 |
האם אתם תומכים ברפורמת המס? | 211 |  |
||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
למי שתהה מה ההבדל בין אפשרות 2 ל-3: מי שחושב שיש מקום לשינויים, אבל יעדיף להעביר אותה גם אם לא יתבצעו השינויים הללו, יבחר באפשרות 2. מי שמתנגד נחרצות לסעיפים מסויימים ברפורמה, ויעדיף שהיא תדחה כולה, אם לא יתבצעו השינויים הנדרשים, יבחר באפשרות 3. זהו. הצבעה נעימה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרפורמה המוצעת היא הונאה! לפי הכרזות הוגיה, בייגה, בן-בסט ושורה של כלכלנים שרובם נמנים עם המאיון העליון, הרציונל שבבסיס הרפורמה הוא: מיסוי ההון והפחתת המיסוי על עבודה. זה נשמע טוב, אני בעד, אבל עיון בסעיפיה האופרטיביים של הרפורמה מראה שהיא אחיזת עיניים! רוצים דוגמא? בבקשה: אתם בטח זוכרים את הרעש והגאווה הלאומית שקמה סביב מכירת החברה הישראלית מיראביליס (ICQ) לאמריקה און ליין, ובכן, על כל 100 מיליון דולר שקיבלו היזמים הישראליים הם חוייבו במס הכנסה של 50%, כלומר 50 מיליון דולר. אבל אילו היו מוכרים את החברה היום, אחרי הרפורמה שאמורה למסות את ההון, הם היו משלמים רק 25% מס ונשארים עם 75 מיליון דולר. אז תגידו, הרפורמה מכבידה כאן על בעל ההון? (סליחה, בעידן הבתר-מרקסיזם לא אומרים יותר "בעל הון" קוראים לו "יזם"). אבל העיוות עוד גדול מזה! אם בעלים של חברת הייטק, היזם, משלם לעובדים באמצעות מניות ואופציות, הם ייחשבו שכר שחייב במס מהיום שבו יהיו בנות ממימוש (גם אם לא מומשו). המס במקרה זה לא יהיה 25% אלא ע"פ מדרגת המס שבה נמצא העובד (ובהייטק היא בד"כ קרובה ל50%). כלומר, המניות של העובד (שהן למעשה סוג של משכורת עבור עבודה) חייבות במס של 50% (ברוב המקרים), אבל, לעומת זאת, היזמים , שלהם אין אופציות, אלא מניות, ישלמו במכירה רק 25% מס!!! ובשורה אחרונה, את העובד השכיר בהייטק ממסים פי-שניים מאשר את היזם בעל ההון. (למי שרוצה ללמוד עוד פרטים על העיוות הזה מומלץ לקרוא את הכתבה של נתן ליפסון באתר TheMarker.com שהתפרסם ב-4.5.00. העובדות במאמר הזה נכונות אבל אין להתפלא על הכותרת שלו "בן בסט טוב להייטק", הלוא כל העתונים והמדורים הכלכליים מצדדים באורתודוקסיה הקפיטליסטית ולכן האבסורד במיסוי שהדגשתי לעיל אינו מטריד את מצפונו כי אצלו מה שטוב ליזמי ההייטק טוב להייטק, מבחינתו זה היינו הך.) אביא דוגמא נוספת: נניח שפרופסור לכלכלה באוניברסיטה מרוויח 300,000 ש"ח לשנה. הוא צריך ללמד סטודנטים נרפים (את הבחינות בד"כ לא הוא בודק אלא איש של הפרולטריון האקדמי המכונה 'עוזר הוראה', אבל בכ"ז יש לו כל מיני חובות מעצבנות אחרות.) בנוסף לכל צרותיו כעובד שכיר באוניברסיטה הוא יצטרך לפי הרפורמה לשלם 50% מס וישארו לו בסוף השנה רק 150,000ש"ח. מה יעשה פרופסור חכם לכלכלה שקלט מה מאפשרת לו הרפורמה הסוציאליסטית של בייגה? הוא יכול ללכת לשחק בבורסה. במקום רווח מעבודה הוא יעשה ריווחי הון. ונניח שהרווח ההון הזה בבורסה יגיע אף הוא ל-300,000 ש"ח בשנה. כמה מס הוא ישלם? נכון! 25% מס! כלומר ישארו לו עכשיו בכיס 225,000 ש"ח. תשאלו איך נוצרים האבסורדים האלה שעומדים בניגוד גמור למגמה המוצהרת של הרפורמה המוצעת למסות הון ולהקל על מיסוי העבודה? התשובה פשוטה: הרפורמה אינה ממסה בעלי הון או אנשים העושים את כספם מריווחי הון, בקיצור, הרפורמה אינה ממסה קפיטליסטים. היא ממש שיוויונית, סופר דמוקרטית, היא אינה מבחינה בין ההון של אייזנברג, נימרודי ושות' ובין "ההון" של מסעודה משדרות. כווולם משלמים 25%, תהיה זו כבשת הרש של ישיש עם איזושהי תכנית חיסכון ויהיו אלה 500,000,000 ש"ח שעובדים בשביל איזשהו איל הון. עיוות מסוג אחר ברפורמה המוצעת: אומרים לנו כל הזמן שעד כה היתה מערכת המיסוי מעוותת ורחוקה מזו של מדינות המערב (אמת ויציב) ולכן הרפורמה שואפת ליצור מערכת מיסוי מערבית. אבל גם אחרי הרפורמה אנחנו עדיין במזרח וליבנו עדיין במערב. המיסוי בארה"ב, למשל, מבוסס על היחידה המשפחתית. בארה"ב אין ממסים את הפרטים במשפחה בנפרד אלא בודקים את ההכנסה הכוללת במשפחה. וכך, למשל, אם האשה מרוויחה 40,000 דולר בשנה ואילו הבעל מובטל, או נכה וכו' ואין לו הכנסות, לצרכי חישוב המס זה כאילו כל אחד מהם מרוויח 20,000 דולר, כלומר, הם יחד נמצאים במדרגת מס נמוכה יותר. אבל אצל בייגה והרפורמה הנהדרת שלו מה שהיה הוא שיהיה: את האשה ימסו עד העצם, במדרגת מס ע"פ הכנסתה של האשה בלבד בלי להתחשב אם הבעל שלה לא משתכר. ולמה? למה לא תיקנה את הרפורמה את העיוות הזה? וזה לא העיוות היחיד שהרפורמה לא תיקנה - ועל זאת יש לתת את הדעת כשבאים להעריך את הרפורמה: לא לבחון רק את מה שיש בה אלא גם את מה שאין בה! בתגובה זו השתדלתי להתרכז בכמה נקודות שאין מרבים לדבר עליהן בתקשורת מאז שעלה על הפרק נושא הרפורמות. אבל אני מצטרף גם להתנגדויות שכן הועלו: 1. מיסוי קרנות ההשתלמות שאינן אלא סוג של הטבת שכר לעובדים המאורגנים שבייגה כנראה רוצה להפוך גם אותם לעובדי קבלן. 2. ביטול פטור על עבודה במשמרות: זה ממש צעד אנטי-חברתי. שהרי מי עובד בד"כ משמרות? רק עובדים קשי יום שמשכורתם נמוכה, והדרך היחידה הפתוחה בפניהם להגדיל את משכורתם (ואולי לשלוח את ילדיהם לאוניברסיטה באיזשהו עתיד אוטופי) היא למכור עוד יותר מזעת אפם. 3. חצי נקודת זיכוי לאשה: גם לזה בייגה קורא הון! הצבעתי כאן על עיוותים שעומדים בניגוד גמור לרציונל המוצהר של הרפורמה. הלהטוטים הרטוריים של בייגה אפשריים בגלל הניסוח שלו: יותר מס על ההון פחות מס על עבודה. ניסוחים אלה לא היו מתאפשרים אילו הרציונל המוצהר היה: יותר מס על בעלי ההון ופחות מס על העובדים. (זה תמיד מפתיע מחדש איך מילים קטנות יכול לעשות כזה הבדל גדול). תראו איך הבורסה לא הנידה עפעף אחרי הכרזת הרפורמה של בן-בסט, העסקים כרגיל. ג. שמעון (למי שלא מאמין שהאבסורד גדול עד כדי כך, או שרוצה לקבל יותר פרטים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין - קודם לכן, לא היה כלל מיסוי על הבורסה, וכשמירביליס נמכרה, הסכום שהתקבל נחשב כהכנסה מעבודה, לא מהון, ועל כן הושת עליו מס הכנסה. למה שעכשיו זה יחשב פתאום הכנסה מהון? עוד פחות ברורה לי תלונתך על הפרופסור לכלכלה. להזכירך, אותו פרופסור היה יכול לעשות בדיוק אותו הדבר עד כה, רק שמעכשיו, גם על משחקיו בבורסה הוא יאלץ לשלם מס, דבר שקודם לכן הוא לא היה צריך לעשות, כלומר - עכשיו הוא ישאר עם 225,000, אבל מקודם הוא היה נשאר עם כל ה-300,000. ונכון, יש עוד מקום לשיפורים, ואחד מהם הוא אכן סוגיית ה"הכנסה המשפחתית הכוללת", אבל מוטב להעביר את הרפורמה הזאת, ולא לבטל אותה לגמרי ולהשאר תקועים במצב הגרוע בהרבה שהיה מקודם. באשר למיסוי על תוכניות חסכון: כדאי לציין שלמרבית ה"רשים" במדינה, אין בכלל כבשה. אין להם לא עשרת-אלפים ולא מאה שקל בתוכנית חסכון. הם חיים על האובר-דרפט באופן קבוע, והחסכון היחיד שיש להם, הוא לפנסיה, ואם זכרוני אינו מטעני - חסכון לפנסיה אינו ממוסה. אז על מי אתה מגן כאן? על המעמד הבינוני עליון, זה שיש לו כמה עשרות-אלפי שקלים בבנק, ומצטער על 50 הש"ח בחודש שהוא יפסיד בגלל המס על הריבית. (עבדך הנאמן, לדוגמא, יתחיל להפסיד בינואר 2001, אם ישמור על החסכונות הנוכחיים שלו, כ-15 שקלים תמימים בחודש! אכן עושק לאור יום). התוספת לנטו יותר מתכסה על המיסוי הזה בקרב המעמד הבינוני, ותביא יותר צדק למיסוי המעמד העליון. קרן ההשתלמות היא כבר מזמן בדיחה. היא דרך להגניב לכיסו של העובד עוד כמה שקלים, ולהכריח אותו לחסוך אותם למשך 6 שנים. למה זה טוב? האם לא יהיה עדיף אם הכסך יכנס ישירות לנטו של העובד? הבעיה העיקרית של הרפורמה, כפי שאני רואה אותה, היא שהיא נוגדת חסכון. האזרח מהמעמד הבינוני מקבל עידוד לצרוך ולא לחסוך. הנטו גדל, והריבית בבנק מצטמקת, מעשית. במצב כזה, מי שיכל לחסוך, יחשוב פעמיים אם זה שווה לו. במצב של אנפלציה אפסית וריבית פריים שפניה כלפי מטה (שהוא מצב טוב, ללא ספק!), הטלת מס על החסכון תפגע גם במערכת בנקאית, שתאבד מיליארדי שקלים של החוסכים הקטנים. השקלים האלה יועברו לצריכה. במקרה הטוב, זה יתרום לצמיחה, במקרה הרע, זה גם יעלה את האינפלציה. אבל הבעיה הזאת מתגמדת אל מול הבעיות שמציגה השיטה הקיימת, ועל כן היא עדיפה על לא כלום. אגב, אם תוכל לתת את הכתובת המדוייקת של המאמר במארקר, אני אודה לך. אינני מצליח למצוא אותו בעזרת מנגנון החיפוש שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדובי ולכל הקוראים האחרים, ראשית לכל מי שקרא את התגובה שלי למעלה, הבהרה: בפתיחה של התגובה שלי הבאתי 2 דוגמאות: 1. מיסוי האופציות של עובדי ההיטק ב-%50 ומיסוי מניות בעלי ההון של ההייטק ב-%25 בלבד. 2. דוגמת הפרופסור לכלכלה. לאחר מכן כתבתי שאסביר איך הרפורמה יוצרת אבסורדים כאלה וכאן דילגתי על עניין חשוב, להלן התיקון: עיוותים כמפורטים בדוגמאות הנ"ל נובעים מכך שלפי הרפורמה יכול המיסוי על עבודה להגיע (ומהר מאוד) ל-%50 ואילו תקרת המס על ריווחי הון מגיעה ל-25% בלבד. למה? למה מי שחי על ריבית מהכסף שהוריש לו אבא שלו לא ישלם אף פעם יותר מ-%25 מס ואילו הפועלים ישלמו 30-40-50% מס על שכר עבודתם. איך זה מטיב עם העובדים ביחס לבעלי ההון? לדובי, אני מתנצל שתשובתי תהיה חלקית וקצרה פשוט מכיוון שאני צריך להתחיל את יום עבודתי. א. אין לי הכתובת המדוייקת של המאמר (שמונח מודפס לפני) רק התאריך 4.5.00 אבל את הפרטים הרלוונטיים ניתן למצוא גם בפירוט הרפורמה המופיעה באתר משרד האוצר. ב. הדוגמא של חברות ההייטק נוגעת למכירת מניות והיא מכילה תקנה מיוחדת שישנה ברפורמה שמאפשרת את האבסורד שציינתי. נניח שיסדת חברת סטרט-אפ (שבעיברית אפשר לכנותה "חברת ינוקא") וערך מניות החברה הרקיע שחקים ועכשיו אתה בעל הון שיושב על מניות בשווי 100 מיליון ש"ח. אם תמכור נניח %30 מהמניות שלך לא תשלם %50 מס אלא רק %25 ואילו אופציות שתחלק לעובדיך יחשבו משכורת והם ישלמו %50. זה נשמע לך מוזר, לא הגיוני? אני מסכים איתך, זה אכן אבסורד, אבל על זה לא מדברים ברדיו ובטלוויזיה, זה האותיות הקטנות שרק יודעי ח"ן מבינים אותן. ב. דוגמת הפרופסור באה להמחיש עקרון: הרפורמה עדיין מביאה למצב שבו משיקולי מס עדיין כדאי מאוד מאוד להשתכר מריווחי הון ולא מעבודה. אמת, קודם לא שילמו כלום על ריווחי הון, ואילו עכשיו משלמים %25 , ועל זה מה אתה עונה לי, ציטוט מדבריך: "נכון, יש מקום לשיפורים... אבל מוטב להעביר את הרפורמה הזאת, ולא לבטל אותה לגמרי ולהשאר תקועים במצב הגרוע בהרבה שהיה מקודם". כלומר אתה רואה ברפורמה מעין פשרה ביחס לעיוות הקודם. אתה מוכן להתפשר עם בעלי ההון אבל, כזכור לי מדבריך בנוגע לפשרת "ועד טל", שם לא היית מוכן להתפשר בכלל, אפילו היית מוכן לצאת למלחמת אזרחים. פשרות עם הדתיים לא! פשרות עם בעלי ההון כן! ברור לי שבמסגרת הכוללת של הרפורמה יש תיקונים של אבסורדים קודמים. אבל הדוגמאות שהבאתי מצביעות על אבסורדים חדשים שהציבור הרחב אינו די ער להם. מסקנות ועדת טל היו לפחות שקופות ואילו מסקנות ועדת בן-בסט אינן שקופות. כרגיל, בגלל מורכבות הנושא נזקק הציבור למומחים המופיעים בתקשורת כדי שיסבירו לו. אבל המומחים האלה ברובם משרתים את האינטרסים של בעלי ההון. דובי, אני חייב לך תשובות על עניינים נוספים שהעלית, אבל פשוט מוכרח להתחיל בעמל יומי. אז תגובות נוספות בהמשך. אפרד ממך הפעם בברכת "פועלי כל העולם התאחדו". ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה תופעה ידועה בזואולוגיה הנקראת "הגדלת גודל פילטית" (phyletic size increase) (אין לי מושג מה זה פילטי, מי שיודע - אנא סייעו לי!). משמעותה, בכלליות, היא שמין (species) מסויים, לאורך האבולוציה, יטה להגדיל את גודל הפרט הממוצע בתוך הקבוצה (אך לא בין המינים). לא נכנס לסוגיה הביולוגית. מה שחשוב כאן, הוא שיש נטייה דומה למדי במיסוי - מיסים, במיוחד בארץ, נוטים לגדול. בכל מקרה - הרבה יותר קל להגדיל מאשר להפחית. כאשר שר האוצר אומר לי "25 אחוז", אני מוסיף "כרגע". יש לי יסוד סביר להניח שבעתיד, יוסיפו מדרגות מס גבוהות יותר לסכומים גדולים. זו הסיבה שאינני מתנגד ל"פשרה" במקרה שכזה. המצב עם החרדים, לעומת זאת, הוא הפוך. חובות החרדים לעד יהיו בירידה. תקבע עכשיו בחוק שהם לא חייבים לעשות משהו, ואתה יכול להיות בטוח שהם לעולם לא יחוייבו לעשות אותו. (והוועדה בעצמה היא הוכחה - החרדים לא היו חייבים לשרת, אבל זה היה "מצב זמני". באו לנסות לשנות את המצב הזה, והנה - השינוי היחיד שנעשה, הוא שעכשיו הפטור יהיה קבוע בחוק, ולא זמני...). באשר לרווחים על הון - למדינה עדיין יש אינטרס "לצ'פר" את משקיעי ההון, שכן הם אלו שמניעים את הכלכלה קדימה. עדיין לא הבנתי איך מירביליס נאלצו לשלם 50% מס הכנסה על מה שלטענתך אינו הכנסה מעבודה, אלא הכנסה מהון, שאז לא חלו עליה מיסים. בנוגע להערה שכתבת בתחילת דבריך: אדם שחי מהריבית שאביו השאיר לו, הוא אדם שאביו השאיר לו סכום מאוד מכובד, כזה שכנראה שולם עליו כבר מס עזבונות (על פי הרפורמה). אם כן, מה יש לנו כאן? כסף שהאב שילם עליו מס (הכנסה, בורסה, הון וכיו"ב), ששולם עליו מס עזבונות, ועכשיו - הבן עוד משלם על הריבית עוד 25%. לא מספיק מיסים על סכום כסף מסויים? בוא לא נשכח שכל סכום שמגיע לתוכנית חסכון, הוא כסף שכבר שולמו עליו מיסים (הכנסה או בורסה, או עזבון), בעוד שמס ההכנסה מושת על כספים שלא שולמו עליהם מיסים כלל, ולכן הוא הכי גבוה. בוא לא נשכח שנקודת המוצא שלי היא קפיטליסטית. אינני מתנגד לקיומם של אנשים עשירים - להפך. אני מתנגד לרעיון של "חלוקה שווה" של הכסף, אני מתנגד לרעיונות סוציאליסטיים של שיוויון (אני מאמין בשיוויון זכויות והזדמנויות, אבל לא בקומוניזם...). אדם שהרוויח שלושה מיליון שקלים מעיסוקו, הוא אדם שמישהו היה מוכן לשלם לו שלושה מליון שקלים על מה שעשה עבורו, אלא אם גנב אותו. טוב, נמשיך לענות אחרי תגובתך הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
phyletic(adj.) - Of or relating to the evolutionary descent and development of a species or group of organisms; phylogenetic. הערה קטנה: הדיון היה מרתק למדי עד כה... בציפייה להמשכו, גלעד
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, א. לעניין הנכונות שלך לפשרה עם בעלי ההון להבדיל מחוסר הנכונות להתפשר עם החרדים: 1. אתה טוען שאם יאומצו מסקנות ועדת טל הם יהיו סטטוס קוו חדש ניצחי. אבל עצם קבלתן היא שינוי בסטטוס קוו הנוכחי (בהחלט יש מרכיבים חדשים בהצעות וועדת טל שלא היו קודם.) כלומר, שינויים יכולים להתבצע גם ביחסים עם החרדים. אבל מה שמוזר בנימוק שלך - שהרפורמה במס תהיה פתוחה לשינויים בטווח הלא רחוק ולכן אפשר לקבל אותה כי אין היא סוף פסוק - היא העובדה שבעצם מקובלת עליך טענתו הבסיסית של ראש ההסתדרות החבר אמיר פרץ. בדיוק הוא זה שטוען שמשום שהאוצר יכול להטיל "גזרות" חדשות אחרי זמן מה, אסור לעובדים לוותר על קרנות ההשתלמות, בבחינת "שטח משוחרר לא יוחזר." הוא יודע שאם יוותרו על קרנות ההשתלמות היום תמורת התקזזות שתנבע מהורדת מדרגות המס, הרי שמחר שוב יעלו אותן והעובדים יישארו קרחים מכאן ומכאן. נסתרות דרכי האל, הנה אתה והחבר פרץ נמצאים לפתע בסירה (טיעונית) אחת. 2. גם נראה לי שאינך מעריך נכון את כוח הסחטנות של בעלי ההון, הם תופשים את ממשלות ישראל בביצים כבר שנים ולא משנה מי בשלטון. בעלי ההון הם קבוצת לחץ אולי יותר חזקה אפילו מהדתיים. דוגמא? אותו בייגה, כשהיה שר אוצר בממשלת רבין ניסה להטיל מס רק על רווחי הון (בלי להכנס לכיסיהם של השכירים כמו עכשיו) , ואחרי שכבר נפלה ההחלטה הוא ורבין התקפלו עם הזנב בין הרגליים וביטלו את הרפורמה ההיא בגלל לחץ בעלי ההון. זו היתה התבוסה הפוליטית הכי גדולה של בייגה בכל הקריירה שלו. הוא ידע שאם הוא ינסה זאת שוב בממשלת ברק הוא ייכשל שוב, אז הוא עטף את עניין מיסוי ההון בעטיפה של הרפורמה המוצעת כעת והכניס לקלחת גם את העובדים. לו באמת היה ברפורמה ניסיון לעשות צדק חברתי ולמסות יותר את בעלי ההון אפשר היה לעשות זאת ביתר פשטות: קבוצת בעלי ההון מבחינה מספרית היא קבוצה קטנה שמס הכנסה יכול להתמקד בה בקלות יחסית. אפשר היה לעשות רפורמה פשוטה בהרבה שתגבה באופן יעיל מס הכנסה פרוגרסיבי מבעלי ההון. אבל לבייגה אין ביצים להתעסק איתם חזיתית, לאף אחד מהפוליטיקאים אין (כולל שלמה בן-עמי שמבין היטב את הקטע אבל לא שומעים ממנו מילה.) ב. כתבת: "למדינה יש אינטרס לצ'פר את בעלי ההון כי אלו מניעים את הכלכלה קדימה": אם זה האינטרס של המדינה אזי שממשלת ברק תכריז על עצמה כממשלה קפיטליסטית ולא תתיימר להיקרא ממשלה "חברתית" (איזה מטבע לשון מחורבנת - איזו מכבסת מילים); ושלא תנסה למכור לנו את הרפורמה במס כתיקון לאי-צדק חברתי. שתצ'פר את בעלי ההון אם זה באמת האינטרס אבל שתצהיר על זאת בריש גלי. די להונאה! ג. מדוע אין זה צודק שמס על עבודה יהיה גבוה ממס על ריווחי הון (לעניין הבן שקיבל ירושה): ראשית, מה פירוש "מס הכנסה". צירוף המילים הזה כל כך טיבעי לנו שלעיתים אנחנו שוכחים את משמעותו: זהו פשוט מס המוטל על הכנסותיו של אדם. כשמס הכנסה גובה מס מנישום האם הוא צריך להבדיל בין מי שהכנסותיו באות לו מגידול עגבניות לבין מי שמרוויח מגידול מלפפונים? הקריטריון המקובל כעקרון במדינות המערב הוא שלא צורת ההכנסה קובעת אלא גובה ההכנסה קובע וקוראים לזה מיסוי פרוגרסיבי. (ממשלתה השמרנית של מרגרט תאצ'ר נפלה תוך חודשים ספורים מרגע שגברת הברזל החליטה להטיל "מס-גולגולת", מס לא פרוגרסיבי, מס שלפיו הדוכס מווינדזור היה חייב באותו סכום בדיוק כמו פועל נמל לונדוני. מעמד הפועלים האנגלי נעמד על רגליו האחוריות ותאצ'ר הודחה מהשלטון בבושת פנים.) במדינות המערב מיסוי שאינו פרוגרסיבי נתפס כעוול חברתי מובהק. ועכשיו לעניין הבן שירש הון לעומת בנו של פועל שירש מאביו רק את כוח עבודתו. נניח שההכנסות השנתיות של שני היורשים הנ"ל זהות. לבן שירש מאביו סכום נכבד והופקד בתכנית פיננסית כלשהי יש הכנסה שנתית של 240,000 ש"ח מריבית (והבה נניח לשם הפשטות שזו הכנסתו היחידה.) והבן שירש מאביו רק את כוח עבודתו משתכר לפרנסתו אף הוא 240,000 ש"ח בשנה מגידול וורדים, למשל. ובכן הכנסותיהם השנתיות שוות. האם כשהם מתייצבים אצל פקיד מס ההכנסה הוא צריך להבדיל בין זה שמגדל וורדים וזה שמגדל את כספו בצורת ריבית בבנק? ההגיון במדינות המערב אומר שאין הבדל. גובה ההכנסה הוא שקובע ולא צורת ההכנסה. במערב הם ישלמו אותו דבר. אבל במזרח, אצל בייגה והרפורמה שלו זה כבר סיפור אחר. זה שמגדל כסף בבנק ישלם %25 מס על הכנסותו מריבית, כלומר 60,000 ש"ח, ואילו מגדל הוורדים ישלם %50 כלומר 120,000 ש"ח. האין זה עונש על הכנסה מעבודה בהשוואה להכנסה מריווחי הון? אבל זה עוד לא הכול. נניח שיש יורש שלישי שהקרן שלו מניבה מליון ש"ח לשנה. גם הוא ישלם רק %25 מס. בדיוק כמו היורש הראשון. כי מיסוי ריווחי ההון לפי הרפורמה של בייגה לא זו בלבד שהוא מפלה את העובדים לרעה אלא הוא גם אינו פרוגרסיבי. דובי, עיני לא צרה במי שמרוויח מיליונים בשנה מריבית, שיערב לו, שיעשה חיים, אבל שישלם %50 מס הכנסה על הרווחים שלו כמו שמשלם זה שמרוויח מיגיע כפיו. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דובי מתריע בזאת שאין הוא מבין דבר וחצי דבר בכלכלה, מעבר למעט שהוא קורא בעיתונים. רק רציתי שתדעו) שלום מר ג. שמעון (יש לך קרובת משפחה בשם יפית, אגב?), א.1. סעיף קטן 1: כן, יכול להתבצע שינוי בסטטוס קוו, אבל רק לטובת החרדים. או יותר נכון - אף פעם לא ידרשו מהחרדים דבר שאין דורשים מהם עכשיו. אמנם לפעמים יש שינוי "לטובת החילונים", אבל משמעות שינוי שכזה היא שעכשיו אין דורשים עוד מחילונים דבר שדרשו מהם בעבר, ולעומת זאת - בהחלט יתכן ששינויים שיתבצעו ידרשו מהם לעשות דברים שעד כה לא עשו. סעיף קטן 2: הרפורמה במס קובעת מגמה חדשה, שם מיסוי על ההון, שלא התבצע עד כה. המגמה הזאת היא שתכתיב את השינויים במס בשנים הבאות. הטאבו על הכנסות מהון בישראל נשבר, והתקדים הוצב. לכן, כאשר תבוא מדינת ישראל בעוד שנתיים ותגיד לעצמה - "אחותי, אני צריכה עוד כסף," המדינה תפנה אל ההון כדי להשיג את הכסף הזה. או, אם נחזור אל האנלוגיה הזואולוגית - הרפורמה במס היא מעבר רבולוציוני מזן אחד לאחר. עם כל הכבוד לגידול הפילטי של השפן, אם הוא הופך באבולוציה לפיל (קרובי משפחה, אגב. יותר מאשר השפן והארנב, בכל מקרה), הרי שאלו שנותרו שפנים לעולם לא יגיעו לגודלו של הפיל. מרגע שהתחלנו למסות את ההון, הסיכוי לחזור למצב הקודם, של הגדלת המיסוי על ההכנסה, הוא פעוט למדי. אין לפרץ מה לדאוג. 2. הועדה לרפורמה במס נועדה כדי לתקן עיוותים רבים במערכת המיסוי הישראלית, ועבודה מקיפה הרבה יותר מאשר מס הבורסה הפופוליסטי של ממשלת רבין. מס הבורסה דאז הועלה כרעיון כדי להשקיט את הדרישה הציבורית למס שכזה. הרעיון היה נחמד, אבל הביצוע רעוע, וירידה קטנה של הבורסה הספיקה כדי להבריח את כל הגורמים האחראים מהכשלון הצפוי. כעת, גם גורמי ההון מסכימים לרפורמה, מתוך ראייה שהיא תתרום יותר לכלכלה הישראלית - וזה הרי האינטרס של גורמי ההון: כלכלה חזקה יותר תביא לרווחים גדולים יותר עבורם, שיכסו בקלות על ההפסדים. המשק הממותן שלנו זקוק ל"דחיפה" הזו כדי לחזור לפעולה תקינה. מעבר לכך - המס שהוצע בעבר היה כולו העברה של כסף מבעלי ההון אל המדינה. הרפורמה החדשה מציעה העברת כספים מההון אל העובדים, ע"י הגדלת הנטו של המעמד הבינוני-נמוך (לא של המעמד הנמוך, שכן, כפי שאמר בן-בסט - רפורמה במס לא יכולה לעזור לאלו שאינם משלמים מס), ושל המעמד הבינוני-גבוה (שממנו הוסר ה"גבנון" של תשלום מס גבוה יותר מאשר המעמד הגבוה). זה הכל עניין של אמונה, אני מניח - אתה מאמין שהממשלה מחפשת לדפוק את העובדים, אני מאמין שהיא באמת הולכת לכיוון של יותר צדק חברתי, אבל באופן ריאלי. אתה מאמין שזה שלא ממסים את ההון בצורה המקסימלית שניתן להעלות על הדעת, הופך את התוכנית לפארסה שצריך להפטר ממנה, אני מאמין שהרפורמה הזו מעלה אותנו על הדרך הנכונה, ולכן צריך להפעיל אותה, ולקוות שממשלות ישראל ימשיכו ללכת בדרך הזו. ב. זהו אינטרס, כן. זהו אינטרס *אחד* מתוך כמה. לא ברור לי איך אתה חוזר וטוען שמדובר בהונאה, כאשר מדובר - גם לפי הפרמטרים שלך! - בשיפור על המצב הקודם. צריך להמשיך ולצ'פר את בעלי ההון שיוצרים מקומות עבודה ומניעים את הכלכלה. הרפורמה הכלכלית מציעה, פשוט, לצ'פר אותם מעט פחות, כך שחלק מהכסף שעד כה לא שילמו עליו מיסים כלל, יכנס למעגל הכספים הממוסים. אתה דורש הכל או כלום - או להטיל עליהם מס של 50 אחוז על כל ההכנסות שלהם (או אפילו יותר), או להשאיר אותם בלי מיסים כלל. ברור לשנינו ש-50 אחוז מס, לא יטילו עליהם. לא עכשיו. לא כל-כך מהר. אז לצד מי אתה, בעצם? כמו סילבן שלום שמתנגד לרפורמה מסיבות זהות לשלך, וכמו פרץ שיפיל את הרפורמה בעבור חופן דולרים של האיגודים הגדולים, גם אתה, בסופו של דבר, תשחק לידיהם של בעלי ההון שישמחו אם הרפורמה לא תעבור כלל, כדי שהם יוכלו להמשיך להריץ כספים בלי להפסיד גרוש למדינה. הרפורמה קובעת מגמה חיובית של מיסוי הון. אתה דורש להגיע כבר עכשיו לקצה המסלול, עם מיסוי שווה על הון ועל הכנסה מעבודה. השאלה היא אם אתה מוכן, כדי לחסוך את הדרך הזאת שבאמצע, לוותר על הטיול כולו... ג. (פועל שיורש מאביו את כוח עבודתו? אתה למארקיסט?) שמעון, אני מסכים עם כך שהדרך שאתה מציע היא ה"צדק החברתי" האולטימטיבי. אני לא מסכים שצריך לזרוק את הרפורמה כולה לפח, ולוותר על הצדק החלקי שהיא משיגה. קביתע המגמה החדשה היא הדבר החשוב ברפורמה הזאת. יצירת התקדים של מיסוי הון, היא הדבר החשוב ברפורמה הזאת. אני מציע לגדל את התינוק ולקוות שיצמח למבוגר אחראי ושקול, אתה מציע לזרוק את המים יחד עם התינוק. לא חבל? דווקא תינוק חמוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, א.למיטב ידיעתי אין לי קרובה בשם יפית. ב. אם הברירה היא הרפורמה במתכונתה זו או לא רפורמה בכלל - מובן מאליו שעדיפה הרפורמה. אבל לא זה המצב. הרפורמה עדיין לא התקבלה והקרב כעת הוא קרב פוליטי-תקשורתי על מידת הלגיטימציה שתקבל הרפורמה מהציבור. זהו מאבק על תודעה. בדיון ביננו הסכמת איתי שהרפורמה היא פשרה עם בעלי ההון, אולם לא כך היא מוצגת לציבור, לא על-ידי בייגה ולא על-ידי כתבים כלכליים כמו הפרשן הבכיר של "הארץ" נחמיה שטרסלר שהסביר ששהתנגדות הציבורית היא רק פסיכולוגית. הרפורמה היא ממש בסדר - רק הפסיכולוגיה של ציבור העובדים דפוקה. העלתי בתגובותי למעלה עובדות המראות שהרפורמה לקויה: א. המס על עבודה עדיין גדול בהרבה ממס על ההון. ב. המס על ההון אינו פרוגרסיבי והנהנים מעובדה זו הם בעלי ההון. ג. העובדה שהמיסוי חל על העובד היחיד ולא על המשפחה (שהיא התא הכלכלי הבסיסי) הוא לא המצב המקובל במערב והוא פוגע במשפחה ככל שגדל הפער בין הכנסותיהם של שני בני זוג עובדים. ד. נושא שלא דנתי בו למעלה: רפורמת המס אינה מציעה תוכנית מקיפה ויעילה לבעיית "ההון השחור" שבישראל מימדיו אסטרונומיים. בעיות אלה ונוספות יש לחשוף כדי שהציבור, גם אם יקבל בסופו של דבר את הרפורמה בגרסה זו או אחרת, יידע שהדרך לצדק חברתי אמיתי עוד ארוכה, ארוכה , ארוכה. אם הציבור יקבל אותה בלי להבין שמאבק ארוך עוד לפניו סימן שהצליחו לטעת בו "תודעה כוזבת". בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, כמובן שגם זה לא ממש היה מעניינה של הרפורמה. אבל המצב כן ישתפר בעקבות זאת. המיסוי של סוגי הכנסה רבים ומגוונים כמו גם של ירושות, יחייב הגשת דוחו"ת מפורטים הרבה יותר (אם כי כמדומני אין עדיין חובת דיווח כללית) ויקטין את הפינות הנסתרות במערכת הכלכלית. אגב, יש כאן אפלייה של השכבות החלשות. אני חושב שאדם בגילו של סבא שלי (93) אשר אין לו משפחה שתדאג לענייניו, ישלם בצורה אוטומטית מס מרווח על חסכון שיש לו (כיוון שהבנק ידווח על כך לרשויות המס), בלא לדעת לדוגמה, שמי שסך הכנסותיו נמוך מתקרה מסויימת פטור מהמס - אם יגיש דו"ח הכנסות למס. אדם כזה "נדרס" תחת גלגלי החוק הצודק. הדבר החשוב ביותר שיש לומר לגבי ההון השחור: (אני מצטט כתבה שדיברה על השפעה זו): יש שכבה גדולה של אנשים שהיו רגילים לעבוד ב"כסף שחור". אותו הם יכלו להשקיע בנדל"ן מניב , מניות וכו', ולהתפרנס ממנו בלא לשלם מס בכלל. רושמים את הדירה על-שם הסבתא וכו' וכו'. כיום, כיוון שהדיווחים ילכו ויקיפו עוד ועוד תחומי הכנסה, הטבעת סביבם תתהדק. לא רק זאת, אלא שגם הסבתא תתחיל להתנגד לרישום על שמה - כיוון שהיא תצטרך לשלם על-כך מס, ועוד להסביר לרשויות מס-ההכנסה מאיפה הכסף. אני מקווה שזו תהיה ההשפעה החיובית של הרפורמה, ואם לא היתה משנה שום דבר פרט לכך - דיינו... - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנגד לטענת הקונספירציה שהשתרשה כאילו ''בעלי ההון'' למיניהם אחראים לביטול מס הבורסה . אני זוכר את התקופה ההיא, עקבתי אז בעיון אחרי ההתפתחויות. ואת הזכרון שלי אושש סבר פלוצקר במאמר שכתב לפני כמה שבועות שבו תקף את המיתוס הזה שהשתשר . הסיבה לנפילת המס היתה שהוא לא תוכנן כיאות. מן הרגע הראשון התגלו בו הרבה עיוותים והוצעו לו תיקונים שהיו מסבכים אותו עוד ועוד. בנוסף לכך, התברר שמערכות המחשב לא מוכנות לגבייה מסוג כזה וייקח עוד זמן רב עד שיהיו מוכנות . מאותו הרגע הרעיון שנתפס כבעל עיוותים רבים וגם לא ישים במיוחד הלך והתמסמס . המצב היום שונה לגמרי. הוועדה דאגה מראש לתקן חלק גדול מהעיוותים , והאנשים הטכניים טוענים כי מערכות המחשב של היום ערוכות מראש (אגב, לא אתפלא אם האוצר הכניס בסתר את האופציות על מיסוי כזה לתוך תכנון התוכנות הללו ... פרט לכך הציבור מוכן פסיכולוגית למס זה הרבה יותר מאשר קודם . אין ספק שקל ונוח לומר כי ''בעלי ההון'' ''הצליחו לטרפד'' את המס, וזה עושה טוב למארקסיסטים מתוכנו, אבל לא כל דבר שנשמע הגיוני הוא גם נכון . - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להזכיר שלמייטב ידיעתי (ואיני כלכלן), מדיניות ה-trickle-down-economics - "כלכלת הטפטוף" שלפיה החליט ממשל רייגן להקל על בעלי ההון מתוך מחשבה שעידודם יוביל למקומות עבודה נוספים ועלייה כללית ברמת החיים של המעמדות הנמוכים יותר, לא צלחה והובילה את ארה"ב למשבר לא קטן שממנו נחלצה רק לאחר כ-10 שנים. אשמח אם קוראי האייל הבקיאים ממני בנקודה זו יוכלו להרחיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה חשובה שהייתי רוצה להעלות בנוגע לרפורמה המוצעת היא עניין "הוראות המעבר". ישנו כן תקדים (למיטב ידיעתי, האם יש למישהו דוגמה לשימוש בסוג זה שם הוראה בעבר?) מסוכן ביותר אשר חושף פירצה בהליך החקיקתי של מדינת ישראל, נוצר מצב אשר בו הרשות המבצעת (הממשלה) פועלת במסגרת תחום תפקידיה ועושה שינוי אשר זקוק לתמיכה חקיקתית מצד הרשות המחוקקת (הכנסת), אך מכיוון שחשוב לה לממשלה להתחיל ולהפעיל את השינוי המוצע מהר ככל האפשר (הסיבות די סתומות, מלבד אולי למנוע מצב של ניצול יתרונותיה של שיטת המיסוי הקודמת בתקופת הביניים שבין הצגת הרפורמה לקבלתה) היא נוקטת בצעד אשר למעשה כופה את הרפורמה על המשק עד אשר זו תעבור אישרור בקרב כל הגופים אשר מחוייבים(!) לאשרר אותה. נראה לי כי זהו צעד בלתי-חוקי בעליל, מה היינו אומרים אם לדוגמה הייתה הממשלה מציעה לספח את שטחי יהודה ושומרון הכבושים לשטחה של מדינת ישראל, והייתה מכריזה כי שינוי זה תקף החל מרגע ההכרזה עליו? הרי גם כן יש "רק" משום שינוי הסטטוס-קוו ויש בסמכותה של הממשלה לעשותו... יש פה משום פגיעה בריבונותה של הכנסת ובעיקרון הפרדת-הרשויות (שביעילותו גם יש לדון, לטעמי) ומעין חזרה לימי "הוראות-החירום" הידועים לשמצה (שלצערי הרב עדיין לא תמו, אם כי נראה שמהלך חקיקתי קרוב של שר המשפטים עומד לשים קץ אחת ולתמיד למצב אבסורדי ומסוכן זה) - וכל זאת ללא מילה בודדת מצד התקשורת בנושא. אני מציע לבטל את הוראות המעבר האלו, ולנצל את פרק הזמן שנותר עד לסיום ההליך החוקי ע"י מסע הסברה מקיף אשר יעביר לאזרחים (ובמיוחד לשכבות הבינוניות) את משמעות הרפורמה ואת ההשפעות שיהיו לה על חייהם, כפי שניתן לראות מהדיון שמתנהל מלמעלה ישנו בלבול רב בקרב אנשים שזה מעניין אותם ומוכנים להשקיע בכך מחשבה - אז אנשים עם יכולת ניתוח כלכלית פחותה יותר נותרים רק עם המסקנות הסופיות שמנחיתים עליהם פרופסורים לכלכלה ופרשנים למיניהם, מבלי יכולת לראות מעבר לדמגוגיה ולמעשי-הלהטוטים הפיננאסיים, וחבל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, אנשים עשירים יודעים איך למצוא פרצות בחוק כדי למנוע מהכסף שלהם להגיע לרשויות המס. הפרצה הפעם הייתה כל-כך ברורה וגדולה, שגם הפחות עשירים ניצלו אותה, ומיליארדים זרמו לתוכניות החסכון. לממשלה יש זכות ברורה ופשוטה לאכוף תקנות זמניות עד לאישור חוקים, בדיוק כמו שלבית משפט יש זכות להוציא צו ביניים עד לבירור סופי של תביעה. אין מדובר פה על חוק עוקף-כנסת, שכן הוראות המעבר כוללות גם דד-ליין להעברת החוק. הן גם יעמדו במבחן בג''ץ, אני מאמין, משום שהן פשוט צודקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא לא עם תקנות המעבר . הדבר החשוב ביותר שלו מתנגדת ההסתדרות, והיא צודקת ב-%100 , הוא מיסוי קרנות ההשתלמות. לכאורה, מה הבעייה? האוצר טוען כי הברוטו הכללי יגדל. אבל הבעייה האמיתית הרבה יותר חמורה - ולא שמעתי כמעט אף עיתונאי ששואל את מנכ"ל האוצר עליה . קרנות ההשתלמות הפטורות ממס הן הטבה שנקבעה בהסכם עבודה. האוצר מתכוון לבטל הטבה זאת (כלומר לבטל חלק מהסכם עבודה) בחקיקה . קשה לי לתאר במלים כמה זה חמור. זהו תקדים מסוכן ביותר . בעולם מושלם, אולי ניתן היה לוותר על כך, בגלל הרווח (אולי, לא בטוח) בנטו של העובדים . אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת. האוצר משקר ומרמה . פשוט כך. הטבת המס המגולמת בהסכם עבודה היא דבר יציב ובטוח. אף אחד לא יכול לשנותו (אלא אם התקדים הנורא הזה יעבור). לעומת זאת הגידול בנטו הוא אולי נזיד עדשים נאה, אך מי תוקע לידינו כי הוא יישאר? לאוצר יש היסטוריה של החלפה ושחיקה. מציעים הטבה אחת תמורת הטבה אחרת, וכעבור כמה שנים מגיע דור פקידים חדש, מגלה סעיף תקציבי שנראה לו מיותר ופוגע בו עמוקות, ומבטל אותו (לרוב במחטף קואליציוני נוסח חוק ההסדרים, תוך עקיפת הכנסת!) . דוגמה בולטת מאד לכך: סיבסוד השתתפות המעביד בדמי הבריאות של העובדים. חלק ממס הבריאות של העובדים משולם ע"י המעבידים. אולם האוצר ביקש לסבסד את עלות השכר ו"התנדב" לסבסד סעיף זה ולשלמו בעבור המעסיקים. אולם האוצר לא עומד בהתחייבותו ומנסה לקצץ את הסעיף הזה (זו אחת הסיבות שקופות החולים במצב כ"כ גרוע - האוצר מתכחש לכספים אשר היה אמור להעביר להן!). אם זה סעיף תקציבי ענקי אז כדאי לקצץ בו, ולעזאזל ההיסטוריה. דוגמה אחרת - נקודות הזיכוי לנשים אשר האוצר מנסה לבטל כבר שנים. למזלי אחד העיתונאים הכלכליים דאג להזכיר כי הנקודות האלו היו דרכה של רפורמת בן שחר (שנת 1975) לפצות את הנשים בעבור הטבות אחרות שבוטלו אז. אבל היום מנסים לקחת את זה מהעובדות. מי יזכור עוד שנתיים, כשהממשלה תיקלע לבעיות ותגדיל שוב את מס הכנסה ואת המיסוי על קרנות ההשתלמות, שפעם היתה לעובדים הטבה של תוכנית חיסכון לטווח בינוני פטור ממס ? זכרו את זה. האוצר משקר ומרמה. נציגי העובדים למדו זאת וכעת הוא משלם את מחיר חוסר האמינות של עצמו. אז גם אם פרץ משתמש בפופוליזם זול לעתים, יש לו לא מעט נקודות נכונות. יש לדעת את הפרטים ולא לשפוט לפי סטריאוטיפים (ממשלה הגונה ונציג פועלים פופוליסט), כמו שלא נכון לומר שכיון שרוב חברי הוועדה היו מהעשירון העליון, אז בהכרח לא יכול להיות שהוועדה תפגע בו ותעזור לעשירונים האחרים. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל אי-חיבתי לאנשי האוצר, איני רואה את הבעיה בהתעלמות מההיסטוריה של הזכויות. נהפוך הוא, אני חושב שזו גישה נכונה. הטבה פיסקאלית צריכה להבחן מול האלטרנטיבות, האם היא נכונה, צודקת ויעילה, כלשעצמה ובלי קשר לנסיבות בהן נוצרה. אתה מתאר הטבות שהושגו במו''מ, ורואה בהן תוצאה הגונה של המו''מ שיש להתחשב בה. אני חושב שתוצאות מו''מ הן לעתים קרובות עניין של כוח שלא קשור לצדק וליעלות. לעתים קרובות מחליפים עיוות בעיוות. אם תקנה מסויימת בענייני המס היא נכונה (צודקת, יעילה) אז היא נכונה בלי קשר למו''מ בו היא הושגה, ואז היא יכולה לעמוד במבחן הלא-היסטורי. אם היא לא נכונה, אז מראש היא היתה לא טובה, ואין שום סיבה לדבוק בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה שאולי משיהו ידע לענות עליה: האם ניתן על פי ההמלצות לקזז את הריבית על המשכנתא עם רוחי ההון ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי הוועדה קבעה שלא לשנות את המצב הקיים לפיו הוצאות של ריבית פרטית אינן מוכרות כלל לצורך ניכוי. אי לכך, התשובה כנראה שלילית: את הוצאות הריבית לא ניתן לנכות מכל הכנסה או רווח, כולל רווח הון. פרק 4 לדו"ח הועדה: "שיקול מרכזי נוסף לבחירת שיעור מס ]רווחי הון[ הנמוך משיעור המס על עבודה נובע מאי ההכרה בהוצאות הריבית בחישוב רווח ההון. הוועדה הייתה ערה לעובדה כי לעתים ניירות הערך נקנים באמצעות נטילת הלוואות, במקרה כזה הוצאות הריבית הן בבחינת הוצאה לשם יצירת רווח, ועל כן היה מקום להפחיתם מרווח ההון. אולם לכסף אין צבע. רשויות המס אינן יכולות לפקח ולזהות אם ההלוואות שימשו מנוף פיננסי למימון רכישת ניירות ערך או לרכישת מוצרי צריכה. לפיכך העדיפו בחלק מהמדינות להתעלם מהוצאות אלו ולפצות עליהן בקביעת שיעור מס נמוך יותר להכנסות מנכסים פיננסיים." אמנם הדברים מתייחסים, כאמור, לנכסים פיננסיים, אבל זו ההתייחסות היחידה שמצאתי בדו"ח להכרה בהוצאות ריבית המשמשת לרכישת נכס הון פרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך, מר ש. ק"ר, על ציון העובדה שחמקה מעיני. ג. שמעון - הרי לך תשובה על השאלה מדוע המס על ההון נמוך מהמס על עבודה. אני יודע מה תגיד, ובאמת נראה לי מוזר - הרי ישנם לא מעטים לוקחי הלוואות ומשכנתאות שאין להם חסכונות, ודי הרבה בעלי חסכונות ענק שאינם זקוקים להלוואות - במקרה כזה, דווקא מעוטי היכולת מפסידים. פרופ' יקר, האם תוכל להסביר לנו את ההגיון מאחורי קביעת הועדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים מנומקים בהחלטת הוועדה. קשה מאוד לדעת איזו ריבית מיועדת לממן צריכה פרטית (אובדראפט לקניות בסופר), ואיזו מיועדת לממן נכס עסקי/השקעתי/חסכון (למשל משחקי בורסה). רק הריבית השנייה צריכה להיות מוכרת כהוצאה. מה שכתבת נכון בעיקרו. ישנם בעלי חסכונות, שאין להם הלוואות. ישנם גם בעלי נכסים, שיש להם הלוואות מקבילות, ששימשו לרכישת אותם נכסים (ריבית "מהסוג השני" הנ"ל), ורווחיהם הם למעשה ההפרש בין ריבית החובה להכנסתם מהנכסים, ובאמת אנו ממסים אותם על הכנסתם ברוטו, ולא על רווחיהם, כלומר בסך הכל בשיעור גבוה יותר. (דווקא הקבוצה השנייה שציינת, בעלי הלוואות ללא פקדונות, אינם מעוררים בעיה, שכן הוצאת הריבית שלהם היא הוצאה פרטית, כמו קוטג' ולחם, שאיננה הוצאה מוכרת לצורך מס, ולא צריך שתהיה.) למרות הבעייתיות המתעוררת, אין לרוב דרך להבחין בתוך סל ההלוואות של נישום אילו הלוואות שימשו למשחקי בורסה, ואילו לקניית קוטג'. גם אם במקרים מסוימים ניתן לעשות זאת, קשה להגיד שיש דרך יעילה דיה להבחין בכך עבור כלל משקי הבית. העניין היה נתון לוויכוח (בהקשר של סוגי ריביות עסקיות), וההנחיה הסופית לרשויות המס היתה "להתאמץ". זה פושר למדי. אני לא מספיק מומחה כדי לשרטט את ההשפעות האפשריות של המהלך, ויהיה מעניין אם מישהו אחר יעשה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אבל לפי חישובי הלא-מקצועיים, נראה כאילו התשואה נטו של השקעות רבות יורדת אל מתחת לאפס. למשל, בריבית חובה של 13% על הלוואות, מי שמממן את השקעותיו בהלוואה (נקרא לו משקיע ממומן) לא ייכנס להשקעות בשוק ההון שהתשואה הצפויה עליהן נמוכה מ-17%. זהו השיעור שבו הריבית על ההלוואה והמיסוי מקזזים את הרווח ברוטו מההשקעה. לפני הרפורמה, הסף הוא 13% (באין מס), כי כבר בו מתחילים להרוויח מעל הוצאת הריבית. אם מה שאני אומר זה נכון, חלק מההשקעות של המשקיעים הממומנים (אלה שבדוגמה שלנו התשואה הצפויה עליהן היא בין 13 ל-17 אחוזים) תהפוכנה לא-כדאיות, והתוצאה: בריחה רבתי מן הבורסה. האם מישהו רוצה לאשר או להפריך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אמנם לא הכרתי את הסעיף הזה (עלי לציין עוד שאיני כלכלן או רואה חשבון וגו') אבל הבה נבחן אותו: א. אם תבדוק תראה שאין כל קשר בין הסעיף שציטט פרופסור שק"ר לבין דוגמת היורש שדנו בה בהרחבה למעלה (כי היורש לא לווה הון ובכל זאת משלם רק %25 מס). כמו כן ההשלכה שלו מזערית ביחס לחברות הייטק, הדוגמא השנייה שדנו בה. ובסה"כ ההצדקה של הוועדה כפי שהיא מנוסחת בסעיף הזה חלה רק על חלק מהמקרים וגם אז רק בחלק מהזמן (לדוגמא, ספקולנט בבורסה יכול להשתמש בהון העצמי שלו בלי ללוות). ב. אבל זה עוד לא הכול הבה נבדוק את המספרים: ריבית על משכנתא היא %6 בממוצע. איני בקי בגבהי הריבית להשקעות אבל אני מסופק אם היא עוברת %10 - 15 (ובהרבה מקרים היא אף פחות). לאמור, גם לו כל פעילותם הכלכלית של אנשי ההון היתה מבוססת על הלוואות בלבד (וזה כאמור רחוק מאוד מלהיות המצב)עדיין כדי שיהיה שיוויון במיסוי בינם לבין המשתכרים מעבודה (בדרגת מס של %50) היה צורך להטיל עליהם מס ריווחי הון של %35 - 40 ולא %25 כפי שקבעה הוועדה. הרי לך, שחור על גבי לבן, עוד צידוק שיקרי מבית מדרשה של הוועדה. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, לאחר שקראתי את ההערה החדשה של פרופ' שק"ר התברר לי שהחישוב שלי בסעיף ב' שגוי!!!. חישוב מעין זה מקבל משמעות אך ורק אם מתח הרווחים הממומנים מהלוואות הון מאוד גבוה או היקף ההשקעה גבוה (אם אינה נכנסת למקרה הגבולי שציין הפרופסור.) במילים אחרות, כרישי בורסה קטנים ובינוניים שאין להם מספיק הון עצמי בבעייה והכרישים הגדולים ימשיכו לשחק אותה. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצידוק של הריבית נראה לי משני בלבד מה שנראה כעיקרי בעיני הוועדה, ואף נשמע הגיוני לאוזן הבלתי-מקצועית, הוא שהשיעור שנבחר קרוב לזה שבמדינות המתוקנות. וזה חשוב מאוד, כי ההון הוא זזיז (נעיע) בקלות למדינה המחבבת אותו ביותר (קרי, הממסה אותו פחות). כבר היום ישנם אנשים שמהגרים פיקטיבית מצרפת לבריטניה בתאריכים מתאימים כדי להתחמק מהמס הצרפתי. אין ספק שהפרש של 50 מול 25 דיו לגרום נדידה זו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' יקר, אכן, הצידוק הזה של מיסוי גבוה על ההון יביא לזליגת הון למדינות אחרות הוא מוטו בשיקולי וועדת בן בסט. משום מה הם לא נתנו את הדעת מספיק על כך שמיסוי גבוה על עבודה מביא ל"בריחת מוחות". הכלכלה הגלובלית החדשה מקלה מאוד יחסית לשנים קודמות על הגירה של כוח עבודה מקצועי ברמה גבוהה למדינות כארה"ב שבהן מקצועות ההייטק והמחשבים מתוגמלים במשכורות נכבדות שאין עליהם מס של %50. אין לי מושג מה הסטטיסטיקות הנוכחיות יודעות לספר על התופעה (אשמח אם מישהו יפנה אותי לאתר מתאים), בכל אופן, מידע אישי, ברור לי שהתופעה של "בריחת מוחות" רחבת היקף. איזה מענה נותנת לכך ועדת בן בסט? ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''פ וועדת בן בסט לא ניתן לנכות (להבדיל מלקזז) את הריבית והוצאות המימון אחרות, הכרוכות במשכנתא לדירת מגורים. לרמה הזאת טרם הגיעה מדינת ישראל, יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי אם תצא הרפורמה לפועל, סוגייה זו תהא חסרת משמעות בשנים הראשונות, הואיל ומרבית הדירות לא יהיו חייבות במס. כאשר אין חבות במס אין צורך לנכות את הוצאות המימון. בארה''ב, לעומת זאת, ניתן לנכות את הוצאות המימון בגין רכישת דירת מגורים (וכן את המיסים המוניציפליים, מסי חינוך,שיפורים במבנה והפסד בגין מכירת חלק מן הנדל''ן). הואיל וחובת הדיווח הכללית לא חלה בישראל גם ע''פ הרפורמה (כדי שפקידי מס הכנסה לא יעבדו, או המחשבים של שע''ם, קשה מדי) לכן אי אפשר לאמץ שיטה צודקת כשלעצמה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זווית מעניינת של מאיר עוזיאל: אגב באותו מאמר בלי שום קשר מגיע המחבר איכשהו למסקנה ששתיים בשלישית שווה חמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למשפט "כל מילה בת שלוש אותיות בעברית נותנת חמישה צירופים נוספים"? הוא מגיע למסקנה ששלוש עצרת פחות אחד שווה חמש. די נכון, בפעם האחרונה שבדקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובותי הקודמות הדגשתי בעיקר את העובדה שהסיסמה "יותר מס על הון פחות על עבודה" היא סיסמה ריקה כשבאים לבחון את הרפורמה של ועדת בן בסט. כעת, לאור קמפיין הפרסום (בכסף רב) שמפעיל האוצר כדי לשכנע את האזרחים שהרפורמה מטיבה איתם ברצוני להתמקד בעובדה שהרפורמה בנויה כך שהיא תגדיל עוד יותר את הפער החברתי הנפער ממילא בצעדי ענק בשנים האחרונות. דוגמא: בעוד שבעלי שכר של 6,000 ש"ח לחודש (השכר הממוצע במשק) ייהנו עם השלמת הרפורמה מתוספת שנתית לנטו של 3,372 ש"ח, הרי בעלי שכר של 18,000 ש"ח, הגבוה פי 3, ייהנו מתוספת הגדולה פי 4 - 13,608 ש"ח. ראוי לציין כי על פי נתוני 1997, %72 מן השכירים בישראל השתכרו ברמה של השכר הממוצע ומטה.(החישוב הנ"ל ע"פ "מרכז אדוה" - מידע על שיוויון וצדק חברתי בישראל במילים אחרות, בעוד שלמזכירה ותיקה (בדוגמא 6000 ש"ח) יתווספו בשנה כ-3000 ש"ח, הרי לבוס שלה (18,000) יתווספו 13,000 ש"ח - 10,000 ש"ח יותר. וזה יגדיל עוד יותר את הפער שמילא קיים ביניהם. ובעקרון: הרפורמה בנויה כך שככל שההכנסה של פלוני גדולה יותר גדל הפער בין הכנסתו לבין הכנסות המשתכרים פחות ממנו. (והנהנים הגדולים ביותר הם 2,500מנהלים בחברות בורסאיות ששכרם עולה על 100,000 ש"ח בחודש.) האוצר בקמפיין הפרסום שלו קובע ש-%94 מהאוכלוסיה יהנו מהרפורמה. ב-%94 הוא הוא כולל גם את מי שהרפורמה תעלה את שכרו בשקלים בודדים בחודש אבל על הפער שיגדל ויתרחב בין העשירונים העליונים לתחתונים אין הוא אומר מילה. כדי להבין את התמונה המלאה יש לזכור שהרפורמה במס לא אמורה להגדיל את תקציב המדינה. כל שקל שייכנס מהמיסוי על מה שבייגה מכנה "הון" (ולמעשה ברובו הוא חיסכון) אמור לחזור לעובדים בצורת הטבת מס. פירושו של דבר שהרפורמה לא תגדיל את הכנסות האוצר ממיסים. וההשלכה?: מנין יילקח כסף כדי לשפר את מערכת החינוך או לחלץ סוף סוף ממסדרון בית החולים את הזקנה שעדיין שוכבת שם? במילים אחרות, גם להבא לא תהיה לממשלה אפשרות לספק לאזרחים שירותים חיוניים. ומי יפגע? בעלי ההכנסות הנמוכות כמובן. מערכת השירותים החיוניים תמשיך להידרדר. ובעוד שבעלי ההכנסות הגבוהות יותר יוכלו לפחות להשתמש בהטבת המס שמציעה הרפורמה כדי לשלם למכבי משלים או לכללית משלים או במישרין לכיסם של רופאים פרטיים, הרי שבעלי ההכנסות הנמוכות פשוט ימשיכו לסבול משירותי בריאות גרועים. כנ"ל באשר להשכלה: בעלי ההכנסות הגבוהות ישלמו את "ריווחי הרפורמה" למורים פרטיים ואילו בעלי ההכנסות הנמוכות יגדלו דור חדש לבערות, לאמור, דור חדש של מצביעי ש"ס. ואם יש מי שאומר שכבר כיום המצב הוא כזה, אני מסכים, אבל מדגיש שהרפורמה - והגדלת הפערים שמובנית לתוכה - עוד תרע את המצב. לו הייתי קומוניסט (כפי שהיו מי שחשדו בי משהתחלתי להביע כאן את ביקורתי על הרפורמה) הייתי שש ועולץ, שהרי הקומוניסט אומר "ככל שגרוע יותר טוב יותר",שכן זה מקרב את בוא המהפכה. אבל אני סבור שככל שגרוע יותר אנחנו הולכים ומתקרבים בצעדי ענק ליום שבו עובדיה יוסף יחגוג פה בגדול. ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: יש למערכת כאן נטייה להפוך מספרים בתוך הטקסט אז כדי להסיר ספק, בפיסקה השלישית של תגובתי צ"ל: .. בעלי שכר של 18,000 ייהנו מתוספת הגדולה פי 4 המתבטאת ב-13,608 ש"ח. ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח כאן כמה דברים. קודם כל, להגיד שהרפורמה בנוייה כדי לתת יותר לעשירים, זוהי קצת התיימרות. פשוט, חלק מן הרפורמה הוא ריווח מדרגות המס. נכון, זה הופך את המס לטיפה פחות פרוגרסיבי, אבל מערכת המס עדיין היא פרוגרסיבית למדי. וגם פרוגרסיביות צריך לדעת איך לעשות - היו הרבה ביקורות על כך שמדרגות המס הגבוהות ביותר מגיעות כבר במשכורות שאינן של אנשים כל-כך עשירים אלא "סתם" במעלה המעמד הבינוני. שנית, יש לך בעייה בהבנת הרפורמה. היא לא נועדה להגדיל את כמות המסים, אלא לחלקם בצורה מעט יותר הוגנת. לכן השאלה "מאין יבואו כספים ל..." אינה רלוונטית לעניין, וכלל אסור להאשים במצב הבריאות העתידי את הרפורמה. הגדלת מסים היא פעולה אחרת לגמרי שאינה קשורה לעניין. פרט לכך, יש הנחה שהרפורמה תביא לגידול בפעילות במשק ותגדיל את "עוגת" המסים הכללית. זאת על-ידי הגדלת התמריץ של אנשי מעמד-בינוני כמו אנשי היי-טק לעבוד בארץ ולא בחו"ל, והגדלת הכדאיות של חברות להירשם כחברות ישראליות ולא אמריקניות (עם מסים שישולמו בישראל). אם אכן זה יתקיים, עוד נראה. שלישית, לגבי המזכירה והבוס שלה (קצת שוביניסטי, לא? אבל זהו גם המצב הנפוץ, המצב הוא שוביניסטי...) שכחת לומר שאותו בוס שהרוויח 10,000 שקלים נוספים לשנה , גם ישלם מעכשיו מס על הרווחים מהשקעותיו בבורסה, קופות גמל, קרנות השתלמות , ושכר-הדירה מהדירה שקנה להשקעה (אם לא יצליח לגלגל את ההוצאה על השוכר!). למשל, על חיסכון של 150,000 שקלים ממנו מרוויח ריבית של 9% לשנה, ישלם כ-3400 ש"ח מסים נוספים. זה הקטין לפתע ב-1/3 את הפער בינו לבין המזכירה, ומשאיר את הפער ביניהם ביחס דומה ליחס בין המשכורות (1:3) . כדאי לשים לב לפרטים, - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, א. לכל מטבע יש כמובן כמה צדדים, אם אתה רוצה להדגיש פן מסויים שלא עמדתי עליו, הדגש! אבל צורת הפנייה "שכחת כמה דברים" מיותרת. ב. טול קורה מבין עיניך! איני סבור שיש לי בעייה בהבנת הרפורמה אבל לך בטוח יש בעייה בהבנת הנקרא. הראה מתוך כל הטקסטים שכתבתי בעמוד הזה, כולל הטקסט שאליו התייחסת, היכן כתבתי שהרפורמה נועדה להגדיל את כמות המיסים? ג. הרפורמה תביא לחלוקת מיסים יותר הוגנת? מהי אמת המידה להוגנות? הרי מדרגות המס הן עניין שרירותי, זה לא מדאורייתא ולא מן הטבע. מה שבטוח הוא שכפי שציינתי בתגובתי הקודמת היא שהיא תביא להגדלת הפערים בהכנסות, ובעיקרון ככל שמשכורתו של פלוני גדולה יותר הרפורמה תכניס לכיסו יותר. הנקודה שציינת שבמקביל לרווח מהקלה במס שממנו יהנה פלוני המרוויח יותר הוא גם ישלם מס על חסכונותיו, קופות הגמל שלו וכו' אכן נכונה, חלק מהרווח במיסוי יקוזז ממנו, אבל העיקרון שהדגשתי עודו תקף. והדיון שלי הרי עקרוני. לדעתי בעקרון כל מהלך שמאיץ את הגדלת הפערים החברתיים אינו הוגן. ג. שמעון. נ.ב למרות הכעס שאני מביע בתגובתי אליך, בכ"ז במידה מסויימת שמחתי לקבל תגובה כלשהי בעניין הרפורמה שכן דומה שרוב קוראי האייל אינם ששים להתעמק בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לומר בפשטות שהיו נקודות שלא התייחסת אליהן. ב. מדבריך בעניין הרפורמה שנגעו ל"מניין יילקח הכסף לזקנה במסדרון וגו"' משתמע לדעתי כי אתה טוען שהרפורמה היתה אמורה לפתור בעייה זו, ואם אינה אז אתה מאוכזב ממנה. אני טענתי שדבר זה כלל אינו מעניינה של הרפורמה וכלל לא שייך לדיון הזה. ג. ההגינות היא כמובן במיסוי הכנסות מהון, ובשינוי תקנות המיסוי למיסוי על בסיס אישי ולא גיאוגרפי (דבר שיאפשר למסות נכסי ישראלים בחו"ל), לעומת הקטנת המיסוי על העבודה. לגבי נכונות העיקרון, הדבר לא כל-כך ברור. 1. בדוגמה שאני הראיתי, אותה המצאתי בצורה שמרנית ולא יצרתי במיוחד כדי להתאים את המספרים לתיאוריה, מתברר פתאום שהתוספת לנטו עבור שתי הדוגמאות שנתת היא פרופורציונלית בדיוק רב למדי למשכורתם. עוד קצת חסכונות של הצד העשיר יותר, ומתברר שיחסית למשכורת הרוויחה המזכירה יותר מאשר הבוס שלה. 2. אני לא בטוח בקשר להאצת הפערים החברתיים. חשוב: אם פחות או יותר כל השכירים העניים ירוויחו, והרפורמה היא "משק סגור" , מנין הגיע הכסף? בפועל, מהכבדת המיסוי על ה"כרישים". קיימת קבוצה של עשירים ביותר (בעלי חסכונות, אשפי בורסה וכו') אשר ימצאו עצמם לפתע משלמים אחוז גבוה יותר (גם עם הקטנת מס-ההכנסה) של מסים. מכאן שההגדרה שלך לגבי הגדלת הפער החברתי אולי לא מדוייקת. המצב של המזכירה השתפר. המצב של הבוס השתפר (אולי טיפה יותר, ואולי כלל לא!). ואילו המצב של הבוס _שלו_ , הפך פתאום לקצת יותר קשה. השאלה כאן היא במי אתה מעוניין לפגוע... 3. ואחרון חביב: "כל מהלך שמאיץ את הגדלת הפערים החברתיים אינו הוגן". בקביעה הנחרצת הזו יש בעייה. כל מהלך שאינו מהלך מסוג העלאת המסים על עשירים (יותר) ועל עניים (כלל לא או פחות) אינו לגיטימי? אפשר לקחת זאת עוד ועוד קדימה עד למצב אד-אבסורדום של 100% מס לכולם, או מס שישאיר לכולם הכנסה שווה, לא חשוב מה הכנסתם המקורית. בניסיון למסות פרוגרסיבית כדי לצמצם במעט את הפערים, מי אמר שאין נקודה שבה הפרוגרסיביות כבר מוגזמת ואינה רצויה (למשל הדוגמה הקיצונית שהראיתי) ? ומי אמר שאם אנו חושבים שהגזמנו מעט, לא כדאי לסגת אחורה? לא קיימת אפשרות כזאת??? היא בהגדרה אינה הוגנת? פרט לכך, אתה שכחת שלא רק מערכת המסים היא זו שמעודדת שוויון. מצדה השני מערכת הרווחה משלימה אותה. (ולצערנו הרב, סטטיסטיקות מראות שבשנים האחרונות רק מערכת הרווחה מונעת את הגדלת הפערים הכלכליים בצורה קיצונית מאד, וזאת במחיר כספי עצום). ייתכנו עקרונית שינויים בתחום אחד שיאוזנו ע"י שינויים בתחום האחר - האשמת מערכת המס בלבד בחוסר השוויון היא בעייתית. בתקווה להבהרת הדברים, - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, כדי להגיב על הערותיך בתשובה שלא יהיו בה חורים שבעדם ניתן יהיה להשחיל לי "ששכחתי כך וכך" דרוש לי זמן שאין לי ביומיים הקרובים (פרנסה, משפחה וכו'). עם זאת נוכל בינתיים לקדם את הדיון ביננו אם תביע את עמדתך בשאלה *האם יש קשר בין כלכלה והיסטוריה?* או * בין כלכלה ופוליטיקה*. לדעתי (שנימוקיה כבדים וארכניים) הטענה שאפשר לנתק בין כלכלה ובין היסטוריה ופוליטיקה היא כוזבת ואם דעתך שונה הרי יש בכך להסביר חלק גדול מחלוקי הדעות ביננו. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה לא בערך כמו לשאול את דעתי על הבעייה הפסיכופוזית? מאיפה להתחיל בכלל? :-) אין ספק שאי אפשר לנתק בין כלכלה לפוליטיקה - או יותר חשוב, אידאולוגיה וערכים (בפוליטיקה אולי חזקים יותר דווקא האינטרסים...). איני מתכחש לכך (זהו הנושא העיקרי בתגובה אחרת שבדיון זה , אשר כתיבתה נדחתה ואולי גם אשלים אותה). נראה לי שהאידיאולוגיה שלנו לא שונה בהרבה, אבל אני חושב שאי אפשר להתייחס לרפורמה בכל הפריזמה הקיימת של האידיאולוגיה , כי הרפורמה נוגעת רק לגוון אחד בקשת הצבעים. למשל, הטענה כי הממשלה אינה נותנת מספיק שירותים חברתיים וראוי היה להכביד המסים על העשירים כדי לעשות זאת, היא נכונה או לא (לדעתי יש גבול להכבדת המסים אולם לא בטוח אם הגיעונו אליו). מה שאמרתי הוא כי זה אינו רלבנטי לרפורמה במס. בצורה דומה איני מתווכח עם הטענה שמערכת המס צריכה להיות פרוגרסיבית. ההצעה להקטנת המס השולי ברוב הרמות פרט לעליונות, כפי שמופיעה בפרסומי מרכז אדווה, נראית לי הגיונית למדי. אולם אני מתווכח עם הטענה שכל שינוי שפוגע בפרוגרסיביות הוא בהכרח פסול. קודם כל מפני שבדוגמה שהובאה לדעתי אין פגיעה בפרוגרסיביות, ושנית מפני שגם לפרוגרסיביות צריך להיות גבול במקום זה או אחר. וגם פרוגרסיביות צריך לבצע בצורה חכמה. איני מסכים לדעתו של השר לשעבר יעקב נאמן שתקרת כל המסים צריכה להיות 35% . זה מוגזם. 60% מס (50% מס הכנסה ועוד כ-10% ביטוח לאומי ומס בריאות) הוא סכום מוגזם. לדעתי גם לדעתי המעמד הבינוני-גבוה שמרוויח פחות מ-20,000 שקלים לזוג אינו מעמד "הכרישים" שצריך לשלם סכומים כאלה, ואפילו על בעלי הכנסה של כ-50,000 הייתי אולי מגביל לכ-50% . גם אם אני טועה, יש לדעת שלהכבדת נטל המסים יש בעיות פרקטיות, אשר בסופו-של-דבר יגרמו נזק לכלל האוכלוסיה. וכמובן שטענתי כי החישובים היו מוטעים ואיבדו חלקים חשובים מהמסר היא נטולת אידיאולוגיה. לכן לא כאן טמונה המחלוקת... בתקווה להמשך, - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, א. מתגובתך האחרונה אכן עולה שפער העמדות ביננו אינו כה גדול. ב. לעניין הטענה שלך שהרפורמה לא עושה עוול לבעל/ת המשכורת של 6000ש"ח ביחס לבוס/ית שמרוויח/ה 18,000 ש"ח כי כל אחד מהם מרוויח מהרפורמה ביחס ישר למשכורתו: אתה אומר, "זה בסדר", כי *היחס* נשמר. אני אומר "זה לא בסדר" כי *הפער האבסולוטי* נפתח. מי משנינו צודק? זו שאלה פוליטית, לא שאלה כלכלית. האם חשוב בנקודת זמן זו בחיי המדינה להיטיב יותר עם המעמד הבינוני והבינוני-הגבוה או עם מעמד הפועלים? לדעתי הפוליטית יש להטיב יותר עם מעמד הפועלים (בלי לפגוע במעמד הבינוני) שכן מצבו נעשה עגום ביותר בעשור האחרון. אבל הרפורמה במובהק באה להטיב עם המעמד הבינוני והבינוני-גבוה - זו עיקר תכליתה. האם בייגה מצהיר על כך בריש גלי? לא ולא! במסע הפרסום של משרד האוצר מספרים לנו ש-94 אחוזים מהאוכלוסיה יהנו מהרפורמה! וזו הונאה! כי השאלה היא כמותית: לא אם מקבלים, אלא כמה מקבלים. ה*כמה* משחק פה תפקיד מכריע. תסכים איתי שניתן היה ליצור במסגרת הרפורמה המוצעת מדרגות מס כאלה שלפיהן הפועל היה יכול להינות קצת יותר מהרפורמה מבלי שהמעמד הבינוני יפגע. שניתן היה לסגור, ולו במעט, את הפער בלי ששום תיאוריה כלכלית תתמוטט. ג. אסף, אתה מטיל ספק אם יש להכביד את המיסים על העשירים: תחילה, אני מעדיף להשתמש במונח *בעלי הון*, כלומר, מי שמתעשרים באמצעות העסקת עובדים שכירים או מי שמגלגלים הון בבורסה וכו' על מנת להגדילו. אתה שואל האם יש להוסיף ולהכביד עליהם? והרי כיום בקושי יש עליהם איזשהו עול של מיסוי. בשלב זה בכלל לא מדובר בהכבדה אלא יצירת מצב שבו לא יהיו לבעלי ההון פטורים ממס ששמים ללעג כל הגיון אלמנטרי של מיסוי צודק. ולא רק פטורים ממס הכנסה יש לבעלי ההון. הנה דברים שאמרה לי ד"ר לינדה עפרוני: "רק בישראל המעסיקים לא משתתפים בביטוח הבריאות של העובדים. בנוסף, שיעור התשלום שלהם לביטוח לאומי הופחת ל-4.93 אחוזים לחודש, פחות משל משתכרי המינימום, שמשלמים 5.76 אחוזים!! "גודל האבסורד של הרפורמה מתבטא בכך, שעלותה מגיעה ל-12 מיליארד שקל (ב-3 שנים), בעוד שבשנה אחת בלבד, המעסיקים מקבלים הנחות ופטורים בשיעור זהה. הם התחייבו בתמורה ליצור אלפי מקומות תעסוקה נוספים ולא עשו כמעט דבר. מיסוי צודק יותר של המעסיקים כלל לא עלה לדיון בוועדת בן בסט. הסיבה לכך נעוצה בהבנה, שכנראה סוכמה מראש, לפיה המעסיקים לא יתנגדו למס על הבורסה, כפי שעשו בממשלת רבין, בתנאי שלא יפגעו בפטורים שלהם." ד. ציונות של גנגסטרים: אז לפי הרפורמה ישלמו בעלי ההון מעתה על רווחי הון 25 אחוזים במקום 0 אחוזים לפני כן(בעוד שהמעמד הבינוני משלם 40-50 אחוזים על עבודה.) והצידוק, כידוע, לאי העלאת המס על ריווחי הון מעל לשיעור של 25 אחוזים הוא החשש שאם יועלה שיעור המס יעבירו בעלי ההון את עסקיהם לחו"ל. האם יש לי תרופה נגד הצעד הזה שינקטו בעלי ההון? התשובה היא: לא! אז מה אני רוצה מהחיים של בייגה? שלא יסתיר את העובדה הזאת מתחת לשטיח. שלא ימכור לעמלים מעשיות שהוא ממסה את ההון ומקל על העבודה. אני רוצה פוליטיקה גלויה. בעלי ההון מכוונים לרקה של המדינה את האקדח הזה שאם ימסו אותם הם יעבירו את עסקיהם לחו"ל ואני לא יכול לעשות כלום נגד זה, אז בסדר, מה נותר לי לעשות? לזעוק חמס, לצעוק *גנגסטרים*. וזה מה שאני עושה פה בדיוק. צועק שהם גנגסטרים. ולהבדיל מהגנגסטריות של ש"ס, שהיא כמעט גלויה, זו גנגסטריות של צווארון לבן, נקייה כזו, בלי דם ובלי קללות של הרב עובדיה יוסף. ובמילים אחרות, במידה רבה הרפורמה מלבינה את הכספים של בעלי ההון. נכון, נכון, קודם זה היה יותר גרוע, אבל מבחינת בעלי ההון מה שעולה להם הרפורמה זה טיפה בים, אנחנו עודנו רחוקים ממיסוי צודק כרחוק מזרח ממערב. אסף, שמעת פעם על פרס רמניסיאנו? זה פרס יוקרתי שמעניקה אוניברסיטת תל אביב מדי שנה ליזמים המצטיינים של השנה בנוכחות כל שועי הארץ וברוניה. החבר'ה האלה עולים אחד אחד על במת הכבוד ודופקים נאומים ציוניים כאלה, על איך ההייטק זו הציונות החדשה, ושהיזמים המצטיינים משולים למייבשי הביצות מתקופת טרום-המדינה, וכן הלאה וכן הלאה. רק דבר אחד הם לא מזכירים בטקס הציוני המפואר הזה, והוא: שלו הם היו צריכים לשלם 50 אחוז מס על ריווחיהם אז כל החבורה הנכבדת היתה מעתיקה את עסקיה לגולת פאלו אלטו לגולת בריסל או לגולת ניו יורק. אז אני אומר כאן לברונים השודדים האלה: הציונות שלכם היא עוד ישראבלוף, היא ציונות על תנאי, והתנאי הוא שאתם תוכלו לפעול במדינה שבה נעשה עוול חברתי, מדינה שבה על הפועלים מוטל מס גבוה יותר מאשר על בעלי ההון. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |