|
||||
|
||||
גזר הדין אינו מוזר. מוזר היה גזר הדין של אותו עורך דין-דורי משהו. היא גרמה לתאונה קטלנית. ואם היא נרדמה אז זהו גורם מקל? שלא תסע כשהיא עייפה. אתה מתנדב לנסוע מול אחת כזאת? |
|
||||
|
||||
להפך, גוטה! לו הצליחה התביעה להוכיח שנרדמה היה עונשה כבד עוד יותר. אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה כותב "אחת כזאת", הביטוי הזה מרמז לדפוס התנהגות. כאמור לעיל, הנאשמת נורמיטיבית לגמרי וסביר להניח שלפני התאונה הזו לא נרדמה בעת נהיגה. אולי תסביר לי מה התועלת שנפיק משליחתה למאסר? |
|
||||
|
||||
בעצם, אסביר ברחל בתך הקטנה את מה שהבינו רוב הטוקבקיסטים בויינט. המאסר לא ירתיע נרדמים פוטנציאליים. ממילא הנזק הצפוי למי שנרדם על ההגה הוא עצום ורב, הסיכוי למוות או לנכות קשה הוא גבוה מאוד. הרתעה יעילה כנגד עוברי עבירות תנועה, לא כנגד אלו הגורמים לתאונות שהם עצמם עלולים להיפגע מהן מבלי שעברו עבירה ברורה (אלכוהול, מהירות מופרזת, פס לבן...). לפיכך, אין תועלת בעונש. [הפוך, גוטה... מאיפה הגיע הלהפך הזה לפה?] |
|
||||
|
||||
הנורמטיבים הורגים ופוצעים במדינת ישראל יותר מהעולם התחתון. |
|
||||
|
||||
תטל"א. אנא ענה לשאלה. להבהרה ראה גם תגובה 510236 |
|
||||
|
||||
אתה מעלה טענה הרבה יותר רחבה מאשר רק לגבי תאונות דרכים: האם הכלא מעמיק ומקבע את הנטיה לפשע או מרתיע. עונש מאסר לאלו הקרויים "אנשים נורמטיביים" הוא עונש מרתיע באמת. את הפושעים המאסר אינו מרתיע. |
|
||||
|
||||
לא העליתי טענה רחבה, שאלתי שאלה פשוטה לגבי המקרה הזה בלבד. יש תשובה? |
|
||||
|
||||
כן. העונש הזה ירתיע בתנאי שלא יעשו ממנו צחוק עם איזה דורי. |
|
||||
|
||||
דורי קלגסבלד. |
|
||||
|
||||
תודה, לא זכרתי. |
|
||||
|
||||
בוא נריץ תסריט. מר ש' מבלה במסיבה עד שעה מאוחרת. לא שותה אלכוהול, אבל די עייף כשהוא צריך לחזור הביתה. המלאך הטוב והמלאך הרע לוחשים לאוזניו. - אתה עייף, קח מונית. - עזוב, חבל על הכסף. - אם תרדם על ההגה אתה עלול לגרום לתאונה, למות או להיות נכה! - שטויות, קח את הסיכון. חמישים שקל, בן אדם! - אם מישהו ייפגע בתאונה יכניסו אותך לכלא! - אה נכון, צודק. טקסי! פירוש: מי שאינו חושש למות או להיפצע בתאונה גם לא יחשוש להיכלא בגינה. נחסוך עוד תגובה: עייפות אינה דומה לשתיית אלכוהול מפני שעל אלכוהול נענשים גם אם לא גורמים לתאונה, מה שאין כן עייפות. |
|
||||
|
||||
מה שמעניין הוא שעניין ההירדמות, אם אכן היה, הועלה במשפט כורם מקשה, לא מקל. אני, במחשבה ראשונה, הרגשתי כמוך - הנהגת הרגה בן אדם, עליה לשאת בעונש. אבל במחשבה שנייה: יש כאן בעיה לא פשוטה. יש אנשים שבמקרים מסוימים אינם מרגישים כלל עייפים עד לרגע מסוים, שבו הם נרדמים ללא שליטה (נאמר מיידע אישי). מה עושים אז? |
|
||||
|
||||
התשובה הפשוטה, או הפשטנית: מי שיודע שיש לו בעיה אפשרית כזו, שלא ינהג, לפחות לא בשעות או נסיבות מועדות1. אני מניח שבחיים האמיתיים זה לא בהכרח פשוט: המקרה הסביר הוא שהיו בעבר מצבים בעייתיים שכאלה, אבל הם נגמרו בסדר, והנטייה האנושית היא לחשוב שיהיה בסדר גם להבא; ואפילו אם מודאגים שמא לא יהיה בסדר, ההחלטה להפסיק לנהוג היא עבור רוב הנהגים כה דרמטית, ובעלת השלכות כה מרחיקות-לכת על הרגלי החיים, שצריך משהו דרמטי כדי להגיע אליה - ומצב בעייתי שקרה ונגמר בסדר הוא לא מספיק דרמטי. בכל אופן, יש מקום לטענה שאנשים צריכים לקחת יותר ברצינות את מגבלותיהם כשעולים על הכביש (או לפני כן), ולענות לעצמם את התשובה הפשוטה מקודם, עד כמה שזה קשה. 1 ומי שבפעם הראשונה שקרתה לו הירדמות ללא שליטה איתרע מזלו וזה היה על הכביש, ונגרמה תאונה קטלנית? איתרע מזלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |