אילו יכולת לחיות חיים של מישהו אחר, במי היית בוחר? | 2417 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אילו יכולת לחיות חיים של מישהו אחר, במי היית בוחר? | 2417 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הייתי מתחלף עם פופק. |
|
||||
|
||||
אפלטון. מעבר לגאונות שלו וליכולת המופלאה שלו להעלות את רעיונותיו על הכתב זכה גם במבחר אין-סופי של נערים רכים לשכב איתם. לעניות דעתי - גורם מפתח בדרך לחיים הטובים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הזקן חדש יחסית. בן חצי שנה. ואתה? |
|
||||
|
||||
אז אני אמור לבחור את שלמה המלך? |
|
||||
|
||||
איכס! משכב זכר |
|
||||
|
||||
איכס! הומופוביה |
|
||||
|
||||
איכס! הומופוביהפוביה |
|
||||
|
||||
שני דברים מסקרנים אותי: 1. למה הומוסקסואליות / דו-מיניות הייתה כל כך נפוצה שם? גנטיקה? תזונה? תרבות? 2. נאמר לי שבימי הביניים, השכלה הייתה בעיקר ללמוד את דברי חכמי יוון. איך זה הסתדר להם עם השמרנות הנוצרית, לפאר כגאונים חוטאים שכאלו? |
|
||||
|
||||
1. אנחנו לא יודעים שהומוסקסואליות היתה נפוצה יותר, אלא שהיא היתה לגיטימית יותר. 2. נראה לי שבאירופה הנוצרית של ימה"ב, השכלה היתה כרוכה בעיקר בלימוד דברי אבות הכנסיה, וקצת פילוסופיה הלניסטית. כך שאפלטון לא היה העיקר. פרט לכך, אלמנטים לא רצויים ביצירתם צונזרו/נשכחו/הוצנעו (ראה "שם הוורד"). אגב, דנטה (כבר רנסאנס, אבל בכל זאת) שם את חכמי יוון במדור העליון (הכי נעים) של הגיהנום, בתור חוטאים-שלא-באשמתם אשר לא הכירו את ישוע ואת חוקי התורה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מניח שאפשר לפרש את החלק שקראתי כאילו שרק סוקראטס הוא הומו, וששאר המשוחחים פשוט מגלים עניין בחייו; שהם מופתעים שהוא, חובב נערים מושבע, יכל להתעניין במשהו אחר כשבחור יפה היה בחברתו, ולא מתכוונים להגיד שלהם עצמם היה עניין בבחור. אבל זו נראית לי כמו פרשנות פחות סבירה, ממה שאני זוכר מהשיחה המתוארת. אמשיך לקרוא ואדאג לעדכן אותך. |
|
||||
|
||||
אוקיי, קפוץ לסטימצקי, טול לידך את הכרך הראשון של כתבי אפלטון, וקרא בחנות את העמודים הראשונים של הפרק ''כארמידס''. נראה שכולם שם שגלי-נערים, גם הנערים עצמם. |
|
||||
|
||||
החברה היוונית היתה אמנם ''אם הדמוקרטיות'', אבל היא היתה אם הדמוקרטיות של הגברים בלבד. נשים לא נחשבו לבני-אדם שווים, שלא לדבר על זכות בחירה חלילה. לכן התרבות הגברית, הגוף הגברי (פרשנות שלי - הכוחנות הגברית) היו הדבר המפואר והנחשק ביותר. הומוסקסואליות היתה מאוד נפוצה, לא כסתירה למשיכה מינית גם לנשים, אלא בפני עצמה. בכלל, ההדוניזם, קידוש היצרים והנאות החיים היו חלק מהתרבות הזו. כדאי לקרוא בנושא הזה את אורי זילברשייד על התפתחותה של מיניות האדם. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שבחברות פטרנליסטיות אחרות, דומה שלא הייתה אותה מידה של הומוסקסואליות. |
|
||||
|
||||
2. סתם כהערה, אני חייב להזכיר שבימי הביניים לא ממש קראו את אפלטון. למעשה, כמעט ולא הכירו אותו. רק בתקופת הרנסאנס התחילה ההתעניינות מחדש בכתבי אפלטון. וכמובן שאריסטו הוא הרבה יותר "נוח" מאפלטון. קודם כל, הוא לא מתחייב לכמעט שום דבר חוץ מכמה כללי מוסר בסיסיים. שנית, התפיסה שלו היא הרבה יותר ניסויית: עיקר מאמציו היו לתיאור המציאות כפי שהוא ראה אותה, ולא להנחלת כללים. ואולי חשוב מכל, כיום רוב האנשים קוראים רק חלק קטן מאוד מכתבי אריסטו, שכתביו מקיפים פחות או יותר את מכלול הידע המערבי בתקופתו. בימי הביניים כתביו על זואולוגיה, למשל, נחשבו למקור אמין, ולא סתרו כלל את הדוגמה הנוצרית. |
|
||||
|
||||
בקיץ 2007 התפרסמו רק ששה סיפורים כשלחמש בממוצע 50 תגובות והשיר גירה 500 תגובות לא קשורות לשיר. בחודשים יולי אוגוסט שנה שעברה היו 11 סיפורים וב 2005 14 סיפורים. לא ספרתי תגובות בשנים ההם וגם לא התחשבתי בחדשות וסקרים. המספרים האלה בטח גורמים לאיילות ואיילים עוגמה ולי הירידה בכמות מאפשרת לחיות את האייל בנחת. |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייה בטח שהייתי שמחה להחליף לדה וינצ'י. האם אנחנו לוקים באידיאליזציה של הרנסאנס? אגב, קראתי לא מזמן את "הולדת ונוס", סיפור היסטורי נחמד שמתאר את שקיעת הרנסאנס בפירנצה. מומלץ. |
|
||||
|
||||
11 גברים וארבע נשים בלבד? אוף. |
|
||||
|
||||
חמישה עשר אנשים חופשיים מהמעמד הבינוני ומעלה, ואפס עבדים נרצעים ועניים מזי רעב? אוף. |
|
||||
|
||||
לאורך רוב ההיסטוריה, ברוב העולם, לנשים היה הרבה פחות חופש. אז מה מפתיע בכך שיש פחות נשים שיש סיכוי שמישהו ירצה להתחלף עמן? עם איזו דמות מהמאה הארבע-עשרה היית מתחלפת, עם האיכר, עם האציל, או עם נשותיהם? ברור שעם האציל. |
|
||||
|
||||
אני דווקא הייתי שמח, אם יכולתי לקחת איתי טכנולוגיה מהעתיד, ואם הייתה לי אפשרות לחזור. הייתי מסתדר לעצמי כיד ימינו של השליט המקומי, ושוכב עם כל מה שזז. מדי פעם הייתי חוזר הביתה, כדי לטעון את הסוללות של הגיימבוי. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שתוך שבוע היית הורג את כל מה שזז, עם כל החיידקים העתידניים שהיית מביא איתך. ואם לא, אז היית מת מיד מאיזשהוא וירוס שנמחק מהעולם. ואם לא, אז לא היית מצליח לתקשר עם אף אחד בגלל קשיי שפה. ואם כל זה לא, אז תוך שעתיים היו מעלים אותך על המוקד כמכשף, בגלל הגיימבוי. |
|
||||
|
||||
הפנטזיה הקבועה שלי בנושא היא שאני מגיע ליפן הפיאודלית, כמו הגיבור של שוגון. קשיי השפה הם חלק מרכזי מההנאה שלי מהתרחיש. אני מדמיין את עצמי מתגבר עליהם, ועל פערי התרבויות, בכל מיני דרכים יצירתיות (דבר שאני לא מסוגל לעשות אפילו עם שכניי בני זמני, אבל כבר אמרתי שזו פנטזיה). כהערת אגב, נראה לי ששם היו נותנים יחס רציונלי יותר למכשפים (שמוכיחים את יכולתם) - כבוד. אבל לך תדע. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לומר שהאם לא היית דורפל היית רוצה להיות האייל היפני (בטלן)? |
|
||||
|
||||
ידידי, בהכירנו את העם היפני, הגיימבוי יספיק לך כדי להפוך להיות שוגון... |
|
||||
|
||||
קצת מצער לגלות שסקס בכפייה זה מה שעושה לך את זה. |
|
||||
|
||||
מי אמר כפייה? |
|
||||
|
||||
הסיכוי שכל דבר שזז ירצה לשכב איתך,* גיימבוי או לא גיימבוי, הוא די נמוך. *או אם כל אדם אחר לצורך העניין |
|
||||
|
||||
''כל דבר שזז'' זה סתם ביטוי. התכוונתי ל''הרבה ממה שזז''. את יודעת, אני יד ימינו של השליט, מעשירי הממלכה והאדם המשכיל ביותר בעולם. אני בנוי כנראה הרבה יותר טוב מהאדם הממוצע (הודות לתזונה ולהגיינה של ימינו). אני מסוגל לרפא חולים (אנטיביוטיקה) ולסיים קרבות בירייה אחת. אני מניח שלא תחסרנה לי פרטנריות נלהבות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל תחשוב על הריחות המוזרים שבוקעים ממך! מהפה, מהגוף, בררר... איך אפשר להמשך למישהו כזה עם ריח כל כך לא טבעי? |
|
||||
|
||||
היפנים והערבים היו מתרחצים יום-יום, לא? |
|
||||
|
||||
אז מה שאתה רוצה זה לזיין ערביות? לך תתגייס למג"ב. |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה היה מצב המקלחות במאה הארבע עשרה, אבל נדמה לי שדאודורנט לא היה. לגבי משחת שיניים וסבונים, גם אם היו הם בטח היו שונים ממתכונתם הנוכחית. ________ העלמה עפרונית, וזכרון משעשע של הפרצוף ההמום של הלאי ההוא אחרי שנתנה לו לטעום טיק-טק מנטה לראשונה בחייו. |
|
||||
|
||||
אני לא משתמש בדיאודורנט, וגם אם הייתי משתמש, מה היה מונע ממני מלהפסיק? מה היה מונע ממני מלהתחיל להשתמש בסבונים המקומיים? --- מה הפתיע אותו? פעם ראשונה בחיים שהוא טעם משהו חדש? יש רק מאכל אחד ב... לאוס? |
|
||||
|
||||
כמובן שבלאוס יש יותר ממאכל אחד (כפות רגלי תרנגולת מטוגנות, מקקי-מים, שבלולים, בננות מצופות-מטוגנות, נודלס, נודלס מוקפץ, נודלס מאודה, נודלס אפוי, חזירים, דגים, דברים צבעוניים קטנים שאני לא יודעת מה הם אבל ללא ספק הגיעו מהים, וכאלה*) אבל שום דבר שאני נתקלתי בו, וכנראה גם הוא, לא היה דומה למנטה-תעשייתית. תחשוב טעם של משחת שיניים מנטה חזקה והקרירות הנלווית אליה - למה זה דומה? אם אתה לא אוכל אוכל תעשייתי מעובד, כנראה שלכלום. *כצפוי, עזבתי את לאוס עם קלקול קיבה נוראי והמסקנה שאולי לא בכל מדינה כדאי לאכול רק עם המקומיים. מצד שני, בחלקים נבחרים מהאזור היפיפה הזה לא היו אלטרנטיבות אחרות ממילא, ככה שהאידיאולוגיה השתלבה בקלות עם הפרקטיקה. |
|
||||
|
||||
כשז'אן ד'ארק היתה עצורה בידי האנגלים, המשפט שלה, ועד שהוא נפתח. ועד שהיא בכלל הגיעה לרואן בשביל המשפט, כל זה נמשך חודשים. היא לא התקלחה פעם אחת כל הזמן הזה. סביר להניח שהיא גם לא החליפה בגדים. בתלונות שלה על תנאי המאסר, העדר מקלחת לא נרשם. היו סבונים. לא משחות שיניים. גם לא מברשות. לא היו מצחצחים שיניים וכשהתחיל להתפשט המנהג, האשימו את רופאי השיניים בהפצת טרנד חדש ומיותר בעליל לתועלתן המסחרית של כמה חברות. |
|
||||
|
||||
אולי שמעת כבר על "ספר יום הדין"? למה אתה חושב שבמאה ה-14 יותר קל להשיג סקס? אתה חושב שטכנולוגיה תקנה לך בהכרח שליטה, ושליטה תשיג לך סקס? הו, תמימות לא קדושה. אני כבר רואה את ההמונים עושים לינץ' במה שנשאר ממך, ומפרקים לחתיכות בזויות את "סמלו של השטן", הלא הוא ה-mp3 שנמצא בכליך בשער העיר. |
|
||||
|
||||
הספר של קוני וויליס? שמעתי רק את השם, אבל אין לי מושג על מה הוא. השתעממתי יותר מדי מ-Passage ומ-To Say Nothing of the Dog, אז לא סביר שאקרא אותו בקרוב. אני מודע לקשיים. הם מה שהופך את הפנטזיה למעניינת. זו לא פנטזיה מינית, דרך אגב. זו פנטזיה מאותו הסוג של האחת שבה אני נבחר לראש הממשלה, ומסדר את המזרח התיכון מחדש בגאוניות שמימית. בעל אחיזה במציאות? כמובן שלא. |
|
||||
|
||||
גם אני לא חסידה גדולה שלה. פרטים על עלילת הספר: http://www.demons.org.il/day.html הבנתי, כוח מדליק אותך. אתה לא לבד (אם כי התכונה הזו, עד כמה שנחקרה, לא מובנת דיה, ולצערי רבים מדי בימינו המבלבלים עוצמה שקטה עם גסות רוח והשפלה). |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין ''כוח מדליק אותי'' (קונוטציה מינית) ו''הייתי רוצה כוח'' (כי הייתי עושה איתו דברים מעניינים, ובגלל השאיפה הטבעית לסטטוס). כשאני תועה בדמיונות, זה בכיוון של השני. (אותי זה אף פעם לא מבלבל.) |
|
||||
|
||||
בניגוד למעבר, ולמלבד הכלב שאותם גם אני לא צלחתי. |
|
||||
|
||||
את הבחורה השנייה שמתקוממת כנגד הפנטזיה לשכב עם כל דבר שזז בזכות יתרון טכנולוגי שמעניק כח ושליטה. אולי לדעתך נשים נמשכות דווקא לחולשה, זה בהחלט פרט מידע שעשוי להיות חיוני למין הגברי. |
|
||||
|
||||
א. נשים רבות נמשכות לחולשה. ב. גם גברים זזים. ג. בכל מקרה, ודאי שלא *כל* הנשים נמשכות לבעלי כח ושליטה, ולא כולן דווקא לכח ושליטה מסוג אחד. |
|
||||
|
||||
א. רבות?! ב. אבל גברים נעים, ונשים נאות. ג. גם ברור שאף אחד לא מעוניין לשכב עם *כל* מה שזז, ושאם הוא אומר זאת, זו סתם הייתה צורת התבטאות. |
|
||||
|
||||
ב. אני לא בטוחה שגברים זה נעים. א. אכן רבות. |
|
||||
|
||||
א. לא מאמין. אלא אם את מתכוונת למשיכה לא-מינית. ב. אני מוכן לשכנע אותך אחרת, במחיר סמלי שווה לכל כיס. |
|
||||
|
||||
א. לא מאמין? רק תחשוב על כל אלה שנמשכות למכורים לאלכוהול, לסמים או להימורים. על אלה שמתאהבות בכל מיני עלובי נפש בכלא. על אחיות שמתאהבות בחולים. נשים רבות מטפחות פנטזיות שהן אלה שיחלצו את הגברים שאיתן מכל הצרות והקשיים שהם תקועים בהם. שהן יהיו המטפלות, המושיעות, ה"מבינות" ובכלל. גם כשברור לכל אדם בר דעת מבחוץ שהפנטזיה הזאת נדונה לכשלון, זה הדבר האחרון שהן יסכימו להקשיב לו. ב. תודה על הנדיבות. אגב, לא אמרתי שגברים זה לא כיף. נעימות זה משהו אחר... |
|
||||
|
||||
א. לגברים האלו תמיד יש redeeming qualities, כמו יופי חיצוני. לדעתי, הנשים שהבאת מתאהבות בפרצוף, ומתאימות את הפנטזיה לשאר הנסיבות. "אחחח, הוא כל כך מושך... נכון שהוא אלכוהוליסט, אבל אפשר להסתכל על זה דווקא כיתרון..." |
|
||||
|
||||
לא יופי ולא ציפורים. ה"redeeming quality" היחידה שלהם היא ההזדקקות. |
|
||||
|
||||
יש דוגמאות, או רק חברים של חברים ששמעו מחברים על מישהי כזאת? |
|
||||
|
||||
אף פעם לא שמעת על "תסביך הצלה"? |
|
||||
|
||||
לא בצורה שתשכנע אותי שזה לא מיתוס. יש קישורים? |
|
||||
|
||||
אני לא יכולה להגיד למה נשים נמשכות, רק למה אני נמשכת (ושמעצבן אותי שמכלילים כך). בהחלט ייתכן שהייתי נמשכת לגבר שיש לו כוח והשפעה1, או סתם מעריצה אותו2, אבל בטח לא בגלל שהוא מחזיק באיזה גאדג'ט שאני לא מבינה. 1 אם כי זה תנאי לא הכרחי ולא מספיק. יש כל כך הרבה פרמטרים לעניין המשיכה. 2 כפי שקרה לי עם כמה גברים בעמדות מפתח שהיכרתי. לא חושבת שזו הערצה שהיתה עומדת במבחן המשיכה (כלומר לא חושבת שרציתי שאחד מהם יעשה איזשהו צעד פיזי). עד כאן פינתנו "בננות למוצאי שבת". |
|
||||
|
||||
הגאדג'ט לא נועד להרשים אותך, הוא נועד להרשים את השליט. הקירבה לשליט (והשלכותיה) תרשים אותך (בגלל שאת אדם, לא בגלל שאת אישה). אבל אם אנחנו נכנסים לזה, אני בטוח שבמאה הארבע-עשרה, היית מאוד מתרשמת ממני בעקבות החזקתי בגאדג'טים דוגמת אנטיביוטיקה, שלמיטב ידיעתך, אני הוא שפיתח אותם. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שאחרי שיחה קצרה איתך והתרשמות ממטרותיך בחיים באופן כללי כפי שהבעת אותן בשרשור זה, זה היה עובר לי :-P |
|
||||
|
||||
בפורומים שונים אני מתנהג בצורות שונות. ולפרוטוקול, טרם שטחתי בפניך את מטרותיי בחיים, רק סיפרתי על תרחיש שאני נהנה לדמיין. אם הייתי מספר שאני מוצא עניין בלדמיין את חיי כאישה, האם היית מסיקה שאני טרנסקסואל רדום? |
|
||||
|
||||
לא הייתי מסיקה דבר כזה, אבל זה היה יכול להיות אחלה חומר לשיחת מסיבות. |
|
||||
|
||||
כל עוד לא משתמע מדברי שבהכרח כל בחורה בעולם תנהג, אין כל פסול ב"הכללות". לשיטתך, גם לומר שנשים נמשכות לגברים זו הכללה. אם את מסכימה איתי ש"נשים נמשכות לגברים" הוא היגד סביר, אין כל סיבה לא להמשיך את זה הלאה, ולהגיד שנשים נמשכות לגברים בעלי תכונות מסוימות. מה הסיפור? לי אין בעיה להודות שאני נמשך לנשים בעלות חזה גדול, על אף שתכונה זו בפני עצמה נשמעת כמו גורם משיכה הרבה יותר מטומטם וחסר תועלת מכח והשפעה. |
|
||||
|
||||
ולברקת אין בעיה להודות שהיא נמשכת לגברים מסויימים. הבעיה שלה הייתה עם ההכללות. אני מזדהה. כמי שלא חולק איתך את ההעדפות, זה היה מעצבן אותי אם היית אומר ''גברים נמשכים לנשים בעלות חזה גדול'', אפילו אם היית מוכיח סטטיסטית שזה נכון. |
|
||||
|
||||
הבעיה אינה שאני נמשכת לגברים מסוימים, אלא שהם לא נמשכים אלי :-) |
|
||||
|
||||
והרי את יודעת, נערתי, שהניסוח הנכון הוא - "אני נמשכת לגברים שלא נמשכים אליי"! |
|
||||
|
||||
לשמחתי הרבה היו הרבה יוצאים מהכלל למשפט הזה, כך שאני מעדיפה לא לתת לו מראית עין של כלל. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שה"התקוממות" נגד הפנטזיה "לשכב עם כל דבר שזז" נובעת מהעובדה שזה מצביע לכאורה על הדרך שבה אתם (as in "גברים")הייתם רוצים שהמציאות תהיה. כלומר, אם הפנטזיה של "גבר טיפוסי" היא "לשכב עם כל דבר שזז", סימן ש"גבר טיפוסי" בעולם שלנו רואה אותי (as in "בחורה רנדומלית") קודם כל כאובייקט מיני שהמטרה היא להשכיב אותה ורק אחר כך רואה את הבן אדם שאני. שלא לדבר על זה שהמשמעות של פנטזיה כזו היא שתכ'לס, גברים רוצים לשכב איתי כעניין מקרי (הואיל וזזתי בכיוון הנכון) ולא כי זו אני שהם רוצים במיוחד. יותר מזה? שלא ממש אכפת ל"גבר טיפוסי" שאני ארצה אותו, הספיציפי, כל עוד אני נכנסת איתו למיטה, בלי קשר לשאלה אם לדעתי הוא כן-או-לא שווה עוגיה. שווה התקוממות קלילה, לא? מה שמפתיע אותי זה שאין כאן אף אייל-זכר שהצטרף אליה. ______ העלמה עפרונית ותגובה עם יותר מדי מרכאות. |
|
||||
|
||||
מי אמר שאת *קודם* אובייקט מיני? מקסימום, אמרתי שאת *גם* אובייקט מיני. אבל אם זה לא מוצא חן בעיניך, אל תדאגי - לא חסרים גברים הטרוסקסואלים שהפנימו טוב ממני את הכרחיות הסתרת טבעם האמיתי ותשלומי מס השפתיים בכל מיני נושאים לפי האופנה העכשווית - מיניות, מוסר, פוליטיקה וכו'. וכבר הסברתי את עצמי בעניין הכפייה-לכאורה (לקצרי הזכרון - שלא לזה התכוונתי). |
|
||||
|
||||
מי אמר שאני קודם אובייקט מיני? לא במפורש, כמובן, אבל העובדה היא שההתייחסות שלך הייתה ל"לשכב עם כל דבר שזז" ולא, למשל, "להיות מוערך על ידי כל דבר שזז". במילים אחרות, זה הפוטנציאל שבי לסקס שמגניב אותך ולא הפוטנציאל לשיחה מרתקת ומרחיבת אופקים. ולא, זה לא מוצא חן בעיני שאנשים רואים בי קודם כל אובייקט. מפתיע אותך? למה? בעינייך זה היה מוצא חן שאנשים קודם כל היו רואים בך אובייקט? בתגובה 456300 לא העליתי מחדש את טענת הכפייה, אז לא ברור לי מה אתה קופייץ. |
|
||||
|
||||
''במילים אחרות, זה הפוטנציאל שבי לסקס שמגניב אותך ולא הפוטנציאל לשיחה מרתקת ומרחיבת אופקים.'' - אני מבקר באייל בקביעות כבר כמה שנים, ועוד לא ביקשתי מאף אחת תמונה ומספר טלפון. אז כנראה שבכל זאת מעניינת אותי גם השיחה, כמטרה ולא רק ככלי. אף אחד לא דיבר עליך אישית, להזכירך. ועוד-איך העלת מחדש את עניין הכפיה, רק בצורה רחבה מעט יותר (עם האפשרות המרומזת שפשוט קנו את העתרותך) - ''כל עוד אני נכנסת איתו למיטה, בלי קשר לשאלה אם לדעתי הוא כן-או-לא שווה עוגיה.'' |
|
||||
|
||||
אתה קראת לעפרונית טיפשה ומכוערת? חוצפן! |
|
||||
|
||||
רגע, רגע, לא אמרתי "טיפשה". סתם, בצחוק! אני לא יודע בכלל איך היא נראית, הרי. |
|
||||
|
||||
חשבתי שדיברת על פנטזיה, לא על עולם המציאות המשעמם. נו, לא חשבתי שדיברנו עלי אישית, אבל הואיל ואני עצמי בחורה נראה היה לי שהכי פשוט, ברור ובלתי-פוגעני זה להציג את עצמי כדוגמה ל,הפלא ופלא!, בחורה. לא, לא. כפייה היא "להשכיב אותה בלי שיהיה אכפת לי שהיא לא רוצה" (או בגירסתה האפשרית, "בלי שיהיה אכפת לי אם היא רוצה"), בעוד שאני התכוונתי למצב שבו גבר שוכב עם מישהי בלי שאכפת לו מה גורם לה לעשות את זה - העובדה שהיא נמשכת אליו, אם היא רוצה ריבאונד אחרי שברון הלב שגרם לה איזה בנזונה נשוי אחד, או אם היא התערבה עם חברות שלה שהיא תוכל להשכיב את הבחור המכוער הראשון שחוצה את הכביש. קפיש? |
|
||||
|
||||
אז מה מקומם אותך בכך? אני אבין לגמרי אם לא תמשכי לגבר שכזה, אבל להתקומם? מה בדיוק "מקומם" בטבע האנושי, שגורם לגברים להמשך מינית לנשים יפות - ללא קשר לעניין מסוג אחר שהוא עשוי למצוא בהן? ההודעה הזאת שלך מקוממת אותי. נשמעת לי כמו חוסר-סובלנות *פמיניסטית-לכאורה*, ביקורתיות אובססיבית כלפי גברים, ושלילה של הטבע האנושי. |
|
||||
|
||||
עכשיו אתה מדבר על "נשים יפות", קודם זה היה "כל דבר שזז". אצלי בראש זה נשמע בערך כך - (קודם) "אני רוצה לשכב עם כל בחורה רנדומלית"* לעומת (עכשיו) "אני רוצה לשכב עם בחורות שאני נמשך אליהן". אתה לא מבין איזה הבדל אני מוצאת בין השניים? *הנחתי שהכוונה לא לגברים, אבל אם הראש ההטרוסקסואלי מדי שלי טעה, קבל התנצלות מראש ובדיעבד (: |
|
||||
|
||||
1. נראה לי די ברור שהוא התכוון לכל דבר שזז *ו*מעניין אותו. 2. "התקוממות האובייקט" היא די מצחיקה לדעתי. היית למשל מתרגזת על וירוס שרוצה להתרבות בכל תא שזז, וטוענת שהוא רואה את התא כאובייקט? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
באמת? כמעט כל התנהגות אנושית נצפית מעידה שזה לא נכון. לפחות לא בנושא הזה. |
|
||||
|
||||
הואיל ואני לא מיקרוביולוגית וגם לא וירוס, לא ממש מעניין אותי מה עושים הוירוסים. בדיוק כמו שהעובדה שמכרסמים אוכלים את הצאצאים שלהם לא ממש משנה את היחס שלי כלפי הורים שפוגעים בילדיהם. אנשים, בניגוד לוירוסים (לפחות למיטב הבנתי) עושים עוד דברים בחייהם חוץ מאשר לשאוף להתרבות ולכן העובדה שמישהו מסתכל עלי ורואה בי רק אובייקט התרבותי מציקה לי. אם זה מציק גם לאי-אילו וירוסים הם מוזמנים לציין זאת בעצמם. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאת טועה. אם הוא היה רואה בך רק ''אובייקט התרבותי'' (הייתי צריך לקרא את זה כדי להתיגבר על הדו-משמעותיות) אז באמת הייתם נשארים ברמה של הווירוסים (והדתיים). אבל מכיוון שהוא רוצה ''לשכב'', ברור שבזה את הופכת להיות עבורו לאובייקט אופטימלי של אורגזמה. כאן כבר יצאנו מהתחום החייתי-אוטומטי ועברנו לתוצרי ההבנה התרבותית, וליכולת שלנו לחרוג מההביולוגיה באמצעות פנטזיה או סימולציה. השאיפה אל משהו שאפשר לדמיין אותו, כמו לשכב עם נשים בשביל האורגזמה, לעומת ציות לדחפים שאין לנו שליטה עליהם, שזה אורגזמה בשביל רביה. אבל אם השאיפה שלו הוא תוצר של התרבות, השאלה היא אם צריך או אפשר לנתק אלמנט תרבותי אחד (''להשכיב'') מאלמנטים תרבותיים אחרים, כמו התחשבות בזולת, ריסון, או שהאדם איננו אמצעי. |
|
||||
|
||||
''לעומת ציות לדחפים שאין לנו שליטה עליהם, שזה אורגזמה בשביל רביה''. אוה לא. ''דחפים שאין שליטה עליהם'' זה ודאי לא בשביל רבייה. לפחות לא אצל החיות. |
|
||||
|
||||
"הווירוסים והדתיים"?!? |
|
||||
|
||||
ה''בדיחה'' הזו לגבי דתיים היא כל כך דוחה, שהיא אומרת הרבה יותר עליך מכל דבר אחר שכתבת באייל. |
|
||||
|
||||
זאת ועוד, הדתיים שאני מכיר שונים מאוד מהדימוי שכנראה מצטייר בראשך. ההערכה והחיבה ההדדית הן כאלו שניתן רק לקנא בהן, ונדיר למצוא שכמותן אצל חילונים. ולבסוף, הייתי שמח רון, לשמוע את דעתך על תגובה זהה לשלך, מלבד שהמילה ''דתיים'' הוחלפה במילה ''ערבים''. |
|
||||
|
||||
צודק. החלף דתיים בדת. |
|
||||
|
||||
<גלגול עיניים> |
|
||||
|
||||
זה המקום לשאול - האם יש מישהו שעושה זאת ליטרלית? |
|
||||
|
||||
<אנחה> <נענוע ראש ימינה שמאלה באיטיות/> <אנחה/> |
|
||||
|
||||
==הייתם נשארים ברמה של הווירוסים (והדתיים) ואחרי הערות כאלו, אתם הליברלים מהחוף המזרחי מתפלאים שהרוב באמריקה מתעב אתכם, ולא יצביע עבור המועמדים שלכם אפילו אם הם יבטיחו את השמיים. |
|
||||
|
||||
חרמפפף |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הקשר (וגם קיבלתי את הגערה המוצדקת של החלמוני ותיקנתי את ההתחלקות שלי), אבל אם אתה באמת מתעניין בדפוסי ההצבעה בארה''ב הסטטיסטיקה לא עומדת לצידך. |
|
||||
|
||||
נו, גם זה סוג של תיקון. "מישהו צריך לטפל בעכברושים וביהודים האלה." "איך אתה מדבר?!" "נכון, סליחה. בעכברושים וביהדות". |
|
||||
|
||||
נו, קצת הגזמת בפרשנות, יכולת פשוט לבקש קודם הסבר. אבל אני יכול להאשים את רק את עצמי. בכ"א, כבר מזמן טענתי שיש ביחס של הדת (יהודית, נוצרית וכו') למין ורביה אלמנטים חזקים ששואפים לשמור על הפן הכי בסיסי "החייתי" של האדם. ז"א, התיפקוד הביולוגי מקבל עדיפות מכרעת ע"פ היכולת של בני האדם ליצור תפיסות מופשטות וכך להעשיר (וגם לקדם, לטעמי) את חיי האדם. הדת למשל מתנגדת להפלות, רואה את תפקיד האישה כמכשיר להולדת צאצאים, ובכלל מדכאה אידאולוגית את המיניות בכלל ואת חווית הקירבה המינית בין שני בני אדם. כולנו שמענו (ואני גם מכיר) על מקרים של בחורות צעירות שכל שנתיים שלוש יולדות, אפילו במחיר של סיכון בריאותי (כשהרב פוסק בעניין), ועל עניני צניעות וכו', חוקי נידה וזוהמה ועוד (שוב, לא בדיוק דברים שיחודיים ליהדות). במסגרת הטענה המקורית שהועלתה למעלה, שוירוסים פשוט מצייתים לצו ביולוגי, רציתי לציין שהאלמנטים האלה שבדת גם מצמצמים את החירות וכושר המחשבה האנושי לתיפקוד הביולוגי הבסיסי ביותר. כמובן שתמצא הגות דתית שחורגת (או מתרצת?) מהאבחנה הנ"ל, אבל אני לא בטוח שזה משנה כל כך לאדם הממוצע שבא במגע עם חוקים וציוויים דתיים בנושאי מין ורביה בחיי היום יום. |
|
||||
|
||||
ראשית, עם כל ההסברים, קשה לי להבין איך ניתן בחצי היסח הדעת לקטלג קבוצת בני אדם יחד עם וירוסים מבלי שתידלק נורת אזהרה אדומה במוח. לגבי עצם הטענה שלך, היא קצת משונה בעיני. ראשית, אתה כורך ביחד דתות שונות שהיחס שלהן לנושא הזה שונה מקצה לקצה (נצרות ויהדות). שנית, אתה קובע קביעות שהבסיס שלהן לא ברור לי ("הדת רואה את תפקיד האישה כמכשיר להולדת צאצאים", למשל). שלישית, דבריך נראים לי קצת סותרים אלו את אלו. למשל, אם הדת מקדשת את התפקוד הביולוגי ורואה את האישה כמכונה לייצור צאצאים היית מצפה שהיא לא "תדכא אידאולוגית את המיניות בכלל ואת חווית הקירבה המינית" אלא להיפך, תעודד אותם על חשבון צדדים אחרים של הזוגיות; הרי הקירבה המינית היא בדיוק התפקוד הביולוגי שאתה מדבר עליו. לכאורה דווקא אם אתה מדכא את האספקט המיני, מגביל אותו לתקופות מסוימות וכיו"ב אתה מאפשר במקום זה "ליצור תפיסות מופשטות" (לא שאני מבין מה זה אומר בזוגיות; עד כמה שאני מכיר זוגיות היא דווקא ענין קונקרטי למדי שעוסק באנשים ממשיים ולא ברעיונות, וההפשטה היחידה שמתקיימת שם לא מתקיימת בראש). אני גם לא סבור שהאלמנטים האלה מגבילים במיוחד את כושר המחשבה, ואני מכיר מספיק זוגות דתיים וחרדיים כדי לדעת המחשבה שלהם בוודאי לא "מוגבלת לתפקוד הביולוגי הבסיסי ביותר". |
|
||||
|
||||
טוב, התאוריה הזו איננה משנה סדורה ובטח תוכל לשפר אותה עם תיקונים והתאמות. |
|
||||
|
||||
מנקודת המבט שלי, היהדות דווקא הולכת על חבל דק בין ה''טבע'' ל''תרבות-דת''. לו היתה רק מקדשת את ה''טבעי-חייתי'' בלי להוסיף לו נופך תרבותי, היא היתה ''פגאנית'' או אף ''ברברית'' (המושגים במרכאות כדי לרמז על מובנם השגור ולא להגדיר מחדש). בנוסף, יש הרבה אספקטים שבהם היא מתירה לאדם הרבה יותר להתחבר לטבעו מאשר הנצרות למשל. |
|
||||
|
||||
כדאי שתבין מה הקשר. התחלקויות כאלה חושפות את היחס המבזה והאדנותי ''שלכם'' אל השדרות הרחבות של העם, אשר (לא עלינו) מאמינות בבורא עולם. לדעתי, הגישה הזו - שהיא ברובה תת הכרתית ולא מילולית - משניאה ''אתכם'' ומרחיקה את האג'נדות החביבות עליכם מכלל מימוש. והתנצלויות בדיעבד, כגון ''סליחה שקראנו לכם צ'חצ'חים'', לא עוזרות. הבעיה העיקרית אינה המילים, אלא המחשבה שמאחוריהן. |
|
||||
|
||||
""שלכם"" - אפשר הסבר? "והתנצלויות בדיעבד, כגון 'סליחה שקראנו לכם צ'חצ'חים', לא עוזרות. הבעיה העיקרית אינה המילים, אלא המחשבה שמאחוריהן." - התנצלויות כאלו רק מחממות אותי יותר. |
|
||||
|
||||
''שלכם'', בהקשר הזה, מתייחס לחילונים משכילים מן החוף המזרחי של אמריקה, שרואים את עצמם כליברלים המקבלים את ''האחר'', אבל בזים ל''אדומי העורף'', למי שלא רוצה לממן את הפרויקט הפדרלי החביב עליהם, או ל''דוסים'' מהמערב התיכון. |
|
||||
|
||||
אל תיתן לי להפריע לך להתעמק בתאוריות מעמקים שונות. |
|
||||
|
||||
אתה לא מפריע. להיפך. השיחה מדגימה לי יפה איך ליברל בעיני עצמו, שמלוא כל הארץ כבודו, לא מעניק שום מרחב לגיטימי לתפישות עולם שונות משלו. |
|
||||
|
||||
סליחה על ההתערבות בדיון הכה חשוב... אבל חשבת פעם על היתרונות והחסרנות של סמנטיקה והאם היא מועילה או גורעת מאדם (בייחוד אינטיליגנט) |
|
||||
|
||||
עכש''י סמנטיקה זה המובן מחוץ להקשר. אני לא יודע אם זה עוזר לך או לא. |
|
||||
|
||||
"סמנטיקה זה המובן מחוץ להקשר"? אין כל כך דבר כזה, משמעות מחוץ להקשר. |
|
||||
|
||||
לקוח לברמנית: "מה השעה?" מלצר מזדמן: "עשר ועשרים." ברמנית: "הנה עוד כוס בירה." |
|
||||
|
||||
''המכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המכמורת. המלכודת קיימת עבור הארנבת. משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת. מילים קיימות עבור המשמעות. משתפסת את המשמעות אתה יכול לשכוח את המילים. מי ייתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה'' (צ'ואנג טסה) אולי הוא הצליח להסביר את זה יותר טוב ממני... |
|
||||
|
||||
וואו. כיף לראות עוד אנשים מצטטים אותו. |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש כאן בילבול לא מודע של תחומים, ואני לא כל כך מבין מדוע ההתעקשות (אבל אני מנחש). תראי, כשאדם1 מעונין בהזדווגות בלבד, פרטנרים פוטנציילים נמדדים עפ"י תכונות פיזיות בלבד. אם את רוצה לקרוא לזה "אובייקט" אז בסדר, אבל זה מה שזה, לא חשוב איך תקראי לזה: בחינת *אדם* לפי פרמטרים מיניים בלבד. כשאדם מעונין בהזדווגות *ו*במציאת בן זוג, אז הוא בודק גם פרמטרים אחרים, (ואז, כנראה, את לא מרגישה כאובייקט). וכשהוא מעונין בעיקר במציאת בן זוג, התכונות הפיזיות יכולות אפילו להיות משניות. זו לדעתי הנקודה שבה נמצא הגזע האנושי כרגע, ואני לא רואה שום סיבה להתרעם על כך. האם את מתנהגת באופן שונה? 1 בהתחלה כתבתי "דורפל", אבל אני באמת לא יכול לדעת... |
|
||||
|
||||
1 אני אדם. יש לי מסמך ממשרד הפנים שמעיד על כך. |
|
||||
|
||||
באיזה מסמך אתה מוגדר כ"אדם"??? |
|
||||
|
||||
בתעודת הזהות ובתעודת הלידה. |
|
||||
|
||||
גם לא כתוב שם שיש לי את הזכות להצביע בבחירות לכנסת. יש דברים שמשתמעים מעצם הנפקת התעודה. |
|
||||
|
||||
וואו. לא עלה בדעתי. |
|
||||
|
||||
שאלת, עניתי. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין, אבל שיהיה. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי שרציתי לשאול למשמעות הניק שלך.. |
|
||||
|
||||
הגולם האתאיסט/אגנוסטיקן מעולם הדיסק. (לנובי נובס, דרך אגב, יש תעודה שמעידה שהוא אדם. מעניין אם הוא קיבל אותה מיוזמתו, או עקב דאגתם של גזעים אחרים לשמם הטוב.) |
|
||||
|
||||
אין? |
|
||||
|
||||
ודאי שיש. האדם איננו מדביק וירוסים. |
|
||||
|
||||
"לשכב עם כל מה שזז" הוא ביטוי נפוץ ומשעשע. "לשכב עם כל בחורה שאני מוצא מושכת (או גבר, אם זה יקרה, למרות שהסבירות מאוד נמוכה לדעתי, ובגילי כבר לא צפויות לי הפתעות בתחום הזה, מה גם שמאז ומעולם הייתי מאוד ישר עם עצמי) ושמוצאת (או מוצא - אבל שוב, זה לא סביר) אותי מושך בחזרה, ושאיננה במקרה נשואה, קתולית או חולת איידס" - לא. אני לא מבין איזה הבדל את מוצאת בין השניים, אבל לפני כן - אני לא מכיר אף אדם שיחתום על הראשון, אלא אם הוא קורא אותו בתור השני - הקריאה הסבירה, עד שאת יוצרת דיכוטומיה בין השניים. אבל נחזור לנושאנו החדש - מה ההבדל, ולמה הוא כל כך משמעותי לך? |
|
||||
|
||||
אגב, למה "בחורה רנדומלית" מפריע לך יותר מאשר "בחורה שאני נמשך אליה כי היא יפה"? עדיין הגבר לא רוצה אותה כי היא בת-שיח מעניינת ומרחיבת אופקים אלא רק בגלל כמה איפיונים גנטיים חסרי משמעות - סימטריה של הפנים, חלקות של העור וכיו"ב. למה זה יותר טוב? |
|
||||
|
||||
מראה חיצוני הוא חלק ממי שאני. כמו הקול, הריח ושאר התכונות שלי - בפנים ובחוץ. למה עיניים חומות חסרות משמעות יותר מאשר קול נעים? למה היכולת לספר בדיחות (מוצלחות!) בפומבי חשובה יותר מההבנה איך צריך להתלבש לאותו המקום? "בחורה רנדומלית" מצמצם אותי לעובדה שאני נקבה. לעומת זאת אם מישהו נמשך אלי כי אני יפה (או מכל מיני סיבות אחרות), זה היופי *שלי* שהוא נמשך אליו, ואחרים לא. זו *אני* הקונקרטית שהוא רוצה. יכול להיות שאני אחשוב שמדובר באדם שטחי, אבל זה כבר עניין אחר (ומעבר לכך, אני לא חושבת שמשיכה קשורה רק ביופי. משיכה קשורה באלף דברים שבנאדם משדר כלפי חוץ ומראה חיצוני, שהוא לא בהכרח "יפה" הוא רק אחד מהם). |
|
||||
|
||||
אין ספק שמראה חיצוני הוא חלק ממי שאת, אבל אם X אומר "אני רוצה לשכב עם נשים יפות" הוא לא מתיחס אליך באופן אישי יותר ממי שאומר "אני רוצה לשכב עם אישה, נקודה". לפחות, לא יותר ממי שאומר "אני רוצה לשכב עם נשים מעל גובה 1.75". מבחינתו את יכולה להיות מבריקה ונחמדה וסטודנטית למשפטים, אבל הפרמטר היחיד הקובע אם את מושכת אותו יותר ממיס סאות' קרוליינה לנוער (http://www.youtube.com/watch?v=lj3iNxZ8Dww) הוא החיצוני. אני לא רואה למה התייחסות כזו הופכת אותך פחות לאובייקט מיני בלבד מההתייחסות הקודמת. |
|
||||
|
||||
שיש גברים מאוד סטרייטים, וכמה שלא מנסים לשדל אותם להתלהב מאחורות שאינן מושא אהבתם, הם ממש נגעלים. זו התקפת מונוגמיה. ואגב, ''נשים נמשכות לגבר'' זה שקר שהרבה נשים הפנימו, שלמעשה הן אוהבות את חברת הגברים וכו', אבל לא נמשכות כלל, למרות היותן מוגדרות סטרייטיות |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. מה עם אליזבט הראשונה, קליאופטרה או שרי אריסון? |
|
||||
|
||||
מה עם ויקטוריה בקהאם, דיאנה או בריטני ספירס? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(סתם, נו, אני ככל הנראה מאסכולת גודול) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לפי כל מה שידוע עליה כיום, דיאנה היתה אומללה מאוד במשך רוב חייה. ישנם דברים שאפילו פופולריות ציבורית אדירה לא תוכל לפצות עליהם. |
|
||||
|
||||
מצד שני, אם הוא היה כאן, זה לא היה סקר של האייל הקורא... |
|
||||
|
||||
קח בריטני ספירס במקום (או את אחד מבעליה). |
|
||||
|
||||
חס וחלילה, איך אפשר להשוות? תראה עם מי הוא יוצא ועם מי היא... יכולתי גם להוסיף קריירה משגשגת מול קריסה פומבית משפילה, כדי לשוות לדיון אופי פחות שטחי, אבל אז הייתי חוטא לאמת. מצד שני, חבל שהוא לא כאן דווקא כדי להציב את האופציה השטחית/נהנתנית/סופר-סלבית/שוכבת עם אנג'לינה ג'ולי (מחק את המיותר) מול כל ההילה האינטלקטואלית והפילוסופית ששורה על שאר הדמויות. |
|
||||
|
||||
מרלין מונרו וצ'ארלי צ'אפלין אמורים להציב את האופציה השטחית/נהנתנית/סופר-סלבית/שוכבת עם פולט גודארד/ ג'ו דימאג'יו (מחק את המיותר)... |
|
||||
|
||||
א. בקשר למרילין - כולנו יודעים איך זה נגמר (וגם באמצע זה כנראה לא היה כל כך נפלא) ב. בקשר לצ'פלין - מי זאת פולט גודאר? ועוד הכל בשחור לבן ובלי לדבר? אם כבר שתיקות ארוכות הייתי מעדיף להיות הדלאי למה. למעשה יש לי הרגשה שלפחות במדד האושר הוא לוקח פה את כולם בהליכה (שלא לומר בישיבת חצי לוטוס). והערה נוספת - בהיותי גבר, קצת קשה לי להזדהות/להתחלף עם אישה, למשל, ג'ו דימג'יו ממש לא נראה לי אטרקטיבי, מה לעשות. |
|
||||
|
||||
א. ואיך זה יגמר אצל בראד פיט אתה יודע? (ועוד כמה שנים נגלה שגם אצלו באמצע זה לא היה כל כך נפלא) ב. הנה היא בצבע. http://cache.eb.com/eb/image?id=66282&rendTypeId... והנה עוד אחת, בשחור לבן, אבל יפה http://vargen57.unblog.fr/files/2006/08/Paulette%20G... אתה אומר שאם כבר אשה, אז עדיף לסבית? |
|
||||
|
||||
א. so far so good ב. ואיך היא נראית היום? בקיצור, עדיין מעדיף את אנג'י ולשאלתך - אכן אכן, גם להיות עם נשים1, גם להכיר את הציוד2 וגם מולטי-אורגזמות 3 1 (ויש שמועות שאנג'י עדיין רלבנטית כאן :-) 2 ראה איליין מסיינפלד בפרק שהיא מנסה 'להמיר' הומוסקסואל 3 אני חושש שרמת הדיון הולכת ויורדת... |
|
||||
|
||||
אז אולי בכלל עדיף להיות אנג'לינה ג'ולי? |
|
||||
|
||||
הגזמת, לא הייתי רוצה לדעת1 מה שיש לפסיכית הזאת בראש. כבר עדיף להיות ג'ון מלקוביץ'. 1 לחוות/להרגיש/להתמודד עם |
|
||||
|
||||
מתברר שאני ממש לא מעודכן, יש סיבה לחשוד שהיא יותר פסיכית מבראד פיט? |
|
||||
|
||||
3 הולכת ומדרימה.:) |
|
||||
|
||||
כל עוד איננה מרדימה, נסתפק בזה :-) |
|
||||
|
||||
בפרק אחד של בולשיט, כנראה שקראו לו Holier Than Thou, היה להם דברים מעניינים להגיד על האם תרזה ועל הדלאי לאמה (אבל הם לא פירטו מספיק ולא הציגו הרבה סימוכין). בפרט, שהיא הייתה סדיסטית שלא ניצלה את המיליונים שנתרמו לה כדי לשפר את איכות חייהם של מסכנים, אלא קיבצה אותם ברפתות גסיסה מבלי לאפשר למשפחותיהם לבקר אותם ומבלי להעניק להם טיפול רפואי או תזונה ראויה, ושהוא נצר למעמד כוהנים קלאסי - פרזיטים כוחניים שחיו על חשבון המעמדות הנמוכים והשפילו אותם, ושמחפשים עכשיו לחזור למעמדם עתיר הפריבילגיות, על חשבון פשוטיי העם, שלא לגמרי מופרך להאמין שעדיף להם תחת השלטון הסיני ההולך ומתרכך עם פתיחתו הבלתי ניתנת לעצירה למערב. אשר למונרו - שמעתי (בחלוף) כמה פעמים את הטענה שהיא דווקא הייתה אדם מאוד אינטיליגנטי, מה שמפריע לאפשרות להציג אותה כדוגמה לנהנתן חסר העומק. לא יודע עד כמה זה נכון, אבל פריס הילטון כנראה שהיא לא הייתה. גם צ'ארלי צ'אפלין לא בדיוק חסר כל נופך אינטלקטואלי. אז בפן הזה, הסקר מאוד לוקה בחסר. |
|
||||
|
||||
''שלא לגמרי מופרך להאמין שעדיף להם תחת השלטון הסיני ההולך ומתרכך'' - הוא אחד המשפטים היותר מופרכים ששמעתי. הכיבוש הסיני של טיבט הוא מהיותר אכזריים שקיימים כיום, כלל חיסול של כמליון טיבטים לאורך השנים, הרס אלפי מקדשים וחיסול תרבותי מתמשך של התרבות החינוך והאמונה הטיבטית. באופן דומה אולי ''לא מופרך להאמין'' שעדיף היה לאנוסי ספרד לחיות תחת האינקוויזיציה מאשר להמשיך לקיים חיים יהודיים עצמאיים, כנ''ל לגבי הארמנים בתורכיה, הכורדים בעירק ועוד כמה דוגמאות מנעימות ומיטיבות של שלטון כובש מתובל בחיסול אתני. אולי, קל וחומר - בהורדת החיסול האתני - היה עדיף להודו להישאר בשלטון אנגלי, ואולי גם לפלסטינה-א''י היה עדיף המנדט הבריטי. הרבה יותר קל לכתוב משפטים מופרכים ומופרחים מאשר אכן להאמין למשמעות שמאחוריהם. |
|
||||
|
||||
''הרס אלפי מקדשים וחיסול תרבותי מתמשך של התרבות החינוך והאמונה הטיבטית'' הוא לא דבר כל כך נורא, אם היו מחליפים אותו בתרבות, חינוך ואמונה נעלים יותר. לא כל כך מופרך לטעון ש''עדיף היה לאנוסי ספרד לחיות תחת האינקוויזיציה מאשר להמשיך לקיים חיים יהודיים עצמאיים''. וסביר למדי שלפלסטינה-א''י על תושביה היה עדיף המנדט הבריטי. |
|
||||
|
||||
והרג של מאות אלפי אנשים , לשיטתך, אינו כל כך נורא, אם מחליפים אותם באנשים נעלים יותר, אולי בעלי "תרבות, חינוך ואמונה" נעלים יותר, כשמדד ה"נעלות" כמובן יקבע על ידך (או על ידי הכובש הנאור, הטוב והמיטיב). בעצם זו בדיוק היתה תפיסתם של הספרדים בדרום אמריקה, המתיישבים בצפון אמריקה מול האינדיאנים ועוד. יוחזר האימפריאליזם הנאור! |
|
||||
|
||||
הרג של מאות אלפי אנשים הוא נורא ואיום בעיני, אבל כדאי לזכור שהכיבוש המאואיסטי של סין גרר מליוני הרוגים, ולכן קצת קשה לי להתרגש *דווקא* ממאות האלפים שבמקרה גרו בטיבט, הם לא היו טובים יותר או רעים יותר משאר קורבנות המהפכה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה מצליח להתרגש *דווקא* ממיליוני היהודים הספורים שבמקרה גרו באירופה, למרות שהם לא היו טובים או רעים יותר מעשרות מיליונים אחרים שהיו קרבנות המלחמה (בעיקר אלה שפצחו בה, לשיטתך). ועם פחות התלהמות: א. בלי קשר להתרגשות ולהשוואה בין סבלם של אלה ושל אלה, הטיעון המקורי היה שהטיבטים מאוד סובלים תחת השלטון הסיני, ומופרך לחשוב שטוב היה להם יותר לחיות בארצם השלווה ללא התערבות חיצונית. ב. מאו לא בא מבחוץ וכבש את סין, אמנם השפה סובלת זאת, אבל אין קבלת השלטון על העם שלך, וקצת בסיועו, כהן כיבוש של מדינה ריבונית אחרת וטיהור אתני של תושביה. ג. מאו היה מזמן, וגם סטלין היה מזמן, כיבוש טיבט וההתאכזרות לתושביה נמשכים מדי יום ביומו, כאן במאה העשרים ואחת. מושאי ההתרגשות שלך הם עניין אישי, אבל בקשר לפשעי העבר כנראה לא ניתן לשנות כלום, בעוד פשעי ההווה, אולי, ניתנים לדיון, מחאה, ואולי אף שינוי. התעלמות והכחשה ישפיעו על פשעי ההווה הרבה יותר מאשר על פשעי העבר. |
|
||||
|
||||
אני לא מתרגש בגלל שהם היו יהודים (ז''א אני כן, אבל זה לא שייך), אלא בגלל שהם נרצחו באופן שיטתי בגלל היותם מי שהם, להבדיל משאר ההרוגים שחלקם הגדול נהרג במלחמה עצמה. א. הטיבטים סובלים תחת הכיבוש הסיני. גם הסינים סובלים תחת הכיבוש הסיני. אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו, אבל ביננו, זה לא שהחיים בקמבודיה או ויאטנם היו כל כך כיפים. ב. ההבדל סמנטי, מה שמאו עשה בסין הוא פשע נורא לא פחות ממה שנעשה בטיבט. גם לא ברור לי למה הסינים הם העם של מאו, יש עשרות עממים סינים, אחד מהם הוא עמו של מאו, אחר הוא העם הטיבטי, לכל אחד יש תרבות קצת שונה, שפה אחרת, דת אחרת וכו'. ג. השלטון בסין הוא עדיין אותו שלטון רצחני ואכזר, מאו מת, המאואיזם לא. |
|
||||
|
||||
ג. "השלטון בסין הוא עדיין אותו שלטון רצחני ואכזר" עומד בסתירה ל- "השלטון הסיני ההולך ומתרכך עם פתיחתו הבלתי ניתנת לעצירה למערב" ולכן הטענה הראשונה שלך1 הופרכה. מ.ש.ל :-) 1 זו שהחלה ב-"לא מופרך להאמין..." |
|
||||
|
||||
איפה הסתירה? |
|
||||
|
||||
שני דברים: א. או שהוא "אותו שלטון רצחני ואכזר", ואז אינו יכול להיות גם "מתרכך והולך"1 ב. אם הוא כל כך רצחני ואכזר, כנראה לחיות תחתיו כעם כבוש זה לא כל כך נעים, ולפחות אני יכול "להאמין" ששלטונו העריץ, המדכא, המסואב והברוטלי של הדלאי למה היה עדיף לבני עמו הטיבטים. 1 במזרח קוראים לזה same same but different |
|
||||
|
||||
א. ההתרככות היא באכזריות או ברצחנות? ב. את זה תשאיר לדיון עם דורפל והאלמוני. |
|
||||
|
||||
א. אפשר לשאול את הפאנצ'ן לאמה, שנכלא בסין עם משפחתו בגיל שש ומאז לא נודעו עקבותיהם: אם הוא עדיין חי, כנראה ההתרככות היא ברצחנות, אם לא אז אולי היא באכזריות, אלא שקשה לוודא את זה. אם הוא חי, ובמשך 12 השנים בהן הן כלוא, פחת מספר העינויים שהוא ומשפחתו עוברים, אזי עלינו להסיק התרככות כפולה, גם באכזריות וגם ברצחנות. * זה קצת מזכיר את החידה הנושנה, האם תנין הוא יותר ירוק או יותר ארוך |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שהתרככות היא בקשרים עם המערב ובהגבלות הכלכליות. טעיתי? |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול את הפנצ'ן למה הוא לא עונה. |
|
||||
|
||||
כנראה שהוא כן עונה (בשורוק) :) |
|
||||
|
||||
נקווה רק שלא בעונה זו. |
|
||||
|
||||
שאז היה זוכה באנחות סוף העונה. |
|
||||
|
||||
אמרת מה השלטון הסיני עשה בעבר, לא מה הוא עושה היום. אם הוא ממשיך לעשות את אותם הדברים היום, עדכן אותי. הדוגמאות עם הארמנים והיהודים לא רלוונטיות כלל וכלל. במקרה של הטיבטים אנחנו מדברים על החלפת מעמד מדכא אחד באחר, שבמקרה הוא "חיצוני". במקרה של היהודים והארמנים, אנחנו מדברים על מעמד מדכא אחד, וזהו. איפה האלטרנטיבה? על מה אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
מצב הטיבטים בטיבט היום גרוע מתמיד. רווחה כלכלית - אולי ,אבל בעיקר לסינים שמציפים את טיבט והופכים שם לרוב. אלפי טיבטים עצורים בגולאגים בתנאים לא אנושיים. מדובר על ג'נוסייד תרבותי- לא ניתן ללמוד טיבטית בבתי הספר, לא ניתן לקבל משרות ציבוריות על בסיס ידיעת טיבטית, אין חופש פולחן- צריך רשיון להיות נזירץ והכי מגוחך הוא החוק החדש של הסינים כדי להיות מורה שהתגלגל מחדש צריך לקבל רשיון מיוחד מהשלטונות. הדלאי למה הוא המנהיג הנערץ של הטיבטים גם היום- וזה ממקור ראשון בביקורי האחרון בטיבט מלפני שנתיים. 50 שנים של דיכוי אכזרי לא מחקו את הרגשות העזים שחשים הטיבטים כלפיו. על החזקת תמונתו אתה צפוי ל-5 שנות מאסר. לגבי סוגיית מעמד מדכא- אינך מבין את המבנה החברתי של החברה הטיבטית במחצית המאה ה-20 וגם הסינים לא הבינו- . ונניח שהיה דיכוי פאודלי- הוא נגמר, נניח הודות לסינים. עכשיו שחררו את הטיבטים ותנו להם לחיות את חייהם!!! |
|
||||
|
||||
רוב האנשים כאן מסמלים "הצלחה" כזאת או אחרת, אבל האם לא כדאי היה להוסיף אופציה של מישהו שמסמל יותר "אושר" מאשר הצלחה? ואם כבר בחרנו במישהו מאושר, האם הייתם בוחרים במישהו שהאושר שלו הוא, כביכול, "פשוט" (נגיד, שכן שלכם, זה שיש לו מספיק כסף לקנות את הדברים שהוא באמת צריך, אשה טובה שאוהבת אותו, ילדים מוכשרים ללא בעיות, בריאות, חברים, עבודה וכו') או מישהו שהאושר שלו הוא יוצא דופן (נגיד, יו הפנר, שמזיין, או יכול לזיין, כל יום שתי שפנפנות, ולא צריך לדאוג לגבי דברים יומיומיים כמו כסף, בגדים או מחזור של האשה). חוץ מזה, האם בשביל להיות מאושר הייתם מוותרים על חלק מהמורכבות שלכם? זה רק נדמה לי או שלאנשים פשוטים יש חיים קלים ומאושרים יותר? |
|
||||
|
||||
חרממפ על האפשרות להתחלף עם אנשים מתעשיית הפורנו. |
|
||||
|
||||
זה רק נדמה לך. אני חושבת שיו הפנר מרגיש הרבה פחות מאושר ממה שנדמה לך. אז הוא יכול לבחור לו פרטנריות כאוות נפשו (כמעט), ואין לו בעיות פרנסה מיידיות, אבל סביר שיש לו צרבת, היועץ הפיננסי שלו מעצבן אותו, הילדים שלו אמרו לו אתמול כמה דברים לא נעימים וכולי. זה תקף לא רק לגבי הפנר אלא לגבי כל מי שנראה לך שיש לו כל מה שהיית רוצה. הכישרון/יכולת להיות מאושר הם עניין נפרד מהתנאים המינימליים שלדעתך בונים אושר. |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שאין *שום* הבדל בין רמות האושר של אנשים לפי מצבם בחיים מעבר לאיזשהו מינימום של אוכל, קורת גג ופרטנר מיני פעמיים בשבוע. אני מאמין, לדוגמה, שרוב האנשים היו יותר מאושרים אם היית משדרגת את מצבם בחיים רק בפרמטר הבא - שמכריהם היו חולקים להם כבוד, מתייעצים בהם, ובאופן כללי, נותנים להם את ההרגשה שהם חשובים, ושאי-אפשר בלעדיהם. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאין שום הבדל, רק שהוא לא נגזר בהכרח מקיום אותם תנאים (בהנחה שהם קיימים). אני מאמינה שאתה משליך מעצמך בממדים היסטריים על האנושות כולה. מי אמר שכולם רוצים כבוד והכרה? |
|
||||
|
||||
כלומר, מי אמר שהאושר של כולם תלוי בעיקר בכבוד והכרה פומבית? |
|
||||
|
||||
שימי לב לניסוח שלי. אמרתי שלדעתי רוב האנשים יחיו באושר יותר גדול אם תשאירי אותם באותם החיים, ותוסיפי עוד כבוד והזדקקות בלתי-מעיקה מהסובבים המידיים. לא דיברתי על הכרה פומבית. אני לא מכיר מישהו שלא נהנה לדעת שבני משפחתו וחבריו חושבים שהוא חכם, ושהם לא יכולים בלעדיו. |
|
||||
|
||||
נו, אז? אותו הדבר יכולתי להגיד על אהבה, או על יכולת ביטוי, או על כישרון יצירתי, או על הרבה פרמטרים אחרים. אני יכולה גם לחשוב על מצב מתמיד שבו כבוד יכול להוסיף לחוסר אושר ("כולם מכבדים אותי ומחשיבים את דעתי, למה אני לא יכול למצוא אהבה?" או "כולם מכבדים אותי, איך הם יגיבו כשיגלו שלא הצלחתי אפילו להוציא רשיון נהיגה?") מלבד זאת, אתה שוב מבלבל בין הערכה עצמית לבין אושר. |
|
||||
|
||||
"נו, אז? אותו הדבר יכולתי להגיד על אהבה, או על יכולת ביטוי" - נכון מאוד, אז בשביל מה ה"נו, אז?"? "'כולם מכבדים אותי ומחשיבים את דעתי, למה אני לא יכול למצוא אהבה?" - מה, את חושבת שאם לא היו מכבדים אותו, הוא דווקא היה מקבל את חוסר נאהבותו ביותר שלוות נפש?! מצטער, אני ממש לא קונה את הדוגמה הזאת, וגם לא את הטיעון כולו, שכבוד יכול לגרוע מהאושר. הלחץ שנובע מהפחד לאבד את הכבוד - כן. הכבוד עצמו - לא. אני לא מבלבל. השניים לא נפרדים. |
|
||||
|
||||
"נו, אז", כי לכן הפרמטר "כבוד" הופך להיות רק עוד אחד בשורת פרמטרים שיש להם סיכוי מסוים לשפר את הרגשתו של האדם כלפי עצמו. אני מנסה לומר שדווקא כבוד מהזולת, כשמתגלה חסר במחלקה1 אחרת בחיים, עלול לגרום לתחושת דיסוננס ותסכול, בגלל הציפיות הגבוהות שהוא מביא איתו (מהאדם עצמו או מהזולת). 1 הנה אנגליזם שאני מחבבת. |
|
||||
|
||||
נו? הרי נתתי את הכבוד כדוגמה לעוד פרמטר כזה. אני לא מסכים עם הדוגמה. לדעתי, כבוד (למשל) יכול לכפר על חוסר במחלקת חיי האהבה, ולא יכול לגרום לניפוח ציפיות. מקסימום, ניפוח ציפיות זמני - עד עכשיו מצבך לא היה משביע רצון, ועם השינוי שבא בתחום אחר, חשבת שגם כאן יבוא שיפור, אך לא בא. לא מגדיל את מפח הנפש, אני חושב. |
|
||||
|
||||
חזרתי לקרוא את כל הפתיל, והבנתי שאנחנו מתווכחים על הסעיף הלא נכון... מה שניסיתי לומר ב תגובה 456191 הוא פשוט שמעבר לתנאים הפיזיים המיידיים, גם כבוד, אהבה, הכרה וכולי לא ישפרו את תחושת האושר של האדם, אם הוא לא ניחן בכישרון פשוט להיות מאושר. לא דיברו פה פעם על כהנמן וטברסקי? לגבי שאר תגובתך - מניחה שזה עניין אישי. כל האפשרויות קיימות, והצבעתי על אחת מהן. |
|
||||
|
||||
אני מכירה אישה שמכריה (וגם בני משפחתה) חולקים לה כבוד רב, מתייעצים אתה ונותנים לה תחושה ברורה שהיא חשובה ואי אפשר בלעדיה. אבל היא לא מצליחה לישון בלילות. והיא מאוד לא מאושרת. |
|
||||
|
||||
את מביאה דוגמה נגדית לטענה שלא העלתי. *לא* אמרתי שכל מי שחולקים לו כבוד הוא מאושר. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את הפנר אישית, ונראה לי שגם את לא ממש. נראה לי שהפנר הוא אחד שכן יודע להנות ממה שיש לו (כסף, נשים...), ולא לסבול ממה שיש לו (צרבת, ילדה מעצבנת...). אבל גם אם לא, עדיין, השאלה שלי נשארת זהה, רק תחליפי את הפנר במישהו אחר, נגיד דיויד בקהאם. |
|
||||
|
||||
לשנינו אין יכולת להיכנס לראש של הפנר או בקהאם, אבל אני עדיין חושבת שהנתונים ה''אובייקטיביים'' (מעבר לרמה מינימלית מסוימת שלא נקבע בדיון זה) לא מספיקים כדי להרגיש אדם מאושר. מכל מקום, סיפורים מה''סאן'' הם לא בסיס לקביעות כאלה. אולי כן אפשר לדלות כמה פרטים מאוטוביוגרפיות של חבר'ה כאלה, אבל גם הן בטח מסוננות כהוגן. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל הנתונים האלה הם כל מה שיש לנו. מה, לדעתך, צריך כדאי להפוך אדם למאושר? מה צריך כדאי לקבוע שאדם הוא מאושר? |
|
||||
|
||||
קיוויתי שעד שאחזור מהנופש איזה אייל חרוץ ישים קישור לדיון בתורת כהנמן וטברסקי, אבל זה לא קרה :-) |
|
||||
|
||||
לאנס ארמסטרונג? עם הסרטן והגרורות בגיל 25 והניתוחים בראש והכימו? לא תודה, גם לא תמורת התובנות הפילוסופיות המופלאות שמחלות, קשיים ואסונות מביאים איתם וגם לא בעבור ההישגים הספורטיביים שהוא הגיע אליהם, נדירים ככל שיהיו. |
|
||||
|
||||
כמובן שגודול. איזו מין שאלה זו? |
|
||||
|
||||
בונובו! |
|
||||
|
||||
לא התכוונת להגיד "בונובו! הפסדת!!!" ? :) |
|
||||
|
||||
אה, אז אני לא הזכר היחיד שחשב גודול. זה גם יאפשר לחוות דברים לשם שינוי בתור אישה (אם כי עם שימפנזים). |
|
||||
|
||||
או, איך אומרים באנגלית "קבוצת גורילות". |
|
||||
|
||||
כל מי שלא נולד אחרי מלחה"ע ה-2 נפסל מראש. אני השתגעתי לרכב על סוסים וחמורים? להיזהר כל החיים ממחלות ילדים? לעשות מקלחת רק פעם בחצי שנה? פעם החיים היו עבודה קשה, אפילו לעשירים ולמפורסמים. אז מי נשאר בכלל? ביל גייטס? יכול להיות מעניין אבל מייגע. לאנס ארמסטרונג? בשביל מה להכניס ראש בריא למיטה חולה? תאמינו לי, רק קוסטנזה. |
|
||||
|
||||
אבל עם תנאים. הידע שלי עליה מתבסס על מחקר מדעי נרחב (הספר "בדהרה" של דבורה עומר שקראתי לפני עשרים שנה בערך) - הייתי רוצה את התכונות והיכולות שלה, אבל ייקחני השד אם הייתי רוצה להיות אומללה כל כך. ובאמת, רוב הסיכויים שהייתי מצביעה לדמות שהיא פחות מושגת (accomplished), אבל יותר מאושרת. |
|
||||
|
||||
כפי שפעם כבר נאמר פה, אני לא מעונין לחיות בתקופה שקדמה להמצאת רופא השינים. לכן האופציה של שלמה\פרעה ושל מישהו מתקופת המלחמות הפוניות (לא החלטתי מאיזה צד) יורדות. נראה לי שאני אלך על זה שהמציא את הטרנזיסטור, ואשמור את הפטנט לעצמי. |
|
||||
|
||||
''זה שהמציא את הטרנזיסטור'' היו למעשה שלושה (שוקלי, בארדין ובראטיין). לכן יש לו שלוש רגליים. |
|
||||
|
||||
מה פתאום. זה על שם להקת בלוז צרפתית עם הזמרות קולט, פולט והבסיסט שלהן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המצאת רופא השיניים זה ממש לא נקודת הזמן הנכונה. המצאת ההרדמה המקומית בטיפולי שיניים זה המינימום הדרוש. |
|
||||
|
||||
באופן לא מפתיע, התשובה המובילה היא לא מתחלף - הכי טוב לי עם חיי שלי. קודם כל, חלק ניכר מהאופציות המוצעות הן של אנשים שכבר אינם בין החיים, מה שהופך את האופציה ללא מפתה. אבל מעבר לכך - מוכר הסיפור על פגישתו של אלכסנדר מוקדון עם דיוגנס. אלכסנדר כל כך התרשם מהאיש בחבית, עד שאמר ''אלמלא הייתי אלכסנדר, הייתי מבקש להיות דיוגנס''. על כך השיב דיוגנס ''אלמלא הייתי דיוגנס, הייתי מבקש להיות דיוגנס''. |
|
||||
|
||||
אני בכל זאת הייתי מתחלפת - עם אגתה כריסטי. מה רע בחיים ארוכים, מרתקים ומצליחים כשלה? |
|
||||
|
||||
התשובה של דיוגנס מעוררת את השאלה הבאה: האם היית מתחלף עם *עצמך* בעבר. דהיינו, האם היית נכנס למצבך וגופך בעבר עם הידע שיש לך היום, כדי לתקן את הטעויות המרכזיות שעשית ולנצל את ההזדמנויות שהחמצת מאז? |
|
||||
|
||||
אם אתה מפנה את השאלה אלי, אז ללא היסוס: כן. |
|
||||
|
||||
מה, אתה לא? |
|
||||
|
||||
לא יודע. נראה לי קצת מיותר. גם היום אני ממשיך לעשות טעויות ולהחמיץ (בגדול) הזדמנויות, ואני די מודע לכך. אז אם זה באמת חשוב, אני יכול לשנות את ההתנהגות שלי כיום במקום לשקוע בפנטזיות על ''מה היה אם'' בעבר. |
|
||||
|
||||
ואם השאלה לא היתה "או-או"? (או עבר או עתיד)? אגב, האם באמת נכון שבכל רגע נתון אתה יודע מעט פחות מאשר ברגע שבא אחריו? אולי זה להפך - אולי יש דברים שידענו ואיבדנו? (תמימות, להט, הומור, אמון...) |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא בדיוק "או-או" (כי כאן התשובה ברורה), אלא "האם כיף לפנטז (על חזרה לעבר ושינויו)?". וכאן, יש לי איזו הרגשה של תפלות הפנטזיה ואפילו התקוממות פנימית, כי אני מרגיש שאני חוזר על אותם מישגים בהווה. אז מה הטעם לחזור לעבר כשאני יכול לשנות את ההווה? אמנם יש דברים שאיבדתי לתמיד, כמו אנשים שעשיתי טעויות ביחסים איתם ואני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה, אבל במיקרים כאלה אני מרגיש בעיקר כעס על עצמי ואפילו בושה, וזה הופך את הפנטזיה למציקה ולא-נוחה מדי. אני לא מרגיש שאיבדתי (בעצמי) דברים שאני מצר עליהם. תמימות לא נראית לי כזה שוס, נדמה לי שהיום אני מסוגל לתת יותר אמון מבעבר, ואני לא מרגיש שאיבדתי להט אם כי למדתי לתחום אותו קצת. מה איתך? השאלה הזאת מגיעה מהרגשה כזאת? |
|
||||
|
||||
טוב, לא התכוונתי לפנטזיה אלא לרעיון האפשרות של חזרה ממש (אם קוסם יציע לך לחזור בזמן וכולי). אבל בזמן שאני כותבת את זה ההבדל לא ממש ברור לי. ואם אתה אומר שהמחשבה על אפשרות כזו גוררת את האדם לפנטזיות עקרות, גם זה נכון :-) אצלי, אם משהו הלך לאיבוד במשך השנים, הוא הזמן והמרחב הפתוח. גדלה המודעות להצטמצמות המתמדת לתוך אפשרות אחת בעץ האפשרויות, אבל זה מן הסתם מפני שנרשמו הרבה יותר הצטמצמויות כאלה מאשר לפני 15 שנה למשל. זה עדיין לא אומר שלא נוכל לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אני מקווה. השאלה הזו מגיעה מסקרנות פשוטה. אם כי חוויתי לא פעם "הרגשה כזאת": |
|
||||
|
||||
בלוזים יפים. האם את יודעת לנגן? עכשיו, כשאת מעלה את זה, המודעות להצטמצמות המתמדת קיימת גם אצלי. אבל בד"כ אני לא חווה אותה כאבדן. היא מקנה גם סוג של ביטחון - אני יודע יותר מי אני ומי אני לא, ולאיזה כיוונים מעניין אותי להתקדם מכאן. ברור שאפשר לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אבל למי יש כוח. |
|
||||
|
||||
לא, לצערי (עוד הצטמצמות). יפה שאתה מציג את הצד האופטימי של העניין. מעניין מה יוצר ראייה טראגית-מלודרמטית-קתרטית כמו שלי (אני תיכף יוצאת לנופש, לקרוע איזה בית הבראה לקשישים, יהיה לי על מה לחשוב שם). |
|
||||
|
||||
אלכ הצטמצמות. לא נראה לי כזאת בעיה ללמוד בלוז פשוט (וגם Stormy Monday כמובן). חכי קצת ועוד מעט נועם יוכל כבר להראות לך. |
|
||||
|
||||
לאלתר גם אני יודעת :-) |
|
||||
|
||||
ודאי עוד לא הגעת לגיל שבו הרצון הזה הוא כמעט טריוויאלי... |
|
||||
|
||||
איזה גיל זה? שאני אדע להתכונן. |
|
||||
|
||||
זה לא גיל אחיד לכולם. איפה שהוא בין 30 ל-50... |
|
||||
|
||||
זו עוד פנטזיה שלי - לחזור לילדות, אבל עם הידע של היום. חשבתי בזמנו לכתוב על זה ספר, ועכשיו יש לי גם תירוץ לעצלנות שלי - מסתבר שאחרים כבר חשבו על זה. |
|
||||
|
||||
אז מה אם אחרים כבר חשבו על זה? יש הרבה מאוד ספרים טובים עם אותו רעיון בסיסי ואפילו עם דפוס עלילה דומה. קורא אחד כבר יש לך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזאת פנטזיה סטנדרטית, גם אני חוטא בזה לפעמים אבל כשאני פורט לפרוטות את הפנטזיה ( דבר מסוכן לפנטזיות) אני מבין שלא הייתי מסוגל לסבול את השיעמום ואת ההשפלה של להיות ילד עם מנטליות של בוגר. באחד מהספרים של בסטר יש בדיוק סיטואציה כזאת, כאשר הדמות שחוזרת לילדות עם הידע וכולי נתקלת שוב בבריון הכיתתי, ולאחר שהוא מנתח מבחינה פסיכולוגית את התיסכולים שגורמים לבריון להיות בריון, הבריון מכסח לו את הצורה (או משהו כזה. אני כבר לא זוכר). |
|
||||
|
||||
בסטר מה? היופי של הפנטזיה מבחינתי הוא שעדיין יש קשיים, אבל יש דרכים חדשות לטפל בהן. לנתח פסיכולוגית את הבריון אני יכול באותה מידה בדיעבד - עם אותן התוצאות. פעילות עקרה שכזאת היא ממש לא הסגנון שלי. התעסקות עם בריונים היא לא הכיוון הסטנדרטי שלי בפנטזיה, אבל אם הייתה, הסגנון שלי היה יותר בכיוון של לגנוב סכין מאבא שלי, להחביא אותה בתיק של הבריון, ולהתלונן למנהלת שהוא איים איתה עליי. אם אני מרגיש יצירתי במיוחד, אני גונב לו ביום הקודם כמה מחברות, מקשקש בהן משהו שיציג אותו כמטורף מושלם, ואז מחזיר אותן לתיק שלו ביחד עם הסכין. |
|
||||
|
||||
אאל"ט הסיטואציה שתיארתי מתוארת כאן: בכל אופן לחלק מהסוגיות יש פתרונות מהסוג שתארת, אבל לשבת שוב בכל שיעורי ההיסטוריה המשמימים (סליחה איציק) ולקום לכל שעות האפס? מצד שני, אולי אני הייתי מעיז להתפלח מהשיעורים הללו, או מנסה קצת יותר ברצינות להתחיל עם בחורות שלא האמנתי שיהיה לי סיכוי איתן. |
|
||||
|
||||
אתה ילד קטן שיודע לפתע אנגלית כשפת אם ומתמטיקה ברמה של תואר ראשון. אפילו הטמבלים ממערכת החינוך שלנו יקלטו שאין טעם להשאיר אותך ביסודי או בתיכון. אם כבר, בעיה גדולה שעשויה לצוץ לך היא מצד ההורים - לא בלתי סביר שבסביבות גיל העשרים הם הפסיקו לנסות לשלוט בחייך מחוסר יכולת, לא מחוסר רצון. אתה מוצא את עצמך עם מוח של בן חמישים, מקבל הוראות מבני שלושים וחמש. נשמע לי יותר בעייתי מלחטוף פה ושם מכות מאיזה שמוק1. דרך אגב, אם הייתי חוזר ככה לעבר, כנראה שההתנהגות שלי, בכל הנוגע להתעסקות עם בריונים, הורים ומורות, הייתה הרבה יותר... טוטאלית. אבל אולי זה רק בגלל שאני עסוק כרגע בלדמיין את הסיטואציה, ולא בלחיות אותה. --- 1 בהתחלה כתבתי "אידיוט", אבל התחרטתי. לחשוב שבריונים הם אידיוטים זה סוג של wishful thinking שנהגתי לשגות בו בילדותי, ושאני מתבייש לגלות שנותרו בי שרידים ממנו עד היום. |
|
||||
|
||||
1 וזה באמת לא נכון לרוב הבריונים - שהם אידיוטים? |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שדי קשה לערוך מבחני אינטלגנציה לבריונים. |
|
||||
|
||||
רק לגבי רוב הבריונים זה נכון? כך או כך, העיקר שזה לא נכון לגבי כולם. |
|
||||
|
||||
בכל המקרים שראיתי, ראש כנופיית הבריונים אינטליגנטי (אבל חכם להרע). |
|
||||
|
||||
אותם מנהיגים שהיכרתי, נראה היה לי שיש בהם עניין וסקרנות, וגם יכולת מילולית מפותחת. לרוב כששמעו על משהו חדש או פגשו אדם חדש, ביקשו לשמוע עוד, הקשיבו, לפעמים עצרו את בני חבורתם מלפגוע במספר. אחר כך מיצו את העניין, או מיצו דרגה מסוימת של עניין שיכלו להראות בפומבי (ועדיין לשמור על מעמדם), והורו לחבורתם (רשמית או ברמז) לתקוף את המספר - או לחלופין ''לוותר לו'', אבל גם זה לאחר התעללות קטנה, משהו כמו השתעשעות של חתול בטרף. |
|
||||
|
||||
על מה את מדברת בעצם? חבורות רחוב? ואיך נתקלת בהן? כסוג של מדריכה או חונכת? |
|
||||
|
||||
גם כן חונכת... גדלתי בשכונה שהיתה טובה והידרדרה לאט. ואני לא מדברת על כנופיות מאורגנות כמו ב''סיפור הפרברים'', אלא על קבוצות מובחנות של ערסים או ערסים-צעצוע עם מנהיג בולט. יכול להיות גם כל מקבץ ספונטני של שני טמבלים ואחד שנוהג בהם. |
|
||||
|
||||
אני הייתי נכנסת למצבי ולגופי בעבר, ובעיקר עם הידע שהיה לי בעבר. |
|
||||
|
||||
האם הרעיון הוא לחוות את אותם דברים מחדש? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. להמשיך מנקודה מסוימת בעבר בלי הטראומות שבאו אחריה. |
|
||||
|
||||
פעם ראשונה שאני רואה שהתשובה ההומוריסטית אינה אחרונה אלא באמצע. |
|
||||
|
||||
לפחות היא יכלה לשכב עם כל מה שזז. |
|
||||
|
||||
לו רק יכולתי לקיים חיי רוח עשירים בתקופת הזוהר האינטלקטואלי בפריז. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהיא הייתה מאושרת במיוחד. |
|
||||
|
||||
זה לא הכל בחיים. סימון דה בובואר לא הייתה אומללה במיוחד, היו לה מצוקות ומכאובים לצד שמחות והנאות, כמו לכולנו בעצם. לפעמים נדמה לי שיותר מידי אנחנו מקדשים את האושר. אני חושבת שיש דברים חשובים יותר, למשל עניין, שיהיה מעניין. |
|
||||
|
||||
ודאי שעניין הוא חשוב ביותר. בין השאר משום שהוא תחליף טוב לאושר. |
|
||||
|
||||
כשהייתי ילד אושר היה מילה שלא צריכה הרבה הסברים. עכשיו החיים הרבה יותר מוצלחים, אבל אושר היא מילה שנויה במחלוקת. אקסטזה? הרגשה "גדולה מהחיים"? שלוה? מה זה בדיוק? או אפילו בערך? ענין אינדיבידואלי? תרבותי? מתחלף עם עצמי כמובן. |
|
||||
|
||||
כשהייתי ילדה המלה אושר לא הייתה שגורה על הלשון. החיים עכשיו מוצלחים יותר מבחינות מסוימות (ואישיות) ומוצלחים הרבה פחות מבחינות אחרות, והמלה אושר שגורה הרבה יותר אבל עדיין לא לגמרי מוגדרת. וכן, זה עניין אינדיווידואלי/חברתי/תקופתי...ועוד. |
|
||||
|
||||
אני חושדת שאנחנו חיים בעידן שמקדש את האושר, זה חדר לחברה המערבית מהמזרח ועבר מוטציה. במזרח האושר הפנימי הוא דרך להתנתק מתלאות היומיום, במערב האושר הפך להיות סינונים לנרקסיזם אגוצנטרי שקשור לאורח חיים של חברת שפע מפונקת. אושר הוא מושג מתעתע. |
|
||||
|
||||
תותח וגאון, ועוד חי בתקופה עם רופאי שיניים |
|
||||
|
||||
פיטר סלרס כבר עשה את זה. כאן הוא שר ג'ורג' גרשווין ֿ |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חשבתי בהתחלה להצביע ל"לא מתחלף", אבל לאנס ארמסטרונג הזכיר לי מישהו, או בעצם מישהם שהייתי מתחלף עם כל אחד מהם: טוב, אולי לא עם השלושה שכבר מתו, אבל לא בטוח. |
|
||||
|
||||
אתה לא מאמין שהם *באמת* הלכו על הירח, נכון? ___ האמת שגם לי חסר בעל היד החזקה הזה ברשימה, וגם האחר. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי על האיש והמשפט כשראיתי את השם ארמסטרונג אבל התאכזבתי לראות שחברי המערכת המעאפנה הזו בחרו במישהו שבסך הכל יכול להרים ולהוריד את הברכיים מהר במקום האסטרונאוט (או לפחות דרל ארמסטורנג מאינדיאנה פייסרס). אני בחרתי בהמינגווי, גם אני רוצה לנהל חיים חסרי אחריות, להסתובב בעולם, לטבוע באלכהל ובחורות...אבל רגע, זה מה שאני בעצם כבר עושה, מה שנשאר זה רק לגדל זקן ולכתוב כמה ספרים טובים. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר החיים של המינגווי היו עתירי תאונות ואסונות ואני הייתי מעדיף להמנע מחיים עתירי סבל (מה שגם פסל לא מעט מהאפשרויות המקוריות בסקר). בסך הכל לא הייתי מחליף את החיים שלי כל כך בקלות, אבל אם זה מה שהיה מביא אותי לדרוך על הירח, הייתי הולך על זה. למעשה אם היו מציעים לי טיסה לירח עם הסתברות של 50% שזה יהיה בכיוון אחד (נגיד בסגנון אילן רמון) הייתי שוקל את זה ברצינות. |
|
||||
|
||||
ומדוע זה? כלומר, לא שהנוף שם מדהים במיוחד, נכון? |
|
||||
|
||||
כי הוא שם. |
|
||||
|
||||
אני דווקא הייתי בחיריה. היה מרתק. |
|
||||
|
||||
לא, אני סנוב. |
|
||||
|
||||
לכל דבר יש מחיר אני מניח. אני לא מצליח לחשוב על אנשי רוח גדולים ואמיתיים שחייהם לא היו נסיעה ברכבת הרים, זה חלק מהחבילה כנראה. אני הייתי מוכן לצאת לטיסה חללית לכיוון אחד אם היה מדובר במשהו ארוך ומשמעותי, פרוייקט מחקר על מאדים למשל. |
|
||||
|
||||
בשביל מה? המתימטיקה שם אחרת? |
|
||||
|
||||
מה לי ולמתמטיקה? אני מניח שהייתי נבחר למשימה בשל כישורי המיוחדים. |
|
||||
|
||||
אין שם פרופיילרים. |
|
||||
|
||||
מההודעה שלך אפשר כבר לחשוב שניל ארמסטרונג תכנן את מעבורת החלל ובנה אותה במו-ידיו. |
|
||||
|
||||
אם ההודעה שלי גורמת לך לחשוב אז אפשר לסכם שמשהו טוב אחד יצא מזה. |
|
||||
|
||||
גורמת לי לגירוד קל בפדחת. אני לא יודע אם זו חשיבה. אין לי למה להשוות. |
|
||||
|
||||
זו לא חשיבה, אלו כינים. |
|
||||
|
||||
מה שנשאר זה רק לגדל זקן, לכתוב כמה ספרים טובים ולהתאבד. מילא זה - אם ככה אתה רוצה להסתלק מאיתנו - זכותך, אבל להוריש את זה גם לנכדה שלך? |
|
||||
|
||||
אם המינגווי תפוס, לך על סטיינבק (אני קוראת את ספר המסע שלו ונשמע שהוא כמעט כל אלה וגם אחלה בנאדם). |
|
||||
|
||||
''גם אני רוצה לנהל חיים חסרי אחריות, להסתובב בעולם, לטבוע באלכהל ובחורות... מה שנשאר זה רק לגדל זקן ולכתוב כמה ספרים טובים''. ...ולהתאבד בסוף. |
|
||||
|
||||
תראה, בסוף כולם מתים והשאלה מה גרם לך למות פחות משמעותית עבורי. ישנם אנשים שחיים עד גיל 100, במיוחד באזור שלי, ואת החיים שלהם ניתן לסכם בארבע מילים גם אם מנסים להרחיב, לפרט, לנמק ולצטט וזה כולל הישגים אישיים הן מקצועיים והן פרטיים, תחושות סיפוק ממשפחה או עשייה וכו'. ההתאבדות עצמה לא מרתיעה אותי מהבחינה של מעשה המסיים את החיים אלא מהתחושה שאדם המבצע זאת סובל בצדק או שלא מתחושה קשה מאוד שלא הייתי רוצה לחוות. בקיצור, השאלה היא לא מתי אמות ואיך אלא מה עשיתי בתקופה שקדמה לקניית החווה. |
|
||||
|
||||
לטעמי ה"איך" מתים משמעותי מאוד, אם הוא בא בייסורים גדולים - וכפי שאמרת, סביר שרוב המתאבדים חווים ייסורים גדולים מאוד שהם הגורמים להתאבדותם. מקווה מאוד שאתה לא תחווה כאלה חלילה.:) ומה עם החווה? אנא פרט (וכן הרחב, נמק וצטט). |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי ברצון רב מוותר על ייסורים גדולים וכל הידה ידה ומעדיף לנפוח את נשמתי בשנתי בגיל 120. זה טריוויאלי. אבל אם הייתי אומר לך שהמינגווי התאבד בגלל טירוף רגעי ובשאר חייו הוא היה מאושר ולא סבל מדכאונות יותר מאדם בריא אחר, האם עדיין, לאור כל מה שעשה בחייו ההתאבדות נתפסת כמשהו כל כך נורא? בקשר לחווה |
|
||||
|
||||
לא לא, אפ זה היה המצב, הרעיון להתחלף אתו בהחלט מובן לי:) |
|
||||
|
||||
אני מקווה להדרס תחת רגלי פילים, בזקנתי, בשעה שאני מתנה- אהבים באוהל. |
|
||||
|
||||
ממתי כבשים מתנות אהבים באוהל? |
|
||||
|
||||
כמו שכתבו קודמי, הייתי רוצה לשנות דברים קטנים בחיים שהיו לי עד כה. לא מעוניינת בחיים של אחרים, במיוחד מפורסמים - שעליהם התקיימה הקללה הסינית העתיקה ''שיהיו לך חיים מעניינים''. |
|
||||
|
||||
זה לא "שתחיה בזמנים מעניינים"? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חיי ההיפך, אירוסין למנהלת תוכניות, חוכמה ללא סקס ולכן סקס עם מלצרית פורטוגזית, עבודה בינקי'ס ונסיעה חינם לקובה על חשבון העבודה!! |
|
||||
|
||||
האפשרות היחידה שהופיעה בכחול. |
|
||||
|
||||
באיזה שהוא אופן זו הפנטזיה הריאלית ביותר: ךהתחלף עם מישהו שאתה מכיר אישית. |
|
||||
|
||||
אז אם מתפנה מקום, אולי אני אוכל להיות שוטה הכפר הגלובלי? |
|
||||
|
||||
ואני -- החתול של השכ''ג. |
|
||||
|
||||
כלומר אתה רוצה את האופציה "all of the above". |
|
||||
|
||||
זה אצלך בידיים, ואתה מוותר על זה. |
|
||||
|
||||
ביל גייטס, ללא ספק. אני חוזה שאם הייתי ביל גייטס הייתי זוכה בפרס נובל לשלום תוך 5 שנים. יש לי המון תוכניות נחמדות כיצד להיטיב לאנושות עם הכסף הזה. כן, גם ביל גייטס הנוכחי תורם המון (יותר מכל אדם אחר בעולם, למעשה). טרם בדקתי לאילו מטרות הוא תורם, אבל אני מניח שתרומותיו שונות קצת מאלו של הזוכה בפרס הנובל האחרון, הבנקאי מבנגלדש ששכחתי את שמו. הרעיונות שלי קרובים לאלו של האחרון. בנוסף, אם אני לא טועה ביל גייטס עצמו לא חי בצניעות רבה (זכותו, נו). אני הייתי חי בצניעות. (וחוץ מזה הייתי משנה לחלוטין את האסטרטגיה העסקית של מיקרוסופט ומשפר לאין ערוך את תדמיתה בעולם). |
|
||||
|
||||
מה יש לביל גייטס לעשות עם פרס נובל? |
|
||||
|
||||
ולמה אתה חושב שהתדמית של מייקרוסופט צריכה להטריד אותו? |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד להצהרות, איכשהו אני מתקשה לדמיין את מי שמצהיר שהיה משקיע מזמנו כדי לזכות בפרסים, חי בצניעות עם הונו של גייטס. ... כן, כן, סילפתי קצת, ובכל זאת. |
|
||||
|
||||
סילפת, ועוד איך. התכוונתי שפרס הנובל יהיה תוצר לוואי של פעולותיי הנעלות, לא שהללו נועדו בכדי לזכות בפרסים. וגם מי שמשקיע מזמנו כדי לזכות בפרסים ייתכן ומסתפק בפרסים ואינו רואה צורך בתענוגות אחרים. לא? |
|
||||
|
||||
אחחח, להגיע לרמתו של יאסר ערפאת! איזו שאיפה נעלה! "אני הייתי חי בצניעות" - למה? כי "צניעות" מילה כל כך טעונה חיובית בחברה שלנו? כבשה. |
|
||||
|
||||
בדיוק. אם לי היה את הכסף של ביל גייטס הייתי חיה באקסטרוגנטיות יוצאת דופן. עוד לא עיבדתי לחלוטין את הפרטים, אבל יש סיכוי סביר שחלק מהעניין היו קומות שלמות במגדלי מגורים ברחבי העולם, מטוס פרטי צבוע בלבנדר, ואת קרי גראנט משובט מחדש לשימושי הפרטי. וכנראה גם טיארה. תמיד רציתי שתהיה לי טיארה. כמו שמרלין מונרו אמרה "I just LOVE finding new places to wear diamonds."* |
|
||||
|
||||
הו! גם אני רוצה טיארה!!! |
|
||||
|
||||
finding new places to wear diamonds? מה פשוט יותר? תפתחי Google Earth.
|
|
||||
|
||||
טיארה באנקס? |
|
||||
|
||||
אז מאז שערפאת זכה בפרס נובל לשלום הפרס הזה מוכתם בעיניך? מאוד הגיוני. |
|
||||
|
||||
גם בעיני הפרס הזה מוכתם. ובני אדם הם לא חיות הגיוניות. |
|
||||
|
||||
אתה כמו השמש הזה, שאמר שלו היה רוטשילד, היה עשיר מרוטשילד, שכן לא היה מפסיק עם השמשמות, שגם היא מכניסה כמה פרוטות. |
|
||||
|
||||
האם אני מחליף אותו והוא חי את חיי? האם אני חי את חייו מתחילתם עד סופם או רק נכנס איפה שמתאים לי? האם אני בא עם סך כל ידיעותיי? האם אני מקבל את סך כל ידיעותיו? ונגיד שאני חי את חייו מתחילתם, האם כל מה שהוא ידע והבין אני יודע ומבין? האם אני מגיע רק כצופה מהצד(ואז מתלונן על מחיר הכרטיס וטוען שהיה אפשר לקצץ בהרבה מאורכו וממליץ להעלות את הדירוג ל-PG-13) או עם היכולת לשנות (ואז משלם דמי מנוי חודשיִים ומחכה ל-gold edition)? ואולי אני פשוט חי את חייו במציאות זו ובזמן זה? |
|
||||
|
||||
לדעתי אתה הוא כבר עכשיו. פשוט לא שמת לב לחילופים. |
|
||||
|
||||
אני מוכן להניח את חיי על הכף ולהמר על כך שאתה מהנדס. |
|
||||
|
||||
אם תצליח להניח את חייך על כף, אני מוכן ללמוד הנדסה. ( |
|
||||
|
||||
הצבעתי לצ'רצ'יל, אבל בעצם הייתי שמח גם לאווריסט גלואה או למוצרט. בכל מקרה הייתי דורש חומר פתוח. אם הייתי צריך לסמוך על הכישרון שלי בלבד לא הייתי מגיע רחוק באף אחת מהזהויות. |
|
||||
|
||||
למה גלואה?! |
|
||||
|
||||
מה, לא היית רוצה למות בגיל 20? |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל לא בשדה. |
|
||||
|
||||
רגע, אתה חייב לחיות את החיים שלו לפי התסריט שלו, או שאתה פשוט מתחלף איתו ומשם אפשר לאלתר? נראה לי שפשוט הייתי נמנע מלהעליב בחורות עד גיל 23 לפחות, והולך להציק עוד פעם-פעמיים לקושי, במקום. |
|
||||
|
||||
'אדם מן השורה בתקופה היסטורית לבחירתך' אני ממש סקרן לברר אם אדם עם ידע מודרני, שנולד אי שם באזור שנת חמש מאות לפנה"ס יכול היה להגיע לגדולה1. הנטיה הטבעית, ואולי מדובר בסוג של wishful thinking, אומרת שכן. מצד שני, משהו אומר לי שהתשובה היא לא. לכל הפחות, זה יהיה אתגר מעניין. ----- 1 גדולה של שליט, לא של איש מדע או רוח. |
|
||||
|
||||
כבר היה פעם סקר איילי - באיזו תקופה היסטורית היית רוצה לחיות? דיון 2180 |
|
||||
|
||||
יש להניח שזב תלוי בשאלה *איזה* ידע מודרני יש לו. אם זה משהו בסגנון מקגייוור, או ידע טכני מוצלח במיוחד בתחומים שונים - ייתכן מאוד שכן. אבל אדם מן השורה עם ידע מודרני "מן השורה" - דהיינו, למשל, יודע להתעסק עם מחשבים אבל לא לבנות כאלה, עושה נפלאות בסלולרי אבל לא בדיוק יתקין אותו וכיו"ב - לא ברור אפילו אם היה מצליח לשרוד יותר מדי בשנים ההן. |
|
||||
|
||||
גם עם ידע טכני לא יהיה קל להתעלות מעל המקומיים. אין בנמצא שם את הכלים שבהם השתמשו לבנות את הכלים שבהם השתמשו לבנות את הכלים שבהם השתמשו לבנות את הכלים שבני ימינו עובדים איתם. |
|
||||
|
||||
שטויות. אם הינקי בחצר המלך ארתור בנה שם מרכזיה וכאלה, אז מה הבעיה של איזה מקגייוור כזה לבנות סלולרי דור שביעי (כזה שכולל מגהץ אוטומטי ושואב אבק) מחימר, למשל? |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה ככה. צודק. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלו לא תהיה לבנות סלולרי דור שביעי; הבעיה תהיה שלא יהיה שם "כוכב נולד" שיאפשר להשתמש במכשיר הפלא ולסמס הצבעות בעד מרינה ועל כן אף מקומי לא יתרשם מההמצאה. |
|
||||
|
||||
אולי המקומיים לא יתרשמו, אבל חבר'ה אחרים שיבואו מהעתיד... הרי ברור שהוא מיד יפתח שם את תיירות הזמנים. |
|
||||
|
||||
איזה שבא לו. ראה הודעה למטה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא האם אלא איך. ברור שאדם עם ידע מודרני יכול להגיע לגדולה. השאלה היא על ידי איזה מהכלים שהידע שלו נותן ובאילו מקומות הוא יצליח להשתמש בהם. למעשה, אתה יכול למצוא אנשים בהסטוריה ש'הקדימו את זמנם' (שלפי דעתי אפשר להקביל זאת להגדרת ה'ידע המודרני' שלך) ובנוסף ישנם אירועים רבים בהיסטוריה של התנגשות בין תרבויות מפותחות למתפתחות (למעשה לא חייבים להסתכל אחורה, אפשר גם להתבונן באזורים מסוימים עם מצב דומה כיום). הערה קטנה- גדולה של שליט לא נראית לי קשורה בכלל לידע מודרני אלא על ידע העתיד לבוא והכרת התרבות לתקופה המדוברת. (הספר 'תצפית עבר' של אורסון סקוט קארד עוסק בנושא ודי תואם את חשיבתי) הערה-2 ולהגדרתי, ידע מודרני הוא ידע בסיסי במדעים,חברה, שיטות ממשל, הסטוריה, טכנולוגיה וכלכלה של המאה ה-20 עם הרחבה קלה בידע של מספר תחומים והרחבה עמוקה יותר בתחום העיסוק\עניין. |
|
||||
|
||||
"ברור שאדם עם ידע מודרני יכול להגיע לגדולה" - זה *ממש* לא ברור. מה כבר יכול לעשות בעל תואר ב"מדעי" הרוח? ב"מדעי" היהדות? בלי גאדג'טים (שהוא לא יודע איך הם בנויים), במה הוא שונה מהאיכרים המקומיים? יודע לקרוא? אפשר לחשוב. (גם במקרה של אדם עם השכלה מדעית [כלומר, השכלה], עליה לגדולה תהיה מאוד מסובכת ותדרוש לא מעט מזל, אלא אם הוא התברך בכמה מוצרים מהעתיד ששרדו את הטיול בזמן.) |
|
||||
|
||||
האמת כשחשבתי על 'ידע מודרני' התכוונתי לקחת/לקרוא את כל הספרים שאני חושב שיכולים לעזור לי בטיול. כלומר, ידע מודרני קולקטיבי. דברים כמו: איך בנוי אקוודוקט? איך בנויה קטפולטה? מה ההרכב הכימי של אבק שריפה ואיפה אפשר למצוא אותו? איך בונים מפעל לייצור נשק? וכד' וכד'. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת - הוא יכול להפוך להם לנביא וחוזה! יעריצו אותו לא פחות. |
|
||||
|
||||
כדי לעשות את זה הוא צריך לדעת הרבה דברים בצורה *מאד* מדויקת. הוא צריך לתת תחזיות לטווח של כמה חודשים או מקסימום שנה-שנתיים. לא יהיה שום טעם בנבואה "בעוד מאה שנה הנורמנים ינצחו בקרב הייסטינגס". |
|
||||
|
||||
זהו, שאני תוהה אם לא יאמינו לו גם בלי סיבה מוצדקת, רק כי הוא יודע לספר סיפורים מפורטים ומרתקים, בשכנוע עצמי, ועוד להיראות שפוי וארצי. וגם אני תוהה, האם יש לו סיכוי לשכנע אנשים בממים שהוכיחו את עצמם(?) מהעולם המודרני: דמוקרטיה, שוויון, פמיניזם וכו'. |
|
||||
|
||||
לשאלתך השניה - לדעתי, שום סיכוי. התפישות האלה צמחו במשך מאות שנים עד שהגיעו להיות מקובלות במערב. ראה כמה מועטת ההצלחה בניסיונות להחדיר אותן לחברות אחרות בשיטת ''זבנג וגמרנו''. הנסיונות, למשל, להפוך את רוסיה (שלא לדבר על עיראק) לדמוקרטיה, לעקור את הקאסטות מהודו וכו' נמצאים בקושי בראשית הדרך. בלי נוכחות של חברה מצליחה הפועלת לפי המושגים האלה ומשמשת כדגם לחיקוי לחברות אחרות הסיכוי להגיע למשהו כזה הוא אפסי (וזה עוד לפני שדיברנו על התנגדותם של כל אלה המרוויחים מהסדרים הקיימים ואשר, מטבע הדברים, הם גם בעלי הכוח המסוגלים לטרפד שינוי). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בינתיים אותו הדבר המכונה "המערב", איננו מונוליטי. הוא גם איננו במצב דמוקרטי-סטטי. אנחנו נוטים להתעלם מההבטים הכלכליים והשפעתם על הדמוקרטיה. הנה שני מאמרים של רוברטס-תת מזכיר (סמנכ"ל) במשרד האוצר האמריקאי במימשל רייגן. תשאל אותי מה זה קשור בכלל? אם דמוקרטיה היא בחירות בארבע שנים-בארה"ב כל שנתיים לקונגרס- אז זה איננו קשור. התהליכים אותם מתאר רוברטס עוסקים בהעברת חלק מהמדינה החוצה. בהתנתקות חלק -החלק העשיר-מהמיגזר העיסקי מהמדינה ומאזרחי המדינה. זה כבר שייך לדמוקרטיה. זה מזכיר לי שלימדתי פעם בבית ספר מסויים שהיה לו הרבה שנים שם של בית ספר טוב, שיש בו תקשורת מעולה בין התלמידים למורים. כשהגעתי ללמד שם לא מצאתי את כל אלה למרות השם שהיה לבית הספר. לכן כשאנחנו מדברים על דמוקרטיה, אנחנו צריכים לבדוק אותה עכשיו ולא להתייחס למוסכמה ש"אמריקה היא דמוקרטיה". |
|
||||
|
||||
זה בדוּק. |
|
||||
|
||||
לא הצלחתי לפתוח את הקישור. |
|
||||
|
||||
עזוב. ה''אקונומיסט'' הוא מעוז האינדוקטרינציה הקפיטליסטית. על פי השמועה, אחדים מנערי האוצר האכזריים מנויים עליו. |
|
||||
|
||||
גם אני לפעמים מעיין בו. בעניין שכתבתי עליו, הלוז של ה''אינדוקטרינציה הקאפיטליסטית היא ההפרדה בין הכלכלה לפוליטיקה כלומר, אין קשר בין ההתנהלות הכלכלית לבין ההויה הדמוקרטית של המדינה. אני כמובן כופר בתפיסה הזאת. |
|
||||
|
||||
מסכימה. ____ ברקת ממחשב חדש, עם מערכת הפעלה חדשה ותוכנת דואר חדשה (ובלי העכבר החדש שיגיע היום וישלח 4 עכברים מטכנולוגיה ישנה למנוחת עולמים). יימח שמם של כל המאלצים לשדרג בתדירות כזו. |
|
||||
|
||||
_____ המחשב שלי, פנטום 2 בן קרוב ל-10 שנים שבק ביום כיפור האחרון (אני עכשיו כותב מהנייד של העבודה). למעשה אני עדיין מתלבט אם להתקין מחדש את מערכת ההפעלה (נראה שמערכת ההפעלה אבדה איזה קובץ חשוב והיא לא מצליחה להתאושש) ולקוות לטוב או לקנות מחשב חדש. מבחינה מעשית, הוא מספק כל צורך שיש לנו ממחשב (חוץ מכך שהוא לא עובד). |
|
||||
|
||||
שבק ביום כיפור? זה אומר, כמדומני, שהוא היה צדיק מושלם, לא? |
|
||||
|
||||
באיזה מערכת הפעלה אתה משתמש? |
|
||||
|
||||
DOS 3.3 למה אתה שואל? |
|
||||
|
||||
Windows 2000 pro
|
|
||||
|
||||
תודה. וסקייפ עבד על המחשב שלך? |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי מעולם, למה? |
|
||||
|
||||
וקפה, המחשב שלך מכין? |
|
||||
|
||||
לדעתי כדאי להתקין מחדש - סה''כ זה פנטום. |
|
||||
|
||||
התקנת פעם פנטום? בחיל האוויר אכלו הרבה קש עם ההתקנות הראשונות שלו. |
|
||||
|
||||
אם הוא לא הולך להטיס אנשים בפנטום שלו, אז זה בכל זאת פחות בעייתי. |
|
||||
|
||||
אלה כאבי פנטום. |
|
||||
|
||||
אני ממליץ לקנות מחשב חדש בגלל המחירים הנוחים וההתקדמות הטכנולוגית, כמובן. חבר קנה לפני יומיים מחשב חדש כולל מסך אך ללא מערכת הפעלה ב- 2500 ש"ח, וקיבל אחריות לשלוש שנים על כל החלקים. |
|
||||
|
||||
ההתקדמות הטכנולוגית "כמובן"? מה "כמובן" פה? נכון שיש כמה הישגים מרשימים במחשבים בעשרים השנה האחרונות (למשל בנושא הזיכרון), אבל אני חושבת שזה די עלוב לקנות מכשיר ולדעת שבעוד 5 שנים כבר יתייחסו אליו כאל גרוטאה. להרגשתי, רוב ה"התקדמות" היא שכלולים קוסמטיים ופרסומיים (בוויסטה שינו את הסמן של העכבר ושינו את שמות התפריטים. נו שוין), ורק חלק קטן הוא באמת שיפור ביצועים. אפסי הוא שיעור הקפיצות המחשבתיות (כפי שהיה למשל מחשב נייד על פני נייח). מה גם שללקוח פשוט כמוני, שלא דורש את הביצועים המהירים או החזקים ביותר, אין מענה מתאים בשוק - אין "עגלה" שתרוץ 10 שנים באופן מכובד, שיהיה אפשר לשדרג אותה כך שזה ישתלם, ולא סתם תלך ותדעך עד שתזכה למבטי בוז. וכל זה בלי להזכיר את הגרוטאות האלה, מקלדות ועכברים וכבלים ומסכים, גרוטאות שאין מה לעשות איתן ויוצרות זיהום איום של הסביבה (אם כי אדם טבע ודין, שמעתי, אוספים גרוטאות טכנולוגיה). בינתיים הילד משחק בלפ-טופ הישן, נראה מה יהיה כשיימאס לו. רק אצלי בארון יש 4 עכברים ישנים שאין מה לעשות איתם בלפ-טופ החדש-דנדש. למה? כי יש לו רק יציאת USB. טכנאי המחשבים הסביר לי שזה יתרון, ואני יכולה להבין שמכניקת השיניים העדינות של כניסת העכברים הישנים היא לא דבר שאסור להחליף. מצד שני, מה היה עולה להם לשים שם גם אופציה לכניסת עכבר "ישן", ולא להכריח אותי לשדרג גם את כל הציוד המקיף? |
|
||||
|
||||
תקני מתקן עיגון ללפ-טופ והוא כולל גם יציאת עכבר סטנדרטית (כמו גם עוד כמה יציאות סטנדרטיות שאין ללפ-טופ). |
|
||||
|
||||
אז בכל מקרה אני צריכה לקנות עוד משהו. |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה מאוד נוח, את פשוט מניחה את המחשב על המתקן במקום לחבר לו בנפרד את ספק הכח, את העכבר, סורק, מדפסת וכו' שמחוברים קבוע למתקן. כמו כן אפשר לחבר מסך ומקלדת סטנדרטיים. |
|
||||
|
||||
... אחת הסיבות (לא העיקרית) שקניתי לפ-טופ היא הרצון לחסוך מקום ולהיפטר מ''מראה הקופסאות האפורות'' בבית. |
|
||||
|
||||
כל הרעיון של מחשבי X286 הוא שדרוג של אותו הבסיס- כך שכל המחשבים הביתיים מעידן ה XT (ויתקנו אותי המומחים) זה אותו הרעיון רק יותר מהיר עם יותר זכרון וכו' כך על מחשב חדש ניתן להריץ יישומים שמחשב ישן לא יוכל להתמודד איתם, וכן רמת הגרפיקה והרזולוציה גם כן עדיפים. למשתמש הממוצע (תוכנות משרדיות ואינטרנט) אין הבדל משמעותי, ואני לדוגמא מחליף מחשב בכל 3-4 שנים בשנים האחרונות. הביצועים בהחלט השתפרו ומשתפרים כל הזמן והרעיון של החלפת היציאות הוא באמת מטופש ומיותר- אבל לידיעתך יש מעביר מחיבור USB לחיבור סטנדרטי של עכבר בנוסף יש מקומות בהם ממחזרים פסולת אלקטרונית- למשל מ. א. משגב http://www.misgav.org.il/1305 |
|
||||
|
||||
טוב לדעת (אם כי לגבי המעביר, כבר מאוחר מדי..). ואני חושבת שרוב המשתמשים ה"פשוטים" (לא כולם משתמשים בגרפיקה משוכללת) יכולים להסתפק במחשב שהיה טוב לפני 10 שנים, בשדרוג קל. מה שנעשה בשוק הזה (כמו אגב שוק ה-DVD) הוא מסחטת כסף צינית שנשענת על מלל של קדמה ועתידניות לכאורה. בעצם בשוק ה-DVD גם אם זה אין - המכשירים סתם מתקלקלים אחרי שנה בממוצע. |
|
||||
|
||||
מספיק שרוב המשתמשים הפשוטים משחקים במחשב, ו\או צופים בו בסרטים שהורידו מהאינטרנט - כדי שהטכנולוגיה שהייתה נפוצה לפני 10 שנים תהיה לא רלוונטית לגביהם. ומה עושים שאר המשתמשים הפשוטים? עיבוד תמלילים וגלישה לאתרי חדשות? גם כאן חלו אי-אילו שיפורים משמעותיים בתוכנה שנסמכים על שיפורים בביצועי החומרה. |
|
||||
|
||||
שטויות דומות יכולת לכתוב גם לגבי מכוניות. |
|
||||
|
||||
אסביר חלק ממה שאני מתכוון כשאני אומר "שטויות": "אני חושבת שזה די עלוב לקנות מכשיר ולדעת שבעוד 5 שנים כבר יתייחסו אליו כאל גרוטאה" 1. טיפש מי שיכיר את הצרכים שלך, ויגיד לך שמחשב טוב מלפני חמש שנים לא מספיק לגמרי עבורך. 2. טיפשי לקנות או שלא לקנות מחשב חדש בהתבסס על דעותיו של הבחור מהסעיף הקודם. 3. טיפשי לקבוע שמוצר שאת קונה חייב לשרוד חמש שנים לפחות בכדי שההשקעה בו תיחשב לכלכלית. אחרת, לא היית קונה סכיני גילוח, או אוכל. "להרגשתי, רוב ה'התקדמות' היא שכלולים קוסמטיים ופרסומיים" 4. ויסטה היא לא חומרה חדשה. mute, שעל דבריו את מגיבה, שדיבר על ההתקדמות הטכנולוגית שבה את מזלזלת כרגע, ציין גם שחבר שלו קנה את המחשב החדש ללא מערכת ההפעלה החדשה - ואם לא קנה שום מערכת הפעלה, מן הסתם לא קנה את ויסטה. 5. יש הרבה התקדמות מהותית. את לא מודעת אליה בגלל שהצרכים שלך סופקו במלואם כבר לפני חמש שנים. אם היית עסוקה במחקר עמוס חישובית, או שהיית אוהבת לשחק במשחקי-מחשב חדשים, היית שמה לב. "מה גם שללקוח פשוט כמוני, שלא דורש את הביצועים המהירים או החזקים ביותר, אין מענה מתאים בשוק" 6. יש גם יש. דבר ראשון, יש את המחשב שעליו את עובדת כרגע. אפשר למצוא אותו יד-שניה. ואם הוא יהיה טוב מספיק בעוד עשר שנים - ואין סיבה שלא יהיה - קל וחומר שמחשב חדש שתקני היום, שיהיה, בהנחה שאת לא טיפשה, טוב לא פחות מהנוכחי שלך, יחזיק גם הוא עשר שנים. "כי יש לו רק..." 7. מתאם מהסוג שאת צריכה עולה 15 ש"ח. http://www.electrocohen.co.il/Product.asp?productid=... |
|
||||
|
||||
המחשב של אחותי (שנקנה לפני חמש-שבע שנים) התקלקל בשנה שעברה. הצליחו להציל אותו איכשהו. לפני חודש הוא קרס סופית ולא היו כבר חלקי חילוף מתאימים בשבילו.או לפחות, לא היו חלקי חילוף מתאימים במחיר נורמלי. נאלצנו לקנות חדש. אוכל וסכיני גילוח הם מוצרים חד''פים במהותם. מחשב לא. גם המחיר שלהם קצת שונה בדרך כלל. |
|
||||
|
||||
בעצם הוא עולה $200 אם את גרה במדינה עניה. את תיצטרכי לשלש $400 כשבמחיר הזה ישלח מחשב אחד ליד במדינה עניה ואת תקבלי מחשב שני. |
|
||||
|
||||
סכיני גילוח אינן חד-פעמיות, הן שורדות לזמן מה - קצר. גם מחשב לא צריך לשרת אותך לכל חייך. גם סתימות דנטליות מחליפים. יכולת להשיג חלקי חילוף יד-שניה. |
|
||||
|
||||
התחלתי לנסח תשובה לגבי ה''חלקי חילוף יד-שניה'' אבל ברקת כבר עשתה את זה טוב יותר, אז אני נותנת לעצמי פטור. |
|
||||
|
||||
1+2. מה זה עוזר לי מה ש"מישהו" יגיד? איפה אמצא מחשב חדש מלפני חמש שנים? הם יצאו מהמלאי! אתה רוצה לבוא איתי לנבור במחסנים של קומפאק? 3. האם אתה מסוגל להבדיל בין כלי עבודה אישי לבין מוצר חד פעמי או מתכלה? (התשובה היא לא). 5. כאמור אני משתמשת פשוטה - מספיק אינטליגנטית כדי שההתחכמויות בפיצ'רים של מיקרוסופט יעצבנו אותי, לא מספיק מתעניינת או מוכנה להשקיע מאמץ כדי לעבור למערכות הפעלה אחרות. 5. זהו, שאני לא עוסקת בדברים האלה ואישית לא צריכה אותם (אני מעריכה מאוד את ההתקדמות בשטחים אחרים, אבל זה לא נוגע אישית לי כצרכנית). טירוף ההחלפות והשדרוג והעדכון מרוקן מתוכן את המחשב כמוצר - הפסיקו למכור לנו מוצר, ובמקומו מוכרים לנו מה שנראה כשלבים בפיתוח. זה בדיוק כמו ה"דורות" המגוחכים בסלולר (3.5?). 6. יופי נחמה. אני מתלוננת על תפיסה שגויה של פיתוח, שיווק וידידותיות למשתמש, ואתה שולח אותי לחפש באתר "אגורה". צר לי, אני לא מבינה מספיק במחשבים כדי להסתבך עם יד שנייה. אני מחפשת מכשירים אמינים, חזקים, פשוטים ובעלי ותק, שנוצרו ככאלה. 7. המתאם עולה 15 שקל, העכבר עלה משהו כמו 30 שקל. אתה חושב שהיית יכול לחסוך לי כמה שקלים, אבל אני לא התלוננתי על מחירי הציוד ההקפי אלא על הטרחה שבהחלפה ושדרוג שלו. גם מתאם נכנס בקטגוריה זו. |
|
||||
|
||||
1+2. א. אני לא מבין את הקשר של סעיפים 1 ו-2 שלי לסעיף 1+2 שלך. ב. כבר יש לך מחשב. ג. כשקונים מחשב מלפני חמש שנים, קונים אותו, מן הסתם, יד שניה. השווי, סתם ככה, עם מכוניות, שם את לא יכולה למצוא אחת חדשה אפילו מלפני שנה אחת, אבל רוב האנשים אפילו לא טורחים לחשוב על קניית יד ראשונה. 3. את מסוגלת להבדיל בין ירוק ואבטיח? סכיני גילוח אינן חד-פעמיות, אבל אף אחד לא מתלונן כשהן לא מחזיקות חמש שנים. 5. אני עדיין מדבר על חומרה, לא על תוכנה. לא המלצתי לך וגם לא אמליץ לך לעזוב את XP, שבה אני עצמי משתמש בששון ובשמחה. לא הבנת. 6. לא הבנתי - את מתלוננת על מה? "תפיסה שגויה של פיתוח ושיווק"?! כלומר, על זה שיצרני מחשבים רוצים למכור לך מוצר אחת לשבוע? באותה מידה יכול להתלונן על מזג האוויר ועל מסלולו של הירח. אבל אף אחד לא אמר שאת חייבת לקנות, מלבד הטיפש מסעיפים 1 ו-2 שלי, וממנו המלצתי לך להתעלם. 7. חורי כניסה של טכנולוגיית עבר מגדילים, מכבידים ומייקרים את המכשיר שלך. אף אחד, דרך אגב, לא הכריח אותך לקנות את את המחשב החדש שלך, זה ללא כניסת ה-PS/2 היקרה כל כך לליבך. |
|
||||
|
||||
סעיף 7 שלך שובר אותי סופית - לא רציתי להחליף מחשב, נאלצתי לעשות זאת כי הקודם (בן 4 או 5) קרס באופן שהשיקום לא היה משתלם (כרטיס מסך ועוד כמה דברים). אכן קניתי בגלל "דעה של מישהו" - טכנאי המחשבים שלי (שממש אין לו אינטרס שאקנה חדש במקום לשדרג). אכן אולי היה שווה לי לבדוק את אופציית היד השנייה... המחשב שקניתי, כמו כל בני דורו הניידים, מגיע אך ורק עם ויסטה. Tuff luck. שאסיר את הוויסטה ואתקין XP ? וכן, אני מתלוננת לא על זה שהם משווקים מוצרים חדשים ללא הרף - אלא על כך שהם הפסיקו לייצר מוצרים שמחזיקים מעמד. במצב הקיים בעצם אין אופציות (ליד שניה אתייחס אח"כ). זה בדיוק הסיוט הקלאסי שתיאר מרקוזה לגבי משחות השיניים - לכאורה יש לנו בחירה, כל הבחירה בעולם. בפועל, איזו משמעות מוסרית/אישית/ערכית כבר יש לבחירה בין פירמה X עם הפרחים לפירמה Y עם הפרפרים? שום משמעות (היצרנים כמובן טורחים לנסות לצקת משמעות כזו, באמצעות הפרסומות שלהם)1. כשהמשתנה הטכנולוגי נוסף למערכת הזו, היא נכנסת לסחרור עוד יותר מטורף, מפני שהמחקר והפיתוח נותנים לכאורה הצדקה לקצב מהיר יותר ויותר של צריכה, החלפה, שדרוג, עדכון, קניית יציאות כאלה ואחרות שכל אחת מהן עולה 15 שקל... מדוע אתה חושב שהתהליכים הללו הם כמו מזג האוויר או מסלולו של הירח? מדובר בתהליכים כלכליים ופוליטיים, מעשה ידי אדם. הם לא תמיד היו איתנו (ומן הסתם גם יקרסו מתי שהוא, אם כי לא בטוחה שאני רוצה להיות שם). אני חסרת אונים לחלוטין לגבי מסלול הירח, אבל אני רוצה להשמיע את קולי בסוגיית ה"שדרוגים" הטכנולוגיים, ולקוות שהוא יישמע מתישהו ואיפשהו שיביאו לשינוי אצל מישהו, גם אם זה יקרה בעוד אלף גלגולי דעה. 1 חרם צרכנים על מוצר כלשהו, או העדפה צרכנית מודעת למוצר כלשהו בגלל סיבות ערכיות (נאמר בגלל גורם ניסויים בבע"ח או בגלל היחס לעובדים וכולי) הם בהחלט בחירות של צרכנים, אבל בחירות חתרניות. לא לזה התכוונו היצרנים כמובן. |
|
||||
|
||||
הבטחת, אבל לא קיימת: דווקא בתחום המחשבים הניידים יש היום פריחה בשוק היד השניה. מדובר במחשבים משופצים (כלומר, מפורמטים, מנוקים, חיזוק ברגים והחלפת מכלולי פלסטיק שבורים, והחשוב מכל: בעלי מצברים חדשים). מחשבים אלו נמכרים בלווי אחריות, ו(לרוב) עם מערכת הפעלה XP. בתי ואמה קנו לאחרונה שני מחשבים כאלו (אחד לכל אחת) במחיר שווה לכל נפש (ובפריסת תשלומים נוחה). |
|
||||
|
||||
דווקא היה יכול להתאים לי - זול במחיר ויותר אקולוגי. אבל זה פתרון חתרני למחצה, שלא פותר את הבעיה מהשורש - עדיין המחשבים מיוצרים כך שיתאימו לעבודה של שנים ספורות ויוחלפו. |
|
||||
|
||||
למה את חושבת שזה נוגע רק למחשבים? במוצרי צריכה (לא תשתית), השיקול שאסור שמוצר יחזיק זמן רב מדי, הוא שיקול מסחרי קיים. לפני שנים רבות היו שתי מכוניות: פז'ו 403 ווולוו 121 שנחשבו למכוניות ניצחיות. שתי החברות האלו ירדו במודע מהמצב הזה. |
|
||||
|
||||
גיסי קנה בשבוע שעבר מחשב נייד. כיוון שהוא עיוור והסתבר לו שהתוכנה שמקריאה את הכתוב על המסך לא מסתדרת עם ויסטה הוא אכן התקין XP במקומה. נכון שהוא בעל הבנה בתחום. האינטרס שלהם הוא לייצר מוצרים שלא יחזיקו מעמד מעבר לכמה שנים ולעבור לסטנדרטים חדשים שלא יאפשרו שימוש בחלקים חדשים במחשב ישן. אילו הם היו מייצרים מחשב שמחזיק עשר שנים הם היו פושטים את הרגל כיוון שהשוק היה מגיע לרוויה (או יותר נכון: המחירים היו עולים בחדות כיוון שעלויות הפיתוח היו מתפזרות על הרבה פחות לקוחות חדשים/משדרגים, והתוצאה היתה ירידה בקצב הפיתוח ובגודלו הכולל של השוק). מעבר לכך, המורכבות של מערכת מחשב היא גבוהה מאד והמאמץ לבדוק אותה לעומק יעלה הרבה כסף - ששוב, בתורו, יגולגל על הלקוח ויקטין את גודלו הכולל של השוק ואת מספר האנשים שיוכלו להרשות לעצמם מחשב. אגב, גם למשתמש הביתי שאינו משחק יש שיפורים ניכרים לעין במחשבים חדשים. למשל, אם את משתמשת במצלמה דיגיטלית יכול להיות שאת מארגנת את התמונות בעזרת תוכנה כמו "פיקאסה". לפיקאסה יש אפשרות לנסות לשפר אוטומטית מספר גדול של תמונות בבת אחת. פעולה כזו תיקח הרבה פחות זמן במחשב חדש - הבדל שיכול להגיע לשניות לעומת דקות בחלק מהמקרים. אם את עורכת סרטי וידאו שצילמת במצלמה שלך - שוב, אותו סיפור. |
|
||||
|
||||
עניין עלות הפיתוח הוא סוגיה מעניינת. מצד אחד ברור שבמחשבים בינתיים הושקעו רבבות או מיליוני שעות אדם בפיתוח, ולכן עלותם גבוהה. מצד שני, בשנים האחרונות דווקא מוצרי צריכה אלקטרוניים וחשמליים עוברים יותר ויותר לצד ה"השתמש וזרוק" של הסקאלה. היחס אליהם בהתאם - אתה מלטף אותם בהתפעלות במשך שבוע בערך, ואחרי שנה מתחיל להרהר בדגמים החדשים. כך שזו לצד זו מתקיימות שתי קונספציות, האחת "חדשני-עתידני-מושקע-מדעי" וכולי, השנייה "ביתי-עממי-זמין כמו זבל". זאת בעוד שמכוניות למשל, שגם בהן מושקע פיתוח רב וגם עלויות ייצור גבוהות בגלל עניין הבטיחות, בנויות להחזיק מעמד זמן ארוך יותר (עדיין מי שרוצה יכול לשדרג השכם והערב, אבל גם מכונית בת 15 שנה תחזיק מעמד יפה ויהיו לה חלפים מתאימים וזמינים). זו שאלה אסטרטגית-כלכלית, האם לעבוד לקראת מצב של "מחשב לכל ילד" או האם להחזיק את שוק המחשבים האישיים מעל רף יוקרה מסוים. זו כמובן גם שאלה מוסרית וחברתית, אבל אני מניחה שהשיקולים הכלכליים עומדים גבוה יותר ברשימתם של המפתחים והיצרנים. |
|
||||
|
||||
הדבר המפחיד באמת את היצרנים הוא מה שמכונה קומודיטיזציה של המוצר. ברגע שמוגדר סטנדרט שאינו משתנה למוצר מסוים (למשל, קורא CD שהסטנדרט שלו לא השתנה עקרונית זה למעלה מעשרים שנה) ההתקדמות הטכנולוגית תהפוך אותו מהר מאד לזול לייצור המוני. את יכולה היום לקנות כונן CD (רכיב טכנולוגי מרשים כשלעצמו)בפחות משבעים שקל - כולל כל עלויות הפיתוח, היצור, ההובלה, השיווק והמע"מ. ברור שקשה מאד להרוויח על מחיר כזה. אותו תהליך התרחש לאחרונה לגבי נגני DVD, כרטיסי זיכרון וכיו"ב. זה מה שאת מכנה "ביתי-עממי-זמין כמו זבל". כאשר מתקיים תהליך כזה אחת התוצאות היא שהחברות הגדולות מאבדות את יתרונן התחרותי. כל מפעל סיני עלוב יכול לייצר קוראי CD. הדרך היחידה להמנע ממצב כזה היא מרוץ פיתוח מתמיד. רק החברות הגדולות יכולות להשקיע בפיתוח, יש להן מוצר יחודי ועליו אפשר להרוויח רווחים נאים יחסית. זה מה שהיצרנים מנסים לעשות במחשבים, במצלמות, בטלפונים ניידים וכו'. מבחינתם זה להיות או לחדול, כי הם לא מסוגלים להתחרות בכושר היצור הסיני אבל הסינים עוד לא מסוגלים לחקות את יכולות הפיתוח שלהם. כפי שתיארתי קודם, חיוני להם גם שיקנו מהם את תוצרי הפיתוח המתמיד הזה. לכן הם מנסים להסתיר את העובדה שבשלושת השווקים האלה המוצרים כבר הגיעו מזמן לרמה המספקת את הצורך הבסיסי שלו הם מיועדים, ובמקביל הם מנסים ליצור צרכים חדשים לאותם מוצרים (למשל שיחות וידאו בטלפון הנייד). מטבע הדברים, שאלות חברתיות לא מטרידות במיוחד את היצרנים. תפקידם הוא להביא רווח לבעלי המניות ולא לצמצם את הפער הדיגיטלי באפריקה. דווקא בשנתיים האחרונות יש נסיון לייצר סוג של "מחשב לכל ילד", אבל מבחינת היצרנים זה יותר נסיון להשיג יחסי ציבור מאשר רכיב בתכנית העסקית שלהם. |
|
||||
|
||||
תודה על הניתוח. אכן, זה מה שניסיתי לומר - ברמת מקבלי ההחלטות, מדובר בשאלה ניהולית וכלכלית גרידא. אבל ברמת הצרכן יש לה השלכות מוסריות וחברתיות לא מבוטלות. |
|
||||
|
||||
*הרצון* של יצרן למכור כמה שיותר מוצרים הוא ששקול למזג האוויר ולמסלול הירח. את לא חייבת להכנע לרצונו, אבל אל תצפי לשנות אותו. "אבל אני רוצה להשמיע את קולי" - אם היית ממליצה לצרכנים (מסוגך) שלא לקנות מחשבים חדשים, בגלל שהם לא צריכים כאלו, הייתי מיד איתך. {ניסיתי ללחוץ על ההורים שלי לקנות לאחותי - שכל שימושה במחשב מתמצה ב-ICQ, מסנג'ר ומוסיקה, ללא שום הגזמה - פנטיום 4, אבל הם התעקשו לקנות לה דו-ליבתי חדש-דנדש, ואפילו בזבזו כסף על לוח עם תמיכה ב-SLI (שני כרטיסים גרפיים שיעבדו במקביל) בגלל שהמוכר שיקר להם שזה הלוח היחיד שיש לו שיתמוך במעבד שהם בחרו לקנות - אחד יותר חזק מזה שאני ראיתי הגיון לקנות לעצמי, בשל צרכיי הגדולים הרבה יותר מצרכייה החישוביים של אחותי.} אבל נראה שאת מפנה את טענותייך לתעשיה, לא לצרכנים. זה חסר הגיון וטעם. "(ליד שניה אתייחס אח"כ)" - שכחת מזה. (אם ענית כבר בהודעה מאוחרת יותר, אתקל עוד רגע.) "שאסיר את הוויסטה ואתקין XP?" - למה לעזאזל לא?! |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "אל תצפי לשנות אותו"? זה אמור לסתום לי את הפה או סתם לדכא אותי? האם אסור להגיד דבר, אלא אם כן ברור וידוע מראש שאני בעמדת מפתח שתביא לשינוי? מאיפה העמדה התבוסתנית הזו (ומדוע אתה מחיל אותה רק על אחרים)? לגבי יד שנייה עניתי ב תגובה 460316 |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "אל תצפה לשנות את המסלול של הירח"? זה אמור לסתום לי את הפה, או סתם לדכא אותי? מותר לך להגיד מה שאת רוצה, ומותר לי לחשוב, ולהגיד, שזה בלתי אפשרי, חסר טעם או מגוחך. ה-386 הישן שלקחתי מההורים שלי עדיין עבד לפני שנתיים-שלוש, כשהחלטתי לזרוק לפח. (כלומר, היה עובד, אם הייתי מחבר אותו לחשמל מלבד פעם אחת, כשהחלטתי להציץ שוב בפורנו של אבא שלי, לזכר הימים הטובים.) |
|
||||
|
||||
מה שחסר טעם ומגוחך זה הדיון איתך, בכל פעם מחדש. |
|
||||
|
||||
מה לא בסדר הפעם? כתבתי שדבריך הם ניפוף עצבני באגרוף כנגד המציאות - התנהגות מגוחכת. האשמת אותי בסתימת פיות - טענה מגוחכת. ומה עכשיו? |
|
||||
|
||||
אני לא מאשימה אותך בסתימת פיות אלא בבזבוז פיקסלים. יחס הקשקוש לאות בין הגבוהים באייל. |
|
||||
|
||||
מעניין, כי זה בדיוק ההאשמה שאני מפנה כלפיך וכלפי הריטון שלך על היצרנים המעצבנים, שכל מה שמעניין אותם, יצורים לא-אנושיים שכמותם, הוא רווח. |
|
||||
|
||||
זה מה שקראת בדבריי? שטויות. אין לי שום בעיה שהם ירוויחו. שמחה, אגב, שירדת מהגדרת המצב שתיארתי כ"המציאות" (ה-מציאות) ל"יצרנים (מעצבנים)". זה אומר שכבר מותר לבקר אותם או לא? |
|
||||
|
||||
המציאות היא שבני אדם בכלל, ויצרנים בפרט, מעוניינים ברווח, וללא סיבה אחרת, יעדיפו לייצר ולשווק מוצרים שאפשר למכור שוב ושוב לאותו האדם. "סיבה אחרת" תהיה למשל סירובם של הלקוחות לקנות מוצרים חד-פעמיים, ויהי מה, או קיומו של יצרן אחד שייצר, למרות הכל, מוצרים לא-חד-פעמיים. יצרנים כאלו קיימים היום ותמיד ימשיכו להתקיים, לעניות דעתי, בתחומים שבהם כל אחד יכול להכנס מהיום למחר לשוק, כמו למשל בצלחות, ושהמוצר שלו איננו נחות בשום אופן מהחד-פעמי, כמו חיתולים. העובדה שמוצרים רב-פעמיים שכאלו הם יותר אקולוגיים ויותר משתלמים לצרכן לא מעניינות אותם, וזה טבעי לגמרי. אי-אפשר לצפות מהאדם הבודד להיות אלטרואיסט ללא כפייה של שאר האנושות את הפעולות הזולתניות עליו. זה wishful thinking והתעלמות מהמציאות. מותר לבקר את זה? בטח. את יכולה לבקר גם את כח המשיכה, מבחינתי. אבל זה טיפשי. אלא אם את מציעה כפייה, כמו חקיקה למשל, ואז אני מתנגד מסיבות אחרות, אבל לא טוען שזה "טיפשי" או "חסר טעם". |
|
||||
|
||||
(''חקיקה למשל...'' - או חרם צרכנים, ואז אני איתך. אבל לא זו הייתה המגמה של הודעותיך.) |
|
||||
|
||||
למען השם, שוב לא הבנת כלום (ואני מתאפקת מלכתוב מה כן הבנת). אתה באמת חושב שאני מציעה להם להפסיק למכור או להפסיק לשווק? האם באמת אינך יכול לתפוס מצב שבו אני לא מערערת על השאיפה שלהם להרוויח, ועדיין שואפת לצמצם את ההפסד שלי, או לפחות להרגיש שאני קונה רק את הדברים שאני באמת צריכה? לדעת שאני משלמת ומקבלת תמורה המתאימה לי? מה איכפת לי שהם יבנו מזה טירות ויקנו מטוסים פרטיים? אני יודעת שזה קשה, אבל נסה לפתוח לרגע את הראש הצר והמסוגר הזה ולדמיין מצב: לשוק יוצא דגם 998 של מחשב נייד מתוצרת חברת XYZ, שמשווק תחת הכינוי "הפולקסוואגן של הניידים" או "טרקטור" או משהו דומה. הוא מוצע במחיר של פי 1.5 או פי 2 ממחיר מחשב נייד רגיל, אבל מתהדר בזה שהוא סטנדרט מארץ הסטנדרטים, יחזיק מעמד לפחות 10 או 12 שנה, אמין וחזק ובעל ציוד הקפי שהחברה מתחייבת להמשיך לספק במשך כל אותו זמן. (הביצועים שלו יהיו כמובן פחותים מזה של מחשב מתקדם, למעשה הוא יהיה "עגלה" בהשוואה למחשב גרפי למשל, אבל רוב הפיתוח שלו יוקדש להבטחת המיקסום של זמן פעולתו באמצעים שונים, לסוגיית היציבות והאחריות וכולי). קהל היעד הוא כמובן צרכנים כמוני - שיצטרכו לשלם יותר בכל קנייה, אבל התשלום יכסה פרק זמן ארוך יותר, כך שירגישו שזה משתלם להם ושהם לא קונים שטויות מפלסטיק רק כי מישהו החליט לפני כמה חודשים שהגיע הזמן להחליף את הצ'ופצ'יק שמחבר את העכבר. היצרנים אולי לא ירוויחו בדיוק-בדיוק את ה-8,000 שקל שבהם הייתי קונה 2 מחשבים ב-10 שנים. הם ירוויחו רק 6,000 שקל, מחירו של "טרקטור" אחד. אבל הם יקבלו אותי כלקוחה מושבעת למשך 10 שנים (כי אחרת יש סיכוי של לפחות 50% שהמחשב השני שאקנה יהיה מתוצרת חברה אחרת, ואז חברת XYZ תקבל רק 3,500 שקל או 4,00 שקל). בנוסף, הם יקבלו את הלקוחות שברחו להם לשוק היד שנייה, והם יקבלו פילוח טוב יותר של הצרכנים, שיעזור להם אני לא יודעת במה. בטח יעזור להם במשהו. הנה רעיון שיוכל להשביע את רצון שני הצדדים. קפיש? |
|
||||
|
||||
טוב, לא התכוונתי שייצרו אותו מפיברגלאס. |
|
||||
|
||||
תגובה 460219 |
|
||||
|
||||
לא בריא להתאפק. "האם באמת אינך יכול לתפוס מצב" - אני כן, והתייחסתי לאפשרות הזאת כשאמרתי שאם היית מדברת אל הצרכנים וממליצה להם לקנות פחות, ואולי גם להטיל חרם על צרכנים מסויימים (או על כולם), אז הייתי מבין אותך ואף מסכים איתך; אלא שנראה היה לי שכל מה שאת עושה הוא לרטן. מצד שני, במעבר חוזר על הדיון, סתם הזרקתי לדבריך את הדמות שלך שיש לי בראש, ולא הגבתי לדברים ספיציפיים שאמרת הפעם. סליחה. אפרופו התחייבויות להמשיך להיות נתמך על ידי החברה 10-12 שנים - נינטנדו בדיוק הודיעה לא מזמן על הפסקת התמיכה במכשיר ה-NES, בן הקרוב ל-25 שנים, ביפן. מסתבר שכל הזמן הזה, אפשר היה להשיג חלקי חילוף למכשיר, למרות שנינטנדו הוציאה כבר... ארבעה מכשירים ביתיים מאז (חמישה אם סופרים את ה-VirtualBoy הכושל), והפסיקה למכור כבר לפחות שניים מהם (שלושה עם ה-VirtualBoy). מה שאת מציעה יהיה מאוד נחמד, אבל את צריכה לשכנע אותי, לא את היצרנים, ואת צריכה לשכנע אותם לא שאני חושב שזה יהיה ממש אחלה, אלא שזה יהיה יותר משתלם עבורם כלכלית. אם זה לא מה שהם עושים, אני מניח שיש סיבה. דרך אגב, את בטוחה שהם לא עושים את זה? כלומר, כמו נינטנדו? אם הייתי רוצה מחשב נייד שימשיך להיות נתמך כמות כזו של שנים, הייתי בודק קודם את המדיניות של Lenovo (כי הייתי רוצה ThinkPad), ואם זו לא המדיניות שלהם (בדקת?), הייתי בודק אצל Apple, שידועים משום-מה כנותני-תמיכה מצויינים, ואולי זו הסיבה. אם אזכור מחר, אבדוק מה המדיניות שלהם, ויכול אז להיות שכל הדיון הזה מבוסס רק על בחירת יצרן לא טובה שלך. |
|
||||
|
||||
תודה על ההתנצלות. אם תמצא נייד "טרקטור" דווח לי. זה יהיה כבר מאוחר מדי עבורי כרגע, אבל אולי אחרים ייהנו. אגב ובלי קשר לנושא הספציפי, ממתי אסור (או חסר טעם) לרטן באייל? כי אחרת היו סוגרים את האתר. והאם אתה באמת לא מודע לתפקידה החשוב של האינטרנט כסוכנת שינוי (חברתי או אחר)? היום גולש יחיד "מקטר", מחר פותחים על זה פורום, מחרתיים נפגשים ודנים בנושא, ובשבוע הבא יצירת אמנות שנגנזה מודפסת מחדש / חוק חדש מוגש לכנסת / פעולת התנדבות למען מטרה מסוימת משיגה את מטרתה / צרכנים לומדים לדרוש X או Y עד שהחברות משנות מדיניות, וכולי. ראיתי את כל אלה קורים הרבה יותר מפעם אחת. הרבה פעמים זה מגיע למבוי סתום, פעמים אחרות זה עובד ומצליח. |
|
||||
|
||||
א-הה. טוקבקיסט מווינט קיטר על כך שרוכבי אופניים לא חובשים קסדה, והשאר היסטוריה. |
|
||||
|
||||
היום גולש יחיד "מקטר", מחר פותחים על זה פורום עם 180000 תגובות, מחרתיים נפגשים 3 החברים ודנים בנושא, ובשבוע הבא יצירת אמנות מפחיות קולה ומעגל מודפס על קרטון חלב ממוחזר מוצגת במדרחוב של בית תקווה, ואז חבר יחיד שנעלב מהסטיה האמנותית גולש ומקטר על סרטו האחרון של איציק "יצחק" שמטורד (די.ג'יי. קרטופלך), מחר פותחים על זה פורום... וברקת משלמת קונה מחשב חדש כדי לקרא את קיטורי הגולש היחיד. |
|
||||
|
||||
מה אני, צ'יקי? |
|
||||
|
||||
אני רואה כאלו בשימוש. בשביל לראות כאלו שמוצעים למכירה, אני צריך לחפש, ואני לא זקוק כרגע לאחד. נסי באתרים המתאימים: http://www.yad2.co.il/Yad2/Yad2.php?AreaID=&Sale... כדי שריטון יהיה פרודוקטיבי בפוטנציה, הוא צריך לפנות לאנשים שיש להם אינטרס ויכולת לשנות. את יכולה לכתוב בבקשה על ריטונים שראית שהובילו לשינוי? |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות זו, הייתי שמח אם היתה מתפתחת נישה כזו בשאר מוצרי החשמל. פעם היית יודעת ש"תוצרת גרמניה לא מתקלקל", נניח, היום הרושם הפרטי שלי שכולם מתקלקלים. משהו שיכול מאוד לקדם את הנישה הזו הוא אם יהיה בסיס נתונים זמין ואמין על תקלות במכשירים, כזה שיכול להפיק סטטיסטיקה "מתוך 100 מכונות כביסה של יצרן X שנמכרו בשנה האחרונה התקלקלו Y" (ואפשר להוסיף מידע על שביעות רצון הלקוחות, וכו'). ניסיתי לחשוב (רק בשביל השעשוע האינטקלטואלי) האם אפשר לבנות אתר אינטרנט שבו צרכנים יוכלו לדווח על קניותיהם, ולדווח אם וכאשר תהיה תקלה, וכך האתר יוכל לבנות בסיס נתונים כזה - אבל לא מצאתי פתרון חד וחלק לבעיית יכולתם של יצרנים לרמות באמצעות צרכנים פיקטיביים שידווחו על קניות רבות ואפס תקלות. אבל אם יש מוצר אחד שבאמת משווע למותג מבוסס-אמינות, זה מטריות, ובפרט מטריות מתקפלות. כבר מזמן, מזמן לא יצא לי להיתקל במטרייה מתקפלת שעולה יותר מעשרים שקל ומחזיקה יותר משני גשמים. זה לא נראה לי מעבר להישג הטכנולוגיה האנושית, ובניגוד למכשירי חשמל ומחשבים, נראה לי מובן מאליו שפלח השוק של זה עצום. מכונת כביסה שמחזיקה עשר שנים שווה בערך פי שניים, אפשר לומר, ממכונה שמחזיקה חמש שנים (אולי רק טיפה יותר) - כשהיא מתקלקלת, לרוב אחרי עיכוב קטן וטרדה כזו או אחרת (לכל היותר, הזמן שלוקח לקנות מכונה חדשה) הבגדים שלנו יתנקו. במטריות, יחס הערך גבוה הרבה יותר, שהרי מטרייה שמתקלקלת בזמן אמת (והיא בהכרח מתקלקלת בזמן אמת, או לפחות זה הזמן שבו מגלים שהיא התקלקלה) גורמת לכך שנרטבים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע עד כמה צרכנים פרטיים מעורבים, א לה ווב 2, או זאגאט http://www.zagat.com |
|
||||
|
||||
כבר מזמן לא יצא לי להיתקל ביותר משני גשמים. (פספסתי משהו לגבי הכותרת?) |
|
||||
|
||||
נעמי שמר וההוליז, לחוד, לימדונו על תועלת אפשרית של היעדר מטרייה, ומכאן גם של התקלקלות מטרייה. |
|
||||
|
||||
וואלה. וגם ברסאנס ("המטרייה" בתרגום עמוס קינן): על פני הכביש היא שוטטה לה בגשם עז היא שוטטה בלי מטריה, כי לא הייתה לה איזה מזל שלי הייתה |
|
||||
|
||||
יכול להיות שיש שיר אחר בעברית או באנגלית, עם מוזיקה זהה\דומה מאוד? |
|
||||
|
||||
מטריות עמידות היו פעם בשפע, אבל מאחר והן לא צוידו באיתוראן היתרון של הזולות ברור מאליו, וכך הן כבשו את השוק. |
|
||||
|
||||
מעניין למה אין שוק למטריות זולות באמת, כאלה שיעלו שקל וחצי ויחזיקו מעמד שבועיים. אני יודע שאני הייתי קונה כאלה. |
|
||||
|
||||
אצל האנגלים, שמטריה (אמיתית, לא מתקפלת) אצלם זאת דרך חיים, ולשכוח מטריה בשבילם זה כמו לשתות כוס תה, עלה מישהו על רעיון גאוני: לידית המטריה הוא הצמיד פתק (כמו תגיות השם המקובלות על מזוודות) ורשם עליו "מטריה זאת שייכת לג'ון סמית מרחוב כך וכך מספר זה וזה. אם מצאת מטריה זאת, אל תטרח להחזירה אלי. אנא שלח אלי שני פאונד, שהם מחצית הסכום שעלתה לי המטריה, ומובטחת לך מטריה אמינה, יד שניה."1 תוך שבועיים הוא קיבל 10 ליש"ט. __ 1 הוא לא הוסיף "מרופא". |
|
||||
|
||||
המשך הסיפור: מאז מתפרנס אותו ג'ון סמיט ממטריות שהוא משאיר בכוונה בבארים שונים ברחבי לונדון. המטריות מיוצרות במיוחד עבורו כך ששמו וכתובתו חרוטים על הידית. |
|
||||
|
||||
אתה מבלבל, זה לא אותו אדם, אלא חיקוי עלוב: שלי היה ג'ון סמית. |
|
||||
|
||||
זה לא חיקוי. פשוט מוחות גדולים חושבים דומה. |
|
||||
|
||||
לפני מספר שנים קניתי (בהום סנטר או באייס, אני לא זוכר) גוף תאורה שהכיל שלושה "ספוטים" ועלה 100 ש"ח. אחרי שבועיים נשרף אחד. הלכתי לחנות והם נתנו לי אחד אחר. אחרי שבוע, נשרף עוד אחד. הלכתי שוב לחנות והם שוב נתנו לי אחד אחר, אבל אמרו שזאת הפעם האחרונה. אחרי חודש נשרף עוד אחד, פרקתי את כל הגוף וחזרתי איתו לחנות, בקשתי להחליף אותו. הם אמרו שיקחו אותו לבדיקה. אחרי שבוע וחצי של חשיכה הם הודיעו לי שהוא תקין ואני יכול לבוא לקחת אותו. אמרתי שאני לא רוצה אותו כי כל שבועיים-שלושה נשרף "ספוט" שעולה 30 ש"ח כאשר כל הגוף עם שלושה "ספוטים" עולה 100 ש"ח. הם הציעו לי לרכוש "ספוטים" גרמניים שמחזיקים לפחות שנה ועולים רק 60 ש"ח (אלו שעולים 30 ונשרפים מהר הם תוצרת סין). אמרתי להם שאני לא מוכן לשלם כמעט כפול ממחיר הרכישה כדי לתקן מוצר פגום, שהם ידעו מראש שהוא פגום ולא הזהירו אותי. אחרי שבוע של ויכוחים ואיומים בתביעה ובפניה לעיתונות הם התקפלו, ונתנו לי שלושה "ספוטים" גרמנים (והשאירו לי את השניים הסינים ששרדו כגיבוי) שעבדו עד שעזבתי את הדירה (בלי לפרק ממנה את הגוף). בנוגע למטריות, נראה לי שמטריה מתקפלת עמידה לרוח היא בעיה הנדסית מורכבת ביותר, ואם קיימת כזאת היא ודאי יקרה מאוד. לי יש שתי מטריות לא מתקפלות, גדולות וחזקות (נקנו בסלובניה) שמראות עמידות מפתיעה לגשמים ורוחות. אבל הן מסורבלות למדי (בעיקר אם צריך לטוס איתן). |
|
||||
|
||||
אם מטרייה מתקפלת עמידה היא בעיה הנדסית, אז זה נהייה באמת מעניין. מה אם אני מוכן לשלם בסרבול של הפתיחה והסגירה? אני רוצה שהיא תהיה מתקפלת כדי שתיכנס לתיק, אבל אני מוכן להשקיע שתי ידיים ויותר מחצי שנייה בפתיחה (נגיד, חמש שניות נראה לי סביר בהחלט). האם זה שונה מאוד מאוהל מתקפל? |
|
||||
|
||||
אוהל מתקפל הוא בדרך כלל לא "מתקפל" אלא "מתפרק". כשמתחיל לרדת גשם אני לא מעוניינת לפתוח חוברת הוראות ולהתחיל להרכיב לעצמי מטריה. ________ העלמה עפרונית, לא מכירה את ההוליס ולא מאמינה במטריות |
|
||||
|
||||
למרות שאני לא מתמצא בסצינת הלינה בשטח, אני יודע מכלי שני שמה שהולך היום הוא אוהלים שעוברים ממצב ארוז למצב שימוש במשיכת שרוך, או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
וואלה? כנראה שאני כבר די הרבה זמן לא בסצינה. |
|
||||
|
||||
למה אין מטרייה שנפתחת כמו פרגולה, בסיבוב ידני? |
|
||||
|
||||
יש מטריות מתקפלות עם מנגנון נגד התהפכות המטרייה ע''י חוט שנמתח כשפותחים את המטרייה מקצה אחת לשני, ההמצאה לא מסובכת וקלה לבנייה באופן עצמאי- אבל העניין כולו מוגן בפטנט. אני זוכר את זה כי ישראלי פיתח מטרייה כזאת בדיוק אבל כשרצה לרשום פטנט נתקל בפטנט הנגדי. |
|
||||
|
||||
דיירים בדירה שההורים שלי השכירו פירקו ולקחו, כשהם עזבו, לא רק את הנורות (שזה קטנוני, אבל בסדר), אלא גם את בתי הנורות. שמוקים. ההסבר המחמיא ביותר שאני יכול לחשוב עליו הוא שהם הרכיבו מנורות יקרות, ואיבדו, זרקו או שכחו את בתי הנורות הזולים המקוריים. אבל הם עדיין גנבים, וזה עדיין היה סיפור מהתחת לדייר הבא, שנכנס לדירה בצהרי יום שישי. |
|
||||
|
||||
גם משלמים על הובלה - כמאתיים שקלים - פעם נוספת. |
|
||||
|
||||
אבל אם לא השתמשת בו באופן סדיר, איך אתה יודע שהוא עבד כמו שצריך? |
|
||||
|
||||
אותה ''פעם אחת'' נמשכה שנתיים וחצי. |
|
||||
|
||||
שנתיים וחצי!? שרירי קיבורת רציניים, שלא לדבר על הכאבים האחרים. |
|
||||
|
||||
אני יודע בודאות גבוהה מספיק - השארתי אותו דולק כמה שעות: אם להגיד את האמת לרגע, אני לא צריך את הפורנו של אבא שלי (יש לי משלי [כלומר, שהורדתי, לא שהפקתי, למרות שחלום שאני משאיר על אש קטנה הוא להיות מפיק-במאי של סרטי פורנו]), ומה שבאמת עשיתי עם המחשב היה לשחק עם חלונות 3.11 (או גרסה קרובה) בשביל ההשוואה ל-XP ובשביל הנוסטלגיה, וגם התרפקתי מעט על כמה משחקים ישנים שעוד היו לי שם (אבל יותר נוח לשחק בהם על מחשב חדש בעזרת, למשל, DOSBox). |
|
||||
|
||||
מפתיע אותך? שניהם אוהבים את אמא. |
|
||||
|
||||
אבל מחשבים יד שנייה בחינם ניתן להשיג: |
|
||||
|
||||
בגדול את צודקת (רוב האנשים, הגולשים באינטרנט ומשתמשים בתוכנות office למינהן, לא זקוקים לכוח עיבוד גבוה והשידרוגים התדירים אכן מיותרים). אבל לא צריך להגזים. השכלולים, השידרוגים והשיפורים בביצועים הם ממש לא קוסמטיים בלבד ובהחלט יש להם שימושים רבים כגון תלת מימד, DTP, עריכת וידאו, עיבוד קול ותמונה, הפקה מוזיקלית, משחקי מחשב ועוד. ההבדל בפרודוקטיביות ואיכות העבודה כאשר הברירה היא בין הרצת מחשב למשך שעתיים על מנת לחשב תמונה אחת, לבין עריכת הסצנה עם הצללות ותאורה בזמן אמת, הוא לא הבדל קוסמטי. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שמפתחים של תוכנות למחשבים אישיים כבר לגמרי שכחו לקחת בחשבון את המשאבים (זיכרואן ומעבד) שהם מנצלים. למשל, כמות הזכרון שמערכות ההפעלה המודרניות (ויסטה, XP, KDE ו-GNOME) לוקחות למטרות תצוגה בלבד היא מוגזמת לגמרי. זה נראה לי מצב אבסורדי שאני צריך להקדיש חצי ג'יגה או יותר בשביל תוכנה שיכלה לשרת אותי באותה מידה (אם כי לא באותו יופי) בפחות מ-20 מגה. נובע מזה שהאיכות שבה אני רואה סרט בעצם כמעט לא משתפרת (כי כל החומרה שלי עוסקת משום מה בלצייר לי אנימציה של כלב1 שיחפש קבצים). 1 דוגמא אקראית. |
|
||||
|
||||
אכן. גם אני תומך נלהב בממשקים רזים (שישתדלו להתרכז בנקיון ועיצוב הממשק ולא באפקט השקיפות בזמן סגירת החלון). |
|
||||
|
||||
את זה יכול לעשות גם אדם חסר השכלה, שקעקע לעצמו כמה משפטים על היד. |
|
||||
|
||||
אפשר לכתוב סיפורים עם רעיונות חדשניים. אפשר להיות איש חזון ולשכנע אנשים באמיתויות הידועות בעתיד. אפשר לפתוח דת 'חדשה'. אפשר לייעץ (יהדות היא אמנם עניין של אמונה אך יש בה הרבה ערכים טובים, יעילים ומדי פעם גם מוסריים) אפשר להפוך ל'מכשף', 'קוסם', 'מעלה באוב', 'שאמאן' וכו' בעזרת ידע מועט וניחושים מושכלים. (קח סיכה ותמגנט אותה או משהו דומה) אפשר להיות מעצב אופנה מאוד מוצלח. וכהנה וכהנה לפי אישיותו ויכולתו של כל אדם מודרני וסוג הידע שהוא מחזיק. גם במדעי ה(')'רוח'(') וגם במדעי ה(')'יהדות'('). וד''א- היתרון הגדול על האיכרים הוא הידע לנהל חשבונות (עשיית רווח יעילה יותר), התנהלות לפי שנה מסודרת(חשוב לבניית אלמנכים יעילים),הכרת החשיבות בנקיון (בריאות טובה יותר, חדשנות בענייני הגיינה) וגם הידע המועט שיש לכל אדם מודרני ברפואה (יש חיידקים ווירוסים ודופק ולחץ דם וכו'.) יכול להועיל. למעשה, אני מוטרד הרבה יותר ממחסום השפה. |
|
||||
|
||||
האיכרים תמיד התנהלו לפי לוח שנה מסודר (לפחות בארצות הסהר הפורה, שאני מכירה). |
|
||||
|
||||
סיפורים? למה לטרוח לכתוב? גנוב חופשי מיצירות שטרם נכתבו. אבל מי יקדיש לך תשומת לב? "אפשר להיות איש חזון ולשכנע אנשים באמיתויות הידועות בעתיד" - זה לא אומר לי שום דבר. בטח לא אומר לי שום דבר שקשור למדעי הרוח. מה יהיה לך שלמכשף מקומי לא יהיה, עם השכלה במדעי הרוח? סיכה ומגנט? ביג דיל. מה תסיק מזה? את אותן השטויות, באותה רמת דיוק, שחוזים המקומיים בעזרת כרעי תרנגולת? עוד נקודה קטנה - המקומיים יודעים טוב ממך מה רוצה הלקוח לשמוע, ובאיזו צורה. שנים של ניסיון בתחום. לא תוכל לפרוץ לתחום, וגם לא לשגשג בו. מעצב אופנה מוצלח - כי זה בדיוק מה שחסר להם בעבר - אנשים שיודעים להחזיק מספריים. |
|
||||
|
||||
''איש חזון'' מגלה עתידות - זה פשוט. הסטוריון. שוב הינקי מחצר המלך ארתור, שחמק מתלייה משום שידע לנבא את ליקוי החמה. |
|
||||
|
||||
זאת כמובן שאלת ההמשך. העניין הוא, שאני בכלל לא בטוח שזה יהיה כל כך פשוט גם בהינתן כל ידע שתרצה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהייתי מתחלף במובנים רבים עם קולמבוס-או שלא, מסע ארוך על אוניה רעועה עמוסה בפושעים הוא לא תמיד הכי מושך. ואם לא הוא אז באיזה מיליארדר שגם יודע להינות מהכסף שלו, כמו האנגלי ההוא שמטייל מסביב לעולם. |
|
||||
|
||||
הוא דמות פיקטיבית. |
|
||||
|
||||
חבורת חנונים: "טוב לי בחיי שלי". גיוועלד! קחו את עצמכם בידיים. מה נהיה מכם? שנת חקל תפוחין בדבש |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ה"אלון עמית" הזה שזכאי לתודה על הרעיון לסקר, אני בקושי מכיר אותו. נדמה לי שהוא חשב שזה רעיון ממש מוצלח, אבל לי אין מושג ברור למה - זה סקר נחמד מאוד, אבל אני לא חושב ש*אני* הייתי מרהיב עוז להציע אותו אילו עלה בדעתי. בכל אופן, אם כבר שאלתם, המועמדים שלי: - לאונרד אוילר: חיים ארוכים ומלאי יצירה בנופים היפים של אירופה, ועוד עם הרבה ילדים. מגרעות: הרבה מאותם ילדים מתו בצעירותם. ואני לא אוהב את החורף הרוסי. - פול מקרטני, בשביל לחיות מלודיות והרמוניות. מגרעות: לאבד את ג'ון ולינדה. - אמדאו מודיליאני. אם כבר להיות אמן מיוסר ושבור, אז לפחות להיאהב וליצור ככה. - איזשהו יצור 5-ממדי, לא חשוב מי. |
|
||||
|
||||
(האופציה של לאנס הזכירה לי). או אלכרסיי לאונוב, האדם הראשון שהילך בחלל. אני חושב שהשיקולים ברורים. |
|
||||
|
||||
זה רק אני כ"כ רדוד או שיש עוד כמה שבחרו ביל גייטס מסיבות ארציות לגמרי כגון- כסף! פשוט ראיתי שלכולם היו סיבות נורא יפות לבחירה שלהם בשלמה המלך, ליאונרדו דה וינצ'י ושות' ואם כבר רדוד אז האופציה המועדפת מבחינתי שלא הופיעה בסקר, היא לחיות את החיים של בראד פיט! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם תקרא את כל הדיון, תראה שכבר יש פתיל שלם בדיוק בנושא הזה, אבל אני שמח שעוד מישהו העלה את האפשרות הזאת. |
|
||||
|
||||
אני כבר חי חיים של מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
דובי גל. גם בגלל שמעניין איך ההרגשה (ת'אמת, ניסיתם פעם לדמיין לכם איך זה להיות דובי גל או שזה היה טראומטי מדי והפסקתם מיד?) וגם משום זוהי דוגמה לאיש שהצליח באופן מופלא להפוך את החסרונות שלו ליתרונות ולמקור פרנסה קבוע. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |