בתשובה להפונז, 22/10/14 10:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואכן גם לטטנוס יש לתת זריקות חיזוק מעת לעת (לא זוכר מה ההמלצה) משום שהמערכת החיסונית שוכחת לייצר את האנטיגנים אחרי כמה שנים. ההבדלים בינו ובין שפעת קשורים לכך שהמחלה נגרמת מרעלן שהבקטריה מפרישה ולא מפעילות הבקטריה עצמה והזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים. בזריקת שפעת יש אנטיגנים מן המוכן. (ויש עוד סוגי חיסונים שמכילים בקטריות או וירוסים מוחלשים או מתים) נ.ב. יש גם הבדלים אפידמיולוגיים - טטנוס אינו מדבק ולכן השיקול היחיד למתן זריקה הוא סיכויים לחשיפה ולא יצירת חיסון עדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו באמת בלבלת אותי1. כל השיטה של חיסון כפי שהיא מוסברת באופן פופולרי, היא שאתה מלמד את המערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים, כך שכשכשהיא תיתקל במחלה האמיתי, היא מייד תייצר הרבה כאלה ושלום על ישראל. עכשיו, אנטיגנים (באדיבות ויקיפדיה) הם המולקולות שמעוררות תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים. אז מה זה אומר שבטטנוס "הזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים"? הגוף אמור לייצר נוגדנים (בהשפעת אנטיגנים זרים) ולא לייצר אנטיגנים בעצמו. לא ככה? 1 סליחה שאני מנצל אותך לשיעור ביולוגיה 101, אבל כמו שאמר האבא בבדיחה הידועה - אם לא תשאל, איך תדע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, סליחה, התבלבלתי במונחים (מאחר ועברו איזה 10 שנים מההתקלות האחרונה שלי בביולוגיה וגם זה לא היה בעברית) בקיצור - חיסון טטנוס מכיל רעלן שבד"כ מופרש ע"י חיידקים, אבל לא את החיידקים עצמם, כך שלגוף יש הזדמנות לייצר נוגדנים לרעלן בנחת. הגוף שוכח לעשות זאת אחרי כמה שנים ולכן יש צורך בזריקות זירוז. חיסון שפעת בזריקה מכיל וירוסים מומתים בשבתם כאנטיגנים והגוף מייצר נוגדנים (ושוכח מהם אחרי שנה או פחות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |