 |
תוחמר ענישת עברייני תנועה סדרתיים | 1865 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ושוב אין התייחסות לנהגי משאיות ולמידת המעורבות שלהם בתאונות קטלניות. בנוגע לכסאות בטיחות לילדים, חשבתי שכבר מעוגן בחוק שעד גיל 3 יושבים בכסא ומגיל 3 בבוסטר (מגביה) עד גיל 7 לדעתי. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישיבה עם הגב לכיוון הנסיעה (באוטובוסים, למשל) גורמת לי בחילה בדומה למחלת ים. זו לא אידאולוגיה, זה עניין פיזיולוגי גרידא. אני מעריך שאחוז מסוים באוכלוסיה, קטן אך לא זניח, סובל מבעייה דומה. מדוע צריכים התינוקות שמשתייכים לקבוצה זו לסבול בשל אטימותם וחוסר מודעותם של מכיני החוק? האם חוסר יכולתם של תינוקות אלו לתאר מצוקותיהם במילים מצדיקה את ההתעללות בהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתינוקות אין מערכת שיווי משקל וחושים מפותחים כשל המבוגרים, לכן הם יכולים לחיות בתוך הרחם של אימם, ולכן הם יכולים לסוע בניגוד לכיוון הנסיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה נכון לגבי תינוקות בני חדשיים ויותר? חוץ מהנסיון האמפירי שבסוף הרוב יוצאים מזה בשלום, איך את/ה מבסס/ת את הקביעה שאין הם סובלים מהעניין? האם הם מפסיקים לבכות כשמנדנדים אותם בשל ההנאה, או שהם מגלים שאם ברצונם להפטר מהנידנודים המענים כדאי לחדול מבכי ומהר? מנסיוני, כשהייתי ילד סבלתי עוד יותר מהתופעות הנ"ל. ידוע גם שאצל אנשים קצרי רואי המוסעים ללא עזרי הראיה, חוסר המיקוד גורם לעתים קרובות כאבי ראש ובחילות (זה בנוגע למסקנתך כי התפתחות החושים מגבירה את הרגישות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לפחות חצי שנה, ואם אני זוכר נכון, כמעט עד שנה. ראיתי תוכנית טלויזיה בנושא, BBC אין כמוך. שים לב שאנחנו לא נהנים כל כך מנדנודים, וחוטפים כאב ראש מסחרורים (נסה לעלות על קרוסלה, כמו שהיית בודאי עושה כשהיית ילד..), זה משתנה עם הגיל. אצל התינוק גם החלק במוח שאמור לנתח את הקלט מהחושים, לא מפותח, לכן זה לא מציק להם. אצל אנשים קצרי רואי, החלק הזה מפותח לחלוטין, ולכן הם סובלים עוד יותר. עצה מנסיון, תמיד להסתכל קדימה, כאילו אתה הנהג, לא לשבת בכיוון ההפוך, עדיף לעמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כילד הטולרנס שלי כלפי קרוסלות היה נמוך. מסתבר שאני מגלה עקביות מרשימה בנושאים האלה. כשהייתי נוסע באוטובוסים, אכן העדפתי לעמוד. חקיקה שהיתה מחייבת אותי לשבת עם הגב לכיוון הנסיעה, היתה יוצרת לי בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפריע לי לשבת נגד כיוון הנסיעה, או לקרוא בנסיעה, או לעשות את שני הדברים גם יחד. אני נוהג לקרוא גם ברכבים מיטלטלים, ללא שום חשש לכאב ראש או בחילה. האם אני נורמלי? האם זה קשור לתתרנותי או לראיה החדה המפצה עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשערה שלך נופלת- הם אפילו נרדמים בנידנוד, וכל הורה יספר לך 1 סיפורים על התינוק שנרדם באוטו ומתעורר בחניה. 1 מודה בעובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עלי נסיעות חלקות משרות רגיעה ותרדמה. בחילות נגרמות בד''כ ע''י תאוצות מסוגים מסויימים (בוא לא נדקדק בניסוחים פיסיקליים). אני מעריך שרוב האנשים מגיבים לנדנדות באופן שונה מאשר לקרוסלות. נתקלתי לא אחת באנשים בוגרים שהרביצה בערסל גורמת להם מחלת ים לאחר זמן מה, גם אם התנודות מינימליות. אני גם לא באמת כופר בתרומתם של נדנודים להרגעת תינוקות רבים. אני מטיל ספק בתוקף מסקנתך שאם ילדיך נהנים מזה אז גם כל יתר התינוקות בעולמנו בהכרח יהנו מנדנודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הנ"ל היא שלי. ואם כבר, אז אנצל את ההזדמנות להוסיף תהיה על תגובתך: *כל* הורה? בטוח? (זה אולי נראה כמו סתם קנטרנות, אבל מלכתחילה טענתי מתייחסת לחוסר רגישות הרוב למצוקות המיעוט, במיוחד כשהאחרון מתקשה לייצג עצמו כראוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת סתם קנטרנות. תקרא *כל* במובן " רציתי לכתוב *הרבה מההורים שאני מכיר* אבל הייתי בטוח שאפילו האייל הפדנט ביותר יבין למה אני מתכוון". לא חקרתי את העניין עם מדגמים ו SPSS אבל זאת תופעה ידועה. ברור שיש תינוקות שלא אוהבים נסיעות, אבל לך תדע שזה מהנידנודים, אולי זה מהאגזוז. חוץ מזה, התופעה *מוכרת* ( באותה מידת סטרינג'נסי) מתינוקות בעגלה. להזכירך, ההשערה שלך היתה שהתינוקות מפסיקים לבכות כי הם לומדים שכאשר הבכי מפסיק, גם הנידנודים מפסיקים. זאת הטענה שנופלת- אם הם מפסיקים לבכות כדי שיפסיקו לטלטל אותם, למה הם חוזרים לבכות כשסופסוף האוטו עוצר? תכף תגיד שתינוק מפסיק לבכות בזמן האוכל כי הוא מקווה להיפטר מההאכלה המעצבנת? אחר כך עברת לבוגרים על קרוסלות, שעל זה לא התימרתי להגיב. בכל אופן, אם כבר נדנדות, עוד עדות אנקדוטלית- כילד מאוד אהבתי רכבות שדים וקרוסלות, אבל כשנתקלתי שוב ב"שעשועים" הללו לאחר גיל ההתבגרות, גיליתי שאני אכן חש מצוקה ובחילה, בעוד ש*כל* הילדים סביבי צרחו וצחקו בדיצה. מסקנתי היתה שמשהו קורה בגיל ההתבגרות שמשנה את תחושת שיווי המשקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הזכור לי (מקורס חובשים ימיים), וגם מנסיוני עם תינוקות במשפחה שלי, תינוקות בכלל לא מפתחים רגישות לנסיעה עד גיל שנה או יותר. מחלת נסיעה מחייבת איבר שיווי משקל מתפקד היטב, ןלתינוקות פשוט אין כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני סבלתי מזה פעם, וגם מבחילה מקריאה בזמן נסיעה. הפתרון למצוקתך פשוט: שמור על הראש מוחזק גבוה. ואם אתה קורא בזמן הנסיעה, החזק את הספר גבוה מול עיניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שאפשר להחזיק את הספר יציב ככה. זה גם מעייף את הידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר אולי, בהנחה שאתה יושב במושב האחורי, להצמיד את הספר לראש המושב שמולך. בטח מישהו כבר הוציא פטנט על מערכת כזו שגם מאפשרת לדפדף בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על העצה. כיום, כשאני יותר שולט בהתאמת תנאי הנסיעה שלי, אני דוקא די נהנה (ביחוד כשהנוף איכותי). חקיקה שתכריח אותי לשבת עם הגב לכיוון הנסיעה, עלולה לחבל בהנאתי זו (אפילו כשאני לוקח רברס אני נוהג להפנות את הראש אחורה :) ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם הסבר מעניין למקור הבחילה בנסיעה. לפי ההסבר הזה המוח מקבל קלט על מצבו במרחב מהאוזן ומהעין גם יחד. כאשר יש סתירה בינהם נוצרת בחילה. מצב כזה יכול להופיע בזמן קריאה באוטובוס, האוזן מדווחת על טילטולים אבל העין רואה אופק יציב (הספר, או המושב ממול). בימי בחרותי (עד לפני ארבע שנים לפני נדידתי לגולה הדוויה) עת הדרכתי טיולים היה מגיע אלי מדי פעם ילד עם בחילה בזמן הנסיעה. בדרך כלל עמידה ליד הנהג ומבט דרך החלון הקידמי היו מספיקים (יכול להיות גם שהטילטולים בחלק הקידמי פחותים). דרך אחרת למנוע את הסתירה היא למנוע קלט מאחד הערוצים. מאחר ואנחנו לא יכולים לכבות את איבר שיווי המשקל באוזן, נותרנו עם עצימת עיניים. ואכן, במקרים רבים, עצימת עיניים מפחיתה את הרגשת הבחילה תוך זמן קצר. (לחילופין אפשר לטאטא את הבעייה מתחת לשטיח, זה גם עובד). אחרון החביב, שמעתי שסידרה קצרה של נשימות מהירות ועמוקות מעבירה תחושת בחילה מיידית. לא ממש מבין את המנגון שמאחורי זה, אבל אצלי זה עבד כמה פעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם הסבר דומה- שאי ההתאמה בין החושים מפורש במוח כסימפטום של הרעלה, והמוח מעודד הקאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעד של משרד התחבורה מניח כהנחת יסוד שתאונות דרכים נגרמות בגלל עבירות תנועה וכפועל יוצא מכך ע"מ להפחית את מספר תאונות הדרכים יש לפעול לצמצום העבריינות. האמנם ? אני טוען שהגורם הראשוני לתאונות דרכים הוא טעויות נהיגה ולא עבריינות תנועה. תאונות רבות מספור קרו בלא שהיתה מעורבת עבירת תנועה מטעם אף אחד מהצדדים. לח"מ היתה תאונת דרכים שבה נפצע קל נוסע, ועוד שתי תאונות קלות (כיפוף פח) שלא עברתי בהן ולו עבירה מזערית, פשוט טעיתי (לא הייתי מרוכז בכביש, לא הסתכלתי בזמן וכו') ואני מעז לנחש כי זה המצב אצל רוב קוראי האייל. לפני שתשאלו - אין לי רעיון איך לצמצם את מספר טעויות הנהיגה, מעבר להדרכה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, אתה בעצם מבטל בהינף יד את המושג "עבירת תנועה". זה עניין של הגדרה: בתאונות שלך, כשלא היית מרוכז בכביש, למה זה הוביל? אם התנגשת ברכב שלפניך, הרי שעברת על חוק שמירת המרחק; אם לא עצרת בעצור, עברת על החוק הזה. כל אחד יכול לטעון שבסך הכל טעה. אין דרך ממשית לבדוק זאת, ולכן מענישים בתקווה שלאחר קבלת העונש תשתדל לטעות פחות. אגב, גם דיבור בטלפון נייד ונהיגה בשכרות אסורים כיוון שהם בעצם פוגעים בריכוז. אתה לא מציע לאפשר את אלו, נכון? זה נדוש, אבל על טעויות בכביש משלמים וכו'. דמיין לעצמך אדם שטועה המון, בכל רגע בחייו; הוא בקושי מסוגל ללכת שני מטר ברחוב מבלי להתנגש באדם אחר. האם לדעתך אדם כזה יעבור את הטסט? מסופקני; אפילו אם לא יבצע אפילו עבירה אחת לאורך כל מבחן הנהיגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זד מערער על הקשר, שאולי נראה לחלק מאיתנו טבעי, בין ''עבירת תנועה'' ל''תאונה'', אבל הוא בטח יוכל להסביר למה הוא מתכוון בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, גם אם זו כוונתו, הרי שערעור זה שגוי, לדעתי. באתר המשטרה מוצגים הגורמים לתאונות. במקום הראשון - אי ציות לרמזור, במקום השני - אי מתן זכות קדימה. במקומות הבאים - אי ציות לתמרורים ואי שמירת רווח. רק שני סעיפים - סטייה מהנתיב ופנייה לא נכונה - 15% מהתאונות - יכולים להתפרש כטעויות ולא עבירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהן בגלל אי שמירת מהירות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6% מכלל התאונות, 14% מכלל התאונות הקטלניות. בטבלת הסיבות לתאונות הקטלניות, המהירות היא הגורם השני בשכיחותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מתוך אותם 6% (או 14%) הם בשל "מהירות מעל המהירות החוקית" (לדוגמא נסיעה במהירות 120 קמ"ש בכביש תקין ויבש, בתנאי ראות סבירים, כאשר המהירות המותרת היא 90 או 100 קמ"ש) וכמה בשל "מהירות מופרזת בהתאם לתנאי הדרך" (נניח, 60 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, אבל שורר בו ערפל כבד)? ובהמשך, כמה מתוך אותן תאונות (או נפגעים) כתוצאה מ"מהירות מופרזת בהתאם לתנאי הדרך", אותם "תנאי הדרך" המחייבים הפחתת מהירות הם בשל "הפתעות" הנובעות מתשתית ו/או אחזקה לקויה? ואגב, חוסר עירנות (בזמן נהיגה) גם הוא עבירת תנועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. גם אי מתן זכות קדימה אי ציות לתמרורים ואפילו אי שמרת מרחק, יכולים להתפרש בקלות כטעות. מספיק שיש לך צומת עם שדה ראיה מוגבל או תמרורים מוסתרים או סתם יותר מדי תמרורים מכדי שתוכל לקלוט והרי לך תאונה. ההסתמכות על נתוני המשטרה כדי לברר את הסיבות לתאונות הדרכים היא השגויה לדעתי. למשטרה יש זווית ראיה מוגבלת על התחום. הכלי הנתון בידיה הוא האכיפה ולכן הפתרון שהיא תציע יהיה תמיד הגברתה (כלומר יותר כסף, יותר שוטרים וכו.) כשנותנים לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה אבל הפרסומות האחונות מצליחות לעצבן אותי, תזהר אם תעבור על החוק יבוא שוטר.. זה מזכיר לי את האיומים של הורה לילד . הסיבה לתאונות שהיו לי, ראשונה באשמתי, זה היה בגלל אינטיליגנט שהחליט לתת ברקס חזק במהירות מאה קמש כיוון שטעה וחשב שאדום כאשר היה ירוק, גירדתי אותו קלות ואיש לא ניפגע. חוץ מגאוותי. תאונה נוספת עמדתי בעצור ומשהוא חתך ימינה לכיוון שלי קצת מהר מידי ולא ממש הצליח לעבור דרכי. תאונה שלישית נהג של רכב חקלאי החליט לאסוף גיזום כאשר הוא משאיר את הרכב שלו חצי על הכביש , הרכב שלפני בקושי הספיק לברוח ולי הייתה אופציה לדחוף את הרכב שלו או להכנס ברכב שמימיני , היינו 50 מטר אחרי רמזור שם פניתי שמאלה , כך שלא ראינו את הרכב העומד.ולא הספקנו לצבור תאוצה. אילו כל התאונות שלי במשך כ10 שנות נהיגה . אני נוהג לעבור על החוק (סליחה משטרה אם אתם קוראים נא לעצום עינים פה) או לפחות על אחד החוקים היחידים מידי יום בדרך לעבודה ובדרך חזרה במידה ואין פקקים. במה שעלול בהחלט לתת לי 10 נקודות על פי הפרסומת. למרות הנהיגה המאוד מסוכנת שלי על פי החוק ולמרות שבחו"ל נסעתי אף יותר מהר בלי לעשות תאונות , אני מצליח לשרוד מידי יום ולא לבצע תאונות הקשורות לחוק אותו אני עובר. (כנראה שאני קוסם) וכמובן גם כל הגרמנים אבל הם עם מיוחד. אם הם מחפשים במה להאשים את התאונות שיתחילו באיכות הכבישים התאורה ושאר תנאי הדרך, ולאחר מכן שיביטו על הנהגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שבחו''ל נהגת יותר מהר לא אומר כלום לגבי מידת הסיכון של הנהיגה שלך בארץ. העובדה שתנאי הדרך ''קצת'' שונים צריכה לגרום לך לנהוג לאט יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיטליה ישנם כבישים רבים שדומים באיכותם לכבישים בארץ ועדיין המהירות המותרת גבוהה יותר. בכבישים שנסעתי בהם בגרמניה לא פעם הייתה יאכות שווה ואו נמוכה יותר ואז נסעתי בהתאם לתנאי הדרך אולם בכבישים שמאפשרים נסיעה מהירה יותר נסעתי מהר יותר בלי בעיה, כנ"ל בשוויץ. בישראל יש מספיק כבישים גרועים בהם אני מאט ויש מספיק כבישים טובים מאוד, למשל כביש 6 שאינו עמוס והינו חדש יחסית בלי בעיות, אין שום סיבה שלו יסעו שם במהירות של 140 או 150 קמ"ש , רמז זה מה שקורה שם גם היום. (ויש מלכודות משטרה למי שהולך לנסות) ולהפתיע אין תאונות. גם באיילון בשעות לא עמוסות ניתן לנסוע מהר כן בכביש אשדוד תל אביב, כביש 1 , כביש דימונה באר שבע, ועוד כבישים רבים וטובים. אפילו הכביש לכיוון אילת שרבים עוברים בו את המהירות המותרת מראה למרות איכותו הנמוכה כי ניתן לנסוע מהר. אגב כמות הנהגים שנוסעת מעל המותר מוכיחה כי אפשר לנסוע מהר יותר, במידה ואכן היה היגיון בחוק הרי שכמות התאונות בגלל מהירות הייתה גדולה בהרבה . ולא 6 אחוז כפי שנירשם פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק עניין של איכות הכבישים אלא גם של אופי הנהיגה, הצפיפות בכביש, איכות ורמת הבטיחות של המכוניות. אני מסכים שהמהירות המותרת היא נמוכה מידי אבל בפועל ברוב הכבישים הבין עירוניים אתה יכול לנפנף לשלום לשוטרים עם מכמונת כשאתה נוהג במהירות 110 קמ"ש בלי שתקבל דוח וזו כבר מהירות סבירה שמתאימה לדעתי לתנאי הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני מצליח לשרוד'' זה באמת נימוק משכנע מאד. אני מקוה שתוכל להשתמש בו עוד הרבה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן נאמר בציניות. אגב אני ועוד הרבה אנשים אחרים ''שורדים'' מידי יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כואב לי על הילדים", אמר נהג האוטובוס, שבעברו כ-20 הרשעות קודמות לפי דיווח "הארץ". משום מה זה מזכיר לי ראיון ב"ידיעות" לפני כחצי שנה עם נהג שהיה אחראי, יחד עם בתו, לתאונת פגע וברח שבה נהרג ילד. רוב הציטטות מפיו נגעו לסבלו שלו עצמו, הנובע מן האשמה הכבדה. אף לא מילה על ההתחמקות שלו מאחריות, החל מנהיגה לא זהירה וכלה בהחלטה לא לדווח על התאונה. אומרים שהאשם הוא בתשתית לקויה, אבל הישראלי שנחשף כאן הוא נהג פוחז ויהיר, שנאחז ב"מגיע לי" וב"אכלו לי שתו לי", ושוכח שיש לו חלק מכריע בסיטואציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי אחיות קטנות, בנות 7 ו-10, אינן. איזה עולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אדם עם 20 הרשעות ממשיך להסיע אנשים, ועוד ילדים, הפושע האמיתי הוא לא הוא אלא מי שלא הוריד אותו מהכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח, לצורך העיניין שנהג האוטובוס אכן דהר אל הצומת בעיניים פקוחות כאשר הצבע ברמזור הוא אדום, ומכאן שהוא נושא בחלקה הארי של האחריות לתאונה ולתוצאותיה. עדיין יש לו עם מי לחלוק באשמה: 1. נהג הג'יפ הצבאי. נכון, היה לו ירוק, אבל אם מישהו לא ידע(1), להלן חדשה מרעישה: אור ירוק אין פרושו "קדימה, סע". אור ירוק פרושו מותר לך לסוע כעת, בהתקיים כל התנאים האחרים, ובכפוף לכל הסייגים האחרים, המתירים נסיעה וכניסה לצומת. אחד התנאים הוא שהצומת פנוי. אחד הסייגים הוא הדורש מהנהג, בהכנסו לצומת, לוודא שלא שועט לתוך הצומת פול טריילר עמוס שאיבד את בלמיו. צריך להסתכל גם אל הרמזור, לא רק אל הרמזור. 2. מדינת ישראל, רשויות הרישוי, האכיפה, התימרור (והרימזור), הכשרת ובחינת הנהגים. חלקה של מדינת ישראל באשמה גדול מחלקו של נהג הג'יפ. מדינת ישראל אשמה בכך שנהג הג'יפ לא ידע, או לא היה מודע למה שלמד פעם, מזמן, בשיעורי התאוריה, שחובה עליו לוודא שהצומת פנוי. מדינת ישראל אשמה שבאוטובוס שהתהפך אין חגורות בטיחות. אם אני אעשה טובה לחייל המבקש הסעה, ואסיע אותו ברכבי, והבחור לא יחגר, אני (וגם הוא) צפוי לקנס. נהג אוטובוס (או חברת אוטובוסים) המסיע נוסעים בשכר, לא רק שאינו מחויב לאכוף על נוסעיו להחגר, הוא אף אינו מחויב לאפשר להם את הבחירה האם להחגר (ובמילים אחרות - באוטובוס לא חיבים *להתקין* חגורות בטיחות). מדינת ישראל אשמה בכך שהיא משלימה עם ומעודדת את התרבות של "ירוק - סע" ושל "אדום (אם הוא לא אדום עתיק) - עוד אפשר להספיק". מהרגע שהאור האדום לכוון אחד נדלק, ועד שהאור הירוק בכוון צולב נדלק, עובר פרק זמן משמעותי, הנמדד בשניות. למה? כי לא סומכים על הנהג שבבכוון נסיעתו נדלק האור הירוק, לא מעודדים אותו ולא אוכפים עליו, את הבדיקה שהדרך אכן פנויה. כתוצאה מכך שהאור האדום דולק סימולטנית לכל הכוונים נולדה תופעת ה"יכולת להספיק לעבור". אכיפה משמעותית של איסור כניסה לצומת כאשר האור ברמזור שונה מירוק (כן, גם בצהוב אסור) עם הסברה מתאימה היא טאבו (או סתם התערבות יתר של המדינה בעינייני האזרחים, בכל אופן - הס מלהזכיר). ומדינת ישראל אשמה בעוד דבר אחד - בעליהום על הנהג(2). הדווח על כך שהנהג נכנס לצומת באור אדום ובמהירות 70 קמ"ש לא הגיע מבית החולים בו מאושפז הנהג. גם הרזומה של הנהג, הכולל כ-20 הרשעות קודמות לא הופץ על ידו. אגב, מישהו יודע לפרט את מהותן של אותן 20 עברות? כמה מהן אכן מהותיות ומסכנות אותו ואת המשתמשים בדרך, וכמה טכניות או מינוריות? מישהו פירסם את חלוקת אותן עברות על פני 27 השנים בהן הנהג (על פי עדותו) מסיע ילדים (ואני לא יודע כמה שנים לפני כן, בהן נהג "לשימוש עצמי")? מישהו יודע כמה זה כ-20? (ההימור שלי 18-19. אם היה 20 לא היו משתמשים ב"כ", אם היה 21-22, היו מציינים "יותר מ-20" ולא "כ-20".) זהו, אני את שלי אמרתי. לא כי אין לי מה להוסיף, אלא כי אמרתי די. ___ (1) ולצערינו, בלי ציניות, הרבה מאד נהגים ישראלים אינם יודעים. (2) גם על "הנהג" כדמות קיבוצית, וגם על נהג האוטובוס המסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה שאסור היה לאפשר לו להמשיך לנהוג. מעבר לזה, אני בטוחה שהוא ראה את עצמו כנהג טוב. כאמור, אני לא מדברת פה על הסיבות לתאונות הדרכים אלא על הפער בין המתרחש בפועל (ובבית החולים) לבין המתרחש בראשם של המעורבים בתאונה. לגבי הרשעותיו, ב''הארץ'' נאמר שרובן טכניות, ולפחות אחת מהן היא נהיגה ללא רשיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלי נאמר כתגובה לדברי השוטה תגובה 229770 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהיגה ללא רשיון, או אי נשיאת רשיונות? הראשון משמעו נהיגה ע"י מי שאינו מורשה לכך, השני משמעו שהנהג השאיר את המסמך המעיד על כך שהוא מוסמך לנהוג במקום אחר. נדמה לי שיש הבדל משמעותי בין השניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכרת מה היה כתוב שם. כנראה נשיאת רשיונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמרות זאת את מסכימה שאסור היה לאפשר לו להמשיך לנהוג. למה להסתפק בזה? למה לא לתלות אותו וזהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להסתפק בהצעה "לתלות אותו"? למה לא להציע "לתלות אותו בככר העיר ואז לקשור אותו לשני סוסים דוהרים" וזהו? 20 הרשעות זה אולי לא נשמע הרבה לנהג המצוי ששכח לאותת בפנייה ימינה 1 (גם אם רובן טכניות). אבל עם נהגים שמופקדים על כלי רכב ציבוריים יש להחמיר יותר. 1 אני עצמי לא נוהגת, כך שאין לי מושג כמה חמורה העבירה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי נסיוני בכבישים, 20 הרשעות פירושן משהו כמו 2000 עברות לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש טוב ועניו אתה. אם היו עוצרים אותי כדי לתת לי דו''ח כל פעם שהייתי עובר את המהירות המותרת, לעולם לא הייתי מגיע למחוז חפצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה יכול להיות ההוכחה שפרדוקס הדיכוטומיה של זנון בכל זאת מתקיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 236 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מזל שאתה לא צריך להסיע עשרות ילדים (ועוד כאלה שאינם שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת חוק: כל נהג של רכב ציבורי יצטרך לתלות במקום מרכזי ברכבו את גליון ההרשעות שלו. מבט קצר בגליון יוכל לסייע לי להחליט אם להכנס למונית, למשל. (אני מודע לבעייתיות: ברוב כלי הרכב אין מקום מספיק גדול) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו אצל הרופאים בסין ומספר החולים שמתו תחת טיפולם? בסוף תמצא נהג עם 2 עבירות, אבל תגלה שהוא קיבל את הרשיון רק הבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק את עשר העבירות האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם עשר האחרונות הן פעוטות ערך, והאחת עשרה היא "נהיגה בעיר במהירות 200 קמ"ש תחת השפעת סמים ברמזור אדום ותוך דיבור בסלולרי ללא דיבורית"? הווה אומר: עשר החמורות בעשר השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, אם יש לו עשר הרשעות של אי הצגת גליון הרשעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי את זה אף פעם אבל סיפרו לי שבתדפיסים של כספומט שמראים את הפעולות האחרונות מופיעה כפעולה גם בקשות קודמות להדפסת הפעולות האחרונות. מזכיר קצת OCD. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבעל התופעה הקומפולסיבית הזאת, אני מבטיח לך שהדפסת פעולות אחרונות לא מופיעה כאחת הפעולות בתדפיס. רק פעולות בעלות משמעות על היתרה מופיעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי כל פעולה המופיעה בתדפיס מחייבת את בעל החשבון בדמי שימוש(עמלת שורה?), ומכאן שהפעולה היא בעלת משמעות על היתרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אצל כולם. אצלי הכספומט מתעקש להודיע כי הפעולה אינה חייבת בעמלה (גובים ממני סכום חודשי קבוע), ומחכה שאתן לו אישור להמשיך. לפני שמדברים על בינה מלאכותית כדאי לעשות משהו בקשר לטיפשות האנושית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אזהרה-פעולה זאת עשויה לחסוך לך כסף ולפגוע ברווחיות הבנק" המשך? בטל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטל! בטל מיד! אתה רוצה שתשלוף את כרטיס הפלסטיק מהחריץ שבקיר, והבנק יתמוטט לך על הראש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהגת רגילה לגמרי סטתה מהנתיב מסיבה לא ברורה וגרמה לתאונה קטלנית. התביעה טענה שנרדמה אך לא הצליחה להוכיח זאת. השופט טננבוים, שחשבתי עד עתה לשופט שקול, שלח אותה לחמישה עשר חודשי מאסר. לי נשמע העונש הזה מוגזם, מפחיד (זה עלול לקרות גם לי!) ומיותר (הפחד להיענש בשל גרימה לתאונה הוא זניח לגמרי). אולי למישהו יש פרטים נוספים על המקרה שעשויים להסביר את גזר הדין המוזר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גזר הדין אינו מוזר. מוזר היה גזר הדין של אותו עורך דין-דורי משהו. היא גרמה לתאונה קטלנית. ואם היא נרדמה אז זהו גורם מקל? שלא תסע כשהיא עייפה. אתה מתנדב לנסוע מול אחת כזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, גוטה! לו הצליחה התביעה להוכיח שנרדמה היה עונשה כבד עוד יותר. אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה כותב "אחת כזאת", הביטוי הזה מרמז לדפוס התנהגות. כאמור לעיל, הנאשמת נורמיטיבית לגמרי וסביר להניח שלפני התאונה הזו לא נרדמה בעת נהיגה. אולי תסביר לי מה התועלת שנפיק משליחתה למאסר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, אסביר ברחל בתך הקטנה את מה שהבינו רוב הטוקבקיסטים בויינט. המאסר לא ירתיע נרדמים פוטנציאליים. ממילא הנזק הצפוי למי שנרדם על ההגה הוא עצום ורב, הסיכוי למוות או לנכות קשה הוא גבוה מאוד. הרתעה יעילה כנגד עוברי עבירות תנועה, לא כנגד אלו הגורמים לתאונות שהם עצמם עלולים להיפגע מהן מבלי שעברו עבירה ברורה (אלכוהול, מהירות מופרזת, פס לבן...). לפיכך, אין תועלת בעונש. [הפוך, גוטה... מאיפה הגיע הלהפך הזה לפה?] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנורמטיבים הורגים ופוצעים במדינת ישראל יותר מהעולם התחתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל"א. אנא ענה לשאלה. להבהרה ראה גם תגובה 510236 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעלה טענה הרבה יותר רחבה מאשר רק לגבי תאונות דרכים: האם הכלא מעמיק ומקבע את הנטיה לפשע או מרתיע. עונש מאסר לאלו הקרויים "אנשים נורמטיביים" הוא עונש מרתיע באמת. את הפושעים המאסר אינו מרתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא העליתי טענה רחבה, שאלתי שאלה פשוטה לגבי המקרה הזה בלבד. יש תשובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. העונש הזה ירתיע בתנאי שלא יעשו ממנו צחוק עם איזה דורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורי קלגסבלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא זכרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נריץ תסריט. מר ש' מבלה במסיבה עד שעה מאוחרת. לא שותה אלכוהול, אבל די עייף כשהוא צריך לחזור הביתה. המלאך הטוב והמלאך הרע לוחשים לאוזניו. - אתה עייף, קח מונית. - עזוב, חבל על הכסף. - אם תרדם על ההגה אתה עלול לגרום לתאונה, למות או להיות נכה! - שטויות, קח את הסיכון. חמישים שקל, בן אדם! - אם מישהו ייפגע בתאונה יכניסו אותך לכלא! - אה נכון, צודק. טקסי! פירוש: מי שאינו חושש למות או להיפצע בתאונה גם לא יחשוש להיכלא בגינה. נחסוך עוד תגובה: עייפות אינה דומה לשתיית אלכוהול מפני שעל אלכוהול נענשים גם אם לא גורמים לתאונה, מה שאין כן עייפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין הוא שעניין ההירדמות, אם אכן היה, הועלה במשפט כורם מקשה, לא מקל. אני, במחשבה ראשונה, הרגשתי כמוך - הנהגת הרגה בן אדם, עליה לשאת בעונש. אבל במחשבה שנייה: יש כאן בעיה לא פשוטה. יש אנשים שבמקרים מסוימים אינם מרגישים כלל עייפים עד לרגע מסוים, שבו הם נרדמים ללא שליטה (נאמר מיידע אישי). מה עושים אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הפשוטה, או הפשטנית: מי שיודע שיש לו בעיה אפשרית כזו, שלא ינהג, לפחות לא בשעות או נסיבות מועדות1. אני מניח שבחיים האמיתיים זה לא בהכרח פשוט: המקרה הסביר הוא שהיו בעבר מצבים בעייתיים שכאלה, אבל הם נגמרו בסדר, והנטייה האנושית היא לחשוב שיהיה בסדר גם להבא; ואפילו אם מודאגים שמא לא יהיה בסדר, ההחלטה להפסיק לנהוג היא עבור רוב הנהגים כה דרמטית, ובעלת השלכות כה מרחיקות-לכת על הרגלי החיים, שצריך משהו דרמטי כדי להגיע אליה - ומצב בעייתי שקרה ונגמר בסדר הוא לא מספיק דרמטי. בכל אופן, יש מקום לטענה שאנשים צריכים לקחת יותר ברצינות את מגבלותיהם כשעולים על הכביש (או לפני כן), ולענות לעצמם את התשובה הפשוטה מקודם, עד כמה שזה קשה. 1 ומי שבפעם הראשונה שקרתה לו הירדמות ללא שליטה איתרע מזלו וזה היה על הכביש, ונגרמה תאונה קטלנית? איתרע מזלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי פרטים, אבל יש לי השערה1: התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שהנהגת נרדמה, אבל השופט משוכנע שהיא אכן נרדמה. __ 1 אני לא שופט, אז לי מותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה טועה. פסק הדין: גזר הדין: בסעיף 17 לגזר הדין כבוד השופט טננבוים כמעט מצליח להסביר למה העונש שהוא גוזר על גב' יוגב לא ירתיע אף אחד. נראה שצריך למצוא את הספר שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מקווה שאני טועה. אני חושש שמא אני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהג סטה ממסלולו ופגע בהולכי רגל שצעדו בשולי כביש מהיר. הנהג טוען שהיה עירני וסטה כי "חתכו" אותו, המשטרה אומרת שאולי נרדם. למרות שלא היה בטוח מה קרה, הוא הודיע על המקרה למשטרה, חיפש את הנפגעים, וניסה להושיט להם עזרה. אם דברי הנהג אמת, אני מקווה שהוא לא ייפול אצל שופט כדוגמת טננבוים, לא רק למענו, אלא למען הנפגעים בתאונות עתידיות. אין לי ספק שההשפעה העיקרית של ענישה מחמירה במקרים מסוג זה לא תהיה מניעת תאונות, אלא הגדלת חלקן של תאונות פגע-וברח מכלל התאונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היה למטומטמים לצעוד בלילה בכביש בין עירוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי מיהם המטומטמים שעליהם אתה מדבר. אנשים צועדים בשולי כביש (במקרה הזה: שוליים רחבים ומוארים היטב) מסיבות שונות. יש הקוראים לזה טיול או כושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם האבא והבן באמת מטומטמים אבל לצעוד בחיבור העמוס בין כביש 6 ל כביש 70 בחושך ולסמוך על התאורה והנהגים שיהיה בסדר נראה לי חוסר אחריות משווע. קראתי שישראל במקום הראשון בעולם בהולכי רגל נפגעים ושגם המשטרה ממליצה לא לצעוד בכבישים בין ערוניים. אני רואה די הרבה הולכים ורוכבי אופנים בכבישים בין עירוניים וזה תמיד עושה לי צמרמורת של פחד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מקור לסטטיסטיקה על הולכי הרגל? האם מדובר על הולכי רגל בכלל או הולכי רגל מחוץ לעיר? נראה לי שמדובר על תת־מקרה שונה למדי. לפי תאור ששמעתי ברדיו המקום המדובר "מואר כמו באור יום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באור יום לא הייתי מעיז ללכת במקום כזה. חסרים שבילים ביישוב וסביבותיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מואר, להבדיל מסביבתו. הוא נוח להליכה, להבדיל מסביבתו (בפרט בחושך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מסבר על נוחיות? מדברים על סיכון להולכים במפגש שני כבישים מהירים בינערונים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי למה דווקא מפגש כבישים ויצר סיכון להולכי הרגל? (בהנחה שהם מקפידים על כללי בטיחות בסיסיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם ''מפגש כבישים'' כי ''מפגש שני כבישים מהירים בינערונים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שהכבישים מתנגשים והולכי הרגל צריכים להזהר מריקושטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רמז ולא חידה, כתבתי במפטרש שמי שצועד בכביש בינעירוני סואן ושם מבטחו בנהגים ובתנאי התאורה לוקח סיכון גבוה מאד על עצמו. אפילו אם הנהג אשם ואפילו אם תנאי התאורה טובים נורא ואפילו אם השוליים רחבים אני לא רואה שום סיבה לבצע צעידה בכביש כזה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה איזה עולם: אותם איני מכיר למרות הכתבות בעיתונים, אבל עליך למדתי מספיק ממשפט אחד שכתבת כדי לדעת שלא מתחשק לי לשוחח איתך! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |