 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני משתדל להתחסן מדי שנה, מתוך השיקול הבא: - לא מופרך להניח שבימי חיי יופיע זן אלים במיוחד של שפעת (עופות, חזירים, ...), בדומה לזה של 1918 - ייתכן שלא יפותח לו חיסון בשלב מוקדם מספיק (דהיינו, לפני שיגיע לארץ) - במהלך השנים בהן תתפתחנה המוטציות של הזן הזה, חלק ממטענו הגנטי עשוי להופיע מפעם לפעם גם בזנים "רגילים" של שפעת, אשר מופיעים מדי שנה - לכן, ככל שמערכת החיסון שלי תכיר יותר זני שפעת, תגדל הסבירות לכך שהיא תדע להתמודד עם אותו זן אלים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קל מאוד לבדוק מחקרית את התזה שלך, אפשר לחסן קבוצת אנשים (בריאים) נגד שפעת במשך 5 שנים, וקבוצה שניה לא לחסן בכלל, ולבדוק כמה מקרי שפעת, יקרו בשנים ה-6 וה-7, בה אף אחד לא יחוסן. אם התשובה תהיה כהשערתך, שחיסון בשנים הקודמות מוריד את הסיכון לשפעת (בכמה?), זה מעורר שאלה למה לא לתת כמה זריקות עם כל הזנים מה-X שנים האחרונות למתחסן חדש, ולאחר מכן לתת זריקות נוספות בשנים שלאחר מכן רק אם התגלה זן חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני הבנתי/קראתי/שמעתי, כל הבעייה עם שפעת היא שהנגיף מתמוטץ1 בקצב מטורף. האנלוגיה שאני שמעתי היא שאם תיקח עשרים אנשים בחדר, כך שהראשון ידביק את השני, שידביק את השלישי, וכו', עד שהאחרון ידביק את הראשון - הנגיף כבר יהיה שונה מזה שיצא לדרך. בגלל זה הזנים מ-X השנים האחרונות הם הרבה פחות רלבנטיים. יתירה מזו (ועקב כך), החיסונים עצמם הם רלבנטיים לרגע החיסון (עם איזה סוג של 'שיערוך' לגבי מוטציות בטווח הקצר - אני לא סגור על זה ואיך עושים את זה טכנית) בתחילת עונת השפעת, ולא בטוח שהם יחסלו את כל המוטציות שיתפתחו במשך העונה. (הרי אם החיסון הישן היה משפיע - למה בכלל לחסן כל שנה?) 1 עובר מוטציה, הזכויות שמורות לי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא תוך כמה זמן\ הדבקות הנגיף משתנה כך שהחיסון אינו יעיל, מן הסתם המספר 20 הדבקות אפילו לא קרוב למציאות, והמספר האמיתי הוא גדול בהרבה, אחרת, שום חיסון לא היה מועיל, והיו בכל זמן נתון מספר עצום ובלתי ידוע של זני שפעת. מכך שבחיסון יש בדרך כלל 2-3 זני שפעת בלבד, הרי שהנגיף מתמוטץ בקצב איטי בהרבה, ובכל מקרה לא ברור מאיפה המסקנה שהנגיף של לפני שנתיים נכחד, ואינו מחזיק נתח שוק כלשהוא (נניח 10 אחוז מההדבקות). ייתכן שהסיבה המרכזית לחיסון מחדש היא הירידה ביעילות החיסון גם לאותו נגיף לאחר פרק זמן מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כנראה אלפי מוטציות רק שרובן, כדרכן של מוטציות (במציאות ולא בטלוויזיה) לא הופכות לזן יציב ומזיק. החיסונים מכוונים לקבוצות שנראות בעלות פוטנציאל נזק גבוה. באשר למשפט האחרון - זה כמובן ייתכן, אבל אז צריך להסביר למה דווקא עבור הנגיף הספציפי הזה מערכת החיסון מאבדת את הזיכרון ארוך הטווח שמאפיין אותה מול נגיפים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבהרת למה שהשפעת מדגם 2014, תיכחד בשנת 2015. כלומר, גם אם נניח ששפעת 2015 היא שפעת משופרת (מנקודת מבטו של הוירוס), מה גרם לשפעת 2014 להיכחד? למה ששפעת 2015 תהיה הדומיננטית בכלל, ולא שפעת 2007? או שפעת 2011, אליהן כבר התחסנתי? אי אפשר לאחוז במקל בשתי קצותיו, מחד לטעון שהשינוי מהיר כך שצריך כל שנה חיסון חדש, בלי לברר נגד מה התחסנת כבר (גם אם אתה מתחסן כבר 20 שנה רצוף), ומאידך, שהמוטציות איטיות ולכן החיסון (שההחלטה על הרכבו התקבלה כמה חודשים לפני שניתן) יהיה רלוונטי במהלך עונת השפעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מראש מסתייג ואומר שאני לא מומחה בנושא, והמעט עליו הוא רק ממה שקראתי או שמעתי, חלקית מכאלה שמבינים בזה יותר, וגפ זה נתון לתעתועי הזכרון שלי. אז קח את מה שאני אומר עם גרגר מלח. בקשר למקל - אם מה שאני זוכר נכון (ואולי זה עונה גם על התחילית שלך) - אני לא אוחז משני קצותיו, רק בקצה שטוען שהשינוי מהיר. לא אמרתי שהמוטציות איטיות. הן מהירות, ועדיין, בעולם שאיננו אחד או אפס, ייתכן שחיזוי למספר שבועות/חודשים מועטים, עדיין תקף באופן כלשהוא, ולעומת זאת חיזוי לשנה כבר כמעט לא פוגע. אגב, עדות לזה עד כמה שאני מבין, היא שחיסון משפעת לא לחלוטין מונע שפעת - בניגוד לרוב החיסונים האחרים שנחנו מכירים, שבאחוזים כמעט מוחלטים מכחידים את המחלה המדוברת. ולסימוכין אביא ציטוט מויקיפדיה1 - "חיסון המיוצר בשנה מסוימת עשוי להיות לא יעיל בשנה שלאחריה, מאחר שזני שפעת חדשים ושונים הופכים להיות דומיננטים. לפיכך בכל סתיו מיוצר חיסון שיכיל את שלושת זני השפעת הצפויים להיות דומיננטים בשנה הקרובה". ועוד משהו משם שיכול להבהיר את ענין התחזית: "מאחר שההתפרצות העונתית של השפעת מתחילה בכל שנה בדרום מזרח אסיה ורק כעבור חצי שנה מגיעה עם החורף לחצי הכדור הצפוני, ניתן להעריך לפי בידוד הזנים באסיה מה הצפי לשלושת הזנים הדומיננטיים לשנה הקרובה". טוב, לפחות בניגוד לכלל הנפוץ, הפעם דווקא הצהובים ולא השחורים נדפקים. 1 לאור כל התהיות כאן הלכתי לרגע לבדוק שאני לא מדבר שטויות גמורות, טועה ומטעה. אני שמח שכנראה לא כך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצהובים לא נדפקים. מאחר והכדור הוא עגול (מקור: את זוהייר בהלול, כך שאל תתווכח) אותם צהובים מקבלים את החיסון שלהם על סמך מה שהתרחש ב"מערב" בחורף הקודם (שהוא, כמובן, הקיץ של אותם צהובים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצהובים בדרום מזרח אסיה (קרי קרוב לקו המשווה) אין חורף וקיץ, אלא עונה יבשה ורטובה, עם הבדלי טמפרטורות קטנים יחסית ביניהן. לצהובים צפונה יותר יש כבר עונות שדומות יחסית לעונות האירופאיות, ואין סיבה ששפעת תתחיל שם קודם. אם כבר האוסטרלים ו(חלק מ) הדרום אמריקאים יכולים לסמוך על האירופאים ולהפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
谢谢 1 1 שְיֶה שְיֶה2 2 תודה בסינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שדרום מזרח אסיה הוא המקום שבו הנגיפים עוברים מעופות לחזירים ומהם לבני אדם, בגלל הסמיכות במגורים, כך שהכדור לא עגול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הבנתי שזה המצב רק לגבי זנים חדשים לגמרי (או, אם לדייק: זנים שהיו מוגבלים לפגיעה בבע"ח ועברו לאחרונה מוטציה שמאפשרת להם להדביק אנשים), כמו שפעת העופות ושפעת החזירים שהזכרת, בניגוד למוטציות של הזנים הבנאליים שנגדם ניתן החיסון (נציגים משלוש/ארבע קבוצות עיקריות: H1N1 H3N2 ואחד או שניים מקבוצה אחרת, B). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שדרום מזרח אסיה נמצאת בחצי הכדור הצפוני, ההערה מוויקיפדיה תמוהה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהשנה החיסון מספק הגנה רק ל50% ממקרי השפעת, בדיוק בגלל המוטציות הנזכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהשנה החיסון מספק הגנה רק ל23% ממקרי השפעת, בדיוק בגלל המוטציות הנזכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שני תהליכים - האחד הוא סחף אנטיגני, בו הוירוס עובר שרשרת של מוטציות קטנות שלרוב אינן מפריעות למערכת החיסונית לזהותו כ''אותו'' וירוס והשני הוא הסחה אנטיגנית בה מתחולל בוירוס שינוי גדול ופתאומי. תוצרי ההסחה מזוהים בתור זנים חדשים ומצריכים חיסון נפרד לעתים קרובות. למשל השנה למיטב זכרוני לא צופים הופעה של זנים חדשים ולכן החיסון הוא באותו הרכב כמו זה של שנה שעברה, אבל מאחר וזה חיסון מבוסס נוגדנים הוא לא מחולל חסינות ארוכת טווח כלל. ישנו חיסון חדש בשלבי פיתוח ראשוניים המשתמש במנגנון אחר (הדומה יותר לאופן בו מערכת הנשימה נלחמת בשפעת) שאמור להיות אפקטיבי לאורך זמן ולכל הזנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הפירוט. שאלה קטנה: וחיסון נגד טטנוס לא מבוסס נוגדנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן גם לטטנוס יש לתת זריקות חיזוק מעת לעת (לא זוכר מה ההמלצה) משום שהמערכת החיסונית שוכחת לייצר את האנטיגנים אחרי כמה שנים. ההבדלים בינו ובין שפעת קשורים לכך שהמחלה נגרמת מרעלן שהבקטריה מפרישה ולא מפעילות הבקטריה עצמה והזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים. בזריקת שפעת יש אנטיגנים מן המוכן. (ויש עוד סוגי חיסונים שמכילים בקטריות או וירוסים מוחלשים או מתים) נ.ב. יש גם הבדלים אפידמיולוגיים - טטנוס אינו מדבק ולכן השיקול היחיד למתן זריקה הוא סיכויים לחשיפה ולא יצירת חיסון עדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו באמת בלבלת אותי1. כל השיטה של חיסון כפי שהיא מוסברת באופן פופולרי, היא שאתה מלמד את המערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים, כך שכשכשהיא תיתקל במחלה האמיתי, היא מייד תייצר הרבה כאלה ושלום על ישראל. עכשיו, אנטיגנים (באדיבות ויקיפדיה) הם המולקולות שמעוררות תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים. אז מה זה אומר שבטטנוס "הזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים"? הגוף אמור לייצר נוגדנים (בהשפעת אנטיגנים זרים) ולא לייצר אנטיגנים בעצמו. לא ככה? 1 סליחה שאני מנצל אותך לשיעור ביולוגיה 101, אבל כמו שאמר האבא בבדיחה הידועה - אם לא תשאל, איך תדע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, סליחה, התבלבלתי במונחים (מאחר ועברו איזה 10 שנים מההתקלות האחרונה שלי בביולוגיה וגם זה לא היה בעברית) בקיצור - חיסון טטנוס מכיל רעלן שבד"כ מופרש ע"י חיידקים, אבל לא את החיידקים עצמם, כך שלגוף יש הזדמנות לייצר נוגדנים לרעלן בנחת. הגוף שוכח לעשות זאת אחרי כמה שנים ולכן יש צורך בזריקות זירוז. חיסון שפעת בזריקה מכיל וירוסים מומתים בשבתם כאנטיגנים והגוף מייצר נוגדנים (ושוכח מהם אחרי שנה או פחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ניתן להבין מכך שחשיפה למחלה עצמה מחוללת זכרון חיסוני לטווח ארוך, בעוד שלחיסון אין יכולת כזו? ואם כך, האם החיסון מונע הדבקה במחלה, ובכך שולל מהגוף את היכולת לרכוש חסינות לזני השפעת שבסביבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיסון לא שולל את היכולת לרכוש חסינות, הוא גורם לגוף לרכוש חסינות בלי לשלם את מחיר המחלה (אם כי כאמור החסינות לא פועלת בדיוק באותו אופן). מחלות אחרות מתנהגות באופנים שונים - למשל חזרת מחוללת הגנה לטווח ארוך ולעומתה אבעבועות רוח מחוללות הגנה מהתסמינים הראשוניים, אבל הוירוס נותר רדום במערכת העצבים ויום אחר יש סיכוי שיגלה עצמו בצורת שלבקת חוגרת (ותודה לאמא ואבא שלא חיסנו אותנו). לבסוף, מחלות כמו טטנוס אינן מחסנות כלל ורק החיסון יכול להגן מפניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הייתי בטוח שאחרי כל חיסון/הדבקה בשפעת נשארים בגוף תאי זכרון חיסוני (אולי מסוג T?) שמקנים הגנה לטווח של כמה שנים לפחות. מסתבר שהעולם פחות פשוט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהחיסון הטבעי הוא למשך זמן ארוך יותר, אבל כפי שציינתי לעיל הוא משתמש במנגנון שונה שמטפל רק בזן בו כבר נדבקת. מאחר וב''דכ יש לפחות שני זנים בכל שנה ומאחר והם כאמור עוברים מוטציות גדולות מעת לעת, ההגנה היא חלקית ביותר. לכן הרעיון של הימנעות מחיסון כדי לחלות ולבנות מאגר נוגדני הוא לא אפקטיבי במיוחד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |