בתשובה לארז לנדוור, 22/07/20 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה נראטיב שקרי מפריע לך להינות מסרט? דוגמאות ידועות: לב אמיץ והסמוראי האחרון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסמוראי האחרון הפריע לי וגם לא נהניתי מהסרט כשלעצמו. כשסרטים גרמנים מראים שרוב הגרמנים היו אנטי-נאצים וסרטים צרפתים מראים שרוב הצרפתים היו במחתרת זו בעיה. כשסרטים הוליוודיים מראים שניתן בקלות להגיע לחיי עושר ופאר זו בעיה. כשסרטים ישראלים מתעלמים מהכיבוש וההתנחלויות ומראים את המצב כנובע מבעיות טרור בלבד זו בעיה. כל אלה הם נראטיבים שקריים שנובעים כמובן ממוסכמות חברתיות אבל נדרש לחשוף אותם כחלק מרצון לשנות מצבים לא תקינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא היה פרצוף שחור אחד בכל סרטי המד"ב/אימה של שנות החמישים- "פלישת חוטפי הגופות", "Them", ו"הבלוב" עוד יכולים לקבל הנחה כי הם מתרחשים בעיירה קטנה, אבל מה עם "היום בו הארץ עמדה מלכת"? גם סדרות הטלויזיה כמובן. סטאר טרק עשתה היסטוריה (ולא מעט רעש) עם אוהורה, צ'כוב וסולו ב 1967. האם זה צריך לפגוע בחווית הצפיה ב"פלישת חוטפי הגופות" שהוא בעיני סרט גדול? באותו עניין- היתה תקופה ארוכה שבה לרשעים בסרטים היה מבטא רוסי. אני זוכר במעומעם כמה סרטים שבהם אפילו לחייזרים הרעים היה מבטא רוסי. שמתי לב שלאחרונה, או לא כל כך לאחרונה, לרשעים (ואני מתכוון לרשעים ממש, כמו קילגרייב ב"ג'סיקה ג'ונס") בסרטים וסדרות אמריקאיות יש מבטא אנגלי מובהק, עד כדי כך שמלהקים לתפקיד הרשע שחקן אנגלי. נזכרתי בזה כי התחלתי לראות את "לוציפר" ההומוריסטית למחצה, ולתפקיד השטן לוהק שחקן וולשי עם מבטא מאוד אנגלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל סרט מכל תקופה, כולל זו שלנו, משוקעת התפיסה הרווחת של בני הדור על דעותיה הקדומות. כבר ציינתי שזו שאלה אחרת לגמרי מאיכות היצירות. המערבונים הטובים ביותר הציגו את האינדיאנים כמתנכלים למתיישבים הלבנים התמימים וכופים עליהם להילחם בהם למרות שהאמת ההיסטורית הייתה הפוכה. לכן יש צורך לחשוף את הדעות הקדומות והנראטיבים השקריים על מנת למנוע מהם לחזור בהמשך. לגבי האנגלים כרעים בסרטים אמריקאים זה פשוט מאוד. הגרמנים והרוסים כרעים זה כבר מיושן. ערבים ועמים כהים זה לא פוליטקלי קורקט. לשחקנים האנגלים לעומת זאת לא אכפת לגלם את הרשעים כל עוד הם מקבלים תשלום נאות על משחקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק זה, גם בזה יש תקופות. נדמה לי למשל שבסוף שנות הששים היתה תקופה שבהוליווד אהבו ללהק בריטים לתפקיד הרשעים בסרטים. ''ספר הג'ונגל'' של דיסני (האחרון של וולט עצמו, אגב) נחשב לסרט הראשון שלהם שבו הוכנסו במודע רמיזות לאקטואליה - והרשע שם, שירקאן הטיגריס, מתהדר במבטא בריטי מצוחצח בניגוד ליתר הדמויות (מקהלת הנשרים היתה אמורה להיות מדובבת על ידי החיפושיות, אבל זה לא הסתדר). עוד רשע דיסני במבטא בריטי הוא האריה סקאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שהמבטא הבריטי (והסנטר הג'ון-קליזי) מכוונים לקולוניאליזם בהודו. בכל זאת, ספר של קיפלינג, אתה יודע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אלמנט כזה קיים. הפילים בראשות הקולונל האטי הם לגמרי לעג לקולוניאליזם הבריטי. בכל אופן, הקשר בין עלילת הסרט לבין הספר של קיפלינג הוא דליל למדי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, לוציפר זה גילטי פלז'ר במיטבו. צריך רק לומר שבסדרה הזו הוא הגיבור, לא הרשע. בטח צריך להצמיד לה שיקופית אזהרה לכל מי שנפגע מהצגת השטן כמישהו מעורר הזדהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לבדוק, האינטואיציה שלי תאמר שברוב הסרטים שנהניתי מהם ביותר - גם בצפיות חוזרות - הנראטיב היה אפילו לא שקרי, אלא מומצא לחלוטין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |