח. אני רק מציע להם להתיחס באופן דומה למי שאינם שחורים. אני לא מסמפט מי שמתעקש בימים אלו להניף את דגלי הקונפדרציה, אבל אני לא חושב שזה גרוע יותר מאשר להתאסלם בתקופה שאיסלם הפך לשם נרדף לקנאות, רצח וטרור. אני לגמרי מבין את הסנטימנט שדחף שחורים בארה"ב להתאסלם ולהתנער מן הדת שהשלימה עם עבדותם ולעתים גם הצדיקה את העבדות. המשמעות של לתמוך היום באיסלם היא שונה לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסות לדבריך, אלא ל''סרטון המקדים'' שכנראה מצורף לסרט לפני הצפייה ורעיונות דומים לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צופה מספיק אינטליגנטי כדי לדעת באילו שנים נוצר, מה היתה האווירה התרבותית בה התקיים, ומה הכשלים שאפשר לראות בו היום בדיעבד. ואם הוא לא יודע - אדרבא, יקרא אחרי הצפייה במרשתת וירחיב את אופקיו..." אתה חושב שתציג עמדה כזאת ליברלית אם וכשמישהו יחליט לשדר את היהודי זיס בלי איזה שקופית הבהרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הרי מציג עמדה כזו כשמציגים את "הסוחר מונציה" (אנלוגיה הרבה יותר דומה), הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, את הסוחר מונציה אפשר (ונהוג) להציג בצורה לא אנטישמית. את הביצוע (הספציפי הזה) של היהודי זיס אי אפשר. לכן השאלה בעודה עומדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו הקצנה. ההבדל בגישה לגזענות בין חלף עם הרוח לבין היהודי זיס זה כמו בין כשהארי פגש את סאלי לבין סרט פורנו. שניהם מזכירים סקס, אבל ההבדל ברור לכל מי שעיניו בראשו. אז כן, היהודי זיס הוא פורנו, ופורנו לא ראוי שיוצג בבתי הקולנוע הרגילים. לא כך לגבי חלף עם הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזאת הקצנה. הדרך הכי פשוטה לבדוק כלל היא לקחת את מקרי הקצה ולבדוק אם הוא עובד לגיבהם. אם כן, אז יופי, אם לא, אז כנראה שצריך לחשוב על הכלל עוד הפעם (יכול להיות שהוא נכון אם הסתייגות, ויכול להיות שהוא לא נכון בכלל). לא ברור לי למה לא להראות פורנו בבתי הקולנוע (למבוגרים), אבל זה לא רלוונטי לדיון. אני לא שואל לגבי בתי קולנוע אלא לגבי שידורי טלויזיה (או, למעשה, סטרימינג), בהם נראה לי שפורנו די מקובל ואף אחד מלוחמי חופש הביטוי לא נלחם כנגדו. נראה לי שזה לא חוכמה להיות לוחם בעד חופש הדיבור, לדבר על הצופה האינטליגנטי שידע לבד להבין שהדברים הפוגעים נכתבו בזמן שהיה מקובל לפגוע כל עוד שאתה לא נפגע. אני חושב שאם אתה לא יכול להעמיד את עצמך בצד הנפגע לא ראוי שתתערב (ככלל, לא רק בענייני חופש ביטוי). מוזר, בעיני, איך כל מי שמחפש סימנים לאנטישמיות בתוכניות טלויזיה שמשודרות ב-2 בלילה באיראן פתאום הופך להיות לוחם בעד חופש הביטוי כשמדובר בפגיעה בשחומי עור (כמו שמוזר בעיני שהרבה לוחמי הפי.סי. לא חושבים שיש בעיה ברמיזות אנטישמיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מי ואל מי אתה מדבר בפסקה האחרונה. פורנו לא מקובל בערוצי טלויזיה ראשיים ללא קוד הורים, לידיעתך. לשיטתי הסוחר מונציה הוא לגמרי מבוסס על סטריאוטיפים אנטישמייים, אבל למרות שלכאורה אני בצד הנפגע איני רוצה להוריד אותו מהתיאטראות וממסכי הטלויזיה. ובניגוד ליהודי זיס, מטרתו העיקרית של חלף עם הרוח איננה להראות את הנחיתות הגזעית של אפרואמריקאיים. ולגבי אנשי הקש שלך - לא אמרנו שאין שום בעייה בייצוגים פוגעניים. אבל בין יש בעייה לבין קיצוץ סרטים יש מרחב רחב. בכל קומדיה, סטנדאפ ומופעי סאטירה בבידור יש ייצוגים פוגעניים של יהודים, אסיאתים, מזרחים, ערבים, אשכנזים, כהי עור, גברים ונשים. אני לא רוצה להעלים אותם מעל פני האדמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין לי מושג על מי ואל מי אתה מדבר בפסקה האחרונה." - האמנם? "פורנו לא מקובל בערוצי טלויזיה ראשיים ללא קוד הורים" כאמור, למבוגרים בלבד. הסוחר מונציה היה, אולי1, מבוסס על סטריאוטיפים אנטישמייים, אבל כל הביצועים שאתה תראהו היום הם במפורש לא אנטישמיים. באופן דומה, אני לא חושב שמישהו יתנגד עקרונית לעיבוד מחדש לחלף עם הרוח. אם מישהו היה מעלה את הסוחר מונציה ללא החלקים שהופכים את שיילוק לאנושי האם לא היית מרגיש קצת אחרת? כזכור, גם היהודי וייס מבוסס על ספר לא אנטישמי, ואני מניח שלאף אחד לא תהיה בעיה אם הביצוע הזה ובכל זאת, נראה שיש לך בעיה עם הביצוע הזה (כשאני חושב על זה, עדיין לא ענית על השאלה שלי). "מטרתו העיקרית של חלף עם הרוח איננה להראות את הנחיתות הגזעית של אפרואמריקאיים." מה משנה המטרה? "... אבל בין יש בעייה לבין קיצוץ סרטים יש מרחב רחב... אני לא רוצה להעלים אותם מעל פני האדמה." ובין להעלים מעל פני האדמה לשים שקופית בהתחלה או לאפשר לראות את הסרט עם או בלי החלקים הבעייתיים, או להוסיף הסברים לפני או אחרי הסרט... יש ים של אפשרויות. אבל, אם נקבל את הכלל שקבעת הוא: "צופה מספיק אינטליגנטי כדי לדעת באילו שנים נוצר, מה היתה האווירה התרבותית בה התקיים, ומה הכשלים שאפשר לראות בו היום בדיעבד. ואם הוא לא יודע - אדרבא, יקרא אחרי הצפייה במרשתת וירחיב את אופקיו." אז כל האפשרויות האלה אינן קבילות, ועל כך אני מערער. אחרי הכל, אני מניח שאין לאף אחד בעיה אם היהודי זיס יוקרן כחלק מלימודים על השואה... 1 בכל זאת לא תמצא את "Hath not a Jew hands, organs dimensions, senses, affections, passions..." ברוב הטקסטים אנטישמיים (וגם לא בחלף עם הרוח למיטב זכרוני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שמשנה המטרה. היהודי זיס הוא סרט תעמולה על ידי יוזף גבלס. חלף עם הרוח הוא סרט היסטורי תקופתי שמומן והוזמן על ידי אולפני הוליווד. מטרתה של אנלוגית הפורנו, שלא צלחה את הבנת הנקרא שלך, היתה להבהיר שמדובר בשתי סוגות שונות לחלוטין שאי אפשר לשים אותן על אותם מאזניים (מבלי להיגרר לדמגוגיה). אף אחד, ככל הידוע לי, לא הוצא להורג בגלל חלף עם הרוח, ומספר האנשים שמתו כתוצאה מהפרופגנדה הנאצית שהיהודי זיס הוא חלק ממנה גדול לאין שיעור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל שהוזמן על ידי יוזף גבלס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שתשובה ישירה לשאלה1 אני כבר לא אקבל ממך... לצורך הדיון אני אניח שהתשובה שלך היא שלילית. מה משנה המטרה? ז"א - זה שאתה אומר ש"בודאי שמשנה המטרה" ואז מפרט את המטרה בלי להסביר למה לא באמת מקדם אותנו. ההסבר היחיד שיש לי הוא "צופה מספיק אינטליגנטי כדי לדעת באילו שנים נוצר, מה היתה האווירה התרבותית בה התקיים, ומה הכשלים שאפשר לראות בו היום בדיעבד. ואם הוא לא יודע - אדרבא, יקרא אחרי הצפייה במרשתת וירחיב את אופקיו" וההסבר הזה הוא בלתי תלוי במטרה? גם אם מדובר בשתי סוגות שונות - מה זה משנה? קבעת כלל, בשום מקום בתגובה 722255 לא סייגת ואמרת שזה תקף רק לסוגה אחת ולא לאחרת ועל אחת כמה וכמה לא נימקת למה הוא תקף לסוגה אחת ולא לאחרת (והרי כן יש לך נימוק, אבל הוא תקף לכל הסוגות, כולל, כאמור, פורנו). ואם נסכים שהוא תקף רק לסוגה אחת ולא לאחרת, מי יקבע לאיזה סוגה שייך כל סרט? אתה? 1 תזכורת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך אותי בשביל להבדיל בין פורנו לקומדיה רומנטית, או בין תעמולה נאצית לבין סרט היסטורי מיושן דעות. ואם אתה צריך, אתה כנראה לא נכנס כצוםה להגדרה שלי שאתה מצטט בחדווה כבר בפעם השלישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שיש חוק אחד1 לתעמולה נאצית וחוק אחר לדעות מיושנות2 אז מי שרוצה למכור תעמולה נאצית פשוט יטען שזה סרט מיושן דעות. סרטי פורנו עשו בדיוק את זה במשך שנים. רוצה שאני אצטט אותך בפעם הרביעית? מצטער, אתה סותר את עצמך3, והעובדה שאתה פשוט מתעלם מזה לא באמת משכנעת אותי שיש לך תשובה מוצלחת (ובטח שלא מקדמת אותי למקום בו אני אבין אותך, וזאת הרי המטרה שלי). 1 אני מניח, משום מה הדיאלוג ביננו הוא שאני שואל שאלות ואתה לא עונה. זה לא נשמע לי יעיל במיוחד. 2 ונאציזם זה לא דעות מיושנות? זה דעות חדשות? 3 ז"א - אני חושב שאתה סותר את עצמך. אני לא בטוח, יכול להיות שהניחוש שלי לגבי התשובה שלך לא נכון. לא יותר פשוט לענות במקום להתחמק? במה זה עוזר לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך מופרך מיסודו. אז שיטען, אז מה? כל מי שעיניו בראשו יודע את ההבדל. למה אתה רוצה שאענה לך תשובה (אולי) מוצלחת? להאם רצוי להקרין פורנו נאצי בקולנוע? התשובה היא לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |