בתשובה לערן בילינסקי, 10/11/01 15:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית גם המורים העוסקים במחקר טהור מקדמים את כלכלת המערכת בצורה עקיפה. בלשון פשוטה, גם אם המורה בעצמו לא פתח חברת הייטק הוא מכשיר את מי שיעשו זאת (באנלוגיה, גם בצבא לא כולם קרביים). אולם, בפועל, בשנים האחרונות יש לחץ הולך וגובר על האקדמיה להפיק תוצרת כלכלית. לשם כך, למשל, הוקם באוניברסיטת תל אביב גוף הקרוי ''החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב'' שתפקידו להפוך ידע תיאורטי שצבור באקדמיה למוצרים טכנולוגיים, וכמובן גם לשפר את מאזן האוניברסיטה באמצעות זאת. אם תזכה לקבל משרה באוניברסיטה אמריקנית תגלה עד מהרה שלפחות את מחצית זמנך אתה מקדיש להכנת הצעות לחברות מסחריות שיממנו את המחקר שלך, ואת יתר הזמן בשבירת הראש, איך הרעיונות המהפכניים שעלו במוחך יכולים לשרת את התעשייה (זמן להוראה בקושי ישאר לך, מזל, שיש עוזרי הוראה שבודקים את הבחינות של הסטודנטים.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל-אביב" כמו גם "מוסד הטכניון למו"פ" הם לא חברי הסגל. חברי הסגל (לפחות אלו שאני מכיר) עדיין עוסקים במחקר טהור ובהוראה (לרוב למגינת ליבם...). מקשרי המועטים עם חברי סגל בפקולטות למדעי המחשב באוניברסיטאות בחו"ל (יכול למנות לפחות 3, לרוב במסגרת עבודתי) הרי שלהבנתי התמונה שאתה מציג היא מעוותת במקצת. כמובן שלא אשמח להתבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהחברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב אינה מנוהלת על ידי חברי סגל. מנהלה הוא מומחה למכירת טכנולוגיות שתפקידו הוא לנווט ולנהל את הנושא וללחוץ לחץ "עדין" ומתוחכם על המדענים שישתפו פעולה עם החברה. לעיתים לא צריך ללחוץ יותר מדי, המדענים עצמם ששים לשתף פעולה כשיש להם סחורה. לאחרונה חתמה החברה של האוניברסיטה עסקה גדולה הנוגעת לטכנולוגיות ריפוי סרטן, וגם איזושהי טכנולוגיה נסיונית לריפוי אלצהיימר, שהקנו לכל הנוגעים בדבר פרסום ויוקרה ואפשרה לאנשי הנהלת האוניברסיטה לנאום הרבה ולהתחכך באנשי עסקים גדולים מארה"ב. מה כל כך רע? שום דבר, כך בדיוק מתנהלת חברתנו הטכנולוגית המודרנית. ובנקודה זו, אני מקווה שנחזור לנושא "החינוך המצליח" וסיגול הפרטים לחברה, בכיוון שהעליתי בתגובתי הראשונה, רק מתברר שמר לם אינו ממהר להשיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך עבודתי במכון וייצמן, בשל טבעה של אותה עבודה, נתקלתי בהרבה מחקרים שמצאו את דרכם ל''ידע'', החברה המסחרית שמנהלת יישומים של מחקרים במכון. הסיבה לקיומה של החברה הוא לא לחץ על המכון לייצר יישומים, אלא העובדה שנוצרים לעיתים יישומים. מכיוון שהמכון אינו מוכשר כחברה מסחרית, יש סכנה שהזכויות על היישומים יחמקו מידי החוקרים. ''ידע'', מטרתה לקחת על עצמה את הדאגה הזו, ולאפשר לחוקרים לנהל את מחקריהם בשקט. בכל השיחות שניהלתי עם מדענים שם, הם הדגישו שמטרת המחקר הייתה תיאורטית, והיישום הוא תוצר לוואי מבורך ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראה מקרה עדי שמיר (שגם עובד במכון וויצמן, אם אינני טועה), שפיתוח שלו ושל חבריו בתחום מתמטי טהור לחלוטין התברר כשמיש ויעיל ביותר בתחום הקריפטולוגיה, מה שהפך את מר שמיר לאדם אמיד למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה יפה ומעניין למדי. אולם עדי שמיר הוא מדען מחשבים, שפיתח את מנוע המפתחות שלו למטרות קריפטולוגיה בלבד. למעשה, לפיתוח קראו TWINKLE, שאומר: 'The Weizman INstitute Key Locating Engine'
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-TWINKLE הוא השלב האחרון בפיתוחים, למעשה זו ה"מכונה" שאמורה לפצח את הפיתוח המקורי של שמיר (יחד עם רולנד ריבסט וליאונרד אדלמן), טכנולוגיית ההצפנה RSA, שנבנתה על סמך המחקר של השלושה ב-MIT, שהיה תיאורטי בלבד. עדי שמיר הוא קריפטוגרף (ועל כן מתמטיקאי), שזכה בפרסים בינלאומיים כמו קנלקיס וקוביאשי על פיתוחיו השונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוביאשי, זה לא הפרקליט של קייזר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה הכוס, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אני בטוח שלא חסרים מדענים שעובדים לשם המחקר התיאורטי, אין על זה ויכוח. המערכת החברתית-טכנולוגית זקוקה לידע תיאורטי כדי להתפתח. אולם הנקודה שהעליתי כפי שמזכירה הכותרת היא שטענתו של כותב המאמר, אהוד לם, אינה נכונה, ו*חינוך מצליח* במובן המקובל אינו מייצר מרדנים כי אם להפך, הוא מייצר אנשים שמשתפים פעולה עם המערכת. אגב, ההיסטוריה של המאה ה-20 מראה שהמחקר היה כה קרוב לליבם של מדענים רבים, שהם שיתפו פעולה גם עם המשטרים הטוטליטריים והאיומים ביותר, כמו המדענים ברוסיה הסובייטית ובגרמניה הנאצית, כדי שיוכלו להמשיך במחקריהם. חלק מהמדענים הגרמנים שברחו מגרמניה שיתפו עד מהרה פעולה עם המערכת הצבאית האמריקנית. זה ממחיש את אחת הנקודות שציינתי בהודעתי הראשונה: המדענים (אנשים שחינוכם הצליח) אינם נמצאים עפ"ר בראש האוונגרד החברתי ואינם מתסיסים את את המערכת כי אם משרתים אותה (אף כי תמיד יש בודדים יוצאים מן הכלל). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |