בתשובה לפרופ' ש''ק ריש, 16/05/00 1:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לך, מר ש. ק"ר, על ציון העובדה שחמקה מעיני. ג. שמעון - הרי לך תשובה על השאלה מדוע המס על ההון נמוך מהמס על עבודה. אני יודע מה תגיד, ובאמת נראה לי מוזר - הרי ישנם לא מעטים לוקחי הלוואות ומשכנתאות שאין להם חסכונות, ודי הרבה בעלי חסכונות ענק שאינם זקוקים להלוואות - במקרה כזה, דווקא מעוטי היכולת מפסידים. פרופ' יקר, האם תוכל להסביר לנו את ההגיון מאחורי קביעת הועדה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים מנומקים בהחלטת הוועדה. קשה מאוד לדעת איזו ריבית מיועדת לממן צריכה פרטית (אובדראפט לקניות בסופר), ואיזו מיועדת לממן נכס עסקי/השקעתי/חסכון (למשל משחקי בורסה). רק הריבית השנייה צריכה להיות מוכרת כהוצאה. מה שכתבת נכון בעיקרו. ישנם בעלי חסכונות, שאין להם הלוואות. ישנם גם בעלי נכסים, שיש להם הלוואות מקבילות, ששימשו לרכישת אותם נכסים (ריבית "מהסוג השני" הנ"ל), ורווחיהם הם למעשה ההפרש בין ריבית החובה להכנסתם מהנכסים, ובאמת אנו ממסים אותם על הכנסתם ברוטו, ולא על רווחיהם, כלומר בסך הכל בשיעור גבוה יותר. (דווקא הקבוצה השנייה שציינת, בעלי הלוואות ללא פקדונות, אינם מעוררים בעיה, שכן הוצאת הריבית שלהם היא הוצאה פרטית, כמו קוטג' ולחם, שאיננה הוצאה מוכרת לצורך מס, ולא צריך שתהיה.) למרות הבעייתיות המתעוררת, אין לרוב דרך להבחין בתוך סל ההלוואות של נישום אילו הלוואות שימשו למשחקי בורסה, ואילו לקניית קוטג'. גם אם במקרים מסוימים ניתן לעשות זאת, קשה להגיד שיש דרך יעילה דיה להבחין בכך עבור כלל משקי הבית. העניין היה נתון לוויכוח (בהקשר של סוגי ריביות עסקיות), וההנחיה הסופית לרשויות המס היתה "להתאמץ". זה פושר למדי. אני לא מספיק מומחה כדי לשרטט את ההשפעות האפשריות של המהלך, ויהיה מעניין אם מישהו אחר יעשה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אבל לפי חישובי הלא-מקצועיים, נראה כאילו התשואה נטו של השקעות רבות יורדת אל מתחת לאפס. למשל, בריבית חובה של 13% על הלוואות, מי שמממן את השקעותיו בהלוואה (נקרא לו משקיע ממומן) לא ייכנס להשקעות בשוק ההון שהתשואה הצפויה עליהן נמוכה מ-17%. זהו השיעור שבו הריבית על ההלוואה והמיסוי מקזזים את הרווח ברוטו מההשקעה. לפני הרפורמה, הסף הוא 13% (באין מס), כי כבר בו מתחילים להרוויח מעל הוצאת הריבית. אם מה שאני אומר זה נכון, חלק מההשקעות של המשקיעים הממומנים (אלה שבדוגמה שלנו התשואה הצפויה עליהן היא בין 13 ל-17 אחוזים) תהפוכנה לא-כדאיות, והתוצאה: בריחה רבתי מן הבורסה. האם מישהו רוצה לאשר או להפריך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אמנם לא הכרתי את הסעיף הזה (עלי לציין עוד שאיני כלכלן או רואה חשבון וגו') אבל הבה נבחן אותו: א. אם תבדוק תראה שאין כל קשר בין הסעיף שציטט פרופסור שק"ר לבין דוגמת היורש שדנו בה בהרחבה למעלה (כי היורש לא לווה הון ובכל זאת משלם רק %25 מס). כמו כן ההשלכה שלו מזערית ביחס לחברות הייטק, הדוגמא השנייה שדנו בה. ובסה"כ ההצדקה של הוועדה כפי שהיא מנוסחת בסעיף הזה חלה רק על חלק מהמקרים וגם אז רק בחלק מהזמן (לדוגמא, ספקולנט בבורסה יכול להשתמש בהון העצמי שלו בלי ללוות). ב. אבל זה עוד לא הכול הבה נבדוק את המספרים: ריבית על משכנתא היא %6 בממוצע. איני בקי בגבהי הריבית להשקעות אבל אני מסופק אם היא עוברת %10 - 15 (ובהרבה מקרים היא אף פחות). לאמור, גם לו כל פעילותם הכלכלית של אנשי ההון היתה מבוססת על הלוואות בלבד (וזה כאמור רחוק מאוד מלהיות המצב)עדיין כדי שיהיה שיוויון במיסוי בינם לבין המשתכרים מעבודה (בדרגת מס של %50) היה צורך להטיל עליהם מס ריווחי הון של %35 - 40 ולא %25 כפי שקבעה הוועדה. הרי לך, שחור על גבי לבן, עוד צידוק שיקרי מבית מדרשה של הוועדה. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, לאחר שקראתי את ההערה החדשה של פרופ' שק"ר התברר לי שהחישוב שלי בסעיף ב' שגוי!!!. חישוב מעין זה מקבל משמעות אך ורק אם מתח הרווחים הממומנים מהלוואות הון מאוד גבוה או היקף ההשקעה גבוה (אם אינה נכנסת למקרה הגבולי שציין הפרופסור.) במילים אחרות, כרישי בורסה קטנים ובינוניים שאין להם מספיק הון עצמי בבעייה והכרישים הגדולים ימשיכו לשחק אותה. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצידוק של הריבית נראה לי משני בלבד מה שנראה כעיקרי בעיני הוועדה, ואף נשמע הגיוני לאוזן הבלתי-מקצועית, הוא שהשיעור שנבחר קרוב לזה שבמדינות המתוקנות. וזה חשוב מאוד, כי ההון הוא זזיז (נעיע) בקלות למדינה המחבבת אותו ביותר (קרי, הממסה אותו פחות). כבר היום ישנם אנשים שמהגרים פיקטיבית מצרפת לבריטניה בתאריכים מתאימים כדי להתחמק מהמס הצרפתי. אין ספק שהפרש של 50 מול 25 דיו לגרום נדידה זו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' יקר, אכן, הצידוק הזה של מיסוי גבוה על ההון יביא לזליגת הון למדינות אחרות הוא מוטו בשיקולי וועדת בן בסט. משום מה הם לא נתנו את הדעת מספיק על כך שמיסוי גבוה על עבודה מביא ל"בריחת מוחות". הכלכלה הגלובלית החדשה מקלה מאוד יחסית לשנים קודמות על הגירה של כוח עבודה מקצועי ברמה גבוהה למדינות כארה"ב שבהן מקצועות ההייטק והמחשבים מתוגמלים במשכורות נכבדות שאין עליהם מס של %50. אין לי מושג מה הסטטיסטיקות הנוכחיות יודעות לספר על התופעה (אשמח אם מישהו יפנה אותי לאתר מתאים), בכל אופן, מידע אישי, ברור לי שהתופעה של "בריחת מוחות" רחבת היקף. איזה מענה נותנת לכך ועדת בן בסט? ג. שמעון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |