בתשובה ליהונתן אורן, 01/09/07 21:15
456324
ברקת • בתשובה ליהונתן אורן שבת, 1/9/2007, 23:24
טוב, לא התכוונתי לפנטזיה אלא לרעיון האפשרות של חזרה ממש (אם קוסם יציע לך לחזור בזמן וכולי). אבל בזמן שאני כותבת את זה ההבדל לא ממש ברור לי. ואם אתה אומר שהמחשבה על אפשרות כזו גוררת את האדם לפנטזיות עקרות, גם זה נכון :-)

אצלי, אם משהו הלך לאיבוד במשך השנים, הוא הזמן והמרחב הפתוח. גדלה המודעות להצטמצמות המתמדת לתוך אפשרות אחת בעץ האפשרויות, אבל זה מן הסתם מפני שנרשמו הרבה יותר הצטמצמויות כאלה מאשר לפני 15 שנה למשל. זה עדיין לא אומר שלא נוכל לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אני מקווה.

השאלה הזו מגיעה מסקרנות פשוטה. אם כי חוויתי לא פעם "הרגשה כזאת":
456338
יהונתן אורן • בתשובה לברקת שבת, 1/9/2007, 23:49
בלוזים יפים. האם את יודעת לנגן?

עכשיו, כשאת מעלה את זה, המודעות להצטמצמות המתמדת קיימת גם אצלי. אבל בד"כ אני לא חווה אותה כאבדן. היא מקנה גם סוג של ביטחון - אני יודע יותר מי אני ומי אני לא, ולאיזה כיוונים מעניין אותי להתקדם מכאן. ברור שאפשר לבחור מחדש ולהפתיע בעתיד, אבל למי יש כוח.
456366
ברקת • בתשובה ליהונתן אורן יום א', 2/9/2007, 6:53
לא, לצערי (עוד הצטמצמות).

יפה שאתה מציג את הצד האופטימי של העניין. מעניין מה יוצר ראייה טראגית-מלודרמטית-קתרטית כמו שלי (אני תיכף יוצאת לנופש, לקרוע איזה בית הבראה לקשישים, יהיה לי על מה לחשוב שם).
456399
יהונתן אורן • בתשובה לברקת יום א', 2/9/2007, 16:53
אלכ הצטמצמות. לא נראה לי כזאת בעיה ללמוד בלוז פשוט (וגם Stormy Monday כמובן). חכי קצת ועוד מעט נועם יוכל כבר להראות לך.
456627
ברקת • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 5/9/2007, 13:17
לאלתר גם אני יודעת :-)
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות