בתשובה לדורפל, 01/09/07 23:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שזאת פנטזיה סטנדרטית, גם אני חוטא בזה לפעמים אבל כשאני פורט לפרוטות את הפנטזיה ( דבר מסוכן לפנטזיות) אני מבין שלא הייתי מסוגל לסבול את השיעמום ואת ההשפלה של להיות ילד עם מנטליות של בוגר. באחד מהספרים של בסטר יש בדיוק סיטואציה כזאת, כאשר הדמות שחוזרת לילדות עם הידע וכולי נתקלת שוב בבריון הכיתתי, ולאחר שהוא מנתח מבחינה פסיכולוגית את התיסכולים שגורמים לבריון להיות בריון, הבריון מכסח לו את הצורה (או משהו כזה. אני כבר לא זוכר). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסטר מה? היופי של הפנטזיה מבחינתי הוא שעדיין יש קשיים, אבל יש דרכים חדשות לטפל בהן. לנתח פסיכולוגית את הבריון אני יכול באותה מידה בדיעבד - עם אותן התוצאות. פעילות עקרה שכזאת היא ממש לא הסגנון שלי. התעסקות עם בריונים היא לא הכיוון הסטנדרטי שלי בפנטזיה, אבל אם הייתה, הסגנון שלי היה יותר בכיוון של לגנוב סכין מאבא שלי, להחביא אותה בתיק של הבריון, ולהתלונן למנהלת שהוא איים איתה עליי. אם אני מרגיש יצירתי במיוחד, אני גונב לו ביום הקודם כמה מחברות, מקשקש בהן משהו שיציג אותו כמטורף מושלם, ואז מחזיר אותן לתיק שלו ביחד עם הסכין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט הסיטואציה שתיארתי מתוארת כאן: בכל אופן לחלק מהסוגיות יש פתרונות מהסוג שתארת, אבל לשבת שוב בכל שיעורי ההיסטוריה המשמימים (סליחה איציק) ולקום לכל שעות האפס? מצד שני, אולי אני הייתי מעיז להתפלח מהשיעורים הללו, או מנסה קצת יותר ברצינות להתחיל עם בחורות שלא האמנתי שיהיה לי סיכוי איתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ילד קטן שיודע לפתע אנגלית כשפת אם ומתמטיקה ברמה של תואר ראשון. אפילו הטמבלים ממערכת החינוך שלנו יקלטו שאין טעם להשאיר אותך ביסודי או בתיכון. אם כבר, בעיה גדולה שעשויה לצוץ לך היא מצד ההורים - לא בלתי סביר שבסביבות גיל העשרים הם הפסיקו לנסות לשלוט בחייך מחוסר יכולת, לא מחוסר רצון. אתה מוצא את עצמך עם מוח של בן חמישים, מקבל הוראות מבני שלושים וחמש. נשמע לי יותר בעייתי מלחטוף פה ושם מכות מאיזה שמוק1. דרך אגב, אם הייתי חוזר ככה לעבר, כנראה שההתנהגות שלי, בכל הנוגע להתעסקות עם בריונים, הורים ומורות, הייתה הרבה יותר... טוטאלית. אבל אולי זה רק בגלל שאני עסוק כרגע בלדמיין את הסיטואציה, ולא בלחיות אותה. --- 1 בהתחלה כתבתי "אידיוט", אבל התחרטתי. לחשוב שבריונים הם אידיוטים זה סוג של wishful thinking שנהגתי לשגות בו בילדותי, ושאני מתבייש לגלות שנותרו בי שרידים ממנו עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 וזה באמת לא נכון לרוב הבריונים - שהם אידיוטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שדי קשה לערוך מבחני אינטלגנציה לבריונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי רוב הבריונים זה נכון? כך או כך, העיקר שזה לא נכון לגבי כולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל המקרים שראיתי, ראש כנופיית הבריונים אינטליגנטי (אבל חכם להרע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם מנהיגים שהיכרתי, נראה היה לי שיש בהם עניין וסקרנות, וגם יכולת מילולית מפותחת. לרוב כששמעו על משהו חדש או פגשו אדם חדש, ביקשו לשמוע עוד, הקשיבו, לפעמים עצרו את בני חבורתם מלפגוע במספר. אחר כך מיצו את העניין, או מיצו דרגה מסוימת של עניין שיכלו להראות בפומבי (ועדיין לשמור על מעמדם), והורו לחבורתם (רשמית או ברמז) לתקוף את המספר - או לחלופין ''לוותר לו'', אבל גם זה לאחר התעללות קטנה, משהו כמו השתעשעות של חתול בטרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה את מדברת בעצם? חבורות רחוב? ואיך נתקלת בהן? כסוג של מדריכה או חונכת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כן חונכת... גדלתי בשכונה שהיתה טובה והידרדרה לאט. ואני לא מדברת על כנופיות מאורגנות כמו ב''סיפור הפרברים'', אלא על קבוצות מובחנות של ערסים או ערסים-צעצוע עם מנהיג בולט. יכול להיות גם כל מקבץ ספונטני של שני טמבלים ואחד שנוהג בהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |