האם תתחסן נגד שפעת השנה? | 3678 | |||||||||||||||||||||||||||||
|
האם תתחסן נגד שפעת השנה? | 3678 | |||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אני כרגע בטיול 10 שנים אחרי צבא, אז עדין לא התחסנתי אבל החיסונים נגד שפעת שעברתי בשנים האחרונות פטרו אותי מעולה של זאת השפעת, לפני כן בדרך פלא (אני שומר על ידיים נקיות ואיסטניסט באופן כללי) חליתי פעם ולפעמים פעמיים בשנה |
|
||||
|
||||
למעשה זה החיסון היחידי שאני נמנע ממנו. באופן עקרוני אני מאמין ביעילות החיסונים, בתועלת שבהם, ובזניחות הסיכונים. הבעיה שלי עם החיסון הספציפי הזה הוא הנסיון הרע שלי איתו. במשך קצת יותר מ-40 שנים חליתי פחות מ-10 פעמים בשפעת. אני לא בטוח לגבי המספר המדוייק, אבל מדובר ב-2 או 3 פעמים בילדות, 4 פעמים בצבא ופעמיים מאז שהשתחררתי. בצבא חליתי פעם אחת בכל חורף בשנים ששירתתי, כל פעם כשלושה שבועות אחרי החיסון שניתן לי בכפייה (לא בכוח ולא בפקודה ישירה, אבל באיום: חיסון או יציאה הביתה פעם ב-4 שבועות). מאז הצבא חליתי רק פעמים בלמעלה מ-20 שנים, אף אחת מהן לא בעשור האחרון, ובלי לקבל חיסון נגד שפעת. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי כמוך עד לפני שנתיים. עד אז לא הייתי חולה כמעט בכלל. כשהייתי ילד, בגלל שהייתי חולה לעיתים כל כך נדירות אמא שלי הייתה משאירה אותי יום אחד בשנה בבית, גם כשייתי בריא, כדי שלא ארגיש מקופח :o). אבל לפני שנתיים חטפתי שפעת שזרקה אותי למיטה עם חום של 40 מעלות למשך כמעט שבועיים. במשך אותו זמן ניזונתי מכדורים להורדת חום ואנטיביוטיקה (השפעת הזמינה דלקת ריאות). מאז נפתרה עבורי השאלה אם לקחת או לא את החיסון. |
|
||||
|
||||
ואכן בכל N השנים מאז (N=1 במקרה שלך) החיסון הוכיח את עצמו ולא חלית אפילו פעם אחת! למה זה לא נשמע לי טיעון משכנע? |
|
||||
|
||||
חכם לומד מנסיונם של אחרים. אני התגלחתי על בשרי, מה שאומר עלי משהו, אממממ... לא כל כך טוב. אבל יש כאלו שצריכים להתגלח על בשרם כמה פעמים לפני שהם לומדים. וזה, אם לצטט תלמיד שלי, ''עוד יותר פחות'' טוב. |
|
||||
|
||||
מחקר שהתפרסם לאחרונה טוען שהשפעת חיסוני שפעת על תחלואת שפעת היא זניחה. לפי זכרוני המחקר הוא מעין מטא מחקר כלומר מתבסס על סקירת מחקרים אחרים. לפי זכרוני, אותו מחקר טוען שאילו שהתחסנו איבדו ימי עבודה בשיעור 2.5 אחוז בהשוואה לאילו שלא חוסנו. כמו כן לא היתה שום ירידה בימי אישפוז ביו המתחסנים ללא מתחסנים. המאמר הזה פורסם באתר שרוב המגיבים פה יזלזלו בו, לצערי לא מצאתי את מאמר המקור שפורסם אולי באכסניה מכובדת יותר. תיאור התחלואה של easy מתאים למה שאני חושב והוא: רפואה מונעת הרבה יותר אפקטיבית מחיסון. ברפואה מונעת בה אני נוהג בכלל, כאשר אני מרגיש בסימני מחלה ראשוניים, כל מחלה שהיא, אני מקטין את החשיפה שלי למחלות על ידי שאני נימנע ממאמץ פיזי או חום או קור מוגזמים אוכל וישן בצורה סבירה; ואז, לאחר 24 שעות עד 48 שעות, נעלמים כל סימני המחלה. Easy מתאר תחלואת שפעת בתקופת הצבא שלו כאשר הוא לא היה אדון לגופו ומכאן לא יכול היה להתגונן בדרכי רפואה מונעת שתיארתי. גם מי שעובד במקום עבודה תובעני לא אדון לגופו. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהאכסניה הלא מכובדת היא כאן? כתוב שההשפעה על מבוגרים בריאים היא ירידה של 6% בתחלואה (אבל אין מקור, יש רק מספרים בסוגרים..). הנה מחקר שפורסם באכסניה מכובדת יותר - ה CDC: ירידה של בין 20% ל 60% בתחלואה, תלוי בשנה. |
|
||||
|
||||
וכל עוד אני בקו הבריאות, אני לא רואה סיבה להתחסן נגד מחלה שמקסימום תגרום לי לנזלת. |
|
||||
|
||||
שפעת והצטננות זה (ממש) לא אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
זה לא אותו דבר אבל כאשר השפעת פוגעת קל מאוד אי אפשר לחוש בהבדל. עשרות שנים מאז הילדות לא חליתי במשהו שדומה לשפעת רצינית. מכיוון שלא סביר שלא נדבקתי בשפעת מאז, סביר יותר שחליתי בשפעת עם תסמינים קלים כגון נזלת ותשישות שעברו תוך 48 שעות מקסימום. |
|
||||
|
||||
על מה אתה מבסס את הערכת הסבירות שלך? |
|
||||
|
||||
הצצתי בויקיפדיה, הטענה שם היא שהתחלואה במבוגרים היא 1 ל- 10 בכל שנה. אפילו אם נניח שאין קורלציה בין החולים בשנים שונות (בגלל מערכת חיסון פגיעה וכו׳), ההסתברות שלא לחלות במשך 30 שנה ברציפות היא 4.2 אחוז, כלומר אחד מכל 25 אנשים בערך. |
|
||||
|
||||
הצצתי בויקיפדיה. והסתבר לי שכל1 הפעמים שהייתי חולה ושאלתי את נפשי למות זו בכלל הייתה הצטננות פשוטה ולא שפעת, כי לא היה לי חום גבוה. ושפעת היא מחלה יותר קשה. הממ...כדאי מאוד שאתחסן. 1 נו, לפחות חצי. |
|
||||
|
||||
למען האמת אני די מופתע מהטענה שאצל האוכלוסיה המבוגרת התחלואה בשפעת היא בממוצע של פעם בעשר שנים. את מה שטענתי אני לא מבסס על שום אינפורמציה מוסמכת. אני מסתמך רק על רושם מצטבר של המהתלוננים "עמך" שטוענים על התדבקות בשפעת בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר פעם בעשר שנים. אשר לנתון הסטטיסטי בוויקיפדיה עברית (שאומר בערך "בממוצע רק פעם בעשר שנים מבוגר נדבק בשפעת"). מאחר ואני מטיל ספק לגבי הרבה עובדות שמוזכרות בוויקיפדיה — לא הייתי ממהר לאמץ את ההערכה הסטטיסטית הזו בתור עובדה מוצקת. בכל מקרה. אין לי עניין להתעמק יותר בזה. כל מה שאמרתי היה הערת אגב בלי נסיון לבדוק את הנושא יותר מדי. יותר מעניין אותי עניינו של הכור הגרעיני הזעיר ecat של אנדריאה רוסי: כנראה צדקתי, הגילוי שלו חשוב. כל מי שתקף אותי בזמנו בעניין זה מוזמן לאכול את הכובע. אגיב בעניין זה במקום אחר בקצרה או באריכות. |
|
||||
|
||||
אפשר בבקשה להשאיר את הדיון בחתול האלקטרוני תחת תגובה 617128? לדוגמה, תגובה 644188 ותגובה 644185 שלך מאתמול הן תחת אותה תגובה. |
|
||||
|
||||
המקום הנכון לכל אלה הוא בדיון 1571. |
|
||||
|
||||
תגובה חדשה שלי בעניין ecat תובא תוך מספר שבועות בפתיל שהזכרת. דורשת זמן עריכה בגלל הפרטים הרבים. אומר כרגע רק שמצבו של החתול מצויין. אם לא יהיו הפתעות - שיווק המוני של הדגם המסחרי יתחיל אחרי מארס 2016, אולי החל משנת 2017. יש גם רפליקציה מוצלחת במכוני מחקר ברוסיה, הרפליקציה תוכל להיות בסיס לרפליקציות באקדמיה למי שאין לו סבלנות להפצת המוצר המסחרי (אצרף מידע טכני מפורט למדי בתגובתי בפתיל הנ"ל). |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איך אפשר לטעון שהחיסון "בטוח" אם כל שנה משתנים החיסונים, וכל שנה יש כמה סוגים שמיוצרים בחברות שונות. אפשר כמובן לטעון שהחיסון של שנה שעברה הוא בטוח, אבל איך אפשר לדעת שהחיסון של חברה X השנה הזאת הוא בטוח?. צריך לזכור שסיכון של 1 ל-10000 זה פחות או יותר הסיכון למוות משפעת מדי שנה (באוכלוסייה הכללית, והרבה פחות מזה בקרב מבוגרים בריאים), ויהיה קשה לשכנע אותי שהחיסון השנתי נבדק על קבוצת ביקורת מספיק גדולה ובצורה מספיק טובה לפני שהוא ניתן לי, כך שהוא מבטיח שסיכוניו למוות וסיבוכים אחרים כולל כאלה לטווח הארוך1 נמוכים מהסיכון של מחלת השפעת. 1 האם בוצע אי פעם ניסוי לבדיקת תופעות לוואי של חיסוני שפעת ל-20 שנה? |
|
||||
|
||||
בדיוק פעמיים חטפתי שפעת באופן קשה (כזה שהפיל אותי למיטה לשבוע), אלו היו בדיוק הפעמיים בהן התחסנתי... בשאר הפעמים בהן קיבלתי שפעת היא עברה יחסית בקלות. מאז אני לא מתחסן נגד שפעת. |
|
||||
|
||||
מי שחזר אתמול מאייקון יכל לקבל שם מגנט של "מדעת" midaat.org.il (לא יודעת למה הקישור לא ניצבע בכחול). ומי שהיה בהרצאות של קרן לנדסמן שמע על חשיבות החיסון, לא רק למחוסן, אלא לא פחות, על חשיבות החיסון לסביבתו של המחוסן. בעיקר תינוקות וזקנים. (בלי קשר, קרן מרצה מעולה, ואייקון השנה היה מופלא). |
|
||||
|
||||
כדי לצבוע בכחול זה צריך להיות קישור: ואם אני כבר שם, הנה מה שיש באתר על השפעת. |
|
||||
|
||||
על פי האומדנים, בתקופה בה חיסנו את תלמידי בתי הספר ביפן מדי שנה, נחסכו במדינה עשרות אלפי מקרי מוות, ביחס של זקן אחד על כל 420 מחוסנים בערך: לא התחסנת? הרגת 1/420 זקנות כל שנה, או כשישית זקנה במהלך חייך. |
|
||||
|
||||
מה מונע מאותה זקנה להתחסן בעצמה? |
|
||||
|
||||
נו, באמת. שישית זקנה - איך בדיוק היא תגיע להתחסן? בשישית אוטובוס? |
|
||||
|
||||
וממילא היא תעבור רק שישית מהדרך. עדיף כבר להישאר בבית ולהנות משישית כוס תה בחלב ומהסימפוניה השישית של בטהובן. |
|
||||
|
||||
תה בחלב זה אולי אצלכם, אצלנו זה כוס מים פושרים בחושך. אולי עדיף שפעת. |
|
||||
|
||||
החוכמה הזאת בטלה בשישית. |
|
||||
|
||||
האמת שרוב הבחורות שאני הכרתי בשישית היו צעירות ונאות וכלל לא זקנות (עד כמה שזכרוני מגיע). |
|
||||
|
||||
סבתא יכול להתחסן בעצמה וסביר להניח שכך היא עושה, אבל החיסון באנשים מבוגרים פחות יעיל (למיטב הבנתי המערכת החיסונית שלהם כבר לא כ"כ טובה ביצירת נוגדנים חדשים). רוצה לומר, הטענה "לא אכפת לי להיות חולה" (שהועלתה כאן למעלה) היא טענה שיכול להרשות לעצמו אדם בריא בעל מערכת חיסונית תקינה. הבעיה היא לא שהוא יחלה (ויעבור זאת בקלות, פחות או יותר) אלא שהוא ידביק אחרים שחלקם יחטפו זאת קשה. זו אחת הסיבות שרוצים למנוע תחלואה בציבור; לא עבור אלה שחולים בעצמם בקטנה (אם כי גם זה לא נעים, לעתים גורם לסיבוכים, שלא לדבר על אובדן ימי עבודה וכו') אלא עבור אלה שכשהם חולים זה "בגדולה" (ולקחת בחשבון שהסיבה לכך שהם חולים "בגדולה" היא לא פעם גם הסיבה לכך שהם לא יכולים להתחסן או שהחיסון לא יעיל עבורם). בשורה התחתונה, בשתי מילים – "חיסון העדר": אנחנו מונעים מחלות באוכלוסיות חלשות ע"י מניעתן גם באוכלוסיות חזקות (שגם אצלן מחלה זה לא כזה שוס, בסה"כ). העם דורש צדק חברתי, לא? |
|
||||
|
||||
אני משתדל להתחסן מדי שנה, מתוך השיקול הבא: - לא מופרך להניח שבימי חיי יופיע זן אלים במיוחד של שפעת (עופות, חזירים, ...), בדומה לזה של 1918 - ייתכן שלא יפותח לו חיסון בשלב מוקדם מספיק (דהיינו, לפני שיגיע לארץ) - במהלך השנים בהן תתפתחנה המוטציות של הזן הזה, חלק ממטענו הגנטי עשוי להופיע מפעם לפעם גם בזנים "רגילים" של שפעת, אשר מופיעים מדי שנה - לכן, ככל שמערכת החיסון שלי תכיר יותר זני שפעת, תגדל הסבירות לכך שהיא תדע להתמודד עם אותו זן אלים |
|
||||
|
||||
קל מאוד לבדוק מחקרית את התזה שלך, אפשר לחסן קבוצת אנשים (בריאים) נגד שפעת במשך 5 שנים, וקבוצה שניה לא לחסן בכלל, ולבדוק כמה מקרי שפעת, יקרו בשנים ה-6 וה-7, בה אף אחד לא יחוסן. אם התשובה תהיה כהשערתך, שחיסון בשנים הקודמות מוריד את הסיכון לשפעת (בכמה?), זה מעורר שאלה למה לא לתת כמה זריקות עם כל הזנים מה-X שנים האחרונות למתחסן חדש, ולאחר מכן לתת זריקות נוספות בשנים שלאחר מכן רק אם התגלה זן חדש. |
|
||||
|
||||
ממה שאני הבנתי/קראתי/שמעתי, כל הבעייה עם שפעת היא שהנגיף מתמוטץ1 בקצב מטורף. האנלוגיה שאני שמעתי היא שאם תיקח עשרים אנשים בחדר, כך שהראשון ידביק את השני, שידביק את השלישי, וכו', עד שהאחרון ידביק את הראשון - הנגיף כבר יהיה שונה מזה שיצא לדרך. בגלל זה הזנים מ-X השנים האחרונות הם הרבה פחות רלבנטיים. יתירה מזו (ועקב כך), החיסונים עצמם הם רלבנטיים לרגע החיסון (עם איזה סוג של 'שיערוך' לגבי מוטציות בטווח הקצר - אני לא סגור על זה ואיך עושים את זה טכנית) בתחילת עונת השפעת, ולא בטוח שהם יחסלו את כל המוטציות שיתפתחו במשך העונה. (הרי אם החיסון הישן היה משפיע - למה בכלל לחסן כל שנה?) 1 עובר מוטציה, הזכויות שמורות לי |
|
||||
|
||||
השאלה היא תוך כמה זמן\ הדבקות הנגיף משתנה כך שהחיסון אינו יעיל, מן הסתם המספר 20 הדבקות אפילו לא קרוב למציאות, והמספר האמיתי הוא גדול בהרבה, אחרת, שום חיסון לא היה מועיל, והיו בכל זמן נתון מספר עצום ובלתי ידוע של זני שפעת. מכך שבחיסון יש בדרך כלל 2-3 זני שפעת בלבד, הרי שהנגיף מתמוטץ בקצב איטי בהרבה, ובכל מקרה לא ברור מאיפה המסקנה שהנגיף של לפני שנתיים נכחד, ואינו מחזיק נתח שוק כלשהוא (נניח 10 אחוז מההדבקות). ייתכן שהסיבה המרכזית לחיסון מחדש היא הירידה ביעילות החיסון גם לאותו נגיף לאחר פרק זמן מסויים. |
|
||||
|
||||
יש כנראה אלפי מוטציות רק שרובן, כדרכן של מוטציות (במציאות ולא בטלוויזיה) לא הופכות לזן יציב ומזיק. החיסונים מכוונים לקבוצות שנראות בעלות פוטנציאל נזק גבוה. באשר למשפט האחרון - זה כמובן ייתכן, אבל אז צריך להסביר למה דווקא עבור הנגיף הספציפי הזה מערכת החיסון מאבדת את הזיכרון ארוך הטווח שמאפיין אותה מול נגיפים אחרים. |
|
||||
|
||||
לא הבהרת למה שהשפעת מדגם 2014, תיכחד בשנת 2015. כלומר, גם אם נניח ששפעת 2015 היא שפעת משופרת (מנקודת מבטו של הוירוס), מה גרם לשפעת 2014 להיכחד? למה ששפעת 2015 תהיה הדומיננטית בכלל, ולא שפעת 2007? או שפעת 2011, אליהן כבר התחסנתי? אי אפשר לאחוז במקל בשתי קצותיו, מחד לטעון שהשינוי מהיר כך שצריך כל שנה חיסון חדש, בלי לברר נגד מה התחסנת כבר (גם אם אתה מתחסן כבר 20 שנה רצוף), ומאידך, שהמוטציות איטיות ולכן החיסון (שההחלטה על הרכבו התקבלה כמה חודשים לפני שניתן) יהיה רלוונטי במהלך עונת השפעת. |
|
||||
|
||||
אני מראש מסתייג ואומר שאני לא מומחה בנושא, והמעט עליו הוא רק ממה שקראתי או שמעתי, חלקית מכאלה שמבינים בזה יותר, וגפ זה נתון לתעתועי הזכרון שלי. אז קח את מה שאני אומר עם גרגר מלח. בקשר למקל - אם מה שאני זוכר נכון (ואולי זה עונה גם על התחילית שלך) - אני לא אוחז משני קצותיו, רק בקצה שטוען שהשינוי מהיר. לא אמרתי שהמוטציות איטיות. הן מהירות, ועדיין, בעולם שאיננו אחד או אפס, ייתכן שחיזוי למספר שבועות/חודשים מועטים, עדיין תקף באופן כלשהוא, ולעומת זאת חיזוי לשנה כבר כמעט לא פוגע. אגב, עדות לזה עד כמה שאני מבין, היא שחיסון משפעת לא לחלוטין מונע שפעת - בניגוד לרוב החיסונים האחרים שנחנו מכירים, שבאחוזים כמעט מוחלטים מכחידים את המחלה המדוברת. ולסימוכין אביא ציטוט מויקיפדיה1 - "חיסון המיוצר בשנה מסוימת עשוי להיות לא יעיל בשנה שלאחריה, מאחר שזני שפעת חדשים ושונים הופכים להיות דומיננטים. לפיכך בכל סתיו מיוצר חיסון שיכיל את שלושת זני השפעת הצפויים להיות דומיננטים בשנה הקרובה". ועוד משהו משם שיכול להבהיר את ענין התחזית: "מאחר שההתפרצות העונתית של השפעת מתחילה בכל שנה בדרום מזרח אסיה ורק כעבור חצי שנה מגיעה עם החורף לחצי הכדור הצפוני, ניתן להעריך לפי בידוד הזנים באסיה מה הצפי לשלושת הזנים הדומיננטיים לשנה הקרובה". טוב, לפחות בניגוד לכלל הנפוץ, הפעם דווקא הצהובים ולא השחורים נדפקים. 1 לאור כל התהיות כאן הלכתי לרגע לבדוק שאני לא מדבר שטויות גמורות, טועה ומטעה. אני שמח שכנראה לא כך הוא. |
|
||||
|
||||
הצהובים לא נדפקים. מאחר והכדור הוא עגול (מקור: את זוהייר בהלול, כך שאל תתווכח) אותם צהובים מקבלים את החיסון שלהם על סמך מה שהתרחש ב"מערב" בחורף הקודם (שהוא, כמובן, הקיץ של אותם צהובים). |
|
||||
|
||||
לצהובים בדרום מזרח אסיה (קרי קרוב לקו המשווה) אין חורף וקיץ, אלא עונה יבשה ורטובה, עם הבדלי טמפרטורות קטנים יחסית ביניהן. לצהובים צפונה יותר יש כבר עונות שדומות יחסית לעונות האירופאיות, ואין סיבה ששפעת תתחיל שם קודם. אם כבר האוסטרלים ו(חלק מ) הדרום אמריקאים יכולים לסמוך על האירופאים ולהפך. |
|
||||
|
||||
谢谢 1 1 שְיֶה שְיֶה2 2 תודה בסינית. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שדרום מזרח אסיה הוא המקום שבו הנגיפים עוברים מעופות לחזירים ומהם לבני אדם, בגלל הסמיכות במגורים, כך שהכדור לא עגול. |
|
||||
|
||||
ואני הבנתי שזה המצב רק לגבי זנים חדשים לגמרי (או, אם לדייק: זנים שהיו מוגבלים לפגיעה בבע"ח ועברו לאחרונה מוטציה שמאפשרת להם להדביק אנשים), כמו שפעת העופות ושפעת החזירים שהזכרת, בניגוד למוטציות של הזנים הבנאליים שנגדם ניתן החיסון (נציגים משלוש/ארבע קבוצות עיקריות: H1N1 H3N2 ואחד או שניים מקבוצה אחרת, B). |
|
||||
|
||||
מכיוון שדרום מזרח אסיה נמצאת בחצי הכדור הצפוני, ההערה מוויקיפדיה תמוהה משהו. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהשנה החיסון מספק הגנה רק ל50% ממקרי השפעת, בדיוק בגלל המוטציות הנזכרות. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהשנה החיסון מספק הגנה רק ל23% ממקרי השפעת, בדיוק בגלל המוטציות הנזכרות. |
|
||||
|
||||
יש שני תהליכים - האחד הוא סחף אנטיגני, בו הוירוס עובר שרשרת של מוטציות קטנות שלרוב אינן מפריעות למערכת החיסונית לזהותו כ''אותו'' וירוס והשני הוא הסחה אנטיגנית בה מתחולל בוירוס שינוי גדול ופתאומי. תוצרי ההסחה מזוהים בתור זנים חדשים ומצריכים חיסון נפרד לעתים קרובות. למשל השנה למיטב זכרוני לא צופים הופעה של זנים חדשים ולכן החיסון הוא באותו הרכב כמו זה של שנה שעברה, אבל מאחר וזה חיסון מבוסס נוגדנים הוא לא מחולל חסינות ארוכת טווח כלל. ישנו חיסון חדש בשלבי פיתוח ראשוניים המשתמש במנגנון אחר (הדומה יותר לאופן בו מערכת הנשימה נלחמת בשפעת) שאמור להיות אפקטיבי לאורך זמן ולכל הזנים. |
|
||||
|
||||
תודה על הפירוט. שאלה קטנה: וחיסון נגד טטנוס לא מבוסס נוגדנים? |
|
||||
|
||||
ואכן גם לטטנוס יש לתת זריקות חיזוק מעת לעת (לא זוכר מה ההמלצה) משום שהמערכת החיסונית שוכחת לייצר את האנטיגנים אחרי כמה שנים. ההבדלים בינו ובין שפעת קשורים לכך שהמחלה נגרמת מרעלן שהבקטריה מפרישה ולא מפעילות הבקטריה עצמה והזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים. בזריקת שפעת יש אנטיגנים מן המוכן. (ויש עוד סוגי חיסונים שמכילים בקטריות או וירוסים מוחלשים או מתים) נ.ב. יש גם הבדלים אפידמיולוגיים - טטנוס אינו מדבק ולכן השיקול היחיד למתן זריקה הוא סיכויים לחשיפה ולא יצירת חיסון עדר. |
|
||||
|
||||
עכשיו באמת בלבלת אותי1. כל השיטה של חיסון כפי שהיא מוסברת באופן פופולרי, היא שאתה מלמד את המערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים, כך שכשכשהיא תיתקל במחלה האמיתי, היא מייד תייצר הרבה כאלה ושלום על ישראל. עכשיו, אנטיגנים (באדיבות ויקיפדיה) הם המולקולות שמעוררות תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים. אז מה זה אומר שבטטנוס "הזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים"? הגוף אמור לייצר נוגדנים (בהשפעת אנטיגנים זרים) ולא לייצר אנטיגנים בעצמו. לא ככה? 1 סליחה שאני מנצל אותך לשיעור ביולוגיה 101, אבל כמו שאמר האבא בבדיחה הידועה - אם לא תשאל, איך תדע? |
|
||||
|
||||
כן, סליחה, התבלבלתי במונחים (מאחר ועברו איזה 10 שנים מההתקלות האחרונה שלי בביולוגיה וגם זה לא היה בעברית) בקיצור - חיסון טטנוס מכיל רעלן שבד"כ מופרש ע"י חיידקים, אבל לא את החיידקים עצמם, כך שלגוף יש הזדמנות לייצר נוגדנים לרעלן בנחת. הגוף שוכח לעשות זאת אחרי כמה שנים ולכן יש צורך בזריקות זירוז. חיסון שפעת בזריקה מכיל וירוסים מומתים בשבתם כאנטיגנים והגוף מייצר נוגדנים (ושוכח מהם אחרי שנה או פחות). |
|
||||
|
||||
האם ניתן להבין מכך שחשיפה למחלה עצמה מחוללת זכרון חיסוני לטווח ארוך, בעוד שלחיסון אין יכולת כזו? ואם כך, האם החיסון מונע הדבקה במחלה, ובכך שולל מהגוף את היכולת לרכוש חסינות לזני השפעת שבסביבה? |
|
||||
|
||||
החיסון לא שולל את היכולת לרכוש חסינות, הוא גורם לגוף לרכוש חסינות בלי לשלם את מחיר המחלה (אם כי כאמור החסינות לא פועלת בדיוק באותו אופן). מחלות אחרות מתנהגות באופנים שונים - למשל חזרת מחוללת הגנה לטווח ארוך ולעומתה אבעבועות רוח מחוללות הגנה מהתסמינים הראשוניים, אבל הוירוס נותר רדום במערכת העצבים ויום אחר יש סיכוי שיגלה עצמו בצורת שלבקת חוגרת (ותודה לאמא ואבא שלא חיסנו אותנו). לבסוף, מחלות כמו טטנוס אינן מחסנות כלל ורק החיסון יכול להגן מפניהן. |
|
||||
|
||||
ואני הייתי בטוח שאחרי כל חיסון/הדבקה בשפעת נשארים בגוף תאי זכרון חיסוני (אולי מסוג T?) שמקנים הגנה לטווח של כמה שנים לפחות. מסתבר שהעולם פחות פשוט... |
|
||||
|
||||
נכון שהחיסון הטבעי הוא למשך זמן ארוך יותר, אבל כפי שציינתי לעיל הוא משתמש במנגנון שונה שמטפל רק בזן בו כבר נדבקת. מאחר וב''דכ יש לפחות שני זנים בכל שנה ומאחר והם כאמור עוברים מוטציות גדולות מעת לעת, ההגנה היא חלקית ביותר. לכן הרעיון של הימנעות מחיסון כדי לחלות ולבנות מאגר נוגדני הוא לא אפקטיבי במיוחד. |
|
||||
|
||||
מאמר משובח באתר משובח לא פחות. למי שמתעצל לקרוא: 1. בטיחות החיסון הוכחה מחקרית. 2. יעילות החיסון לא הוכחה בצורה משכנעת כמו יעילותם של חיסוני שגרה אחרים, וכנראה היא אכן פחותה מהם. הסיבות: הצורך לנחש חודשים רבים מראש את זני השפעת הפעילים (יש שנים שמצליחים יותר ויש שנים שפחות), אחוזי התחסנות נמוכים מחלישים את אפקט החיסון הסביבתי, כנראה שהחיסון עובד פחות טוב דווקא על האוכלוסיות שזקוקות לו יותר. 3. למרות הנאמר בסעיף הקודם, ההוכחות הקיימות ליעילות החיסון מצדיקות מבצעי חיסון נרחבים לכלל האוכלוסיה, ומראות תועלת מהחיסון גם לפרט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
"BiondVax’s Universal Flu Vaccine, M-001, represents a quantum leap in the flu vaccine arena". כלומר כל ההתקדמות שלהם קטנה ממיקרון? (סתם. יש לי אלרגיה למילה "קוונטי" בדיווח על חידושים מדעיים. כאן זהו סתם תואר תמים)
|
|
||||
|
||||
בעצם זה חידוש טכנולוגי, ובהקשר של חידושים טכנולוגיים אני שומע את המונח הזה, בצמוד לדילוג, לא מעט, אפילו במקום בו אני עובד. זה זהה ל''חינוך למצויינות'' אצל אנשי חינוך ומנהלים, או משהו כזה. (או בקיצור, לטעמי האלרגיה מוצדקת גם כאן, אבל מכיוון אחר). |
|
||||
|
||||
הכוונה שלהם היא שמדובר בעצם בקפיצה לאתמול |
|
||||
|
||||
הכוונה היא ליכולת של חלקיק בעולם הקוואנטי לעקוף מכשולים (מחסום פוטנציאל) בהסתברות נמוכה, לא? כפי שמתואר בספרים פופולריים: כשאתה זורק כדור טניס על קיר, יש הסתברות (זעירה מזעיר) שהוא יחלוף דרך הקיר ויגיע לצד השני. הדימוי דווקא מתאים פה. |
|
||||
|
||||
מויקיפדיה: quantum leap (plural quantum leaps) נראה לי שאתה מדבר על מינהור קוונטי (Tunneling).
(physics) 1. The discontinuous change of the state of an electron in an atom or molecule from one energy level to another. (metaphorical) 2. An abrupt change. |
|
||||
|
||||
גם לי נראה. אבל גם בהגדרה שהבאת המטאפורה מתאימה. |
|
||||
|
||||
חיסונים זה פלציבו! בריאות זה מהשמים ומחלות הן עונש על החטאים שלכם. זו הדרך של אלוהים ושל הגוף שלכם לתקשר לכם את העובדה שאתם לא בדרך הישר. תתנהגו יפה ולא תהיו חולים. תתעסקו בתועבות ותקבלו סרטן או איידס. הבחירה היא לגמרי שלכם. פשוט מאוד. |
|
||||
|
||||
הבנתי. זקנים ותינוקות חוטאים יותר. |
|
||||
|
||||
ברור, זקנים זה כי היה להם זמן לצבור יותר חטאים, ותינוקות משלמים על הגלגול הקודם. דה! |
|
||||
|
||||
לא הבנת, זה הפוך לגמרי: מי שחטא הרבה מקבל עונש ונהיה זקן וחולה. או תינוק. |
|
||||
|
||||
טוב, אף אחד לא נולד זקן לחולה, מה זאת אומרת? |
|
||||
|
||||
אם כך פיספסתי. ה''או תינוק'' נועד להיות תוספת אבסורדית מונטי פייתונית. |
|
||||
|
||||
הלגלוג שלכם תפקידו רק לעזור לכם להתמודד,קשה להתמודד כשמספרים לכם את האמת,אז משתמשים בהומור של עובדי שטן כמו מונטי פייתון הרפואה המערבית היא שקר. קל לבנות מיקרוסקופ פשוט בבית כדי לראות את השקר שבחידקים. אתם מאמינים יותר מידי לדברים שקראתם באיזה ספר כפירה בעיקר,בלי אף פעם לבדוק את הדברים באמת בעולם האמיתי בו מחלות זה מהקב״ה |
|
||||
|
||||
אם תביט דרך מיקרוסקופ תראה שגם האינטרנט הוא שקר |
|
||||
|
||||
ואתה אומר את זה כי בנית מיקרוסקופ כזה ונוכחת בעצמך, או בגלל שמישהו סיפר לך או שקראת באיזה ספר? |
|
||||
|
||||
בניתי. בטח שבניתי. הרב אמר לי ורצתי לבנות. האם ראו בו אטומים? לא. שקר וכזב. אין דבר כזה. האם ראיתי בו אלקטרונים שמספרים לכם עליהם שם באוניברסיטה עם כל המזגנים והספרים, אבל אף פעם בלי הוכחות? לא. יוק. שום דבר מזה לא ראיתי במיקרוסקופ. האם ראו במיקרוסקופ הזה איידס או אבולה? לא. לא היה שם שום דבר שאפילו נראה כמו מחלה. אפילו הפיקציה הזאת שאתם קוראים לה ״כדוריות אדומות״ לא ראיתי. סתם כל מיני נקודות קטנות, לכלוכים וכתמים מוזרים שלא דומים בכלל לאיש חולה או שיעול כבד. הבל ושקרים הכל של תעשיית תרופות הפלא של העולם המערבי. קונספירציה כל כך פשוטה וטפשית שזה ממש מצחיק איך אנשים חכמים כמוך נופלים בה בלי טיפה של ספקנות בריאה. האם ראיתי את אלוהים? כל יום. כל בוקר וכל ערב. אם תביטו עמוק עמוק בנשמה שלכם פנימה, גם אתם תראו אותו. אם זה לא אמפיריקה, אתם לא מבינים את משמעות המילה. |
|
||||
|
||||
עצם זה שציפית לראות אטומים או אפילו אלקטרונים במיקרוסקופ אופטי מרמז על זה שאין לך (או לרב שלך) את הידע הדרוש לבנות מיקרוסקופ כזה. אז מה אתה מספר לנו כאן סיפורי סבתא. כל ילד בחוג מדע בכיתה ד' יכול לראות חיידקים במיקרוסקופ, על מה אתה מדבר. במחשבה שנייה, אולי זאת בכלל תגובה סרקסטית בהפוך על הפוך ואני סתם מבזבז את זמני כאן. |
|
||||
|
||||
כבר ראיתי הפוך על הפוך בימי אבל מעולם לא ראיתי מישהו נופל כה קשה בתגובה להפוך על הפוך. אני מזועזע ומקווה שתחלים. בהפוך על הפוך. חיידקים קיימים כי ראית אותם במיקרוסקופ? ממתי ראייה בעיניים זו ראיה מספקת? הרי השכל הישר לא תופס אירועים מיקרוסקופיים בגבולות הסביר כשזה נוגע לחלקיקים קטנים שאין הדעת תופסת - ע"ע אלוקים לא משחק בקוביות D6 ~אריק לסיכום: - פלאציבו עובד (מהגדרה) - חיידקים קיימים כי זה נגזר מכך שוירוסים קיימים - אדושם לא משחק עם עצמו - אטומים זו רק השערה הסתברותית של חיידקים קטנים יותר מוירוסים - אם ניתן להפיק אנרגיה מביקוע גרגר אטום, מה ניתן להשיג מביקוע וירוס? - ראיית חיידקים אינה ראייה מספקת - סרקזם היא האחות הצולעת של הציניות בשורה התחתונה: אני מבקש להפסיק להתלהם. זה לא מנומס עפ"י כל הקריטריונים ומוציא את כולכם זונות!!! |
|
||||
|
||||
אם היה לך מיקרוסקופ הפוך היית רואה. |
|
||||
|
||||
כשהסתכלתי במקרוסקופ ראיתי נקודות מטושטשות, סיפרו לי שאילו חיידקים. סיפרו לי. אחרי שסיפרו לי המון פעמים את הסיפור הזה - האמנתי. אבל היו יכולים לספר שאילו לכלוכים, אם היו מספרים לי המון פעמים שאילו רק ליכלוכים הייתי מאמין לספור האלטרנטיבי (סיפור על לכלוכים). כך שבסופו של דבר השאלה אינה אם ''אני רואה במו עיני'' אלא אם אני מאמין למה שמספרים לי על מה ש''אני רואה במו עיני''. |
|
||||
|
||||
תן לי לגגל את זה בשבילך. |
|
||||
|
||||
נו באמת. אתה רציני? אתה יותר פתי ממה שחשבתי. |
|
||||
|
||||
לא ירדת לסוף דעתי. באופן אישי, כאשר הסתכלתי במיקרוסקופ ראיתי נקודות מטושטשות בלבד. תגיד: המיקרוסקופ היה מיושן. תגיד: העיניים שלי על הפנים. אבל כעובדה: כאשר יצא לי פעמיים שלוש להסתכל דרך המיקרוסקופ, ראיתי רק תמונה מטושטשת שאפשר לפרש אותה לכאן ולכאן. מעולם לא ראיתי במו עיני חיידקים דרך המיקרוסקופ . כל מה שאני טוען (ואחרים טוענים) על מה שאמורים לראות דרך המיקרוסקופ - הם רק פרשנויות שניתנו לי לגבי מה שאני *אמור* לראות במיקרוסקופ. זו הדגמה לגבי העובדה שאת רוב "הראיות" שלנו לתופעות טבע איננו מקבלים מכלי ראשון (כלומר: מעולם ראינו את הטענות אנו עצמנו במו עינינו, או שמענו במו אוזנינו). למשל: הראית תמונות (באתר שהצבעת עליו) על מראה חיידקים וווירוסים דרך המקרוסקופ. האם אילו תמונות שראית *במו עיניך* ? לא בטוח. אתה מראה לי מה האתר טוען שאתה *אמור לראות* דרך המיקרוסקופ, אבל זה לא מה שאתה ראית *במו עיניך*. הדוגמא הזו לא באה לכפור בעובדה שיש חיידקים ויש ווירוסים. אני אישית נוטה להאמין שיש חיידקים ווירוסים למרות שמעולם לא ראיתי אותם במו עיני. הדוגמא באה להראות שכמעט כל כל "הראיות" עליהן אנו מסתמכים, הן פרשנויות מכלי שני ושלישי לגבי מה אנו אמורים לקבל בתור "ראיות". אנו בוחרים למי להאמין. בכפיפות לבחירה שלנו למי להאמין אנו מקבלים ראיות שיכולות להיות נכונות או שגויות. קבוצות דתיים מסויימות עשויות להאמין בעיקר לאנשים שפגשו בסביבתם הקרובה. נניח מצב כזה: א. האנשים הקרובים הנ"ל (בהם הם מאמינים) טוענים שאין בכלל חיידקים ויש רק נקודות מטושטשות (בהסתכלות דרך המיקרוסקופ), ב. הם ניסו להסתכל דרך מיקרוסקופ במו עיניהם ולא ראו שום דבר מלבד נקודות מטושטשות. בכפיפות לתנאים א ב הם יסיקו שאין חיידקים וזה סתם סיפורים. אני מתנצל שדברי ארוכים וקצת חוזרים על עצמם. ניסיתי להפנות את תשומת לבך לשאלות פילוסופית על מטא מדע (השאלה: אילו ראיות הן ראיות קבילות ואילו לא קבילות . או השאלה: מה הדרך בה ציבורים שונים מקבלים ראיות). |
|
||||
|
||||
אני באופן אישי הסתכלתי במיקרוסקופ בכיתה ד' או ה' כמדומני, וראיתי חיידקים ואף תאי דם. אני מסכים שהשאלה מה מקורות הידע שלך היא לא טריויאלית. |
|
||||
|
||||
גם אני לא הצלחתי לראות תאי דם וחיידקים והכל היה מטושטש. חרא מיקרוסקופ. |
|
||||
|
||||
תאי דם - ייתכן מאד. חיידקים? אני קצת מפקפק. (אלא אם כן מישהו הביא לכם מושבה של חיידקי ענק כמו Thiomargarita namibiensis או Epulopiscium fishelsoni (ויקי: "המגיעים לאורך של עד חצי מילימטר ואף עשויים להיראות בעין בלתי מזוינת")). |
|
||||
|
||||
למה? חיידקי אי-קולי או סטפילוקוקוס הם בגודל של כ-2 מיקרון. במקום עבודתי, בבנין אחד לידי יש מיקרוסקופ לא חזק מדי עם גודל פיקסל של חצי מיקרון, ובבנין לידו כזה עם גודל פיקסל של עשירית מיקרון. גם אם נניח שהרזולוציה של האחרון גרועה מזה בפקטור 2 - עדיין רזולוציה של 0.2 מיקרון נראית לי מספיקה כדי לקבל תמונה לא רעה של אובייקט שגודלו 2 מיקרון. הלא כן? |
|
||||
|
||||
דיברת על מיקרוסקופ שהיה לכם בכיתה ד' או ה'. כשאני הייתי בבי"ס יסודי המיקרוסקופ שהיה אצלנו היה בעל יכולת הגדלה עלובה למדי (לא זוכר מספרים), וראינו דרכו, בנוסף לתאי דם, אמבות וסנדליות אבל לא חיידקים שהם בסדר גודל אחד או שניים קטנים יותר (תלוי בסוג החיידק והסנדלית). ייתכן, כמובן, שהמיקרוסקופים שהיו לכם היו מתקדמים יותר, בעקבות 200 השנים שחלפו בין ימי לימיך. |
|
||||
|
||||
המיקרוסקופ הנ"ל היה בקמפוס של האוניברסיטה, בחוג של נוער שוחר מדע, ולא בבית הספר עצמו. ייתכן, כמובן, שזכרוני העבש מטעני, ומה שראינו אכן היה רק תאי דם ואמבות. בכל זאת, מי זוכר מה היה לפני 100 שנה. __________ האם הסנדליות של שנות השבעים הן הסטפילו-קרוקס של שנות האלפיים? |
|
||||
|
||||
אם זכרונך עבש יהיה מעניין להציץ בו דרך מיקרוסקופ. (אבל אם מדובר בקמפוס אוניברסיטאי סביר שהפקפוק שלי לא מוצדק. קבל את התנצלותי). |
|
||||
|
||||
(אין צורך להתנצל, אל תתן לי למנוע ממך מלפקפק בעוז. שכידוע אין הביישן למד, ואין הפקפק גימל). |
|
||||
|
||||
יתכן שבימיך מיקרוסקופים מתקדמים היו נדירים ויקרים; בכל זאת, לבנהוק עוד לא פיתח את שיטות ליטוש העדשות שלו אז. בכל מקרה, בימינו זה הרבה יותר פשוט. אתה יכול לקנות מיקרוסקופ מגדיל עד פי 900 ב-$17.80. אפילו בית ספר יכול לעמוד בעלות הזו, אם הוא רוצה. |
|
||||
|
||||
אני יודע, כי לא מזמן קניתי מיקרוסקופ זול להשתעשע בו (אם כי כזה שאת התמונה הוא מציג על מסך המחשב באמצעות חיבור USB. יותר כיף, וקל לשמור את התמונות!). |
|
||||
|
||||
אם זה באמת משעשע, תוכל אולי להעלות פה (או לשלוח לי בפרטי) קישור למוצר? נראה לי פוטנציאל לפעילות נחמדה עם הילדים. |
|
||||
|
||||
משהו כזה . אמנם הוא סובל מבעיות מכניות שמקשות על המיקוד, אבל מה כבר אפשר לצפות ממכשיר שעולה 50 ש"ח (כולל משלוח)? בכל זאת, אם הייתי מחליט היום הייתי קונה משהו איכותי יותר וגם הייתי הולך על הגדלה של X1000. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
Epulopiscium fishelsoni |
|
||||
|
||||
אתה מבלבל מאוד. לא ברור באיזה צד של המתרס אתה עומד, אולי אתה עומד משני הצדדים של המתרס. לגבי טענה אחת אני מסכים (מסכים לפחות עם עצמי): חברות התרופות לא באו לגאול את העולם ממחלות אלא למקסם רווחיהן, אם הן גורמות נזק בריאותי לשם רווח כספי הן לא יודו בכך. בהמשך, באופן ספציפי - לא ברור אם חיסוני שפעת מועילים לרוב האנשים. למקצת האנשים (אילו שבסיכון בריאותי גבוה) יתכן שחיסוני שפעת מועילים, לכל השאר דוחפים חיסוני שפעת על ידי הפחדות מוגזמות מפניה. מי ממממן את ההפחדות ? קל לנחש. מי שלוקח חיסון שפעת ומרגיש שזה עוזר לו, שיקח (זה לפחות מוסיף לו שקט נפשי). |
|
||||
|
||||
אתה סתם מתנשא. בטח שיש לי את הידע לבנות מיקרוסקופ. האמת, היום בעידן המודרנה וה-ebay של הגויים שקיים מעבר לים הגדול, אפשר להזמין מיקרוסקופ עם שליח עד הבית. אז אל תספר לי כל מיני מעשיות אחים גרים על כך שבניית מיקרוסקופ זה איזה סוד ששמור רק ליודעי סוד או חברים באילומינטי. זאת ההוכחה המדעית שלך? שכל ילד בחוג מדע בכיתה ד׳ יכול לראות חיידקים במיקרוסקופ? ילדים רואים ומדמיינים כל מיני דברים בכיתה ד׳. זה לא אומר שהם קיימים. הכרתי פעם ילד בכיתה ד׳ שראה מפלצת מסתתרת בתוך הארון שלו. הוא ממש בכה ובכה. כמה דמעות שהיו שם, קשה לתאר. ועל מה? על כלום! כמו החידקים שלך! פתחתי את הארון והראתי לו שיש שם רק בגדים ותשמישי קדושה והוא נרגע. הכל תלוי בחינוך. אם תלמד את הילדים בכיתה ד׳ שהם רואים חידקים במיקרוסקופ שלהם, הם בסוף גם יאמינו לך. ברור שהם יאמינו, הם רק ילדים קטנים וקלים להשפעה. תספר להם שהם רואים במיקרוסקופ את סנטה קלאוס ר״ל, הם גם יאמינו. רק אנשים מבוגרים שיודעים את האמת לגבי הקב״ה יכולים להבין שבמיקרוסקופ רואים רק כל מיני כתמים קטנים, שריטות על העדשה או סתם לכלוכים (תצפית צריכים לעשות בסביבה סטרילית לחלוטין ולא בכיתה ד׳ באיזה בית ספר מזוהם של משרד החינוך). מדענים אמיתיים שלא שגעו אותם עם שקרים בכיתה ד׳ יודעים שהאמת היא הקב״ה ולא חידקים או חדי קרן. אי אפשר להתוכח עם האמת. זה לא מעשי. |
|
||||
|
||||
לי דוקא נראה שאותו ילד שאתה מזלזל בו, אם נאמין לתיאור שלך, אכן מצא מפלצת בארון. אבל על הסייפא שלך לבטח נסכים - הויכוח הזה הוא לא מעשי. |
|
||||
|
||||
לא,פונז תמשיך,זה הדיון הכי טוב שהיה באייל בשנה האחרונה. אני ממש מבקש מכל מי שיש לו זמן להמשיך את הדיון הזה,זה מעולה! |
|
||||
|
||||
זה לא מקרי שמי שמאמין בחיידקים הוא זה שגם ממהר להאמין לאיזה דרדק שטוען שהוא ראה מפלצת בארון. אתם חיים במטריקס. הכל הפוך אצלכם. משוגעים. היש איננו והאין ישנו. אנשים מבוגרים ורציונליים לא מאמינים בשטויות שאתם מאמינים בהן (חידקים, אלקטרונים, מיתרים, פונקציות גל ומפלצות בארונות של ילדים). הרציונלים מאמינים בהגיון, במחשבה מדעית אמיתית, בדברים שקשורים לעולם האמיתי ובאלוהים. |
|
||||
|
||||
לדעתי יש פה וריאציה על מבחן טיורינג. אנחנו אמורים לגלות אם המגיב באמת מתכוון למה שהוא אומר או שהכל נאמר בציניות. ממש לא טריוויאלי. |
|
||||
|
||||
אני כבר מזמן טענתי שהבעייה במבחן טורינג היא לא ה False-positive שלו אלא הכמות האדירה של False-negative שהוא יפיק. |
|
||||
|
||||
* מישהו שהגיע לדיון ישן. * יודע (ובוחר) להשתמש בשם: "האייל האלמוני" (שכבר שנים הוא לא ברירת המחדל), * מתנסח בלי טעויות תחביר או כתיב. * מכיר (ויודע להשתמש נכון) במונחים לא נפוצים (אילומינטי, מיתרים, פונקציות גל, מונטי פייטון). * מתייחס במפורש ל-IPU אמנם באייל החדש בו כותבים הרבה כותבים1 שנראים במבט ראשון (ושני ושלישי ורביעי) כמו פארודיה ששכחה שהיא כזאת, קצת קשה להבחין בפארודיה שנכתבה על ידי מישהו עם קצת יותר מודעות עצמית, קצת קשה... אבל... נו, באמת... 1 בלי להזכיר שמות. |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
>>הרציונלים מאמינים בהגיון, במחשבה מדעית אמיתית, בדברים שקשורים לעולם האמיתי ובאלוהים. כמו דקרט וקאנט. וכבר עמדתי על הסתירה בין ההגיון ורשמי החושים בתגובה 315534 החל מסעיף 4. וזה גם מזכיר לי את דיון האלקטרון אינו קיים תגובה 185163 והשרשור בעקבותיה. |
|
||||
|
||||
האם אין זו טיבה של אמונה המתחילה במקום בו נעצרת התבונה? |
|
||||
|
||||
במקום בו נעצרת התבונה האנושית, עפ״י הגדרה, מתחילה הטפשות האנושית. האמונה היא ביטוי של הטפשות והאגו שיש לאנשים שלא יודעים להגיד ״אני לא יודע״. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שאם היו מכניסים את בניון1 הנבחרת היתה מנצחת. אני סומך על בניון שהיה עושה מהפך. המאמן לא הכניס את בניון והפסדנו. הטעות של המאמן צורבת בעצמותי ואני מנאץ את משפחתו חמישה דורות לאחור. אני משוכנע במאה אחוז שזה מה שהיה עושה את ההבדל. האם האמונה שלי שאם היו מכניסים את בניון היינו מנצחים היא ביטוי של הטפשות והאגו שלי שלא יודע להגיד ״אני לא יודע״? 1 זה מדיון ישן |
|
||||
|
||||
כדי לענות על שאלתך אפשר לשנות את משמעות המילה אמונה: לפי המינוח מהקישור, אפשר לתרגם פחות או יותר את belief האנגלי ל"האמנה" ואת "faith" לאמונה. האמנה היא הסברה שהיגד מסויים נכון. אמונה היא סוג של האמנה שאין לה בסיס. במינוח הזה השימוש שלך מתייחס להאמנה והשימוש של גרשיים מתייחס לאמונה: אתה יכול לנמק את טענתך לגבי בניון: הוא השחקן הכי טוב של הנבחרת, או הכי מתאים למצבי לחץ, או משהו דומה1. לעומת זאת גרשיים מדבר על האמנה חסרת בסיס ("במקום שבו נגמרת התבונה") ולכן - אמונה. 1 אבל מה באמת עומד מאחורי הנימוקים הללו? אני מניח שניסיון העבר. |
|
||||
|
||||
אם מדברים על שיקולים תבוניים הרי למאמן יש שיקולים כאלו טובים משלי. האמונה שלי שבניון יעשה את ההבדל אין לה שום בסיס תבוני. הרי אם היה מכניס אותו והיינו מנצחים הייתי אומר - כי הכניס את בניון. אבל אילו היה מכניס אותו ועדיין היינו מפסידים הייתי תולה את הקולר באלף דברים אחרים (למה לא הכניס אותו קודם...). כיוון שלא הכניס אותו אני משוכנע למעלה מכל ספק שאילו היה מכניס אותו זה היה עושה את ההבדל. קל לראות בזה שיקול דעת תבוני אבל זה לא. הוא לא משתנה תחת בחינה רציונלית. קח את המגיב א' דרויאנוב שמשוכנע שעבר הירדן המזרחי הוא חלק מהבית הלאומי של העם היהודי, ואין שום נימוק רציונלי שיכול לשכנע אותו אחרת. זו אמונה. קודם קיימת האמונה ואז מציירים סביבה את תמונת המציאות. faith היא לדעתי בסך הכל אמונה דתית. לא שונה במהותה משום אמונה אחרת. |
|
||||
|
||||
את האמונה (בעצם מחשבה/הערכה) לגבי ביצועיו של מר בניון אפשר היה להפריך בניסוי פשוט1. שלא כמו אמונות שמצדיקות יותר את השימוש במילה הזאת. 1 לתת לו לשחק. |
|
||||
|
||||
ושים לב שהדוגמא שלך לגבי מר דרויאנוב היא ממחלקה אחרת/נוספת. הוא לא 'מאמין שחלק זה או אחר שייך למדינת ישראל' - הוא מגדיר מה לדעתו שייך ומה לא. אין דבר אובייקטיבי שמשייך חלקים גיאוגרפיים למדינות. אלה הכל הגדרות תרבותיות שניתן להתווכח עליהם כמה שרוצים. אין כאן אמונה בקיום מהותי של משהו או אי קיום שלו. אלא רק באיך בא לנו להגדיר אותו. |
|
||||
|
||||
הסברתי שלהכניס את בניון לשחק לא ישנה את האמונה שלי, אני כבר אמציא משהו. מה שייך לארץ ישראל, הלא היא פלסטינה, ולא למדינת ישראל. יש כאן אמונה בקשר בין העם לארצו ולא עיסוק בישויות מדיניות פרוזאיות. נכון שאפשר להתווכח על זה כמה שרוצים, והאפשרות הזו מנוצלת כל הזמן, אבל בבסיס של ה''להגדיר איך שאנחנו רוצים'' יש אמונה. |
|
||||
|
||||
אבל זו לא אותה אמונה (למרות שמשתמשים באותה מילה - עברית היא שפה די מינימליסטית, לא לחינם באנגלית יש פי חמש יותר מילים), זה כמו ההבדל בין האמונה ש'מגיע לי גלידה לקינוח' לבין האמונה שכדור הארץ עגול. הראשונה איננה דנה במשהו פיזי או מהותי/קיומי בעולם. היא דנה בזכויותי המוסריות/לגיטימיות/פסיכולוגיות/תרבותיות, וברור לי - אלא אם אני ילד בן שלוש - שהנכונות שלה איננה אמת מתימטית או אפילו פיזיקלית. ובהחלט יכולה להיות מערכת שיקולית אחת לפיה מגיע לי, ומערכת שיקולים אחרת (של אבא שלי, אם אני ילד בן שלוש), לפיה לא מגיע לי, ושתיהן תקפות באותה מידה - למרות שאני מוכן להשתולל בצרחות על הרצפה כדי לשכנע שאני צודק. לעומת זאת כדוריותו של כדור הארץ איננה תלויה במערכת השיקולים שלי או של מישהו אחר. היא איננה 'דעה' במובן מסוים. היא עובדה. ולכן שני סוגי ה'אמונה' האלה הם פשוט שתי מילים שונות עם משמעות שונה, שנוונו לכדי מילה אחת בשפה העברית. כמו ששנייה היא גם יחידת זמן וגם יחידת מיקום - זה לא אומר שלשנייה שבה נולדתי קדמה 'ראשונה' כלשהיא. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאמונות ניתן להפעיל על עובדות, אלא רק כמו שצוטט קודם "היכן שהתבונה נגמרת". אני לא צריך להאמין שכדור הארץ עגול או שטוח, כי יש אינפורמציה חד משמעית בעניין. אני יכול להאמין שמגיע לי גלידה, או שהעם שלי יותר חכם/יפה/חזק/כל התשובות נכונות מהעמים האחרים, ושאלוהים הבטיח לנו. והשני יאמין שאלוהים דווקא הבטיח לעם שלו. אני יכול גם להאמין לעניינים מדעיים שלא קלטתי אותם בשכלי. למשל אותו איסור מפורסם של פאולי, מעולם לא ירדתי לחקר המשוואות שהפיקו אותו, אבל אני מאמין לחכמי האייל שהן תקפות. אבל אני לא צריך להאמין האם החיסונים בהודו גורמים או לא גורמים לשיתוק. חקרתי בדקתי ומצאתי. יש לי ידיעה על כך. לעומת זאת דוד המשיך להאמין שהם כן גורמים לשיתוק עד ששכנעתי אותו והוא האמין לי כי הוא השתכנע שחקרתי ובדקתי בלי ללכת את כל הדרך שהלכתי בה. אני חושב שהשימוש במילים משרש א.מ.נ. על דבר מה שיש לך ידיעה עובדתית או לוגית עליו הוא שגוי. אם ניקח אד אבסורדום אז זה יכול להיות מאוד פ"מ להגיד שאני מאמין שאחד ועוד אחד הם שניים. |
|
||||
|
||||
אז אנחנו מסכימים בענין הזה. ואם נרחיב את הסייפא שלך - השימוש במילים משרש א.מ.נ. על דבר מה שעשויה להיות לך ידיעה עובדתית או לוגית עליו הוא שגוי. לכן, לדעתי, ההערכה שלך לגבי יכולתו של בניון לנצח משחק כדורגל - גם אם מאד קשה לבדוק את נכונותה - היא עדיין הערכה של משהו שניתן לבדיקה. למשל, סטטיסטיקה טובה ומובהקת של תרומתו יכולה לתת תשובה סבירה לענין הזה, לפחות באופן היפוטתי (על משקל - אם היית לוקח רפאפן היית מבריא, אבל בגלל שהושבת אותו על הספסל ובמקומו אכלת מרק עוף, סביר מאד ששימחת את קהל החיידקים יותר מאשר את קהל התאים הלבנים שלך). וכל זאת בניגוד כמובן לאמונה בקיום האל. |
|
||||
|
||||
אני פחות חד משמעי ממך אודות מה שעשויה להיות לי ידיעה עובדתית עליו. כי אם עשויה להיות, עשויה גם לא להיות. האמונה שלי אודות בניון חזקה במיוחד משלא הכניסו אותו, ואילו היו מכניסים אותו היתה בדיקה אמפירית. אבל שים לב למצב הביניים בטרם הכניסו אותו- עשויה להיות לי ידיעה עובדתית ועשויה שלא להיות, ואני בכל זאת מאמין. |
|
||||
|
||||
לדעתי אתה מעריך, לא 'מאמין' במשמעות של אמונה באל. אולי זאת הערכה כושלת, לא רציונלית, וקשה להזיז אותך ממנה, אבל בינה לבין אמונה דתית אין קשר, בדיוק כמו שאין קשר בין האצנית שהגיעה שנייה במרוץ לשנייה השלישית שנמדדה במרוץ שלה, ואין קשר בין המזניק שיורה את יריית הפתיחה למסלול שיורה לה היכן מותר לה לרוץ. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הבעיה לכנות גם את האמונה החזקה והבלתי מתפשרת הזו שלו (ועוד הוא מודה שהיא לאו דווקא מבוססת על עובדות או שיקול רציונלי) כעוד דוגמה לטפשות אנושית. בסדר, אז זו לא טפשות חמורה כמו לבסס את החיים שלך תחת ההנחה שהיו פעם נחשים מדברים והארי פוטר משגיח עלינו מלמעלה, אבל זו בכל זאת טפשות. הוא טוען שמשהו הוא נכון כי ככה, ננה בננה, וגם גילוי עובדות חדשות לא יזיזו אותו מהאמונה הזאת (הוא כבר ימציא דרך לסדר את העובדות שיתאימו לאמונה). נשמע כמו בוק. קיר. אטום. ככה הוא חושב ולעזעזל העולם. אין תאור מדויק יותר להלך המחשבה של הטיפש. |
|
||||
|
||||
תארתי הליך מחשבה לא רציונלי. לא חסרים כאלה במין שלנו. אתה מכנה את זה טיפשות אבל אתה באמת לא יודע מה היה קורה אם היו מכניסים את בניון ;) בהליך מחשבה רציונלי אפשר להגיע להרבה דברים אבל גם לו יש מגבלות. על פי ההגיון הטהור אתה חייב לוותר על ההסתמכות על רשמי החושים וכבר קישרתי במעלה הפתיל לתגובה 315534 שאני ממליץ לך לעיין בה. |
|
||||
|
||||
השיקול הרציונלי כאן הוא "בניון הוא שחקן טוב [יחסית לשחקנים אחרים בנבחרת]". אפשר גם לבדוק אותה. לעומת זאת, זה לא הגיוני להגיד שבניון צריך לשחק כי הנבחרת חייבת לכלול שחקן בשם "יוסי": זה לא שיקול רציונלי. באותה מידה זה יכול להיות רציונלי לבסס את הטיעונים שלך על ההנחה שהערבים טיפשים או שהם ששים לקרב. מדובר על טענות אפמיריות שאפשר לבדוק, ואם הן מתבררות כנכונות, אפשר להסתמך עליהן. הבעיה שאתה מציג היא בעיה שונה: מהי בדיוק המשמעות של "לדעת" עובדה כלשהי. אני חושב שלצורך הדיון שלנו ההבנה האינטואיטיבית של המושג הזה מספיק טובה. |
|
||||
|
||||
לא כל תהליך לא רציונלי הוא טפשות (שירה, סיפורת, דמיון, יצירה, אומנות, חיי רוח ורגש, זה באמת נפלא). רק התהליכים הלא רציונליים שגורמים לך לאטום את עצמך לטיעונים רציונליים ולפרספקטיבה (עובדתית ו/או חויתית) של אחרים על העולם, הם טפשות אנושית. התהליך הלא רציונלי *הספיציפי* שאתה תארת (אני מאמין כי ננה בננה ושום דבר שאתה יכול להגיד או לעשות לא ישנה את זה) הוא דוגמה לטפשות אנושית. זה לא רק אחד מהמאפיינים המובהקים ביותר לטפשות אנושית - זה אחד מהמאפיינים המובהקים ביותר לרוע האנושי. אין כמעט רעה שהתרחשה במהלך ההיסטוריה שלא נובעת מהבאג הדפוק הזה בטבע האדם. אם לבורא הקוד של היקום אכפת מטיב המין האנושי, הוא צריך לשחרר פאטצ׳. |
|
||||
|
||||
אני לא סותר את התאור שלך, רק את המסקנה. אתה לא יכול לבטל רק צד אחד של האי רציונליות האנושית. ומכיוון שככה המין שלנו בנוי לא נותר אלא לקבל אותו כפי שהוא. |
|
||||
|
||||
הדוגמה שלך עם הגלידה לא בדיוק עובדת - רק ילד קטן יחשוב "מגיע לי גלידה לקינוח"1, וכדבריך הוא באמת לא יראה בזה משהו שונה קטגורית מ"הכיסא הזה ירוק". אם נעביר את נקודת המבט להורים של הילד, שדנים ביניהם האם "מגיע לעלה-לי2 גלידה לקינוח", אז יכול להיות שנוצר הבדל קטגורי, אבל זה קצת מטושטש (לא לגמרי ברור שאין לטענות שלהם רדוקציה לטענות עובדתיות). אבל אם לא אכפת לך ללכת לדוגמאות היותר נדושות מהפילוסופיה: "עבדות זה רע", "המוזיקה של מוצרט יפה", "פויה לירוק מוחטה ברחוב" - אז אתה כבר על קרקע מוצקה וכתפי ענקים. מקובל באמת שיש כאן קטגוריות שונות. אבל לא הייתי אומר ש"שני סוגי ה'אמונה' האלה הם פשוט שתי מילים שונות עם משמעות שונה, שנוונו לכדי מילה אחת בשפה העברית." אני מנחש שברוב מכריע של השפות אותה מילה (או סט של מילים) תשמש בכל הקטגוריות. לא בלתי אפשרי שיש שפה נידחת עם הבחנה (אבל אילו היה ידוע על כזו בטח כבר היו עושים מזה צימעס והיינו יודעים על זה). זו לא תאונה של שפות: לפחות בחשיבה נאיבית אלו כן משפטים דומים, ועושים איתם דברים דומים (מנמקים, משכנעים, בטוחים ב- או לא, משנים דעה, גוזרים החלטות על פעולות). רק מחשבה פילוסופית מגלה את ההבדלים הקטגוריים ביניהם. 1 מבוגר יכול לחשוב "מגיע לי גלידה לקינוח כי יש מבצע כזה במסעדה והזמנתי עיקרית", זה כמובן משהו אחר, וכן טענה על מצב העניינים האובייקטיבי בעולם. 2 אקסטרפולציה אהובה עלי של כמה טרנדים בתחום השמות לילדים. |
|
||||
|
||||
בתור הורה אני יכול לומר שלצערי קשה מאד לעשות לטענות 'מה מגיע או לא מגיע לילד' רדוקציה לטענות עובדתיות, מקסימום רציונליזציות כאלה ואחרות. וזה עוד לפני שהזכרנו שלא תמיד התיאוריה גם ממומשת בפועל. אבל אני שמח שהבאת דוגמאות פשוטות יותר שמבהירות את הנקודה שלי. באשר לשפה, אני לא בקיא מספיק בשפות אחרות כדי לומר אם יש בהן הבדל בין מילים שונות ל'אמונה'. מישהו כבר הביא פה את 'faith' לעומת 'believe'. אבל נתקלתי כבר מספר פעמים בדתיים עם טיעוני החזרה בתשובה נדושים שהולכים בכיוון של 'אני אוכיח לך שגם אתה אדם מאמין - הנה, תראה, אתה מאמין שהשמש תזרח מחר, נכון? אז אתה אדם מאמין'. ויש לי תחושה חזקה שיש כאן שימוש שגוי1 (במכוון) של השפה העברית. אגב, גם באנגלית המילה second זהה עבור המשמעות הזמנית והמשמעות הסודרת. זה לא הופך את שתי המשמעויות האלה לזהות ולו במעט. 1 שלא לומר abuse. |
|
||||
|
||||
בלי להכנס לשאלה הלשונית, דייויד יום כבר טען בעניין האמונה ב"השמש תזרח מחר" בעיית האינדוקציה [ויקיפדיה]. אמנם הרדוקציה המחזירנית של הבעיה הפילוסופית לאמירה "אתה אדם מאמין" מקוממת, אבל היא עולה בקנה אחד עם האבחנות של יום. הפתרון של פופר מעמיד את המדע כולו על בסיס נזיל- המדען מקבל כנכון זמנית את כל מה שעשוי להיות מופרך אך טרם הופרך. אבל פתרון זה מצליח להנגיד היטב בין מדע לאמונה. וככל שאני יודע הוא היחיד שמצליח לעשות זאת בצורה שלמה. המאמין אינו רשאי לנטוש את אמונותיו ואילו המדען חייב לנטוש את אמונותיו כל פעם מחדש. |
|
||||
|
||||
אבל אני כמובן לא מאמין בזה שהשמש תזרח מחר. לא כל כך ברור לי איך בעיית האינדוקציה קשורה לטיעון עד כאן. וכן, הפתרון של פופר הוא אכן מוצלח. |
|
||||
|
||||
גם באנגלית, בשפה המדוברת, המשמעות לא תחומה בצורה הדוקה. Believer הוא אדם מאמין, faithful הוא אדם נאמן, עקבי. ירדן הבהיר את המובן הטכני בפילוסופיה ופסיכולוגיה של believe, התוכן של מצב הנפש = mind, אודות דברים. האמונה הדתית, יש אומרים, דורשת את המאמץ שהופך אותה לכזאת דווקא במקום שהתבונה לא יכולה להוביל אותנו צעד אחד נוסף. |
|
||||
|
||||
"שנייה" כיחידת זמן נולדה, בשפה שבה היא נולדה (ערבית?), כמונח טכני, ונגזרה במודע מהמספר הסודר (לפי אותו קישור, דרך הצירוף "דקה שנייה" וקיצורו). משם אמצו שפות אחרות את הגזירה כשהן תרגמו את המונח הטכני. ממש לא סביר שזה התהליך עם "להאמין". הנה טיעון יותר מוחץ: ראינו בהמשך הפתיל שבמקום "מאמין" אפשר באותן דוגמאות לומר "חושב ש". ולאותן פרופוזיציות (pardon my French) - "השמש תזרח מחר", "המוזיקה של שימי תבורי יפה", "מעילה זה רע" - אפשר להקדים "משכנעת ש", "ספק אם", "לא נכון ש". בכל המקרים הפרופוציזיות נבדלות קטגורית באותו אופן כמו אחרי "מאמין ש". לא תטען שכל המילים ברשימה כאן (והיא פתוחה לחלוטין, אפשר להקריץ עוד עשרים בקלות) דו-משמעיות, נכון? |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל לא הבנתי את הטיעון שלך. איזה מילים דו-משמעיות (או לא) ואיך זה קשור? ומה אתה טוען בזה? |
|
||||
|
||||
אי שם במעלה הפתיל כתבת ''שני סוגי ה'אמונה' האלה הם פשוט שתי מילים שונות עם משמעות שונה, שנוונו לכדי מילה אחת בשפה העברית''. ואני רוצה להראות שאתה לא יכול לטעון ממש לדו-משמעות של המילה ''אמונה'', כי תצטרך לטעון לאותה דו משמעות גם במילים ''ספק'', ''לשכנע'' ואינספור מילים אחרות. אולי יש דו-משמעות ואולי לא, אבל היא לא במילה ''אמונה''. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעכשיו הבנתי את כוונתך. כיוון תשובה אחד: אכן כן, המילים שהבאת - משוכנע ש.., ספק ש.., אני חושב ש.. - הן אכן מילים בעלות הרבה משמעויות, לא רק דו-משמעיות. בוא ניקח את 'אני חושב ש...' - אפשר לומר שזה (השימוש במילה בצירוף לאמירה כלשהיא) נכון כמעט לכל אובייקט/פעולה מופשטים/קונקרטיים שאתה יכול לדבר עליהם. לכן אני חושב שהיום יום ראשון, אני חושב שירוק, אני חושב שזה משפט, אני חושב שאני יושב מול מסך אני חושב מילים בעברית, אני חושב שאני אוהב, אני חושב שכואב לי, ובקיצור, כל חוויה סובייקטיבית שהיא יכולה לקבל כפתיח את התחילית 'אני חושב', ועדיין להיות תקינה ברמה מסוימת. כי, באמת, אנחנו משתמשים במילה הזאת להמון משמעויות שונות. התשובה ל- 'ראית את רונית במשרד היום?' או 'החולצה שלי יפה?' יכולה להיות 'אני חושב שכן', והתשובה ל'כמה זה 43 כפול 74' יכולה להיות 'רגע, תן לי לחשוב... 3182'. ובשני המקרים המשמעות של המילה היתה שונה (בראשון - אני מעריך שכן, בשני - היא מתאימה לטעם שלי, בשלישי - אני מבצע חישוב מתימטי). אלא שלא כל המילים בשפה הן כאלה, לא לחינם המצאנו את 'מאמין', 'מעריך', 'יודע בוודאות', 'מנחש', וכמובן גם את הולך/יושב/קופץ, שיש להן הרבה פחות משמעויות חלקן יחידות וחלקן כפולות או יותר. אם אתה טוען ש'אני מאמין' נרדפת ל'אני חושב', אז זה באמת מייתר את הטיעון שלי, אבל זאת נראית לי טענה כללית מדי. הסיבה שהמציאו את מאמין, היא כדי ליצור מחלקה נפרדת של 'מחשבות', שמציינת משהו הרבה יותר ספציפי מ'אני חושב'. לא כל 'אדם חושב' הוא 'אדם מאמין'. לפחות כל עוד אנחנו מאמינים (או חושבים, הה הה) בזה שלמילים נפרדות יש משמעות נפרדת שמיוחדת להן. _____________ בשפת תכנות כלשהיא (שאני ממש לא מחבב) הייתי אומר שאולי 'מאמין' היא סוג של מחשבה, אבל מחשבה היא המחלקה הכללית יותר, ומאמין יורשת ממנה כמה תכונות כלליות, אבל מוסיפה הרבה תכונות ומאפיינים משל עצמה שמבדילים אותה מהמחלקה האם. ועדיין מותר למתכנת פוחז ליצור ממנה גם שתי מחלקות בת, מאמין א' ומאמין ב', ששתיהן שונות זו מזו במשמעותן. מתכנת פחות פוחז היה משתמש במילה נפרדת לכל משמעות1, אבל ככה זה כשנותנים ליותר מדי אנשים לשכתב את הקוד. 1 ובכך מאפשר למשתמשים פוחזים לא פחות לעשות סמטוכה ולהתבלבל בין שתיהן השכם והערב. |
|
||||
|
||||
אבל "אני חושב" (אני עסוק עכשיו בהפעלת כישורי המנטליים) זה בבירור מילה נפרדת מ"אני חושב ש-". זו דו-משמעות מילולית קלאסית, ואפילו התחביר מבדיל ביניהן. פה אני כן מצפה למצוא שפות רבות שבהן לא תהיה מילה זהה לשני הדברים1. באשר ל"אני חושב שראיתי את רוני במשרד היום" ו"אני חושב שהחולצה שלי יפה", טיעון הנגד שלי עומד. שתי הפרופוזיציות הן מקטגוריות שונות, ויש הבדלים עמוקים ומעניינים במה זה אומר שאני "חושב אותן", אבל זו לא דו-משמעות של המילה "חושב". אולי אפשר לטעון שזו כן דו-משמעות של "חושב", אבל זה לא מה שנקרא "דו משמעות מילונית", לא דו-משמעות לשונית בכלל, ואי אפשר לומר שבעברית שתי המשמעויות התנוונו במקרה למילה אחת. פשוט מדובר בסוגים שונים של מחשבות (אוף. אמונות... סברות... beliefs... חשיבוֹת?) אני בהחלט לא טוען ש"אני מאמין" נרדף ל"אני חושב", ואפילו לא ש"אני מאמין ש-" נרדף ל"אני חושב ש-". אדרבא, הצעתי שבטקסט פילוסופי believe that יתורגם ל"חושבת ש-", ולא בתרגום האינטואיטיבי והמיידי יותר "מאמינה ש-", בגלל הבדל הניואנס בענן המשמעויות של שני הביטויים. 1 אם כי בשבע השפות שאני יודע לבדוק בהן, זו כן אותה מילה. אבל חוץ מעברית כולן שפות אירופיות, שהתפצלו לא כל כך מזמן והשפיעו רבות זו על זו וגם על העברית. צריך לחפש בשפות אקזוטיות יותר, שאני לא מכיר. |
|
||||
|
||||
קח את המגיב אריק שמשוכנע שהיה צריך להרשיע את לוינגר בהריגה, ואין שום נימוק רציונלי שיכול לשכנע אותו אחרת. זו אמונה. קודם קיימת האמונה ואז מציירים סביבה את תמונת המציאות. faith היא לדעתי בסך הכל אמונה דתית. לא שונה במהותה משום אמונה אחרת. |
|
||||
|
||||
זה מרגיש כאילו אני דופק את הראש בקיר, אבל אני אנסה להסביר. אני קורא את הפסקאות המצוטטות מתוך כתב האישום ומהן עולה לדעתי שהאישום המקורי בהריגה התאים הרבה יותר לתאור הארועים בכתב האישום מאשר האישום בהריגה בשוגג. זו המסקנה שלי. רגע, עכשיו מגיע החלק המעניין- אילו היו כתובים דברים אחרים בכתב האישום: למשל- שלא ירה לעבר החנויות משני צידי הכביש אלא שירה לעבר מיידי האבנים. אילו היה כתוב דבר כזה הייתי מחזיק בדעה שונה. או למשל אם היה כתוב שמיד לאחר שפגע בשני עוברי האורח צעק "אוי ואבוי" וניגש לעזור להם, תגובה טבעית של מי שפגע בשוגג, הייתי יכול להסכים איתך. אם כך הודיתי שקיימת האפשרות שהייתי חושב אחרת, פשוט לא הצלחת לשכנע אותי, כי המצאת סברות שאין התאמה טובה בינן לבין תאור הארועים בכתב האישום. עכשיו בוא ננסה אותך- מה היה צריך לקרות כדי שתשתכנע ותשנה את דעתך ותאמר- השטח של פלסטינה מזרחית לירדן אינו חלק מהשאיפות הציוניות ולא צריך להיות כלול בתחומי מדינת ישראל. דבר כלשהו, שאם היה מתקיים, היה גורם לך לשנות את דעתך. אם יש דבר כזה- הבה נשמע מהו, ואם אין- נראה לי שהוכחתי את טענתי שאין נימוק רציונלי שיכול לשכנע אותך. לדוגמה- אם הטקסט של הצהרת בלפור או כתב המנדט על ארץ ישראל היה שונה באיזה אופן (פרט) האם היית מסכים שהבית הלאומי של היהודים אינו צריך לכלול את עבר הירדן? |
|
||||
|
||||
א. ברור שכתב האישום המקורי יהיה חמור יותר, כמו שברור שכתב ההגנה מוציא אותו זך ונקי. זה תפקידם של התובע והסניגור במשפט. חבל שאתה לא מבין זאת. ב. אז זהו, שעבר הירדן המזרחי כן היה חלק מהשאיפות הציוניות, ושהויתור עליו נעשה בלית ברירה ולא מרצון. לראיה - קו הגבול שדרשה המשלחת הציונית לועידת השלום בורסאי (ואנחנו מדברים על חיים וייצמן, לא על זאב ז'בוטינסקי) עבר בסמוך למסילה החיג'אזית. |
|
||||
|
||||
א. לא ירדת לסוף דעתי. ב. ברור וידוע. טעות שלי- צריך היה להיות כבר אינו חלק מהשאיפות הציוניות. |
|
||||
|
||||
א. אני לא בטוח שאתה ירדת לסוף דעתך. ב. אם כך אז אין ביננו מחלוקת. התנועה הציונית אכן ויתרה על הגדה המזרחית (ואפילו חתמה על הסכם שלום שמכיר בלגיטימיות של בית המלוכה ההאשמי). זה לא שולל את השאיפה לתקן את העוול ההיסטורי ולאחד את שני עברי הירדן תחת שליטה יהודית בהינתן קוניונקטורה מדינית וצבאית שונה בעתיד. |
|
||||
|
||||
ועניין שני, שמאחר והעניין הראשון היה חשוב לי אני מפריד אותו לתגובה אחרת: שוב פעם אתה שם בפי מילים שלא אמרתי. אתה כותב שאני משוכנע שהיה צריך להרשיע את לוינגר בהריגה, ואני לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שלפי תיאור העובדות בכתב האישום לא היו צריכים להקל את האישום מהריגה. אם היה מורשע או לא זו עניין שונה לחלוטין. הרי סביר להניח שהיה כופר באשמה והיה נערך משפט והיו נשמעות עדויות והשופט היה מחליט ואז אני הייתי מביע את דעתי על החלטת השופט, אם בכלל. איך אני יכול לקבוע את אשמתו או חפותו בלי שהאשימו אותו ובלי שהתגונן בכלל נגד ההאשמה? תחזור עכשיו ותקרא את כל הפתיל עם המידע החדש הזה במוח שלך ותבין עד כמה תפיסת המציאות שלך לוקה בחסר. עכשיו אני מבין שאתה ניסית לנהל איתי משפט ללוינגר (אני בתפקיד התובע, אתה בתפקיד הסנגור) ולקבוע את אשמתו או חפותו בלי שבכלל שמעת עדויות. הזוי. |
|
||||
|
||||
אכן בחוגי הפיסלוסופיה תרגמו את belief ל"האמנה". בעיניי זה נורא, מה גם שהמילה הזו תפוסה למה שעושים לשגרירים, ומה גם שניסיון לגזור מזה פועל נכשל. בעבודת התואר השני שלי בחרתי "סברה" (והפועל "סובר"). עדיין צריך במסגרת אקדמית להציג את זה כמונח טכני, אבל נראה לי שהוא מאפשר טקסט יותר קולח. |
|
||||
|
||||
סתם, מה הערך המוסף ב״האמנה״ לעומת אמונה? רק להבדיל מ-faith? |
|
||||
|
||||
בערך, אבל לא בדיוק. "להאמין" הוא תרגום מתבקש ל-believe, אבל בשימש המקובל בשתי השפות הם לא נושאים בדיוק את אותו ענן משמעויות. כשדוברי עברית משתמשים ב"להאמין", לרוב יש ספק-רמיזה שאין הצדקה אובייקטיבית לאותה אמונה (חלק מהפתיל שלנו סובב סביב זה), בעוד ש-(believe (that נייטרלי לחלוטין בנוגע להצדקה - הוא מציין מצב תודעתי ותו לא. אין בעברית מדוברת מילה נייטרלית כזו, או כך לפחות נדמה לרבים, ולכן ניסו מרצים לפילוסופיה לייסד מונח טכני. (לטענתי "הוא סבור ש" נייטרלי, והוא בעברית כמעט מדוברת; ממנו גזרתי את "סברה" ו"סובר". לחובתי יש לציין ש"סברה" בעברית שגורה אינה נייטרלית - כשמשתשמים בה זה לרוב מלווה בספק בנכונות הסברה. עוד לחובתי, "סובר" בזמן הווה בכלל לא בשימוש בעברית. ועדיין, זה עובד הרבה יותר טוב מ"האמנה". אבל כשאני חושב על זה עכשיו, מה רע ב"חושב ש"?) (מתנצל מראש על שטויות וסרבולים מיותרים בתגובה זו, אני עייף.) |
|
||||
|
||||
''סובר'' נראה לי טוב, וגם ''חושב ש'', כשחושבים על זה. נדמה לי שבאחרון אפילו השתמשתי לאורך הפתיל. או לפחות חשבתי עליו. |
|
||||
|
||||
חלילה, ההסבר מתקבל על הדעת והשעה הייתה מאוחרת. גם ל-belief יש קונוטציות פחות נייטרליות. שאומרים belief על שלום עולמי, או על דוקטרינה של דת מסוימת, זה לא הרבה פחות סובייקטיבי מ-faith (למרות ש-faith מבטא משהו יותר קונסיסטנטי ורציני). 'אמונה' כן מכסה את ההיבט הזה של belief, לפחות in common parlance. אטימולוגית, מאוד יכול להיות ש-belief חוזרת לפן הסובייקטיבי, לא הנייטרלי של התופעה. גם אם לא, ניכר שהקונוטציות הסובייקטיביות שלה היו שם קודם. כנראה ש"האמנה" מנסה לחזור על אותה גזירה מהסובייקטיבי לנייטרלי, כדי לתפוס את כל רשת הקונוטציות שנרקמו סביב זה. אבל למה צריך לדייק כ"כ? הניואנסים האלה באמת מספיק חשובים בשביל שנגיד "האמנה"? |
|
||||
|
||||
קודם כל הדיון מאוד מעניין ,תודה לכולם. למי שמעניין אותו מה היא אמונה ביהדות (סליחה אם מישהו נפגע שאני משתמש במילה הזאת,אני מבטיח שקללות ממש קשות כמו "ציונות" לא תקראו בתגובה הזאת) |
|
||||
|
||||
*שלמה אבינר מתנפל עלי מחלון בצד שמאל של המסך* זווית מעניינת, אבל אני לא סומך על המקור הזה. מה לך יש לומר בנושא? |
|
||||
|
||||
איך נתפסת דווקא לזווית הזאת עם חלונית קטנה סטטית שבאמצע בחלון ע-נ-ק מתנגן השיעור?! תגובה למה? הוא לא מתנפל עליך,תשאר במקום ואל תעשה תנועות פתאומיות ותראה שהוא ממש חמוד. אם מה שיש ליהדות (הבוגרת והרצינית לא זמיר כהן ואמנון יצחק) להגיד על אמונה כדאי שתשמע את זה. דא"ג,תגובה מאוד מצחיקה |
|
||||
|
||||
כאמור, הזווית היהודית מעניינת וחשובה בעיני. עם אבינר יש לי בעיה. מילא, זוטות. |
|
||||
|
||||
בוא נלך קודם לפועל believe. יש לו שתי משמעויות די שונות, אבל הן נבדלות תחבירית. believe that, שבעיקרה היא הדבר הנייטרלי שאנו מדברים עליו בפתיל, ולעומתה believe in, שמדבר לרוב על תחושת ביטחון במשהו "גדול" (אלוהים, דמוקרטיה, שלום עולמי). שם העצם belief מאחד את שתיהן, ויוצא דו-משמעי. כנראה לא צריך לדייק כל כך, בדיון פילוסופי בין פילוסופים ממילא מסבירים פעם אחת ואז יודעים על מה מדובר. אבל פילוסופים נוטים להיות פרפקציונסיטים כשזה מגיע לניסוח. |
|
||||
|
||||
כאשר ישנה אפשרות שנוכל לברר בעתיד עניין מסוים, אבל כעת יש סברות שונות, אז אני סובר סברה. אני מאמין ש... נשמעת לי כמו גרסה מתנצלת או מנומסת של אני סובר ש... ולדעתי אינה שונה מהותית מנראה לי ש... ואני חושב ש...; נראה לי שבדיבור נוטים להשמיט את ההנמקות כאשר מאמינים ש... אבל מתוך העצלות שהשימוש בפועל הזה מאפשר בדו משמעות שלו ולא מתוך עקרון. כאשר אין אפשרות שנוכל לברר בעתיד עניין מסוים אז אפשר 1. לשתוק עליו 2. להאמין ב... אני מאמין באמונה שלמה ב...{ביאת המשיח; יוסי בניון; טוב השמימי} |
|
||||
|
||||
להבנתי, אתה לא מאמין ב... יוסי בניון - כי מה זה אומר בכלל? אתה מאמין שהוא קיים? שהוא אלוהי? אתה מאמין ש...יוסי בניון כדורגלן מוכשר. ואתה מאמין ש...באותה סיטואציה היה מקפיץ את הכדור מרגל לרגל, מהתל בשומריו ובועט בהצלחה לשער היריב. |
|
||||
|
||||
אני מאמין בשימוש הקדוש. לא במה השימוש הקדוש היה עושה. אני מאמין בו עצמו. ושכל הכופרים יקפאו בגיהלום. |
|
||||
|
||||
העברית המדוברת עושה משהו דומה - מאמין ב- לעומת מאמין ש-. מצחיק שגם בעברית ״מאמין ב-״ היא המוקדמת, כפי שאתר האטימולוגיה גורס לגבי believe in (בכל מיני תצורות: ההוראה שווה). נראה שבמידה מסוימת, שתי השפות מניחות קשר בין להאמין ב- ללהאמין ש-, הוראה נייטרלית ולא נייטרלית. מעניין למה התקה כזו יותר קשה לנו עם ׳אמונה׳. ===>״בדיון פילוסופי ממילא מסבירים פעם אחת ואז יודעים על מה מדובר.״ איך אמר היידגר? Naturlich (; |
|
||||
|
||||
נכון. אכן מעניין. |
|
||||
|
||||
האין זאת נקודת ריכוז המאמץ האמוני? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אומרים שהשנה השפעת קלה במיוחד., אבל - המשך החורף עוד לפנינו, עוד מערכת חורף כבדה כמו בשבוע האחרון אפשר יהיה לסכם אם השנה יש שפעת בישראל או לא. |
|
||||
|
||||
תיקון ניסוח: אומרים שהשנה היקף השפעת בישראל קטן מאוד. אין לי מושג מה היקף השפעת בשאר העולם. |
|
||||
|
||||
בעקבות תגובה 647902 רופאים באינדונזיה, מדינה מוכת מעשנים, פיתחו שיטות לטיפול במחלות כמו סרטן ל[כל] סוגיו, אמפיזמה וגם אוטיזם, באמצעות טבק אותו הם מגרדים מסיגריות. מתוך תחקיר של מגזין החדשות המומלץ VICE |
|
||||
|
||||
האם זה אומר שצריך להחזיר את מאות המיליארדים לחברות הסיגריות? ______ מן הסתם לא. |
|
||||
|
||||
צריך יהיה - כשהחברות תחזרנה לחיים את אלה שמתו בעקבות השמוש במוצריהן. |
|
||||
|
||||
אמרו את זה קודם, לפני - לא משנה |
|
||||
|
||||
אולי אפשר סקר חדש? רעיונות, מישהו? |
|
||||
|
||||
- למי תצביע השנה (ולמה?) - מה הכי מפחיד אותך בהתקלות עם שוטר? (ייתן לי דו"ח/ירביץ לי באלה/יטריד אותי מינית/ישים אותי במעצר/ייקח ממני שוחד וירוץ לספר לחבר'ה/ייקח לי את הטלוויזיה/יקרא לדובי הדוברמן) - מתי להערכתך תבוא המפולת הכלכלית הבאה? - מהם מקורות הידע שלך לגבי חדשות ואקטואליה? (עיתון מעצים מתים/עיתון רשת בעברית/עיתון רשת בלועזית/בלוגים של פשיסטים/בלוגים של שונאי ישראל/הבלוג האישי שלי(פשיסט/עוכר ישראל)/רכילות סביב שולחן האוכל/רכילות סביב שולחן השבת/רכילות בתא המעצר המקומי(זה אחרי פגישה עם השוטר)/האייל הקורא |
|
||||
|
||||
הייתי בעד ההצעה האחרונה שלך עד שניזכרתי ששאלה כזו תסתיים (על סמך כלל גודווין2 ) ב- 500 תגובות מיותרות על יחסי יהודים ערבים. ------------- כלל גודווין2 אומר: כל פתיל ארוך דיו מסתיים בדיון בבעיה הפלשתינית. |
|
||||
|
||||
עתון מעצים מתים? אני מכיר עתון מעצים חיים (אם ראש הממשלה ורעייתו נחשבים חיים) ועתון משפיל חיים, אני לא מכיר אף עתון ישראלי שעיקר עיסוקו הוא העצמת מתים. |
|
||||
|
||||
ולכשתמות סופית העיתונות המודפסת איפה נקרא אז את מודעות האבל? בפיד שלנו? |
|
||||
|
||||
אתה קורא מודעות אבל? וכן, בהחלט. ההספדים יתפרסמו ברשת ויגיעו גם לפיד שלך. |
|
||||
|
||||
יש מי שקורא כל בוקר את מודעות האבל בעיתון כדי לוודא שהוא עצמו לא מופיע שם. |
|
||||
|
||||
בשבב שבראש שלנו, כמובן. אבל רק במקרה שהוא ירשה לנו לראות את זה. |
|
||||
|
||||
אם כבר השבב שבראש שלנו, ל NSA בטח תהיה איזו דלת אחורית אליו, לא? |
|
||||
|
||||
זה במקרה הטוב. במקרה רע, לשבב כבר תהיה דלת אחורית ל-NSA. פ-בם פם פ-בם. |
|
||||
|
||||
"לשבב כבר תהיה דלת אחורית ל-NSA." מה? |
|
||||
|
||||
הכוונה כמובן לזה שהשלב שבו השבב נשלט על ידי/מהווה חלק מסקיינט (או כל מודעות AI אחרת לבחירתך) שיש לה כמקובל גישה גם לכל שאר הרשתות בעולם, גרוע יותר מהשלב שהNSA מבוסס האנשים עדיין שולט בעניינים. הלינק היה רמז נוסף בכיוון. |
|
||||
|
||||
השבב במוח שמחובר לבינה מלאכותית הוא האלטרנטיבה הטובה והעדיפה, האלטרנטיבה של סימביוזה בין האדם והבינה המלאכותית. פתרון ההשמדה של סקיינט הוא האלטרנטיבה הגרועה, האלטרנטיבה שבה אנשים לא יסכימו לשבב במוח ולסימביוזה. |
|
||||
|
||||
You will be assimilated. אח, נוסטלגיה. |
|
||||
|
||||
על טעם וריח אין טעם להתווכח. בייחוד כשהם ממילא ניתנים לתכנות מחדש על ידי השבב שבראש שלך. |
|
||||
|
||||
הספקתי בינתיים לצפות בסרט "Ex Machina". הסרט הולך בכיוון של עימות והשמדה. בהמשך - ספויילרים. אליעזר יודקובסקי אמר שקוף לא יכול לבנות כלוב שאדם לא יצליח לברוח ממנו - זו תמצית הסרט. בשיא הסרט הבינות המלאכותיות תוקעות סכין בגבו של אדם ואחר כך בחזהו. הן מחדירות את הסכין באיטיות לגופו תוך מבט חודר בפניו, מבט שכולו סקרנות. לא זעם, לא רשע, לא שינאה, אלא תצפית בתופעת המוות, צורך אובססבי של יצור תבוני ללמוד ולהבין. מהמם. |
|
||||
|
||||
במחילה, לדעתי הפרשנות לא משתמעת מהציטוט. אתה זוכה לציון 1.5 מתוך 10 בסולם המשפט השנון (ע"ש קלוד). |
|
||||
|
||||
אריק הבין. גם לא להבין בדיחה, גם לקבל הסבר וגם לחלק ציונים מזה שלא הבין זה לא נאה ולא יאה. מי שלא הבין הוא האחרון שזכאי לתת ציונים. |
|
||||
|
||||
פעם היו כאן סקרים על עניני תרבות - ספרים, מוזיקה וסרטים. כבר מזמן אין כאלה. לא הגיע הזמן להחזיר אותם? |
|
||||
|
||||
אני בעד. הצעות קונקרטיות? |
|
||||
|
||||
פעם היו כאן אנשים שהתעניינו בתרבות - ספרים, מוזיקה וסרטים. כבר מזמן אין כאלה. לא הגיע הזמן להחזיר אותם? |
|
||||
|
||||
(סליחה מאותם מתי מעט שעדיין כותבים כאן ונמנים על האוכלוסיה הזאת) |
|
||||
|
||||
ייתכן שיותר ממתי מעט. אולי אפילו חלק מהאוכלוסיה שאתה לא כזה מאושר על שבאה לכתוב ב"אייל". תגובה 650829 |
|
||||
|
||||
כן, הגיע הזמן. תחזור, תחזור. זה כתוב בספרים, בשירים, ועכשיו גם סרטון קיבלת - אתה מסודר מבחינה תרבותית. |
|
||||
|
||||
כשהכנופייה הנמצאת בשלטון מנסה לקעקע את מה שנשאר מהתרבות הישראלית, כנראה שכבר באמת אין תקנה לריקבון. |
|
||||
|
||||
אז החורף כמעט ניגמר. וזה הסיכום. בתי החולים די מפוצצים היום (כך מספרים בתיקשורת), לא התחסנתי נגד שפעת, לא חליתי בשפעת , אפילו לא חטפתי הצטננות ראויה לשמה. מה צפוי לנו בשנה הקרובה ? כלי התיקשורת באמריקע מצאו להם הפחדה חדשה - החצבת. החצבת, או בשמה העממי "אבעבועות", פרצה בארצות הברית בינואר 2015 , בדיסנילנד, ומשם (אולי) התפשטה (נכון להיום 10 פברואר) לשאר ארצות הברית (122 מקרי מחלה עד כה). לא היו קורבנות בנפש עד כה, לא פורסם על סיבוכי חצבת (אומרים שאמורים להיות). כובד האשמה לפריצת החצבת בארצות הברית (לפי התיקשורת) הוא בהורים החצופים שלא חיסנו את ילדיהם על פי מצוות שירותי הבריאות. בחורף הבא יבוא מסע הפחדה נגד חצבת והדרישה "רוצו לחסן נגד חצבת". מנגד נשמע מהסרבנים שחיסוני חצבת גורמים לאוטיזם. |
|
||||
|
||||
עונת השפעת רק באמצעה. מבין מכרי הקרובים בינתיים לקו 4 בשפעת השנה, לא זכור לי שאף אחד שאני מכיר חלה בשנים האחרונות (לפחות לא מישהו שאני מכיר מספיק טוב כדי לשים לב שהיה חולה). בקשר לחצבת: http://www.realitybugs.me/2015/01/28/measles-disneyl... |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה רק ענין של שפעת, אבל כמות וחומרת מחלות החורף שסביבי השנה היא מהחמורות ביותר בשנים האחרונות. אני מודע לזה ביתר שאת, כי מאחר ויש לנו תינוקת חדשה בבית, אנחנו מנועים מביקורים של חולים, מה שגרם לכמה מהמקורבים ביותר - משפחה וחברים כאחד - לבקר אותנו במשך שבועות ארוכים. |
|
||||
|
||||
ביקרו אותכם על חוסר היכולת לבקר אתכם? |
|
||||
|
||||
להיפך, אנחנו מרגישים קצת נטושים... |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שלא מגיע כל שנה זן חדש של חצבת. חצבת היא מחלה שיש לה חיסון יעיל. אם לא היו כיסי חוסר חיסון, המחלה הזו לא הייתה מצליחה להתפשט. כמו הפוליו, גם החצבת לא מגיעה מחיות אחרות ולכן הכחדתה מהאנושות תעלים אותה לחלוטין. וכן, עדיין מעל 100,000 אנשים מתים כל שנה מחצבת. |
|
||||
|
||||
אני תמיד חשבתי ש''אבעבועות'' זה השם העממי ל''אבעבועות רוח'' |
|
||||
|
||||
מה שנותן לי רעיון לסקר נוסף: באיזו מהמחלות הבאות נתקלת בפועל? |
|
||||
|
||||
כאן צריך להגדיר מראש אם מדובר בגוף ראשון או בגוף שני. |
|
||||
|
||||
אתה צודק חלקית (רציתי לאחר יום לעשות הגהה ולמחוק את הערתי לגבי אבעבועות אבל לא יכולתי). באופן מדוייק אבעבועה זו שלפוחית בעור, אבל בלשון עממית כל פריחה עורית שדומה לזה (כגון נגעים *נקודתיים*) עשויה להקרא אבעבועות. פריחה שאינה *נקודתית* תקרא בשפה עממית בשמות אחרים. |
|
||||
|
||||
מערכת הבריאות שלנו לא מסוגלת אפילו לגרום לשר לאזרחים ותיקים להגיע לגיל ותיק, למרבה הצער. |
|
||||
|
||||
יש דברים ששום מערכת בריאות לא יכולה לעשות. אפילו אפל עוד לא הצליחה להמציא משהו שיגרום למנכ''ל שלה להגיע לגיל ותיק. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, דווקא הספקנות שלו החישה את מותו. הוא התעקש לנסות להטיב את בריאותו באמצעים טבעיים (טבעונות למשל) והתעכב בבדיקות כך שכאשר לבסוף הסכים לניתוח, היה כבר מאוחר מדי. ספקנות וביקורתיות מתקשרים עם חדשנות אבל להיות קיצוני בספקנות כנגד ידע מסורתי לא מוסיף בהכרח בריאות ולפעמים להיפך. |
|
||||
|
||||
ג'ובס נותח ב-2003 ומת ב-2011, מסרטן (Pancreatic Neuroendocrine) ש- 55% מהמאובחנים בו שורדים 5 שנים (מן הסתם אחוז השורדים נמוך יותר אחרי 8 שנים). כנראה שג'ובס לא הועיל לבריאותו, אבל קשה להגיד שהוא החיש את מותו. |
|
||||
|
||||
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה שכולל העלאה של קצבאות הילדים מחזיר גם סעיף של הפחתת הקצבה למי שלא מחסנים את ילדיהם. |
|
||||
|
||||
מדברי ליצמן בפרסום שציינת משתמע - התקנה על שלילת קיצבה היא רק קומבינה (ליצמן יחליט מתי לממש אותה ומתי לא). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |