|
התשובה הפשוטה, או הפשטנית: מי שיודע שיש לו בעיה אפשרית כזו, שלא ינהג, לפחות לא בשעות או נסיבות מועדות1. אני מניח שבחיים האמיתיים זה לא בהכרח פשוט: המקרה הסביר הוא שהיו בעבר מצבים בעייתיים שכאלה, אבל הם נגמרו בסדר, והנטייה האנושית היא לחשוב שיהיה בסדר גם להבא; ואפילו אם מודאגים שמא לא יהיה בסדר, ההחלטה להפסיק לנהוג היא עבור רוב הנהגים כה דרמטית, ובעלת השלכות כה מרחיקות-לכת על הרגלי החיים, שצריך משהו דרמטי כדי להגיע אליה - ומצב בעייתי שקרה ונגמר בסדר הוא לא מספיק דרמטי. בכל אופן, יש מקום לטענה שאנשים צריכים לקחת יותר ברצינות את מגבלותיהם כשעולים על הכביש (או לפני כן), ולענות לעצמם את התשובה הפשוטה מקודם, עד כמה שזה קשה.
1 ומי שבפעם הראשונה שקרתה לו הירדמות ללא שליטה איתרע מזלו וזה היה על הכביש, ונגרמה תאונה קטלנית? איתרע מזלו.
|
|