אונס ואבולוציה - הבנה ומניעה | 3118 | ||||||||||||
|
אונס ואבולוציה - הבנה ומניעה | 3118 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
"הנקודה החשובה ביותר ואולי הבולטת ביותר, שזוכה להכחשה גורפת כל כך, היא שלאונס יש מרכיב מיני מרכזי" כמה קל לפתור בהבל פה גוף מחקרי בן 30 שנה. לא להתמודד עם טענות, לא להתייחס בכלל למה שנכתב ונחקר - ונכתב ונחקר כל כך הרבה. יש כל כך הרבה מחקרים - כן, כאלה שבהם אשכרה הלכו ודיברו עם אנסים ועם נאנסות - שהראו שלמוטיבציות שלהם אין קשר למין. אבל רגע, זה מפריע לתיאוריה. (אגב, אף אחד מעולם לא אמר שכל המקרים של אונס אינם קשורים למין, החוקרים מדברים על מגוון של מוטיבציות) 'אם לאונס יש מרכיב מיני, הוא בהכרח יהיה חלק מהברירה המינית' הנחת המבוקש - לכל התנהגות מינית יש בסיס אבולוציוני. 'הגורם המרכזי הבולט בהקשר הזה הוא הרצון הבסיסי לקיים יחסי מין' וזה נאמר על סמך כמה מחקרים? אפשר לראות רפרנסים? 'בין האנסים יש שיעור גבוה יותר של גברים שמתקשים להכיר בחורות בדרך רגילה ולא כופה' מה כאן סיבה ומה מסובב? אולי טיפוס האישיות של גברים מסויימים (אלים, שונא נשים, לפי הטענות שנפנפת) מתקשה להכיר נשים מצד אחד, ונוטה לאנוס מצד שני? 'יש הטוענים שהעובדה שגם נשים בגיל מבוגר נאנסות, מפריכה את המרכיב המיני של האונס. אבל נשים מבוגרות מקיימות יחסי מין מרצון. האם זה אומר שיחסי המין הללו אין להם שום דבר עם מיניות?' לא, זה אומר שליחסי המין הללו אין שום דבר עם רביה. מ.ש.ל. ' הוכחה לטענה שאונס נובע ממניעים מיניים ולא אלימים, היא בעובדה שרוב מעשי האונס אינם מסתיימים בהרג הקורבן.' וההוכחה לזה שלמכות במועדונים אין מניעים אלימים היא בעובדה שרוב מקרי המכות במועדונים אינם מסתיימים בהרג הקורבן. 'נשים בגיל הפוריות חוות את הכאב הפסיכולוגי הגדול ביותר בהשוואה לנשים מבוגרות לאחר הפסקת הווסת, ובהשוואה לילדות בתקופה טרום ווסתית.' אישה בת 25 שנאנסת סובלת יותר מילדה בת 10? לזה אני מאוד אשמח לראות רפרנס. |
|
||||
|
||||
ברור שלאונס יש גם מניעים שאינם מיניים - יותר, נראה לי, השתלטות, השפלה, הכאבה וכו' מאלימות נטו - אבל קשה מאוד להתעלם מההיבט המיני שלו. אני יודעת שהפמיניסטיות במקרים רבים טוענות כך, אבל בעיניי יש כאן טעות מגמתית ולא נחוצה. די לחשוב על אנסים המטופלים בתרופות לדיכוי היצר המיני כדי להכיר בעניין. בסופו של דבר טיפול כזה יכול לעצור את הצורך שלהם לאנוס. |
|
||||
|
||||
הנקודה המרכזית היא לכלול גם הסברים אבולוציוניים בנושא הכאוב הזה. אני אשאל אחרת, האם באותה מידה אתה שואל את כל מי שכתב מחקרים ב30 השנה האחרונות למה הם מתעלמים מההבט האבולציוני לנושא? אני חושב שאפשר להכליל את כל הנקודות שאתה מתייחס אליהן תחת הבלבול שנובא בעיקר מחוסר הבחנה בין גורמים אולטימטביים (Ultimate mechanisms), לגורמים מקורבים (Proximate mechanisms). מה זה אומר? גורמים אולטימטביים הם גורמים שהובילו להתפתחות שלנו כבני אדם. ככל בעל חי בטבע, בני אדם עברו אבולוציה שייחודית רק להם (וחלק ממנה כוללת תהליכים אבולוציוניים שונים לגברים ונשים). גורמים מקורבים, הם התהליכים שעוברים על כל אחד מאיתנו ומשפיעים על מהלך החיים הייחודי שלנו. לכן, כשמנסים להבין את הסיבה להיווצרות תופעה מסוימת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם מדובר בגורם אולטמטיבי או בגורם מקורב. הסיבות שאנסים נותנים למעשה האונס נכלל תחת גורמים מקורבים. ישנן הרבה מאוד סיבות או תירוצים שאנסים ולא אנסים ישמיעו לשכיחותם של מעשי האונס. הבחורה התלבשה בצורה פרובוקטיבית מדי, היא הייתה נחמדה ופתאום התחילה להתנגד, וכו' וכו'. הסיבות הללו לא ממש חשובות כי הן עוסקות בהסברים מקורבים. הסברים מהסוג הזה הינם ארציים, ברמת מודעות גבוהה של האנשים ונובעים בהחלט מההיסטוריה האישית של כל אחד ואחד, כמו גם ממאפיינים חברתיים ותרבותיים שונים. לכל אונס ספציפי אפשר למצוא סיבה ייחודית רק לו. השאלה המרכזית היא, האם מכל מעשי האונס עולה תמונה מסוימת שמתאימה לניבויים האבולוציוניים או לא? בהקשר של האונס התשובה היא חד משמעית כן, מסיבות שפירטתי בפוסט המקורי. למה הדבר דומה? תחשוב על אנשים שאוכלים ג'אנק פוד. איש אחד יכול לאכול ג'אנק פוד כי הוא נסע ברכב שלו וראה חנות של מקדונלדס בצידי הדרך שמשכה את תשומת ליבו. אדם אחר ראה פירסומת בטלביזיה ונהייה רעב, אדם שלישי לא היה רעב במיוחד, אבל כשראה את חברו אוכל נהייה גם הוא רעב. כל אחת ואחת מהסיבות הללו הן סיבות מקורבות או מצביות. אף אחד מאותם אנשים לא היה מודע לסיבות האבולוציוניות העמוקות יותר, שהן הסיבות האולטימטביות. בהקשר של ג'אנק פוד, הסיבה האולטימטיבית הבולטת ביותר היא נטייה לאכול מאכלים רווי שומן ועשירים בקלוריות, מכיוון שבתקופות קדומות מאכלים כאלו היו נדירים. פיתחנו מנגנון שמורה לנו לאכול כמה שיותר אוכל עשיר כשאנחנו רואים אותו כי מי יודע מתי יהיה אוכל כזה בקרבתינו שוב. אבל כשאנחנו בוחרים אוכל אנחנו בכלל לא מודעים למנגנון הזה ועם זאת, זהו מנגנון רב עוצמה שמניע אותנו. הסיבות הספציפיות שיגרמו לנו לעשות מעשה מסוים הן תלויות הקשר וייחודיות לכל אדם. הגמישות האנושית גדולה מאוד (תוצר של מוח גדול), וכך גם האינטרקציות עם הסביבה רבות מספור. לכן כל ניסיון לנתח את האונס על פי סיבות מצביות, או לנסות לבודד את המשתנים שמשפיעים של התנהגות אדם מסוים באופן ספציפי, נדון מראש לכישלון. אבל כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה (בהקשר של אונס התפלגות הגילאים של האנסים למשל, או הכאב הפסיכולוגי של הנאנסת במעשי אונס שונים) נותנת לנו תמונה כללית ומדויקת יותר של התופעה. העניין של יחסי מין בגיל מבוגר מדגים בדיוק את הנקודה הזו. זה נכון שיחסי מין בגיל הזה לא מובילים לרבייה אבל זה לא שולל את ההסבר האולטמיטבי שיחסי מין בכלל נועדו לרבייה ולשם כך הם התפתחו. לגבי רפרנסים, אני באמת ובתמים חושב שרצוי לקרוא את הספר המקורי (שחלקו מופיע בגוגל ספרים) כי הוא מלא בהם לכל אחת מהנקודות שהזכרת. אם אתה רוצה סיכום של חלק מהמחקר בתחום יש את המאמר הזה שהוא יותר נגיש: |
|
||||
|
||||
עברתי על הפתיל הענק הזה, מודה שלא התעכתי על כל תגובה ותגובה, אבל עדיין לא מצאתי כמה נושאים הקשורים לנושא הדיון. שמחתי לראות דיון אינטלקטואלי ופחות מוטה על ידי דוגמות והצטעצעיויות, אם כי כמה היבטים חסרו לי. (אעיר כאן שאין לי שום השכלה פילוסופית/פסיכולוגית/ וכו', ושבהחלט אני מאמין שלאישה צריכה להיות זכות לומר "לא" או "עד כאן" בכל מצב שהוא, אפילו על סף "חדירה בהסכמה".: 1. כאדם "מעודן" ומתורבת, אני מזהה בי את ההתייחסות לאישה כאל חפץ ("יש לה גוף סקסי = אני רוצה לחדור ולגמור"). אני מנחש שזה קשור לאינסטיקטים מאוד קדומים שהתעדנו במשך מליוני שנים. יכול להיות שפעם אלו היו יחסי המין בין בני אדם? 2. במציאות, גברים הם ה"מסתכלים" והנסערים ממראות אירוטיים הרבה יותר מנשים. אל תתנפלנה עלי בבקשה, בסופו של דבר אני צרכן של סוג כזה או אחר של פורונגרפיה. אשתי לעומת זאת לא מוצאת בזה שום דבר ואני חושב שאנחנו די מיצגים את הממוצע. 3. אני מזהה בי את השאיפה העמוקה, שכאשר אישה תראה שאני מסתכל עליה ו"נדלק" עליה, היא תידלק גם - עד כדי חוסר יכולת להתנגד... אחרת, למה היא מתלבשת כל כך סקסי? ממרום גילי כבר הבנתי שכמעט ואין קשר, ואולי אפילו, מעט הנשים שהמבט שלי היה יכול לגרות אותן, דווקא הן מתלבשות בצניעות כדי שזה לא יקרה? 4. היו התייחסויות בפתיל לכך שרוב האנסים הם גברים שאין להם קשר זוגי ו/או קשרים מיניים עם נשים? אני חושב שזה לא ממש נכון, בהיסטוריה הקרובה יש כמה וכמה אנסים נשואים, שהיו להם בני זוג, שהיו על סף נישואין... אי אפשר גם לראות באונס כלי לגבר להגיע לפורקן מיני - הרבה יותר פשוט לאונן! (או אפילו ללכת לזונה?) 5. אני חושב שיש כמה מצבים "פסיכולוגיים" שידחפו גבר לאנוס, ובעיקר זה שבו ההתנגדות של האישה היא גורם הריגוש שלו. גבר כזה מממש פנטזיה באופן מאוד מדוייק. מכאן יכול להיות מצב שבו גבר כזה מתנפל כך או אחרת על אישה כדי לאנוס אותה - ובמקרה הוא נופל על אותה אישה נדירה, שזה בדיוק הפנטזיה שלה - והיא (סליחה על הביטוי הבוטה) - תִפַּתח לפניו ותגיד לו "בוא"... אני כמעט בטוח שכל אנס שיתקל באישה שתגיד לו "בוא", יאבד את הזיקפה שלו... או שלא? עד היום אני זוכר בת זוג, שבאחד המפגשים הראשונים שלנו, ממש על סף החדירה קראה "לא, לא!"... מעודן ומתורבת שכמוני, נסוגתי לאחור, והיא מאוד התאכזבה... 6. כמו הרבה גברים עם קצת נסיון עם נשים, אני מתקשה להבין איך אפשר לאנוס אישה שלא רוצה - מעולם לא הצלחתי לחדור אם לא היתה "קבלת פנים" שהחליקה את הדרך. אולי זו אחת הסיבות ששופטים מקלים בעונשם של אנסים, שהם חושבים שהאישה בסופו של דבר נהנתה? אבל באיזה מקום קראתי שזה מנגנון שקיים אצל נשים, מנגנון שימנע נזקים פיזיים פנימיים, ובסופו של דבר יאפשר את האונס עם פחות נזק? ודרך אגב, לטעמי זה לא דומה לגבר שמקבל זיקפה כשאונסים אותו - שם המנגנון אחר לגמרי. בשני המקרים, אין בריגוש של הנאנס/ת כדי להפחית את חומרת המעשה של האונס! 7. בהקשר של אונס בעת כיבוש ארצות ומלחמות - לא יעזור כלום, יש משהו מאוד ארוטי לגברים, בכוח, בעוצמה, בשגשוג. כאשר כובשים עם אחר, משלתהבות גם הרוחות האלו, עוד יותר כאשר יש הרבה מוות בסביבה. מין צורך (גברי?) לעבר עוד ועוד נשים לפני שמתים? |
|
||||
|
||||
אני רק הערה: קראתי באיזו מסגרת כמה ספרים מחקריים על אנסים (לצערי אני לא מתקרב לספריית האוניברסיטה בזמן הקרוב, אז אתקשה למצוא איזה, עברו שלוש שנים מאז), וברובם ככולם האנסים בהחלט דיברו על מין. לפחות אחד מהספרים היה מלפני יותר מ-20 שנה. ככה שהטענה הזו איננה המצאה חדשה, זה בטוח. |
|
||||
|
||||
ודאי שזו איננה המצאה חדשה. הרעיון שאונס *איננו* קשור למין הוא המצאה חדשה. ועם כל אהדתי לפמיניסטיות (שאני נמנית עליהן למעשה) - נראה לי שהיא מפספסת לחלוטין את הנקודה. |
|
||||
|
||||
להבנתי מדובר כאן במקרה של רעיון ש'יצא מכלל שליטה'. ראשית, בזמנו היה מאוד מקובל - גם במשפט הישראלי, וגם במקומות אחרים - 'לחפש בסיבוב' את הנאנסת, ולחפש אחריות שלה למעשה, ו'היא נהנתה מזה', ו'היא בעצם רצתה' ושאר תנאים מקילים-כביכול מאוסים ממין זה. אז נולד המשפט של "אונס הוא לא מין, הוא אלימות" שנועד לייצג את זווית הראיה של הקורבן, ולא להוות תיאור מצב של מה שעובר במוחו של הנאנס. אחרי זה, ומן הסתם מתוך הגישה שחוששת שאם "נבין" מה האנס חושב, אזי נצדיק אותו*, זה התפתח לכדי הכחשה מוחלטת שמה שעובר לאנס בראש עלול להיות משהו למעט סאדיזם טהור. |
|
||||
|
||||
אינני בטוח שדווקא הפמיניסטיות הן אלה שניסו לנתק את האונס מהקשר מיני. קתרין מקינון, למשל, אחת מאמהות הפמיניזם הרדיקלי, קובעת כי אונס נתפש בעיני האנסים כמיני ועל כן הוא אכן כזה; היא יוצאת דווקא נגד הנסיון לצייר אונס כמעשה אלימות גרידא. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח לגבי מק'ינון? הרי באחד המאמרים המפורסמים ביותר שלה היא מצהירה ש: "Rape is not an isolates event of moral transgression or individual interchange gone wrong, but an act of terrorism and tourture within a systemic context of group subjection, like lynching" בהמשך אותו מאמר היא יוצאת גם כנגד ההגדרה של אונס כ'אלימות, לא מין', אבל לא בגלל הסיבה שציינת, אלא בגלל ש"הבעיה היא להבדיל בין השניים".(מתוך "Rape: on Coercrion and Consent"). מק'ינון, יחד עם דבורקין הולכת די לצד השני, עד לכך שבמשתמע אצלה (בצורה כמעט-מפורשת במאמר לעיל, אם כי היא לא אמרה את המשפט "כל מין הוא אונס" המיוחס לה, לא בצורה ברורה-כל-כך, לכל הפחות) ובמפורש אצל דבורקין, כל מין הטרוסקסואלי הוא אלימות. |
|
||||
|
||||
קראתי את הטענה הזו כשעיינתי בספר שלה; אין לי את הספר לפני כך שאין לי יכולת לחפש מראה מקום. עד כמה שזכור לי, הטענה שלה שם היתה שגברים רוצים לסווג אונס כאלימות ולא כמין כדי "להרחיק" אותו מעצמם, כלומר מהגברים "הנורמטיביים", ולנקות את עצמם מהאשמה הקולקטיבית הזו. אם האונס הוא חלק מההתנהגות המינית של גברים אז הספקטרום המיני הגברי הוא רצף שבקצה היותר-אלים שלו מצוי האונס - ומכאן שגם המין הרגיל אינו רחוק מכך במיוחד. הדברים לא סותרים למה שאתה מביא אלא משלימים אותו. אגב, האם לדעת דבורקין גם מין הומוסקסואלי-גברי הוא אלימות? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי ש*כל* הפמיניסיטיות טוענות כך, אלא רק שהטענהה בא מכייון פמיניסטי. |
|
||||
|
||||
"אבל על פי מחקר מהימן אחד, שיעור ההריונות של אונס בחברה המודרנית עומד על 6.42% בהשוואה ל-3.1% מיחסי מין בהסכמה" ה-3.1% האלה, זה מכלל יחסי המין, או רק מיחסי המין הלא מוגנים בגילאים המתאימים? |
|
||||
|
||||
אני משער שמדובר על יחסי מין לא מוגנים בין שני בני זוג פוריים כי אחרת, המשמעות היא שאחד לכל 33 יחסי מין מניב ילדים, כלומר זה אומר שאדם ממוצע עם 2.4 ילדים, מקיים בממוצע, 80 משגלים במהלך חייו, בממוצע משגל אחד לשנה, מגוחך בכל קנה מידה. אבל בכל מקרה, אני משער שאם יסופק קישור למאמר שממנו הגיע המספר 3.1 אחוז, יתגלה שמדובר במחקר מפוקפק ביותר, המבוסס על סברות כרס, אבל אני אשמח להתבדות. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את הספר. הרושם שלי מבוסס רק על הסיכום במאמר כאן. נקודה מרכזית שלא ברורה לי היא איך אפשר לערבב בין השפעות אבולוציוניות לתוצרי התרבות שלנו. מכיוון שלנושא האונס יש מטען רגשי חזק, אשאל שאלה היפותטית על תחום קצת שונה. אני לא מצליח לחשוב כרגע על דוגמה טובה להשערה ולכן אבחר בדוגמה המופרכת הבאה: השערה: בא"י נפוץ גידול הגפן. בשלב מסויים בגידול הגפן צריך לדרוך על הענבים ולהוציא מהם את המיץ. לכן הגיוני שהאבולוציה תעדיף אנשים עם כפות רגליים רחבות. הבעיה בהשערה: הזמן שעליו אנחנו מדברים כולל כמה מאות דורות בלבד. לא הרבה זמן מבחינה אבולוציונית כדי שתכונה עם יתרון קטן תתחיל להשפיע. |
|
||||
|
||||
בשביל שהסבר מכל סוג שהוא יהיה תקף, אנחנו צריכים לניבויים ספציפיים שנובעים ממנה. בהקשר של אונס עולות שתי שאלות נפרדות: האם לאונס יש מרכיב מיני כלשהו? והאם מדובר באדפציה או תוצר לוואי? על השאלה השנייה מאוד קשה לענות במקרים רבים ואני אישית נוטה לחשוב שבמקרה של אונס ותקיפות מיניות מדובר בתוצר לוואי של ההתנהגות המינית האנושית. אם לאונס לא היה מרכיב מיני כלל, היינו מצפים למשל שהוא יהיה אקראי לגמרי. שנשים וגברים מכל הגילאים יאנסו במספרים שווים, שכמו עבירות אלימות אחרות הפגיעות הפיסיות יהיו בשיעורים דומים ולא נמוכים יותר, וכשהאב הפסיכולוגי יהיה דומה לתקיפות דומות. חשבת למשל למה דווקא אונס כרוך בכאב הפסיכולוגי הכי גדול מכל עבירות האלימות? למה זה נחשב הכי בזוי ומשפיל, משהו שגורם לכאב גדול לא רק לנאנסת עצמה אלא לכל הסובבים אותה? וזה לא משהו שייחודי רק לחברה המערבית. זה נכון לכל חברה בעולם, כולל כאלו של ציידים לקטים ולאורך ההסטוריה. העובדה שעל סמך תאורית הברירה המינית אנחנו יכולים לנבא במידה מסוימת שחורגת מאקראיות מי יאנס, באלו נסיבות, על ידי מי ואת ההשלכות של זה אומרת דרשני. זה לא אומר כמובן שאין השפעות אחרות או שהאונס נובע רק מסיבות מיניות. גם הגיוני שמנגנונים שונים פועלים במקרי אונס שונים. הדפוסים של פדופיליה למשל שונים למדי מאלו של נשים בגיל הפוריות, וסביר שההסברים יהיו שונים. |
|
||||
|
||||
לגבי הכאב הפסיכולוגי - סליחה על הכניסה לפרטים גרפיים, אבל האם נבדקו הבדלים בהקשר זה בין אונס (שכלל חדירה וגינאלית) לבין מעשים מגונים שלא כללו חדירה וגינאלית? לגבי ממצא שציטטת הנוגע למיעוט מעשי אונס סביב ימי הביוץ (=נשים בביוץ נזהרות יותר ולכן מושכות פחות גברים), זכור לי ממצא הפוך בדיוק מהבלוג שלך: http://www.notes.co.il/greengross/37318.asp מה שמעניין הוא שלשני המקרים, שהם דבר והיפוכו, ניתן למצוא הסברים הגיוניים ומפורטים, לפחות לכאורה. אני מניחה שככה זה בתיאוריה האבולוציונית. |
|
||||
|
||||
... ו/או מעשים מגונים שכללו חדירה וגינאלית אבל לא של איבר המין הגברי? |
|
||||
|
||||
הממצאים מדברים על כאב גדול יותר מחדירה מאשר מתקיפות אחרות. לגבי הממצא האחר הוא לא סותר בהכרח. יתכן שיש התנהגויות מסוימות של נשים שנועדו להגביר את הסיכוי להתעברות מגבר שהן מעוניינות בו, בד בבד אם התנהגויות אחרות שבהן הן נזהרות זהירות יתר ממצבים שעלולים להוביל לאונס (למשל, הליכה בסמטה חשוכה). אין עדיין מספיק מחקרים בנושא הזה אז קשה לקבוע נחרצות ובכל מקרה, לא הייתי מסיק מכך שתאוריות אבולוציוניות יכולות להסביר הכל (זה סתם כשל לוגי טיפוסי). |
|
||||
|
||||
לא ענית על תמיהתי: איך יכולה האבולוציה לפעול כאן? האם אין לחצי ברירה חזקים יותר מהברירה הטבעית? ושוב, אם אפשר תשובה שלא מכילה את המילה "אונס" ע"מ להמנע מהמטען הרגשי שמיותר לדיון בשאלה הזו. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. יש ברירה טבעית וברירה מינית ויש בהחלט אבולוציה תרבותית לא דרוויניסטית. אני אומר כך: אם יש תופעה חדשה יחסית מבחינה היסטורית ושקיימת רק במקום ספציפי אחד, סביר שהיא אינה אדפציה. על מנת שהאבולוציה תבוא לידי ביטוי היא צריכה מספיק זמן. יתכן שהיא "מתלבשת" על אדפציה אחרת ולכן היא תוצר לוואי שלה. כדי לבחון את התסריט שלך, אתה צריך קודם כל לבחון אם בכלל יש שונות שקשורה לגודל כף הרגל ומתקשרת ליכולת לדרוך על הענבים בצורה יעילה יותר. אצל בני אדם סביר שזה לא יהיה כזה משמעותי ולכן לא התרחש. הרבה יותר קל לראות את זה אצל חיות. אם תקרא את הספר מקור הפרוש, תראה איך אבולוציה כזו מתרחשת בזמן יחסית קצר. הפרושים באיי גאלאפגוס שינו את אורך וצורת המקור בפרק זמן קצר מאוד שאיפשר מעקב ותיעוד מדויק שלהם. |
|
||||
|
||||
על איזה סוג אבולוציה מדבר הספר? ברירה טבעית או תרבותית? |
|
||||
|
||||
הוא מדבר על ברירה טבעית. |
|
||||
|
||||
ודאי שבשום מקרה לא היינו מצפים שנשים וגברים יאנסו במספרים שווים. גם כל סוג טחר של אלימות פיזית נפוץ הרבה יותר בקרב גברים. |
|
||||
|
||||
וזה מתרחש בגלל שהתרבות עיצבה את הגברים להיות חזקים יותר פיסית? |
|
||||
|
||||
לא, זה מתרחש בגלל שהביולוגיה עיצבה לגברים את כרומוזום Y ונתנה להם כמות טסטוסטרון גדולה מדי. |
|
||||
|
||||
שלחתי מברק בהול לאבולוציה בנוגע לטעותה זו. היא התנצלה בהסבירה שבמתכון היה רשום ''להוסיף טסטוסטרון על פי הרגש''. |
|
||||
|
||||
צר לי להטיל ספק בדבריך, אבל אין מצב שהאבולוציה ענתה לך במהירות כזאת. |
|
||||
|
||||
טוב, החלטתי דווקא לעסוק במקרה הנוכחי ולא בעקרון הכללי. כתבת במאמר: "אבל כמובן שלא כל, או אפילו רוב הגברים, אונס. אין ספק שאונס אינו אסטרטגיית רבייה טיפוסית בגלל המחיר הגבוה הכרוך בה. מחיר זה כולל סנקציות חברתיות (כמו נידוי), משפטיות (מאסר או הוצאה להורג), וכמובן הסכנה להיפגע בזמן האונס עצמו. אנסים אינם מתהדרים בפומבי במעשה האונס שלהם. אונס נעשה במחשכים תוך ניסיון עקבי להסתירו." המחיר המדובר הוא מחיר שנגבה ע"י החברה האנושית. כל הסבר אבולוציוני יצטרך להסביר בראש ובראשונה למה התרבות פיתחה מנגנונים כאלו. זה מן הסתם חלק מהפיתוח של התרבות ככלל. בערך באותה מידה יש מחיר חברתי לרצח ולגילוי עריות. למעשה אפשר להוסיף בקלות נימוקים אבולוציוניים לגבי איסור האונס בפרט ברמה האישית. אתה טוען שלמול החסרונות הללו יש יתרונות מסויימים לגנים שיעודדו אונס. היתרון שעליו אתה מצביע קטן למדי. זה לא סותר הסבר אבולוציוני. יכול להיות שיש "גן אונס" לא נפוץ במיוחד. אבל לפי המחקרים האונס הוא תופעה נפוצה יחסית. |
|
||||
|
||||
לאונס יש מחיר כבד מאוד אבל לא תמיד. יש חברות סלחניות יותר כלפיו ויש מצבים, כמו למשל בימי מלחמה, שבהם הוא מאוד נפוץ. אני לא יודע מה אתה מחשיב לנפוץ יחסית, תלוי איפה ומתי. בחברה המערבית בהחלט יש סנקציות קשות על אונס ורואים ירידה במקרי האונס. אני לא חושב שיש גן או גנים מיוחדים שקשורים לאונס (למרות שיהיו אחרים שיחלקו), אבל מה שחשוב זה שלמען התנהלות חברה תקינה חייבים מנגנוני אכיפה חזקים כנגד אונס, רצח, שוד וכו'. זה נובע מההכרה בזכויות הפרט של כל אחד ואחד מאיתנו ומהעובדה שבחברות שאין מנגנונים כאלו הן במצב קשה ולפעמים אפילו נכחדות. |
|
||||
|
||||
אם ההסבר מתבסס על ברירה טבעית, הוא טוען שצרוף מסויים של גנים מעודד אונס בדרך כלשהי. כמוכן ההתנגדות החברתית לאונס ורצח לא נובעת בהכרח מזכויות הפרט. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהכוונה שזה לא שיש צירוף מסוים של גנים שגורם לאנס לאנוס (חוץ מכרומוזום Y). הנקודה היא שאונס היא אסטרטגיית רבייה הגיונית בצירופי נסיבות מסויימים, ולכן אונס קורה. לדוגמה, בזמן מלחמה אונס נפוץ הרבה יותר, כי אפשר וקל לעשותו ואין לו השלכות על האנס. אי אפשר לדעת מי יאנוס ומי לא, משום הדבר לא תלוי רק בגנטיקה אלא גם בנסיבות. לדוגמא, הערכות מדברות על כך שבדרום אפריקה 1 מתוך כל 4 גברים אנס לפחות אישה אחת. http://news.walla.co.il/?w=/2/1505475 האם אתה חושב שבצורה קסומה כלשהי "גנים אנסים" התפשטו בדרום אפריקה הרבה יותר מאשר באירופה? הרבה יותר סביר שהמצב - יד חלשה של החוק והמשטרה, וחוסר בנורמות חברתיות שמדביקות לאונס תוית שלילית - הן שגרמו למצב זה. כך שנראה שהאפשרות לאונס היא משהו שמצוי במידה כזו או אחרת בכולנו, או כמעט כולנו. הרעיון הוא שעל ידי למידת התופעה והגורמים לה, אפשר למנוע אותה או להקטין את תכיפותה. באופן אישי, אני חושב שזו עבודה לסוציולוגיים ולא לפסיכולוגיים אבולוציוניים, שנראה שכל מה שהם יודעים לעשות זה למצוא הסברים ללמה תופעות שאנחנו יודעים שאכן קורות מוצדקות מסיבה אבולוציונית. בשביל להאמין לפסיכולוגיה האבלוציונית - אני רוצה ניבוי של התנהגות (לא טריויאלית), ואז לבדוק אם היא מתקיימת. |
|
||||
|
||||
סנקציות קשות נגד אונס אינן נחלתה של החברה המערבית המודרנית בלבד. למעשה הן הכלל ולא היוצא מן הכלל. גיל התייחס לכך אף במאמר. |
|
||||
|
||||
הבעיה בחברות לא מערכיות היא שיש סנקציות קשות גם על הנאנסת. |
|
||||
|
||||
"מחיר זה כולל סנקציות [...] משפטיות (מאסר או הוצאה להורג)" לא הבנתי מדוע במאמר על הסיבות ה*אבולוציוניות* לאונס, מופיעים גורמי מנע שהופיעו מאוחר מכדי להשפיע על הגנטיקה הנוכחית שלנו. ממילא סביר שתופעת האונס בעבר הרחוק היתה שונה מהותית מזו המוכרת כיום, ודי להשוות בין המתרחש באיזורים מסויימים ונחשלים יותר באפריקה, לבין המתרחש במערב. אולי במדינות מפותחות האנס הממוצע הוא פסיכופת אלים, משום שהסתם-חרמנים-אך-שפויים-שרואים-באשה-חפץ, אלו שעבורם האונס הוא בהחלט ענין מיני, נמנעים מלאנוס מאימת הדין. אם כן, תופעה זו היא מודרנית למדי וכוחה היה ודאי שונה לפני עשרות אלפי שנים ולמעלה מכך. |
|
||||
|
||||
אחת, גם בחברה שלנו הרבה אם לא רוב מקרי האונס לא מדווחים או האנסים לא נענשים בחומרה מספיקה. דבר שני, כשבוחנים דברים מבחינה אבולוציונית, יתכן שבחברה היום אונס הוא באמת אסטרטגיה לא אדפטיבית כי החברה התפתחה מספיק מבחינה תרבותית כדי להלחם בו. אבל אם תסתכל על חברות ציידים לקטים, או מבחינה הסטורית, תראה שאונס היה הרבה יותר נפוץ ואם פחות סנקציות חברתיות כנגדו. דבר נוסף, כל גנים או התנהגות שבסיסה אבולוציונית לא פועלים בחלל ריק. הם באים כתגובה לקלט מהסביבה. זה שנניח, ימצא גן לאונס, הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק כל עוד אין את התנאים הסביבתיים לכך. בדיוק כמו שיכולים להיות מחלות גנטיות שיתפרצו רק בנסיבות מסוימות ולא אחרות. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לדעת משהו על אונס בחברות של ציידים לקטים? הרי לא היה להן כתב? |
|
||||
|
||||
לא צריך ללכת כל כך רחוק. בתנ"ך אונס היה דבר לגיטימי, ובמקרים מסויימים אף זיכה את האנס בפרס (או שמא היה זה עונש?) להתחתן עם הנאנסת. |
|
||||
|
||||
האם מוזכרת בתנ"ך חברה של ציידים לקטים? או שההנחה היא שההתפתחות האנושית היא ליניארית מבחינה מוסרית, ואם החברות המפותחת יותר בתנ"ך היו כאלה - אז בתקופות קדומות יותר פעלו כך על אחת כמה וכמה? |
|
||||
|
||||
התנ''ך מציג חברה חקלאית. לפי פרשנות אחת, סיפור הגירוש מגן העדן הוא המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים לאורח חיים חקלאי, לטוב ולרע. |
|
||||
|
||||
זו נראית פרשנות שמקובלת בעיקר על מי שחושב שהחיים בחיק הטבע הם גן־עדן. |
|
||||
|
||||
ובמקרים אחרים הוא זיכה אותם בברית מילה חינם ומוות חטוף בעקבותיו (פרשת דינה בשכם) או במלחמת שמד (פילגש בגבעה). |
|
||||
|
||||
"כי ימצא איש נער בתולה אשר לא-ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו. 29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא-יוכל שלחה כל ימיו." זאת דעת תורה. אם נוספים כאן מניעים פוליטיים, ענייני כבוד וכד' אז מגיעות הדוגמאות שלך. אני מניח ללא שום בסיס מחקרי, שהיה משקל למעמדו החברתי של האנס או הנאנסת. |
|
||||
|
||||
1. אותה בתולה לשעבר לא תוכל למצוא עכשיו חתן אחר בקלות. החוק הזה מבטיח לה לפחות חתן במצבה. 2. חוק כזה עוזר לפעול כנגד אסטרטגיית הרביה המוזכרת במאמר. מי שמנסה להתרבות ע"י אונס, צריך להשקיע גם הוא בגידול הצאצאים. כמובן שחוק כזה מעיד כאלף עדים על המצב הגרוע שאליו נקלעה אותה אישה. אבל זה לא אומר משהו על כך שהיתה לגיטימציה לאונס. |
|
||||
|
||||
אתה עכשיו בתחום התירוצים. ברור שבנסיבות של אז, זה היה פתרון. אני מדבר על הנסיבות ואתה מדבר על הפתרון. |
|
||||
|
||||
אבל בנסיבות העגומות של אז, גם רצח על כבוד המשפחה היה פתרון. יש משמעות לבחירה של המחוקק בפתרון של קנס כספי ותשלום מזונות לכל החיים. |
|
||||
|
||||
התייחסתי לשאלה מה היתה התייחסותו של המחוקק של התורה לאונס בין רווקים. היות שהחברה אז היתה פטריארכלית ושיבטית, נפטרו הרבה בעיות מחוץ לעניין המישפטי אלא על פי הכבוד ומעמד המשפחה. |
|
||||
|
||||
נפתרו... (אא"כ חשבת בדיוק על רצח על כבוד המשפחה) אם זה היה ככה, הייתי מצפה שהמחוקק יכתוב זאת במפורש. האם במקומות אחרים התורה מפלה לפי מעמד המשפחה? אם לא, אז הטענה שלך לא מספקת אותי: "בעולם העתיק החברה היתה מעמדית. התורה נכתבה בעולם העתיק. לכן התייחסותו היא מעמדית." |
|
||||
|
||||
בחברות שבטיות ופטריארכליות ההזדקקות למערכת המישפט היתה פחותה בהרבה ממה שקיים אצלנו. אני משער שהרבה מהבעיות נסגרו או בתוך המישפחה או ע''י סולחה, פיצויים, הסכם וכד'. אינני בטוח שאם איזה בחור פשוט- רועה צאן- אנס את הבת של אחד הנכבדים, העניין היה נגמר על פי חוקי התורה. בתנ''ך יש הרבה רמזים על נוהגים שהיו לאו דוקא על פי חוקי התורה. |
|
||||
|
||||
בוודאי. יש הרבה יותר מרמזים, למשל עבודה זרה. מדבריך אני מתרשם שמתערבבים אצלך עמדותיו של המקרא והמציאות שהוא מתאר. למשל בענין עבודה זרה, אין ספק שלא היתה ביניהן התאמה. בענין הקשר בין מעמד הנאנסת לדין האנס, אני חושב שגם אם היתה כזאת תופעה (יש לך דוגמה?), אין להסיק מכך על מה שאתה מכנה "התייחסותו של המחוקק". |
|
||||
|
||||
בודאי שאין להסיק מכך על התייחסותו של המחוקק. אינני זוכר דוגמאות כאלה אבל אני משוכנע שהיו. אינני זוכר האם עמוס מתייחס רק להבדלי מעמדות כלכליים או גם לתופעות מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, מי אמר שהאישה חייבת להתחתן עם האנס? לי נראה שפרשנות סבירה ביותר לחוק תאמר שזהו עונש שמוטל על האנס, אבל רק אם האישה רוצה בו. זו גם ההלכה, דרך אגב, אבל זה באמת לא קשור. |
|
||||
|
||||
כמעט. למעשה זהו עונש שמוטל על האנס, אבל רק אם ראש המשפחה רוצה בו. הדיון כאן הוא הדגמה יפה של המושג אנאכרוניזם. א. בזמנו היה באייל מאמר שעסק בהומוסקסואליות ותמציתו היתה שההומופוביה היא תרומת התרבות היהודית-נוצרית לאנושות. בתקופת יוון ורומא הכל היה כמובן אחרת. מאחר ועובדתית היחס להומוסקסואליות שם היה באמת שונה, הדבר עורר את מחשבתי, משום שבדברים המרכזיים (קניין, מיניות, פולחן, לוחמה) חברות אנושיות די מתפתחות במקביל. התברר לי שההסבר לתופעה הזו הוא מפתיע ביותר: העולם הקלאסי כלל לא הכיר את מושג ההומוסקסואליות. בראייתם היו כל מיני סוגי התנהגות מינית והם כלל לא העלו על דעתם שרק סוג מסויים של אנשים קשור לסוג מסויים של התנהגות מינית. היוונים למשל סברו שיחסים הומוסקסואליים הם מקובלים בגיל מסויים ובנסיבות מסויימות וכאשר הנסיבות משתנות אותם אנשים יכולים לעבור לחיי משפחה הטרוסקסואלים קונבנציונליים לחלוטין. מתברר שמה שהיה שונה הוא לא כל כך ההתנהגות הממשית, אלא יותר התודעה. ב. יש לי ספק רב אם בתקופת המקרא הבינו את מושג האונס כפי שמבינים אותו היום. היום אונס הוא עבירה בתחום של רצח ופגיעה גופנית, בעוד בימי המקרא היא היתה בתחום עבירות הרכוש. למעט החריג המשמעותי של בנות צלופחד, המקרא מתיחס לילדים ולנשים כלרכושו של ראש המשפחה. פגיעה בבני משפחה דינה כפגיעה ברכוש אחר (יבול חקלאי, מקנה וכו'). האנס נדרש לפצות את ראש המשפחה על הנזק שנגרם למשפחה. קרוב לודאי שהשערתך נכונה ואם המשפחה סרבה לקבל את האנס, איש לא היה מכריח אותה. בפרשת אמנון ותמר (אם להתעלם לרגע מן האספקט של גילוי העריות), דוד ואבשלום לא ניסו לאלץ את אמנון לשאת את תמר, אלא הענישו אותו סתם. צריך להיגמל מן האידיאה הפיקס של אהרון ברק "מלוא כל העולם - משפט". החוק והמשפט הינם והיו תמיד רק חלופה הסכמית מוסדרת לסדר ה"טבעי" של נקמות דם, "כל דאלים גבר" ו"עין תחת עין". חוק המקרא שספק אם בכלל ראה בעבירת האונס מה שאנו רואים בה היום, בודאי שלא ניסה לתמוך או לאשר אותה. הוא פשוט רצה להחליף את שלטון ההפקר בשלטון של חוק מוסכם. |
|
||||
|
||||
סוף סוף דברים נכונים שאינם מתעלמים מפרספקטיבת הזמן והנסיבות. |
|
||||
|
||||
משהו על אונס ופרספקטיבה - ממה שהצלחתי להבין, הכתבה אינה פארודיה. |
|
||||
|
||||
למה חשבת שהיא פארודיה? |
|
||||
|
||||
זה בגלל שהיא הזכירה לי שאני אותו ילד מגטו ורשה, כמוהו גם אני עמדתי מבוהל מול מצלמה, כמוהו גם אני לבשתי ברט פעם, כמוהו גם אני צולמתי בשחור-לבן, כמוהו גם לי יש הורים, וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
ובהקשר זה בדיוק נזכרתי במערכון של מונטי פייטון, שבו, בשלב מסויים, העיתונאי מציק למפקד מהצי המלכותי, וזה עונה לו בזעם: "ולחשוב שבשביל אנשים כמוך איבדתי את שתי רגלי במלחמה!" העיתונאי מתפלא: "אבל הרגליים שלך בסדר גמור!" "מטאפורה, אידיוט!" עונה המפקד. |
|
||||
|
||||
מתוך המאמר: "הסיבה שבחרתי לפנות אליכם ישירות ובפומבי היא, בין היתר, ההוצאה מהארון האגרסיבית שהחלטתם להפעיל כנגד סלבריטאים בעצרת התמיכה הגדולה בתל אביב בקהילייה הלהטבי"ת. בעקבות העצרת, חשבתי שהגיע הזמן להוציא גם אתכם פוליטית מהארון ולשאול אתכם אחת ולתמיד: האם אתם איתנו או עם משרד החוץ? האם אתם מייצגים את ההתנגדות לכיבוש, את ערכי השוויון וכבוד האדם באשר הוא אדם, או האם אתם מייצגים את ליברמן, סער, ביבי ולבנת שהתחבקתם איתם לאחרונה בפומבי? לצערי, כיום אי אפשר להיות בשני המקומות בו זמנית!" (סוף ציטוט) טוב שאנחנו לא מסתכלים על החיים בשחור ולבן. קצת פחות טוב שיש אנשים שמתעקשים לגרום לי להזדהות עם ליברמן :-) |
|
||||
|
||||
עוד מתוך המאמר: "להבין את מטרות החרם נגד מדינת ישראל ולפתוח בדיאלוג עם יוזמי החרם, וזאת כדי להבין איך אפשר לשמור על חופש אמנותי שהוא בלב אמונתנו, יחד עם יצירת מודעות בינלאומית לחוסר הצדק והדיכוי כלפי העם הפלסטיני. (אגב מותר לנו לקחת כסף מהמדינה, אך כמו שהחרד הלא ציוני לא משנה את אמונתו בגלל ההקצבות כך גם אנחנו נשמור על היושרה שלנו כאמנים.)" יהודי נשאר יהודי, גם אם הפך לשונא ישראל. |
|
||||
|
||||
יהודי הוא יהודי, גם אם אנשים שהבנתם מוגבלת לשחור-לבן אינם מסוגלים להבין את השקפתו המעט-יותר-מורכבת ומכנים אותו ''שונא ישראל''. |
|
||||
|
||||
יש לי גם אפור, ''הוא'' (אלוני) פשוט נמצא בצד השחור, זה הכל. |
|
||||
|
||||
כנראה שכן. אבל במאמר המסוים הזה היהודי המסוים אודי אלוני הראה שהוא לא מצליח להבין את השקפת העולם המעט-יותר-מורכבת של גל אוחובסקי ואיתן פוקס. |
|
||||
|
||||
היחס של התורה לאונס חורג לגמרי מתחום עבירות הרכוש: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". תאמר שלא היה כך בפועל בחברה? אולי. האידיאה היתה כזו, כבר אז. |
|
||||
|
||||
"הפוך בה והפוך בה דכולה בה". הייתי יכול להתחכם ולומר כי הכתוב מדמה את האנס למי שרצח את אבי הנערה (שכן מדובר אך ורק ב"נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה"). שים לב לדינים השונים לאשה נשואה, מאורסת ולא מאורסת. אפשר גם להביא מן הפרק הוכחה לכך שספר דברים רואה בנאנסת (אם היא בעולת בעל) שותפה לפשע ולא קרבן. אך למען האמת, אתה די צודק. טענתי שהמקרא מתיחס לאונס כאל עבירת רכוש היתה טענה מרחיקת-לכת ופשטנית לא פחות מן הטענות כאילו המקרא מעודד אונס. לכל היותר אפשר להגיד שהמקרא רואה באונס פשע שחומרתו ואופיו תלויים במעמד המשפחתי של הנאנסת ובהתנהגותה. אנו נוטים לחפש במקרא, תמונת עולם מוסרית ודוקא אחת שהיא מאוד פשוטה ולא רבת פנים. באופן מעשי יש לפנינו קודקס של חוקים שללא ספק אמור לסכם ולהחליף מסורת ונהגים דתיים, עממיים ושבטיים שהתגבשו במשך מאות שנים. אוסף חוקים כזה בהכרח שהוא משקף גישות רבות ולעיתים קרובות סותרות, לעניינים רבים. בכל מקרה לפנינו תקנון הקובע מהו פשע ומה מחירו ולא בהכרח ספר אתיקה הממליץ לאדם על אורח חיים והתנהגות שיביאוהו לממלכת השמיים. |
|
||||
|
||||
מי שאינו חושב שהחברה הישראלית הקדומה היתה על אנושית, יכול לבדוק חברות פטריארכליות הקיימות היום ולנסות להסיק מסקנות לגבי הפערים שבין מסורות החיים לבין קודקס החוקים. אפשר לראות שהחוקים במדינות בהן הן קיימות, יכולים להיות מתקדמים אך החיים מתנהלים על פי כללים שונים. אני יודע שמסובך להשוות חברות עתיקות לחברות מסורתיות הנמצאות במצבי שבירה מול ההשפעות החיצוניות, אבל אפשר בכל זאת ללמוד משהו מהן. השורות האחרונות שלך אכן נוגעות בבעיה של הסתירה בין מסורת ושינוי. |
|
||||
|
||||
אמנון ותמר היו אח ואחות, לכן נישואים לא עמדו על הפרק. הדוגמה שלך עצמה מוכיחה את ההפך מטענתך. אם אונס הוא עבירת רכוש, למה מתואר במילים "חרפה", "עינוי", "נבלה", "רעה גדולה"? |
|
||||
|
||||
אולי כדי לרמות אנשים בני ימינו, שיחשבו בטעות שבתנ''ך יש גם צדדים מוסריים. |
|
||||
|
||||
לא כל כך בטוח. תמר אומרת לאמנון "וְעַתָּה דַּבֶּר-נָא אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ." שמ"ב יג יג. |
|
||||
|
||||
1. זה שהם היו אח ואחות (לפחות למחצה) זה כתוב במפורש. 2. בקשר לפסוק יג-יג, אני משער שנשים אומרות כל מיני דברים כשהן רוצות להימנע מסכנה מיידית של אונס, וחוצמזה בסוף דוד באמת כעס על אמנון, וגם אם זה היה כל כך פשוט יונדב היה חושב על זה בעצמו. |
|
||||
|
||||
1. מה שניסיתי לומר הוא שצריך להזהר מאנאכרוניזמים. נישואי אח ואחות בפרט בבתי מלוכה היו מאוד מקובלים במזרח הקרוב (למשל אצל הפרעונים). 2. מן הנאמר במפורש בפרשה קשה לקבוע מסמרות. אני מפרש את שמ"ב יג טז כך: הפשע הראשון היה האונס והפשע השני החמור ממנו הוא שאמנון סרב לקחת את תמר לביתו. אפשר לשער מרוח הדברים שנישואי אח ואחות בבית המלוכה בישראל, בזמן שהדברים היו אמורים להתרחש, היו לא מקובלים אך לא אסורים. אך זוהי רק השערה. |
|
||||
|
||||
אתה רשאי ''לשער מרוח הדברים'' מה שאתה רוצה. לדעתי הקפיצה שלך מביטויים כמו ''לא ימנעני ממך'' או ''אל תשלחני'', לאפשרות של נישואין היא בלתי נסבלת. |
|
||||
|
||||
למה? ואגב, תמר היא אחותו או בת־אחותו של אמנון? (ר' סוף פרק ט"ו) האם יש כאן הרכבה של שני סיפורים שבאחד מהם תמר היא בת־אחותו של אמנון ולכן לא מדובר על גילוי עריות? |
|
||||
|
||||
אפשרות אחת היא שהמבנה המשפחתי המקראי, אב, אם, בנים, אחים, דודים, בני בית אב ועוד, היו שונים במשמעותם המילולית מהמקובל בימינו. דוגמא בולטת במיוחד: דוד. (בערבית יש הבדל מילולי בין דוד מצד האם לדוד מצד האב) אפשרות אחרת, משמשת הרבה אצל החוקרים המודרניים, שיבוש ז"א טעות העתקה והשמטת המילה "בת". לדעתי אם היתה כאן מניפולציה מתוכננת בכדי לבטל את אפשרות העריות, היה המעבד מוחק כל זכר לגירסת ה"אחות". |
|
||||
|
||||
וכמובן האפשרות הטריוויאלית מכולן, מדובר בשתי נשים שונות. (תמר הוא שם של אלה, וככזה הוא שם נפוץ). |
|
||||
|
||||
סוף פרק י"ד, כמובן. באותו מקום שפתאום מציגים את אבשלום, לאחר שהוא היה כבר שחקן מרכזי בפרק הקודם. הפרק הקודם (י"ג) כולל גם הוא פסוק תמוה: וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ אֶל-תַּלְמַי בֶּן-עַמִּיהוּד מֶלֶךְ גְּשׁוּר; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, כָּל-הַיָּמִים הפסוקים הבאים הם: וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר; וַיְהִי-שָׁם, שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, לָצֵאת אֶל-אַבְשָׁלוֹם: כִּי-נִחַם עַל-אַמְנוֹן, כִּי-מֵת |
|
||||
|
||||
תמהתי. כשקראתי קודם את הפרק נחרט בזיכרוני שם מלך גשור, תלמי בן עמיחור. תלמי הוא שם פרסי/מצרי . עמי חור, פירושו יכול להיות עמי - דודי מצד אבי (הסנדק) הוא האל חור (חורון, הורוס). והנה אתה כותב "בן עמיהוד", עיינתי שוב ואכן "עמיחור", בדקתי את העמודים הראשונים והתברר לי שבידי עותק מסיונרי כולל הברית החדשה. בדקתי עותק אחר (הוצאת צה"ל) ושם כתוב עמיחור ןבשוליים תיקון לעמיהוד. האם המפרשים מזהים את חור עם הוד(הדד הארמי, או אדד, נותן שם לשבט יהודה?) ולענין"בנו" , כנראה טעות העתקה ובנו השתרבב מהפסוק הקודם ומדובר בבנו של דוד. אפשר לפתח רעיון שלאבשלום היה בן שפרשת הירצחו כנקמה על רצח אמנון הועלמה מההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
את השאלה ''מדוע רגליהם רחבות'' היית צריך לשאול שעה או שעתיים קודם, כשהנשאל התקלח לכבוד שבת. |
|
||||
|
||||
השבוע בניוזוויק יש כתבה שתוקפת את הספר הנ"ל בפרט ואת ענף הפסיכולוגיה האבלוציונית בכלל: צירוף מקרים? |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לקרוא מה אני (ואחרים) כתבו על הנושא (וזה לא השבוע אלא מלפני חודש). |
|
||||
|
||||
צודק, רק היום הגעתי לגליון הזה... באמת התפלאתי שיש תמונות של איראנים על השער. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חידה לקוראים: באילו עוד תגובות תופיע הכתובת "תודה על הקישור יוני"? |
|
||||
|
||||
אם כבר - תודה על הסריג, יוני! קשר יוני [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
הערכות מדברות על כחצי אחוז מאוכלוסיית העולם כיום כצאצאיו. אם תוחמים נכון את האיזורים, 8% מתושבי חלקים נרחבים מאסיה. כמובן, הסבירות לכך שלכ-15 מליון גברים יהיה במקרה את כרומוזום ה-Y של אדם שחי לפני כאלף שנים זניחה. לא באמת קראתי את המאמר המלא, כך שלא ברור לי איך הסיקו שמדובר דווקא בג'ינג' קשישא. לא לבוא אלי בטענות אם יסתבר שמדובר בשכן שלו מהבית ממול. |
|
||||
|
||||
"אם בחורות לא ילכו לבדן במקומות חשוכים אפשר להפחית את ההסתברות לאונס" המשך הפסקה עוסק באנשים מוכרים מעט, ולכן עדיין לא ברורה ההמלצה לבחורות להימנע מללכת *לבדן* ממקומות חשוכים. אם כבר, *עדיף* להן ללכת לבד. |
|
||||
|
||||
ואם המאמר הזה לא יחזיר לנו את שכ''ג, כבר שום דבר לא יעבוד. |
|
||||
|
||||
השוטה נעלם כבר כמה פעמים ותמיד חזר. ב-2003 הוא נעלם לכמה חודשים וחזר, כך שעוד יש תקווה, תגובה 182091. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה בסך הכל פליטת פה של כותב המאמר, ואני לא צריך להתייחס לזה כ"כ ברצינות אבל בכל זאת: "אם לאונס יש סיבות אבולוציוניות כל החינוך שבעולם לא יעזור" לא נראה לי שיש איזה חוקר בעולם שטוען שאי אפשר לשנות התנהגות אבולוציונית דרך חינוך. אני מניח שאפילו לדעתך לסתם קיום יחסים נורמטיווי יש סיבות אבולוציוניות, אז אתה טוען שאין לסביבה דרך לגרום למישהוא לא לקיים יחסים (למרות הייתרון האבולוציוני שבזה)? (וכדי שלא תיהיה קטנוני, גם אם יש מחקר (ולא נראה לי שיש) שטוען שאין שום דרך בעולם להתגבר על הדחף לקיים יחסים במשך כל החיים, מספיק לי שהסביבה הצליחה לגרום למישהוא להתגבר על הדחף מספיק זמן כדי לעבור מהרחוב למיטה או אפילו כדי לעבור מאמצע כביש לשוליים שלו, כדי להראות שהסביבה הצליחה לשנות משהוא אבולוציוני). נ.ב. אני מודה שאני לא מבין ב100% מה הייתרון בלסווג את הסיבות לאונס (ולכל דבר אחר) ל"נובעות מגנים/אבולוציה" ו"נובעות מסביבה/חינוך". אבל שיהיה :-). |
|
||||
|
||||
"אני מניח שאפילו לדעתך לסתם קיום יחסים נורמטיווי יש סיבות אבולוציוניות, אז אתה טוען שאין לסביבה דרך לגרום למישהוא לא לקיים יחסים (למרות הייתרון האבולוציוני שבזה)?" יש לסביבה דרך לעשות זאת, ובכך לגרום להכחדה של אותם פרטים שבהם החברה הצליחה לעשות זאת. הסביבה יכולה גם לגרום להכחדות של מין מסויים. הדרך היעילה ביותר והיחידה שאני יכול לחשוב עליה למנוע אונס בדרך אבולוציונית זה להרוג או לסרס/לעקר את הצאצאים של האנס. לעשות אותו דבר לאנס עצמו במציאות הנוכחית אינה דרך מספקת, כי היא תגרום לברירה חזקה לטובת אנסים יעילים יותר וקשים יותר למציאה. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא שחינוך לא יעזור בכלל אלא שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להכחיד את האונס לגמרי, בדיוק כמו שאנשים ימשיכו לקיים יחסי מין ולא חשוב אם יטילו עליהם סנקציות קשות. המטרה בהבנת השורשים האבולוציוניים של האונס היא לא לסווג את הסיבות לאונס כהגדרתך, אלא להבין את הגורמים אליו ואת הנסיבות בהן הוא מתרחש בצורה טובה יותר. אם המטרה של כולם היא להפחית את מקרי האונס כל הבנה של התופעה תוכל רק לעזור. |
|
||||
|
||||
א. נראה שהבעיה העיקרית עם עמדתך היא העלאה באוב של מכשפות ואח"כ שריפתן. "אי אפשר לשלול רעיון מסוים א־פריורית רק כי הוא לא מוצא חן בעיני מישהו, אלא צריך לבסס ביקורת עניינית לגביו. בכל מקרה, בעיני מבקרים רבים, המחשבה שיש הסבר אבולוציוני לאונס נתפסת כבלתי קבילה או כחילול הקודש, וככזו שאסור אפילו לחשוב עליה וצריך לדחותה על הסף." - אני בטוח שיש כאלו הסוברים ואף אומרים כך, אבל האם הם מהוים ממסד קונצנזוסיאלי המחסל דעות מנוגדות? עדיין טעון הוכחה. לדעתי דוקא הרבה מן הטענות שצטטת מן הספר (ובפרט מה שאמרת בתגובה הנוכחית) דוקא מסתבר מאוד ורבים רבים דוקא יסכימו איתם ולא עם הקיצונים הנוטים להכפפת המציאות לאידיאולוגיה שלהם. ב. לדעתי גם האסמכתא ההיסטורית שהבאת "אונס אוכלוסייה אזרחית כבושה בזמן מלחמה. משחר ההיסטוריה עמים כובשים אנסו נשים תחת כיבוש." אינה משכנעת ביותר. ניתוק אונס נשות המובסים מן ההקשר, יותר משהוא מעיד בעד הטיעון שלך, מעיד על נטייתנו לבודד את הפריטים ה"סקסיים" מתוך התמונה הכללית. עד לפני כמה דורות היתה מסורת צבאית מקובלת ונפוצה מאוד כדלהלן: לאחר שהכובש המנצח הכניע את הכוחות המגנים על עיר כלשהי הוא הכריז על תקופת זמן מוגבלת מראש (בד"כ כמה ימים) בהם יכלו חייליו לעשות בעיר הכבושה ככל העולה על דעתם. קריא, לגנוב, לבזוז, לרצוח, להצית וכמובן לאנוס. זה היה שכרם של הגייסות בעד "טרחתם". המשך המעשים האלו מעבר לזמן הקצוב נחשב בבחינת פגיעה ברכושו העתידי של המנהיג הכובש והמנצח. ההקשר הכללי שהצגתי כאן דוקא מדגיש את הצד הכוחני והפוליטיקה של הכח במעשה האונס על חשבון הצד המיני. ג. האמור לעיל אינו בהכרח אומר שהטענה אינה צודקת אלא רק שהדוגמה בלתי מוצלחת. אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות היסטוריות שדוקא מדגישות את הצדדים המיניים והאבולוציוניים של האונס: הנשים הסביניות, הנאראטיב של חטיפת בנות זוג (בני בנימין בסוף ספר שופטים, התרבות הבדואית, הקלטית וכיוב'). ד. נראה שקופצים כאן בשמחה גדולה על הטיעון (שהוא גם בעיני קצת מתחסד) לפיו אישה צריכה להיות חופשית לנהוג בפרובוקטיביות ככל שתחפץ מבלי שתחשב כשותפה לאינוסה אח"כ. אבל האם הדרישה הזו אינה קשורה יותר לנושא של החרות ובטחון הציבור מאשר לנושא של השורשים האבולוציוניים של מעשה האונס? ה. האם אין כאן נסיון ללבות ויכוח במקום שאינו קיים: האם אין קונסנזוס דוקא סביב החשיבה כי האונס הוא מעשה המתרחש בקונטקסט רחב של מיניות, אלימות, פוליטיקה של כוח ואבולוציה? |
|
||||
|
||||
גורילות שנאבקות על טריטוריה נגד קבוצה אחרת יהרגו את הזכרים והנקבות הלא פוריות אבל יחוסו על הנקבות הפוריות. בנוגע למלחמה, אחד הקונצנזוסים הכי גדולים לאורך ההיסטוריה היא שאונס נשים הוא המעשה המשפיל ביותר. זה קורה בנוגע לאוכלוסייה שבויה אבל גם כאשר יש חיילות לוחמות. אחת הטענות שמושמעות תדיר נגד שילוב לוחמות בצבא היא שחס וחלילה הן לא תיפולנה בשבי ויאנסו אותן. נראה שפחות מזעזעת העובדה שלוחמות יהרגו בקרב (או לוחמים). התפיסה הזו מונעת מחשיבה שבטית של "אנחנו" מול "הם" ומה הדרכים הזוועתיות ביותר שאויב יוכל להשפיל אותנו. גם בהקשר של אונס בתוך אותה חברה, הנאנסת וגם הסובבים אותה חווים את תחושות הזעם וההשפלה הגדולים ביותר כתוצאה ממעשה האונס. זה אמור להיות מאוד מפתיע אם לוקחים בחשבון שרוב הנאנסות לא נפגעות קשה פיסית או שמחלימות מהפצעים הפיסיים מהר מאוד. לעומת זאת, אם מישהי או מישהו נפגע במהלך שוד, זה נחשב לפחות פוגעני ופולשני. למה אתה חושב שזה כך? |
|
||||
|
||||
א. "אונס נשים הוא המעשה המשפיל ביותר"- גם כאן אני חולק עליך. לו היה הדבר כך, הרוסים היו יוצאים פושעי המלחמה הגדולים של מלה"ע השנייה. למעשה אני חושב שעד לא מזמן, נטו להפחית בחומרת המעשה ולסווגו קרוב יותר לגניבה מאשר לרצח. למעשה זהו לדעתי המצב גם כיום בקרב רוב המין האנושי, להבדיל מכמה חברות מערביות עם פמיניזם לוחמני שהם אולי בבחינת אוונגארד. ב. "חיילות לוחמות" - הייתי מייחס זאת יותר לעניינים של מידרוג ומיצוב חברתי ו/או התמקצעות גילדאית. דוקא תדמיתית ותפיסתית דמות האמזונה והחיילת הלוחמת דוקא נפוצה למדי. לכן קרוב לודאי שהשיקולים כאן פראקטיים יותר מאשר אידיאולוגיים. זה שמישהו תמיד מעלה את השאלה מה יקרה לחיילת שתיפול בשבי האוייב, אין פירושה שמדובר בשיקול מרכזי או כבד משקל. ג. גם טיעון הלימוד והמניעה קלוש בעיניי. איש אינו חושב שמי שאינו נועל את ביתו, מזמין את הגנבים. אך גם ללא הסברה הזאת, איש אינו ממליץ לאף אחד לא לנעול את ביתו. ד. כמוך אני חושב שאי אפשר להפריד בין סוגיות חברתיות כמו אונס לבין חשיבה אבולוציונית. אבל מותר וצריך גם לבקר את המסקנות האבולוציוניות בצורה חריפה מאוד ולהצביע על חולשותיו וחוסר האמינות של השיח של האבולוציה החברתית. |
|
||||
|
||||
הטעות הכי גדולה בהתעמתות עם טענות מסוג 'תקופת האבן אחראית למעשינו הנלוזים', היא תפיסת העמדה המוסרית הצדקנית. לא שהיא מוטעית, היא פשוט לא התגובה הנכונה. מהי כן התגובה הנכונה? המאמר של שרון בגלי בניוזוויק, למשל, מאמר חובה לכל מי שמתפתה לאמין לספר של תורנהיל ופאלמר. בעיני זהו מאמר שצריך לקרא במלואו, אבל הנה קטע המפתח: (סליחה על התרגום הבלתי מהוקצע) "פסיכולוגיה אבולוציונית חטפה את המכה הגדולה הראשונה ב-2005 כשבולר חשף פגם אחרי פגם במחקרי מפתח עליהם נשענו טענותיה, כפי שהוא תיאר בספרו Adapting Minds. הצטברות של מחקרים אנתרופולוגיים כמו אלו של היל על שבט האצ'ה, יירטו את רעיון התכנות-לאונס, ומדעני מוח הצביעו על כך שאין שום הוכחה שהחומר האפור מאורגן באופן שהפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת, עם מאות של מודולים מיוחדים, מתוכנתים מראש. מדען המוח רוג'ר בינגהם מאוניברסיטת קליפורניה, סאן דיגו, המתאר את עצמו כ'חבר אדוק לשעבר בכנסיה של הפסיכולוגיה האבולוציונית' (ב-1996 הוא יצר ואירח סדרת טלויזיה בעלות של מיליונים ששיבחה את התחום) התייצב בחזית כנגדה, מאשים כמה מהדבקים בה בלהט 'אוונגליסטי'. אומר הביולוג האבולוציוני מאסימו פיגליוצ'י מאוניברסיטת סטוני ברוק : סיפורים אבולוציוניים על התנהגות אנושית מהווים נרטיב טוב, אבל לא מדע טוב." תקראו את המאמר, בעיקר על שבט א'צה. הוא מוכיח שלא מוסרניות פוריטנית או מודעות חברתית עומדים נגד תורנהיל ופאלמר – השכל הישר קורע אותם לגזרים. |
|
||||
|
||||
כמי שאינו צד בעניין, אני מוצא את ''טיעוני הנגד'' הללו חלשים להפתיע. |
|
||||
|
||||
ציטוט מהמאמר: "אין צורך בשום תיאוריה אבולוציונית או אחרת כדי להגיע למסקנה שאונס הוא דבר נורא. נשים מעוניינות לבחור את הפרטנרים המיניים שלהן ואונס שולל מהן את הבחירה הזו. הבחירה האידיאלית כוללת בתוכה בני זוג עם גנים טובים שיעברו הלאה לילדיהם המשותפים. ההתנגדות של נשים לאונס טבעית לפיכך, והן עושות כל שביכולתן למנוע אותו..." עד עכשיו לא הבנתי למה להתנגד כל כך לפסיכולוגיה אבולוציונית. הקטע הזה הבהיר לי את העניין לחלוטין. אז זו הסיבה שאני לא רוצה שיאנסו אותי - העובדה שלא נתנו לי לבחור את הפרטנר המיני שלי פשוט מרגיזה כל כך! מיהו האנס החצוף הזה שהעז להכניס לי גנים רעים? באותה מידה אפשר לטעון שהתנגדות להטרדה מינית היא לא "טבעית", שהרי הטרדה מינית שאיננה אונס לא מפריעה לי להשביח את הגנים שלי כרצוני. |
|
||||
|
||||
אני חייבת לציין שההסבר המלומד בתחילת המאמר - למה בכלל לחפש את הבסיס האבולוציוני לאונס - שיכנע אותי, אבל המסקנות שבסופו הפכו את השכנוע על פיו, משום שאין שם שום מסקנה שלא הייתי יכולה להגיע אליה בעצמי, עם קצת הגיון בריא. אם נשים לא יסתובבו לבד במקומות חשוכים, זה יפחית את הסיכוי לאונס - אכן חידוש. |
|
||||
|
||||
===>"אם נשים לא יסתובבו לבד במקומות חשוכים, זה יפחית את הסיכוי לאונס " אם נשים לא יעבדו כמזכירות של נשיאים, זה יפחית את הסיכוי לאונס. אבל הנה מה שיחסל כל סיכוי לאונס: מה שאני לא הבנתי זה מה הקשר המיוחד של אונס לאבולוציה. האם ההתנגדות החברתית לאונס, והתפתחות תרבות שמעודדת ילודה דווקא בתאים משפחתיים, איננה התפתחות אבולוציונית שמגבירה את סיכוייו של הוולד לשרוד? מעניין מה סיכויי ההשרדות של חברת אנסים - כלומר שהולדה בה נעשית רק באמצעות אונס. ומה עם "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה" זה לא אדפטציה? |
|
||||
|
||||
ואני לא אומר את זה בציניות. כמובן שאפשר להסיק מסקנות שונות לגבי דרכי מניעה והם צריכים לפעול בשני כיוונים. אמצעי זהירות מצד הנשים מסיטואציות בעייתיות וחינוך ומניעה מגברים לאנוס. בנוגע לחינוך הגברים, אני חושב שצריך להתחיל את זה בגיל ההתבגרות. הרבה ילדים לא ממש מבינים מה עובר עליהם, וממהרים להסיק מסקנות שאם הם מאוד רוצים לשכב עם מישהי אז סביר שזה גם מה שהיא רוצה. ליצרים המיניים יש יותר כוח ממה שהם מעריכים והוא עלול לשבש את שיקול הדעת שלהם ולהוביל למצבים מסוכנים. לגבי הנשים, אחת הצורות הנפוצות של אונס בעולם המערבי היא של דייט רייפ. זה אמנם נחשב במקרים רבים כאונס על ידי מישהו מוכר, אבל אין זה אומר שהמישהו הזה מוכר היטב. הוא נפוץ במיוחד בקולג'ים אמריקאים שבהם סטודנטיות הולכות למסיבות רוויות אלכוהול, פוגשות מישהו חדש ונוסעות איתו. מחקרים מראים שכשגברים שותים אלכוהול, השיפוט שלהם לגבי עד כמה הבחורה באמת מעוניינת בהם מוטה מאוד. לבחורות ששותות הרבה יש בעייה להתנגד ולא סתם ממליצים לנשים ללכת למסיבות כאלו עם עוד חברה אחת שלא שותה שתשגיח שלא תעשה שטויות שיכולות להוביל למצבים לא נעימים. מחקרים אחרים אגב מראים שגברים שמעוררים מינית, מביעים דיעות הרבה יותר קיצוניות לגבי מה נחשבת הסכמה ומה לא, מאשר הביעו כשהם לא היו מגורים מינית. הנקודה המרכזית היא שיש כמה מצבים שצריך פשוט להמנע מלהכנס אליהם (וזה נכון לשני המינים) וכך אפשר למנוע אי נעימויות גדולות. |
|
||||
|
||||
זה היה אמור להיות אישור לדבריה של לונה לגבי כך שהמסקנות מהמאמר לא היו משהו שלא יכולת להגיע אליו גם ללא ההיעזרות בשיטה של הפסיכולוגיה האבולוציונית? |
|
||||
|
||||
ובכל מקרה, אלו מסקנות שנגזרות מהבנה טובה יותר של הנושא שזו המטרה העיקרות של שימוש בתאוריות אבולוציונית להסבר האונס. |
|
||||
|
||||
הערה לסדר: רוב הקוראים (או לפחות הקורא היחיד שבאמת חשוב לי, קרי: אני) נוטים לא לקרוא אוטומטית את שורת הכותרת כחלק מהתגובה. |
|
||||
|
||||
הטעות הכי גדולה בהתעמתות עם טענות מסוג 'תקופת האבן אחראית למעשינו הנלוזים', היא תפיסת העמדה המוסרית הצדקנית. לא שהיא מוטעית, היא פשוט לא התגובה הנכונה. |
|
||||
|
||||
אנא, האר את עיניי. |
|
||||
|
||||
התגובה הנכונה היא להסכים עם כותב המאמר. |
|
||||
|
||||
כמה סברות כרס מראשו של מי שאינו מעורה בתחום במיוחד: אם אונס אמור להיות אסטרטגיה התרבותית, הרי שזו אסטרטגיה עם סיכון גבוה - אין השפעה על גידול הצאצא. * לאב אין השפעה ישירה על גידול הצאצא * יש נטיה ברורה ומובנת לנסות להפטר מצאצאי אונס. * לאונס יש נטיה להוריד את הסטאטוס החברתי של האם ובכך לפגוע בכמות המשאבים שיגיעו לצאצא בסופו של דבר. * ההרגשה שלי (אבל אין לי כלל נתונים) הוא שצאצא שנולד לאונס יקופח בממוצע ע"י ההורים שמגדלים אותו. לא ברור לי עד כמה הגורמים הללו השפיעו גם בעבר. בהנחה שיש גן המעודד אונס כאסטרטגיית רביה, האם הוא ניסה לאזן איכשהו את המצב? דוגמה קיצונית לאותה אסטרטגיה היא גוזלי הקוקיה אשר הורגים גוזלים מתחרים מאותו קן (בוקעים לפניהם מהביצים ומגלגלים את הביצים מהקן) ובאופן כללי מנסים להראות כמו "גוזלים נחמדים". כמובן שגן כזה לא יכול להיות אנוכיי באותה מידה כמו הקוקיה, מכיוון שנשים הן קרובות משפחתו של אותו זכר. אם הגן הזה מצליח יותר מדי הוא פוגע בהצלחת אותן נשים ולכן, באופן עקיף, בתפוצת אותו הגן. |
|
||||
|
||||
בהרבה חברות מאלצים (או אילצו עד לא מזמן) את קורבן האונס להתחתן עם האנס, שאז יש לו השפעה על גידול הצאצאים. |
|
||||
|
||||
להיפך. מאלצים את האנס להתחתן עם קורבן האונס. ____ הם התחתנו. הגורילה והשופט. בגלל התינוק. השופט. לא לקח גלולה. יוסי בנאי, באפילוג לשירו של ברסאנס "הגורילה", בתרגומו של דן אלמגור. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שבנאי, ברסאנס או אלמגור חשבו על הסיום המעניין הזה לסיפור. |
|
||||
|
||||
לגבי יעילות האסטרטגיה, אתה יכול לקחת דוגמאות מעולם החי, שם ישנם מקרים כאלו (וישנן חיות שלא מציגות מקרים כאלו). בכלל לא ברור שבמהלך התפתחות אבולוצית האדם לגורמים שאתה מציג היתה השפעה. אפילו ההבנה שהצאצא הוא תולדה של יחסי מין, זה לא דבר שברור האם היה ידוע אפילו לפני נגיד עשרת אלפים שנה (וכדוגמא לכך יש חוקרים המביאים שבטים נידחים מהג'ונגל שאינם מודעים לכך גם היום; מן העבר השני התפוצה של גנים כחולי עיניים מעידה על בחירה סלקציה שחורגת מהצפוי ומוסברת לעיתים ע"י "וידוא" של מקור הצאצא). אבל כל זה לא רלוונטי, כי העלות לזכר היא אפסית, במיוחד כשזה לא צריך לבוא על חשבון ילדים שהוא מגדל עם אישה חוקית. |
|
||||
|
||||
העלות לזכר: אפסית. אבל זה יקוזז מבנותיו העתידיות (בהנחה שמדובר על אסטרטגיה נפוצה). |
|
||||
|
||||
יש באמירה הזאת פגם לוגי שכדאי להאיר: גם אם הזכר נפגע מאונס בנותיו העתידיות בגלל תופעת האונס הכללית, עדיין האיסטרטגיה שאומרת "אנוס כפי יכולתך" עדיפה לו. ע"ע "הטרגדיה של ההמונים" למשל ב- http://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_commons |
|
||||
|
||||
אם היו אונסים אותך היית מפסיק עם הפוזה המתנשאת הזו. |
|
||||
|
||||
האם יש כאן נסיון לאנוס אותי לא לענות לטיעוניו של המחבר? |
|
||||
|
||||
גברים בכלל צריכים לא לעסוק בתחומים כאלה, כי הם לא מבינים בהם דבר, אז עדיף שגם אתה וגם גריגוז תחשו. |
|
||||
|
||||
למה לא מבינים? למיטב ידיעתי רוב מכריע של האנסים הם גברים. |
|
||||
|
||||
שתוק. |
|
||||
|
||||
חשבתי שברוב מעשי האונס שותף גם גבר. |
|
||||
|
||||
זה העניין שהגבר הוא התוקפן (כמו תמיד) והאישה היא הקורבן. אין זכות לתוקפנים כמוכם לחוות את דעתם, הציניות הזו מחליאה. |
|
||||
|
||||
טוב, מה דעתך שלך על המקורות האבולוציוניים של האונס? |
|
||||
|
||||
צריך לפנות לנשים מומחיות בתחום, לא אלי, אני רק ציינתי שכל הדיון הזה שמתנהל רובו ככולו בתוך תוכו של המין התוקפן, חסר טעם. |
|
||||
|
||||
המין התוקפן? כלומר רצית דיון בין אמבות? |
|
||||
|
||||
אתה קורא לנשים אמבות? האמת שזה לא מפתיע אותי בהכירי את הדעות שלך. |
|
||||
|
||||
הוא רוצה שתגידי ''מגדר'' ולא מין. |
|
||||
|
||||
גם להשתלט לי על השפה אתם רוצים? זכותי להגיד "מין גברי"! |
|
||||
|
||||
וזכותנו לדבר על אונס! |
|
||||
|
||||
לא, אין לכם זכות לדבר על אונס, והסברתי בפרוטרוט למה אין לכם זכות כזו. |
|
||||
|
||||
לא הסברת כלום, ובטח לא "בפרוטרוט". האם את חושבת שרק ילדים מוכים צריכים לדבר אלימות הורית? שרק ציפורים יכולות לדבר על תעופה? שרק אמבות צריכות לחקור יצורים חד-תאיים? |
|
||||
|
||||
מצחיק מאוד. |
|
||||
|
||||
זה המשך ההסבר המפורט שלך? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאונס איננו רק עניין לנשים לדון בו. גם גברים יכולים להבין את המצב של אונס ולנהוג באמפטיה אמיתית. גם בין הנשים אפשר למצוא התבטאויות ''מאד לא נשיות''. אינני זוכר מי- אולי קצינת חן ראשית מסויימת ואולי מישהי מתחום המשפט- התבטאה באופן מאד שוביניסטי שזרק חלק מהאשמה לאונס על האשה, או לפחות את אי ההתנגדות לאונס. |
|
||||
|
||||
כל גבר הוא אנס פוטנציאלי בעצם מהותו. נשים שמאמצות את נקודת המבט הגברית לבטח בוסלות מטראומה נפשית וגופנית שנגרמה להן ע''י גבר כלשהו בעברן. |
|
||||
|
||||
גם אישה היא אנסית פוטנציאלית. פוטנציאל נמוך יותר, אך קיים. |
|
||||
|
||||
הכללה גורפת במקצת. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שאתה לא אנס פוטנציאלי? |
|
||||
|
||||
אנס פוטנציאלי הוא מונח בעייתי לשונית בתחום זה, יען כי בעברית אנס פוטנציאלי = אנס בכוח, ודי לאניסא ברמיזה. |
|
||||
|
||||
כן |
|
||||
|
||||
אתה טועה, לא ברור אם מתוך זדון או מתוך רשעות. |
|
||||
|
||||
קראתי הודעות שלו כאן, לדעתי הוא מיחידי הסגולה שבכוחם לפעול מתוך זדון *ו*רשעות, בו זמנית. |
|
||||
|
||||
רק לאלו שאנסתי. |
|
||||
|
||||
אז אונס מצחיק אותך, כן, זה באמת תחום הומוריסטי להפליא. |
|
||||
|
||||
אונס של אמבות? כן, זה די מצחיק, באופן דוחה. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שלי יש *** קטן! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זאת טענה שיש להפנות לאותן מומחיות בתחום, לא אל אלה שמביעים את דעתם. זה שאני גבר לא הופך אותי לאנס, כמו שזה שאת אישה לא הופך אותך לזונה. |
|
||||
|
||||
שנאת הנשים כאן מעבירה אתכם על דעתכם. |
|
||||
|
||||
מספיק כבר עם ההכללות האלה. אני שונא רק את אישתי. |
|
||||
|
||||
מי אמר שהוא אישה? אולי הוא רק מרגיש כמו אישה. |
|
||||
|
||||
מי אמר שאתה לא אישה? |
|
||||
|
||||
וכמובן שנשים שלא נאנסו מנועות גם הן מלהשתתף בדיון. אגב, לאחרונה הופסקה עבודתי באוניברסיטה, מכיון שאיני פוטון. |
|
||||
|
||||
אין כמעט אישה שלא נאנסה או הותקפה מינית. |
|
||||
|
||||
ומכאן נובע שאין כמעט גבר שלא אנס או התקיף מינית? |
|
||||
|
||||
זו אינה לוגיקה פשוטה אלא סטטיסטיקה לא לוגית. |
|
||||
|
||||
אז זו סטטיסטיקה פשוטה, המינוח המדויק לא מעניין, מה שחשוב הוא שזה מוכיח שרובם ככולם של הגברים הם אנסים בכוח או בפועל. |
|
||||
|
||||
כמו לומר שאם השכר הממוצע הוא 7500 ש"ח אז רוב האנשים משתכרים 7500 ש"ח. מה פירוש "אנסים בכוח"? באותה מידה אפשר לומר שהם רוצחים בכוח. כבר הזכרתי בדיון אחר את האיש שטבע בבריכה שעומקה הממוצע 20 ס"מ. |
|
||||
|
||||
אתה מנסה לבלבל אותי עם המונחים המתימטים שלך, תקרא למשל את מה שכותבת הפרופסור אורית קמיר. |
|
||||
|
||||
_פרופסור_ אורית קמיר? |
|
||||
|
||||
מכל האי-דיוקים והטעויות בטיעונים שלה, *זה* מה שמפריע? |
|
||||
|
||||
מהי ההגדרה שלך להתקפה מינית? תזדקק (על מי אני עובד. תזדקקי) להגדרה מתירנית מאוד של המושג כדי להביא את ההיגד שלך למצב "אמת". ותהא אשר תהא ההגדרה, רוב הנשים לא נאנסו, למרות מאמציי הכנים בתחום. |
|
||||
|
||||
93 אחוז מהמיקרים לא מדווחים, לפי המחקרים הטובים ביותר בתחום. |
|
||||
|
||||
לינקים? ("לפי המחקרים הטובים ביותר בתחום", זה לא אומר כלום. משפט כזה הוא הוכחה שטובה לאתרי רפואה אלטרנטיבית, לא לאייל) |
|
||||
|
||||
לא מובן למה דווקא עלי לחפש את ההוכחה המדעית המדוייקת, ואם המאמר לא נמצא באינטרנט? מה אעשה? אלך לספרייה של האוניבסרסיטה ואצלם לך אותו ואעביר לך בפקס או שאסרוק אותו ואז אעלה אותו למחשב, אין לי דברים יותר חשובים לעשות להעלות למחשב נתונים ברורים כדי ששוביניסט אחד יותר או פחות יזלזל בדברים המובנים מאליהם? |
|
||||
|
||||
טוב, סליחה, אני אפרוש בזאת ואאחל לך הצלחה, אם כי לא נראה לי שהגישה הזאת תוביל אותך רחוק. תהיי בריאה וכל טוב, מכל הלב. |
|
||||
|
||||
גם אני אפרוש, בתקווה ששיניתי משהו ואולי הראש שלכם קצת נפתח לאמת ולא רק לשקר, כי אפשר לחיות חיים שלמים בלי לראות את האמת ואפשר לשקר ולא לדעת שאתה משקר. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת שמעצם זה שהראש שלך סגור, הראש שלנו אמור להיפתח? הנחת יסוד מוזרה, הייתי אומר. |
|
||||
|
||||
המסקנה שלי מהפתיל ההזוי הזה הוא שאמונה לא מוגבלת לדת. |
|
||||
|
||||
בן כמה אתה שחיכית עד היום לגלות את זה? |
|
||||
|
||||
מזדקן במהירות, ועוד לא הצלחתי להבין מה הולך פה לעזאזל. |
|
||||
|
||||
93% זה בעינייך מובן מאליו? אני בטוח שגם אם המאמר אינו באינטרנט (חיפשת בכלל?) יש אליו התייחסויות באתרים אמינים (שמעת על גוגל?). אם הנושא לא מספיק חשוב לך כדי להשקיע קצת יותר מאמץ מזה הנדרש כדי לשלוח הודעות בנות משפט אחד, דעי שאת רק מעצימה את השוביניזם הגברי. עם טיפת מזל החשמנית תתגייס ותביא לנו קצת נתונים, מובנים מאליהם או לא, ותציל את הכבוד הנשי הנרמס. |
|
||||
|
||||
היה לנו כאן פעם דיון על זה בפתיל שמתחיל כאן: תגובה 426123 אמנם לא דובר שם על 93%. |
|
||||
|
||||
לא אעסוק כל כך בכבוד הנשי הנרמס :-], אלא, עד כמה שזה אפשרי, במשהו יומרני מאוד - בנסיון להגיע לאיזושהי אמת אובייקטיבית, גם אם בפריזמה בלתי צפויה. מכל מקום, אני לא הגעתי וכנראה לא אגיע לשום 93%. גם לא אעסוק בכלל בשאלת שיעור הדיווח שכבר דובר בה לא פעם ולא פעמיים, אלא, כנקודת פתיחה, בשאלה אחרת -- מהו אונס? ברור שישנן הגדרות רבות, ולכל אחד יש משהו אישי להוסיף בנושא זה, ויכולנו לכתוב כאן ספר עב כרס. העניין הוא שבדיון זה, כל/רוב המתדיינים (והמאמר עצמו והתזה שלו), כשהם שומעים (קוראים) את המילה "אונס" - האסוציאציה המיידית העולה בדמיונם היא זו של אונס מסוג מסויים מאוד, הסוג שאכתיר אותו כרגע בתואר "האונס מן הסרטים": אישה הולכת במקום חשוך וריק. אי משם מופיע האנס ומתנפל עליה. ידו האחת לוחצת על פיה וידו השניה מצמידה סכין לצוארה, הוא מאיים בקול שקט אך נחוש על חייה לבל תעז לזעוק - ואונס אותה, בין אם במקום עצמו (שדה פתוח, מגרש בלתי בנוי, רכב, אם מדובר בטרמפ) או לאחר שגרר אותה, נניח, לחדר המדרגות הסמוך וכיו"ב. הדודה ויקי אינה תומכת, בהכרח, בכל הדרמה הזאת, והגדרתה לאונס היא פשוטה וטכנית יותר, ומתבססת על המשפט בישראל: "אונס הוא ביצוע יחסי מין תוך כדי כפייה, בניגוד לרצונו של הקורבן". גם ההגדרה המשפטית בחוק העונשין הישראלי היא יבשה ומקצועית: אונס (סעיף 345): בעילת אישה באחד מהמצבים הבאים: * שלא בהסכמתה, * בהסכמתה שהושגה במרמה, * בהיותה קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה, .... וכולי וכולי. כבר מזמן חשדתי שרבים ממקרי האונס, ואולי אפילו *מרביתם* - מתרחשים לא בצורה הדרמטית העולה בדמיוננו, אלא בתוך המסגרת הזוגית - זו הנקראת בדיפלומטיות "קרובים, מכרים ובני משפחה", ובפחות דיפלומטיות - הבעל (היה לי על כך שיח עם שכ"ג באחד הדיונים, לא מוצאת...). אינני יודעת אם לכך התכוונה האלמונית, אבל אולי כאן מצוי הפתרון לשאלת האחוזים הגבוהים שבתגובותיה - אם כי קשה מאוד להתקרב לאחוזים שעליהם היא מדברת. נראה שרובנו איננו מקשרים, אסוציאטיבית, בין המוסד הרגיל והמכובד הזה, מוסד הנישואין (או חיי זוגיות ללא טקס נישואין, שדינם כאן, לצורך העניין, כדין נישואין), לבין תיאוריית השטן הזר והמכוער, המקובלת כל כך. ואף על פי כן - היש מישהו מאיתנו המסוגל לדמיין לעצמו, יד על הלב - חיי נישואין שבהם המין נעשה תמיד ברצון שני הצדדים? ומה קורה כאשר האישה אינה מעוניינת והבעל מעוניין? - ובכן, נראה שבמקרים רבים, המעשה המיני מבוצע בכל זאת. יש להניח שזה קורה, עפי"ר, לא בעזרת סכין ולא תוך סיכון חיי האישה (ה"קורבן") - אך זה קורה תוך הפעלת כוח קלה, שרובנו אפילו איננו רואים אותה כהפעלת כוח בכלל - הבעל "מסובב" ו"מארגן" קצת את האישה - פיזית! - לכיוון הרצוי לו, לעיתים לאחר שדחף אותה אל המיטה, בין אם "בצחוק" או לא כל כך בצחוק - והוא בועל אותה, ובמקרים רבים - לקול מחאותיה, הרפות או הקולניות, יותר או פחות. המחאות אינן ממחלקת "חוס על חיי! רחם על ילדיי הרכים!", אלא יותר מן הארסנל של "לא רוצה, לא בא לי, נמאס לי מסקס, אין לי כוח, אני הרוגה, אני חולה, עזוב אותי, עזוב אותי, עזוב אותי, לא! לא! לא!..." - והסיטואציות האלה, למרות שאיננו חושבים עליהן כעל מקרי אונס - מבחינה משפטית הריהן אונס לכל דבר ועניין. עם כל זאת, בישראל, אם תגיש אישה תביעה משפטית על כך שבעלה אנס אותה, בלא שמדובר באלימות קשה ובד"כ בגרימת חבלה - ספק אם מישהו יתייחס אליה ברצינות. אי-התייחסות זו כוללת, ככל הנראה, רבים מן השופטים, כוללת גם את אלה הנחשבים נאורים ומתקדמים (?). המצב בעולם הוא שונה, ובחלק (ברבות [?]) מארצות המערב מכיל החוק התייחסות ישירה, ספציפית, לאונס ע"י הבעל או בן הזוג 1. כחברה וכפרטים, קשה לקבל את הרעיון הזה, שההתנהלות המוכרת והמקובלת כחלק מן הרפרטואר המיני של אנשים נשואים - היא אונס. קשה לא רק לגברים - קשה גם לי, כשהתחלתי לחשוב על כך. אצלי הקושי בא לא מתוך הפוטנציאל של הגזמה וניפוח נתונים, כפי שהתייחס אליהם טווידלדי, אלא משום שסיטואציות כאלה מהוות חלק כה אינטגרלי, שגרתי, מחיי היום-יום 1, 2, 3. 1 2 מתוך הלינק הזה, שימו לב לסעיף Partner Rape "The most common perpetrators of rape are husbands and partners", מתוך: |
|
||||
|
||||
לאחרונה שמעתי הרצאה באונ' בדיוק בנושא זה. בהרצאה נטען, כי דווקא בישראל (וביהדות) אונס בנישואין אסור ותמיד היה; במדינות אחרות, בכללן מערביות ונוצריות לא היה מדובר בעבירה עד לפני כ- 30 שנים, ולכן כיום יש התייחסות ספציפית בחוק "לאונס ע"י הבעל או בן הזוג" את המקור לכך רואים בהבדל בין הדתות. הזכרי, איך נראים נישואין בנצרות? כמו בסרטים? המשפט הזה, "to love and to cherish as long as we both shall live" - הנה, מצהירים ומתחייבים לאהבה. האם יש מקבילה ביהדות? הרי מה יש אצלנו? כתובה! מסמך משפטי שמתעסק בדברים הכי ארציים שיש, לדאוג לאישה לאוכל ולבגדים, ולשלם לה כך-וכך זוזים אם וכאשר - ביהדות לא חותמים על מסמך של רגשות - ולכן אין לבעל שום סמכות לכפות יחסי מין על אשתו, ואם היא אינה נמשכת אליו זו עילה לגירושין. לעומת זאת בנצרות האישה הרי הצהירה מול הכומר שהיא אוהבת את בעלה ושתדאג לו. זה היה בלתי-נתפס שאין לבעל זכות נגזרת מכך. |
|
||||
|
||||
אין לבעל זכות למנוע ממנה (אך לא נאמר שם במפורש ההפך). כשיש יותר מאישה אחת, הילדים מהאישה מבטיחים את מעמדה לעת זקנה. לכן ''עונתה'' של האישה היא אחת מזכויותיה הבסיסיות מהנישואין. |
|
||||
|
||||
ידעתי שזה יקרה - שאבוא לידי מלחמה על נושאים שלמען האמת לא תכננתי להיכנס אליהם... :-]. מכל מקום: לא הבנתי את דבריך הבאים, שנראה לי שיש בהם יותר משמץ של איפכא מסתברא: "האם יש מקבילה ביהדות? הרי מה יש אצלנו? כתובה! מסמך משפטי שמתעסק בדברים הכי ארציים שיש, לדאוג לאישה לאוכל ולבגדים, ולשלם לה כך-וכך זוזים אם וכאשר - ביהדות לא חותמים על מסמך של רגשות - ולכן אין לבעל שום סמכות לכפות יחסי מין על אשתו, ואם היא אינה נמשכת אליו זו עילה לגירושין. לעומת זאת בנצרות האישה הרי הצהירה מול הכומר שהיא אוהבת את בעלה ושתדאג לו. זה היה בלתי-נתפס שאין לבעל זכות נגזרת מכך". זה שחותמים על מסמך משפטי ולא על "מסמך של רגשות" - זה אומר ש"אין לבעל שום סמכות לכפות יחסי מין על אשתו"? ההיקש הלוגי-כביכול כאן אינו ברור לי. ואגב, לעניין ה"אהבה" המופיעה בנוסחי הטקסים הנוצריים - מדובר במושג האהבה עפ"י הברית החדשה, ואין לכך קשר עם מושגי האהבה הרומנטיים המקובלים כיום. זה איננו "מסמך של רגשות" אלא, בעיקר במסגרות הקתוליות - הבהרה כי בני הזוג מבינים שדעת הכנסיה היא שהגירושין אסורים וכי נסיונות גירושין יהיו כרוכים בסיבוכים פרוצדוראליים, אבל אינני רואה טעם להאריך בנושא זה (וממילא אאריך מספיק בעניינים היהודיים). אני מניחה שיש מקום לשאול באיזו אוניברסיטה זה היה, ומה מקורות ההזדהות והנאמנות התרבותית של המרצה - ויש לי ניחושים משלי לגבי שתי השאלות, וההשוואה עם הנצרות מחזקת את הניחושים. הרשת מלאה גם בהרצאות, למיניהן, על כך שהיהדות אינה מפלה בני עמים אחרים ואינה גזענית. ארון הספרים היהודי מלא בדברי עליונות לאומנית ועליונות גזעית, אך הפרשנות מתירה הכל, והנייר, או המסך, סובלים הכל. אם היהדות אינה מתירה אונס בנישואין, איך ניתן לראות, למשל, את הדברים (המפורסמים) הבאים מתוך השולחן ערוך: "ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה, בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה, או דרך אברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה. ויש מקילין ואומרים שמותר שלא כדרכה אפילו אם הוציא זרע, אם עושה באקראי ואינו רגיל בכך". והרב הפוסק הנערץ משה פיינשטיין מוסיף ב"אגרות משה" ומבהיר: "משמע שהאשה משועבדת להבעל לתשמיש בכל זמן שרוצה, אף שלא בזמן העונה אם היא בבריאותה; והבעל אינו מחוייב אלא בימי העונה שקבעו חכמים ובליל טבילה ובשעה שיוצא לדרך וכן כשהוא מכיר בה שהיא משדלתו ומרצה אותו ומקשטת עצמה לפניו". ועוד הרבה לפניו: "ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו [בעל שלא כדרך הטבע] אמר לה בתי תורה התירתך", ועל כך הבהיר הר"ן 1 בעברית (עם קצת שיירי ארמית): "דכתיב כי יקח איש אשה שהיא לקוחה לו לעשות בה כל חפצו". ועל בן דהבאי, בר פלוגתא לחבריו בעניינים כגון אלה, אמר רבי יוחנן, גדול האמוראים: "אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד". ואם בענייני מין אנלי הכל מותר והאישה משועבדת ועושה בה כל חפצו, קשה לי להאמין שאונס "רגיל" - דווקא הוא אסור. 1 ר"ן [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
לא הבנת את דברי ההלכה במקורות שציינת. אני מניח שהגעת אליהם דרך אתר שונא יהדות. קיצור שולחן ערוך קובע מגבלות אחדות על קיום מצווה זו(מצות ביאה), ובהן: לא ישמש עם אשתו אלא מרצונה, אבל כשאינה מרוצה לא ישמש עמה ומכל שכן דאסור לאנסה. וכן לא ישמש כשהיא שנואה לו או שהוא שנוא לה, דאמרה ליה: לא בעינא לך ואף על פי שרצויה בתשמיש. וכן אם גמר בלבו לגרשה והיא אינה יודעת אף על פי שאינה שנואה לו אסור לשמש עמה. גם לא ישמש עמה כשהיא ישנה ממש, גם לא ישמש כשהוא שיכור, או היא שיכורה. סימן קנ, סעיף יג |
|
||||
|
||||
כבר דיברו על כל העניין הזה באייל, בפתיל מתגובה 351217, ובמקום אחר תגובה 266653. בקישור הראשון התחיל ויכוח שלם שבו גם מגיב דתי בשם מאיר וגם Xslf שנולדה בבית דתי (היא לא דתיה) וגם א.ד. (אורי דורי) שהוא למדן גדול וכותב מאמרים בכל מיני מקומות ברשת. וזה כל העניין, שביהדות הכל מלא ויכוחים ודעות לכאן ולכאן וכל אחד בא, מצטט משפט ו"מוכיח" מה שבא לו, ככה שזה די מגוחך לפטור את כל העניין ב"לא הבנת". ובקישור השני זה שכ"ג ואורי פז לא מצליח להתמודד איתו. גם לשכ"ג היית אומר שהוא לא מבין? אולי, אם אתה חדש כאן. |
|
||||
|
||||
הדיון בתגובות שהבאת הוא לא על זה אלא על האם ההלכה מתירה לקיים מין אנאלי. |
|
||||
|
||||
זה לא משנה לעצם הנקודה. |
|
||||
|
||||
שמתי לב שלפעמים זה פשוט עניין של טעויות ניסוח קלות. היית צריך לנסח אחרת, ''כבר הזכירו את העניין הזה'', במקום ''כבר דיברו על העניין הזה'', ואז לא היה מה להעיר לך. |
|
||||
|
||||
זה מאד משנה. לא היה שם דיון האם ההלכה מתירה לבעל לאנוס את אשתו ולכן מה שנאמר שם לא רלבנטי לדיון כאן בשאלה הזו. |
|
||||
|
||||
זה שלא היה שם דיון האם ההלכה מתירה לבעל לאנוס את אשתו, זה לא אומר שמה שנאמר שם לא רלבנטי לדיון כאן בשאלה הזו. להפך, זה רלבנטי בהחלט. |
|
||||
|
||||
הדיונים האלה לא קשורים, חשמנית הביאה את הקישורים האלה כהוחכה לכך שאונס מותר, שזה עיוות גמור שלהם כי כל מה שהם מתירים זה פרקטיקות שונות של מגע מיני, הציטוט שהבאתי ברור למדי. |
|
||||
|
||||
מה עדיף השכ"ג על החשמנית? בנושא זה אני מהמרת שהיא בקיאה ממנו כמה מונים. (נכון שהיא אשה, אבל אתה יודע - לפעמים קורה שנשים מורדות בהווייתן האמתית...) |
|
||||
|
||||
אתה במקרה קצת מעליב אותי אבל אני בטוחה שזה לא מתוך כוונה רעה. אינני צריכה להיכנס לאתר שונא יהדות, אני עוד מאלה שארון הספרים היהודי והלא-יהודי שלהם הוא ארון עץ עם ספרי נייר, וכשצריך מראי מקום - יש גם מי שיסייע לי. |
|
||||
|
||||
ביג דיל גם באתרים שהם לא שונאי יהדות אלא אתרים של דתיים יש את הציטוטים האלה למשל כאן |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא עם הציטוטים המסוימים האלה אלא עם הפרשנות המטעה שלהם. |
|
||||
|
||||
האם הגדרתו של אתר כשונא יהדות מוכיחה שכל מקור שהוא עוסק בו הוא המצאה שיקרית? |
|
||||
|
||||
לא, האתרים האלו מתמחים בהוצאה מהקשר, ובכל מקרה, נתנו כאן גם הוכחות רבות לגופו של עניין - "האם ההלכה היהודית מתירה לבעל לשכב עם אשתו ללא רצונה". יש ביהדות מספיק דברים מכעיסים ונוראים*, לא צריך לעוות מקורות כדי למצוא עוד. *והמון דברים נפלאים, גם |
|
||||
|
||||
הגזמת. האתרים הללו נותנים לי מקורות שאני יכול לקרוא ולא צריך להתייחס אלינו כאל אידיוטים שאינם מסוגלים להבין מקור. הדברים מאד ברורים וסיבובי ההקשר אינם רלוונטיים אלא נסיונות לטהר את השרץ. זה בערך כמו הגידופים של הרבובדיה: ישר מתחילים לדבר על הוצאה מהקשרם ושהחילוניים אינם מסוגלים להבין את הרב. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר "הדברים מאוד ברורים" אתה מתכוון לכך שמתוך הציטוטים שהביאה חשמנית על מונית מאוד ברור שמותר לבעל לאנוס את אשתו? כי זה פשוט לא נכון. פשוטם של הציטוטים מוסב על נושא אחר לגמרי, ובאשר ל"סאבטקסט" שלהם, הציטוטים שהבאתי מבהירים שהפירוש המסוים הזה לא נכון. לא טיהרתי את כל השרצים, שרץ אחד קטן בסך הכל, לא צריך להיבהל, תמצא עוד חומר רב מאוד לענות בו באתרים הנ"ל. |
|
||||
|
||||
ורק כדי להסיר ספק: קיצור שולחן ערוך: לא ישמש עם אשתו אלא מרצונה, אבל כשאינה מרוצה לא ישמש עמה ומכל שכן דאסור לאנסה. וכן לא ישמש כשהיא שנואה לו או שהוא שנוא לה, דאמרה ליה: לא בעינא לך ואף על פי שרצויה בתשמיש. וכן אם גמר בלבו לגרשה והיא אינה יודעת אף על פי שאינה שנואה לו אסור לשמש עמה. גם לא ישמש עמה כשהיא ישנה ממש, גם לא ישמש כשהוא שיכור, או היא שיכורה. סימן קנ, סעיף יג רמב"ם: אסרו חכמים שישמש אדם מיטתו, וליבו מחשב באישה אחרת. ולא יבעול מתוך שכרות, ולא מתוך מריבה, ולא מתוך שנאה, ולא יבוא עליה בעל כורחה והיא יראה ממנו, ולא כשיהיה אחד מהן מנודה, ולא יבוא עליה אחר שגמר בליבו לגרשה. הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה יב. ולא יקנא לה ביותר מדיי; ולא יאנוס אותה, ויבעול בעל כורחה, אלא לדעתה, ומתוך שיחה ושמחה. הלכות אישות, פרק טו, הלכה יז. תלמוד בבלי: ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא. עירובין ק ע"ב. הטור אבן העזר (מתייחס במפורש לקטעים שהחשמנית ציטטה): והפיכת שלחן נמי שהתירו - דוקא שהיא מתרצה לו, אבל אם הוא כופה אותה לכך - קורא אני עליו "גם בלא דעת נפש לא טוב", שהרי אמרו "אץ ברגלים חוטא" - זה הבועל ושונה, ופריך, והאמר רבא הרוצה לעשות בניו זכרים, יבעול וישנה? ומשני: כאן לדעת, כאן שלא לדעת. השתא, אפילו זה שבועל כדי לעשות בניו זכרים, אם הוא שלא לדעת, אסור - כל שכן אם הופך שלחנו שלא לדעת, שנקרא "חוטא". טור, אבן העזר, סימן כה כמו שאמרתי, יש עשרות קטעים אחרים שמראים במפורש שחזל"נו היו לא בסדר, אבל כאן הם דווקא היו בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
ועוד ציטוט חשוב, קטן אבל משמעותי, מאותו אגרות משה שהחשמנית מביאה כראיה לאונס, כמה שורות קודם: "אף שפשוט שבזמן שקשה לפניה לקבל תשמיש שהיא פטורה, ומה שהוצרכה דביתהו דשמואל שלא היה לה כח לתשמיש לומר לו [לבעלה] שהיא טמאה ולא אמרה לו האמת שאין לה כח, הוא משום שלא רצתה לצערו על שאין לה כח להתקרב לבעלה". בהמשך הוא גם תמה למה היה לה צורך לומר את זה, שהרי "ודאי רוב האינשי לא יכופו נשותיהן אף לא בדברים כשהיו אומרות שאין להן כח וכל שכן בעל כשמואל". ובקיצור: אותו מקור שבו החשמנית לא רואה אפשרות אחרת מאשר לפרש שהוא מתיר לבעל לאנוס את אשתו, אומר במפורש שאם לא מתחשק לה, אז לא, ולא נראה לו אפילו סביר המקרה של שימוש במילים - לא כח פיזי - מצד בעל כנגד אשתו שלא מתחשק לה. אותו מקור בול. |
|
||||
|
||||
הידע שלי בארמית דל מאד, אבל אם הבנתי נכון הטענה שרוב האנשים לא יכפו יחסי מין על נשותיהם העייפות דוקא מלמדת שהדבר תלוי ברצונו הטוב של הבעל. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלך היא לא בארמית אלא בלוגיקה הלכתית. אילו היה הדבר תלוי ברצון הבעל, היה מובן מאליו מדוע אמרה שהיא טמאה במקום להגיד שאין לה כוח, ולא היה צריך לתרץ שלא רצתה לצער אותו. |
|
||||
|
||||
יפה אמרת. גם לוגיקה הלכתית היא לא הצד החזק שלי. אנסה להבהיר מה אני קורא בכתוב, ואודה לך כשתצביע על הטעות שלי. האישה הספציפית הזאת, אשתו של שמול'יק, היתה עייפה באותו המעמד. במקום להגיד לו, כדרכן של בנות ישראל הפוחזות "בחייאת, אני עייפה מחץ וכואב לי הראש וכוכב נולד מתחיל עוד שלוש דקות, אז למה שלא תכנס לאתר ההוא באינטרנט, ותעזוב אותי בשקט?" היא פחדה שמא הבעל ייעלב מעצם הרעיון שלא בא לה עליו באותו זמן, ובחרה בשקר לבן מהסוג שישיג את התוצאה המקווה ביעילות המירבית. עד כאן בסדר? אתה טוען, עד כמה שאני מבין, שבנוסף למניעת הצער מהבעל התירוץ בו בחרה הוא בעל היתרון המכריע: כנגדו לא ייתכן שום ויכוח ודברי כיבושין, שלא ללדבר על הפעלת כוח פיזי. אם היא טמאה העניין סגור וכוכב נולד פתוח. בזה אני לא מפקפק בכלל (למה אני לא מפקפק בכלל? כי על הלכה ברורה שלא לקיים יחסי מין בזמנים כאלה לא ייאמר ש"רוב אינשי" מקיימים אותה, אלא ברור ומובן ש*כל* אינשי מקיימים אותה - מלבד איזה פרומיליון קטנטן ובטל בשישים ריבוא של עבריינים שחבל לשחת עליהם מלים). אבל עניין ציעור הבעל עדיין חי וקיים ובעל משמעות, במיוחד כשמדובר בשמול'יק שלנו שאישתו אוהבת אותו והוא באמת אחד מאותם צדיקים שמעשי אונס לא עולים על דעתם בכלל. לא עליו אחנו דנים כאן, אלא על מה שמתגלה כבדרך אגב לגבי ציבור אחר, ההוא שהוא לא "רוב אינשי". אני חושב שגם אם אין איסור הלכתי לאנוס את האישה, עדיין רוב אינשי יימנעו מכך. אתה חושב אחרת? |
|
||||
|
||||
לא. אחרי שהוא כבר ציין שיש איסור לאנוס את האשה, הוא שואל, "למה היא אמרה שהיא לא רוצה", שסוגר עניין. המוקד פה הוא העברת האחריות ממנה לגורם חיצוני שלא בשליטתה, וכך מניעת עוגמת-נפש מזה שלא בא לה עליו, כפי שאמרת - אבל העניין הוא בחירת תירוץ שלא יעליב. והוא ניגש לזה לאור העובדה שודאי אסור לאנוס, וודאי שרוב האנשים לא יעשו ככה, ובפרט איש מעלה כבעלה. אם לא היה איסור, הוא יכול היה לתרץ "שאם יגבר עליו יצרו" (ויש בגמרא לא מעט סיפורים על אמוראים שגבר עליהם יצרם, הם כמסתבר לא יצאו מסיפורי צדיקים חרדיים), ואז להסביר שזה התירוץ הכי אפקטיבי כי הוא *מונע את האפשרות*. אבל כיוון שמבחינתו מבחינה הלכתית זה אסור וזה אסור, אז אין יתרון לתירוץ 'אני נידה', על תירוץ 'לא בא לי', ולמעשה יש בו חיסרון, כי כשתחליט לספר לבעלה שהיא לא הייתה נידה, אסור יהיה לו להאמין לה ותבוא להם עוד תקופת ריחוק מיותרת. אז השאלה שמעסיקה אותו, היא למה לבחור *בתירוץ הבעייתי דווקא*. ואם בעלה היה מהסוג שאונס (בתנאי שאין איסור כרת, ואגב יש מעוותים כנ"ל, פה ושם, נתקלתי פעם בקייס כזה שהגיע לביה"ד הרבני), אז זה היה מובן. אבל לאור זה שלא הוא ולא רוב אנשים הם כנ"ל, אז למה היא בחרה בתירוץ הפחות מוצלח מבחינתה? ובנוסף, לאור העובדה שלאורך כל השרשור הזה אנשים חושבים שאם לא כתוב אז "רוב אינשי" אוהו יאנסו, זה בהחלט רלוונטי. |
|
||||
|
||||
ויש גם להזכיר את שלישיית המילים ''אף לא בדברים'', שגם היא קשורה. |
|
||||
|
||||
איזה סיפור פתלתול. לא הבנתי את התיאור שלך (את התיאור במקור דווקא הבנתי, פחות או יותר, למרות הארמית) ולא את הטיעון, אם יש בו איזה טיעון. אפשר הסבר מקוצר ומפושט? |
|
||||
|
||||
לוגיקה משפטית היא לפעמים פתלתלה. אנסה בכל זאת. מה שמעניין את הרב פיינשטיין היא השאלה למה האשה בחרה בתירוץ הגרוע ('אני טמאה'), שאוסר אותה אחר-כך למשך התקופה אלא אם יש לה הסבר טוב למה שיקרה, ולא אמרה פשוט 'לא בא לי'. אחרי שהוא כבר ציין קודם במפורש שאונס אסור, הוא שואל למה היא פשוט לא אמרה 'לא בא לי' - הרי רוב אנשים, וודאי מישהו צדיק כשמואל, יראו סוף-פסוק באמירת 'לא בא לי', ואפילו לא ינסו להפעיל לחץ מילולי, שלא לדבר על פיזי. ואז הוא מסביר, שהסיבה הייתה שלא רצתה לגרום לו צער (הסוגיה הזו יותר מפורטת בגמרא). כלומר, השאלה שהוא בא לתרץ איננה 'איזה נימוק יביא לה סיכוי להימנע מאונס', אלא 'למה פשוט לא לומר 'לא בא לי', בפרט כשלא צריך להיות תלמיד-חכם גדול כדי לראות בזה סוף פסוק' (ואפילו לפני 1500 שנה, מסתבר). אני מקווה שהפעם אני ברור יותר. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, לדעתי ייתכן מאוד שהרב פיינשטיין טעה. אנחנו איננו יודעים את כל פרטי חייהם האינטימיים של שמואל וזוגתו לאורך שנות נישואיהם, והאפשרות הסבירה בעיני לא פחות מן האפשרות של רצונה שלא לפגוע בו - היא האפשרות שהיתה עייפה מאוד ממטלות הבית וגידול הילדים, ושאמרה את מה שאמרה ע"מ לפטור עצמה מרצונותיו המיניים של שמואל למשך עוד כמה ימים. הרב, עם כל גדולתו, מכיר רק את שמוליק שבחוץ, את שמוליק החביב, שמוליק הנעים, שמוליק התורם לבית הכנסת, שמוליק הצדיק - ואינו מכיר לפרטי פרטיהן (כך יש לקוות - כך יש לקוות *מאוד*) את עלילות הזוג שמוליק-את-שמולק'ה בשלאפצימר. הרי נאמר: "כל שגדול מחברו, יצרו גדול ממנו", והשמוליקים הצדיקים-בני-צדיקים הללו - יש להם לא מעט הפתעות באמתחתם וקרפיונים שובבים ובלתי נלאים במכנסיהם, ואשה הנשואה שמונה, עשר, חמש-עשרה שנים וכבר תורגלה בכל הפטנטים, לפעמים קצת נשבר לה הזית מכל מלאכת הטחינה, הריסוק, הערבוב, התיבול-פלפול והחימום-עד-לנקודת-הרתיחה האקסטאטית של הגפילטע-פיש. |
|
||||
|
||||
אתה מסתכל על יחסי מין בין שני חרדים בעיניים אנתרופולוגיות מתנשאות. |
|
||||
|
||||
למה חרדים? סתם זוג עירקים. שמואל (אמורא) [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
הוא דיבר על שמואל אחר, לדעתי. |
|
||||
|
||||
לפי הבורות אני מסיק שאתה אותו אלמוני מ-תגובה 519336 אין לי ספק שאפילו לא קראת לא את המקור בכתובות ולא את אגרות משה. |
|
||||
|
||||
אז אנא ספר בקיצור גם לו וגם לנו, בלי הפניות (או עם הפניות, אבל, אם מותר לבקש, שההפניות יבואו בתוספת או כסימוכין לדבריך, ולא במקומם). |
|
||||
|
||||
בבקשה, בקיצור נמרץ. אגרות משה כותב, והסוגריים במקור: "ומה שהוצרכה דביתהו דשמואל (כתובות כב ע"ב תוד"ה ואפילו) ... שאין לה כח להתקרב לבעלה, שהיה מגדולי האמוראים" - משמע מדובר באמורא שמואל הנזכר במסכת כתובות, ולא בשמואל החרדי מן השוק. |
|
||||
|
||||
תגובתך מזכירה לי איזו בדיחה שאינני זוכר את כולה, אבל בסופה מישהו אומר "לא התכוונתי שזה יהיה _כל כך בקיצור_" - אבל תודה, בכל מקרה :) |
|
||||
|
||||
תגובה 518699 |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתה מתלוצץ. כך או כך, באמת אתה יכול לעיין במקורות: |
|
||||
|
||||
אפשר תרגום לארמית בלינק הראשון? (לא הבנתי מה בלינק השני סותר את הסיפור שכתבו כאן, אבל אולי גם זו בעיה של הבנת הנקרא והלשון) |
|
||||
|
||||
מקובל עלי שהאישה בחרה תירוץ שלא יעליב את בעלה, אבל משם ואילך אני לא מצליח לעקוב. איפה הוא כבר ציין שיש איסור לאנוס את האישה? ואם יש איסור חד משמעי כזה, מה פשר "רוב אינשי"? ואם "יגבר עליו יצרו" הוא בעיה קימת, למה היא תופסת רק במקרה של מעבר על האיסור לאנוס את האישה אבל לא על מעבר על דין נידה? האם נוכל להסכים, לכל הפחות, שגם אם הזרמים העיקריים בהלכה אינם רואה בעין יפה כפיית יחסי מין על האישה, הם לא מתיחסים לזה באותה חומרה כמו אי ספירת חמישה נקיים? |
|
||||
|
||||
לא. למה להגיד רק "הזרמים העיקריים בהלכה" כאשר לית מאן דפליג? למה רק "לא רואה בעין יפה" כאשר יש איסור מפורש? |
|
||||
|
||||
1. כי הובאו ציטוטים של כאלה שפסקו אחרת. 2. כי לא ראיתי איסור מפורש, אלא נסיון להסיק בעקיפין על קיומו. |
|
||||
|
||||
עיינ/י למשל במקורות שב- תגובה 518699 וקבל/י תשובה ל-2, ומשם תבינ/י שטעית גם ב-1. |
|
||||
|
||||
אם לא הבין לא יבין, ואם הבין לא יודה. |
|
||||
|
||||
מודה, לא דייקתי כשאמרתי שאין מקורות חד משמעיים. מצד שני, מסתבר שיש גם מקורות שפסקו אחרת, ובעיני הבורות סיפור אישתו של שמואל דוקא שייך לאלה. מצידי הנושא מיצה את עצמו. |
|
||||
|
||||
תודה רבה על הבאת המקור המלא. אלת"ח, והיה מעניין מאוד לקרוא את כל הסוגיה. לרגע אחד שוב מתחשק לי ללמוד ש"ס ופוסקים 1. ... עבר הרגע. למרות שנהניתי, יש משהו שהפריע לי בכל הדיון ההלכתי. כל שאלת הטומאה והטהרה סובבת סביב נאמנות האישה, מתוך הנחת היסוד ההלכתית שלפיה אם העידה שהיא טמאה אינה יכולה לחזור בה, אלא אם נתנה נימוק משכנע לכך ששיקרה. הפלפלנות המשפטית הזו, שהיתה בהחלט מקובלת עלי בדיני איסור והיתר הקשורים לעסקי ממון, נראית לי לא במקום כשמדובר בענייני זוגיות 23. גם אילו הקפדתי על דיני נידה לפרטיהם ודקדוקיהם, ברי לי שהאחריות להחליט מתי אני מאמין לאשתי נתונה בידי ולא בידי הרב (גם אם הוא רב בכבודו ובעצמו). אני יודע שיש מושג רחב יותר של "נאמנות", ובו צדדים שונים ("איתחזק איסורא", "בידו", "מיגו"). אף על פי כן, החדירה של הדיון המשפטי לתוך האינטימיות הזוגית צורמת לי. 1 בנוסח שנגנב מהאינטרנט, לא זוכר איך דרויאנוב מספר את זה: - כמה הייתי רוצה שוב לבלות לילה עם בריז'יט ברדו! - וואלה? בילית לילה עם ברדו? - לא, אבל כבר רציתי. 2 האם ייתכן שהמקרה הגיע לפני רב מפני שהאישה תבעה משמואל לשכב אצלה להיות עמה? אולי, אבל אז לא מובן איך יכול היה שמואל "להחמיר על עצמו". 3 בכוונה איני אומר "דיני אישות", כי לאלה יש לפעמים היבטים ציבוריים החורגים מהתחום הזוגי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה קורא מקור ראשון. אולי יצא לך במקרה לקרוא את הרב דב ברקוביץ' בסוגיית "חמש פרוטות" (גליון פרשת חוקת)? |
|
||||
|
||||
קראתי עכשיו, בעקבות התגובה שלך. אמנם הכתבה עוסקת בנושאים הקרובים לסיפורנו (חובות ונאמנות בנישואין), אבל לא הצלחתי למצוא יותר מקשר אסוציאטיבי. היה כזה, או סתם נזכרת בכתבה? (לא שאני מתלונן...) בקשר לעיתון - בעבר הייתי קורא אדוק. לטעמי, הוא היה המעניין והמקורי ביותר מבין עיתוני סוף השבוע בארץ. לא ניתן להשיג אותו ביישוב שבו אני מתגורר היום, לצערי. המהדורה הדיגיטלית לא נוחה לרפרוף, אבל מי שישלח לי באימייל המלצות על מאמרים מעניינים יזכה בתודה. |
|
||||
|
||||
יש קשר. לא הייתי מטריח אותך לחינם. הדיון ממשיך לשאלה עד כמה נישואין הם עיסקה כמו עסקאות בדיני-ממונות ולכן מתי מוצדקת התערבות חברתית של בי''ד במרחב הזוגי. אני שולח לך במייל את המשכו של הדיון. |
|
||||
|
||||
האחריות להחליט מתי אתה מקבל את דבריה של אשתך היא תמיד בידיך. השאלה היא האם אתה מחליט לפי התרשמותך מכנותה או לפי קריטריונים מוגדרים; אם אתה מחליט לפי קריטריונים מוגדרים אז הדיון כבר עבר למסלול המשפטי, ושם השאלה מי יקבל בפועל את ההחלטה היא שאלה פחות חשובה - גם אם לא תעביר את השאלה לרב, אתה תחליט בעזרת אותם כלים בלתי-אישיים שהוא ישתמש בהם. אבל אם אתה נמצא בתוך השדה ההלכתי אתה כבר מראש משחק (גם) במגרש המשפטי. הבעיה כאן היא שהזוג נכנס לתוך סיטואציה פרדוקסלית. עקרונית ההלכה מאמינה לאשה ללא סייג: אם היא אומרת שהיא נטמאה אז היא נטמאה והבעל (וגם כל אדם אחר, לטומאה יש משמעויות שמעבר לזוגיות שביניהם) צריך לפעול על פי כל המשמעויות של המצב הזה. שים לב - כבר במצב הזה אתה נמצא בתחום המשפטי, ההלכה מחייבת אותך לקבל את מה שהיא אומרת. אבל מה קורה אם כשהיא כבר בסטטוס של אשה שנטמאה היא אומרת "לא נטמאתי"? נוצר כאן מעין פרדוקס השקרן. או שהיא משקרת עכשיו או שהיא שיקרה קודם - כך או אחרת אי אפשר כבר להחזיק בעמדת המוצא שמיחסת באופן אוטומטי אמינות למה שהיא אומרת. אז מה אתה עושה? פועל לפי ההתרשמות? זו דרך אפשרית לפתור מצב כזה אבל מאד בעייתית; אם ככה אז היית צריך לפעול כך מלכתחילה, כלומר להאמין או לא גם להצהרה המקורית רק על סמך התרשמות. ההלכה לא מעונינת בזה. ההלכה רוצה ליצור מצב בסיסי של אמון בין בני אדם, ולכן היא קובעת שעד אחד נאמן באיסורים - אישה על טומאתה, אדם שאתה מתארח אצלו על כשרות המזון שהוא מגיש לך וכו'. אתה אולי מפסיד קצת באינטימיות ובאישיות של יחסים מסוימים, אבל אתה מרוויח במבנה הבסיסי של החברה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מנין ההיתר להחליט לפי ההתרשמות שלי מכנות האישה. להבנתי, מי שמקבל עליו את הסמכות ההלכתית ללא סייג אינו יכול שלא לפעול לפי הקריטריונים המוגדרים, אשמח אם תפנה למקור שמאפשר לאדם להחליט אחרת. המטרה שאתה מציג ראויה, אבל לא נראה לי שהיא אכן מושגת. "ירא שמיים" אמיתי שההתרשמות הסובייקטיבית שלו שלילית, לא יזנח אותה לטובת הסטייק בזכות הכשירות המשפטית של עדות הטבח. חוץ מזה, למה שהכלל לא יהיה "מראש נאמין, ואם האדם טוען ששיקר שאל את עצמך אם אתה מאמין לו"? זה נראה לי טבעי יותר, כי דרך כלל אני מעדיף להאמין. אם יאמרו ששיקרו, יהיה מקום לדרוש ולחקור. |
|
||||
|
||||
היתר? אני לא הצעתי כאן היתר הלכתי. אני טוען שאדם יכול להחליט בעצמו אם הוא מאמין לאשתו, בידיעה שהוא חורג מכללי המשחק ההלכתיים המקובלים. ההלכה כמערכת לא יכולה לאפשר את הגמישות הזו, בוודאי לא אחרי שהאשה אומרת דברים סותרים; אבל לא כל האנשים בוחרים לשחק לפי כללי המשחק של המערכת. אין מה לצפות למקור מתוך המערכת שיתיר לא להשתמש בכלים שלה; אבל האחריות של האדם הדתי היא לא כלפי המערכת אלא כלפי עצמו ואלוהיו. זה גם משיק לשאלה אחרת, רחבה יותר - האם ההלכה מגדירה בעצמה סטטוס או מנסה "לחשוף" אותו. אפשר לטעון שסטטוס הלכתי הוא דבר שקיים אוביקטיבית, והמערכת ההלכתית מנסה לתת לך כלי לזהות אותו ברמת הסבירות המקסימלית. במצב כזה, אם אתה בספק אם האשה טמאה או לא אז הכללים ההלכתיים נותנים לך איזשהו שקלול של הנסיון הקיים במצבים כאלה שאמור לתת לך בטחון במסקנה. תאור כזה יכול להשאיר פתח לבחינה עצמאית של הסיטואציה ומסקנה אחרת. גישה שניה היא שההלכה מגדירה את הסטטוס בעצמה, כלומר אם הכללים ההלכתיים קובעים שהאשה טהורה אז היא טהורה גם אם במציאות היא ראתה דם. הרבה עסקו בזה בחקר הפילוסופיה של ההלכה אבל הבעיה היא שכשאתה מתבונן בפסיקה לאורך הדורות אתה רואה לא מעט דוגמאות להתיחסות כזו ולהתיחסות כזו ולא ניתן לבנות מודל עקיב. "ירא שמים" שמקבל את התאור השני שהצעתי - ההלכה יוצרת את הסטטוס ולא רק חושפת אותו - יקבל את עדות הטבח; למרות זאת אתה צודק בכך שרוב רובם של יראי השמיים במציאות לא יעשו זאת. לדעתי, המערכת ההלכתית החברתית היא במדה רבה אוטופית, כלומר היא לא באה ולא מסוגלת לארגן מציאות בפועל אלא מנסה להגיד איך היה ראוי שהמציאות תתארגן באיזושהי חברה אידאלית. לכן היא לא באמת מסוגלת לנהל מערכת כשרות על פי העקרון של "עד אחד נאמן באיסורים" (ולא בממונות כפי שכתבת בתגובה קודמת); קבלת העקרון הזה היתה מחייבת אמון אוטומטי בכל מי שאומר לך שכשר אצלו. בדומה לכך, לא ניתן לנהל מערכת פלילית כאשר העונש שמוטל על גנב הוא בסה"כ כפליים משווי הגנבה. לכן, מבחינתי, "עד אחד נאמן באיסורים" הוא עקרון שמצביע על איזו חברה ראוי לקיים יותר מאשר משהו שמכוון את התנהגותם של יראי השמיים בפועל. ההלכה לא מסוגלת לומר "שאל את עצמך אם אתה מאמין לו", בוודאי כאשר לך וגם לו יש אינטרס מובנה. אפילו בלי אינטרסים זה היה יוצר מצב של "נתת דבריך לשיעורין", כלומר - סוביקטיביות שאינה מאפשרת לקיים מערכת קונסיסטנטית; בהינתן האינטרסים של הצדדים זה הופך לבלתי אפשרי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
שלום תשע נשמות אשמח לשסות אותך בבחור הזה, אולי תפיק מכך הנאה רבה - |
|
||||
|
||||
לא משסים אותי במישהו, אפשר להפנות אותי לקרוא מה שהוא כותב ואולי יעניין אותי להגיב. אני גם לא נהנה מסתם כך לריב עם אנשים, בפרט כאלה שרואים שהם כותבים בדם ליבם. |
|
||||
|
||||
על לא דבר. ''הפה שאסר הוא הפה שהתיר'' הוא אחד מהכלים לבחון נאמנות (למעשה זה נושא הסוגיה בכתובות אם הסתכלת). ברור שבתוך האיניטימיות הזוגית אתה משתמש בהרבה כלים אחרים, אבל עדיין זה אחד מהם. בעצם אין כאן הבדל מהותי לעומת דיין הדן דיני ממונות, גם שם יש ארסנל של כלים נוספים שעומדים לשימושו. אגב, אפשר לפרש ששמואל הזדהה איתך, ולא השתמש בנאמנות ההלכתית אפילו שהיה יכול. |
|
||||
|
||||
זו בדיוק הבעיה שלי! אני רוצה שיהיה הבדל בין הכלים שמשמשים בדיני ממונות ובין הכלים שמשמשים בזוגיות. גם אני חשבתי שיש דמיון מסוים בין הגישה שלי לזו של שמואל. אבל הדיונים ההלכתיים בשאלה "למה החמיר שמואל" מראים ש"שמואל", בניגוד ל"יראי השמיים" שהזכרתי בתגובה 519375 לא היה נמנע לולא חשב שחובתו לעשות כן (אני מתכוון לדמות "שמואל" בביטויה הספרותי-הלכתי, כמובן, לא לאיש עצמו שאיננו מכירים). |
|
||||
|
||||
אגב, משגל אנאלי הוא מותר, עקרונית, כפי שכבר הוזכר כאן - אז האם משגל אנאלי הוא מותר או אסור כשהאשה בנידתה? (בוא נחזיר לצורך העניין את הסדין המפורסם עם החור, שיש הטוענים שלא היה ולא נברא מעולם - ובוא נניח לרגע שהאשה מכוסה היטב בסדין ורק אברו של הבעל, שיצרו מציק לו מאוד באותו יום - חודר דרך החור שבסדין אל הנקב שבגופה, והוא, הבעל, אינו נוגע באף איבר אחר ובייחוד באף איבר חיצוני מאבריה) |
|
||||
|
||||
בערב חג? |
|
||||
|
||||
(מה היה הקייס שהגיע לביה"ד הרבני?) |
|
||||
|
||||
היו כמה שזכורים לי. אחד עתיק, בן כמה עשורים, על בעל שהיה נוהג לאנוס את אשתו בטענה "הרי היא אשתי *שלי*", ואחת לכמה זמן מגיע בעל אנס (אבל פחות מטומטם כנראה) וחוטף על הראש.* *ועם מצב בתי-הדין הרבניים, מן הסתם אחת לכמה זמן מגיע בעל אנס ולא חוטף על הראש. |
|
||||
|
||||
לדעתי, בקריאת מקורות כאלה, מה שהכי קשה להתרגל אליו הוא שהרבה טענות עוסקות במציאות הלכתית היפותטית, כגון: "גם אם לא היה איסור לשכב כאשר לאישה אין חשק, ההתנהגות האנושית הסבירה היא לוותר במקרה שהאישה לא רוצה". שים לב שכל הטיעון נאמר במסגרת ההיפותטית. זה דבר ראשון. לעצם העניין. "רוב אינשי לא יכופו נשותיהן אף לא בדברים" - זאת אמירה בתחום ההתנהגות האנושית. עכשיו אתה מנסה ללמוד מתוך הכלל על היוצא מן הכלל. מה יעשה המיעוט? כנראה ינסה לשדל בדברים? אולי יתווכח? אולי ייכנס למשא ומתן כלשהו? אולי יאנוס בכוח? לא ניתן לקרוא בין השורות. |
|
||||
|
||||
הבנת הטיעון "שלי" אינה נכונה. גם בלי התירוץ שבחרה בו, לא ייתכנו ויכוח ודברי כיבושין וודאי שלא כוח פיזי. זו הסיבה שהרב פיינשטיין תמה על שנאלצה להשתמש בתירוץ, ולא אמרה פשוט "אין לי כוח" (שהרי היתה מגיעה לאותה תוצאה). לפיכך פירש שבחרה בתירוץ כדי לא לצער את בעלה. אם עדיין לא ברור אז תקרא את טווידלדי בתגובה 519102 אם גם אז לא ברור, צפה בכמה פרקי "שניים אוחזין". |
|
||||
|
||||
מה שמעניין אותי זה, מי הדליף לרבנים את הסיפור המעניין הזה על שמול'יק ואשתו? הרי שמול'יק עצמו, יש להניח, לא ידע שאשתו עבדה עליו. ואשתו? היא יכולה לדבר עם הרבנים על דברים כאלה? |
|
||||
|
||||
שמואל שאל את חברו ובר פלוגתתו, רב (ככה קראו לו, ושניהם היו הרבנים הראשיים של תקופתם): אם אישה אומרת שהיא טמאה ואחר כך חוזרת בה, מאמינים לה ששיקרה קודם ועכשיו היא אומרת אמת, או לא? ארבעים פעם אמר לו רב שאם יש לה תירוץ טוב למה שיקרה קודם, אפשר להאמין את דבריה. אבל שמואל החליט שהוא בכל זאת לא מאמין. דרך אגב, בניגוד למה שיכול להשתמע ממה שכתבתי בהערה שלתגובה 519364 בעצם לא ברור לגמרי שלפני רב הובא הסיפור של שמואל עצמו, ייתכן שאצלו הדיון היה תיאורטי. איך זה הגיע לתקשורת? אולי כמו אצל רב, גם התלמידים של שמואל התחבאו מתחת למיטה... |
|
||||
|
||||
ראיתי שידידיה שאל בכמה מקומות אם יש למישהו את המקור של איזה דף הדרכה מפוקפק לחתנים וכלות וציין שהוא מעולם לא ראה את המקור. אז בהקשר הרחב של מקורות ואמיתותם (זו צורה נכונה, "אמיתותם"?), אולי ראוי להזכיר כאן פרט מעניין המופיע בערך על בעל האגרות (הרב משה פיינשטיין) בויקיפדיה: "הכרך השמיני יצא לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט, וישנם הטוענים כי הוא כולל דברים שלא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה. כמו כן יש הטוענים לזיוף בכתביו במטרה להקל יותר ממה שהוא הקל. לדוגמה: הרב יעקב לייוואוויץ, תלמידו ואחיינו, שרבים מן המכתבים בספר מופנים אליו, טוען כי מעולם לא קיבל אותם. לפי דבריו ייתכנו שתי אפשרויות, או זיוף, או שהרב משה פיינשטיין חזר בו ממה שכתב ולכן לא שלח את המכתבים לבסוף. כמו כן כתב ספר בשם דרש משה בענייני דרוש ואגדה." ומכאן אנחנו יכולים ללמוד משהו על הבעייתיות שבהסתמכות על מקורות באופן כללי. |
|
||||
|
||||
לא נכון. הקטע שמדובר בו הוא מהחלק השישי, שיצא בחייו. לא הבנתי הסתמכות על מקורות בניגוד למה? |
|
||||
|
||||
לא, אנחנו יכול ללמוד על הבעייתיות שבהסתמכות בלעדית על מקורות הנתונים במחלוקת. אין לי מושג איך זה מתקשר לסוגיה שלעיל. להזכירך: החשמנית הביאה ציטוט מדברי הרב פיינשטיין והסיקה שהוא תומך באונס בתוך המשפחה. הדרך להפריך את דבריה לא היתה בטענה שהציטוט מזויף אלא בהבאת דברי הרב במלואם. אני טענתי כנגד האשמות עלומות ונטולות מקורות (אלו שיוחסו לאמירות בעל פה, של רבנים נטולי שם, בידי איילים נטולי זהות, ששמעו מאחרים אשר גם שמם לא נודע). הדף לעיל דווקא מיוחס ל"אגודת ישראל", אבל אפילו עורכי אתר "חופש" חושדים בייחוס הזה. דרך אגב, השפה והטרמינולוגיה של "דף ההדרכה" נשמעים אותנטיים. אני מסיק מכך שככל הנראה אין זו פארודיה, אלא אחת משתיים: או מסמך אותנטי (עצוב מאוד), או זיוף מרושע בידי מבין עניין (מכעיס מאוד). |
|
||||
|
||||
או סאטירה מתוחכמת (בידי מבין עניין). |
|
||||
|
||||
לא אדוני- לא את זה כתבתי.הדברים שהחשמנית הביאה ושמופיעים גם באתרים המושמצים על ידך (דעת אמת למשל) הם דברים מאד ברורים. אתה רומז שהם שוליים ואינם מייצגים. אני מסתכל סביבי על התנהלות החרדים, על ידידים חרדים שלי וגם מה שאוני קורא ורואה מהדתיים הלאומיים- ורואה את הביטוי של הדברים החריפים. גם באירופה היו אמרות עממיות ששמי שאינו מכה את אישתו איננו בעל טוב. לדברים הללו אין שום זכר במה שיכול להיות מקביל להלכה אצלנו. |
|
||||
|
||||
הוא לא רמז שהם שוליים ולא מייצגים, אלא טען שלא ניתן להסיק מהם שההלכה מתירה אונס אישה בידי בעלה. זאת בניגוד לטענת החשמנית בתגובה 518627 |
|
||||
|
||||
זה מוזר, כי יצא לי לשמוע כמה פעמים שרבנים מםרשים את זה בדיוק כמו החשמנית. אף אחד לא אומר שמותר לאנוס ולא משתמשים במלה אונס ובטח ובטח שלא כותבים באינטרנט שמותר לבעל לאנוס, המלה הזאת מפחידה את כולם חילונים ודתיים, אבל אם אשה סוף סוף הולכת לשוחח עם רב או קודם עם רבנית, שזה הרבה יותר נפוץ, ואם היא מתלוננת שבעלה כופה את עצמו עליה, אומרים לה שזאת זכותו לכפות ויצא לי לפחות פעמיים שסיפרו לי שרבנית ציטטה ואחר כך רב ציטט לאשה שאולי נחשבה אצלם לקשה במיוחד או שונאת מין ,ואמרו לה ממש את אותם דברים שעוררו פה את כל המלחמה, שהאשה משועבדת לבעל לתשמיש בכל זמן שירצה והוא יכול לעשות בה כל מה שירצה וכל הדברים שהחשמנית ציטטה בתגובה שעוררה את הרוגז ושכולם טוענים פה שהכוונה שלהם היא רק להתיר סקס אנאלי. מוזר לי שאנשים כאן יודעים משהו שרבנים ורבניות לא יודעים. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שתסלח לי אם אתעלם מעדות אנקדוטלית לא מבוססת וחסרת שם שבאה מפי כלי שלישי. |
|
||||
|
||||
הסליחה שלי היא לא מה שמשנה כאן מה זה משנה אם אני סולחת. מה שמשנה הוא שנוח להתעלם ולהגיד עדות אנקדוטאלית וכלי שלישי ואין חיה כזאת אפילו שיש. אני מתארת לי שחלק מאלה שהתרגזו פה יודעים את האמת, שהדברים האלה קורים ונאמרים, לא רק במקרים שאני אישית שמעתי אלא בתור תשובה שמקובלת בחוגים מסויימים. |
|
||||
|
||||
אבל אז מעניין למה זה לא מתועד. לא חסרים בארץ אנשים שלא ממש אוהבים את אורח החיים הדתי (ובפרט החרדי) ומשקיעים מאמצים ע"מ לספק עדויות עד כמה הוא בעייתי. אתר "חופש", לדוגמה. האם כל ההתייחסות הזו נשארה בגדר 'תורה שבע"פ' ולא הועלתה בצורה מספיק מפורשת על הכתב? עם כל הגרפומניה של עשרות השנים האחרונות? |
|
||||
|
||||
לא חיפשתי ואין לי זמן אני במקרה עכשיו בדיוק לפני היציאה לעבודה, אבל אני בטוחה שאפשר לראות רמז ויותר מרמז לדברים האלה בפורומים דתיים כמו בחדרי חרדים וכל אלה, כשהם מדברים בינם לבין עצמם. הבעיה היא שמכל מה ששמתי לב, הדתיים והחרדים אוהבים להראות פרצוף אחד לחילונים, שהוא הפרצוף שלפי המושגים שלהם הוא הפרצוף היפה, ויש פרצוף אחר שהוא רק בדיבור הפנימי שלא אמור לצאת החוצה ומישהו צריך לחשוף אותו. גם כשמזמינים מישהו לעשות אצלם את השבת מתנהגים בצורה מסויימת ומייצגת ואת האמת אפשר לגלות רק אחרי הכרות יותר טובה כשההגנות נופלות ורק אחרי הרבה זמן ולא באותו סוף שבוע אחד. |
|
||||
|
||||
בבקשה, את מוזמנת להראות את הרמז ויותר. עד אז, צר לי, אייחס לדברים שלך פחות אמינות מאשר לאלו של אורי פז. |
|
||||
|
||||
מצחיק, הדברים שלך על "פחות אמינות" הזכירו לי עכשיו מעשה בכתבה מלפני כמה שנים על כך שאלפי חרדים שנסעו לאומן להשתטח על קברו של רבי נחמן, השתטחו למעשה בעיקר על הנפקניות האוקראיניות האטרקטיביות והזולות. הדבר בייש את המארגנים של כל המבצע הזה ופגע באמינותם וכנראה גם בעסקיהם. בשנה שאחרי כן (נדמה לי 2006) פעלו לכך שהבושה הזאת לא תקרה יותר, הן בקרב הנוסעים החרדים הנלהבים והן באוקראינה עצמה, בסילוק הזונות והרחקתן לאזורים הפריפריים לעיר במקום במרכזה (ליתר דיוק, פעלו לכך שהבושה תקרה *פחות* ובצורה פחות בולטת - להעלים את התופעה לגמרי זה כנראה בלתי אפשרי). אורי פז טען אז, כהרגלו, שהכל פיקציה של ה"תשקורת החילונית" - הכתב הוא דתל"ש המנסה "ללכלך" על הבאר שממנה שתה מקודם. כך שאתה מדבר על האמינות של פז ובעצם אינך שונה ממנו בהרבה (מה לעשות שכאן עדיין לא לינקקו לכתבה על בעיות המין במשפחה החרדית ובעיות עבירות המין הבלתי מדווחות בחברה החרדית - דברים שבכל מקווה אפשר לשמוע עליהם בקלות). |
|
||||
|
||||
את במקרה גם זאת שחושבת שכל הגברים אנסים? |
|
||||
|
||||
לא, אינני המגיבה ההיא ואני לא חושבת שכל הגברים אנסים, אחדים מידידי הטובים וגו'. |
|
||||
|
||||
איזה פרצוף עושים במשפטי גירושים? כאשר צריכים לספק הוכחות נגד הבעל? לחילופין, מישהו שבעברו היה חלק מהעולם החרדי והיום כבר לא ממש? |
|
||||
|
||||
רמזים וסודות - מסכת גיטין: "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב". רשמית זה נאמר כהסבר על התורה שבעל פה, מדוע לא נמסרה בכתב. באופן לא רשמי זה משמש גם כהסבר מדוע רצוי להקשיב בצנעה לעצות ופרשנויות מחמירות של רבנים ולא לפרסם אותן בהבלטה. |
|
||||
|
||||
מתוך הכרות רבה עם עולם ההלכה, אני יודע שאת טועה. בדרך כלל חומרות נאמרות בריש גלי וקולות נאמרות בצנעה. את ההסבר הבלתי-רשמי של הגמרא במסכת גיטין אינני מכיר. |
|
||||
|
||||
יש לך הכרות רבה עם עולם ההלכה ואת פרשנויות "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב" אתה לא מכיר? מעניין. |
|
||||
|
||||
חוששני שלא הבנת. הפרשנות המפורסמת היא שאין לכתוב את התורה שבעל פה, וכפי שכתבת זה איסור שבמרוצת הדורות הפך להיתר ואפילו למצווה. אני מודה שאיני מכיר את הפרשנות שכינית ''לא רשמית'' כביכול שאסור לפרסם חומרות בהבלטה (למעשה אני חושב שהמצאת זאת, אבל בשביל הנימוס אני אומר שאיני מכיר, אשמח לקבל מ''מ). מעבר לזה, ציינתי שהפרשנות הזאת גם לא תואמת את המציאות ההלכתית, כי בדרך כלל חומרות מתפרסמות דווקא הרבה יותר מקולות. עד כמה שאני יודע, עצם המושג שאומר לא להבליט חומרות בשביל יחסי ציבור עם חילונים הוא זר לשיח ההלכתי. ראי כל המקורות המביכים שמצוטטים אפילו רק בדיון זה. יש לי הרגשה שתגובתך באה לקנטר אותי, ועל ידי כך לערער את אמינות דברי. אמרתי את מה שאני יודע למי שמעונין לשמוע. אין לי עניין רב להגן על זה יותר. איני האלמוני שכותב כאן את מרבית התגובות, ואני חושב שהוא פרובוקטור. איני יודע מה שיעורי האונס במשפחה בחברה החרדית, ומתוך ידיעתי המעטה אני מעריך שבציבור הדתי-לאומי הם דומים לאלה שבציבור המסורתי או החילוני. |
|
||||
|
||||
למרות שאתה לא מקבל עדויות אנקדוטליות ממקור לא אמין, הנה עוד אחת: לפני כשנתיים עבדתי עם חוזרת בשאלה בת 25~, שבמקור השתייכה לזרם חרדי (מאלו ששפת האם שלהם היא יידיש, מה שעזר לה באודישנים של מחזמר ביידיש אליו הלכה), אני כבר לא זוכר איזה. היא סיפרה לי (אחרי הרבה שעות שיחה) שבגיל 17 חיתנו אותה עם מישהו, ושמכיון שבניגוד לבנים מעולם לא דיברו איתה על שום דבר שקשור למין, לא היה לה מושג מה הולך לקרות. בלילה הראשון היא נאנסה ע"י בעלה (הצעיר וחסר הנסיון בעצמו), שכפה עליה יחסים ("אונס ממש?" שאלתי בהפתעה, כי הנחתי שהיא מתכוונת שהוא שכנע אותה בדיבורים לעשות משהו שלא רצתה, והיא הבהירה שלא בזה מדובר). היא אמרה שיש עוד הרבה כמוה בזרם, לאור אפס החינוך המיני שהן מקבלות. לא יודע אם זו השערה שלה או שנשים אחרות אמרו לה, לא שאלתי. למזלה היא לא נכנסה להריון בשנתיים בהם היו שניהם נשואים, ולאחר שגילתה עולמות אחרים דרך האינטרנט, התגרשה מבעלה והתחילה בתהליך חזרה בשאלה. היא עדיין נמצאת בקשר טוב יחסית עם משפחתה. |
|
||||
|
||||
אין לי שום ידיעה על הידידה שלך, אבל יש להודות על האמת, והליברלים של היום לא מודים בה: לא פעם האשה עצמה היא שאשמה באונס. הבעלים לא היו מגיעים לכדי אונס אילו היו הנשים שומעות לעצת ילקוט שמעוני שופטים מב: אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה. הליברלים והפמניסטיות לא יודו בזה אבל המודרנה לא תמיד עושה טוב למשפחה ולחברה בכללותה, והחקיינות אצלנו לשחרור הנשים במתכונת האמריקנים הביא נזק רב |
|
||||
|
||||
<אייקון של מעוצבן> אין שום קשר לילקוט שמעוני. אין שום קשר ל'אשמה'. בן אדם לא אונס בעל כרחו. מי שאונס הוא, בסופו של דבר, האשם, סה טו. |
|
||||
|
||||
מתעצבנים, אה? חס וחלילה שאף אחד לא יעז להוציא את דיבתם הרעה של הכתבים הנפלאים, השוויוניים והנאורים ההם, ולא יגלה לנו בטעות - לנו, העמרצים, התינוקות שנשבו - מה *באמת* חשבו שם רבותינו וחז"לינו. |
|
||||
|
||||
כן, מתעצבנים, קודם כל תרשה לי להניח שהמצטט מילקוט שמעוני הוא חילוני למהדרין (כמוני, אגב) שמנסה, בהפוך על הפוך, לצייר את היהדות בשחור. דבר שני, הדיון כאן הופך לצערי לדיון ''יהדות - מוסרית או לא'' וזה קורה רק בגלל שאין לאנטי דתיים החרוצים פה שום תשובה לציטוטים המפורשים בדבר האיסור הגמור על אונס בתוך המשפחה. |
|
||||
|
||||
אני לא אנטי דתי במיוחד וחרוץ אני בטח לא, אבל המסמך הזה (בלי האותיות השחורות שכנראה איזה חכם הוסיף לאורגינל), אולי הוא לא בפירוש הדרכה לאונס אבל הוא גם לא כל כך רחוק מאונס: |
|
||||
|
||||
לפני שנים מישהו העלה אותו ברשת, ודי מוסכם שזה מזוייף. אגב, יש לזה גם גרסה עם גרפיקה כאילו-חרדית, משעשע למדי. |
|
||||
|
||||
אני מניח שכוונתך לזה ולא להנטאי שכאן :-) |
|
||||
|
||||
א. רחוק מאוד מאונס. ב. אני מכיר את הקטע הזה שנים רבות, ואף פעם לא ראיתי את המקור (מסתבר שאפילו באתר "חופש" מפקפקים באותנטיות שלו). האם המקור בידיך? |
|
||||
|
||||
א. זה *רחוק מאוד מאונס*? לא נעים להגיד לך, אבל אתה כנראה נותן חיזוק לתיאוריה של זאת שאמרה שכל הגברים הם אנסים - נראה שהתיאור הזה הוא כל כך טבעי בעיניך שאתה לא מרגיש שיש בו אלמנטים שבאמת מזכירים אונס. |
|
||||
|
||||
כן, זה רחוק מאוד מאונס. לא נעים להגיד לך, אבל אתה עושה זילות לאונס אמיתי, שמשמעותו כפיית יחסי מין נגד רצון האישה. גם לי התיאור שלמעלה נשמע מוזר ולוקה בחזירות שוביניסטית. זה עוד לא הופך אותו לאונס או כמעט אונס. יש לך המקור? |
|
||||
|
||||
אין שום קשר לאונס. |
|
||||
|
||||
ומה עם אונס מחוץ למישפחה? דברים כב' 28-29 . |
|
||||
|
||||
מה איתו באמת? הוא גם כן אסור. |
|
||||
|
||||
לא, כתוב שם שיש על זה עונש. |
|
||||
|
||||
מה זה משנה מה כתוב שם? ממה שכתוב כאן משתמע שכתוב שם שזה מותר. |
|
||||
|
||||
ואם כתוב שם שזה אסור אז זה רק כי אתה לא מבין את הסאב-טקסט, וחוץ מזה יש פסיקות עלומות של רבנים אנונימיים שנפסקו בעל פה וחל איסור חמור להעלותן על הכתב שמתירות את זה. |
|
||||
|
||||
תגובה 519202 |
|
||||
|
||||
אם חלק מהמגיבים לא הבינו את האירוניה בשלושת התגובות האחרונות, אבהיר, הן אירוניות. |
|
||||
|
||||
לא, זה אסור. גם לנאנסת. |
|
||||
|
||||
כתוב שיש על זה עונש כספי מסויים. אם לאדם יש רומן עם אשת איש- שניהם יומתו -זה נעשה בהסכמה מלאה. נא להשוות בין העונשים ולהסיק על מידת עומק האיסור על אונס. |
|
||||
|
||||
אני רואה שנגמרו לך הטיעונים, אז אתה מחפש פלפולים מתחת לאדמה. תיהנה. |
|
||||
|
||||
למה אתה נותן לו (לאיציק ש.) לדרדר את הויכוח? לא חייבים לענות לכל שטות. סמוך על הקוראים שיזהו דמגוגיה כשיראו אותה. |
|
||||
|
||||
אז הרשה לי לדרדר קצת את הויכוח העילאי הזה. "אני רואה שנגמרו לך הטיעונים, אז אתה מחפש פלפולים מתחת לאדמה. תיהנה"-דברי טווידלדי. אתם עושים כאן מאמצים כבירים להראות את צדיה היפים של היהדות. מבטלים כל עדות לפרקטיקה ונוהג של היתר למרות האמירות השונות, להכריח את האשה לקיים יחסי מין; לא לאנוס אותה חס ושלום-רק להכריח. על מה טווידלדי מתקיף אותי שאני מתפלפל? על כך שאני מביא דוגמה של רמות ענישה שונות שמבטאות את התפיסה המוסרית והפרופורציות. מי שאונס מקבל קנס וזוג שמנהל רומן מומת. ממש פלפול. אני חושב שכל הדיון כאן בין טווידלדי ורעיו הוא האבא של הפלפול שבא להראות כמה מתקדמת ההלכה היהודית. |
|
||||
|
||||
השאלה הייתה - מה יחס ההלכה לבעל שאונס את אשתו, נטען כאן שההלכה מתירה זאת, ציטוטים מפורשים מספרי היסוד ההלכתיים של היהדות מוכיחים שלא כך הם הדברים, להפך, היא אוסרת במפורש על אונס, גם בין בני זוג. כאן צריך היה להסתיים הויכוח, אבל אתה ואחרים מתעקשים ומתפלפלים על סמך עדויות שמיעה ומסמכים לא משמעותיים. ההלכה היהודית לא הכי מתקדמת בעולם, את זה הבנו כבר מזמן, אבל לא זו השאלה כאן, השאלה היא מה היחס ההלכתי לאונס בין בני זוג. |
|
||||
|
||||
אבל הביאו כאן דוגמאות למקרים בהם ההלכה מתירה את הביאה בכוח. אתם פשוט ביטלתם את הדוגמאות האלו. |
|
||||
|
||||
לא הביאו כאן דוגמאות למקרים בהם ההלכה מתירה. לכל היותר הביאו שמועות על מקרים בהם אנשים שאמורים להיות שומרי הלכה ביצעו ביאה בכוח. השמועות האלו לא גובו בשום מקור הלכתי או ציטוט רבני שמראה באיזשהו אופן שזה מותר. לעומת זאת, הובאו לך מגוון מקורות מהגמרא דרך ספרי הפסיקה המרכזיים ביותר של היהדות - הרמב"ם והשולחן ערוך - ועד פוסקי ימינו שאוסרים את זה במפורש, בלי התחכמויות ובלי "אלא אם" או "במקרה ש". אם זה לא מספיק לשכנע אותך, אז שום דבר לא יספיק. באותה מדה הרי יכולת לטעון שמותר לבשל חזיר ביום כיפור ולאכול אותו; המקורות ההלכתיים הברורים שאוסרים לא מרשימים אותך, אתה הרי יודע טוב יותר מרבי יוסף קארו ומהרמב"ם מה ההלכה *באמת* אוסרת ומה היא מתירה, אז שיקחו את הספרים שלהם ויסתלקו. אתה יודע טוב יותר מהם שההלכה מתירה לאנוס את האשה וגם לאכול את החזיר (ואולי גם לאנוס את החזיר ולאכול את האשה). |
|
||||
|
||||
מה אתה מתחיל להשתלח? לא פסלתי אף אחד ודאי לא את רבי יוסף קארו. אינני מצוי במקורות אך ממה שהובא לכאן, התרשמתי שהפרקטיקה והפסיקה העכשווית אינה תואמת את המקורות ההלכתיים שהבאתם. כדי לראות ולהזכר מה הובא -אני צריך לחזור ולראות שוב -אולי התרשמתי בטעות. מה שהתרשמתי הוא שיש את מה שהבאתם ויש מה שמתרחש באמת ומה שיותר חשוב, מגובה על ידי הרבנים על סמך תפיסתם את ההלכה- לא תפיסתכם. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאתה ועוד כמה מגיבים כאן מבינים עד כמה ההתעקשות הזו נשמעת מגוחכת לכל מי שמכיר אפילו טיפ-טיפה את השיח ההלכתי. לא הביאו כאן פסיקה מאיזה ספר שו"ת עלום של רב שכיהן במשך שלוש שנים בבית כנסת בכפר של חמישה עשר יהודים בגליציה תחתית. הביאו פסיקות מפורשות של הפוסקים שנחשבים לעמודי התווך של הפסיקה ההלכתית. כדי שלא תחשוב שאולי לאחר ימיהם חל איזה שינוי, הביאו גם פסיקות של רבנים בני זמננו ממש - שוב, מאלה שנחשבים לפוסקים החשובים ביותר היום. אבל אתה לא תקבל אותם. אתה התרשמת אחרת. זה נשמע קצת כמו הדו-שיח הבא: א. מתמטיקאים יכולים למצוא שלושה פתרונות למשוואה רבועית! ט. מה פתאום? למשוואה רבועית יש שני פתרונות שונים לכל היותר, עוד הבבלים הקדומים ידעו את זה. א. אולי זה מה שאתה אומר, אבל אני מצאתי בספר שמתמטיקאי כתב "הבה נניח שיתכנו שלושה פתרונות למשוואה רבועית". לא הבאתי את המשפט הזה באתר "חופש ממתמטיקה", אני מכיר את ארון הספרים המתמטי וגם קראתי את כל מה שדורון שדמי כתב. ט. כן, זה כתוב בספרי מתמטיקה, אבל אם היית קורא את הקטע במלואו (אמנם אתר "חופש ממתמטיקה" קטע אותו אבל אתה הרי בקי במקורות המתמטיים ולא הבאת אותו משם) היית רואה שהוא יוצא מההנחה הזו ואז מביא לסתירה, זו "הוכחה על דרך השלילה", שיטה בסיסית וידועה לכל מתמטיקאי. א. זה מה שאתה אומר, אבל הסאב-טקסט הוא שפתרונות מרובים הם אפשריים. חוץ מזה, הפרקטיקה הנוהגת בקרב מתמטיקאים היא אחרת. אני מכיר נער בכתה י' שהמורה שלו לימד אותו שיתכנו שלושה פתרונות, וזה מתמטיקאי רציני - סטודנט לתואר שני! כשהם רצו לרשום את זה אז הוא אמר להם שלא ירשמו וזה לא יהיה למבחן אז אין לי הוכחה כתובה. ט. אבל זה דבר שלא יתכן! המתמטיקאי הדגול גאוס הוכיח עוד ב-1799 את "המשפט היסודי של האלגברה" שלפיו לא יתכנו למשוואה רבועית יותר משני שורשים! א. אל תצעק, אני לא פוסל את גאוס, רק התרשמתי שיש את מה שאתה מביא ויש את מה שמתמטיקאים מלמדים בפועל. |
|
||||
|
||||
"השמועות האלו לא גובו בשום מקור הלכתי או ציטוט רבני שמראה באיזשהו אופן שזה מותר." מתוך כתבה על הרב אבינר ועל השימוש ב-SMS לשו"ת: "מצוות היסוד של ה"שו"ת SMS", המדיום החדש שהרב אבינר הוא מאבותיו, הם מהירות, **אנונימיות**, שורה תחתונה." ואתה אדם רציני, אדם חושב, אדם שמחובר למציאות. אם מישהו מסמס לרב, נגיד, שאלה כזאת: "אשתי שונאת סקס ותמיד מסרבת לי בכל מיני תירוצים, כואב לה הראש, אין לה כוח, היא הרוגה מהעבודה וכולי, אז אני משדל אותה באהבה ובדברי כיבושין אבל יוצא שהרבה פעמים אני בסוף משכיב אותה קצת בכוח, האם זה מותר?" ונגיד שהרב (לאו דווקא אבינר אלא רב אחר אבל גם כן ידוע מאוד) עונה לו שאונס הוא אסור, אבל אם, כדי לקיים מצוות פרו ורבו, הוא משכיב אותה קצת בכוח, אז זה "עובר", איכשהו - אז אתה, אדם רציני, אדם חושב, ועוד כמה חוכמולוגים אלמונים פה, ונדמה לי שגם ידידיה - כולכם חושבים *ברצינות* שיפרסמו את זה באינטרנט? אתם ממש טועים. למען האמת "אנונימיות" היא השם העיקרי של המשחק, ובגלל רגישות הנושא - זה אפילו יותר חשוב משתי "מצוות היסוד" האחרות המצויינות בכתבה - המהירות ו"השורה התחתונה". |
|
||||
|
||||
אבל למה אתה מניח מראש איזשהו "קלון" או "משהו להסתיר"? הויכוח כאן הופך מופרך יותר ויותר, אין לך אפילו אסאמאס "בעייתי" ודווקא מתוך כך אתה גוזר שכנראה הרבנים מחביאים את האסאמאסים הבעייתיים. |
|
||||
|
||||
אני לא גוזר שום דבר. קרא את הכתבה. |
|
||||
|
||||
אין בכתבה שום דבר שקשור לדיון, קראתי אותה. |
|
||||
|
||||
הכתבה קשורה *מאוד* לצבא האיילים האלמונים (אולי זה כולם אותו אחד, מה אני יודע) ושניים-שלושה האיילים המזוהים שמגלים עליונות כלפי "עדויות אנקדוטליות", "עדויות שמיעה" וכדומה. אליך אישית זה כנראה באמת לא קשור, והתערבותך, איך לומר את זה בעדינות - היא לא ממש הכרחית. |
|
||||
|
||||
בינתיים הכתבה רק עזרה להראות שמישהו מאוד מתאמץ לשכנע אותנו ומשתמש בטיעוני סרק. תקראו לי כשיבוא לכאן מישהו עם טיעונים רציניים. |
|
||||
|
||||
הנה שני אתרי השו"ת המובילים: יש שם כחמישים רבנים. אתה מוזמן להוכיח את טענתך. |
|
||||
|
||||
למה הדיון התיאורטי? למה שלא תשלח לו SMS עם השאלה הזו, ותביא את התשובה לאייל? |
|
||||
|
||||
אני בנאדם עסוק ומעולם לא שלחתי שום אס.אם.אסים בעניינים שלא ממש מטרידים אותי לאנשים שלא ממש מעניינים אותי. זה רק שהדיון הזה עם הררי הצביעות הדתית שבו כבר עלה לי על העצבים, אבל כרגע, אחרי שסוף סוף התגברתי על העצלות והגבתי - נרגעתי וזהו זה. |
|
||||
|
||||
כן, אמרת שאנחנו צבועים ודמגוגים, נתת קישור לכתבה על אסאמאסים שלא קשורה לכלום, ולא הודית בכך שטעית, ליל מנוחה שיהיה לך. |
|
||||
|
||||
מה זה מחדש לדיונינו? באותה מידה יכולת להגיד קודם שהוא שאל את הרב בע"פ. והצעתי קודם כמה סיבות אפשריות לפרסום של החלטה כזו בפומבי. |
|
||||
|
||||
סתם שאלה: אם היו מביאים כאן מקורות שלפיהם הגמרא, הרמב"ם, השולחן ערוך ופוסקי ימינו כולם מתירים ואף תומכים באונס נשים בידי בעליהן, היית מביא את הכתבה הזו לכאן כאסמכתא לכך שסביר להניח שהרבנים דווקא אוסרים את זה בסודי סודות? |
|
||||
|
||||
הכתבה הזו מראה שאפשר לשאול שאלות את הרבנים. זה, ככל הנראה, חידוש. ואפשר לקוות שזה יהיה בצורה אנונימית: |
|
||||
|
||||
תגובה 519202 |
|
||||
|
||||
אני דווקא מזהה את הדמגוגיה בשורת האלמונים והמזוהים הפבלוביים שקופצים וצועקים חזק בכל פעם כשמישהו אומר משהו שמתפרש אצלם כאנטי-דתי. |
|
||||
|
||||
מ.ש.ל |
|
||||
|
||||
אני חייב לציין שכל הוויכוח הזה עוסק בפילפולים. |
|
||||
|
||||
שששששש... אסור באמת שיגלו מה כתוב בפרוטוקולים של זקני הדוסים. נו, האלה עם האף הארוך. |
|
||||
|
||||
צודק. המודרנה יכולה לפרק משפחות. |
|
||||
|
||||
?? (מה זה קשור? אם יש במשפט שלך אירוניה או אירוניה בהפוך, לא הבנתי אותה) |
|
||||
|
||||
צודק, אם האשה עושה כל מה שהבעל רוצה, הוא באמת לא צריך לאנוס אותה (אלא אם כן הוא אוהב דווקא מין שלא בהסכמה, ואז האשה בכוונה לא תרצה, כדי לאפשר לו לכפות עליה את עצמו וליצור לולאה לוגית). |
|
||||
|
||||
תגובה 519202 |
|
||||
|
||||
ועכשיו נסה להסביר למה אותה הודעה (הטענה שבה: "מכיוון שאפשר לשאול רבנים לא רק בכתב ובע"פ אלא גם במסרונים, ומכיוון שמסרונים הם אנונימיים, יכולים הרבנים לחדש חידושים נפלאים"). מסקנה מטענתך: כל השמועות המחרידות הללו על אונס של נשים חרדיות ע"י בעליהן הן כולן מהשנים האחרונות, החל מהזמן שה־SMS הפך להיות נפוץ מספיק בין החרדים. רגע, אבל לפי הכתבה רבני החרדים פוסלים את השימוש בשו"ת מסרונים. טוב, אז כנראה אין אצלהם בעיות. |
|
||||
|
||||
אתה רשאי להסיק מסקנות ככל העולה על רוחך, אם כי עד היום התרשמתי שאתה בחור הגיוני. מצידי, סוף פסוק ואין לי יותר עניין בדיון הזה. אני את חובתי המוסרית ביצעתי, הגבתי, ושהצביעות תמשיך לחגוג, אם יש כאלה שבאמת נהנים מזה. |
|
||||
|
||||
אתה מגוחך בדיוק כמו האייל האלמוני/ת שונא/ת הגברים שהגיב כאן לפני כן, רק שלו/ה עוד נתתי את ההנחה שהוא/היא טרול מתחכם ולא מישהו/י טיפש/ה בצורה שלא תיאמן, ולך אני לא יכול לתת את ההנחה הזו. |
|
||||
|
||||
תגובה 519202 |
|
||||
|
||||
הפוך, אנשים כאן אינם יודעים מה שהרבנים והרבניות יודעים. |
|
||||
|
||||
אמרתי את זה באירוניה וכנראה שהאירוניה לא עברה. |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה? שלח שו"ת באינטרנט (זה חינם) לרב הכי חשוך שאתה מוצא, ושתף אותנו בתשובה. אין לי ספק מה היא תהיה. |
|
||||
|
||||
זה לא חדש שיש מקורות סותרים. אבל על איזה מקור יבחר להסתמך רב שתשאל אותו על אונס בנישואין? אני לא בטוח... |
|
||||
|
||||
אבל הם לא סותרים, הפעם, מה לעשות. |
|
||||
|
||||
המקור לכשעצמו באמת לא נראה לי כל כך רלוונטי. היהדות וההלכה לא עומדות בפני עצמם, ואנחנו הרי לא רואים באותיות איזו התגלות אלוהית. האותיות הללו חשובות בהקשר של חברה יהודית, ונראה לי שאין טעם לשפוט אותן בנפרד מהחברה שחיה על פיהן. קרי, הפרוש שנותנים הרבנים ומנהיגי הקהילה למקורות חשוב מהמקורות עצמם. |
|
||||
|
||||
האתרים האלה נותנים לך כמה שורות, מתוך הנחה שאתה, אם לא אדיוט שלא יכול לקרוא את כל המקור, המקבילה הפילוסופית של טרחן מתמטי: גם לו הדברים מאוד ברורים, זה רק כל מי שעוסק בעניין חוץ ממנו לא מבין כלום או בעל אינטרסים. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. המקבילה הפילוסופית של טרחן מתמטי שהדברים מאוד ברורים לו היא הדתי שיש רשימה של דברים שברורים לו לגמרי. החל בבריאת העולם לפני 6000 שנה, דרך מעמד הר סיני, דרך זה שיש לנו זכות לעקור אנשים מבתיהם ולא לתת להם לנסוע בכבישים כי האזור הזה הוא ארץ ההבטחה האלוהית לנו ורק לנו, דרך זה שהיחס של היהדות לגויים ולנשים הוא מאוד מאוד מתקדם ונאור. ורק החילונים או שהם אידיוטים שלא מסוגלים לקרוא את כל דברי האלוהים החיים והמשכנעים, או שהם לא מבינים, או שהם כולם חוטאים בעלי אינטרסים שרק מעוניינים להמשיך לחטוא, להיות שטופי תאוות, הומואים "חולים בנפשם" ושופטים אוכלי שפנים ובועלי נידות. |
|
||||
|
||||
שטר ושוברו בצידו. |
|
||||
|
||||
אם יהיה לי זמן ואזכור- אביא לכאן את אחת הסוגיות שעוסקים בה באחד האתרים הללו עם המקורות הרלוונטיים. |
|
||||
|
||||
עדיף ללמוד את כל אותם מקורות רלוונטיים, לא רק את השתיים-שלוש שורות המצוטטות. (וכן, אני יודע שיש בתולדות היהדות גם דברים לא נעימים, אז אתה פטור מראש מלהוכיח את זה. מה שכן, הסוגיה שעסקנו פה בה - סוגיית האונס - היא לא אחד מהם, כמסתבר). |
|
||||
|
||||
וכמו שאמרו כאן, מה שחשוב הוא הפרקטיקה הנהוגה אצל הרבנים לאורך הדורות. כיצד אתה מנתח את קיומם של מקורות משני הסוגים? לפי האינטואיציה שלי, הפסוקים שמדברים נגד להכריח את האשה הם הרצוי. הפסוקים שמאפשרים -הם הראי של החיים. היות שיש את שני הדברים, מה שרלוונטי הוא הפסיקה היום. הרי בתקופה שנכתב השולחן הערוך, כנראה שהיה מותר בכל העולם לכפות על האשה. |
|
||||
|
||||
"כיצד אתה מנתח". יש לי שיטה פשוטה: היו שני שולחן ערוך, אחד כתב את הקטע ש*אוסר*, ואחד את הקטע *שאתה מפרש כמתיר*. הגיוני, לא? רבי יוסף קארו א', ורבי יוסף קארו ב'. נצטרך אמנם קצת לוליינות כשנגיע *לאותה תשובה של רבי משה פיינשטיין*, אבל גם זה אפשר: הקטע שאוסר נכתב בידי מישהו אחר מהקטע שמתיר. הגיוני, לא? לחילופין, יש אופציה אחרת: שהפרשנות שלך לדברים מוטעית. ומהסיבות שכבר פירטתי בתגובות אחרות, התער של אוקאם אומר שכנראה זו האופציה הנכונה. |
|
||||
|
||||
אינני מדבר על הדברים האלו. יש מספיק אנשים בין החרדים והדתיים שיראו לנו את הדברים היפים והאנושיים שבהלכה. הם יראו לנו את העזרה ההדדית והקהילתיות הקיימת אצלם שאצלנו התפוגגה מזמן. אורי פז הביא מאמרים וספרים שאמורים היו להראות את היחס הנהדר והמכבד כלפי הנשים. בפרקטיקה אנחנו רואים דברים שונים. הקהילה מגנה על האברך שגרם למות התינוק שלו. לכן לפני שאתה נגש ל''אתרים'' בהם אתה כל כך מזלזל ואותם אתה שונא, נא בדוק מה קורה בחברה החרדית. מה יהיו הפסיקות אם אשה תתלונן על כך שבעלה כופה עליה מין והוא יתלונן שאין לה חשק והוא רוצה בנים. האם יאמרו לו שהוא היה צריך לגרש אותה או יוציאו איזו אמירה של אחד החכמים המתיר בתנאים הללו לכפות עליה מין. אחרי שתראה את ההוויה, אתה יכול לגשת לעבודה של ניתוח והשוואת המקורות- עבודה שהיא מעבר ליכולתם של אידיוטים כמוני. |
|
||||
|
||||
בדוק בעצמך. הרב פיינשטיין הוא פוסק בן זמננו, למשל, לא בן מאות שנים. |
|
||||
|
||||
איפה ראית שמיקמתי את הרב פיינשטיין לפני מאות שנים? אני מדבר על מה שנכתב בתגובה 518715 . לא על ניתוחים אקדמיים אלא על מה שהולך באמת. אחרי שאתה רואה מה הולך באמת, אתה יכול להכנס לכל אתר שאתה רוצה. |
|
||||
|
||||
טוב, אז ניאלץ להישאר חלוקים לגבי ''מה שהולך באמת''. |
|
||||
|
||||
אין מה להתרגש ולהעלב, מה שהולך כאן מזכיר לי את מה שעושים לחילוני שנכנס לאתרים דתיים, רק בהבדל אחד: שם זה יותר גרוע. נכנסתי במקרה לאתר שאני לא רוצה להגיד את שמו ודיברו שם עם מישהי על מעמד האשה ביהדות. ציטטתי את החתם סופר "שהוא מוכר עצמו ומשעבד גופו לשיעבודים ידועים בשאר כסות ועונה, וחלף זה היא מכורה ומשועבדת לו לתשמיש מן התורה". זה לא על מין אנאלי, זה לא על פרקטיקות מיניות אסורות או לא אסורות, זה בסך הכל שו"ת של החתם סופר וכל טיפש יכול להבין שהבעל חייב שלושה דברים לאשה ושאת "שארה"הוא חייב בזמנים מסויימים, בשונה מהאשה שעומדת לרשותו לתשמיש בלי לציין זמניםפ מסויימים, מה שאומר שהיא עומדת לרשותו כל הזמן, ואם זה לא היתר סמוי למין בכפייה אז אני לא יודע מה זה היתר סמוי למין בכפייה, אבל אל אמרתי את זה עד הסוף רק ציטטתי. ואז התחילה המהומה, הסבירו והסבירו והאשימו אותי שאני מרחיק את הבחורה שדיברו איתה ושאני עושה נזקים ומלא בשנאה עצמית (אני באמת מתפ]לא שעוד לא אמרו לך את זה), ומישהו שם דרש גם ממני שאודה שטעיתי - הכל כאן נורא מזכיר לי את האנשים ההם, רק שכאן זה בזעיר אנפין. לא הודיתי כי צדקתי. במקום להודות באשמה ציטטתי ממסכת כתובות "לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לרשות הבעל", ואמרתי שלא יזיק אם הבחורה תדע שהיא נמכרת ושהכתובה היא שטר קניין, ולחיזוק דברי הבאתי את התיאור המלבב הזה במלואו "לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין. מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל, הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב. מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל". ואמרתי שעכשיו נראה אותם שיגידו לי שהאשה שאין לה מה לומר ואין לה רצון משלה והיא נמכרת ומועברת כמו כבשה, אסור לכפות עליה יחסי מין. המשיכו והתנפלו עלי עם כל מיני הסברים מצוצים וגם כן עם העורך דין וינרוט שמסוגל להוכיח מהתלמוד שאין חיה כזאת ג'ירפה. זאת אותה השיטה בכל מקום וכמו שאמרתי אין מה להתרגש. |
|
||||
|
||||
ההתעלמות המוחלטת מהציטוטים שנוגעים בדיוק לשאלה שנשאלה כאן, והעדפת כל מיני ''קל וחומר'' מוזרה. |
|
||||
|
||||
אודה לתשובה - האם בעקבות המשך הדיון, והבאת הקטע המלא מ"אגרות משה", את חוזרת בך מהטענה שהרב פיינשטיין התיר אונס בנישואין? |
|
||||
|
||||
אני רוצה להבהיר משהו: בניגוד לכל מה שנאמר במהומה שפרצה כאן (שעדיין לא קראתי את כולה עקב טרדות העולם האמיתי והזמן שהן גוזלות) - לא טענתי, לא קבעתי, לא פסקתי ולא "הבאתי הוכחות", אלא הבאתי ציטוטים כבסיס להעלאת *התרשמויות*. בתגובה 518627 - ביטאתי *בעיית הבנה*, *שאלתי* שאלות ולסיום הבעתי *קושי* - קושי להאמין וגו' (בסוף התגובה). על שלוש מילים בתחילת התגובה הצטערתי מיד עם המשלוח, אלו הן המילים - "שאבוא לידי מלחמה". כל השאר ומה שנותר ומה שנוצר וכל מה שיוחס לי ונוכס לי - על אחריות הקורא. לגבי הנושא בכללותו ולאו דווקא בהקשר הישיר של הרב פיינשטיין (שלא על כולם מקובלות כל פסיקותיו ודעותיו) - אני מנסה ללמוד ולהבין מעט, ובימים אלה אני משוחחת עם שניים שיתרונם בכך שנקודת הראות שלהם היא אקדמית (היסטוריון ומשפטן), ואינה קשורה באמונה או בחוסר אמונה וגם לא באהבת יהדות או באי אהבת יהדות - וכן עם שניים המייצגים את הזוית הדתית (רב, ורופאה גינקולוגית שלמדה היטב את הדינים). אם יתגבשו זויות הראיה החדשות שנחלתי לכלל תובנות שלמות יותר, וככל שיהא זמני בידי - אספר עליהן. סיכום ביניים - אני מצטערת על כך שמחוסר ראיית הנולד עוררתי מחלוקת כה עזה. שלום בית הוא חשוב בעיני לא פחות מן השאלה - המעניינת כשלעצמה - כיצד, מתי ובאיזה אופן השתמשו בני ישראל בנשותיהם בזמנים עברו, ונראה שנכשלתי קצת בעניין זה. |
|
||||
|
||||
דווקא טוב שעוררת את הדברים, ולו בשביל שפעם אחת יראו גם שלומי אמוני שונאי בית ישראל (ואני לא מתכוון אלייך) שלפעמים גם הם טועים. ושיראו אחרים שלעיתים השנאה שלהם ליהדות מונעת מהם להבין אמיתות פשוטות ובהירות (שההלכה אוסרת במפורש על אונס בתוך המשפחה, למשל). |
|
||||
|
||||
לא לזה התכוונה החשמנית. |
|
||||
|
||||
כבר אמרת שטעית, ולא הבנת נכון, משהו השתנה מאז? |
|
||||
|
||||
שהאלמוני מתגובה 519616 טעה :-) למי שטוען שלא: לקרוא היטב את מה שאיציק כתב. |
|
||||
|
||||
אכן הרב פיינשטיין לא מקובל על כולם, אך אומרים שהשולחן ערוך (עם הגהות הרמ''א) דווקא מקובל על כל הזרמים. |
|
||||
|
||||
מצטער, ישבתי ש"אם היהדות אינה מתירה אונס בנישואין, איך ניתן לראות, למשל, את הדברים (המפורסמים) הבאים מתוך השולחן ערוך" היתה שאלה רטורית. אני מצטער על הניג'וס, אבל בקשר לרב פיינשטיין היו אלמונים טרחנים שייתכן שדבריך (בפירוש מוטעה) היו להם השראה. אז בבקשה אשמח לתשובתך כדי לסגור את הענין - האם לדעתך הרב פיינשטיין מתיר אונס בנישואין? |
|
||||
|
||||
המפתח להבנה אולי נמצא בתוכן המילה אונס ויחסי מין בנישואין. משום מה חושבים המדיינים כאן שהשפה של הרמב''ם היא השפה שלהם, המנטליות ותפישת העולם של הרמב''ם היא התפיסה שלהם וכד'. הרמב''ם יכול לומר שהוא מתנגד לאונס האשה על ידי הבעל,אבל להסכים שלבעל יש זכות לקיים מצוות פרו ורבו ועל האשה להענות לו. היות שהמתדיינים כאן הם בעלי תפיסה הרואה את שוויון ערך האדם גם אם הוא אשה. זה אינו קיים בעולמו של הרמב''ם וגם בעולמות הקרובים בהרבה לזמננו. |
|
||||
|
||||
אז למה דווקא אתה קורא את הרמב"ם נכון? מה שמפריע לי הוא שצד אחד בוויכוח הזה מתבסס על דברים מפורשים ואילו הצד השני מתבסס על רמזים ושמועות. |
|
||||
|
||||
אתה שוב משתמש בטיעונים המישפטיים שאתה מתייחס רק לראיות ממשיות ולא לרכילויות. אלו אינם רק רמזים ושמועות. אינני זוכר היכן קראתי עדויות מהחברה החרדית והמסורתית על חיים שבנויים על המוסכמה שכשהגבר דורש- צריך להענות לו. וגם אם האשה חשה מושפלת ושהיא עושה את המין בכפיה- היא נענית לו. האם זהו אונס? האם לזה מתכוון הרמב"ם במילה "אונס"? |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שהרמב"ם מתכוון כשהוא כותב "אונס"? ולמה כל כך חשוב לך לחפור מתחת לשטיח עדויות שגם כאן היהדות לא הסדר? למרות הציטוטים המפורשים? אני שואל בכנות. |
|
||||
|
||||
למה הפארנויה הזאת? למה אתה חושב שמה שבאתי להוכיח שהיהדות איננה בסדר? ממתי יהדות היא אישיות שיכולה להיות בסדר או לא בסדר? מדוע אתה מצוי כל הזמן בתחרות מול מישהו? תתנתק לרגע מהדת- כל דת -ובדוק איך התנהלו החיים. מה היה מעמדה של האשה ומה מעמדו של הגבר; מה היו תפקידיה של האשה- השתמש במקורות השונים כמקורות היסטורייםולא הלכתיים. נראה לי די באינטואיציה כי מה שכינו כאן כאנקדוטות ושמועות, היו עדויות ממשיות למה שהיה ועדיין ישנו בחברה החרדית. הקביעות הקטגוריות של הרמב"ם נגד אונס במשפחה נבעו מקיומה של התופעה. היות שההלכה היתה נטועה בחברה בת זמנה, מופיעים הדיבורים על שהאיש יכול לעשות לשכב עם אשתו כאשר יחפוץ בתנאי שזה לא יהיה אונס. ועכשיו לך וחקור למה התכוון הרמב"ם במילה "אונס". ודאי לא למה שמקובל היום בחברה שלנו. להכריח את האשה לשכב עם הגבר אינו חייב לעמוד בהגדרה של האונס על פי הרמב"ם. לדעתי הויכוח כאן נובע מהתעלמות בשוני הגדול בתפיסת העולם בין תקופתנו ותקופות אחרות. |
|
||||
|
||||
תגובה 519689 עכשיו זה שהרמב"ם כותב שאסור לעשות משהו היא היא ההוכחה שעשו אותו. תשמע, הטיעונים שלך מתדרדרים מרגע לרגע. |
|
||||
|
||||
לא זה מה שמדרדר כאן. הנפיחות וגסות הרוח שלך שאתה מבין הכל והאחר טפש- הן שמדרדרות כאן את הדיון. כל פסיקה וכתיבה מרמזות לצורך מסויים אחרת לא היו נעשות. למה הרמב"ם צריך להתייחס לצורך להמנע מלכפות מין בכוח? כי כפיית המין בכוח היתה כנראה תופעה שכיחה. |
|
||||
|
||||
למה כתוב בתורה "לא תרצח"? כי כנראה בני ישראל אהבו לרצוח, למה כתוב בתורה "לא תגנוב" כי בני ישראל גנבים. |
|
||||
|
||||
אין הכי נמי. |
|
||||
|
||||
סדנא דארעא חד הוא. |
|
||||
|
||||
מה זה אין הכי נמי? |
|
||||
|
||||
''אכן כך הוא הדבר'', ו''סדנא דארעא..'' פרושו - האנשים מתנהגים אותו דבר בכל מקום, |
|
||||
|
||||
זה ההסבר שקיבלתי מאדם דתי (איטלקטואל). וגם כפה עליהם הר כגיגית כדי שיקבלו את החוק. |
|
||||
|
||||
כשכתבת אינטלקטואל שכנעת אותי, ובכל זאת, הטיעון של איציק ש. מוזר מאוד, אם הרמב''ם לא היה כותב שום דבר על אונס, הוא היה אומר שההלכה לא מתנגדת לאונס, ואם הרמב''ם אוסר אונס הוא לומד שהעם היהודי באותו הזמן נהג לאנוס. |
|
||||
|
||||
אני די מתייאש מהדיון הזה. אכן כן. אם לא היה כתוב שום דבר על אונס היית יכול להגיע לשתי מסקנות: או שההלכה מתירה אונס או שהמנהג לאנוס לא היה קיים בשום מקום אצל בני ישראל ואחר כך היהודים. באורח החיים הפטריארכלי, האונס היה נהוג ורווח. חלק ממנו לה נחשב לאונס אלא לזכותו של הבעל. רמזים לכך אתה יכול למצוא בתורה: בעונש שהושת על אונס (לא במשפחה אלא של אחת שאיננה אשת איש): קנס כספי ו/או שהאנס ישא את הנאנסת לאשה. לא עונש מאד כבד. הביאו כאן בדיון אמירות המתירות לגבר לכפות מין. המתדיינים כאן ביטלו את האמירות הללו כשעימתו אותן עם אמירות ברורות נגד אונס איש את אישתו. כתבתי כבר קודם שתוכן המילה "אונס" איננו זהה למה שאנחנו רואים בו היום. לכן אפשר להסיק שההלכה התנגדה לאונס אבל, מה היה האונס על פי ההלכה? אם האשה התנגדה באופן נחרץ והבעל כפה עליה את המין בכוח פיסי. אם האשה לא רצתה מין אך הבעל דרש והיא נכנעה וקיבלה את מרותו- ללא הפעלת כוח פיסי- זה לא נחשב לאונס. כך אפשר לפתור את הסתירה שבין האיסור על אונס וההתרה לבעל לעשות באשתו כרצונו. לגבי הפסיקה כמקור היסטורי: הרבה פעמים אנחנו מסיקים מקיום דיון בנושא מסויים על קיומה של בעיה. אינני מבין מדוע אתה מתייחס לכך כאל רידוד הדיון ומשהו טפשי. |
|
||||
|
||||
גם אני מתייאש, אנסה פעם אחרונה להסביר. לא הביאו אמירות המתירות לגבר לכפות מין, הביאו אמירות שמתירות קיום יחסי בכל מיני פרקטיקות, גם לא מסיונריות, כך קיבלו את האמירות האלו חכמי ההלכה שהתייחסו אליהן וכך אפשר להבין אותן גם מההקשר המקורי שלהן. כך שאין כל סתירה, ולא צריך לנסות ולהבין את הסתירה. אתה מסיק מתוך הסתירה המדומיינת שהגדרת האונס של ההלכה לא הייתה מתקדמת כמו הגדרות האונס במערכת המשפטית המודרנית, אתה יודע מה, יכול להיות, אבל כפי שהראו לך שוב ושוב אי אפשר להבין את דברי הרמב''ם בלי להסיק שלפיו כל קיום יחסי מין שיש בו אלמנטים של ניצול או כפייה פסול לחלוטין. (אגב, התורה מחייבת את האנס חייב להתחתן עם הנאנסת כי אשה שנאנסה הייתה בזמנים ההם פסולה לנישואין בעיני הבריות). |
|
||||
|
||||
יפה, עכשיו אנחנו מתחילים להתקרב לעניין- במשפט האגבי האחרון שלך. זה לא אגב. זהו לב העניין. אתה משווה תקופות שונות ומתייחס להתבטאויות ופסיקות של אנשים כאילו שהיו מנותקות מהזמן. לגבי היאוש שלך: באמת אפסיק כאן את ההדיינות המיאשת הזאת כי אין לי כוח לחזור ולחפש על מנת לראות שכן ראיתי אמירות המתירות לבעל דברים שהיום היינו מכנים כאונס. הדגש הוא על המילה "היום". גם נמאס לי מה"הראו לך". שבת שלום. |
|
||||
|
||||
ה"הראו לך שוב ושוב" אכן היה מיותר, מצטער. בכל מקרה, לטובת המתעצלים לחפש את מה שאמר הרמב"ם הנה לשון הזהב שלו שוב: "אסרו חכמים שישמש אדם מיטתו, וליבו מחשב באישה אחרת. ולא יבעול מתוך שכרות, ולא מתוך מריבה, ולא מתוך שנאה, ולא יבוא עליה בעל כורחה והיא יראה ממנו, ולא כשיהיה אחד מהן מנודה, ולא יבוא עליה אחר שגמר בליבו לגרשה. ... ולא יקנא לה ביותר מדיי; ולא יאנוס אותה, ויבעול בעל כורחה, אלא לדעתה, ומתוך שיחה ושמחה." שבת שלום ומבורך. |
|
||||
|
||||
אבל היו מהשולחן הערוך ועוד מקום שאינני זוכר, אמירות שמתירות לגבר לתבוע ולקבל מה שהוא רוצה מאישתו- לא בעניין מגוון השיטות והדרכים.. אז יש את האמירה הברורה הזאת של הרמב''ם ויש את מה שהיה נהוג בחברה הפטריארכלית. יש את מצוות פרו ורבו, את הרצון והחשיבות לתפקידה של האשה כאם, אך הבושה אם אין ילדים -המון מאפיינים של החברה בזמנים קודמים וגם היום בחברה החרדית. לכן היו מגיבים שהתייחסו למה שקורה, לאמירות ופסיקות של רבנים שונים ולאו דוקא גדולי הדור, בקיצור, להתנהלות האמיתית של החיים -מה שקרוי בבוז אנקדוטות, שמועות, עדויות שאם מעמידים אותן מול הרמב''ם - הן נופלות. יש המון עדויות מכל מיני תקופות שאולי אפשר להכניס אותן לקטע של הרמב''ם-''ולא יבוא עליה בעל כורחה והיא יראה ממנו''. נדמה לי שהחשמנית ואחד האיילים האלמוניים התייחסו בדיוק לאיזור הזה. |
|
||||
|
||||
או, שיש לו לאיציק מושג כלשהו בקשר לחיים. |
|
||||
|
||||
ולמה כתוב בתורה לא לז**ן תרנגולות? |
|
||||
|
||||
כל שכב עם בהמה מות יומת [שמות כב יח] |
|
||||
|
||||
אבל תרנגולת היא עוף, לא בהמה. |
|
||||
|
||||
שאל את הכבשה. הבאתי את המקור שהכרתי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מישהו דיבר כאן פעם על רידוד הדיון. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה חושב ההיפך. בני ישראל לא גנבו אף פעם ולא רצחו אף פעם אבל ליתר ביטחון נתנו להם את עשרת הדיברות בגלל גדולתו של אלוהים ומשה. |
|
||||
|
||||
אתה סתם מתנגח, הסברתי את כוונתי כאן כל חוק הוא תגובה להתנהגות אנושית מסויימת, זה ברור, השאלה היא מה המסקנות שאתה מסיק מכך שקבעו חוק. |
|
||||
|
||||
החוק הישראלי אוסר על רצח ואונס, סימן שרצח ואונס הן פרקטיקות מקובלות בחברה. החוק הישראלי אוסר על בגידה במדינה (עונש מוות), סימן שהישראלים נהגו לבגוד במדינה על ימין ועל שמאל. לא אני אמרתי, זה איציק. |
|
||||
|
||||
מה שטוב אצלך שאתה תמיד מדייק ולעולם אינך מפריז. במיוחד בעניין הבגידה; הרי מוציאים אצלנו להורג על ימין ועל שמאל. אם ללכת לפי השיטה שלך, החקיקה לא היתה קשורה לשום דבר אלא למסגרת מוסרית כלשהי. אני טוען שהנוהג לבקש את רשות האשה בכל פעם שהגבר רצה יחסי מין , לא היתה נפוצה לא בזמנו של הרמב"ם ולא מאוחר יותר. זו היתה חברה פטריארכלית בה הגברים שלטו. התפיסה של התחשבות באשה היא תפיסה חדשה יחסית. אני מניח שהיו זוגות בהם היתה התחשבות - אני מדבר על האתוס. |
|
||||
|
||||
זה לא אני, זה אתה. נסה להעמיד את ההודעות שלך באותו מבחן שהעמדת את ההודעה האחרונה שלי, ותיווכח בקלות שאין להן בסיס. אתה מניח את המבוקש, ואז מוצא אותו. וכשאתה לא מוצא אותו - סימן שזה שלא מצאת, הוא בגלל שבעצם מצאת. כמו כל טאוטולוגיה, בלתי-ניתן להפרכה, כי כל הפרכה רק מחזקת אותך. |
|
||||
|
||||
חוק מצביע על קיום תופעה. דיון נוסף בחוק, פירושו, ניסיון להעלות אותו בקנה אחד עם חוקים אחרים, ועיסוק בהשלכותיו, מורה על תפוצה של התופעה ועל מחסור בהפרדה מדויקת בין גווניה. |
|
||||
|
||||
לפי זה, החוק שנועד להשאיר את יגאל עמיר בכלא לכל חייו מצביע על תופעה שיש בארץ: רוצחים ראשי ממשלה. (אפשרות אחרת, הגיונית לא פחות, היא שחוק נועד גם לסמן נורמות ולמנוע ככל האפשר חריגות, ועוד אפשרות היא שחוק נועד כשחוששים שמשהו יהפוך לתופעה, ועוד אפשרות היא שהוא נועד להביע את דעת המחוקקים על מעשה מסויים, נפוץ או לא, וכן הלאה וכן הלאה.) |
|
||||
|
||||
לא. לפי זה, חוק לרצח ספיציפי, נכנס תחת פרשנות, הרחבה וטיפול ספיציפי בגוון יחודי של התופעה --> מה שמצביע בתורו על קיום משמעותי של התופעה. במקרה בחרת חוק המתיחס ל*אדם ספיציפי* (כמקרה ספיציפי), דבר שעשוי היה להשיח את דעתי, אך, גם במקרה זה הרחבת חוקי הלא-תרצח, מטרתה להתמודד עם תופעה שנפיצותה מוערכת כנמצאת במגמת עליה. |
|
||||
|
||||
החוק בעניין רצח פוליטי של ראש ממשלה לא נועד כהוא-זה להתמודד עם תופעת הרצח באופן כללי. גם על הטענה ש'נפיצותה' (תפוצתה?) של תופעת הרצח נמצאת במגמת עליה אפשר לחלוק - בוודאי שאפשר לחלוק עליה בהתחשב בכך שבכל חברה כמעט יש חוק כזה. אי-ענישה על רצח מערערת את יסודות החברה (בחברות בלי חוקים היררכיים יש את מוסד נקמת-הדם כדי לפתור את זה, מאזן הרתעה שמגביל רציחות), אז כל חברה מבהירה היטב שיש עונש. ומה שבטוח, שאי אפשר ללמוד מזה כלום על השכיחות הסטטיסטית או הנורמטיבית של משהו. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם מנושא ההודעה שלי - ההפרדה בין גוונים שונים של של תופעה מסוימת (רצח/רצח פוליטי של רמ"ש) היא המצביעה על שכיחות עולה של צד זה, או חשש ממצב כזה. הפירוש הנוסף - נובע מאקטואליות רוצח רמ"ש בשל ריב על אישה, לא היה זוכה לחוק מיוחד. השינויים נעשים אולי בתהליכי *תחיקה בכנסת - אך מדובר *בפירוש נוסף בסוגית הרצח. |
|
||||
|
||||
אז אם בעוד 500 שנה היו מגלים שחוקקו כאן חוק שלא יאפשר לרוצח ראש ממשלה לקבל חנינה -ולא היה ידוע בתקופתך-בעוד 500 שנה- שנרצח כאן ראש ממשלה; מה היית מסיק ממציאותו של חוק כזה? לא היית חושד שהיה רצח של ראש ממשלה? |
|
||||
|
||||
ודאי לא הייתי טוען, ''כשכתבו אז ''רצח ראש ממשלה'', בעצם לא התכוונו לזה. אתם באים עם סולם ערכים אחר, אבל אם הייתם שואלים את מחוקקי החוק הם היו אומרים לכם שמותר להרוג, לסרס, לשחוט ולהתעלל בגופה''. |
|
||||
|
||||
אהא- אני רואה שבסוגריים העלית אפשרות כזו בדיוק. אז כן, אכן, ''כשחוששים שמשהו יהפוך לתופעה''. ואני התחלתי לקרוא ברפרוף רב מדי, אלך לשתות קפה ולשוח. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על הרב פיינשטיין, והוא ודאי היה בקי במושגים שלנו, אם כי ייתכן שחלק מהמושגים שהשתמש בהם היו תלמודיים. בכל מקרה אפשר לחזור גם לרמב"ם, תקרא שוב מה הוא אומר 1. לא רק "לא יאנוס". האם נראה לך שהשפלה ותחושה של מין בכפיה יכולות ליפול בגדר "מתוך שיחה ושמחה"? אסרו חכמים שישמש אדם מיטתו, וליבו מחשב באישה אחרת. ולא יבעול מתוך שכרות, ולא מתוך מריבה, ולא מתוך שנאה, ולא יבוא עליה בעל כורחה והיא יראה ממנו, ולא כשיהיה אחד מהן מנודה, ולא יבוא עליה אחר שגמר בליבו לגרשה. ... ולא יקנא לה ביותר מדיי; ולא יאנוס אותה, ויבעול בעל כורחה, אלא לדעתה, ומתוך שיחה ושמחה. 1 על מי אני עובד? יש לך המון ידע כללי וכנראה גם ניסיון חיים, אבל לצערי יש לך נטיה שלא לקרוא רבות מהתגובות של הדנים איתך (או לקרוא בהן מה שאתה רוצה לקרוא ולא מה שכתוב בהן). במילים אחרות, אתה מסוגל לגרום למגיבים מן השורה להרגיש כמו סמילים. |
|
||||
|
||||
ואומרים שצ'אבז הוא סתם שליט פופוליסט אנטישמי שכדי לקדם את מדינותו חסרת האחריות והשנויה במחלוקת הורס את מדינתו. אז אומרים. |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי שולחן ערוך, אבל בהחלט היה משהו על שולחן הפוך. |
|
||||
|
||||
מלחמה? ח"ו, הכל 'בדרכי נועם'. לעניין ה Ad Hominem, ההרצאה ניתנה באונ' ת"א (אני מניח כמובן שניחשת נכונה). אם את מעוניינת לדעת את שם הקורס, זהות המרצה, תוארו הרשמי וכבונוס - את דעתי על משנתו הסדורה, את מוזמנת לפנות אלי למייל (באמת!). בעקרון ניסיתי להיות יותר און-טופיק, ולהסביר את הפלא: כיצד החוק הישראלי שונה מהחוקים המערביים האחרים. אני לא מנסה להסביר האם ההלכה מוסרית יותר או פחות או להגן עליה. בהודעה המקורית רציתי לציין שהתפיסה היהודית מגבילה את ההתחייבות לשעבוד של הגוף (ובפרט דברים כמו אהבה ויחסי מין). אפשר לראות דוגמא נוספת בקידושין - האשה אסורה לכל האחרים - אבל זה לא שהיא מותרת לבעל. אני מצטער, אבל אין לי כוונה לדרדר את הדיון לדיון הלכתי. אני מקווה שנמצאים באייל תלמידים חכמים ממני. |
|
||||
|
||||
אתה צודק - אין צורך לדרדר את הדיון לדיון הלכתי (על ה''דרכי נועם'' לימדני דווקא אחד מרבותי, לפני שנים, בילדותי, בתקופה שעשיתי בלידס העיר שבאנגליה - בדיחה גסה, אבל מפאת כבוד האי-דרדור, לא אספר אותה). |
|
||||
|
||||
הציטוטים האחרונים שלך מוצאים מהקשרם לגמרי, במחילה. השאלה בה הם עוסקים איננה כלל שאלת הרצון (שלמעלה הביאו לך את הציטוט המתאים מהשו"ע, וברמב"ם יש גם כן דברים דומים), אלא השאלה של *איזה אקט מיני מותר*, כשהדעה הנגדית היא, למשל, שמין אנאלי *אסור* בכלל (לא התקבלה, אבל קיימת). אסור בכלל - כלומר, גם אם שניהם רוצים עדיין אסור. הנטייה להגביל אקטים מיניים שונים כמובן איננה מיוחדת ליהדות, אבל זה בכלל לא קשור. (אגב, הביטוי "משועבדת לו" מופיע לצד הביטוי "משועבד לה" בהרבה מקומות, החל מחיוביו הכלכליים וכלה במותרות שונות או התחייבויות אחרות, וכן - גם התחייבויות מיניות. וכך למשל אפשר למצוא במבחן חזרה בגמרא שוודאי לא נועד לצרכי יחסי-ציבור את השאלה: ". האם הבעל משועבד לאשה לאותם דברים קטנים שהיתה רגילה בהם בבית אביה?") |
|
||||
|
||||
טווידלדי, נו באמת, תן טיפת קרדיט להבנתי הדלה. אני יודעת, ואין צורך להסביר לי שהשאלה היא איזה אקט מיני מותר. בטקסט, בכל טקסט, ועוד יותר מזה - באסופה של טקסטים - יש סאבטקסט, והסאבטקסט מקפל בתוכו עולם שלם - תקופה, תרבות, שינויים מושגיים (או קפאון מושגי) לאורך זמן, מנהגים, התייחסות לסוגיות שונות (ולא רק להלכות פסוקות, גם אם על פניה זוהי ההתייחסות) - ואפשר להתעלם ולראות רק את האותיות הכתובות, ואפשר שלא. לדעתי, אין בהתעלמות טעם, ועוד - היא מחבלת בהבנה ובעושר התרבותי המוצע בפנינו, על כל גווניו, ניגודיו והפולמוסים המאפיינים אותו. |
|
||||
|
||||
אני האייל האלמוני שאמר שלא הבנת, סלחי לי עם נעלבת. ובכל זאת אם הבנת את מה שהסביר טווילדידי, וראית את הציטוט המפורש שמתייחס לנושא שהבאתי משולחן ערוך, את יכולה להודות שהסאבטקסט שהנחת מוטעה לגמרי. |
|
||||
|
||||
אינני יודעת אם החשמנית ''מודה'' בכך או לא, אבל לא על כל אחד אפשר לעבוד כל הזמן, אפילו לא על חמת מלא צואה. |
|
||||
|
||||
אה, אתה מהגזענים, תהנה. |
|
||||
|
||||
נו טוב, כיוון שהבנת הנקרא איננה הצד החזק שלך כנראה, בבניית ציון ננוחם. |
|
||||
|
||||
מה זה לראות את הסאבטקסט? אותם אלה שכתבו את האותיות הכתובות הללו גם כתבו אותיות כתובות שאוסרות אונס. כשאת בוחרת לראות את האמירות האלו כמתירות אונס, את מתעלמת מאיסורים מפורשים על הנ"ל - מאותו מקור בדיוק. זה לא 'סאבטקסט'. |
|
||||
|
||||
יפה אמרת |
|
||||
|
||||
מה זה אותו מקור? אותו רב עצמו? |
|
||||
|
||||
כן, הרמב''ם. |
|
||||
|
||||
(והשולחן ערוך, והאגרות משה, ואחרים). |
|
||||
|
||||
אלה אינם של הרמב"ם: לא אותו מקור. |
|
||||
|
||||
אלו אותם מקורות שב- תגובה 518627 |
|
||||
|
||||
כל עוד אין זה אותו רב שאמר גם ש''הגבר יכול לעשות בה כרצונו'' וגם שאסור לו לעשות זאת בכפייה, הרי שניהם נקיים לפחות מחוסר עקביות (וממילא טענת ההוצאה מבקשר נעלמת). כמובן, הראשון איננו נקי מסרחון כבד, אבל זה כבר סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
הרב פיינשטיין הובא שם כאילו מתיר אונס אנאלי. הבאתי כמה שורות מהמשך הפסיקה כדי להראות כמה בדיוק הפרשנות הזו מתעלמת ממה שהוא כותב (במפורש!) שלא זו הכוונה. באשר לאותו אמורא שאמר 'כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו', די ברור - גם מכל אלה שציטטו אותו וגם כתבו, אם באותו חלק או בחלק אחר של כתביהם, שברור שאין מקום למין בכפיה, וגם מההקשר שלו עצמו, שהוא לא מדבר על כפייה אלא על השאלה *האם המעשה עצמו מותר*. סה טו. |
|
||||
|
||||
איך זה ברור "מההקשר שלו עצמו"? |
|
||||
|
||||
פתח שם ותמצא. |
|
||||
|
||||
הציטוט מהחת"ם סופר שהביאו בתגובה 518693 לא נותן היתר לאונס אבל גם לא מדבר על השאלה אם מעשה מיני מסויים הוא מותר או אסור. הציטוט הוא על יחסי החובות של הגבר והאשה, הגבר משעבד עצמו לשלושה - לשאר כסות ועונה, והאשה משועבדת לו לתשמיש, וזאת מבלי לציין זמנים או תנאים, ומכאן ניתן לפרש שהשעבוד שלה הוא בכל זמן ובכל תנאי. אחרי שאתה מתרגש כאן, משום מה, עד שאני כמעט חושש לליבך, מה יהיה האסון הגדול להודות בהבדל הזה ובאשמה ה"נוראה" הזאת, כביכול? עוד פרט מעניין, לא התרת אונס אבל משהו שיש בו במידה מסויימת דבר והיפוכו בנושא זה: הרמב"ם קבע את החיוב בעונתה (תשמיש) לכל איש ואיש כפי כוחו וכפי מלאכתו, כאשר למלחים החובה היא בתכיפות הנמוכה ביותר, אחת לחצי שנה. לאשה יש זכות לאסור על הגבר לעבור לעסוק בעיסוק שיקטין את תכיפות עונתה, אך אין לה זכות לאסור עליו לשאת עוד נשים (בתקופה שלפני חרם דרבנו גרשם), דבר שיפחית מעונתה בלאו הכי. מאוחר יותר תיקנו חז"ל שלא לשאת יותר מארבע נשים, בין השאר מסיבה זו - שלא תפחת עונתה ללמטה מאחת לחודש, אך עדיין לאשה עצמה לא היה מה לומר לגבי עצם לקיחת הנשים הנוספות. חרם דרבנו גרשם שינה כמובן את כל זה, אבל אפשר לראות איך גם ביהדות, כמו בכל התרבויות אז, האשה נמצאה במצב מתמיד של לא לבלוע ולא להקיא - מבחינה כלכלית (נושא שיש מקום לדון בו בנפרד), מבחינה מינית, מבחינת המעמד החברתי שלה ומכל הבחינות. |
|
||||
|
||||
תוצאה ברורה נוספת הנובעת מן הקביעה שהאישה אינה קניינו של הבעל היא שאסור לו לכפות עליה יחסי אישות בניגוד לרצונה. כפייה זו מוגדרת בדברי חז"ל כאונס ללא כחל וסרק, ובעניין זה אין הבדל כלל בין הבעל לאדם אחר. אכן, הנישואים הם הסכם הכולל בתוכו כמרכיב מרכזי גם יחסי אישות תקינים וסדירים. וכבר אמרה תורה במפורש: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כא, י), ופירשו חז"ל שהכוונה לשלושה חיובים בסיסיים שהבעל חייב לספק לאשתו: מזון, ביגוד ויחסי אישות סדירים20. יחד עם זאת, גוף האישה אינה קנוי לבעל, ואין לו זכות לעשות בגופה דבר שלא ברצונה. הנישואים הם גם מעין חוזה בין בני הזוג, והוא יוצר מסגרת לקיום יחסי אישות. הנצי"ב מוולוז'ין מבהיר את מצוות "עונה" שהטילה התורה על הבעל, ואומר: "הסברה נותנת שעל זה נשתעבד [כלומר, זהו הסכם מחייב המצוי ביסוד הנישואין], והכל יודעין למה כלה נכנסת לחופה. וגם כי נאסרה על ידי בעלה להשיג הנאה זו ממקום אחר, ואם כן הוא גוזל הנאתה ממנה... שאין היא כשבויה אצלו למנוע ממנה תענוגיה, ועל כן נשתעבד לה לדרך ארץ [=ליחסי אישות]"21. המונח קניין בחיי הנישואין מתייחס אפוא לחיי האישות, ומבהיר שמדובר בדבר הבא לו לאדם בזכות ולא בחסד22, כדברי הנצי"ב מוולוז'ין: "מן התורה אין לאיש על אישתו שום קניין כי אם לאישות בלבד... זהו דבר ברור ומושכל ראשון, דמשמעות 'כי יקח איש אישה' - הוא לְמה שמסיים הכתוב - 'ובעלה"'23. אם כן, יש לאיש זכות שבדין לקיים יחסי אישות עם אשתו. ומעין זה מצינו בתלמוד24 שאישה הנודרת לאסור על בעלה את יחסי האישות עמה, אינה צריכה הפרה לנדרה, משום שאינו תקף מלכתחילה, מכיוון שאין אדם יכול לאסור על זולתו בנדר דברים שאינם של הנודר25. עם זאת, אף על פי שהנישואים יוצרים מסגרת הסכמית של בני הזוג לספק זה את זה בחיי המין, הרי שלאור העובדה שהאישה אינה קניינו של בן זוגה לשום דבר ועניין, ברור שמדובר בהסכם הדדי שאינו ניתן לאכיפה בכוח. אין שום היתר לבעל לאנוס את אשתו או לכפות עליה את הזכות לחיי אישות, גם משום העובדה שדבר זה לא נכלל מעולם בהסכם הנישואים, והיא לא הסכימה בעת נישואיה להתיר לבעלה לקיים עמה יחסי אישות גם בכפייה, תוך רמיסת כבודה העצמי, שהוא הבסיס ליחסיהם26. וכך מצינו בתלמוד במסכת עירובין: "אמר רבי בר חמא, אמר רב אסי: אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה"27. סוגיה זו נקבעה כהלכה מפורשת ב"שולחן ערוך": "לא יבעול אלא מרצונה. ואם אינה רוצה [הדבר היחיד שהוא יכול לעשות הוא...], יפייסנה עד שתתרצה"28. והדברים מפורשים גם במשנה תורה להרמב"ם, שפסק29: "וכן אסרו חכמים שלא ישמש אדם מיטתו וליבו מחשב באישה אחרת, ולא יבעול מתוך שכרות, ולא מתוך מריבה, ולא מתוך שנאה. ולא יבוא עליה על כורחה והיא יראה ממנו...". עוד פסק הרמב"ם30: "ולא יאנוס אותה ויבעל בעל כורחה, אלא לדעתה, מתוך שיחה ושמחה". עו"ד ד"ר אברהם וינרוט |
|
||||
|
||||
אם נחזור להקשר המקורי: אם נסתכל על שיקולים אבולוציוניים בלבד, יש הבדל מהותי בין אונס ע"י בן־זוג לבין אונס ע"י מי שאינו בן־זוג (בהנחה שהזוגיות קבועה מספיק). במקרה זה אין כאן אסטרטגיה צינית מהסוג של "מקסימום צאצאים במינימום השקעה". (ושוב: לכל מי שרגיש: על תנסו לערבב בין הסברים/שיקולים אבולוציוניים ומוסר. אין ביניהם שום קשר). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתוספת ''במינימום השקעה'' חורגת מהמתכונת האבולוציונית, כלומר, מקסימום צאצאים אכן ייתנו יתרון מובהק. השיקול ארוך הטווח שמוסיף את התועלת בצימצום ההשקעה הוא כבר תודעתי, ותלוי במחשבה. אולי. |
|
||||
|
||||
אז אם נסתכל על שיקולים אבולוציונים בלבד - מהם איפוא במקרים של אונס בידי בן-זוג קבוע? או: איפה הם כשמדובר באונס הומוסכסואלי לסוגיו, אונס פדופילי (של נשים מתחת לגיל פוריות), אונס של נשים מעבר לגיל פוריות או אונס שהוא על תקן 'משחק מקדים' לרצח של הנאנסת - היכן כאן השיקול האבולוציוני. אלו מעשי אונס שקיימים ומי שטוען טענת 'מדע' לא יכול לטעון לגביהם טענת נספחים לטיעון העיקרי ולהסתפק בכניסה ל'ויכוחי-סטטיסטיקה' מעגליים. כלומר, האם ישנה איזה טענה ענינית שהחמצתי עקב כשל באי-הבנת הנקרא? או איכשלאיהיה, אתה יכול במטותא להאיר את עיני בסוגיה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. אני לא מנסה להסביר הכל באמצעות שיטה מסויימת. לגבי אונס+רצח: במאמר הובעה הטענה שזה מקרה נדיר. הטענה שיש לך נגדי היא סמנטית במהותה ולכן אפשר להתחמק ממנה עם טריק סמנטי פשוט באותה מידה. אפשר להגדיר את המושג "כפיון פריוני חוצה מגדר" שיעיף מההגדרה את המקרים שציינת ולטעון שהתאוריה מנסה להסביר "כפיון פריוני חוצה מגדר" ולא "אונס". |
|
||||
|
||||
יש כמה בעיות עם הטיעון הזה. הראשונה הוא, שהטיעונים לגבי שכיחות וסטטיסטיקה משום-מה לא משתנים עם המשפט - והמשפט משתנה; בלא מעט ממדינות המערב אונס בידי הבעל לא היה קיים חוקית לפני דור ומשהו. *שום* צורה של אונס בידי הבעל. היה אפשר לצפות ששינויי ההגדרה יובילו לשינויים בסטטיסטיקה ובטיעונים, אבל זה לא קורה (ודוגמת בראונמילר היא דוגמה מצויינת לעניין זה, אבל בטח לא היחידה. יש סטטיסטיקות ללא בסיס כמעט על כמה מה שקשור באונס, וכשם שבמדינת ישראל הפכה האזהרה על התקפה ביום-כיפור 73' 'לקראת ערב' ל"יתקפו ב-1800" (תקפו ב-1400)) גם פה נתונים כלליים נוטים להפוך למספרים, שהקשר בינם לבין הטיעון המקורי חלקי ביותר. שנית - אם הכל אונס וכולם אנסים, אז מטבע הדברים אין אונס. שלישית - דווקא בישראל הורשע באונס בבית המשפט העליון בעל שחדר לאשתו בהסכמה, אבל סירב לצאת כשהיא ביקשה ממנו. |
|
||||
|
||||
יש למישהו מושג כמה גברים עוברים אונס וכמה לא מדווחים על כך? |
|
||||
|
||||
הנה קצת סטטיסטיקות לא שלמות: |
|
||||
|
||||
American Indian/Alaskan women: 34.1% ? למה?
|
|
||||
|
||||
הסטטיסטיקה המופיעה בקישור האקראי שהבאתי, לאחר שחיפוש זריז ועצלני לא העלה ממצאים ספציפיים לגבי גברים, כוללת גם נסיונות אונס, לא רק מקרי אונס בפועל. מתוך היכרות קלה עם מתודולוגית הצגת התוצאות של מחקרים המבוצעים עם אג'נדה פמיניסטית, סביר שהגדרת ''נסיון אונס'' נמתחה כדי להגיע למספר גבוה. גם שאר המספרים שם נמצאים כמעט כולם סביב שישית מהאוכלוסיה, מספר שנשמע מופרך. |
|
||||
|
||||
93% of juvenile sexual assault victims know their attacker. ואנחנו עוד העזנו לפקפק ב93% של האלמונית. בושה.
|
|
||||
|
||||
אגב, מנתוני הפשיעה של משטרת ישראל (יש אותם ב'פרסומים' באתר שלהם) עולה שבאיזה רבע ממקרי האונס לא היה 'גילוי', כלומר לא נודעה זהות האנס. נתונים חורגים בהרבה מ-93% יש גם ב-NCVS האמריקאי. דומה שהנתון של "93%" הוא די מוגזם. אבל אין מה להתפלא - הרבה מאוד מהסיסמאות האלו מבוססות על קריאה לא נכונה של מחקרים, ציטוטים בעייתיים וכן הלאה. כמובן, זה לא רק בתחום האונס. דוגמה מפורסמת היא הציטוט הידוע מספרה של בראונמילר שבגללו מאז ועד היום טוענים שיש 2 אחוז תלונות שוא ביחס לאונס, ולפני כשנתיים משרד המשפטים טען את זה גם לגבי הטרדה מינית, מה שמעולם לא נאמר אפילו בספר של בראונמילר. ועל זה מכר שלי היה אומר: 74.8% מכל הסטטיסטיקות שאתה מוצא באינטרנט מומצאות על המקום. |
|
||||
|
||||
ההערכה שלי לנתון האחרון היא הרבה יותר נמוכה. יותר מדי קל למצוא באינטרנט מקורות שיספקו את הסטטיסטיקה הרצויה. לדוגמה, חפש ''מהסטטיסטיקות מומצאות על המקום'' ובחר את המספר הרצוי. |
|
||||
|
||||
95.29% מהנתונים הסטטיסטיים שאנשים מביאים מובאים ללא ציון מקור, כך שאין שום סיבה או צורך לחפש באינטרנט מקורות. |
|
||||
|
||||
אחוזים, זה אני וניצה בסוף עונת התפוזים. |
|
||||
|
||||
*הגבר הוא התוקפן באונס. *יש כאן גברים שהגיבו. *הגברים שהגיבו תוקפנים. האייל הוא מקום מאד מסוכן לטעון בו טענות לכאורה לוגיות אך לא מבוססות. אני אחסוך ממך את ניתוץ הטיעון שלך לרסיסים. במקום זה הייתי באמת רוצה לדעת: למה את כל כך כועסת על כלל הגברים? |
|
||||
|
||||
אני מתנצל הודעתי מלמעלה. היא מאד קרה ומתנכרת ולא ראויה בלי קשר לתכנים של מי מאיתנו. ברור לי שאם הייתי רואה אותך פנים מול פנים לא הייתי מתנסח באופן כזה. אני רואה שהנושא הזה מאד כואב אצלך. התגובות שלך קצת העליבו אותי - אני לא חושב שאני אנס בפוטנציה. בכל מקרה העלבון שלי הוא הרבה פחות חזק ממה שאת מרגישה בנושא. הייתי שמח מאד לנסות ולדבר על זה באופן מתחשב, מבין ורגיש. האם תרצי לנסות ולתת בי אמון? |
|
||||
|
||||
וואו |
|
||||
|
||||
סליחה? חשבתי שאחת הבעיות עם אונס היא שדווקא יש גברים שמבינים בהם דבר מה. |
|
||||
|
||||
לא תמיד אנשים מבינים את מה שהם עושים. עיין ערך אם מרעיבה. |
|
||||
|
||||
סורי מראש, מן הסתם אני סתם נדחף ומפריע למיני-התגוששות עם המיזוגנים שבכאן- אבל משום מה נזכרתי במה שאמר פרופ' הנרי אונגר בנידון. נדמה לי, זה היה משהו כמו: להתלוצץ עם אישה על אונס - זה כמו לספר בדיחות תאי-גזים ליהודי.. |
|
||||
|
||||
לקח לדיון הזה הרבה זמן להפוך להיות לא רציני באופן פורמלי. |
|
||||
|
||||
גם אתה מוצא את האונס מבדח? |
|
||||
|
||||
יש כאן מספר איילים אלמונים. אחד מהם (או, כנראה, אחת מהם) היא שהפכה את הדיון ללא רציני. |
|
||||
|
||||
הפטרונות הגברית הקלאסית. |
|
||||
|
||||
פעם סיפרתי בדיחת שואה לגרמני, ותגובתו היתה (בתרגום מלעז): אם תמשיך לומר דברים כאלו, אני אאלץ לא לדבר איתך יותר. להתלוצץ על אונס עם אשה השונאת באופן מוחלט את ("כמעט") כל הגברים, אמנם ככה"נ כתוצאה מטראומה מינית כואבת בעברה, זה כמו לספר בדיחות חילונים לחילוני ששונא את כל הדתיים כי הרב בבר מצווה גנב לו את כל הכסף וברח להוואי. |
|
||||
|
||||
אתה משווה גניבה לאונס? גניבה זה רק רכוש שעובר מיד ליד, זה לא ברור לך? ואחרי זה שואלים פה למה לגברים מותר לדון באונס ובדרכים למניעתו, השאלה מיותרת לכל מי שחכם ועיניו בראשו. |
|
||||
|
||||
לספר בדיחות לטרול1 זה כמו לנסות לשכנע את דורון שדמי. זה לא ממש עובד, אבל זה יוצר דיון עם הרבה תגובות. 1 מהסוג שדג, לא מהסוג ששומר על גשר |
|
||||
|
||||
אַל תַּאֲכִיל אֵת הַטְּרוֹל, יָלְדִּי לֹא, אַל נָא תַּאֲכִיל אֵת הַטְּרוֹל, שכֵּן אֹוכֵל הוּא עַל-מְנָת לִחְיוֹת, יָלְדִּי וְחַי הוּא עַל-מְנָת לֶאֱכֹל. אַל תַּעַנֵה לַטְּרוֹל כְּאִוַּלְתּוֹ, וְגַּם אִם תֶּהֵא אִוַּלְתּוֹ רַבָּה, שכֵּן כְּכֹל שֶתַרְבֶּה לַעַנוֹת לוֹ תְּשוּבֹתֵיךָ לֵעוֹלָם לֹא יִשְׂבַּע. הנח לְנַפְשוֹ את הַטְּרוֹל, יָלְדִּי כֵּן, תֵּן לוֹ לִחְיוֹת לְנַפְשוֹ, שכֵּן נַפְשוֹ קְטַנָּה וּמְכֹעֶרֵת הִיא ולִחְיוֹת בָּה - זֶהוּ עוֹנְשוֹ. אָז אַל תַּאֲכִיל אֵת הַטְּרוֹל יָלְדִּי, שכֵּן רַק יַמְשִיך לִזְלוֹל ולִגְדּוֹל, וְיֹאכַל הוּא גַּם אֵת נִשְמַתךָ, יָלְדִּי וְהָיִיתָ אָז גַּם אָתָּה לְטְּרוֹל. (דדי שי) |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין טרול שדג לטרול ששומר על גשר, ולמה לטרול ששומר על גשר אפשר לספר בדיחות? |
|
||||
|
||||
הטרול ששומר על הגשר: הטרולים הם יצורים מגעילים מהמיתולוגיה הנורדית. אחד הדברים שמעלילים עליהם הוא שטרולים חיים מתחת לגשרים וכשעובר־אורח תמים רוצה לחצות את הגשר הוא חייב לשלם לטרול. הטרול לא בנה את הגשר אבל הוא מרוויח ממנו כסף. מכאן, בהשאלה, יצא השם לכל מיני חברות שמרוויחות כסף מפטנטים שהן רכשו במחיר מציאה: לשם הבלבול, למילה הזו יש משמעות שונה ו(למיטב ידיעתי) לא קשורה: דיג ע"י פתיון (עם חכה): http://en.wikipedia.org/wiki/Troll_(angling) מכאן, בהשאלה, התקבלה הטכניקה של יצירת דיונים מעניינים:כמו שכבר ראינו ב<הודעה 518485>, נוטים לקרוא לדייגים כאלו טרולים ולהתייחס אליהם כמו לאותם יצורים מגעילים. |
|
||||
|
||||
תודה, הייתי בטוח שהטרול האינטרנטי הוא על שם הטרול הנורדי המוכר. |
|
||||
|
||||
התוכנה היא כזאת שחייבים לכתוב "תגובה" - תגובה 518485. אם כותבים "הודעה", כמו שכתבת (או פוסט, או איזו מילה אחרת) - <הודעה 518485> - הלינק לא עובד. |
|
||||
|
||||
הנורבגים החצופים האלה. גנבו את רעיון דמי המעבר בגשר ממוני מושונוב ועכשיו הם מרוויחים ממנו הון במכירת בובות טרול לתיירים תמימים שלא חושדים בכלום. והבובות אפילו לא נורא דומות למוני. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמונטי גנב את הגשר ממונטי פייטון. |
|
||||
|
||||
בספרו של קיפלינג, ''קים'' ,גיבור הסיפור מקלל ז'נדארם זקן וטוען שהוא נכדו של אותו שוטר שהדביק תווית של בקבוק סודה על עמוד הגשר וגבה כמה פרוטות מכל מי שעבר. |
|
||||
|
||||
ז'נדארם? בהודו? אצטרך לקרוא שוב את הספר. |
|
||||
|
||||
אחי למגדר, תרד במטותא על ארבע ותדמיין איך זה לקבל אותה מאחור כהלכות גובראין את גובראין ואז נצחק שנינו צחוק גברי ומשוחרר אליבא דאונס קבוצתי נניח במקלחת ההיא כשהתכופפת אל הסבון הלא נכון (חי חי) המין הקשוח לשיטתך, אמור להינות מאוד מסוג הומור שכזה,ואני לצערי דווקא בתחום הזה יצא לי להיתקל ביותר מדי גברים שממש לא מבינים בדיחה.. אגב, לספר בדיחות תאי-גזים לגרמנים - לא ממש בהתאם לאינטרס הלאומי, בהתחשב בהון החומרי-פוליטי שאנחנו עדיין עושים מהאישיו שנקרא רגשי אשמה גרמניים - הנ"ל נוטים לקחת ברצינות תהומית את רגשי האשמה שלהם, אז לא יפה להתבדח. אבל אתה, שובב שכמותך, בכל זאת, סיפרת בדיחות שואה לגרמני ובדיחות דתיים לחילוני. נייס. עכשיו לך ספר בדיחות אונס לגברת בבית, לבנות בעבודה, לבוסית (?) וכו' (בהנחה שאף אחת מהן לא עברה את הטראומה ההיא, חלילה, וגם הבדיחה מוצלחת)- ונראה אותן אחת-אחת 'מבינות עניין' ומתגלגלות מצחוק, לך על זה..מומלץ. |
|
||||
|
||||
מה מניע אותך להחליט שאני עצמי לא קורבן לאונס1? לנשים אין מונופול על התחום. נפלתי גם אני, כמו רבים מאחיי ההירואיים לחברה האנושית, קורבן לפשעים מסוג נאלח במיוחד בהיותי ילד, ואני בהחלט מוצא שעשוע בבדיחות על אותו נושא, כמו על כל נושא אחר. בדיחות שואה מסופרות לגרמנים או בכלל על בסיס מידת המצחיקות שלהן וב\מתוך הנחה שיצחקו מהן, לא על בסיס שובבותי. לדעתי יש לפסול בדיחה רק במקרה שמקורה הוא רוע (גזען מספר בדיחה אנטישמית) או בורות (גבר מספר בדיחה שובניסטית בלי להבין מה נשים עלולות לחוש כתוצאה מכך). מכיון שאיני רואה את עצמי כנמצא באחת משתי קטגוריות אלו, אני רואה עצמי חופשי ממגבלות על ההומור הבינוני שלי. 1 מלבד הודאתי כעת, שאינה תקפה בהיותה קיימת רק המרחב הוירטואלי. |
|
||||
|
||||
מה מניע אותי להחליט שלא נפלת קורבן לאונס? לא רק הסיפא שלך בעניין הודאה שאינה תקפה בהיותה קיימת רק במרחב הוירטואלי - אלא העובדה שזה בסדר מבחינתך לספר בדיחות אונס לגברים/נשים מתוך הנחה שהנושא משעשע, כלומר, בתנאי שהבדיחה על רמה, ובלי שאתה מסוגל כנראה להבין שלספר לנשים בדיחות אונס זה אשכרה 'לספר בדיחה שוביניסטית בלי להבין מה נשים עלולות לחוש כתוצאה מכך' - אם לצטט אותך עצמך. אגב נדמה לי שמיצינו. ההומור אכן בינוני, וגם פסקה ב' בתגובתך האחרונה עומדת בסתירה לוגית משוועת לפיסקה א'. אז ברשותך, זזתי. |
|
||||
|
||||
אתה משוחרר, למרות שסריקה במכשיר משוכלל לא איתרה את הסתירה שדימית למצוא בין פסקאותיי הבנויות לעילא. --- אונס: מתקפה שנועדה לגרום הנאה (ג'ון פון ניומן) |
|
||||
|
||||
נראה שהספר מציע בעיקר הסברים-שבדיעבד לעובדות שהיו ידועות למחבריו, אבל זה עדיין לא הופך את התזה שבו לתאוריה מדעית. האם נכללו בספר גם ניבויים מספריים ספציפיים (למשל לגבי נתונים סטטיסטיים שעדיין לא נאספו בעת פרסומו, ושלגביהם הפסיכולוגיה האבולוציונית נותנת תחזיות שונות מאלו של הסברים סוציולוגיים "רגילים")? |
|
||||
|
||||
כשראיתי את כותרת המאמר הקלקתי עליו בעניין, משום שמאז ששמעתי שישנם מינים של בעלי חיים שכל יחסי המין שלהם יכולים להקרא אונס (סוג מסויים של אריות ים, למשל) השאלה של המקור האבולוציוני של האונס מנקרת במוחי, אבל המאמר כשלעצמו הוא מאכזב. לצערי, הוא לא עוסק בכלל בדיון על המקור האבולוציוני של האונס, אלא עסוק בהתגוננות ובטענה שיתכן ויש מקור כזה. משפטים כמו ''אם יש מקור אבולוציוני לאונס שום חינוך לא יעזור'', והסתמכות על סטטיסטיקות מעוותות כמו הטענה שאחוז ההריונות ביחסי מין כפויים הוא גבוה יותר (טענה שלא לוקחת בחשבון שהדיווח על מקרי האונס הוא לקוי), מעוררת תחושה של חוסר בהירות אינטלקטואלית ו - ובכן, בלגן - של רעיונות, טענות, דעות וקביעות. קיוויתי להרחיב את הבנתי בנוגע למקור האבולוציוני של האונס, והתאכזבתי. |
|
||||
|
||||
גם אני קצת מאוכזב, חשבתי שהמאמר ילך יותר בכיוון האבולוציוני ובשורשים. אבל האמת הפשוטה משום מה לא נכתבה שם: אנחנו צאצאים לדורות רבים של אנסים מקצועיים ומתמחים. אנחנו צאצאים לדורות רבים של נאנסות מקצועיות. האבולוציה צ'יפרה את האנסים במתנה הגדולה מכל: צאצאים! לדעתי אין פה אחד בפורום שהוא לא צאצא של אנס או כמה דורות של אנסים. אונס בימים עברו משמעותו צאצאים. אין דרך להפיל אין דרך חזרה. רק המוות של האישה לפני הלידה. לא רלוונטי בכלל בעיני הדיון האם המדובר בהנאה מינית או בסדיזם לשמו! מבחינה אבולוציונית השאלה לא רלוונטית כלל. מאוד יכול להיות שההסבר הפסיכולוגי של האנס הוא מיני מאוד יכול להיות שההסבר של הנאנסת שלא מדובר במין דעתה כמו דעתו לא רלוונטיות! הדבר היחיד הרלוונטי הוא: הפעולה עצמה של האונס היא פעולת רביה לגיטימית שבגלל שהיא כל כך יעילה היא הפכה והיתה במהלך ההיסטוריה ללא פחות ולא יותר לאחד ממנגנוני הרביה החשובים והיעילים של האנושות. לאונס עצמו יש ערך עליון (חחח גם אותי זה מזעזע אבל כל מילה נכונה!) הערך העליון של ערבוב אוכלוסיות והפצת גנים שונים בין אוכלוסיות. בעצם אקט האונס הכובש הופך לנכבש והנכבש הופך לכובש. שני הצדדים מתערבבים והופכים לגזע אחד חדש. כך נוכל לבחון את היהודים שחיים היום בישראל, הקשר בינם לבין אברהם אבינו מאוד רופף והם דומים גנטית לכל הכובשים לאורך כל הדורות של עמינו המיוסר. הרומאים אגב עסקו באונס שיטתי ויעיל והם הגיעו רחוק... הם יושבים בליבו של כמעט כל עם שכבשו. אם נבדוק את התמהיל של הפלשתינאים יושבי הארץ נמצא שהם הם היהודים האמיתיים שנשארו בארץ וכנראה נאנסו על ידי הערבים בתורם ולכן הם גנטית קרובים יותר ליהודים יותר מכל קבוצה אחרת בעולם. והעם היהודי עצמו? כמובן שנכחד. אין היום אף עם שנשאר אותו העם לפני 1500 שנה. ובחזרה לנושא העיקרי: אם נבחן את פני הדברים בצורה יותר מדוייקת נוכל לראות כי בעצם לפי הגדרת האונס בימנו אלה כי אין כמעט אחד מאיתנו שלא צאצא של אם בת 12. בימים אלו מתפרסמות תמונות של נישואין בעזה הכלות הן בנות 12 ואם נבחן יותר מקרוב נראה בנות בנות 9 ו 10 מה שמזעזע אותנו עכשיו היה המנהג לפני זמן לא רב. בעיני זה אונס ולא משנה אם זה סטנדרט. אם בעל היה מקיים יחסים בכפיה עם אישתו זה גם אונס ובטוחני שגם זה היה דבר יומם ביומו. אני אומר במפורש שאונס הוא לא תופעה אנושית שולית אונס הוא דבר תדיר וכנראה חלק ממנגנון יעיל להפצת הגנים. לא סתם הגבר בנוי בצורה פיזית חזקה מהאישה! המטרה היא שהוא יוכל להתרבות גם אם היא מסרבת לבחור בגבר. כי כנראה הטבע לא באמת סומך על הבחירות של האישה (-: אני חותר לנקודה הבאה: אנחנו גזע אכזר ומסרבים להודות בכך שפרצופנו מכוער. והגנים של סך כל הרוע הזה מצוי בנו ובכל אחד מאיתנו השאלה היא את מה אנחנו בוחרים להעביר סובלימציה. יש לי גם רעיונות בנוגע לויכוח הלא רלוונטי בעיני האם האונס הוא אקט מיני או לא אבל זה בפעם אחרת. (הנכתב לעיל נכתב בשליפה ללא הגהה וללא הסכמתי עצמי עם דברי למרות שאני חושב שהרעיונות שלי ממש נחמדים) |
|
||||
|
||||
1. תרגיע. 2. גם בימים עברו היו דרכים להפיל. לא יעילות במאה אחוז כמו היום, אבל היו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם רוב הדברים. ובדיוק משום כך היעדר אונס (וצמצום בשכיחות היחסית של סוגיו, במקביל), הוא מדד מעולה להעדר יחסי שליטה מוגזמים בין פרטים, בחברה אנושית. מובן כי תחזוקת מצב עדיף שכזה, בסביבה מסוימת, דורש השקעה של "אנרגיה תרבותית"= כזו שאינה מובנת מעליה ונוטה לדעוך עם התפוררות החברה. במצב בו 'כל אדם לנפשו ולגופו' - נוכל לצפות להתגברות הנטיה לשימוש בנשים, ולקוות רק לפרטים שאינם אנסים. ולחופש יחסי קטן מאוד, של הנשים הזוכות להגנה גברית, בתור אוצר שמור (מפני אונס, חטיפה, הרג תחרותי). אבל הנשים האלו לא יודעות מה טוב בישבילן. סרט חזק בנושא http://en.wikipedia.org/wiki/Le_Dernier_Combat |
|
||||
|
||||
"לא סתם הגבר בנוי בצורה פיזית חזקה מהאישה! המטרה היא שהוא יוכל להתרבות גם אם היא מסרבת לבחור בגבר." תן לי להבין - אתה אומר שהמטרה לכך שהגבר חזק יותר מהאישה זה כדי שהוא יוכל לאנוס אותה? אני מקווה שאני לא מאכילה פה טרולים, אבל - לא. לא זאת הכוונה. בטבע בד"כ, אם כי לא תמיד, הזכרים חזקים יותר מהנקבות כיוון שזו דרך פופולרית, אך לא היחידה, לגבור על מתחרים בחיזור אחרי הנקבה. במשפחת הקופים, למשל, הדבר חשוב כדי לשמור על מעמד גבוה בהיררכיה ולהגן על הטריטוריה. התכונה השתמרה אצל בני האדם בהצלחה כי פעם-פעם, בתקופת האדם הקדמון, כשמישהו היה צריך ללכת לצוד אוכל ומישהו היה צריך להישאר ולשמור על הילדים, היה הגיון בזה שיהיו על הצייד קצת שרירים, ושעל הבייביסיטר יהיה קצת חלב. אז לא, אונס לא היה הרעיון מאחורי זה. "כי כנראה הטבע לא באמת סומך על הבחירות של האישה" וואו, מאיפה להתחיל? יענו, זרקת קיבינימאט את כל הרעיון של מנגנון החיזור אצל בעלי החיים, מנגנון שהתפתח במשך מיליוני שנים, וממשיך להתפתח עד היום. אחלה. הרי כל הרעיון כאן הוא בחירה הדדית בבני-זוג, במטרה ליצור צאצא מוצלח. אתה כותב שאונס הוא "חלק ממנגנון יעיל להפצת הגנים." בסדר, אז הגנים הופצו. אבל מי אמר שהגנים האלה כאלה מוצלחים? האנס עוקף כאן שלב סינון חשוב בדרך ליצירה של הדור הבא. זה אולי טוב לו, אבל זה לא אומר שזה טוב גם לצאצא שלו. גם הזכר וגם הנקבה צריכים להיות ולהיראות מוצלחים מבחינה גנטית, והם מוודאים את זה גם בבן הזוג שלהם. אם אונס היה מנגנון כזה יעיל, היינו צריכים לראות אותו הרבה יותר אצל בע"ח וגם אצל בני אדם. "הפעולה עצמה של האונס היא פעולת רביה לגיטימית שבגלל שהיא כל כך יעילה היא הפכה והיתה במהלך ההיסטוריה ללא פחות ולא יותר לאחד ממנגנוני הרביה החשובים והיעילים של האנושות." טוב, די. אני חייבת לדעת מאיפה אתה מביא את ההצהרות הדראמטיות האלה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שההודעה שלה הגבת עושה סלט שלם בין מושגים אז כן, נראה לי שאת מגיבה לטרול. |
|
||||
|
||||
לדעתי את רואה את העולם בצבעים יפים. הבן אדם שכתב את זה כנראה כתב בהגזמה מכוונת אבל בעקרון דבריו נכונים ואני לא רואה מדוע את עוקפת את טיעוניו ומציגה את הדברים כפי שאתה רוצה ולא כפי שהם במציאות. הטעות העקרית בדבריו היא: אונס עוקף את מנגנון החיזור. אונס הוא מנגנון הישרדות לאלו שאולי לא עומדים בקריטריונים של בנות המין או שפשוט מעדיפים ללכת ישר ולעניין ולדלג על הטקסים הרומנטיים שהם או מיותרים בעיניו או בלתי עבירים ולא משנה מה התשובה הנכונה. ובנוגע לקיומו של אונס בממלכת בעלי החיים: יש ועוד איך אונס אצל בעלי חיים. וישנו שימוש בכוח על ידי זכרים (כלבי ים ועוד) ולא רק על מנת להרוג מתחרים אלא לכפות את עצמם על הנקבות. גם בעת ביצוע הזיווג עצמו נצפו אקטים שמהווים "אונס משני" כאשר בעל חיים ממשיך וממשיך ועושה בזמנו החופשי וכרצונו החופשי בבת המין האחרת. ולא, לא נצפתה התופעה ההפוכה של אונס נקבה את הגבר הכלי היחידי שיש לנקבות הוא ניסיון לפתות וניסיון לחזר בפסיביות על ידי הענות מיידית או "משיכת" ההיענות על מנת להגביר את הרצון של בן הזוג הפוטנציאלי. |
|
||||
|
||||
בשפות מסויימות אין כלל מילה מיוחדת לאונס. כל דבר שנעשה לאדם בכפיה נקרא ''אונס'' ובפרט קיום יחסי מין בכפיה. גם בשפה העברית אנשים משתמשים רבות במשל האונס כדי להדגים את מידת התסכול שלהם מאקט כולשהו שכפו עליהם. |
|
||||
|
||||
"כי – סליחה! – אך אני אנוס לעבור מתחבוס לרכבת אחרונה החונה באוטונע" בכל אופן, ומבלי להשמע מזלזל, מה בכך? מה מלמדת אותנו העובדה שהשפה העברית לא יחדה מילה לאניסת יחסי מין? |
|
||||
|
||||
בדיון הזה? יש שתי תשובות: "מלמד שאונס מיני לא מספיק נפוץ", או כי "מלמד שהממסד מנסה להסתיר את השכיחות של התופעה". |
|
||||
|
||||
מאמר כתוב היטב ומרתק. תמשיך ככה. |
|
||||
|
||||
לפי התאורטיקנית הפמיניסטית הנחשבת סוזן בראונמילר, ''אונס הוא תהליך מודע של הטלת אימה שבאמצעותו מחזיקים כל הגברים את כל הנשים במצב של פחד מתמיד''. כלומר, לנו הגברים יש מניות במעשי האונס. האנסים הם הזרוע הביצועית, ואנחנו נהנים מהפירות (ועוד מעזים לבוא בטענות ולהעניש). |
|
||||
|
||||
כן, יודעים, יודעים. הנ"ל כיכבה לא רק בשמי הפמיניזם, גם בכמה כותרות אייליות, תגובה 431679. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את הספר שלה אבל אני זוכר כשהייתי ילד בפולין שמעתי מאשה-כנראה די פרימיטיבית- שגבר שאינו יודע לתת לפעמים מכה לאשה כדי לסדר לה את הראש, איננו גבר. האם סוזן בראונמילר התכוונה רק לפעולת האונס המיני עצמה? הרי האמירה של הכפרית הפולניה ביטאה מצב חברתי שלם; האשה צריכה להיות ממושמעת וגם מוכנה תמיד למלא את תפקידיה הנשיים. על פי התפיסה הזאת, חוסך שבטו-שונא אשתו והאשה היתה חיה במצב מתמיד של טרור. אני מניח שהיו גברים עדינים שלא היו עושים את זה אבל, עצם העובדה שאשה אמרה את המישפט מראה שמצבה נראה לה טבעי . |
|
||||
|
||||
*כל הגברים*. איציק, אל תצטדק. לפי בראונמילר (שהציטוט הזה שלה לחלוטין לא מוצא מהקשרו) אתה נהנה מהאונס. כדאי שתכה על חטא במקום. |
|
||||
|
||||
מי מצטדק? פשוט סיפרתי סיפור מהילדות ולא כתבתי שמישהו הוציא את הציטוט מהקשרו. כך היא כתבה אבל היא כתבה ספר שלם ולא מישפט אחד. היות שלא קראתי את הספר , שאלתי שאלה בהסתמך על הסיפור: "האם סוזן בראונמילר התכוונה רק לפעולת האונס המיני עצמה?" איפה בדיוק אתה רואה כאן הצטדקות? |
|
||||
|
||||
אענה לך בסיפור: פעם, כשהייתי צעיר והייתי בשווייץ, דיברתי עם מישהי לא חכמה במיוחד, והיא אמרה לי, "אם אין מה לומר, תמציא פתגם סיני עתיק". איך זה קשור? אה, יש פתגם יפני עתיק שמסביר את זה, מפי החכם סא-האר-קא-זאם: "הוא אשר לא את הספר קרא מוטב בל יבנה תיזה". |
|
||||
|
||||
אני רואה שממך כבר לא אצא. לא נראה לי שניסיתי להציג תזה כלשהי על סמך הספר של סוזן בראונמילר. בכל אופן כדי שנסיים את העניין: אני מתנצל על התזה שניסיתי לבנות על סמך אי קריאת סיפרה של סוזן בראונמילר. |
|
||||
|
||||
הייתי מוחקת את המילה ''מודע'' ומשנה את ''מחזיקים'' ל''מסוגלים להחזיק''. וזה משנה לגמרי את הפרשנות (כלומר היא אינה דומה לשורת הפרשנות בתגובתך). |
|
||||
|
||||
ואני הייתי מוחק את המילה ''מתמיד'' ומשנה את ''כל הגברים'' ו''כל הנשים'' ל''חלק מהגברים'' ו''חלק מהנשים'' בהתאמה. אבל אז זה לא היה מה שסוזן בראונמילר אמרה. בעצם זה המצב גם אחרי השנוי שלך. |
|
||||
|
||||
... ואני אכן לא מסכימה איתה. זו עובדה שלנשים יש חשש מאפשרות של אונס בירכתי מוחן. זה לא אומר שכל הנשים חוששות שכל אחד מהגברים עלול לאנוס אותן בכל רגע ורגע. |
|
||||
|
||||
נשים רבות אכן פוחדות מאונס. זה די ברור. אבל נשים רבות גם מפנטזות על אונס (אם כותב המאמר היה כאן, הייתי שואל אותו לגבי ההסבר של העניין התמוה הזה). האם מכאן נובע שהיית מוכנה להגן על המשפט: "אונס הוא תהליך מודע של כל הגברים למילוי רצונן של כל הנשים"? |
|
||||
|
||||
נשים לא מפנטזות על *אונס*, אלא על מעשה מיני כוחני *שגם מענג אותן*. אף אחת לא מפנטזת על אונס אמיתי כפי שהוא קורה במציאות, כי באונס אמיתי התוקף לא מתעסק בעינוג הנתקפת. |
|
||||
|
||||
האם אפשרי שבפנטזיה של כמה נשים, עצם המעשה המיני הכוחני מענג אותן, גם בלי שהתוקף מתכוון לכך? (מישהי שהיכרתי פעם סיפרה לי על פנטזיית אונס שלה, אבל לא מאוד פירטה, ואני לא מאוד שאלתי. בהחלט ייתכן שהיא התכוונה למה שאת כותבת. בכל אופן, היא השתמשה במילה המפורשת "אונס".) (להבהיר שברור גם לי שברור גם להן שהן לא יריגשו כך במקרה של חס-וחלילה-הדבר-האמיתי. חלק מחירותה של המפנטזת (ללא הגבלת מגדר) היא לדמיין דברים לא מציאותיים לא רק בנוגע למעשיו של הצד השני, אלא גם בנוגע לתגובותיה שלה.) |
|
||||
|
||||
כן, ודאי שזה אפשרי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שאף אחת לא מפנטזת על אונס אמיתי כפי שהוא קורה במציאות, וגם אם מישהי שפינטזה על אונס נאנסת במציאות, זה לא בדיוק (למעשה זה בדיוק לא) הגשמת פנטזיה. יחד עם זאת, אחת הבעיות של נאנסות1 היא הבגידה של הגוף, ותחושת ההשפלה *הנובעת מכך*. למרות שהיא התנגדה, ושהיא במפורש לא רצתה, הגוף שלה שיתף פעולה, והנרתיק היה רטוב. לא בדיוק עינוג הנתקפת, אבל *בתחושתה שלה* היא שיתפה פעולה. ___ 1 אני מודה, לא דיברתי עם אף קורבן אונס על הנושא, אבל קראתי את זה איפשהו (לא, אין לי קישור) |
|
||||
|
||||
זה אכן קורה לעתים, ואגב לא רק לנשים. נפגעים ממין זכר (בידי גברים) חווים לפעמים בלבול בהעדפה המינית שלהם בגלל זה. |
|
||||
|
||||
ברור שהפנטזיה כרוכה בעונג, בגלל זה היא פנטזיה. אבל את מתחמקת, לא באלגנטיות רבה, מהבעיה שהצגתי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הבעיה שהצגת. אפשר שוב? לא טענתי שכל הגברים אנסים בפוטנציה, טענתי שלכל הנשים חשש מאונס. אמרתי מראש ובפירוש שאני לא מסכימה לגמרי עם המשפט המצוטט ההוא. גברים נורמטיביים לא מחזיקים נשים בפחד מאונס, ודאי לא מתוך כוונה תחילה ולא מתוך מודעות. אבל הפחד קיים. |
|
||||
|
||||
זה מעלה שתי שאלות: 1. למה התכוונה המשוררת - לגרסה שלך או לגרסה המקורית? 2. איך אפשר לפרש את הגרסה שלך - שבאמצעות האונס מסוגלים כל הגברים להחזיק את כל הנשים במצב של פחד מתמיד? האם פרוש הדבר שהן כולן מ פ ח ד ו ת? |
|
||||
|
||||
1. הגרסא שלי היא הגרסא שלי בלבד ואני לא קשורה לבראונמילר. 2. עניתי ב תגובה 522057 |
|
||||
|
||||
כן, לא הספקתי לקרוא את זה לפני שכתבתי את התגובה שלי. ===>"זו עובדה שלנשים יש חשש מאפשרות של אונס בירכתי מוחן. זה לא אומר שכל הנשים חוששות שכל אחד מהגברים עלול לאנוס אותן בכל רגע ורגע." להבנתי (ביחוד לפי הפרשנות של האלמוני), לא זה מה שהיא אומרת. זה לא שכל הנשים חוששות מאונס בכל רגע. הנקודה שלה היא שהחשש הזה שיש להן בירכתי מוחן, הושתל שם, לא על ידי אנס ולא על ידי ננס אלא על ידי הגבריות כולה. וכל הגברים נהנים מהשתל הזה ונושאים באחריות לקיומו. אם זה מה שהיא אומרת, אז זה נראה לי שובניסטי בערך כמו להגיד שכל הנשים זונות. |
|
||||
|
||||
למה שוביניסטי? אם כבר, זה סקסיסטי. בכל אופן הפמיניזם הקלאסי קשור מאוד לפרויד, ולכן אין להתפלא שהתת-מודע (האישי או הקולקטיבי) הוא שחקן חזק מאוד במגרש התיאורטי הראשון. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין "שוביניסטי" ו"סקסיסטי"? (חוץ מזה ש"שוביניזם" יכול להתייחס לא רק למגדר אלא גם ללאום ואולי לעוד קבוצות הזדהות, אבל אני מניח שלא זו הסיבה שהערת.) |
|
||||
|
||||
האמת? כבר לא זוכרת למה התייחסתי בהבחנה הזו :-) אז בוא נרד מהעניין. |
|
||||
|
||||
תלוי, כשהן הולכות בלילה ברחוב חשוך וריק, הן כולן מפחדות. אולי למי שנולד גבר ולא חווה מימיו מה זה להיות אישה, הדבר כלל אינו מובן ואינו נשמע אפשרי, ובכל זאת. אגב, לא רק כל האמהות אלא גם *כל האבות* מזהירים את בנותיהן מפני פוטנציאל האונס הכללי והכולל שבהליכה בלילה ברחוב חשוך וריק. וכמו שיעקב אמר פה פעם (יותר מפעם אחת, אא"ט) בעניין אחר לגמרי - "אבא ישקר לבנו?" (ועל אחת כמה וכמה - לבתו? - ודווקא בעניין זה?) |
|
||||
|
||||
בלילה, ברחוב (או חוף) חשוך וריק גם אני מפחד. |
|
||||
|
||||
מזה שאיזו אשה תתנפל עליך ותאנוס אותך? מוזר. הפחד פן מישהו יחטוף לך את הארנק הוא משותף לשני המינים. הפחד הנוסף עליו, פחד *גם* מאונס - הוא מיוחד לנשים ונדמה לי שאינו נפוץ אצל גברים. |
|
||||
|
||||
תחילת הפתיל היתה בוארציה על הטענה שהאונס הוא סוג של אלימות. אז אם גם גברים וגם נשים פוחדים מאלימות באותן נסיבות, אולי הנסיבות מפחידות ולא המגדר? ואם להצטרף לתחרות המסכנות: לא זכיתי בלוטו. אוף! |
|
||||
|
||||
זאת לא תחרות מסכנות, והלוטו לא קשור, לא בהשאלה ספרותית (?) ובודאי לא כהשוואה לגיטימית. מוזרים נורא, האנשים כאן, מוזרים. |
|
||||
|
||||
אז בוא נעזוב את הפחד ונעזוב גם את החושך שהצליח, משום מה, לרופף קצת את הברגים לכמה קוראים ואפילו לאיציק (להפתעתי הגמורה, עלי לומר). ניקח לרגע סיפור מסגרת אחר לגמרי, וננסה לברר לא את רמות הפחד אלא את המצב האובייקטיבי, פחות או יותר: אשה עובדת כפקידה במחצבה, שבה עובדים מלבדה שישה גברים. המחצבה מרוחקת מהלך ארבע שעות ממקום היישוב. היא חוזרת אחת ליומיים, עם סיום העבודה, אל בעלה. הם חוזרים אחת ליומיים, עם סיום העבודה, אל נשותיהם. היחסים במחצבה הם תקינים וידידותיים, באופן כללי, אבל לפעמים החוצבים הגברים "מתעצבנים" על הפקידה, על כך שאינה מהירה מספיק בעבודת הניירת ובהכנת הדו"חות, או על כך שהקפה שהכינה להם אינו טרי דיו, וכיו"ב. גבר עובד כמנהל חשבונות במתפרה, שבה עובדות מלבדו שש נשים. המתפרה מרוחקת מהלך ארבע שעות ממקום היישוב. הוא חוזר אחת ליומיים, עם סיום העבודה, אל אשתו. הן חוזרות אחת ליומיים, עם סיום העבודה, אל בעליהן. היחסים במתפרה הם תקינים וידידותיים, באופן כללי, אבל לפעמים הנשים התופרות "מתעצבנות" על מנהל החשבונות (שאיננו הבוס שלהן, כמובן. הוא עובד שכיר כמותן), על כך שהחוטים והבדים כמעט נגמרים והוא אינו מזמין את חומרי העבודה מהר מספיק, על כך שאינו מכין את דו"חות ההספק שלהן בזמן, על כך שיש לו טענות כלפי הקפה שהן מכינות לו, וכיו"ב. שלג עז פורץ, נמשך שבוע שלם וחוסם את הדרכים. במחצבה וגם במתפרה נשארים במקום, לא נוסעים הביתה ומחכים להודעה על פינוי המעברים. כיון שכולם נשארים ביחד במקום צפוף, בתנאים לא נוחים ורחוקים ממשפחותיהם ומבנות/בן הזוג - באופן טבעי למדי ה"התעצבנויות" הרגילות הופכות תחילה לויכוחים שבהם מוזכרים חטאי כל איש ואישה לדורותיהם, ואחר כך למריבות של ממש עם צעקות של ממש, ופה ושם גם עם "רצח בעיניים". העניינים מתלהטים מעבר למידתם. לדעתך ועפ"י כל מה שידוע לך על העולם - מי עומד/ת בפני סכנה ריאלית יותר של תקיפה מינית במצב כזה - הפקידה במחצבה או מנהל החשבונות במתפרה? אהא, אותו דבר, אתה אומר? אותו דבר *בדיוק*? |
|
||||
|
||||
אבל אפשר לנסח את השאלה אחרת: מי שהשניים יכול לחטוף מכות אם תהיה מריבה: הפקידה במחצבה או מנהל החשבונות? כמוכן יש לשים לב ש"סימטה חשוכה" הוא סוג שונה של איום. בדוגמה הזו לא מדובר על תוקפת פוטנציאלית אלמונית אלא על תוקפת פוטנציאלית שצריכה לחיות עם הנתקף בהמשך. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה: באותה מדיה שקבוצת הגברים במחצבה יכולה להיות מספיק מאורגנת1 וחזקה לבצע פשע (מכות או אונס), כך אני גם יכול להאמין שקבוצת התופרות תתארגן כנגד מנהל החשבונות. יש להן יתרון מספרי ולכן יש להן יכולת לכפות את רצונן. באופן כללי קשה לי לדמיין גם אלימות וגם אונס. כלומר: אמי מסוגל לדמיין נסיבות שבהן מתרחש מעשה האלימות, אך אני לא מסוגל לדמיין נסיבות שבהן הוא לא מדווח. עצם הידיעה שצפוי עונש היא גורם מרתיע חזק. 1 מכיוון שמדובר על פשע, הקבוצה חייבת להיות מספיק מאורגנת כדי למנוע הלשנות. |
|
||||
|
||||
כמה קל לך לדמיין נשים שודדות? רוצחות? |
|
||||
|
||||
אני לא צריכה לדמיין. יש גם נשים שאונסות, או לפחות עושות מעשים מגונים. אבל לא שמעתי הרבה (או בכלל) על אונס קבוצתי של גבר בידי חבורת נשים. גם אם עלה פעם מקרה כזה לעיתונות, זה בטח קרה לא בסדרי הגודל של מקרים כאלה בהיפוך המגדר. |
|
||||
|
||||
בין השאר בגלל מחסור בהזדמנויות. הסיטואציה המצויינת כאן מספקת את האפשרות. |
|
||||
|
||||
האם באמת יש יותר הזדמנויות לאונס קבוצתי שמבצעים גברים? ממש לא נראה לי. |
|
||||
|
||||
לגבר הממוצע, המחשבה על אישה (ואפילו מכוערת) שתאנוס אותו איננה מזעזעת במיוחד. אולי ייקל על המסביר לדמיין את הפחד הנשי האוניברסלי לו ידמיין סמטה חשוכה באזור שבו מחצית התושבים הם הומוסקסואלים שחזקים ממנו, מדי יום מי מהם שורק לו בתאווה, וידוע שיש בתוכם חצי פרומיל שכבר כפו עצמם על מסבירים כמוהו. |
|
||||
|
||||
השוואה לא טובה במיוחד, נשים רוצות לקיים יחסי מין עם גברים, גברים הטרוסקסואלים לא רוצים לקיים יחסי מין עם גברים. |
|
||||
|
||||
זו לא היתה השוואה, אלא ניסיון להעביר לגבר תחושת פחד המוכרת לכל אישה. |
|
||||
|
||||
נכון הוא שאונס (מיני) מתבצע יותר בנשים מאשר בגברים ולכן יש להן סיבה לפחד ממנו יותר, כמו שנכון שעשירים מפחדים משוד יותר מאשר עניים, או לבנים פוחדים להסתובב בלילה הארלם יותר מאשר שחורים. אבל נראה לי - ביחוד בימים אלו - שכשאת/ה מסתובב בסימטה חשוכה, יש לך סיבה לפחד בלי קשר לתכונות שלך (זכר/נקבה, שחור/לבן, עשיר/עני). לדעתי, אלימות, מכל הסוגים, לא מתבצעת בגלל אופיו של הקורבן אלא בגלל אופיו של המבצע. ובכלל, (גם ל-אא), גם אם נניח שהפחד של הנשים גדול יותר באיזשהו מובן סטטיסטי, עדיין הטענה שכל הגברים נהנים מהפחד הזה ומעוניינים להגדיל אותו נשמעת לי חולנית ומגעילה. |
|
||||
|
||||
לא באתי להגן על טענתיה של בראונמילר, אלא לסדוק, אם רק אוכל, את מה שנראה לי (אצלך ואצל צפריר ואולי גם אחרים כאן) כזחיחות גברית יהירה אל מול חרדה נשית אוניברסלית. |
|
||||
|
||||
כן, לפי תגובה 517934 אא היא אישה. |
|
||||
|
||||
כמה פעמים ביום אא חוששת מאונס? |
|
||||
|
||||
ולפי תגובה 500051 הוא לא. |
|
||||
|
||||
אם זיהית בדברי זחיחות או יהירות אל מול חרדות של מישהו - אין לי אלא להתנצל. אבל, עלי להודות גם, העניין של "חרדה נשית אוניברסלית" מעורר אצלי התנגדות. אדם קרוב אצל עצמו ומתחבר יותר לחרדות שלו - בין שהן מבוססות יותר או פחות באופן אובייקטיבי. לכל מני מגזרים יש כל מני חרדות. לקשישים יש חרדת נטישה ("אל תשליכני לעת זיקנה..."), ליהודים - חרדת אנטישמיות, לחולים - חרדת מוות, לאוהבים - חרדת אובדן אהבה, לעשירם - חרדת עוני, לעניים - חרדת רעב... ולנשים - חרדת אונס. ההתנגדות שלי - שאולי באה לידי ביטוי בזחיחות - היא לאופן שבו חברות הקבוצה האחרונה הופכות את החרדה שלהן לקרדום פוליטי לחפור בו, ומבקשות לבדל את חרדתן מכל החרדות של הקבוצות האחרות, ועוד להטיל את האחריות על שאר האוכלוסיה, כדי לדרוש פיצוי או אפליה מתקנת או התחשבות מיוחדת. זה לא עניין נשי אוניברסאלי - זה מתאים רק לנשים פולניות. --- הפתיל הזה מתחיל בתגובה 521971 בה הוצגה עמדתה של בראונמילר וצריך לקרוא את הכול בקונטקסט הזה. |
|
||||
|
||||
המצב היום, בו כמעט כל אישה ובת חוששות ללכת ברחובות עירן בערב לבד, הוא בלתי נסבל, חשוב לשנות אותו, ואת זה עושים באמצעים פוליטיים. וצריך קרדומים בשביל זה. טוב שהזכרת יהודים ואנטישמיות: לפני כמה שנים היתה פרסומת מרשימה לספק אינטרנט, בו נראה ישראלי בחולצת "קרבי זה הכי אחי" או משהו כזה, פוסע ברחובות עיר מוסלמית. תושבי העיר מביטים בו בעיניים רושפות, אך לא עושים לו דבר. זה מזכיר קצת את ההרגשה של אישה צעירה ברחוב שרובו גברי. אלא שהיא לא צריכה להרחיק מעבר לגבול כדי לחוש בכך. שכונה שבה עשיר מפחד להתהלך מחשש שישדד דורשת טיפול משטרתי וחברתי. עיר שבה יהודי לא יכול ללכת עם כיפה מבלי לחשוש היא אנטישמית וראויה לשידוד מערכות. עולם שבו אישה מפחד להתהלך מחשש שתיאנס, דורש מהפכה רצינית. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מבלבל את המוח, הדברים שאתה אומר (כל אישה ובת חוששת וכו') פשוט לא נכונים. |
|
||||
|
||||
מתוך ההקדמה של פרופ' מנחם אמיר (פרופסור לקרימינולוגיה, חתן פרס ישראל התשס"ג-2003 ובעל שם עולמי בחקר עבירות אונס) למהדורה העברית של ספרה של בראונמילר, שיצא בארץ ב-1980: "הספר מדגיש את האופי החברתי והפוליטי של מעשה האונס שאינו רק התנסות אישית מזעזעת אלא תופעה קולקטיבית שקבוצה אחת מבצעת כמעט אקסלוסיבית על קבוצה אחרת... תחושת החרדה והפחד מאונס היא אוניברסלית ומשותפת לכלל הנשים, כל אחת יכולה ובצדק לראות את עצמה כקורבן כפוטנציה, כי שום אשה אינה יכולה לדעת מתי והיכן ועל ידי מי תותקף. מצב זה יוצר תהליך של חיברות המיוחד לנשים, המתחנכות משחר ילדותן להכיר בפגיעותן. רעיון זה מושרש בתת הכרתן ומכתיב את אורח חייהן – מהווה גורם מכריע בבחירת מקום מגוריהן ומגביל את חופש תנועתן. יחס הציבור כולו, ובעיקר יחסם של גברים לתופעת האונס, הוא יחס של אדישות, אם לא הפיכת הנושא לבדיחה. זהו הפשע היחיד בו האשמה מועברת לקורבן והופכת אותה מטרה לבוז. אונס אינו ענין של פתולוגיה אישית בו מעורב גבר מופרע וקורבן שהיא מאזוכיסטית או חסרת מזל, אלא משקף מצב של חולי חברתי, ריבוד מיני במערכת מנצלת ומסולפת של יחסים בין המינים תוך הדגשת עליונות הגברים." |
|
||||
|
||||
אז הוא כותב את מה שבראונמילר אמרה, אבל במילים אחרות. ומאז גם עברו כמה שנים ומחקרים. לא הבנתי מה הקטע: אתה מנסה להוכיח את הטענה שבספר של בראונמילר מתוך הראיה שככה כתוב גם בהקדמה לספר שלה? |
|
||||
|
||||
"אז הוא כותב את מה שבראונמילר אמרה.." - ההערכה שלך למין האנושי היא באמת נאצלת וראויה לציון, אלא שבמקרה זה לא מדובר בדיוק במישהו ששורקים לו והוא מכשכש בזנב ורץ "לכתוב את מה שהיא אמרה". גם הוא עצמו יש לו אי אלו דעות משלו. אני לא מנסה להוכיח משהו מיוחד לכאן או לכאן, אבל הוא עצמו, אמיר, "הוכיח" בדבריו, אז, מזמן - בדיוק את הזחיחות המבטלת של המסביר ואת נחישות חוסר האמון שלך ושל האלמוני מתגובה 523527. נכון שמאז עברו כמה שנים והרבה-הרבה מחקרים בכל תחום מדעי אפשרי, אבל - האם אתה מדבר על מחקרים קרימינולוגיים ספציפיים שיש בהם כדי לשפוך על הנושא אור שונה בצורה בולטת וברורה? כי עד עכשיו כל מה שבוטא פה, בפתיל, זה התרגזות והתקוממות - ולא שום תיאוריה מסודרת הנוגדת את בראונמילר (ובזאת לא באתי להביע תמיכה בעמדתה. הקו האישי שלי הוא נייטרליות, ככל האפשר, היות שהשכלתי אינה בתחום זה. אבל כל השיטה הסדרתית בדיון הזה, של להגיב באופן רגשני-נטו ולצפות שזה כשלעצמו ישכנע - זה טוב אולי ל"יותמים", למיניהם, כמו בפתח תגובה 523386, אבל לא לסטנדרטים האייליים המקובלים). |
|
||||
|
||||
הוא לא "הוכיח" כלום. הוא "טען". כדאי לך לבדוק שוב. באשר לבראונמילר והתיאוריה שלה, לא מעט עמדו על הכשלים בה - למשל, כמעט כל הדוגמאות שהיא מביאה למעשי אונס רחב היקף, הם במצבים בהם *מתפרק הסדר החברתי*, ואילו היא מאשימה *את קיום הסדר החברתי* כאחראי. גם המשחק שלה בנתונים ידוע היטב, ודיינו לציין את מיתוס "2% תלונות שווא" שיסודו שם (המספר המדוייק לא ידוע, ומטה-מחקרים שונים הוציאו תוצאות שונות לחלוטין. זה כנראה גם משתנה בצורה משמעותית מחברה לחברה וממקום למקום. הגם שפה האחריות היא רק חצי עליה, כי בנוסח המקורי שלה בכל-זאת הייתה איזו הסתייגות). האמת, יש משהו עוד יותר מרשים מזה - הטיעון שלה שחיות בטבע לא אונסות (זה, אפעס, הופרך לפני די הרבה שנים, ובסוללות מחקרים ותצפיות שתיעדו הפעלת כח למטרות מין בחיות). בזמנו, במסגרת אקדמית, יצא לי לקרוא כמה ספרים - חלקם ותיקים, חלקם קצת פחות - שעסקו בין השאר באנסים ותודעתם. האם הם תמכו בתזה של בראונמילר? רובם לא. יש כמה תיאוריות מסודרות הנוגדות את זו של בראונמילר (שאגב, איננה לא קרימינולוגית ולא משהו מהתחומים הנושקים לכך, אם כבר בתארים מדברים) - כאלה שטוענות שלאונס יש, מבחינת האנס, קשר למין, ושהוא (הפלא ופלא) לא מעשה בשם האינטרסים הקיבוציים של המין הגברי; יש תיאוריות כמו זו שגרינגרוז הציג (ושבראונמילר תקפה בזמנו בחריפות ובמילים בוטות, כשהספר יצא לראשונה), אחרות שחוזרות על כך שאונס הוא פשע *פרטי*. ראה למשל הספרים של הסוציולוג ריצ'רד דיוויס על אלימות במשפחה ומערכת המשפט, שם הוא משווה מפורשות מבחינת הפושע (ובשום אופן לא מבחינת הקורבן, שם גם הוא מציין שהטראומה של אונס גדולה בהרבה, כמובן) שוד לאונס - בראשון, לדבריו, מבחינת הפושע בדרך-כלל "פחד הוא האמצעי והרווח החומרי הוא התוצר", ואילו בשני, מבחינת הפושע, בדרך-כלל "פחד הוא האמצעי והמין הוא התוצר". גם סדרת המאמרים של Patricia Tjaden and Nancy Thoennes מביאה נתונים סטטיסטיים - על סמך מדגמים גדולים בהרבה מבראונמילר, וכפי הנראה גם עם מתודה קצת יותר שיטתית, אפעס - שמציגים תוצאות שונות למדי מאלה שבראונמילר מגיעה אליהם. אז כן, במחילה מכבודו של חתן פרס ישראל ומה שכתב ב-1980, הטיעון כאילו האונס היא פעולה של *כל* (דגש במקור) הגברים נגד *כל* הנשים, וראיית האנס כמי שמחפש רק אלימות, הוא טיעון מפוקפק למדי. |
|
||||
|
||||
סליחה שאני מתערב אבל מי זה הסוציולוג ריצ'רד דייויס? בינתיים מצאתי בגוגל משהו על ריצ'רד דייויס מוזיקאי וריצ'רד דייויס יזם מסחרי. |
|
||||
|
||||
נסית להוסיף domestic violence לחיפוש? |
|
||||
|
||||
לא בטוח שאנחנו מתקדמים. אולי כדאי לסיים בקרוב. לדעתי, המצב היום, בו כמעט כל אזרח/ית חושש/ת להסתובב במקומות רבים - ראי רצח הרופא בחוף, אלימות אלכוהול וכו' - הוא בלתי ניסבל וחשוב לשנות אותו באמצעים פוליטיים המשותפים לכל האזרחים והאזרחיות. המיגזריות של הנשים, הדתיים, הערבים, ההומואים, הלסביות, העובדים, המעסיקים, הגבוהים והנמוכים....מיותרת תמיד - אבל בפרט כאשר מדובר בהתגוננות מאלימות רחוב. קריאה לשינוי היא מבורכת. קריאה למהפכה היא מסוכנת. למהפכנים/יות, גם כשהם פונים לכיוון הנכון, יש נטיה לא לעצור באדום. |
|
||||
|
||||
נכון, יש מקומות שבהם גם רופא פוחד להסתובב בהם בלילה. אבל רופאה פוחדת שם כפליים, וגם סתם מחוץ לבית. קשה לי להבין כיצד מי שיש לו קשרים משפחתיים עם נשים אינו מזהה את הסקנה הנוספת הזו. נ.ב. ''מהפכה'' היתה בחירה לשונית שגויה. הגישה הפוליטית שלי הרבה יותר שמרנית ואבולוציונית. אבל יש כורח בשינוי משמעותי. |
|
||||
|
||||
אוקיי, מהו השינוי שאת מציעה ואיך עושים אותו? |
|
||||
|
||||
שקלתי להסביר לגברים אלמונים באתרי רשת נידחים עד כמה חמור המצב הקיים, ולעורר בהם הזדהות. ויותר ברצינות: אין לי תוכנית פעולה. אבל החוק הדרקוני למניעת הטרדה מינית הוא צעד בכיוון הנכון. |
|
||||
|
||||
הגבר האלמוני הזה לא הטריד מינית אף פעם, זה לא יעזור לך להסביר לו. |
|
||||
|
||||
למה לא יעזור? אולי בזכות ההסבר הוא יזדהה עם העמדה הנשית, ויזהה הטרדה של צד ג' ביתר בהירות? הגבר האלמוני יוכל להיות אבירי אפילו יותר. |
|
||||
|
||||
מזדהה עם נשים שנאנסו או הותקפו מינית, לא מזדהה עם הניסיון להפוך את כל הנשים לניצולות אונס/נאנסות בפוטנציה, יש מקומות כאלה - אפריקה למשל, בישראל זה רחוק מאוד מהמציאות. |
|
||||
|
||||
הממ, הוטרדתי פעם מינית בידי אישה (וגם הגשתי תלונה). אני עדיין לא מבין מה את מציעה. |
|
||||
|
||||
אם אפשר לשאול - מה היה טיבה של ההטרדה, ובעיקר (הסקרנות..) - מה עלה בסופה של התלונה? (סליחה אם זו חטטנות, ואתה מוזמן להתעלם, כמובן, אם עברתי את הגבול) |
|
||||
|
||||
נוותר על טיבה של ההטרדה (רצינית בהחלט, מתמשכת, ובלתי-משתמעת לשני פנים מבחינה חוקית), ונעבור למה שעלה בסופה - איום של הבוסים ביחידה על הגברת שאם עוד פעם זה קורה, היא תמצא את עצמה לזמן רב בכלא. זה לא הגיע למצ''ח או ערכאות משפטיות - לא התעקשתי, רציתי רק שזה ייפסק (היום אולי הייתי לוחץ יותר). כמו-כן, זה הוביל לכמות עצומה של לגלוגים בבסיס, כיוון שהן גברים והן נשים התקשו לקלוט ''איך אישה יכולה להטריד גבר'', או שחשבו ש''אתה צריך לראות את זה כמחמאה'', וכן הלאה וכן הלאה (היותה של המטרידה טובת מראה ופופולרית בטח לא עזרה לי הרבה). |
|
||||
|
||||
גם כן גבר. |
|
||||
|
||||
גם כן גילמניסט. |
|
||||
|
||||
אני במצב כזה לא מפחד, או כמעט לא מפחד. אם אני מדמיין את עצמי אישה, אני מפחד הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
יהונתן - הנה גבר! אני לא יודע אם זה הסטריטיפ שיש לך על נשים - פחדניות כאלו, אפילו מג'וק - או שאתה חושב על סטטיסטיקה שיש יותר מקרי אונס ממקרי שוד אלימים. יכול להיות שיש סטיטסטיקה כזו - נגיד בישראל , בעשור הזה - אז אני מסכים איתך. אבל אז זה לא בגלל הקנוניה הגברית המרומזת בתחילת הפתיל אלא חשש מבוסס סטטיסטית. נדמה לי שהיו שנים, במנהטן, שהסיכוי שלך להרצח בשוד אלים היו גדולים לפחות כמו הסיכוי להיאנס. אם לא פחדת שם, אז אתה גבר גבר. |
|
||||
|
||||
(אכן. גברים אמיתיים, מסתבר, צריכים להיות עם תואר במדעי הרוח. צדק האדם שהגיב לי בחוסר הבנה אופייני). |
|
||||
|
||||
אוף, כתבתי תגובה ואז הבחנתי שנשמטה מקריאתי המילה "להרצח" בהודעתך. הנה היא בכל זאת, בשינויים מסוימים: תקיפות אלימות (אמנם לא רצח) ברשות הציבור הן כנראה סבירות יותר כלפי גבר מאשר כלפי אשה בישראל. באופן אישי, או אפילו פרטיקולרי, אני מעדיף ליפול קורבן לשוד אלים מאשר להאנס. מספר הפעמים בהם אדם זר ברחוב (ובמקומות אחרים) ניסה ו\או הצליח להפעיל עלי אלימות פיזית כנגד רצוני גדול בהרבה ממספר נסיונות האונס ע"י אדם זר שתחווה אשה ממוצעת גם אם תחיה יותר ממתושלח. בכל זאת, ברור לי שסכנת האונס המזערית יחסית עבור אותה אשה היא מפחידה בהרבה מאפשרות התקיפה האלימה עבורי, מסיבות פסיכולוגיות. לו הייתי חושש שאותקף מינית, הייתי נוהג בזהירות רבה הרבה יותר בחיי. אלימות מינית היא פשוט מפחידה יותר מסתם אלימות, ולא בגלל שנשים פחדניות יותר. |
|
||||
|
||||
אם מקרי האונס היחידים אליהם אתה מתייחס, הם ברחוב או שזר מתפרץ דרך החלון, אז כנראה שיש יותר מקרי שוד. אבל זה רק חלק קטן ממקרי האונס. עיקר מקרי האונס מבוצעים על ידי אדם מוכר, בן משפחה, בוס בעבודה וכו'. |
|
||||
|
||||
מקרי האונס שעליהם מדובר בפתיל הם ''במקום מבודד בלילה''. |
|
||||
|
||||
כפי שצפריר כתב, הפחד עליו מדובר הוא לא הפחד מכך שאדם קרוב יתקוף מינית (אני מניח שרוב הנשים לא חוששות מהקרובים אליהן, למרות הסטטיסטיקה, כפי שרוב הנהגים לא חוששים כשהם מתניעים את המכונית, למרות הסטטיסטיקה). |
|
||||
|
||||
רוב הקרובים לנשים אכן גם לא אונסים. רוב הנהגים אכן לא ינזקו בגופם אופן משמעותי מתאונה. אם הפחד היה מונע ממני לנסוע לעבודה, הייתי אולי מת מרעב. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שנשים צריכות לחשוש מהקרובים אליהן2, או שנהגים צריכים להמנע מלנהוג. כדו גלגלן 1, אני כן חושב שאם נהגים היו חוששים קצת יותר מתאונות, כמות התאונות היתה יורדת פלאים. אבל זו כבר הערת שוליים שלי להערת שוליים שלך להערת שוליים שלי. 1 כלומר, שייך לזן הנהגים שסיכוייו להפגע משמעותית בתאונה במהלך חייו אינם זניחים. 2 אם כי כבר יצא לי לקרוא עצות לנשים שממליצות לנקוט אמצעי בטחון מסויימים בפגישות עם אנשים שאינם זרים להן, אך גם אינם מוכרים להם היטב. |
|
||||
|
||||
===>"ברור לי שסכנת האונס ...מפחידה בהרבה מאפשרות התקיפה האלימה עבורי" ===>"אלימות מינית היא פשוט מפחידה יותר מסתם אלימות" אלו לא נשמעות לי אמירות מבוססות ולא כאלו שאפשר לבסס. מעולם לא פחדתי מאונס - לא הייתי בסיטואציה שאפשרות כזו עלתה על דעתי. לעומת זאת פחדתי מ"סתם אלימות". אין לי מושג איזה פחד יותר מפחיד. |
|
||||
|
||||
המשפט הראשון הוא דיעה שלי בלבד ("מפחידה בהרבה[...] *עבורי*"). המשפט השני הוא סטטיסטי: אתה לא מסכים שרוב האנשים יפחדו יותר להיאנס (אפילו ללא שום חבלה גופנית כתוצאה מכך) מאשר שיכו אותם נמרצות? אני לא מדבר על אונס אידיאי מול אלימות פיזית אידיאית, אלא על המציאות. |
|
||||
|
||||
אז צריך לשאול כמה נשים, שהיו בסיטואצית פחד משתי האפשרויות. נשים, לקבלה! |
|
||||
|
||||
אני רוצה להאיר רק נקודה אחת מתוך המכלול הרחב הנוגע לתוצאות הפשע והשינויים שיביא עימו בחיי הקורבן, בצד הכאב הפיזי והנפשי: בעבירות אלימות, נניח: תקיפה פיזית מכאיבה או אף פציעה במהלך שוד - הקורבן זוכה לסימפטיה מיידית הן מסביבתו הקרובה, הן מן החברה בכלל והן ממערכת המשפט. הוא אינו צריך לחשב חישובים, האם לגלות את דבר הפשע או להסתיר אותו, האם הדבר יקשה על שידוך אחיו ו/או אחיותיו (במגזרים דתיים - ונראה שגם במגזרים מסורתיים רחבים יותר) ו/או יוציא שם רע לעצמו או למשפחתו. לא כך בהתייחסות החברתית לאונס. למרות השינויים החוקיים והשינויים החברתיים - יש המחפשים עד היום היכן אשמתה של הנאנסת, האם היה בלבושה או בהתנהגותה משהו פרובוקטיבי שבעטיו ניתן להטיל עליה אחריות, חלקית יותר או פחות, לאונס - וכן מחפשים גם - גם בתוך מערכת המשפט! - האם נהנתה ממעשה/י האונס או אפילו "חפצה בו/בהם", דיון 2651 (משהו הקשור בנושא זה הוזכר גם כאן בדיון, נדמה לי שבתגובה של דורון). על כן, בנוסף לפגיעות הידועות - בתחרות "מי פוחד יותר", ישנו רקע נרחב יותר, כך נדמה לי, לפחד מן האונס. |
|
||||
|
||||
לשם הפרופורציה, במקרה של גנבה האנשים הרעים מהביטוח מחפשים מה לא עשית נכון. האם זה גורם לאיזושהי תחושה של אשמה? |
|
||||
|
||||
במקרה של גניבה מרכושך (כמעט) לא קיים המטען המוסרי, התרבותי והרגשי שקיים במקרה של כפיית יחסי מין ושלילת בעלות על גופך. |
|
||||
|
||||
גבירותי, רק רגע. אנחנו עוד עובדים על השאלון. יש בעניין הזה של "מה יותר מפחיד?" ועוד "מה יותר מפחיד נשים מגברים?" ועוד "מה יותר מפחיד את האישה הגנרית לפי הסטריוטיפ שלה בדמיונו של ירדן?" ועוד "מה יותר מפחיד את האישה הגנרית בדמיונו של הגבר הגנרי?" ... קצת יותר מדי פרמטרים. חלק מהם נראים לי, על פניהם, רקורסיביים. חלק סובייקטיביים וחלק, ככל הנראה, לא ידועים. אני מבין חלק ממשחקי הדמיון שתארת בתגובה 522717. אבל אני לא מצליח לחזור עליהם ולקבל תוצאות דומות ואין לי סיבה להאמין שהדמיון שלך הוא דמיונו של הגבר הגנרי יותר מהדמיון שלי. בקיצור, ההכללה "א' מפחיד יותר מ-ב"' עדיין נראית לי לא מבוססת. והרעיון שכל הגברים מעוניינים שכל הנשים תפחדנה מהם, עדיין נראה לי הבל ורעות רוח. |
|
||||
|
||||
השורה האחרונה שלך היא הנקודה הקריטית: גם אם לצורך העניין נקבל את כל הנחות היסוד לגבי מי מפחד יותר ממי, זה ודאי לא מחייב - בניגוד לבראונמילר וכמה מן המדיינים - שכל הגברים *רוצים* שכל הנשים (או נשים בכלל) תפחדנה מגברים. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה (שלא שאלת במפורש), למה אני מפחד כשאני מדמיין את עצמי אישה. זה לא הסטריאוטיפ שנשים פחדניות, לפחות לא ישירות, וגם לא מחשבה על הסטטיסטיקה, לפחות לא ישירות. הגורם הישיר הוא פשוט מה "שיוצא לי" אינסטינקטיבית כשאני מנסה להזדהות עם "אישה גנרית", שהיא כנראה שילוב של הנשים שאני מכיר אישית עם שלל דימויים של נשים שאני מכיר לא אישית. אני אפילו לא בטוח שאני "צודק", כלומר יכול להיות שאני מפחד (בדמיון) יותר ממה שרוב הנשים האמיתיות מפחדות. ואם נשים בצד את התסביכים והשגעונות שלי, אני חושב שחלק גדול מהעניין הוא מה שזהריקו כתב: אונס מפחיד יותר מעבירות אלימות אחרות, בין השאר כי הנזק (הרגשי) מאונס גדול יותר, לפחות הנזק הנתפס בדמיון (לפחות הדמיון שלי). חשוב להבהיר שגם כאן, מבחינתי, זה עניין למשחק תפקידים מגדרי דמיוני. בפועל אני לא מפחד על עצמי כהוא זה שאיאנס, גם בגלל שגברים בוגרים כמעט לא נאנסים, וגם כי אם אני מנסה לדמיין את עצמי נאנס, בין אם על-ידי אישה או על-ידי גבר, זה לא נראה לי כזה נורא. אבל שוב, כשאני מדמיין את עצמי אישה, החוויה שונה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
גם גבר שהולך בלילה לבד ברחוב חשוך וריק מפחד, אולי לא כל כך מאונס, אבל מרצח, שוד או מפגש עם המשטרה... ואולי זה רק אני. |
|
||||
|
||||
הפחד הנוסף: תגובה 522066. עכשיו נוסף אצלי עוד פחד, אם כי הוא שולי: הפחד מן ההיתממות ומגלגול עיניים צדקני אל השמיים - היתממות וגלגול עיניים צדקני מצד אנשים אינטליגנטים ומבינים - מי יודע מה עוד היא נושאת בחובה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם בגלל שיש לך פחד נוסף את מפחדת יותר? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
האם פחד זה רגש מצטבר, או שהפחד הכי חזק מאפיל על שאר הפחדים? נניח אדם הולך בסמטה חשוכה וידועה לשמצה במספר מקרי האונס והרצח שהתרחשו בה. האם יפחד יותר כשידע שיכולים לאנוס או לרצוח אותו מאשר אם ידע שיכולים רק לרצוח אותו? |
|
||||
|
||||
הכי מפחיד לפחד מאונס וגם רצח (שבא בעקבותיו). |
|
||||
|
||||
אני פוחד משודדים, רוצחים, גנבים, שוטרים, בריונים ושיכורים. את פוחדת משודדים, רוצחים, גנבים, שוטרים, בריונים, שיכורים ואנסים. האם את פוחדת יותר ממני? |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי, אבל נדמה לי שאתה מרמז לאפשרות שהקב"ה צייד כל אחד ואחת מאיתנו ב-2.6 ק"ג פחד בדיוק, והשאלה היא רק איך אנו מחלקים, איש-איש ואישה-אישה, את מכסת ה-2.6 ק"ג פחד שלנו - גברים מחלקים אותה ל-6 חלקים שווים בעוד שנשים מחלקות אותה ל-7. לא יודעת, הסידור הזה לא נשמע לי כל כך. לפני כמה שנים רואיין בתוכנית Sixty Minutes סופר (ניו זילנדי, נדמה לי) שהיה חולה במשך מספר שנים במחלת דם מקצרת חיים, ובנוסף על כך אובחן אצלו זמן קצר לפני הכנת התוכנית גם סרטן מסוג אלים וקטלני. הפחד, כך סיפר, הוא "אורח קבוע", אצלו, והוא התרגל לחיות ולתפקד איתו תחת סדרת מגבלות מסויימות ובעזרת תרופות - עד להופעת הסרטן. מאז הסרטן הוא פוחד הרבה יותר, חדל לגמרי לישון בלילות, נזקק לכדורי שינה, לכדורי הרגעה חזקים מאלו שנטל מקודם, לטיפול נפשי אינטנסיבי יותר ולעוד כל מיני מרעין בישין שאינני זוכרת במדוייק. לפני כמה שנים היה בטלויזיה משדר מעניין על דרי הכפרים למרגלותיו של הר געש באמריקה התיכונה. מה אני אגיד לך, הם פוחדים, הם פוחדים מאוד. כל הזמן. הם פוחדים מן הדברים ששאר בני האדם פוחדים מהם, והנשים שבהם פוחדות, קרוב לודאי, מדברים שיש לנשים מה לפחוד מהם, יותר מגברים - ובנוסף על כל זה, כולם פוחדים מהתפרצות געשית כבדה (התפרצויות קלות יש שם, נדמה לי, בכל כמה זמן). לשאלה מדוע אינם עוברים לגור במקומות אחרים הם ענו את מה שניתן היה לראות גם ללא התשובה המילולית - מדובר באנשים עניים, עלובי חיים, שידם אינה משגת מגורים במקומות אחרים. נדמה לי שגם במקרה של הסופר החולה וגם במקרה של תושבי הכפרים ההם, סידר הקב"ה, שבשיטות הייצור שלו אינני מבינה דבר וחצי דבר - מכסה גדולה יותר של פחד בעבור כל איש ואיש. סביר להניח שכך הדבר גם כשמדובר ביחס גברים-נשים - אם איננו מדברים על דייגים אמריקאים (?) הזכורים מסמיילי האבוד אלא על אנשים בעלי מקצועות רגילים וממוצעים החיים חיים רגילים וממוצעים - לנשים יש גורם פחד נוסף והן מפחדות בהתאם (חלק מהן נוקטות אמצעי זהירות אישיים - מדירות רגליהן ממקומות מסויימים, לדוגמה). |
|
||||
|
||||
לא, אני אומר משהו הרבה יותר פשוט. הפחד הוא לא תחושה רציונלית, גם אם הסיכוי של נהג במכונית למות גדול מזה של נוסע במטוס, רוב האנשים מפחדים יותר לטוס במטוס מאשר לנהוג באוטו. באותו אופן, גם אם הסיכוי שלך להפגע ברחוב חשוך בלילה גדול מהסיכוי שלי, זה לא אומר בהכרח שאת יותר פוחדת ממני. |
|
||||
|
||||
המשהו הזה הוא לא פשוט, אם כי אולי הוא פשטני קצת יתר על המידה. הפחד הוא תחושה רציונלית במקרים מסויימים ובמקרים אחרים לא. בפסיכולוגיה, כאשר מדובר על תחושת פחד לא רציונלית במוגזם, היא מוגדרת בד"כ כ"חרדה" (anxiety), ויש לה מספר מאפיינים מוכרים, שהבולט שביניהם הוא הקשר הרופף שלה עם תנאי המציאות. בקצרה - אם אני יושבת כאן, בדירתי הבטוחה שבגבעתיים, ורועדת מפחד מנמרים - הפחד שלי אינו רציונלי. פחדו של יוסי גינסברג 1, ישראלי כמוני, נולד במרכז הארץ כמוני ובערך בן דורי - מן הנמר שהתקרב אליו מאוד, בג'ונגל הדרום אמריקאי - היה, לעומת זאת, פחד רציונלי יותר, כך נראה. לשם הבהרת הנקודה, אם בא לך - עיין נא בתגובה 522110 וספר לי מה אתה חושב. 1 |
|
||||
|
||||
אני חושב שאת מתבלבלת. חרדה זה כשהפחד הוא מוגזם ומסיבות לא רציונליות. אבל כמות הפחד היא אף פעם לא רציונלית. אדם לא מפחד יותר בגלל שהמצב מסוכן יותר, ובטח שלא באופן פרופורציונלי לכמות הסיכון. יש מצבים מאד מסוכנים בהם אנשים בכלל לא מפחדים, ויש מצבים לא מסוכנים בהם אנשים מאד מפחדים. תחשבי רגע על סרט אימה (סיכון כמעט אפסי, פחד כמעת מקסימלי) לעומת נסיעה ברכב (סיכון אדיר, פחד כמעט אפסי). ולגבי 522110, אני חושב שאת טועה. הסכנה של תקיפה מינית במצב כזה הוא כמעט אפסי. המצב של תקיפה אלימה סביר יותר, אבל אז האישה לא צריכה לפחד בגלל שהיא אישה, אלא בגלל שהיא חלשה. לא הייתי רוצה להתקע שבוע עם 6 מתאגרפות עצבניות, גם אם אין סיכוי שהם יתקפו אותי מינית. |
|
||||
|
||||
גם נשים חזקות פיזית יכולות להיאנס. יש איזה גורם משתק שמופיע במפגש עם תוקף. |
|
||||
|
||||
כנראה שכן, אלא אם אתה משרת בצבא האדום ויש לך קעקוע של מגן דוד. בהנחה ששניכם תושבים באיזור נורמטיבי בארץ, תוחלת הנזק שבאונס כפול הסבירות להיאנס היא, עבור אשה, גדולה בהרבה מאותו אומדן עבור שאר גורמי הפחד שציינת, עבור גבר 1. 1 לשאלתך שלא נשאלה, 92 לעומת 3, ביחידות אוניברסליות. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. לאף אדם אין בראש מכונה לחישוב תוחלת הנזק שבאונס כפול הסבירות להיאנס, ולכן מובן שהפחד איננו תוצאה של החישוב הזה. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא מסכים. הרי יש סיבה אבולוציונית לקיום תחושת הפחד, ולעוצמות השונות בה ניתן לחוש אותה. כשהס. אוגדונר עשה לי מסדר בצבא פחדתי יותר מאשר כשרס''ר הבסיס עשה אותו. לא בגלל שהוא היה טיפוס מפחיד יותר, אלא כי לא נזקקתי לחישוב מודע, כדי להבין שהסיכוי לחטוף מהסאו''ג גדול יותר (כי הוא מחמיר יותר, לרגל דרגתו הנאצלת), ושהעונש יהיה כואב יותר (כי רשום לו פעמיים גבר בת''ז). את אותו חישוב לא מודע של הסיכוי להפגע ושל מידת הפגיעה, אדם נורמלי עורך עבור כל מצב שנתפס כמסוכן במידת מה. אני כמובן לא טוען ש''ערך הסכנה'' המתקבל הוא תוצאה של הנתונים הסטטיסטיים האמיתיים, אבל הוא כן נסיון לאמוד אותו. במקרה של חשש מתקיפה מינית אצל נשים (נפוץ יותר מחשש משוד), האומדן גם תואם את המציאות. |
|
||||
|
||||
יש סיבה אבולוציונית גם לקיומו של האושר, זה לא הופך אותו לרציונלי. להפך, ידוע לנו שהאושר איננו רציונלי, וידוע לנו שהפחד איננו רציונלי. כשאנחנו ברכבת הרים אנחנו מפחדים ברמה גבוהה מאד, למרות שאנחנו בטוחים הרבה יותר מאשר ברכבת רגילה (שבא אנחנו כמעט ולא מפחדים. ולא חסרות דוגמאות אחרות. במילים אחרות, אין לאינטואציה שלך יותר מידי ביסוס. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון ב"רציונלי"? קיומה של תחושת האושר הוא רציונלי, כי אנחנו יכולים להסביר אותה מסיבות רציונליות (הגיוניות, ובעלות מטרה תועלתנית). אפילו תחושת האושר של אדם ספציפי היא אולי רציונלית כשאנחנו חוקרים אותה כמדענים, במובן שאנחנו יכולים (תיאורטית) להסביר מדוע הוא מאושר, את הקשר לתועלת ולמה דווקא במידה המדווחת ("מושיקו מדווח על אושר כי הוא אוהד כדורגל עקב העתקה של הכמיהה להערכת אביו השיכור לרצון בהצלחת הפועל חיפה בינקותו, בנוסף רמות הורמון הX בדמו גבוהות ב30% מהממוצע לכן הוא מדווח על יותר אושר מאוהד ממוצע בעל תנאי פתיחה דומים" וכו'). מה שלא רציונלי הוא רק האושר מבחינתו של האדם עצמו (למה צריך להיות אכפת למושיקו מנצחון הקבוצה כאשר הוא לא מרויח מכך דבר? ובכלל, לאור מותו הקבוע מראש, למה שיהיה לו אכפת בכלל ממשהו? וכו'). הרי בחקר קבלת החלטות של בני אדם רואים שמתמטית, ההחלטות שאנו מקבלים הן לא פעם לא נכונות מתמטית, אבל כן ניתנות לחיזוי, ואפשר אף להסביר מדוע דווקא הן התקבלו, במקום ההחלטות ה"נכונות" (למשל שנאת ההפסד, שאותה בתורה אפשר לנסות לנמק מנימוקים אבולוציוניים). |
|
||||
|
||||
כל תופעה שקיימת אפשר להסביר בסיבות רציונליות. לכן כמובן שלא לזה כוונתי. כוונתי היא שהאושר איננו רציונלי (כמו שהפחד איננו רציונלי) במובן שהרבה פעמים אנחנו מאושרים למרות שרציונלית אין לנו סיבה להיות מאושרים, אם בגלל שאנחנו לא מנתחים את הסיטואציה נכון, ואם בגלל שאנחנו מושפעים מכל מיני חומרים טבעיים יותר (כמו אנדרנלין) או פחות (סוכר). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהרבה יותר נפוצה התופעה שאנחנו לא מאושרים למרות שיש לנו סיבות טובות להרגיש מאושרים. וגם זה לא רציונאלי. |
|
||||
|
||||
זו הזדמנות להזכיר שוב את "חרדת הסטאטוס" של אלאן דה-בוטון. לטענתו, עידן המריטוקראטיה הנוכחי משולב בהכרח בחרדת סטאטוס מתמידה שבה אנו חרדים באופן קבוע שכשרונותינו ויכולותינו יתגלו לפתע כבלתי תואמים את מעמדנו החברתי\י וידרדרו אותנו מטה מטה. מצב זה יש להשוות למצב הקודם שבו מעמדו של אדם נקבע בלידתו והוא חי את חייו במסגרת תחום מוגדר היטב וצר של התקדמות חברתית אפשרית. במצב זה הוא היה פטור מן המלחמה הנואשת במעלה העמוד המשומן של סטאטוס חברתי ומן החרדה המתמדת הנלווית לכך. בהסבר זה אין שום דבר אירציונלי והוא דוקא טוען שיש לנו סיבות די טובות להרגיש לא מאושרים. |
|
||||
|
||||
אז כשאנחנו למטה זה הגיוני להרגיש לא מאושרים, וכשאנחנו למעלה זה הגיוני להרגיש לא מאושרים כי אנחנו יכולים ליפול למטה. אני לא רואה את הרציונאליות כאן. כולנו בני חלוף אבל אנחנו חיים עכשיו. מול דה בוטון דייל קרנגי ממליץ ''אל תאגה'', וסבתא שלי מוסרת שהעיקר הבריאות. |
|
||||
|
||||
העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש (גרסה עברית של אהוד מנור לשיר של ויניסיוס דה מוראיס). |
|
||||
|
||||
סבתא שלי ממשיכה ואומרת ''אין אי אפשר. תגיד לעצמך שאתה צריך להיות מאושר, ואז תהיה מאושר''. ככה זה יקים מהדור הישן, הכל עניין של חובה. |
|
||||
|
||||
טוב, אחרי שהצייד שחרר אותה מהבטן של הזאב הרשע ועבר איתה לחיי חטא עתירי ויאגרה ודציבלים בדיור המוגן של ההסתדרות, לא פלא שהיא לוקה באופטימיות תסרת תקנה. תסביר לה שאתה אומר ואומר ואומר לעצמך, אבל צריך שגם כיפה אדומה תתחיל לשתף פעולה. |
|
||||
|
||||
היי, אני רוצה להיות הזאב. הגברים החדשים נראים לי כל כך משעממים. |
|
||||
|
||||
יקים? משום מה היה לי נדמה שאתה ממוצא (חצי?) תימני. (יכול להיות שאני מבלבל תגובות ישנות שלך ושל עוד כמה מגיבים, או שפרט המוצא הזה הוא מדמיוני הקודח בלבד?) |
|
||||
|
||||
אני לא יודע, אולי אתה מתבלבל עם אפופידס (שזה קצת מוזר, כי אנחנו חלוקים ברוב הדברים). בשיחת טלפון מהירה שערכתי עכשיו לאמא שלי, היא טוענת בתוקף שלא היה שום תימני בתמונה (ושאני חייב לבוא לארוחת החג. תראה מה עשית!). הסבים והסבתות שלי היו ארנברג ולוסטיג, זיידמן וגולובר, כך שלא נראה לי שאתה צודק. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, זה אפופידס, תגובה 67072. ואני מצטער על מה שעשיתי, אבל אולי ינחם אותך לדעת שהחגים הם צרת רבים וגם אני סובל. |
|
||||
|
||||
בבנין ירושלים ננוחם. |
|
||||
|
||||
לוסטיג? נו, בטח שתימנים, תגובה 435741. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שסבתא שלי - הלוסטיגית - אפילו יודעת מה זה ג'חנון. ואנחנו במשפחה לא מאמינים בכולסטרול (יש סיגריות בשביל לגמור עם זה כבר. אחרת היינו חיים לעד). |
|
||||
|
||||
מכיר את הבדיחה על טונה ולחם שחור בגן עדן? |
|
||||
|
||||
לא. מצחיקה? |
|
||||
|
||||
נחמדה מאוד. יעקב מת והגיע לגן עדן, אלוהים מקבל אותו ומציע לו לאכול יחד. מתיישבים ואלוהים מוציא לחם שחור וקופסת טונה. יעקב מסתכל למטה ורואה שבגיהנום שמתחתיהם כולם יושבים לאכול סטייקים, קוויאר, פירות אקזוטיים, עוגות קצפת, שמפניה.... כך גם בארוחת הצהריים וכך גם בארוחת הערב (אחסוך את תיאורי האוכל העסיסיים), בגיהנום עורכים משתה מפואר ורק יעקב ואלוהים אוכלים לחם שחור וטונה. יעקב אוזר אומץ ושואל את אלוהים, "תגיד, למה בגיהנום אוכלים ונהנים ואנחנו בגן עדן מסתפקים בלחם שחור וטונה?" אומר לו אלוהים "האמת, בשביל שני אנשים לא כדאי לבשל". |
|
||||
|
||||
אכן נחמדה. יש כאן מסר שקשור לתגובה שלי או שזאת אסוציאציה חופשית? |
|
||||
|
||||
חופשית, חופשית. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את זה עם הופעות של ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, ג'ון לנון (וזאת רק חלק מהרשימה באות ג'). |
|
||||
|
||||
ג'ימי הנדריקס, הא? עולי ימים שכמותכם, חסרי כל תודעה היסטורית! לפי הזכרונות של הדוד שלי (בן +80, חד כתער. הלואי עלינו, בבוא הזמן) זה היה שלאגר-קונפראנסיה היסטרי של אלכסנדר יהלומי, מתישהו סמוך לחתימת המשנה. |
|
||||
|
||||
לא כך. האושר לא נובע ממקומך במגדל הסטאטוס. כאשר הקומות במגדל מבודדות הרמטית, כולם מאושרים בקומותיהם ויכולים להאזין בשיוויון נפש לעצותיהם של קארנגי ושל הסבתא. לעומת זאת כאשר הקומות פרוצות לגמרי, הדיירים בכל הקומות אחוזים בחרדת הסטאטוס. הדייר בפנטהאוז מפחד ליפול והדייר בקומת הקרקע מאשים עצמו על מקומו במגדל. (מזכיר קצת את תורתו של הבודהא). |
|
||||
|
||||
מעניין. (אבל עדיין זה לא רציונאלי להאחז בסטאטוס. פשוט צריך לשים לב לא להיכנס למלכודת הזאת. יש דברים אחרים בחיים, כמו שיספר לך כל דייג יפואי. תשאל אפילו את מר אנטילופה). |
|
||||
|
||||
בטח. וגם אפשר לסדר שהדיירים יבחרו, האוהב לגנן יגור בקומת הקרקע, האוהב לצפות בנוף יגור בפנטהאוס. |
|
||||
|
||||
טוב, זה בערך מה שדה בוטון מציע. הוא מציע כל מיני הצעות איך להתגבר על חרדת הסטאטוס, אלא שהצעותיו הם בבחינת קל להציע - קשה לבצע. לעשות דיאטה כאשר אין מזון זה די קל. מתברר שכאשר יש שפע מזון, זה לא כל כך פשוט. מה שיצר את השלווה ושביעות הרצון של נניח איכרי אירופה בימה''ב לא היה חוסר הרצון שלהם ל''התקדם'', אלא הודאות שרובם ככולם לעולם לא יעשו זאת. |
|
||||
|
||||
גם אם תיפתר בעיית הסטטוס הכלכלי ישארו בעיות של סטטוס מיני, למשל. |
|
||||
|
||||
אאז''ן דה בוטון רואה בסטאטוס המיני מרכיב חשוב של הסטאטוס הכללי. אאל''ט הוא משווה שידוכים לנישואי בחירה. |
|
||||
|
||||
לדעתך עדיף לחסום את המעברים בין הקומות? |
|
||||
|
||||
בוודאי, ואז להדליק את הבניין ולראות איך הדייר שנלכד בפנטהאוז מתחנן שיתנו לו לרדת. |
|
||||
|
||||
ואחרי שהבניין נופל? |
|
||||
|
||||
בונים חדש. |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שהבניין החדש יבנה ללא קומות. |
|
||||
|
||||
כמובן. כולם יגורו באותה קומה. (חוץ מהארכיטקט. והקבלן. והכבאי. והשומר.) |
|
||||
|
||||
אנחנו עדיין מדברים על מין, כן? |
|
||||
|
||||
מדברים על מין? לא עלה על דעתי. מין נכלל בין הדברים שאני מעדיף לעסוק בהם, לא לדבר אודותיהם. |
|
||||
|
||||
זו הייתה בדיחה גרועה, לא משנה. |
|
||||
|
||||
המקור לבדיחה הגרועה - הדקה ו17 שניות הראשונות - |
|
||||
|
||||
פוקס! הבניין עומד או לא עומד? |
|
||||
|
||||
תלוי מה המטרה שלך. אם מטרתך היא להעלות את רמת השקט והשלווה הממוצעת של המין האנושי, אז אולי כן. אם מטרתך, לשפר את המצב הפיזי ורמת החיים הממוצעת, אז ככל הנראה לא. בכל מקרה. לא זה העניין. השאלה כאן היא האם מצב הרוח השפוף והדכדוך של הדורות האחרונים והשבעים, היא בהכרח בלתי רציונלית. |
|
||||
|
||||
יש איזה מחקרים הקובעים כי "הדורות האחרונים והשבעים", מצב רוחם הוא שפוף ומדוכדך, יותר מן הדורות שקדמו להם? אולי אתה אומר את הדברים מתוך הרגשה אישית שלך? |
|
||||
|
||||
אולי. איך בדיוק קובעים את מצב רוחו של הדור? לא נראה לי שיש דרך לעשות זאת בלא איזושהי סובייקטיביות כמוסה. |
|
||||
|
||||
כלכלנים עורכים מחקרים על רמת האושר כתלות ברמת העושר, שכוללים בין היתר מחקרים בין-דוריים (אם כי מה שראיתי היה רק מעשרות השנים האחרונות). באופן כללי בעוד שרמת האושר עולה יחד עם עליה ברמת העושר שלך ביחס לדור שלך, רמת האושר בין דורות נשארת קבועה, למרות העליה החומרית הניכרת. כלומר כסף לא נותן ולא לוקח אושר, מה שעושה אנשים מאושרים זה לדעת שיש להם יותר מלשכן. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהאושר עולה עם העליה ברמה שלך יחסית לסובבים אותך, אבל רק עד גבול מסוים; האלפיון העליון לא יותר מאושר מהעשירון העליון, נניח. אגב, שאלה נוספת היא מה מוגדר "הדור שלך", כלומר מהי מסגרת ההתיחסות החברתית שאליה אתה משווה את עצמך כדי לקבוע אם יש לך הרבה או מעט. בעבר אדם הכיר בדרך כלל סביבה די מצומצמת. בימינו אמצעי התקשורת הופכים את אורח החיים של העשירים ביותר (וגם את המראה של היפים ביותר, את היכולות הגופניות של החזקים ביותר וכו') למצרך-יסוד תקשורתי ועל ידי כך גורמים לכל היתר להרגיש חסרים גם אם אוביקטיבית הם מצויים ברמה גבוהה מאד. מצב כזה עלול להביא לירידה בממוצע הכולל של תחושת האושר של כלל האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
הבנתי שהגבול של תרומת העושר לאושר הוא לא כ"כ גבוה (אלפיון עליון). המדדים השונים לאושר, בעצם לתחושת האושר, כוללים במקומות הראשונים (אחרי שעברת מחסום עושר מסוים) פעילויות חברתיות. ארוחת ערב עם חברים לפחות פעם בחודש, בילוי עם חברה מהעבודה, יש מדד שמשווה את תרומת חיי נישואין (או כל זוגיות שהיא) יציבים לאושר להכנסה של 100,000$ לשנה, שלא לדבר על התרומה של חיי מין סבירים לתחושת האושר. |
|
||||
|
||||
ואילו ראסל ממליץ להתנדב למשמר האזרחי. |
|
||||
|
||||
אני בעצם לא מבינה מאיפה צץ בכלל הרגש הזה של חרדה. זה כל כך לא מועיל לשום דבר, שמבחינה אבולוציונית הוא היה כבר צריך להיעלם מהעולם, לא? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. אולי האבולוציה שכחה, אולי סתם נמאס לה להתעסק עם מין כפוי טובה כמונו. אני לא ממש אוהב סיפורים אבולוציוניים שיכולים להסביר דבר והיפוכו. אני מעדיף לחשוב שהמין האנושי פשוט יכול לשרוד גם עם חרדה ולכן לא נוצר לחץ אבולוציוני להכחדתה. ומכאן ואילך ההסברים לחרדה עוברים לפרדיגמות אחרות. היא לא מעניינת את האבולוציה. |
|
||||
|
||||
באופן כללי אני איתך במאבקך הצודק נגד האבולוציה, אבל בתור חרדית קשה הייתי שמחה לו היא או כל גורם אחר היו מכחידים את הרגש המעצבן הזה. |
|
||||
|
||||
אני אנסה לדבר איתה אבל אני לא מבטיח כלום. |
|
||||
|
||||
תודה. אם תוכל לשבת איתה על איזה כוס בירה, באוירה נעימה, יש סיכוי טוב שהיא תשתכנע. |
|
||||
|
||||
אם תנין טרף את אחיך אמש, כדאי שתיתקפי חרדה וקשיי שינה. מי יודע מה צופן ליל יום הכיפורים. |
|
||||
|
||||
כלומר הטענה היא שהחרדה היא הקצנה של פחד, שהוא רגש מועיל (במידה) לא לישון כל הלילה לא נשמע לי משהו מועיל אם אין סיבה מיידית לכך (לדוגמה: משחק מתאים במחשב) |
|
||||
|
||||
כל תנין מזדמן מוזמן לטרוף את אחי בזמנו הפנוי, כי אין לי אח. מאידך גיסא, לו היה לי אח נטרף, אני ממש לא רואה מה הייתה עוזרת לי החרדה בעניינו. |
|
||||
|
||||
את זה אפשר לשאול על כל ההפרעות הנפשיות, כמו על לא מעט תופעות גופניות לא רצויות. רמה לא גבוהה מדי של חרדה היא בעלת יתרון אבולוציוני ברור. כל השאר נגרר מזה. |
|
||||
|
||||
איזה יתרון יש לחרדה? |
|
||||
|
||||
היא מעלה את רמת העירנות של החרד. היא גורמת לו להמנע מסיטואציות מסוכנות. היא מעודדת אותו למצוא דרכים להמנע ממפגש עם מושא החרדה שלו. אני לא מדבר כאן על התקף חרדה, שהוא ככל הנראה בעיה של איזונים ותגובות יתר. |
|
||||
|
||||
למה זה לא רציונלי להיות לא מאושר? לא מאושר הוא כוח מניע לשיפור. שיפור הוא רציונלי כי הוא מגדיל את סיכויי ההתרבות שלך. |
|
||||
|
||||
מה רציונלי בלהגדיל את סיכויי ההתרבות? |
|
||||
|
||||
ההתרבות עצמה לא משהו, אבל הדרך... |
|
||||
|
||||
אז זאת המסקנה- אומללים מזיינים יותר? |
|
||||
|
||||
כנראה. |
|
||||
|
||||
עניים - ודאי יותר מעשירים1. ועניים בלילות של האפלה מלחמתית - הכי הרבה. 1 על זה בטוח קראתי מחקר פעם בסיינטיפיק משהו. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את הקטע ממונטי פייתון בו השכן הפרוטסטנטי מסביר לאשתו למה לשכניהם הקתולים יש הרבה ילדים. |
|
||||
|
||||
זאת התכלית שלך כיצור חי. |
|
||||
|
||||
אני כופר בתכלית המטופשת הזאת. מי קבע? |
|
||||
|
||||
האבולוציה. אם לא תתרבה, תמות. (אבל גם אם תתרבה) |
|
||||
|
||||
שכ''ג. |
|
||||
|
||||
אתה רואה- זה טיעון רציונלי! |
|
||||
|
||||
מדיון כללי באונס ואחר כך ספרה של פמיניסטית, נדחפנו לאונס בסימטה אפלה ולפחד כללי מהחושך. נדמה לי שהתזה של של הפמיניסטיות השונות איננה שהאונס מתרחש בסימטה אפלה. אגב, אם כבר בפחד מחושך עסקינן: הבן שלי פחד מחושך. כשהגיע לבר עשינו כל הורי הכתה עם הילדים טיול. בסופו כל הורה סיפר סיפור. אישתי סיפרה שכשהבן היה בן 4 ופחד מהחושך, בא אלינו הסבא שלו-לוחם נועז לשעבר- יצא עם הילד לחושך והתחיל לדבר איתו על הלילה: "הסתכל בכוכבים ותראה כמה אור יש שם" . "סבא, תסתכל בין הכוכבים ותראה כמה חושך יש שם" ענה הילד. |
|
||||
|
||||
איך אמרה המשוררת? מבחינת הבנת הנקודה, דווקא ממך ציפיתי ליותר :-] - אבל הסיפור על הילד הוא יפה. בלי חושך ובלי סמטה, אלא קרוב קצת יותר לשורש הדברים - למי יש יותר סיבות לפחוד: תגובה 522110. |
|
||||
|
||||
מצטער שאיכזבתי את צפיותייך. הנמיכי ציפיות :-). פשוט דיברנו על דברים שונים. לא התייחסתי לשאלה למי יש יותר סיבות לפחד אלא להגררות של הדיונים על אונס לביטויים ה"פיקנטיים" של האונס (אונס בסמטה אפלה). ברור שלנשים יש סיבות אובייקטיביות טובות יותר לפחד. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה שהפחד אינו מתייחס רק לסמטה אפלה. בוא לא נגדיר אותו כפחד אלא כאפשרות בירכתי המוח. בכל מקרה ומקרה, עושים reality check ובודקים אם האפשרות הזו תקפה או לא. לפעמים מתבדים. |
|
||||
|
||||
לקרוא מה כותב מר בלו בנושא שסותר לגמרי את דברי המחבר |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני תמהה איך ספר שיצא 15 שנה לפני ניסוח התאוריה יכול להפריך אותה? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה התוכן שעליו מדובר, אבל טענת ההפרכה אפשרית בהחלט. הספר יכול להכיל נתונים שסותרים את התיאוריה, ולכן מפריכים אותה, ולכן הספר עצמו מפריך אותה. |
|
||||
|
||||
אני מתקשה לראות איך זה אפשרי עם ספר שכנתב 15 שנה לפני שאפילו ניסחו תאוריה מקיפה על הנושא. ספר כזה לא יכול להתייחס לכל הנתונים שהצטברו מאז או לטענות ספציפיות שנוסחו בספר, ובטח לא יכול להפריך את המטא תאוריה שהוצגה כאן. הייתי שמחה לראות באיזו הפרכה מדובר אבל אני בספק שזו שהעלתה את התגובה בכלל טרחה לקרוא אותו. |
|
||||
|
||||
עקרונית, תיאוריה צריכה להתאים לכל הנתונים שיש עד כה, בכלל זה אלו שהיו קיימים חמש עשרה שנה לפניה. |
|
||||
|
||||
ואית את יודעת שלא? לזרוק שם של ספר מיושן שהרלוונטיות שלו לתאוריה לא ברורה ודי ברור שאף אחד לא קרא אותו בטח לא מהווה שום עדות לכך. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע שלא. אבל בשתי התגובות הקודמות פסלת את רלוונטיות הספר רק על סמך יושנו. זה היה יכול להיות ספר שיצא אתמול, וגם אז היה נכון באותה מידה שאף אחד לא קרא אותו ושהרלוונטיות שלו לתיאוריה לא ברורה (בוודאי למי שלא קרא אותו). לי אין מושג מה כתוב בספר, ואני כבר לא זוכר מה גרינגוז כתב במאמר (אבל אולי ירגיע אותך לדעת שאני כנראה בצד שלך, אני חושב שפסיכו' אבו', באופן כללי, היא שוס אינטלקטואלי). רק טענתי נגד טיעון היושן. |
|
||||
|
||||
נראה לי לא סביר שספר שיצא הרבה לפני שתאוריה מסוימת נוסחה יוכל להפריך אותה כי אין שום סיכוי שהם יכולים להתייחס למה שנכתב בעתיד. בכלל לא ברור אם הספר מציג ממצאים כלשהם, תאוריה או בכלל קשור באיזו שהיא צורה לתאוריה האבולוציונית של אונס כפי שהוצגה פה. לכן אמירה שספר כזה מפריך את התאוריה היא חסרת ביסוס כל עוד לא מביאים ציטוטים מתוך הספר. |
|
||||
|
||||
''אמירה שספר כזה מפריך את התאוריה היא חסרת ביסוס כל עוד לא מביאים ציטוטים מתוך הספר.'' נכון, וגם האמירה שהוא לא יכול להפריך את התאוריה היא חסרת ביסוס כל עוד לא יודעים מה יש בספר. כדי להפריך את התיאוריה, וזו היתה הנקודה שלי מלכתחילה, הספר לא צריך להתייחס לתיאוריה, מספיק שהוא יביא נתונים שאינם מתיישבים איתה. |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה איזו שהיא תאוריה מדעית שהופרכה 15 שנה לפני שניסחו אותה. אני מניחה שתאורטית זה אולי אפשרי, אבל בהתחשב בזה שעד כמה שאני מבינה לא היה בכלל ניסיון לכתוב תאוריה כזו לפני הספר המדובר זה נראה לי בלתי אפשרי, מה עוד שהכותבים בוודאי מודעים לספר כזה ומתייחסים לטענות שם. לגבי הנתונים, זה עובד אותו דבר הפוך. יש הרבה נתונים שהצטברו מאז כתיבת הספר המקורי כך שהם לא יכולים להפריך מראש אותם. אלא אם את חושבת שיש איזה שהוא נתון שלא משתנה ומפריך את התאוריה מראש, קשה לי לראות איך ספר כזה יהיה רלוונטי. |
|
||||
|
||||
''אלא אם את חושבת שיש איזה שהוא נתון שלא משתנה ומפריך את התאוריה מראש'' - זה טבעם של נתונים, מרוב הסוגים - הם לא משתנים. ובהחלט יש בכוחם להפריך תיאוריה מראש - התיאוריה צריכה להתאים לנתונים, גם לאלו הישנים, ולא ההפך. בהחלט יכול להיות שמתישהו מגיעים למסקנה שנתונים מהעבר הם שגויים, זה סיפור אחר. ''מה עוד שהכותבים בוודאי מודעים לספר כזה ומתייחסים לטענות שם''. יכול להיות שהכותבים לא היו מודעים, או היו מודעים והתעלמו. יכול להיות שהספר בכלל לא מציג טענות שמתייחסות ישירות לתיאוריה, אלא רק נתונים שלא מתיישבים איתה. |
|
||||
|
||||
יש כאן הרבה יותר מדי ''אם''ים. משום מה אתה מניח שהספר מכיל נתונים מוצקים שלא ניתנים לערעור ולא חשוב מה נכתב לאחר מכן, שמפריכים תאוריה שלא ממש התקיימה בזמן כתיבת הספר. זה נראה לי לא הגיוני לחלוטין. אולי תאורטית זה אפשרי אבל מעולם לא שמעתי על מקרה דומה במדע. אם אכן היה בספר משהו רלוונטי סביר שכותבי הספר המאוחר התייחסו אליה כי ככה עובד המדע. הרבה יותר הגיוני שספר בנושא מסוים יתייחס לדברים ספציפיים שנכתבו בעבר מאשר ספר מהעבר יתייחס לעתיד. בסופו של דבר, הייתה כאן הפנייה לספר בלי שום התייחסות קונקרטית להפרכות כביכול. זו לא נראית לי תגובה רצינית. אני גם לא רואה שום נתונים שיכולים להפריך את התאוריה באופן גורף. אני מסכימה שהתאוריה הזו לא הכי ממצה והיא גם לא אמורה להיות כזו, אבל ההסבר שלאונס יש מרכיב אבולוציוני כלשהו נראית הגיונית על פי הניתוח פה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמנדל פרסם את תוצאות הניסויים שלו הרבה לפני שהבינו שהתורשה היא בגנים בדידים, ואנשים המשיכו לבנות תאוריות מוטעות על סמך ההנחה שהתורשה היא רציפה עשרות בשנים לאחר פרסום המאמר המפריך. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא מניח שום דבר על מה שיש בספר. אני אומר מה יכול להיות בו. מי שהניח משהו (על מה לא יכול להיות בספר) הוא את. ומה שאני מנסה לטעון לאורך הפתיל הוא שאם יש נתונים מפריכים מהעבר, והם נמצאים בספר, לא צריכה להיות בו שום התייחסות לעתיד. |
|
||||
|
||||
אבל אתה לא אומר מה יכול להיות בו. אלו נתונים יכולים להיות בו שיפריכו את התאוריה? התאוריה עצמה על פניה נראית אפשרית ובהתחשב בזה שלפי מה שאני מבינה רוב המחקרים נעשו בשנים האחרונות איך זה בדיוק אפשרי? |
|
||||
|
||||
אכן, אם הנתונים האמפיריים שהתיאוריה מתבססת עליהם הם ברובם המכריע (לא רק כמותית אלא גם איכותית) מהשנים שאחרי יציאת הספר העלום, אז את צודקת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהטענה שאונס הוא בעל בסיס אבולוציוני די ישנה, בתור טענה שוביניסטית. לכן זה לא יפתיע אותי אם גם ספרים ישנים יתייחסו לטענה זו. לגבי גיל גרינגוז (?) כותב המחקר בראש הפתיל. ראיתי טענות שלו בעניינים אחרים ולא הייתי לוקח את טענותיו ברצינות, התרשמתי שהוא סוג של דמגוג שמפיץ דעות לא בדוקות העיקר שיהיו "עסיסיות". זה שהוא מצרף ציטוטים לעייפה , עושה רושם על הדיוטות, שהרי הדיוטות לא מסוגלים להעריך האם לציטוטים שלו יש משקל, יש מחקרים לכל הכיוונים לכן אם עושים ציטוטים סלקטיביים אפשר "להוכיח" כל טענה. |
|
||||
|
||||
מה בדיוק שוביניסטי בטענה כזו? או שהיא נכונה או שהיא לא אבל מבחינה תאורטית היא אפשרית בהחלט. אני חושבת שעולות בפתיל הזה הרבה טענות אנטי מדעיות, כאלו שמנסות למנוע העלאת תאוריות מדעיות רק כי הן לא מתאימות למישהו והתגובה שלך ממחישה את זה. את תוקפת את גרינגרוז ומשמיצה אותו בלי להתייחס בכלל למה שהוא כתב. אני לא יודעת עד כמה התאוריה הזו נכונה או לא אבל ההסבר נשמע הגיוני. אם רוצים להפריך אותן צריך להביא טיעונים טובים או מחקרים שתומכים בהפרכות. אני ממש לא חושבת שאפשר להוכיח כל טענה אחרת לא היה מדע בכלל. |
|
||||
|
||||
אני עוקב אחר צורת הטיעון של גיל גרינגוז בפורומים (הניק שלו בפורומים הוא "קוסם") מספר שנים (נדמה לי בין 5 ל 7 שנים). אני מכיר את הטכניקה הדמגוגית שלו להציף את הקורא בציטוטים סלקטיביים. השיטה שלו היא להעלות רעיון ספקולטיבי עם טעם "עסיסי" ולגבות את הרעיון שלו על ידי המון "ציטוטי מחקרים". אלא שהרעיונות עליהם הוא מדבר הם בתחומים קונטרווורסליים שבהם יש מחקרים לכל כיוון (יש מחקרים "בעד" ויש מחקרים "נגד"). הוא בוחר לצטט בעיקר רק את המחקרים שהולמים את הרעיון שלו ובכך הוא מטעה את הקוראים. אי אפשר להפריך טענות מסוג זה שהרי "המנצח" בוויכוח הוא זה שמסוגל להביא יותר "ציטוטי מאמרים". זה מקנה לגיל גרינגוז יתרון מדומה בוויכוח: אחרי הכל הוא ישב שבועות או חודשים על ה"מחקר" שלו וייצר לעצמו אוסף גדול של ציטוטים, בעוד הקורא אינו מכיר את האוסף של ציטוטים נגדיים. שיטה אחרת של גל גרינגוז היא לסרס מסקנות, מי שאינו מכיר מקרוב את הנושא עליו מתווכחים לא מבחין בסירוס ולכן מפסיד בוויכוח. גיל גרינגוז הוא משתתף פעיל בפורום "אבולוציה" בפורטל תפוז, מי שרוצה יכול לעקוב שם על הטכניקה שלו בוויכוח. (יתכן שהפורום ההוא יסגר בקרוב מפני שבעלי הפורטל טוענים שהפורום לא מייצר הכנסות מפרסומת או משהו כזה). מה הקשר בין הטענה על "האבולוציה מקדמת את מעשי האונס" לשוביניזם ? הקשר ברור: השוביניזם טוען שהתנהגות וולגרית כלפי אשה היא דבר לגיטימי מפני שהוא "מועיל" או "טבעי". |
|
||||
|
||||
אני לא עוקבת אחריו בפורומים וגם לא קוראת כל הפוסטים שהוא כותב, אבל אם מישהו חושב שהוא טועה הוא תמיד יכול להביא את אותם מחקרים שמתנגדים אליו. מן הסתם אי אפשר לפרט את כל המחקרים בנושא מסוים בפוסט בודד ויתכן שיש אצלו הטייה בבחירת המחקרים אבל זה עדיין לא מוריד מעצם נכונותם או קיומם. אתה תמיד יכול להציג דיעה נגדית בתגובות אבל קצת קשה לשלול בצורה גורפת כל דבר מראש בלי להכנס לדוגמאות ספציפיות. אני דווקא התרשמתי שהוא מציג דיעה מאוזנת ברוב המקרים. לגבי שוביניזם, זה ששוביניסטים משתמשים בצורה מעוותת במדע להצדקת השוביניזם שלהם לא שולל את נכונות המחקרים בנושא. גרינגרוז לא טוען שבגלל שיש בסיס אבולוציוני לאונס אז הוא טבעי או לגיטימי רק בגלל שיש לו מקורות אבולוציוניים, זו נפילה לכשל הנטורליסטי. |
|
||||
|
||||
אבל הטענה של אמ היא שמחקרים לא משנים, כי תמיד מישהו אומר ככה וככה. (לא שאני מבין איך אפשר להביע דעה כזו). באשר לשוביניזם, מעולם לא הבנתי למה שתהיה משמעות מוסרית להנחה שאונס הוא אבולוציוני - נראה לי שיש אנשים שמבחינתם, לומר על משהו שהוא 'אבולוציוני' או 'טבעי' פירושו שהוא 'בסדר'. |
|
||||
|
||||
אי אפשר באמת להתייחס למה שהוא כותב (והגבתי כמה פעמים אצלו בבלוג. בד''כ אני לא נכנסת, למה לי להתאמץ סתם). כשכותבים לו משהו שלא עולה בקנה אחד עם טענותיו, או מעמיד אותן בפרספקטיבה רחבה יותר, הוא כותב ''יכול להיות, אבל הפסיכולוגיה האבולוציונית לא מתייחסת לזה'' ודברים דומים. |
|
||||
|
||||
אולי הכוונה של ''יכול להיות, אבל הפסיכולוגיה האבולוציונית לא מתייחסת לזה'' היא, בהרחבה, ''אני לא יכול לפתור את כל הבעיות בעולם ואין לי את כל הידע שבעולם, לכן, כאן, בבלוג הספציפי הזה, תמצאו את הפרשנות שלי מנקודת הראות של הפסיכולוגיה האבולוציונית, שהיא התחום שבו אני כן מתמצא''. |
|
||||
|
||||
אבל הפרספקטיבה לא מקשה על הטענות שלו אלא פשוט מגחיכה אותן. הוא כתב פעם משהו על יכולת התמצאות אבולוציונית של נשים בסופרמרקטים גדולים (נדמה לי, לא מוצאת את הפוסט). כתבתי לו שהמבנה של סופרמרקט אינו סביבה ''טבעית'' אלא נוצר בידי מומחי שיווק. נחש מה הוא ענה. |
|
||||
|
||||
יכולת (?) ההתמצאות שלי בסופרמרקטים גדולים אמנם כנראה מהווה הפרכה לא רעה לתיאוריה, אבל דווקא הקטע של מומחי שיווק איננו הפרכה - הן בגלל שאפשר לטעון שהמבנה-הבסיסי של המוח משפיע גם בסביבות 'לא טבעיות', והן בגלל שאפשר לטעון שמומחי השיווק מסתמכים על המוח האנושיכדי ליצור את המולד שבגלל האבולוציה הכי נוח לנו איתו, או משהו. (ואכן, זו בעיה רצינית של הפסיכולוגיה האבולוציונית, שאצל לכל הפחות כמה מתומכיה נוטה להיות יופי של טאוטולוגיה מפעם לפעם: אם יש משהו - הסיבה אבולוציונית. ואם אין את המשהו - הסיבה גם. לפיכך אפשר להוכיח כל מה שרצוי להוכיח). |
|
||||
|
||||
ועכשיו, בנסיון למצוא את המאמר שדיברת עליו (באיזה ניק את מגיבה לו שם, אם אפשר? חיפוש אחרי 'ברקת' בבלוג שלו לא הוציא כלום) הגעתי איכשהו למחקר המוכיח ששתיית חצי ליטר בירה ביום משפרת היטב את הבריאות. הידד! אני ניגש למקרר. |
|
||||
|
||||
אבל אם מומחי שיווק תכננו את הסביבה, אז הם תכננו אותה באופן מוקפד, על סמך יכולות של המוח שהם מכירים. נכון? כך שלטעון שהמוח הנשי, או כל מוח שהוא, מותאם לסביבה שלהם זה מופרך. לכל היותר - ההפך (הסביבה מותאמת למוח), ומסיבה ברורה. אני מגיבה לו בשמי האמיתי כמובן, כבלוגרית-שכנה ב"רשימות". |
|
||||
|
||||
יהיה די מטופש בעיני להגן על טיעון שאני לא מאמין בו, אבל כן - את צודקת, אבל עדיין ניתן לטעון שבאותה סביבה, המיועדת להיות אופטימלית ככל האפשר לכמה שיותר אנשים, אזי האבולוציה מאפשרת לפלונית א' להסתדר יותר מהר מפלוני ב' או להיפך, בגלל שאין מיקוד לאדם בודד אלא לממוצע (וגם למומחי שיווק אין מוח מושלם, והאמת ניתנת להיאמר שמביקורי בכמה סופרמרקטים בארץ אני תמה כמה מהם תוכננו בידי מומחים או בכלל; יש לפחות שלושה טיפוסים של סופרמרקטים, שבשניים מהם אני לא מוצא את ידי ורגלי). ושוב- זו טאוטולוגיה, והטיעון כשלעצמו כמו גם אחרים לא נראה לי משהו בכלל, אבל תיאורטית בלבד הנסיון של מומחי שיווק לחקות את הטבע, או משהו, לא מהווה סתירה. |
|
||||
|
||||
הפוסט היחיד שלו שחיפוש השם שלך מוביל אותי אליו ועוסק בסופרמרקט הוא זה: אבל התגובה שלך לא מופיעה שם. האם במקרה היא נמחקה, או שזה פוסט אחר? |
|
||||
|
||||
כל מה שאתה כותב נכון ועדיין הטיעונים שלו, ללא התוספות האלה, תלויים בחלל ריק. זה עוד בלי להתייחס לעובדה שהוא מבסס כל כך הרבה קביעות על שאלון תיאורטי שמילאו כ-300 ומשהו סטודנטים (לא משנה שעורכי הקניות המסיביים הם אנשים בעלי משפחות, לא סטודנטים). ראה למשל קביעה כמו: "נשים גם דיווחו על צורת קניות שמהווה את המקבילה המודרנית לליקוט. כך למשל, נשים מדווחות הרבה יותר מגברים שהן מפרידות בין מוצרים שונים על בסיס צבע והצורה שבה הוא מעוצב. הן גם ייטו לחזור לחנות ולקנות מוצר נחשק אם הוא נמכר בהנחה". אולי שתי העובדות המצוינות בסוף נכונות - האם הן בהכרח מעידות על "מקבילה מודרנית לליקוט"? או שהן פשוט מעידות על תבונה צרכנית גבוהה של הנשים, ועל העדפה לסידור אסתטי של המוצרים? זה מקרה קלאסי של ציור המטרה סביב החץ. |
|
||||
|
||||
עוד דבר: "החיים בעולם המודרני הם הרף עין אבולוציוני". נכון, אבל החיים בעולם החקלאי כבר הרבה יותר ממושכים, סביר שגם הם יצרו שינויים לא מעטים בכל מיני רמות, ולמרות זאת הוא גוזר הנחות יסוד מעידן הציידים-לקטים בלבד. |
|
||||
|
||||
כן, זה קפץ גם לי. וכמו שאמרתי למטה, הרבה מאוד מעגלים (או ציורי חץ). |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה היום, ויש לי עוד כמה נקודות להבהיר: 1. די ברור לי, אינטואיטיבית, שאנחנו "סוחבים" הרבה מעידן הצייד-לקט. למעשה אני מאמינה גדולה בתיאוריות (ובפרקטיקה) מסוג "עיקרון הרצף" וכך נטיתי לגדל את ילדיי, תחת האמונה שתינוק נולד עם "ציפיות" אבולוציוניות כלשהן (קרבה פיזית לגוף האם, כולל לינה, למשל). ושככל שממלאים את הציפיות האלה, כך רווחתו גדלה. די ברור גם שאם ניקח תינוק מערבי שרק נולד ונגדל אותו בשבט ציידים-לקטים הוא יסתגל נהדר לחיים הללו וישתלב בהם בלי שיותר מדי ייגרע מיכולותיו האישיות (או.קיי, הוא לא יתקבל לפרינסטון, אבל זה לא יהיה בדיוק ילד-זאב או משהו, הוא יכול להגשים את עצמו בחברה הזו בצורה יפה). 2. ועם זאת - מה שתקף לתינוק, שרובו פועל עדיין תחת רפלקסים ואינסטינקטים, תקף הרבה פחות לאדם שעבר 30 שנות חיברות לחברה המערבית, ניתוק מסוים מצרכיו לצורך תפקוד בחברה עם מאפיינים שונים לגמרי, וכולי. לכן, ללכת ולהציץ בפעולות יומיומיות מערביות (כמו קניות) כדי למצוא את השרידים האלה, זו מלאכה יפה, אבל זה לא אומר לי דבר מעבר למה שכבר די ברור שישנו: הנטיות הקדומות הללו מבצבצות מבעד לרשת החיברות המערבית. 3. אני לא מכירה לעומק את הפסיכולוגיה האבולוציונית, ייתכן שהיא עוסקת בעוד נושאים שונים ורבים. אבל 80% אולי מהפוסטים של גרינגרוז עוסקים ביחסים בין המינים, ו/או בנטיות בין-אישיות. זו בדיוק התמקדות בפן הא-פוליטי של התחום והמחקר (הפן ש"לא אומר לי כלום על החיים שלי", למרות שלכאורה הוא עוסק בחיי יומיום). אני לא סבורה שכל מדע צריך לשאת מסקנות לשינוי או אוריינטציה פוליטית/חברתית. אבל כאן ההתחמקות שלמה ומושלמת, מעצם הבחירה להתמקד בתת-תת-נושא X או Y. הוא לא כותב למשל על מה שלמדנו על התנהגות תינוקות מהזווית הזו, או על התנהגות קהילתית ואפילו כלכלית. זה גם מאפשר לו לא לגזור מסקנות לפעולה או המלצות משום מחקר שלו. כי אם היה באמת חוקר תינוקות או התנהגות קהילתית, אולי לא היה מנוס מלהרהר שעדיף לשנות את אופן הטיפול הממוסד בתינוקות? או אולי עדיף להקל על יצירת התארגנויות קהילתיות כאלה ואחרות, בדומה לשבט ציידים הפועל יחד, או לנשים המלקטות יחד? אולי לשנות בכלל מוסדות חברתיים מן היסוד? אבל לא, הוא מתמקד בגובה הטיפים שמקבלות חשפניות מבייצות (לא המצאתי כלום). גילוי מדעי חשוב אולי, אבל טריוויאלי וחסר משמעות אמיתית (בייחוד כשמדובר במדעי החברה). |
|
||||
|
||||
חסר משמעות אמיתית? מאז שהפסקתי לקחת חופש בימי הביוץ שלי הטיפים גדלו ב 30 אחוז. |
|
||||
|
||||
את מבייצת כל כך הרבה ימים בחודש? |
|
||||
|
||||
באחרים היא מצייצת, וזה טוב כמעט באותה מידה. |
|
||||
|
||||
המאמר נקרא: אדפטציות מנטליות שמשפיעות על הבדלים בחוויית הקניות של גברים ונשים |
|
||||
|
||||
תודה, בדיוק זה. |
|
||||
|
||||
אויה לי, אכן נראה מעגלי מהמון בחינות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |