בתשובה לאריק, 10/10/24 18:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה אכן המצב. אבל אל תיתן לכך להעכיר את רוחך, שכן גם אם תשב בחיבוק ידיים מבלי שתדע תאוצה מהי, אתה עדיין מנותק מ-99% מן היקום בשל סופיות מהירות האור וההתפשטות הקוסמית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת תוהה לגבי ה'פרדוקסיות' שמטרידה אותך. כמו שהתגובות האחרונות מראות, יש אזורים עצומים ביקום שלעולם לא נקבל מהם שום סיגנל. ובשביל זה לא צריך חורים שחורים. אבל זה שאני לא מקבל סיגנל לא יוצר שום סתירה לגבי אירוע מסוים. רק חוסר ידיעה שלי לגבי מה קורה שם. מבחינה זו, פרקטית, אין הבדל עצום בין מקום שאראה את הסיגנל שלו בעוד אלף מיליארד שנה למקום שלא אראה לעולם. מכל בחינה פרקטית, שניהם מחוץ לשדה המידע שלי. אז מה. אין חוקים בפיזיקה שמחייבים שכל המידע יעבור דרך כל נקודה היקום מתישהו. ולכן גם אני לא בטוח לגבי פרדוקס אופק האירועים שלך. כמו שיכול להיות אסטרונאוט איפשהו ביקום שיחצה את הנקודה שבה כבר לא אראה אותו לעולם בגלל התרחבות היקום, יש אסטרונאוט בדרך לחצות את האופק בכניסה לחור שחור, אבל האירוע הזה נמצא מעבר ליכולת הראייה שלי. למה זה סתירה בעינייך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם כבר מדברים על האסטרונאוט ליד האופק, יש לי תהייה חדשה: כל עוד הוא לא חצה את האופק, הוא יכול להסתכל אחורה ולראות מידע שמגיע מהיקום. אבל מידע זה גם קרינה. ומאחר והזמן שלו מואט מאד, הוא רואה מאות ואלפי שנים בשנייה. אלא מאי - זה גם אומר שבשנייה אחת הוא סופג קרינה מצטברת של מאות ואלפי שנים. ואם זה לא מספיק - הקרינה מוסטת לכחול בפקטורים עצומים, ז"א שהוא חשוף לקרינת גמא מטורפת בכמויות אדירות שאמורות לפרק אותו לאטומים לפני שהוא יספיק לומר שמע ישראל. אפילו אם כל הקרינה שהוא רואה זה רק קרינת הרקע הקוסמית, זה לא יעזור לו. הטיגון מובטח. מה אני מפספס כאן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |