בתשובה למתן ליבוביץ, 26/07/09 12:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכוונה היא לא שחינוך לא יעזור בכלל אלא שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להכחיד את האונס לגמרי, בדיוק כמו שאנשים ימשיכו לקיים יחסי מין ולא חשוב אם יטילו עליהם סנקציות קשות. המטרה בהבנת השורשים האבולוציוניים של האונס היא לא לסווג את הסיבות לאונס כהגדרתך, אלא להבין את הגורמים אליו ואת הנסיבות בהן הוא מתרחש בצורה טובה יותר. אם המטרה של כולם היא להפחית את מקרי האונס כל הבנה של התופעה תוכל רק לעזור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. נראה שהבעיה העיקרית עם עמדתך היא העלאה באוב של מכשפות ואח"כ שריפתן. "אי אפשר לשלול רעיון מסוים א־פריורית רק כי הוא לא מוצא חן בעיני מישהו, אלא צריך לבסס ביקורת עניינית לגביו. בכל מקרה, בעיני מבקרים רבים, המחשבה שיש הסבר אבולוציוני לאונס נתפסת כבלתי קבילה או כחילול הקודש, וככזו שאסור אפילו לחשוב עליה וצריך לדחותה על הסף." - אני בטוח שיש כאלו הסוברים ואף אומרים כך, אבל האם הם מהוים ממסד קונצנזוסיאלי המחסל דעות מנוגדות? עדיין טעון הוכחה. לדעתי דוקא הרבה מן הטענות שצטטת מן הספר (ובפרט מה שאמרת בתגובה הנוכחית) דוקא מסתבר מאוד ורבים רבים דוקא יסכימו איתם ולא עם הקיצונים הנוטים להכפפת המציאות לאידיאולוגיה שלהם. ב. לדעתי גם האסמכתא ההיסטורית שהבאת "אונס אוכלוסייה אזרחית כבושה בזמן מלחמה. משחר ההיסטוריה עמים כובשים אנסו נשים תחת כיבוש." אינה משכנעת ביותר. ניתוק אונס נשות המובסים מן ההקשר, יותר משהוא מעיד בעד הטיעון שלך, מעיד על נטייתנו לבודד את הפריטים ה"סקסיים" מתוך התמונה הכללית. עד לפני כמה דורות היתה מסורת צבאית מקובלת ונפוצה מאוד כדלהלן: לאחר שהכובש המנצח הכניע את הכוחות המגנים על עיר כלשהי הוא הכריז על תקופת זמן מוגבלת מראש (בד"כ כמה ימים) בהם יכלו חייליו לעשות בעיר הכבושה ככל העולה על דעתם. קריא, לגנוב, לבזוז, לרצוח, להצית וכמובן לאנוס. זה היה שכרם של הגייסות בעד "טרחתם". המשך המעשים האלו מעבר לזמן הקצוב נחשב בבחינת פגיעה ברכושו העתידי של המנהיג הכובש והמנצח. ההקשר הכללי שהצגתי כאן דוקא מדגיש את הצד הכוחני והפוליטיקה של הכח במעשה האונס על חשבון הצד המיני. ג. האמור לעיל אינו בהכרח אומר שהטענה אינה צודקת אלא רק שהדוגמה בלתי מוצלחת. אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות היסטוריות שדוקא מדגישות את הצדדים המיניים והאבולוציוניים של האונס: הנשים הסביניות, הנאראטיב של חטיפת בנות זוג (בני בנימין בסוף ספר שופטים, התרבות הבדואית, הקלטית וכיוב'). ד. נראה שקופצים כאן בשמחה גדולה על הטיעון (שהוא גם בעיני קצת מתחסד) לפיו אישה צריכה להיות חופשית לנהוג בפרובוקטיביות ככל שתחפץ מבלי שתחשב כשותפה לאינוסה אח"כ. אבל האם הדרישה הזו אינה קשורה יותר לנושא של החרות ובטחון הציבור מאשר לנושא של השורשים האבולוציוניים של מעשה האונס? ה. האם אין כאן נסיון ללבות ויכוח במקום שאינו קיים: האם אין קונסנזוס דוקא סביב החשיבה כי האונס הוא מעשה המתרחש בקונטקסט רחב של מיניות, אלימות, פוליטיקה של כוח ואבולוציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורילות שנאבקות על טריטוריה נגד קבוצה אחרת יהרגו את הזכרים והנקבות הלא פוריות אבל יחוסו על הנקבות הפוריות. בנוגע למלחמה, אחד הקונצנזוסים הכי גדולים לאורך ההיסטוריה היא שאונס נשים הוא המעשה המשפיל ביותר. זה קורה בנוגע לאוכלוסייה שבויה אבל גם כאשר יש חיילות לוחמות. אחת הטענות שמושמעות תדיר נגד שילוב לוחמות בצבא היא שחס וחלילה הן לא תיפולנה בשבי ויאנסו אותן. נראה שפחות מזעזעת העובדה שלוחמות יהרגו בקרב (או לוחמים). התפיסה הזו מונעת מחשיבה שבטית של "אנחנו" מול "הם" ומה הדרכים הזוועתיות ביותר שאויב יוכל להשפיל אותנו. גם בהקשר של אונס בתוך אותה חברה, הנאנסת וגם הסובבים אותה חווים את תחושות הזעם וההשפלה הגדולים ביותר כתוצאה ממעשה האונס. זה אמור להיות מאוד מפתיע אם לוקחים בחשבון שרוב הנאנסות לא נפגעות קשה פיסית או שמחלימות מהפצעים הפיסיים מהר מאוד. לעומת זאת, אם מישהי או מישהו נפגע במהלך שוד, זה נחשב לפחות פוגעני ופולשני. למה אתה חושב שזה כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "אונס נשים הוא המעשה המשפיל ביותר"- גם כאן אני חולק עליך. לו היה הדבר כך, הרוסים היו יוצאים פושעי המלחמה הגדולים של מלה"ע השנייה. למעשה אני חושב שעד לא מזמן, נטו להפחית בחומרת המעשה ולסווגו קרוב יותר לגניבה מאשר לרצח. למעשה זהו לדעתי המצב גם כיום בקרב רוב המין האנושי, להבדיל מכמה חברות מערביות עם פמיניזם לוחמני שהם אולי בבחינת אוונגארד. ב. "חיילות לוחמות" - הייתי מייחס זאת יותר לעניינים של מידרוג ומיצוב חברתי ו/או התמקצעות גילדאית. דוקא תדמיתית ותפיסתית דמות האמזונה והחיילת הלוחמת דוקא נפוצה למדי. לכן קרוב לודאי שהשיקולים כאן פראקטיים יותר מאשר אידיאולוגיים. זה שמישהו תמיד מעלה את השאלה מה יקרה לחיילת שתיפול בשבי האוייב, אין פירושה שמדובר בשיקול מרכזי או כבד משקל. ג. גם טיעון הלימוד והמניעה קלוש בעיניי. איש אינו חושב שמי שאינו נועל את ביתו, מזמין את הגנבים. אך גם ללא הסברה הזאת, איש אינו ממליץ לאף אחד לא לנעול את ביתו. ד. כמוך אני חושב שאי אפשר להפריד בין סוגיות חברתיות כמו אונס לבין חשיבה אבולוציונית. אבל מותר וצריך גם לבקר את המסקנות האבולוציוניות בצורה חריפה מאוד ולהצביע על חולשותיו וחוסר האמינות של השיח של האבולוציה החברתית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |