|
||||
|
||||
כן, לפחות חצי שנה, ואם אני זוכר נכון, כמעט עד שנה. ראיתי תוכנית טלויזיה בנושא, BBC אין כמוך. שים לב שאנחנו לא נהנים כל כך מנדנודים, וחוטפים כאב ראש מסחרורים (נסה לעלות על קרוסלה, כמו שהיית בודאי עושה כשהיית ילד..), זה משתנה עם הגיל. אצל התינוק גם החלק במוח שאמור לנתח את הקלט מהחושים, לא מפותח, לכן זה לא מציק להם. אצל אנשים קצרי רואי, החלק הזה מפותח לחלוטין, ולכן הם סובלים עוד יותר. עצה מנסיון, תמיד להסתכל קדימה, כאילו אתה הנהג, לא לשבת בכיוון ההפוך, עדיף לעמוד. |
|
||||
|
||||
גם כילד הטולרנס שלי כלפי קרוסלות היה נמוך. מסתבר שאני מגלה עקביות מרשימה בנושאים האלה. כשהייתי נוסע באוטובוסים, אכן העדפתי לעמוד. חקיקה שהיתה מחייבת אותי לשבת עם הגב לכיוון הנסיעה, היתה יוצרת לי בעיה. |
|
||||
|
||||
לא מפריע לי לשבת נגד כיוון הנסיעה, או לקרוא בנסיעה, או לעשות את שני הדברים גם יחד. אני נוהג לקרוא גם ברכבים מיטלטלים, ללא שום חשש לכאב ראש או בחילה. האם אני נורמלי? האם זה קשור לתתרנותי או לראיה החדה המפצה עליה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |