האם כדאי להשקיע בחינוך? 761
כרגיל, עם בוא החורף, מגיעים גם דיוני התקציב, ואיתם האיום בקיצוצים. כרגיל, גם החינוך מועמד לקיצוץ משמעותי - ובדיוק כשהסגל האקדמי הבכיר חושב דווקא לכיוון ההפוך. אז למה, בעצם, להשקיע בכלל בחינוך?

דומה שכל עונת תקציב מתחילה בהצהרות על החשיבות של ההשקעה בחינוך, ומסתיימת בשביתה של קבוצת עובדים כלשהי במערכת החינוך. הפעם מדובר בסגל האקדמי הבכיר.

חינוך, וזאת יודע כל אחד, עולה כסף. והרבה. אין בחינוך כלכלה של קנה־מידה (economies of scale): לא ניתן לשכפל פסי ייצור, כמו במפעל אלקטרוניקה, ולהחזיר מהר יותר את ההשקעה במחקר ופיתוח. השכלה דורשת בוקר בוקר להילחם את אותה מלחמה מחדש. כלכלית, חינוך הוא תעשייה עתירת כח־אדם, ולא עתירת ידע. רק בתחום אחד חינוך דומה לתעשיות עתירות ידע: כח האדם יקר, ורגיש מאוד למעמדו ולכבודו.

אם חינוך הוא השקעה, הרי שזו השקעה מאוד מפוקפקת. אחד מאלף תלמידים יביא תרומה כלכלית נכבדה למדינה, וגם אז סביר מאוד שההחזר על ההשקעה בחינוכו, שיגיע ממיסים, יהיה קטן מעלות אותה ההשקעה. אפילו היום יש מניות שיחזירו את ההשקעה טוב יותר. יתר על כן, ההיסטוריה מראה כי אם החינוך מצליח, יש חשש רב לסדר החברתי, למוסדות החברה, ללכידות החברתית ומה לא. לא בדיוק השקעה ששלטון מעוניין בה.

קיום מערכת חינוך היא הוצאה של המדינה - לא השקעה. מדינה מודרנית צריכה לקיים כלכלית את מערכת החינוך, שכן זהו אחד מתפקידיה. אם בסופו של יום, ההוצאה תחזיר את עצמה - מה טוב. אך גם אם לאו, יהיה צורך להמשיך ולהוציא כסף רב על מערכת החינוך.

אוניברסיטאות מוגדרת, במרבית המקרים, כמוסדות ללא כוונת רווח. בפועל, למעט מקרים בודדים, הן מכונות לצבירת הפסדים וחובות. ועדיין אין מדינה שיכולה להרשות לעצמה לוותר על הבזבוז הזה. כן: בצורתה הנעלה ביותר, ההוצאה על חינוך היא בזבוז. המדינה מוציאה כסף על־מנת לקדם את הפרטים בחברה, ולא את מטרותיה של החברה עצמה; בדיוק כמו הוצאותיה של חברה עסקית על משכורות.

למרות כל שנאמר עד כה, מותר לנסות ולבדוק איזה מההוצאות על חינוך דומות להשקעה במשכורות, שיש לה הצדקה ותמורה, ואיזה מההוצאות על חינוך דומות יותר להדלקת הסיגר המיתולוגית בעזרת שטר של מאה דולר. אין צורך להכביר מילים על אותם מגזרים שלא מכניסים לאוצר המדינה מספיק על מנת לקיים הסעות, אך מקבלים במסגרת תקציב החינוך סכומי עתק. כאשר ברור שמערכת החינוך הזו מבטיחה שכך יהיה גם בדור הבא, ניתן בהחלט להעדיף את המחווה עם הסיגר. לפחות בקולנוע נמנע מאתנו הריח.

מוטב לבחון את מערכת החינוך האמיתית. זו שמנסה, כמיטב יכולתה ותוך הצלחתה מקרית בהחלט, לייצר השכלה, דעת, תרבות ומחשבה חופשית. היכן צריך שר האוצר להשקיע אם הוא מעוניין בתמורה (ואיזה שר אוצר אינו מעוניין בתמורה)?

ישנם שני מקומות בלבד, בהם יש טעם להשקיע: ראשית, בגני הילדים ובתי הספר היסודיים, ושנית - בתלמידי מחקר.

הסעיף הראשון ברור למדי: מה שמתקלקל בגן הילדים, לא יצליחו לתקן באוניברסיטה. הנזק של מחדל חינוכי הוא נזק מצטבר. ריבית הפיגורים מביאה את הילד למצב של פשיטת רגל עוד בטרם הוא מסיים את לימודיו בחטיבת הביניים. ילד שחוסן מפני חשיבה דוגמטית, סיסמאות, צרות אופקים, וניכור - יתגבר על מה שמערכת החינוך תנסה לעשות לו על־מנת שיזכה בסוף הדרך לתעודת בגרות.

ומדוע תלמידי מחקר? בעולם של ימינו תרומתו של בוגר אוניברסיטה ממוצע למערכת הכלכלית־עסקית אינה גבוהה. במדד של החזר על השקעה, תלמיד שמסיים לימודי מחקר (בעיקר, אך לא רק, במדעי הטבע) הוא הימור בטוח הרבה יותר. אולי לכן, בקוצר ראות אופיינית, מעוניינים למסות את המלגות שמקבלים תלמידי מחקר (סטודנטים לתארים שני ושלישי). כאן מדובר בפופוליזם שמביא לטפשות: שהרי ההחזר על ההשקעה בתלמידי מחקר שנמצאים לקראת כניסתם לשוק העבודה יגיע במהירות, ויהיה גדול יותר מאשר הרווח המיידי מכך שיפגעו בלימודיהם. מוטב להמתין. את המטרות הפופוליסטיות החביבות על השר הוא יכול לממן דרך ההכנסה שיוסיפו תלמידי המחקר לאוצר המדינה כשיחלו לשלם מיסים.

במבט ראשון, נדמה שההשקעה בתלמידי מחקר היא השקעה לטווח הקצר, וההשקעה בילדי הגן השקעה לטווח הארוך. ראוי להזכיר למקבלי ההחלטות שהתמונה מורכבת יותר.

התמורה המשמעותית ביותר שיש לשלטון מהשקעתו בחינוך היא קולותיהם של הבוחרים, שמבינים ברובם המכריע את חשיבות החינוך. הוריהם של ילדי הגן יצביעו בבחירות הבאות. כדאי לזכור שהם יחשבו על השיפור שחל בגן הילדים במהלך הקדנציה האחרונה, בעת שישלשלו את הפתק לקלפי.
קישורים
משרד החינוך
משרד האוצר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שטות מוחלטת 42625
"אם החינוך הוא השקעה, אזי מדובר בהשקעה מפוקפקת - רק אחד מאלף יביא לתרומה כלכלית נכבדה". אשמח לדעת מנין האדון המכובד הגיע למסקנה שרק עשירית האחוז מבוגרי מערכת החינוך 'תביא ערך' כלכלי ושאר 99.9 האחוזים יהיו חלכאים ונדכאים המתגוללים ברפש. ובכלל מהו ערך? האם מדובר בערך כספי בלבד?
יש בעייתיות גדולה מאד בלחשב ערך של אדם כלשהו מבחינה כספית, הצורה הפשטנית ביותר היא לבדוק את הכנסתו לעומת 'ההשקעה' שהושקעה בו. אבל מה בנוגע (למשל) לעובדה שכמות הילדים הממוצעת לאדם משכיל נמוכה יותר? שאנשים משכילים יותר נזקקים לפחות סעד? שאנשים משכילים יותר נזקקים לפחות שירותי בריאות? גם אלו פרמטרים כלכליים הנמדדים בכסף. האם מר לם הכנבד הכניס פרמטרים אלו ל'חישוביו הכלכליים'?

גם אם נלך לפי שיטתו של מר לם נוכל לראות בקלות שבוגרי אוניברסיטה משתכרים הרבה יותר מאלו שאינם משכילים (לצערי הרב אין בידי את הלוחות המתאימים של הלמ"ס). אבל מר לם החליט בהינף מקלדת לבטל את הנתון הזה ולקבוע שרק תלמידי מחקר מכניסים כסף למדינה ו'שווים את ההשקעה שהושמה בהם'. מהיכן נתונים אלו נלקחו? אשמח אם אקבל את ההפניות המתאימות.

בנוגע למשפט אחר: "המדינה מוציאה כסף על-מנת לקדם את הפרטים בחברה, ולא את מטרותיה של החברה עצמה"
נאמר כבר על ידי גדול וחכם ממני שגם כאשר הפרטים פועלים לטובת עצמם, יד נעלמה גורמת להם לפעול לטובת החברה - לכן גם שהמדינה עוזרת לפרטים - היא עוזרת לחברה עצמה - זהו הבסיס שעליו כל שיטת הכלכלה הקפיטליסטית (וגם הסוציאליסטית) עומדת.
מזמן לא ראיתי כתבה כל כך שטחית 42638
על מילה מיותרת.

פנינים כמו "כוח האדם יקר.."

מה ההברקות הללו?

מוטב שתקרא כתבות קודמות בנושאי החינוך שהתפרסמו באייל.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42749
קשה לי להחליט על איזה קטע מנסה כותב הכתבה לנגן. האם על בסיס כלכלי של בדיקת השקעה רווח או רק ציניות.
חינוך הוא בראש ובראשונה חברה טובה יותר. מערכת החינוך ( בתאוריה ) היא המקום בו החניך נפגש עם סוגיות ומגמות חינוכיות ההופכות אותו לבר דעת ופרט בחברה.
ניקח לדוגמא את סוגיית הסמים.(נושא שכבר עלה באתר). אין כל ספק כי הנזק משימוש בסמים הוא נזק חברתי אישי. לא הבית כי אם מערכת החינוך, היא הצריכה ברמה הממלכתית, לצקת את יסודות ההבנה וההטמעה כי השימוש בסמים מיותר. נכון שבמערכת החינוך הקיימת כיום על כרעי תרנגולת תקציביים, המשימה היא בלתי אפשרית, בתאוריה זו תפקידה.
ניקח גם לדוגמא התנהגות חברתית קהילתית, וניגע לרגע קל בנושא " בפני שיבה תקום" מישהוא עוד זוכר את משמעות המשפט. את הכבוד אותו נידרש הצעיר לתת לבוגר ממנו ובודאי לבני גילאי הזהב ( 60+). האם מישהוא ניתקל לאחרונה בתופעה בה מפנה צעיר/ה את מקומו/ה באוטובוס לקשיש. בחלום הלילה.
האם הערכים חברתיים אלה הם שווי ערך כלכלי. בוודאי שכן אולי לא ניתן לכמת אותם, אבל בוודאי שהם מייצרים אזרחי קהילה טובים יותר.
מערכת החינוך של מדינת ישראל שרויה באותה הבעיה כמו כל העולם המערבי בו מערכת החינוך הממלכתית סובלת מקשיים כלכליים. לצערנו מרבית שרי החינוך האחרונים היו שבויים בתפיסתם הפוליטית שילטונית, אשר הביאה לשגשוג חלקי התקציב המועברים למיגזר הדתי חרדי, על חשבון המיגזר החילוני מסורתי ( ראה שיטת החישוב לכיתות לימוד), זאת כאשר סך התקציב החינוכי הולך ופוחת.
התוצאה היא שמערכת החינוך החילוני מסורתי החל מגני ילדים ועד לסיום התיכון בנויה על מינימום הכרחי. אין השקעה לעומק ואין השקעה בתוכנית חינוך לטווחי זמן ארוך וארוך מאוד.
כך נפגעים מסלולי הלימוד במדעים המדוייקים, הטכנולוגיים וכך מגיעים בתי הספר התיכוניים לרמת בינוניות ומטה בנושאי הלימוד. בנושאים החברתיים אין מה לומר כי אלה מזמן מתו.
לסיום. בחינוך יש נושאים אותם ניתן לכמת ולמדוד, אבל לא פחות חשובים הם הנושאים החברתיים, להם אין כל יכולת מדידה אלה בשנות דור.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42757
בחלום הלילה? אני ראיתי אנשים קמים עבור קשישים פעמים רבות באוטובוס. בדרך כלל מדובר בבנות דתיות. לעיתים פחות קרובות - בנות חילוניות. מעודי לא ראיתי בן, דתי או חילוני, מפנה את מקומו לאדם מבוגר (אלא אם הוא היה בחברת בת שמשכה אותו לקום).
עכשיו אפשר להמשיך את התאוריה מפה.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42763
הה, אני לא נוסע באוטובוס, למעלה משנה.

כשהייתי נוסע הייתי מפנה את מקומי לקשישים.
ככל הנראה קשור לעובדה שכך חונכתי, טרם התפקרותי, מגיל צעיר.
והדרת פני קשיש?! 42773
אני ראיתי גם גברים קמים לפנות את מקומם לזקנים‏1, בלי שום עידוד נראה-לעין ממישהו אחר. ברוב המקרים היה מדובר בחיילים.

ובתגובה למאמר - מוזר. מוזר מאד. בתור התחלה, אני חותם על התגובה של רן בר-זיק.

1 לא מותר הקשיש מהזקן, ואם כבר - "קשיש" דומה יותר במשמעותו ל"מבוגר" - מונח יחסי לחלוטין - בעוד ל"זקן" יש איזשהו ערך מוחלט.
מותר הזקן מהקשיש 42797
במקור, לא כל אדם מבוגר הוא זקן, ולא כל זקן הוא אדם מבוגר. זקן יכול להיות במקרים נדירים כינוי גם לאדם צעיר וחכם, אך לרוב מדובר באנשים מבוגרים נשואי פנים וחכמים כדוגמת זקני העדה, שבעים זקנים ודומה.
הקונוטציה המקובלת היום לזקן היא שונה, המילה החדשה יחסית קשיש אמורה להחליף את המילה זקן ללא קונוטציות שליליות.
מותר הזקן מהקשיש 42802
ו''אמריקאי אפריקאי'' אמורה להחליף את ''שחור'' שאמורה להחליף את ''כושי''.

אגב, במקור (התנ''ך) אמנם לא כל זקן הוא אדם מבוגר, אך כל אדם מבוגר (בא בימים) הוא זקן. לעומת זאת, במקור (התלמוד) קשיש הוא עניין יחסי בלבד. המשמעות ''בא בימים'' נוספה ל''קשיש'' רק מאוחר יותר.
אוטובוסים 42778
בזמן האחרון אני נאלץ בעל כורחי לנסוע באוטובוסים מדי יום ביומו, ואין יום שעובר ואני לא נתקל במקרה ''מפני שיבה תקום'', אם מצדי ואם מצד שאר באי האוטובוס.

ברוב המקרים, מדובר בגברים צעירים המוותרים על מקום מושבם.
אוטובוסים 42779
ממתי פינוי המקום באוטובוס מעיד על צורת ואיכות החינוך?
בעיני זה מראה על איכפתיות מהאחר. לא למדתי את זה בבית הספר.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42916
ראיתי גם ראיתי גברים מפנים את מקומם באוטובוס למבוגרים. ראיתי אפילו צעיר ישראלי מפנה את מקומו לאישה עם תינוק באוטובוס עמוס בבוליביה. מיותר לציין שאיש מהמקומיים (והמקומיות) לא טרח לקום.
בפעם האחרונה שיצא לי לנסוע באוטובוס, פיניתי את מקומי לקשישה חביבה.
אולי גם אתה חולם?
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42968
לא טענתי קטגורית שגברים לא מפנים את מקומם לזקנים. טענתי שאני לא ראיתי דבר כזה. כמות הפעמים שנסעתי באוטובוס אינה מהווה מדגם מייצג.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 43852
לכן היה עדיף אם לא היית אומר זאת... כשאין לך משהו חכם להגיד אל תתן לאף אחד לשכנע אותך להגיד אותו... :)
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 43853
אם זה היה המוטו שלי, הייתי שותק לנצח.
(מצד שני זה אולי היה יותר טוב).
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42801
נניח שאכן אנשים לא קמים לזקנים באוטובוס, ונניח שזה רע להשתמש בסמים (על הקביעה האחת מתווכחים כאן למעלה, על השניה בכתבה אחרת באייל). איך אתה רוצה שמערכת החינוך תתמודד עם זה? אתה אומר שאין מספיק תקציב - איך היו מתמודדים עם זה בהנתן מספיק תקציב? נניח שאני שר האוצר, אתה שר החינוך, ואני מעניק לך מאה מיליארד דולר לשנה לצורך העניין: אנא פרוש לי סקיצה של תוכנית שתיושם במערכת החינוך ותביא לשיפור בתחומים אלו.

תוכנית אחת שאפסול מראש: עוד כמה שעות שבועיות שבהן המחנכת (או בת השירות הלאומי) תסביר לתלמידים שזה מאוד רע להשתמש בסמים, וזה מאוד טוב לקום באוטובוס. הרושם שלי הוא שזה לא עושה הרבה רושם על הילדים. אולי ההיפך.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42813
מה עם מצגות, הצגות, מחזות, סרטים והופעות?
מה עם תחרויות המשלבות את הנושא? (כמו הציור היפה ביותר וכו')
מה עם הפעלה בנושא? (משחק תפקידים, אולי)
מה עם הבאת עדויות (בעניין הסמים) מאנשים שנפגעו?

יש הרבה מאוד דרכים שכן עושות רושם על הילדים.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42836
Been there, done that.
אצלך בבית הספר לא עשו מצגות, הצגות, מחזות, סרטים, הופעות, תחרות הציור היפה, משחקי תפקידים ועדויות? כמה אפקט היה לזה?

עדויות עוד איכשהו יכולות לעבוד: אני זוכר הרצאות-עדות שהיו לנו נגד סיגריות. זה היה אפקטיבי באותו זמן, אבל בבוא הזמן הרוב התחילו לעשן. אולי משהו חילחל, ואלמלא העדויות היו עוד יותר מעשנים. קשה להוכיח משהו לכאן או לכאן. וזה טוב רק למקרה של דברים שהם בבירור לתועלת הפרט; חינוך לערכים אלטרואיסטיים יותר (לקום באוטובוס) קשה עוד יותר.

ואם יעשו עוד מאותו דבר, עוד הרבה הרבה יותר תחרויות, משחקים ושירה בציבור, האם זה יעזור? אולי; אני חושש שזה יכול רק להגביר את תגובת האנטי. בדיוק בגלל תגובת האנטי הזו, אני חושש שבית הספר אינו המקום המתאים לחינוך לערכים. אולי בתי ספר במתכונת "דמוקרטית" או "פתוחה".

אם כבר יש תקציב פנוי לחינוך לערכים, נראה לי שיותר אפקטיבי אפילו לזרוק אותו על פרסומאים שיעשו קמפיין בטלוויזיה (ואני לא אומר שזה אפקטיבי).
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42868
ראשית, בנוגע לדובי בתגובתו. קרא שוב את תגובתך והחלט לבד היכן הסתירה.
ובתשובה לירדן
השינוי במערכות חינוך נפרש על פני דור ויותר. קל להרוס קשה לקדם. זרקת רעיון בוא ונבדוק.
החלטת לתת "מאה מיליארד דולר" אז נתחיל.
1. לבנות בתי ספר חדשים אשר סביבתם תהא נעימה. לא עוד מפלצות בטון עם מסדרונות ארוכים.
2. כתות לימוד לקבוצה שלא תעלה על 15 תלמיד מכסימום.לא עוד כיתות עמוסות 35-40 תלמידים ולמורה אין זמן לכולם.
3. הכשרה מתאימה יותר למערכת ההוראה.לא תעודה סמינריונית ותו לא. השכלה ותקופת הכשרה. לא עוד משכורת רעב למורים כי אם משכורת המכבדת את מעמדה.
4. הרחבת מסגרות נושאי הלימוד.הכסא הירוק בחדר של לואי ה-‏14 מעניין את הסבתא שלי. ההומרסקות של אפרים קישון הם חלק מהתרבות ואינן נלמדות.
אלה הם שינויים בתשתיות בלבד ועל קצה המזלג. הערכה שלי למשך ביצוע כ- 10 שנים.
ההטמעה בתלמידים כעוד שנות דור.
אז בוא ונפעל כמו בניסוי. נקח קבוצה וקבוצת ביקורת. קבוצת הניסוי תלמד בביה"ס החדש ואילו קבוצת הביקורת תלמד בשיטה הישנה ובעוד 40 שנה נבדוק. מה דעתך תהא התוצאה ?
ולמי שעדיין מתלבט. מערכת החינוך של ישראל נמצאת בנושא המתמטיקה במקום ה-‏22 בעולם.(קיים כזה דירוג)
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42948
אני איתך.
שלא לדבר על זה שבעשירון העליון (העליון, שימו לב) בכיתה ח' 10% מהילדים לא עוברים מבחן הבנת הנקרא. בשכבות הנמוכות מדובר ב - 42% (!!). כשמעל לשליש מציבור הבוחרים אינו יודע לקרוא ברמה מספקת כדי לקרוא את מצע המפלגה שלה הוא נותן את קולו בבחירות, האם אפשר לדבר על דמוקרטיה??
(מצטערת שאינני נותנת את הקישור המתאים למאמר של פרופ' אורית איכילוב בנושא ב"הארץ". הארכיון שלהם לא פעיל כרגע).
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42969
יוצא לפעמים שמרצים באוניברסיטה מבקשים מסטודנטים להקריא טקסטים במהלך שיעור. בלי לנקות שמות (כי אני לא זוכר), יש לא מעט אנשים שאני יודע שאינם מוגדרים כדיסלקטים, שבקושי מצליחים לצלוח הקראה סבירה. אני לא מדבר על אי-הבנת מילים. הם מבינים את המילים. הם פשוט לא מבינים את מבנה המשפט. הם עוצרים לחלוטין בפסיקים, הם עוצרים לגמרי בסוף שורה, למרות שאין מדובר בסוף משפט, ובכלל - קשה מאוד להבין את מהלך המשפט מההקראה שלהם.
אין לי מושג אפילו איך מתחילים לתקן את זה...
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42971
בטח לא בקיצוץ תקציבי החינוך...
גם אני לא יודעת, אבל יש אנשים רבים וטובים שלומדים תיאוריות בחינוך ואמורים לדעת דברים כאלה.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 42983
בודאי שהפתרון הוא בחינוך היסודי.
יש לתת לילדים לקרוא (בקול!) כמה שיותר כבר עם הלימוד הבסיסי של האותיות. יש לעבוד על הבנת הנקרא, מקצוע שרבים פשוט נכשלים בו על ימין ועל שמאל, שאמור להיות נהיר לחלוטין לרוב האוכלוסיה. כמובן שכדי לעשות זאת בצורה טובה יש לשפר את איכות המורים, ע"י הצבת רף גבוה לקבלה להוראה. מובן שכדי לעשות זאת יש להעלות את יוקרת המקצוע ע"י העלאה בשכר או עוד הטבות לציבור המורים. מובן שכדי לעשות את זה צריך למצוא תקציב...ואנחנו יודעים שזה לא נגמר.

לשמחתי, בשיעורים שלי באוניברסיטה מקריאים מקסימום אותיות בודדות, באנגלית, וגם זה כי הן נמצאות במשוואות.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 43035
אני לא לוקה בתחום הבנת הניקרא בעיברית בכלל ולמרות זאת אני מאוד מתקשה לקרוא טקסט שאינני מכיר טוב (למשל משהו שאני כתבתי או קראתי הרבה פעמים בעבר) בקול רם.
אני מאבד את הנקודה שבה אני קורא (מדלג על מילים ולפעמים שורות שלמות), אני מכניס הפסקות ומתעלם מסימני פיסוק.
לדעתי הלא מלומדת, מדובר באיזו התנגשות בין מנגנון הקריאה למנגנון הדיבור במוח.
האמת היא שהייתי בטוח שכולם סובלים מהבעיה הזו עד שראיתי את התגובה הזו (וקרייני חדשות למשל לומדים טכניקות שונות כדי להתגבר עליה).

בכל אופן מישהו שסובל מהבעיה הזו וגם מקצת פחד קהל (כמעט כולם סובלים במידה זו או אחרת מפחד קהל) יעשה מעצמו צחוק אם ינסה ליקרוא בכיתה לפני סטודנטים אחרים אבל זה לא אומר שהוא לא יודע לקרוא.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 43155
כדי לחזק את הנקודה, כך זה עובד אצלי: כשאני צריך להקריא בכיתה, היכולות המנטליות שלי מספיקות בדיוק בשביל להקריא את המשפט נכון מבחינת פיסוק וניקוד; לא מספיק בשביל להבין גם מה שאני מקריא. אני אכשל בבחינה פשוטה על החומר שהקראתי זה עתה.

תמיד ייחסתי את זה לפחד קהל קליל ביותר; עכשיו שכנעת אותי שאולי יש כאן (גם) התנגשות של מנגנוני הדיבור והקריאה (-;
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 43538
גם לי בדרך כלל אין מושג מה הקראתי לאחר שאני מקריא דבר-מה בקול רם, אבל זה בגלל שבקריאה רגילה, אני נוטה לחזור אחורה לתחילת המשפט, לקפוץ לשורה הבאה ועוד מרעין בישין, שהופכים את הקריאה שלי לאיטית ולא ברורה לזרים, אבל ברורה עד מאוד עבורי. ובכל זאת אני נוטה להאמין שאם אדם אינו מסוגל לדעת כיצד להקריא משפט בקול רם (ואין מדובר באנשים עם בעת קהל, שהרי הם התנדבו להקריא) עלולה להיות לו בעיה בהבנת הנקרא. כמובן שבעקבות דבריו של דורון, עלי לשקול מחדש את אמונתי הזו...
נו, טוב.
האם כדאי להשקיע בחינוך? בהחלט 55185
יש דרכים "לתקן את זה" ואני יודעת כמה מהן, ויש המבינים בכך יותר ממני- ולא משלמים להם מספיק כדי להשקיע את הזמן המאד מאד ממושך מהחיים שלהם כדי לבצע.
שוב מגיעים לעניין הכלכלי.
אי אפשר לברוח מזה שכשאני לימדתע בשנתי הראשונה (והאחרונה, אני מקווה, לעולמי עד) במערכת החנוך (המזעזעת- גם בשביל המורים) הייתי צריכה לקבל השלמה לשכר מינימום (!!!!!!!!!!) ועבדתי כמו חמור.
ועדיין, לא התחלתי אפילו לתת מה שצריך בכיתה- לדעתי- ממליון ואחת סיבות, כולן קשורות במבנה ובתפיסות המטומטמות של המערכת.
אז לא מספיק לדעת איך לתקן- תמיד צריך כסף כדי לשנות.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42771
אהוד,

במאמרך אתה טוען ש"ההיסטוריה מראה כי אם החינוך מצליח יש חשש רב לסדר החברתי, למוסדות החברה, ללכידות החברתית, ומה לא". אשמח אם תספק מספר דוגמאות היסטוריות כאלה מכיוון שאיני מצליח לחשוב כרגע על דוגמאות מובהקות כאלה.

איני מדבר על מצבי מעבר, כמו מהפכת 1848 באוסטריה שמקורה בסטודנטים באוניברסיטאות שרצו בין היתר לקדם את המעבר לעולם מודרני באימפריה האוסטרית, או התסיסה באוניברסיטאות בעולם הערבי. כוונתי לחינוך במדינות שבהן התייצבה מערכת המדינה המודרנית הטכנולוגית.

למה כוונתך ה"חינוך מצליח?". הרי החינוך המקובל לא נועד דווקא לעודד חשיבה חופשית ועצמאית שמעוררת תסיסה חברתית, אלא להפך, לסגל את האזרחים למערכות החברה. המרידה המשמעותית היחידה בעולם המערבי בעידן המודרני היתה במהומות הסטודנטים ב-‏1968 וכנגד מה הם יצאו? נגד תוכניות הלימודים עצמם, בטענה שהן מאבנות את החשיבה. המרד שכח עד מהרה, היום כל מנהיגיו התברגנו, ותוכניות הלימודים לכאורה מעט פתוחות יותר, אולם לא איבדו את מהותן היסודית: סיגול האדם המודרני למערכת.

אינך אומר זאת במפורש, אבל דומני שכוונתך לכך ש"חינוך מצליח" הוא חינוך שמעודד לחשיבה פתוחה, אולם חינוך כזה נדיר ביותר והוא נחלתם של בודדים ולרוב אין הוא נקנה במוסדות החינוך הרישמיים. לימודי כלכלה באוניברסיטאות בארץ ובעולם כוללים אינדוקטרינציה לכלכלת שוק גלובלית. כשמלמדים מדעי המחשב, מלמדים ליצור מערכות טכנולוגיות משוכללות שיקדמו כלכלה זו. מדעני מחשב אינם ניצבים בדרך כלל בחזית האוונגרד החברתי. כשמלמדים היסטוריה בבתי הספר (וגם ברוב החוגים באוניברסיטאות) מחדירים את האידיאולוגיה הציונית וכו'.

דווקא מגזרים הנפלטים ממערכת החינוך, כמו חלק נכבד מהשחורים בארה"ב, הם אלה שיוצרים בעיות חברתיות למדינה ויש להפעיל נגדם את מנגנוני המדינה האלימים (משטרה וכו'). כל השאר אולפו היטב על ידי מערכות החינוך ומתפקדים כברגים מועילים בחברה התאגידית האמריקנית ובחברות מערביות אחרות.

אלמלא היה החינוך "מצליח" לא היית רואה כרגע לנגד עיניך חברות מערביות המפעילות מערכות עצמות ממדים שבהן מאות אלפי אנשים שהוסגלו לכך משרתים את אותה המערכת. זו העדות הטובה ביותר לכך שהחינוך המקובל, כשהוא "מצליח", מסגל את האדם למערכות החברתיות טכנולוגיות של החברה המודרנית.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42789
בשם בוגרי מדעי המחשב בטכניון‏1 הריני מוחה על המשפט: "כשמלמדים מדעי המחשב, מלמדים ליצור מערכות טכנולוגיות משוכללות שיקדמו כלכלה זו.". ייתכן וכך הדבר במכללות. באוניברסיטאות (בטכניון לפחות) הלימודים מוכוונים בהחלט למחקר. ישנם אפילו מרצים המתגאים (ולא ברור לי למה) שלא כתבו שורת קוד מחשב כבר עשרות שנים.

1 על דעת עצמי כמובן
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42840
ראשית גם המורים העוסקים במחקר טהור מקדמים את כלכלת המערכת בצורה עקיפה. בלשון פשוטה, גם אם המורה בעצמו לא פתח חברת הייטק הוא מכשיר את מי שיעשו זאת (באנלוגיה, גם בצבא לא כולם קרביים).

אולם, בפועל, בשנים האחרונות יש לחץ הולך וגובר על האקדמיה להפיק תוצרת כלכלית. לשם כך, למשל, הוקם באוניברסיטת תל אביב גוף הקרוי ''החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב'' שתפקידו להפוך ידע תיאורטי שצבור באקדמיה למוצרים טכנולוגיים, וכמובן גם לשפר את מאזן האוניברסיטה באמצעות זאת.

אם תזכה לקבל משרה באוניברסיטה אמריקנית תגלה עד מהרה שלפחות את מחצית זמנך אתה מקדיש להכנת הצעות לחברות מסחריות שיממנו את המחקר שלך, ואת יתר הזמן בשבירת הראש, איך הרעיונות המהפכניים שעלו במוחך יכולים לשרת את התעשייה (זמן להוראה בקושי ישאר לך, מזל, שיש עוזרי הוראה שבודקים את הבחינות של הסטודנטים.)
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42851
"החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל-אביב" כמו גם "מוסד הטכניון למו"פ" הם לא חברי הסגל. חברי הסגל (לפחות אלו שאני מכיר) עדיין עוסקים במחקר טהור ובהוראה (לרוב למגינת ליבם...). מקשרי המועטים עם חברי סגל בפקולטות למדעי המחשב באוניברסיטאות בחו"ל (יכול למנות לפחות 3, לרוב במסגרת עבודתי) הרי שלהבנתי התמונה שאתה מציג היא מעוותת במקצת.

כמובן שלא אשמח להתבדות.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42854
בוודאי שהחברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב אינה מנוהלת על ידי חברי סגל. מנהלה הוא מומחה למכירת טכנולוגיות שתפקידו הוא לנווט ולנהל את הנושא וללחוץ לחץ "עדין" ומתוחכם על המדענים שישתפו פעולה עם החברה. לעיתים לא צריך ללחוץ יותר מדי, המדענים עצמם ששים לשתף פעולה כשיש להם סחורה. לאחרונה חתמה החברה של האוניברסיטה עסקה גדולה הנוגעת לטכנולוגיות ריפוי סרטן, וגם איזושהי טכנולוגיה נסיונית לריפוי אלצהיימר, שהקנו לכל הנוגעים בדבר פרסום ויוקרה ואפשרה לאנשי הנהלת האוניברסיטה לנאום הרבה ולהתחכך באנשי עסקים גדולים מארה"ב. מה כל כך רע? שום דבר, כך בדיוק מתנהלת חברתנו הטכנולוגית המודרנית. ובנקודה זו, אני מקווה שנחזור לנושא "החינוך המצליח" וסיגול הפרטים לחברה, בכיוון שהעליתי בתגובתי הראשונה, רק מתברר שמר לם אינו ממהר להשיב.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42970
במהלך עבודתי במכון וייצמן, בשל טבעה של אותה עבודה, נתקלתי בהרבה מחקרים שמצאו את דרכם ל''ידע'', החברה המסחרית שמנהלת יישומים של מחקרים במכון. הסיבה לקיומה של החברה הוא לא לחץ על המכון לייצר יישומים, אלא העובדה שנוצרים לעיתים יישומים. מכיוון שהמכון אינו מוכשר כחברה מסחרית, יש סכנה שהזכויות על היישומים יחמקו מידי החוקרים. ''ידע'', מטרתה לקחת על עצמה את הדאגה הזו, ולאפשר לחוקרים לנהל את מחקריהם בשקט.

בכל השיחות שניהלתי עם מדענים שם, הם הדגישו שמטרת המחקר הייתה תיאורטית, והיישום הוא תוצר לוואי מבורך ותו לא.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42984
וראה מקרה עדי שמיר (שגם עובד במכון וויצמן, אם אינני טועה), שפיתוח שלו ושל חבריו בתחום מתמטי טהור לחלוטין התברר כשמיש ויעיל ביותר בתחום הקריפטולוגיה, מה שהפך את מר שמיר לאדם אמיד למדי.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42986
מקרה יפה ומעניין למדי.
אולם עדי שמיר הוא מדען מחשבים, שפיתח את מנוע המפתחות שלו למטרות קריפטולוגיה בלבד.
למעשה, לפיתוח קראו TWINKLE, שאומר:
'The Weizman INstitute Key Locating Engine'

מה פירוש כשהחינוך מצליח? 42989
ה-TWINKLE הוא השלב האחרון בפיתוחים, למעשה זו ה"מכונה" שאמורה לפצח את הפיתוח המקורי של שמיר (יחד עם רולנד ריבסט וליאונרד אדלמן), טכנולוגיית ההצפנה RSA, שנבנתה על סמך המחקר של השלושה ב-MIT, שהיה תיאורטי בלבד.

עדי שמיר הוא קריפטוגרף (ועל כן מתמטיקאי), שזכה בפרסים בינלאומיים כמו קנלקיס וקוביאשי על פיתוחיו השונים.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43036
קוביאשי, זה לא הפרקליט של קייזר?
נפלת על מעריץ 43163
זו הייתה הכוס, לא?
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43000
דובי,

אני בטוח שלא חסרים מדענים שעובדים לשם המחקר התיאורטי, אין על זה ויכוח. המערכת החברתית-טכנולוגית זקוקה לידע תיאורטי כדי להתפתח. אולם הנקודה שהעליתי כפי שמזכירה הכותרת היא שטענתו של כותב המאמר, אהוד לם, אינה נכונה, ו*חינוך מצליח* במובן המקובל אינו מייצר מרדנים כי אם להפך, הוא מייצר אנשים שמשתפים פעולה עם המערכת.

אגב, ההיסטוריה של המאה ה-‏20 מראה שהמחקר היה כה קרוב לליבם של מדענים רבים, שהם שיתפו פעולה גם עם המשטרים הטוטליטריים והאיומים ביותר, כמו המדענים ברוסיה הסובייטית ובגרמניה הנאצית, כדי שיוכלו להמשיך במחקריהם. חלק מהמדענים הגרמנים שברחו מגרמניה שיתפו עד מהרה פעולה עם המערכת הצבאית האמריקנית. זה ממחיש את אחת הנקודות שציינתי בהודעתי הראשונה: המדענים (אנשים שחינוכם הצליח) אינם נמצאים עפ"ר בראש האוונגרד החברתי ואינם מתסיסים את את המערכת כי אם משרתים אותה (אף כי תמיד יש בודדים יוצאים מן הכלל).
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43033
אחת הבעיות התפיסתיות המכשילות שוב ושוב את תעשיית התוכנה הישראלית (אני כותב זאת מתוכה) היא היעדר הפרדה חדה דיה בין מדעי המחשב לבין הנדסת תוכנה.

"מדעי המחשב" הוא שם מטעה לענף במתמטיקה. לא פחות, לא יותר. המחשב בו עוסקים מדעי המחשב הוא רעיון לוגי, שמשיתים עליו אילוצים או פרמטרים (כגון מספר פעולות בשנייה) ומחשבים מדדים שונים לגביו בהינתן בעיות שונות (ניתוח אלגוריתמים, חקר ביצועים, וכן הלאה). ענין הענף המתמטי הזה הוא בעיות חישוביות (שורוק בו"ו האחרונה), בעיות סופיות (בעיית העצירה המפורסמת, למשל), וכן הלאה. מתמטיקה טהורה.

מהנדס תוכנה, לעומת זאת (איני מהנדס תוכנה, אגב, שכן אין לי תואר אקדמי), עוסק בתכנון ובנייה של תוכנות מחשב. מהנדסי תוכנה רבים מוציאים את לחמם ביושר מבלי להזדקק אפילו פעם אחת ליכולת לפתור משוואה דיפרנציאלית, למשל.

מדען מחשב נזקק לדיסיפלינה ההנדסית של תכנון וכתיבת תוכנה רק כשהוא מעונין לערוך ניסוי מעשי על מחשב ממשי. אגב, סביר בעיני שמדען מחשב יבקש ממהנדס תוכנה לבנות את התוכנה הדרושה לניסוי של המדען. פיזיקאי לא מרכיב את מאיצי החלקיקים שלו בעצמו, אפילו אם הוא המציא את רעיון האצת החלקיקים.

מרציך, המתגאים שלא כתבו שורת קוד מחשב עשרות שנים, חוטאים אולי לעניינם *אם* הם מתיימרים ללמד, למשל, קורס "מבוא לתכנות". מדענים כגון עדי שמיר, או אברהם למפל, אין פסול בכך שלא כתבו שורת קוד כבר עשרות שנים. אין זה מקצועם.

הסיבה שהיעדר ההפרדה הראויה מכשיל את תעשיית התוכנה הישראלית היא שמנגנוני הגיוס של התעשייה, המורכבים ברובם מהדיוטות, נעזרים לא פעם בסעיף "בוגר החוג למדעי המחשב באוניברסיטת גינצבורג" בקורות חייו של מועמד כאינדקציה למידת יצרנותו הצפוייה לחברה. דא עקא, שמדובר במקצוע הלא נכון. מיעוט מבוטל של חברות התוכנה בארץ זקוק *למדעני מחשב*. רוב רובן של המשרות צריך להיות מיועד למהנדסי תוכנה. כך מתקבלים מדעני מחשב מבריקים (אולי) למשרות הנדסיות, כשאין להם מספיק נסיון להתחיל בעבודה. מצפים ממהנדס בנין שבתום לימודיו יוכל להשתלב בעבודה: איש אינו מצפה שהמהנדס הטרי ייחנך בידי מהנדס ותיק יותר *כתנאי* להתחלת יצרנותו. בעולם התוכנה, יש צורך בחניכה אישית למשך זמן משתנה אבל כמעט תמיד משמעותי על-מנת להתחיל להפיק תועלת יצרנית מבוגר חוג למדעי המחשב. חניכה אישית היא דבר מועיל ורצוי, אך היותה תנאי מגביל מהווה נטל כלכלי על תעשיית התוכנה.

הבעיה כרוכה, לדעתי, גם בתפיסת האוניברסיטאות את עצמן. כצופה מן הצד, אני מתרשם שהאוניברסיטאות לא מוכנות "להוריד" את מעמד החוג שלהן למעמד מסלול הנדסי, כמו הנדסת בנין או הנדסת חשמל. אולי זה בסדר: הרי כדאי לדאוג לעתודה מחקרית בתחום מדעי המחשב, והרי האוניברסיטה היא המקום בו מפתחים עתודה כזו. אבל היכן ילמדו הנדסת תוכנה? כנראה שרק במכללות המעשיות, דוגמת "ג'ון ברייס", אלא שמכללות אלו אינן מוסמכות להעניק תואר מהנדס לבוגריהן.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43056
א. יש מסלולי הנדסת תוכנה בת''א (לתואר ראשון בלבד לצערי) בטכניון ובבאר שבע (בחיפה ובירושלים, עד כמה שידוע לי אין פקולטות להנדסה בכלל).
ב. אפשר לעשות תואר מעשי או תיאורטי במדעי המחשב, זה תלוי בקורסי הבחירה שלך בלבד. מי שבחר בקורסי בחירה מעשיים, יוכל להשתלב בעבודה במהירות לא פחות ממי שבחר בלימודי הנדסת תוכנה. מי שבחר בלימודים תיאורטיים בלבד (או ברובם), הולך לרוב לכיוון האקדמי מחקרי.
ג. המסלולים של בתי הספר הפרטיים (ג'ון ברייס, סלע סיון וכו) לא מלמדים הנדסת תוכנה אלא תכנות. מהנדס לומד מתמטיקה, פיזיקה, והרבה נושאים תיאורטיים במדעי המחשב (סיבוכיות, חישוביות, אלגוריתמים) ונושאים מעשיים עמוקים (קומפיילרים, מערכות הפעלה, מבנה מחשב) שאמורים להקנות לו בסיס ידע רחב, צורת חשיבה אנליטית והבנה מעמיקה של התחום שבו הוא מתמחה. לימוד שפת התכנות, מה שמוקנה בלימודי ההסבה למיניהם, הוא החלק הקל והפחות משמעותי.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43102
אם אתה אומר שלימודי מדעי המחשב יכולים להשתוות ללימודי הנדסה - מדוע אם כך הנדסה לוקח ללמוד 4 שנים, בעוד שמדעים 3 שנים?
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43115
In the Technion, at least, one can get a four-year Computer Science degree. That is, in fact, the international standard for a Bachelor's degree in Computer Science. The three-year program seems to me as an anachronism, left from the time that Computer Science was, in most places, just a specialization in Mathematics. (While the more hardware-oriented bipart, Computer Engineering, was usually a specialization in Electrical Engineering)
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43120
בעיקרון ישנן 2 סיבות בגללן תואר בהנדסת תוכנה (שזה משהו אחר מהנדסת מחשבים) לוקח שנה יותר (בת"א. הטכניון זה עולם אחר) ומה המשמעות של זה בהטמעת עובד בפרויקט.

א. היקף החומר. תואר מהנדס דורש גם ידע בנושאים נוספים מלבד תחום ההתמחות הספציפי. מהנדסי תוכנה לומדים גם פיזיקה וקצת אלקטרוניקה (בניגוד למהנדסי המחשבים שלומדים הרבה אלקטרוניקה) וכו'. הידע הזה אינו חיוני לצורך עבודה כאיש תוכנה אבל הוא נותן ערך מוסף מסויים.

ב. פרויקט הגמר בהנדסה הוא גדול ומקיף יותר מזה של מדעי המחשב זה נותן יתרון שמקביל לכמה חודשי נסיון.

ג. לפי מה שהבנתי, בשנה האחרונה סטודנטים להנדסה לומדי הרבה פחות שעות ומתמקדים בפרויקט הזה כך שיחס השעות בין מדמ"ח להנדסת תוכנה שונה מ 3:4.

מצד שני לימודי מדמ"ח באים בדרך כלל במסלול דו חוגי. סטודנט שלמד למשל ביולוגיה ומדעי המחשב ישתלב טוב יותר בחברה שעוסקת במימוש אלגוריתמים בתחום הביולוגיה המולקולרית מבוגר הנדסת תוכנה שלא מכיר את התחום (למרות שלרוב היתרון הזה יתפוגג תוך מספר חודשי עבודה).

בעיקרון מבחינת השתלבות ראשונית במקום העבודה, מהנדס תוכנה מגיע עם יתרון קטן אך בהתחשב בעובדה שרוב הסטודנטים מחילים לעבוד לפני סיום התואר, הרי שהיתרון הזה די שולי.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43122
א. מהנדסי תוכנה בטכניון לא נדרשים לקחת קורסים נוספים באלקטרוניקה (או, ליתר דיוק, בנושאי חומרה) מעבר למסלול ארבע שנתי כללי.

ב. נו, בסדר.

ג. לא.

ד. בטכניון, לא.
זה מה שקורה בטכניון FYI 43124
(הכותרת החסרה לתגובה הקודמת)
אף פעם לא הבנתי את המוסד הזה. 43128
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43127
א. מצד שני בטכניון המסלול של מדעי המחשב לוקח 4 שנים. אני לא מכיר את המסלול של הטכניון אבל אני משער שהיקף החומר בין המסלולים בטכניון דומה.
ג. בת"א חברים שלי ירדו מסביבת ה 30 שעות בסמסטר בשנה הראשונה לסביבת ה 25 בשניה והשלישית ול 18-20 ברביעית. במדמ"ח לעומת זאת עומס הלימודים (לפחות מבחינת מספר השעות בסמסטר) נשאר פחות או יותר קבוע במהלך התואר.
ד. בת"א כן וחוץ מזה יש לנו יותר חתיכות בקמפוס (נה נה נהנה נה).
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43130
א. לא, יש מסלול תלת-שנתי, ארבע שנתי, הנדסת מערכות מידע (היה עם תעשייה וניהול, כעת על סף פרוק?), הנדסת מחשבים (עם חשמל), הנדסת תוכנה, וביואינפורמטיקה (עם ביולוגיה)

ג. לא, גם בטכניון הוא יורד בדרך כלל, מעבדות/סמינרים וכו'. וחוצמזה, יש הרבה שפשוט לא באים להרצאות/תרגולים ולומדים מהספרים.

ד. כן... אבל דווקא קיבלתי דיווח מקור מוסמך שיש שיפור הדרגתי בטכניון.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43131
A. CIS has become a seperate major, requiring a seperate sign-up procedure. So has Computer Science Education, by
the way.

C. Technically, the coursework is built so that one can finish the degree a semester sooner than the formal time-frame. I could, for example, opt to finish the three-year CS degree in two and a half years, quite easily. (Or in two years and a hefty summer schedule, which became a non-option due to certain summer military activities.)
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43138
ג. בת''א זה קצת בעייתי בגלל דרישות הקדם. בשנה הראשונה עושים את רוב הקורסים המתמטיים וקורס אחד בלבד במחשבים (כשאני למדתי הדרישה הייתה לעבור את בדידה כדי שאפשר יהיה ללמוד את מבוא למדמ''ח ורק אז ניתן היה להתחיל לקחת את שאר הקורסים). בשניה את רוב קורסי החובה במחשבים ובשלישית משלימים קורסי חובה ועושים קורסי בחירה.
דרישות הקדם הן כאלה שכמעט ולא ניתן לקחת קורסי בחירה בשנה השניה ודי קשה לקחת את כל קורסי הבחירה והסמינרים בסמסטר אחד. ככך שגם אם תדחס מאוד את השנתיים הראשונות תשאר עם קורס או שניים בסמסטר האחרון, אני לא בטוח שזה שווה את המאמץ.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43133
א. מה ההבדל בין המסלול ה 3 שנתי ל 4 שנתי במדעי המחשב בטכניון?
ג. אני מדבר על מספר שעות רשמי כשהוא כולל את שעות הפרויקט בשנה האחרונה 18 שעות מתוכן כ 4 לפרויקט זה בערך כלום בהשואה לשנים הראשונות.
ד. זה לא מספיק להכניס בחורות לקמפוס. בת"א להערכתי הכניסו שדכן לצוות האדריכלים שתיכנן את המקום ופיזרו את הפקולטות כך שכל פקולטה נשית להיה צמודה לפקולטה גברית. המהנדסים קיבלו את עבודה סוציאלית, משפטים קיבלו את חינוך, את מדעים מדויקים שמו באמצע הדרך בין ביולוגיה למדעי הרוח (רק שאחרי זה בנו לנו בית כנסת בין הבנינים ובכך הרסו את סיכוייהן של הסטודנטיות לספרות כללית להשיג בעל מתכנת ואת סיכוייהם של סטודנטים לפיזיקה לראות בחורות שגם שמות בושם ומתאפרות).
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43134
א. B.A. מול B.SC
ג. אולי האזרח יחשב עבורנו
ד. יאללה, ניצחת.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43139
Like I had said, if you're willing to study about 23-25 hours a week every semester, on the average, you can finish a Computer Science Bachelor of Arts degree in two and a half years, without breaking much of a sweat. If you wish to use the last year for your projects, and taking it easy, you can have about 10-13 hours a week that year.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43142
מצד שני כשאתה taking it easy (מה הוא עשה לנו) אתה יכול גם לעבוד במקביל ללימודים מה שיעזור לך הרבה יותר כשתתחיל לחפש עבודה.
כמובן, זה לא משנה לך אם אתה עתודאי (אתה עתודאי נכון?)
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43144
What gave it away?

Yes, indeed, my professional life is more-or-less cut out for me, for the six years or so after my graduation.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43145
1. אמרת את זה מתישהו בעבר.
2. אחלתי לחיל הצלחה בהמשך תפקידו.
3. בברכה.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43140
א. התכוונתי אם אתה יודע מה ההבדל מבחינת היקף החומר.
ג. עזוב הוא עסוק בלדחוף תואר של 4 שנים לשנתיים וחצי וחוץ מזה הוא צריך לעשות חזרה על החומר בלוגיקה.
ד. מצד שני אתם הרבה יותר אטרקטיביים מבחינת האמהות.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43143
C. I was referring to the three-year, BA degree. The four year degree would require at least three years.

And I do know my Logic stuff. I do! ;-b
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43147
א. בהצלחה, אני במקומך הייתי מעדיף למשוך את התואר על כל התקופה (במיוחד כשאין לך עדיין בעיות פרנסה ואתה לא צריך למהר להתחיל לעבוד כדי לצבור נסיון) ומנסה להוציא ממנו את המקסימום מבחינת קורסי בחירה (יש לי חסך בעניין הזה עשיתי מסלול בלי קורסי בחירה כמעט בכלל) והכנות ללימודי המשך.
ב. תגובה 39071
:)
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43148
How many times must I repeat: it was some kind of submission/processing error. I wrote the correct version originally, the slash just disappeared.

In any case, it's clear from context that I'm criticizing the logic in the previous post, which resembled the incorrect version.
(זהירות, הסאה גדשה והולכת) 43149
לא רוצה להפריע, אבל בקצב הזה עוד יתלו גם אתכם על דיון סטודנטיאלי לא רלבנטי.
(ממרומי עץ הגרדום קל יותר לראות את התליינים קרבים לנידון הבא)
(זהירות, הסאה גדשה והולכת) 43541
אל תוציא את המרירות שלך על אנשים אחרים. לי אישית לא מפריע שדיון גולש למשהו לא רלוונטי. מפריע לי כשמישהו גורר בכוח מאמר לדיון שלגמרי לא קשור בשום צורה מוזרה שהיא. וגם אז אנחנו לא תולים אף אחד.

חוץ מזה, מי שכח לסתום לו את הפה לפני שתלינו אותו?!
(זהירות, הסאה גדשה והולכת) 43543
אני מניח ששמך אינו האייל העצבני או האייל המתון, ולכן סתם התפרצת לדלת טרוקה.

וחוץ מזה, אני הבהרתי בענייני גימטריה שזו תגובתי האחרונה בדיון. אין לי חלק באגרסיות המערכתיות שלכם. האייל במחזור או משהו?
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43152
אני יודע. שמתי :).
ועכשיו ברשותך בוא לא נרגיז את התליינים ונמשיך בעיסוק המקורי שלשמו אנחנו נמצאים ליד מחשב בשעת ערב מאוחרת זו.

לילה טוב.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43154
Downloading gigabytes-worth of pornography?
Hacking military satellites and holding them hostage for unimaginably huge sums of money?
Spamming Satan?

Why are we anywhere near a computer at this time of day, when we could be outside, sacrificing small kittens, while chanting: "Ph'nglui mglw'nafh Cthulhu R'lyeh wgah'nagl fhtagn?"
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 43167
לא, הייתי כותב לך מה אני באמת עושה אבל התליינים ממקודם מפחידים אותי (וחוץ מזה זה לא ממש מעניין) אז אני רק אספר לך שאני בעבודה (קיבלתי איזו מטלה מעצבנת באוניברסיטה בשבוע שעבר והעבודה קצת סבלה מזה אז עכשיו אני מפצה) וזה במקום לבלות בנעימים עם אשתי שתחיה ולראות את ביתי שבודאי כבר ישנה כעת.
מכיוון שמוחי הגיע לנקודה שבה כל שורת קוד שאכתוב תכיל בוודאי 2 באגים, אני הולך הביתה.
לילה טוב, שמחה ואריכות ימים.
מה פירוש כשהחינוך מצליח? 51444
נכון, אך התואר ''בוגר במדעי המחשב'' המוענק באוניברסיטאות השונות הוא למעשה ערבוביה של מדעי המחשב ''הטהורים'' עם כמות בלתי מבוטלת של הנדסת תוכנה.

אמיר.
Come on 42815
"הסעיף הראשון ברור למדי: מה שמתקלקל בגן הילדים, לא יצליחו לתקן באוניברסיטה. הנזק של מחדל חינוכי הוא נזק מצטבר. ריבית הפיגורים מביאה את הילד למצב של פשיטת רגל עוד בטרם הוא מסיים את לימודיו בחטיבת הביניים. ילד שחוסן מפני חשיבה דוגמטית, סיסמאות, צרות אופקים, וניכור - יתגבר על מה שמערכת החינוך תנסה לעשות לו על-מנת שיזכה בסוף הדרך לתעודת בגרות."
Dear Mr. Lamm, allow me to disagree with you on this point (and on many other points, that have only been criticized in previous responses of the other readers). Intervention programs have proven to be highly efficient, even in the high school level (you can look at the current research on CES schools in the United States, for example). The economic look at education is invalid, for qualitative reasons raised above (use of welfare services, kids per family, etc). Even if I assume that your look at education from a purely economic point of view is not out of personal agreement, but more out of a realization that every investor seeks returns (political votes, that is), your concluding recommendations are not grounded. If I was to make recommendations to the government, not kindergarten nor advanced research students would be the chosen populations. Since in the Israeli education system, the point of failure is in graduating high school (this is where students are being sorted to those who will enter higher education and those who will enter the labor market as unskilled workers), the best returns would be for resources allocated to high schools. Over 90% of students reach high school, but only about 60% will graduate it (I don't have the exact numbers, can anyone help?). Whether it be a reform in graduation requirements or a reform in high school teachers sallaries/instruction/retention, this is an option that was not even attended to in your article.

Graduation rates 42816
Got the exact numbers - in Israel, by the end of high school, 80% of the age group are still in school, but only 50% of them will be entitled for a high school diploma.
Come on 42972
אבל עצם טענתו של לם היא כי הסיבה לנפילה הפתאומית הזו באחוזי ההצלחה נעוצה אי שם בכיתות הנמוכות. אדם יכול להצליח לגרור עצמו עד כיתה י''ב גם בלי שתהיה לו יכולת סבירה להבנת הנקרא. הוא צריך בעיקר יכולת לתחמון. אבל בבחינות הבגרות, הוא בהכרח יכשל. לכן, את עיקר ההשקעה צריך לעשות בכיתות הנמוכות, שם הילדים יקבלו את הבסיס שהם צריכים לו לא רק כדי להגיע לי''ב, אלא גם כדי לקבל בגרות.
Come on 42980
Research has shown us that it is not necessarily so. Student disengagement is, indeed, believed to begin at an early age (but not kindergarten, more like 3rd grade), and it reaches its pick in high school. However, a high-performing elementary school student may end up being a low-performing high schooler, and vice versa. If middle and high schools are poorly organized, even the best lower-grade program will not improve graduation rates.
Traditionally, public moneys have been allocated to the lower grades, and look where we stand as far as high school graduation goes. I think that this is the main reason to my objection - it is highly popular to focus on the lower grades, and the system ends up with a neglected middle/high school system and rediculous graduation exams.
אהוד, השמיע קול 43105
Once again, this time in English 43857
Dear Ehud,

It's been a while since your article has been published. Multiple messages have been posted, opposing some of your arguments and asking for your elaboration on others. I'm personally interested in hearing from you in this (dead) discussion, surely many others feel the same.

Regards,
Lior.

(From Linux farm, sorry)
זמנים משתנים:כאשר"יותר"אינו עובד 53000
להזרים יותר כסף לתוך בתי-הספר החולים שלנו הוא כמו לשים רטיות חרדל לחולה שחפת אשר גוסס: הפצינט חולה, אולם הטיפול שהוא מקבל אין לו ולא כלום עם המחלה.

בשנות ה-‏40 בתי-ספר היו ענין פשוט. עמלנו קשה על הקריאה הכתיבה והחשבון יומיום, השתעשענו מעט בכיתה, מאומה לא קיבלנו ב"תמיכה" או ב"טיפול". התכוננו לקראת עולם שנראה היה פשוט, וכולנו ידענו שהשרדות כלכלית פירושה היה עבודה קשה, לעיתים משעממת ושיגרתית. תקציבי בתי-הספר היו צנועים, השיעורים המוצעים היו מוגבלים.

הכל השתנה בשנות ה-‏50 המאוחרות. אמנם ישראל היתה טרודה עם בעיות הקיום והביטחון, אולם הספוטניק, הלוויין הסובייטי הראשון, נתן לעולם דחיפה עצומה, ופתאום התעוררנו לתוך העידן שלאחר התעשיה. הידע הלך וגדל בקצב שלא נשמע עליו קודם. תחומים שלמים נוצרו כל יום. לא היתה אפשרות להתעדכן בגלל התפוצצות של סוגי עבודה חדשים, והדיסציפלינות החדשות. רחמנות על המחנכים המסכנים. בשנות ה-‏60 המוחות הטובים ביותר בעולם, החל ממורי גן-הילדים וכלה בפרופסורים באוניברסיטאות, שילבו ידיים כדי להפיק תכניות לימודים עבור העידן המודרני. היו "המתמטיקה החדשה", "הביולוגיה החדשה", "לימודי החברה החדשים"; כל דבר חדש, הכל בתמיכה של מימון מסיבי. קריאת ההתעוררות היתה – ועודנה: יותר. יותר כסף, יותר שעות (יום לימודים ארוך, למשל), יותר ציוד, יותר מורים, יותר קורסים, יותר מומחים; והרבה יותר יועצים להכוונה למקצוע ופסיכולוגים כדי לטפל במבוכה הנפשית שנראה שהיתה – ועודנה – מגיפה בקרב הנוער.

זה לא עבד. אנחנו יודעים זאת, ואנחנו מתוסכלים. מאמצינו האיתניים הפיקו יותר תלמידים בצרה, יותר אנלפביתים תיפקודיים, יותר הורים מרוגזים ויותר מורים מיואשים. התקציבים של בתי-הספר שלנו הם גדולים להדהים, ולא נראה באופק הסוף לגידולם.

היה עלינו לדעת זאת כל הזמן. ההיסטוריה מלמדת פעם אחר פעם שכאשר הזמנים משתנים באופן רדיקאלי, הכמות איננה קובעת כלל. כאשר היוונים שינו את ההיסטוריה על ידי כך שהכניסו צבא ממושמע ביותר לתוך מדע המלחמה, ההמון הפרסי העצום כולו לא הצליח לכבוש אותם. קפסולות קטנות אחדות של פניצילין אשר הוכנסו בשנות ה-‏40 הצילו יותר חיים מאשר כל מיליוני השיקויים נטולי הערך שנעשה שימוש בהם לשווא.

הבה ונפסיק לשים את כספנו על קרן הצבי של השיטות הישנות אשר ידוע לנו שאינן פועלות יותר. גיוון וחידוש הם זולים, עלויותיהם נישאות לרוב על ידי הרוח וההתלהבות של ממציאיהם. ככל שמהר יותר נפתח את עצמנו ונראה את החלופות האמיתיות, יותר מהר נתפטר מפילים לבנים יקרים ומיושנים.
זמנים משתנים:כאשר"יותר"אינו עובד 53019
שאני אבין, האם אתה מציע: "בואו נפקיר את בתי הספר, נשב בבית, ונחכה שמישהו ימציא משהו יותר טוב"?
183002
שאלה טובה האם להשקיע בחינוך:
אני עובד כעשר שנים בחינוך מיוחד,וכל הזמן עוסקים באיך לשפר את מערכת החינוך במדינה אבל למעשה לא מתכוונים ברצינות מרובה לנושא.צריכים כודם כל לבנות מחדש את כל המערכת, וזה מתחיל ברווחה אנשים יושבים שם עשרים שנה ולא מסוגלים לתת פתרונות ומענה לנושא כה חשוב,החינוך זה הדבר הכי חשוב היום מעל הכל.הטיפול הראשוני אמור להיות בקהילה
לפני שהילד מגיע לכל מני מסגרות למיניהם.וכולנו יודעים
וזה לא ,בגלל טיפול לקוי של כל הרשויות ובמיוחד של הרווחה
אחוזים מאוד קטנים של החניכים מצליחים לשרוד,וכל השאר מגיעם למסגרות טיפוליות קשות יום ואף לבתי סוהר,ומי מממן
את כל זה ?המדינה נכון,אז מדוע לא לתת תרופה לפני המכה,
אבל מה לעשות,לא אני ולא אף אחד יכול לשנות בירוקרטיה
וטימטום יתר של אנשים לא מוצלחים במערכת המקוקלת שלנו,
אנחנו יכולים רק להמשיך ולדון בלי סוף במערכת החינוך שלנו
ולקוות שמשהו שם ישתנה.ולכל ההורים אני מציע לשמור על הילדים שלנו כי אין מישהו אחר שיכול לדאוג להם.ולא לכל ילד יש אופי חזק להתמודד עם המערכת הכושלת.והצעה אחרונה
אין מסגרת יותר מתאימה לילד מאשר הבית,כל מסגרת חוץ ביתית
יכולה להסתיים,אצל הילד בכישלון אדיר ולתקן,את זה זה יהיה
מאוד מאוחר עבורו.בהצלחה לכולנו .

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים