בתשובה לג. שמעון, 08/05/00 3:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני מבין - קודם לכן, לא היה כלל מיסוי על הבורסה, וכשמירביליס נמכרה, הסכום שהתקבל נחשב כהכנסה מעבודה, לא מהון, ועל כן הושת עליו מס הכנסה. למה שעכשיו זה יחשב פתאום הכנסה מהון? עוד פחות ברורה לי תלונתך על הפרופסור לכלכלה. להזכירך, אותו פרופסור היה יכול לעשות בדיוק אותו הדבר עד כה, רק שמעכשיו, גם על משחקיו בבורסה הוא יאלץ לשלם מס, דבר שקודם לכן הוא לא היה צריך לעשות, כלומר - עכשיו הוא ישאר עם 225,000, אבל מקודם הוא היה נשאר עם כל ה-300,000. ונכון, יש עוד מקום לשיפורים, ואחד מהם הוא אכן סוגיית ה"הכנסה המשפחתית הכוללת", אבל מוטב להעביר את הרפורמה הזאת, ולא לבטל אותה לגמרי ולהשאר תקועים במצב הגרוע בהרבה שהיה מקודם. באשר למיסוי על תוכניות חסכון: כדאי לציין שלמרבית ה"רשים" במדינה, אין בכלל כבשה. אין להם לא עשרת-אלפים ולא מאה שקל בתוכנית חסכון. הם חיים על האובר-דרפט באופן קבוע, והחסכון היחיד שיש להם, הוא לפנסיה, ואם זכרוני אינו מטעני - חסכון לפנסיה אינו ממוסה. אז על מי אתה מגן כאן? על המעמד הבינוני עליון, זה שיש לו כמה עשרות-אלפי שקלים בבנק, ומצטער על 50 הש"ח בחודש שהוא יפסיד בגלל המס על הריבית. (עבדך הנאמן, לדוגמא, יתחיל להפסיד בינואר 2001, אם ישמור על החסכונות הנוכחיים שלו, כ-15 שקלים תמימים בחודש! אכן עושק לאור יום). התוספת לנטו יותר מתכסה על המיסוי הזה בקרב המעמד הבינוני, ותביא יותר צדק למיסוי המעמד העליון. קרן ההשתלמות היא כבר מזמן בדיחה. היא דרך להגניב לכיסו של העובד עוד כמה שקלים, ולהכריח אותו לחסוך אותם למשך 6 שנים. למה זה טוב? האם לא יהיה עדיף אם הכסך יכנס ישירות לנטו של העובד? הבעיה העיקרית של הרפורמה, כפי שאני רואה אותה, היא שהיא נוגדת חסכון. האזרח מהמעמד הבינוני מקבל עידוד לצרוך ולא לחסוך. הנטו גדל, והריבית בבנק מצטמקת, מעשית. במצב כזה, מי שיכל לחסוך, יחשוב פעמיים אם זה שווה לו. במצב של אנפלציה אפסית וריבית פריים שפניה כלפי מטה (שהוא מצב טוב, ללא ספק!), הטלת מס על החסכון תפגע גם במערכת בנקאית, שתאבד מיליארדי שקלים של החוסכים הקטנים. השקלים האלה יועברו לצריכה. במקרה הטוב, זה יתרום לצמיחה, במקרה הרע, זה גם יעלה את האינפלציה. אבל הבעיה הזאת מתגמדת אל מול הבעיות שמציגה השיטה הקיימת, ועל כן היא עדיפה על לא כלום. אגב, אם תוכל לתת את הכתובת המדוייקת של המאמר במארקר, אני אודה לך. אינני מצליח למצוא אותו בעזרת מנגנון החיפוש שם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדובי ולכל הקוראים האחרים, ראשית לכל מי שקרא את התגובה שלי למעלה, הבהרה: בפתיחה של התגובה שלי הבאתי 2 דוגמאות: 1. מיסוי האופציות של עובדי ההיטק ב-%50 ומיסוי מניות בעלי ההון של ההייטק ב-%25 בלבד. 2. דוגמת הפרופסור לכלכלה. לאחר מכן כתבתי שאסביר איך הרפורמה יוצרת אבסורדים כאלה וכאן דילגתי על עניין חשוב, להלן התיקון: עיוותים כמפורטים בדוגמאות הנ"ל נובעים מכך שלפי הרפורמה יכול המיסוי על עבודה להגיע (ומהר מאוד) ל-%50 ואילו תקרת המס על ריווחי הון מגיעה ל-25% בלבד. למה? למה מי שחי על ריבית מהכסף שהוריש לו אבא שלו לא ישלם אף פעם יותר מ-%25 מס ואילו הפועלים ישלמו 30-40-50% מס על שכר עבודתם. איך זה מטיב עם העובדים ביחס לבעלי ההון? לדובי, אני מתנצל שתשובתי תהיה חלקית וקצרה פשוט מכיוון שאני צריך להתחיל את יום עבודתי. א. אין לי הכתובת המדוייקת של המאמר (שמונח מודפס לפני) רק התאריך 4.5.00 אבל את הפרטים הרלוונטיים ניתן למצוא גם בפירוט הרפורמה המופיעה באתר משרד האוצר. ב. הדוגמא של חברות ההייטק נוגעת למכירת מניות והיא מכילה תקנה מיוחדת שישנה ברפורמה שמאפשרת את האבסורד שציינתי. נניח שיסדת חברת סטרט-אפ (שבעיברית אפשר לכנותה "חברת ינוקא") וערך מניות החברה הרקיע שחקים ועכשיו אתה בעל הון שיושב על מניות בשווי 100 מיליון ש"ח. אם תמכור נניח %30 מהמניות שלך לא תשלם %50 מס אלא רק %25 ואילו אופציות שתחלק לעובדיך יחשבו משכורת והם ישלמו %50. זה נשמע לך מוזר, לא הגיוני? אני מסכים איתך, זה אכן אבסורד, אבל על זה לא מדברים ברדיו ובטלוויזיה, זה האותיות הקטנות שרק יודעי ח"ן מבינים אותן. ב. דוגמת הפרופסור באה להמחיש עקרון: הרפורמה עדיין מביאה למצב שבו משיקולי מס עדיין כדאי מאוד מאוד להשתכר מריווחי הון ולא מעבודה. אמת, קודם לא שילמו כלום על ריווחי הון, ואילו עכשיו משלמים %25 , ועל זה מה אתה עונה לי, ציטוט מדבריך: "נכון, יש מקום לשיפורים... אבל מוטב להעביר את הרפורמה הזאת, ולא לבטל אותה לגמרי ולהשאר תקועים במצב הגרוע בהרבה שהיה מקודם". כלומר אתה רואה ברפורמה מעין פשרה ביחס לעיוות הקודם. אתה מוכן להתפשר עם בעלי ההון אבל, כזכור לי מדבריך בנוגע לפשרת "ועד טל", שם לא היית מוכן להתפשר בכלל, אפילו היית מוכן לצאת למלחמת אזרחים. פשרות עם הדתיים לא! פשרות עם בעלי ההון כן! ברור לי שבמסגרת הכוללת של הרפורמה יש תיקונים של אבסורדים קודמים. אבל הדוגמאות שהבאתי מצביעות על אבסורדים חדשים שהציבור הרחב אינו די ער להם. מסקנות ועדת טל היו לפחות שקופות ואילו מסקנות ועדת בן-בסט אינן שקופות. כרגיל, בגלל מורכבות הנושא נזקק הציבור למומחים המופיעים בתקשורת כדי שיסבירו לו. אבל המומחים האלה ברובם משרתים את האינטרסים של בעלי ההון. דובי, אני חייב לך תשובות על עניינים נוספים שהעלית, אבל פשוט מוכרח להתחיל בעמל יומי. אז תגובות נוספות בהמשך. אפרד ממך הפעם בברכת "פועלי כל העולם התאחדו". ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה תופעה ידועה בזואולוגיה הנקראת "הגדלת גודל פילטית" (phyletic size increase) (אין לי מושג מה זה פילטי, מי שיודע - אנא סייעו לי!). משמעותה, בכלליות, היא שמין (species) מסויים, לאורך האבולוציה, יטה להגדיל את גודל הפרט הממוצע בתוך הקבוצה (אך לא בין המינים). לא נכנס לסוגיה הביולוגית. מה שחשוב כאן, הוא שיש נטייה דומה למדי במיסוי - מיסים, במיוחד בארץ, נוטים לגדול. בכל מקרה - הרבה יותר קל להגדיל מאשר להפחית. כאשר שר האוצר אומר לי "25 אחוז", אני מוסיף "כרגע". יש לי יסוד סביר להניח שבעתיד, יוסיפו מדרגות מס גבוהות יותר לסכומים גדולים. זו הסיבה שאינני מתנגד ל"פשרה" במקרה שכזה. המצב עם החרדים, לעומת זאת, הוא הפוך. חובות החרדים לעד יהיו בירידה. תקבע עכשיו בחוק שהם לא חייבים לעשות משהו, ואתה יכול להיות בטוח שהם לעולם לא יחוייבו לעשות אותו. (והוועדה בעצמה היא הוכחה - החרדים לא היו חייבים לשרת, אבל זה היה "מצב זמני". באו לנסות לשנות את המצב הזה, והנה - השינוי היחיד שנעשה, הוא שעכשיו הפטור יהיה קבוע בחוק, ולא זמני...). באשר לרווחים על הון - למדינה עדיין יש אינטרס "לצ'פר" את משקיעי ההון, שכן הם אלו שמניעים את הכלכלה קדימה. עדיין לא הבנתי איך מירביליס נאלצו לשלם 50% מס הכנסה על מה שלטענתך אינו הכנסה מעבודה, אלא הכנסה מהון, שאז לא חלו עליה מיסים. בנוגע להערה שכתבת בתחילת דבריך: אדם שחי מהריבית שאביו השאיר לו, הוא אדם שאביו השאיר לו סכום מאוד מכובד, כזה שכנראה שולם עליו כבר מס עזבונות (על פי הרפורמה). אם כן, מה יש לנו כאן? כסף שהאב שילם עליו מס (הכנסה, בורסה, הון וכיו"ב), ששולם עליו מס עזבונות, ועכשיו - הבן עוד משלם על הריבית עוד 25%. לא מספיק מיסים על סכום כסף מסויים? בוא לא נשכח שכל סכום שמגיע לתוכנית חסכון, הוא כסף שכבר שולמו עליו מיסים (הכנסה או בורסה, או עזבון), בעוד שמס ההכנסה מושת על כספים שלא שולמו עליהם מיסים כלל, ולכן הוא הכי גבוה. בוא לא נשכח שנקודת המוצא שלי היא קפיטליסטית. אינני מתנגד לקיומם של אנשים עשירים - להפך. אני מתנגד לרעיון של "חלוקה שווה" של הכסף, אני מתנגד לרעיונות סוציאליסטיים של שיוויון (אני מאמין בשיוויון זכויות והזדמנויות, אבל לא בקומוניזם...). אדם שהרוויח שלושה מיליון שקלים מעיסוקו, הוא אדם שמישהו היה מוכן לשלם לו שלושה מליון שקלים על מה שעשה עבורו, אלא אם גנב אותו. טוב, נמשיך לענות אחרי תגובתך הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
phyletic(adj.) - Of or relating to the evolutionary descent and development of a species or group of organisms; phylogenetic. הערה קטנה: הדיון היה מרתק למדי עד כה... בציפייה להמשכו, גלעד
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, א. לעניין הנכונות שלך לפשרה עם בעלי ההון להבדיל מחוסר הנכונות להתפשר עם החרדים: 1. אתה טוען שאם יאומצו מסקנות ועדת טל הם יהיו סטטוס קוו חדש ניצחי. אבל עצם קבלתן היא שינוי בסטטוס קוו הנוכחי (בהחלט יש מרכיבים חדשים בהצעות וועדת טל שלא היו קודם.) כלומר, שינויים יכולים להתבצע גם ביחסים עם החרדים. אבל מה שמוזר בנימוק שלך - שהרפורמה במס תהיה פתוחה לשינויים בטווח הלא רחוק ולכן אפשר לקבל אותה כי אין היא סוף פסוק - היא העובדה שבעצם מקובלת עליך טענתו הבסיסית של ראש ההסתדרות החבר אמיר פרץ. בדיוק הוא זה שטוען שמשום שהאוצר יכול להטיל "גזרות" חדשות אחרי זמן מה, אסור לעובדים לוותר על קרנות ההשתלמות, בבחינת "שטח משוחרר לא יוחזר." הוא יודע שאם יוותרו על קרנות ההשתלמות היום תמורת התקזזות שתנבע מהורדת מדרגות המס, הרי שמחר שוב יעלו אותן והעובדים יישארו קרחים מכאן ומכאן. נסתרות דרכי האל, הנה אתה והחבר פרץ נמצאים לפתע בסירה (טיעונית) אחת. 2. גם נראה לי שאינך מעריך נכון את כוח הסחטנות של בעלי ההון, הם תופשים את ממשלות ישראל בביצים כבר שנים ולא משנה מי בשלטון. בעלי ההון הם קבוצת לחץ אולי יותר חזקה אפילו מהדתיים. דוגמא? אותו בייגה, כשהיה שר אוצר בממשלת רבין ניסה להטיל מס רק על רווחי הון (בלי להכנס לכיסיהם של השכירים כמו עכשיו) , ואחרי שכבר נפלה ההחלטה הוא ורבין התקפלו עם הזנב בין הרגליים וביטלו את הרפורמה ההיא בגלל לחץ בעלי ההון. זו היתה התבוסה הפוליטית הכי גדולה של בייגה בכל הקריירה שלו. הוא ידע שאם הוא ינסה זאת שוב בממשלת ברק הוא ייכשל שוב, אז הוא עטף את עניין מיסוי ההון בעטיפה של הרפורמה המוצעת כעת והכניס לקלחת גם את העובדים. לו באמת היה ברפורמה ניסיון לעשות צדק חברתי ולמסות יותר את בעלי ההון אפשר היה לעשות זאת ביתר פשטות: קבוצת בעלי ההון מבחינה מספרית היא קבוצה קטנה שמס הכנסה יכול להתמקד בה בקלות יחסית. אפשר היה לעשות רפורמה פשוטה בהרבה שתגבה באופן יעיל מס הכנסה פרוגרסיבי מבעלי ההון. אבל לבייגה אין ביצים להתעסק איתם חזיתית, לאף אחד מהפוליטיקאים אין (כולל שלמה בן-עמי שמבין היטב את הקטע אבל לא שומעים ממנו מילה.) ב. כתבת: "למדינה יש אינטרס לצ'פר את בעלי ההון כי אלו מניעים את הכלכלה קדימה": אם זה האינטרס של המדינה אזי שממשלת ברק תכריז על עצמה כממשלה קפיטליסטית ולא תתיימר להיקרא ממשלה "חברתית" (איזה מטבע לשון מחורבנת - איזו מכבסת מילים); ושלא תנסה למכור לנו את הרפורמה במס כתיקון לאי-צדק חברתי. שתצ'פר את בעלי ההון אם זה באמת האינטרס אבל שתצהיר על זאת בריש גלי. די להונאה! ג. מדוע אין זה צודק שמס על עבודה יהיה גבוה ממס על ריווחי הון (לעניין הבן שקיבל ירושה): ראשית, מה פירוש "מס הכנסה". צירוף המילים הזה כל כך טיבעי לנו שלעיתים אנחנו שוכחים את משמעותו: זהו פשוט מס המוטל על הכנסותיו של אדם. כשמס הכנסה גובה מס מנישום האם הוא צריך להבדיל בין מי שהכנסותיו באות לו מגידול עגבניות לבין מי שמרוויח מגידול מלפפונים? הקריטריון המקובל כעקרון במדינות המערב הוא שלא צורת ההכנסה קובעת אלא גובה ההכנסה קובע וקוראים לזה מיסוי פרוגרסיבי. (ממשלתה השמרנית של מרגרט תאצ'ר נפלה תוך חודשים ספורים מרגע שגברת הברזל החליטה להטיל "מס-גולגולת", מס לא פרוגרסיבי, מס שלפיו הדוכס מווינדזור היה חייב באותו סכום בדיוק כמו פועל נמל לונדוני. מעמד הפועלים האנגלי נעמד על רגליו האחוריות ותאצ'ר הודחה מהשלטון בבושת פנים.) במדינות המערב מיסוי שאינו פרוגרסיבי נתפס כעוול חברתי מובהק. ועכשיו לעניין הבן שירש הון לעומת בנו של פועל שירש מאביו רק את כוח עבודתו. נניח שההכנסות השנתיות של שני היורשים הנ"ל זהות. לבן שירש מאביו סכום נכבד והופקד בתכנית פיננסית כלשהי יש הכנסה שנתית של 240,000 ש"ח מריבית (והבה נניח לשם הפשטות שזו הכנסתו היחידה.) והבן שירש מאביו רק את כוח עבודתו משתכר לפרנסתו אף הוא 240,000 ש"ח בשנה מגידול וורדים, למשל. ובכן הכנסותיהם השנתיות שוות. האם כשהם מתייצבים אצל פקיד מס ההכנסה הוא צריך להבדיל בין זה שמגדל וורדים וזה שמגדל את כספו בצורת ריבית בבנק? ההגיון במדינות המערב אומר שאין הבדל. גובה ההכנסה הוא שקובע ולא צורת ההכנסה. במערב הם ישלמו אותו דבר. אבל במזרח, אצל בייגה והרפורמה שלו זה כבר סיפור אחר. זה שמגדל כסף בבנק ישלם %25 מס על הכנסותו מריבית, כלומר 60,000 ש"ח, ואילו מגדל הוורדים ישלם %50 כלומר 120,000 ש"ח. האין זה עונש על הכנסה מעבודה בהשוואה להכנסה מריווחי הון? אבל זה עוד לא הכול. נניח שיש יורש שלישי שהקרן שלו מניבה מליון ש"ח לשנה. גם הוא ישלם רק %25 מס. בדיוק כמו היורש הראשון. כי מיסוי ריווחי ההון לפי הרפורמה של בייגה לא זו בלבד שהוא מפלה את העובדים לרעה אלא הוא גם אינו פרוגרסיבי. דובי, עיני לא צרה במי שמרוויח מיליונים בשנה מריבית, שיערב לו, שיעשה חיים, אבל שישלם %50 מס הכנסה על הרווחים שלו כמו שמשלם זה שמרוויח מיגיע כפיו. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דובי מתריע בזאת שאין הוא מבין דבר וחצי דבר בכלכלה, מעבר למעט שהוא קורא בעיתונים. רק רציתי שתדעו) שלום מר ג. שמעון (יש לך קרובת משפחה בשם יפית, אגב?), א.1. סעיף קטן 1: כן, יכול להתבצע שינוי בסטטוס קוו, אבל רק לטובת החרדים. או יותר נכון - אף פעם לא ידרשו מהחרדים דבר שאין דורשים מהם עכשיו. אמנם לפעמים יש שינוי "לטובת החילונים", אבל משמעות שינוי שכזה היא שעכשיו אין דורשים עוד מחילונים דבר שדרשו מהם בעבר, ולעומת זאת - בהחלט יתכן ששינויים שיתבצעו ידרשו מהם לעשות דברים שעד כה לא עשו. סעיף קטן 2: הרפורמה במס קובעת מגמה חדשה, שם מיסוי על ההון, שלא התבצע עד כה. המגמה הזאת היא שתכתיב את השינויים במס בשנים הבאות. הטאבו על הכנסות מהון בישראל נשבר, והתקדים הוצב. לכן, כאשר תבוא מדינת ישראל בעוד שנתיים ותגיד לעצמה - "אחותי, אני צריכה עוד כסף," המדינה תפנה אל ההון כדי להשיג את הכסף הזה. או, אם נחזור אל האנלוגיה הזואולוגית - הרפורמה במס היא מעבר רבולוציוני מזן אחד לאחר. עם כל הכבוד לגידול הפילטי של השפן, אם הוא הופך באבולוציה לפיל (קרובי משפחה, אגב. יותר מאשר השפן והארנב, בכל מקרה), הרי שאלו שנותרו שפנים לעולם לא יגיעו לגודלו של הפיל. מרגע שהתחלנו למסות את ההון, הסיכוי לחזור למצב הקודם, של הגדלת המיסוי על ההכנסה, הוא פעוט למדי. אין לפרץ מה לדאוג. 2. הועדה לרפורמה במס נועדה כדי לתקן עיוותים רבים במערכת המיסוי הישראלית, ועבודה מקיפה הרבה יותר מאשר מס הבורסה הפופוליסטי של ממשלת רבין. מס הבורסה דאז הועלה כרעיון כדי להשקיט את הדרישה הציבורית למס שכזה. הרעיון היה נחמד, אבל הביצוע רעוע, וירידה קטנה של הבורסה הספיקה כדי להבריח את כל הגורמים האחראים מהכשלון הצפוי. כעת, גם גורמי ההון מסכימים לרפורמה, מתוך ראייה שהיא תתרום יותר לכלכלה הישראלית - וזה הרי האינטרס של גורמי ההון: כלכלה חזקה יותר תביא לרווחים גדולים יותר עבורם, שיכסו בקלות על ההפסדים. המשק הממותן שלנו זקוק ל"דחיפה" הזו כדי לחזור לפעולה תקינה. מעבר לכך - המס שהוצע בעבר היה כולו העברה של כסף מבעלי ההון אל המדינה. הרפורמה החדשה מציעה העברת כספים מההון אל העובדים, ע"י הגדלת הנטו של המעמד הבינוני-נמוך (לא של המעמד הנמוך, שכן, כפי שאמר בן-בסט - רפורמה במס לא יכולה לעזור לאלו שאינם משלמים מס), ושל המעמד הבינוני-גבוה (שממנו הוסר ה"גבנון" של תשלום מס גבוה יותר מאשר המעמד הגבוה). זה הכל עניין של אמונה, אני מניח - אתה מאמין שהממשלה מחפשת לדפוק את העובדים, אני מאמין שהיא באמת הולכת לכיוון של יותר צדק חברתי, אבל באופן ריאלי. אתה מאמין שזה שלא ממסים את ההון בצורה המקסימלית שניתן להעלות על הדעת, הופך את התוכנית לפארסה שצריך להפטר ממנה, אני מאמין שהרפורמה הזו מעלה אותנו על הדרך הנכונה, ולכן צריך להפעיל אותה, ולקוות שממשלות ישראל ימשיכו ללכת בדרך הזו. ב. זהו אינטרס, כן. זהו אינטרס *אחד* מתוך כמה. לא ברור לי איך אתה חוזר וטוען שמדובר בהונאה, כאשר מדובר - גם לפי הפרמטרים שלך! - בשיפור על המצב הקודם. צריך להמשיך ולצ'פר את בעלי ההון שיוצרים מקומות עבודה ומניעים את הכלכלה. הרפורמה הכלכלית מציעה, פשוט, לצ'פר אותם מעט פחות, כך שחלק מהכסף שעד כה לא שילמו עליו מיסים כלל, יכנס למעגל הכספים הממוסים. אתה דורש הכל או כלום - או להטיל עליהם מס של 50 אחוז על כל ההכנסות שלהם (או אפילו יותר), או להשאיר אותם בלי מיסים כלל. ברור לשנינו ש-50 אחוז מס, לא יטילו עליהם. לא עכשיו. לא כל-כך מהר. אז לצד מי אתה, בעצם? כמו סילבן שלום שמתנגד לרפורמה מסיבות זהות לשלך, וכמו פרץ שיפיל את הרפורמה בעבור חופן דולרים של האיגודים הגדולים, גם אתה, בסופו של דבר, תשחק לידיהם של בעלי ההון שישמחו אם הרפורמה לא תעבור כלל, כדי שהם יוכלו להמשיך להריץ כספים בלי להפסיד גרוש למדינה. הרפורמה קובעת מגמה חיובית של מיסוי הון. אתה דורש להגיע כבר עכשיו לקצה המסלול, עם מיסוי שווה על הון ועל הכנסה מעבודה. השאלה היא אם אתה מוכן, כדי לחסוך את הדרך הזאת שבאמצע, לוותר על הטיול כולו... ג. (פועל שיורש מאביו את כוח עבודתו? אתה למארקיסט?) שמעון, אני מסכים עם כך שהדרך שאתה מציע היא ה"צדק החברתי" האולטימטיבי. אני לא מסכים שצריך לזרוק את הרפורמה כולה לפח, ולוותר על הצדק החלקי שהיא משיגה. קביתע המגמה החדשה היא הדבר החשוב ברפורמה הזאת. יצירת התקדים של מיסוי הון, היא הדבר החשוב ברפורמה הזאת. אני מציע לגדל את התינוק ולקוות שיצמח למבוגר אחראי ושקול, אתה מציע לזרוק את המים יחד עם התינוק. לא חבל? דווקא תינוק חמוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, א.למיטב ידיעתי אין לי קרובה בשם יפית. ב. אם הברירה היא הרפורמה במתכונתה זו או לא רפורמה בכלל - מובן מאליו שעדיפה הרפורמה. אבל לא זה המצב. הרפורמה עדיין לא התקבלה והקרב כעת הוא קרב פוליטי-תקשורתי על מידת הלגיטימציה שתקבל הרפורמה מהציבור. זהו מאבק על תודעה. בדיון ביננו הסכמת איתי שהרפורמה היא פשרה עם בעלי ההון, אולם לא כך היא מוצגת לציבור, לא על-ידי בייגה ולא על-ידי כתבים כלכליים כמו הפרשן הבכיר של "הארץ" נחמיה שטרסלר שהסביר ששהתנגדות הציבורית היא רק פסיכולוגית. הרפורמה היא ממש בסדר - רק הפסיכולוגיה של ציבור העובדים דפוקה. העלתי בתגובותי למעלה עובדות המראות שהרפורמה לקויה: א. המס על עבודה עדיין גדול בהרבה ממס על ההון. ב. המס על ההון אינו פרוגרסיבי והנהנים מעובדה זו הם בעלי ההון. ג. העובדה שהמיסוי חל על העובד היחיד ולא על המשפחה (שהיא התא הכלכלי הבסיסי) הוא לא המצב המקובל במערב והוא פוגע במשפחה ככל שגדל הפער בין הכנסותיהם של שני בני זוג עובדים. ד. נושא שלא דנתי בו למעלה: רפורמת המס אינה מציעה תוכנית מקיפה ויעילה לבעיית "ההון השחור" שבישראל מימדיו אסטרונומיים. בעיות אלה ונוספות יש לחשוף כדי שהציבור, גם אם יקבל בסופו של דבר את הרפורמה בגרסה זו או אחרת, יידע שהדרך לצדק חברתי אמיתי עוד ארוכה, ארוכה , ארוכה. אם הציבור יקבל אותה בלי להבין שמאבק ארוך עוד לפניו סימן שהצליחו לטעת בו "תודעה כוזבת". בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, כמובן שגם זה לא ממש היה מעניינה של הרפורמה. אבל המצב כן ישתפר בעקבות זאת. המיסוי של סוגי הכנסה רבים ומגוונים כמו גם של ירושות, יחייב הגשת דוחו"ת מפורטים הרבה יותר (אם כי כמדומני אין עדיין חובת דיווח כללית) ויקטין את הפינות הנסתרות במערכת הכלכלית. אגב, יש כאן אפלייה של השכבות החלשות. אני חושב שאדם בגילו של סבא שלי (93) אשר אין לו משפחה שתדאג לענייניו, ישלם בצורה אוטומטית מס מרווח על חסכון שיש לו (כיוון שהבנק ידווח על כך לרשויות המס), בלא לדעת לדוגמה, שמי שסך הכנסותיו נמוך מתקרה מסויימת פטור מהמס - אם יגיש דו"ח הכנסות למס. אדם כזה "נדרס" תחת גלגלי החוק הצודק. הדבר החשוב ביותר שיש לומר לגבי ההון השחור: (אני מצטט כתבה שדיברה על השפעה זו): יש שכבה גדולה של אנשים שהיו רגילים לעבוד ב"כסף שחור". אותו הם יכלו להשקיע בנדל"ן מניב , מניות וכו', ולהתפרנס ממנו בלא לשלם מס בכלל. רושמים את הדירה על-שם הסבתא וכו' וכו'. כיום, כיוון שהדיווחים ילכו ויקיפו עוד ועוד תחומי הכנסה, הטבעת סביבם תתהדק. לא רק זאת, אלא שגם הסבתא תתחיל להתנגד לרישום על שמה - כיוון שהיא תצטרך לשלם על-כך מס, ועוד להסביר לרשויות מס-ההכנסה מאיפה הכסף. אני מקווה שזו תהיה ההשפעה החיובית של הרפורמה, ואם לא היתה משנה שום דבר פרט לכך - דיינו... - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנגד לטענת הקונספירציה שהשתרשה כאילו ''בעלי ההון'' למיניהם אחראים לביטול מס הבורסה . אני זוכר את התקופה ההיא, עקבתי אז בעיון אחרי ההתפתחויות. ואת הזכרון שלי אושש סבר פלוצקר במאמר שכתב לפני כמה שבועות שבו תקף את המיתוס הזה שהשתשר . הסיבה לנפילת המס היתה שהוא לא תוכנן כיאות. מן הרגע הראשון התגלו בו הרבה עיוותים והוצעו לו תיקונים שהיו מסבכים אותו עוד ועוד. בנוסף לכך, התברר שמערכות המחשב לא מוכנות לגבייה מסוג כזה וייקח עוד זמן רב עד שיהיו מוכנות . מאותו הרגע הרעיון שנתפס כבעל עיוותים רבים וגם לא ישים במיוחד הלך והתמסמס . המצב היום שונה לגמרי. הוועדה דאגה מראש לתקן חלק גדול מהעיוותים , והאנשים הטכניים טוענים כי מערכות המחשב של היום ערוכות מראש (אגב, לא אתפלא אם האוצר הכניס בסתר את האופציות על מיסוי כזה לתוך תכנון התוכנות הללו ... פרט לכך הציבור מוכן פסיכולוגית למס זה הרבה יותר מאשר קודם . אין ספק שקל ונוח לומר כי ''בעלי ההון'' ''הצליחו לטרפד'' את המס, וזה עושה טוב למארקסיסטים מתוכנו, אבל לא כל דבר שנשמע הגיוני הוא גם נכון . - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להזכיר שלמייטב ידיעתי (ואיני כלכלן), מדיניות ה-trickle-down-economics - "כלכלת הטפטוף" שלפיה החליט ממשל רייגן להקל על בעלי ההון מתוך מחשבה שעידודם יוביל למקומות עבודה נוספים ועלייה כללית ברמת החיים של המעמדות הנמוכים יותר, לא צלחה והובילה את ארה"ב למשבר לא קטן שממנו נחלצה רק לאחר כ-10 שנים. אשמח אם קוראי האייל הבקיאים ממני בנקודה זו יוכלו להרחיב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |