|
||||
|
||||
אצל האנגלים, שמטריה (אמיתית, לא מתקפלת) אצלם זאת דרך חיים, ולשכוח מטריה בשבילם זה כמו לשתות כוס תה, עלה מישהו על רעיון גאוני: לידית המטריה הוא הצמיד פתק (כמו תגיות השם המקובלות על מזוודות) ורשם עליו "מטריה זאת שייכת לג'ון סמית מרחוב כך וכך מספר זה וזה. אם מצאת מטריה זאת, אל תטרח להחזירה אלי. אנא שלח אלי שני פאונד, שהם מחצית הסכום שעלתה לי המטריה, ומובטחת לך מטריה אמינה, יד שניה."1 תוך שבועיים הוא קיבל 10 ליש"ט. __ 1 הוא לא הוסיף "מרופא". |
|
||||
|
||||
המשך הסיפור: מאז מתפרנס אותו ג'ון סמיט ממטריות שהוא משאיר בכוונה בבארים שונים ברחבי לונדון. המטריות מיוצרות במיוחד עבורו כך ששמו וכתובתו חרוטים על הידית. |
|
||||
|
||||
אתה מבלבל, זה לא אותו אדם, אלא חיקוי עלוב: שלי היה ג'ון סמית. |
|
||||
|
||||
זה לא חיקוי. פשוט מוחות גדולים חושבים דומה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |