 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתגובותי הקודמות הדגשתי בעיקר את העובדה שהסיסמה "יותר מס על הון פחות על עבודה" היא סיסמה ריקה כשבאים לבחון את הרפורמה של ועדת בן בסט. כעת, לאור קמפיין הפרסום (בכסף רב) שמפעיל האוצר כדי לשכנע את האזרחים שהרפורמה מטיבה איתם ברצוני להתמקד בעובדה שהרפורמה בנויה כך שהיא תגדיל עוד יותר את הפער החברתי הנפער ממילא בצעדי ענק בשנים האחרונות. דוגמא: בעוד שבעלי שכר של 6,000 ש"ח לחודש (השכר הממוצע במשק) ייהנו עם השלמת הרפורמה מתוספת שנתית לנטו של 3,372 ש"ח, הרי בעלי שכר של 18,000 ש"ח, הגבוה פי 3, ייהנו מתוספת הגדולה פי 4 - 13,608 ש"ח. ראוי לציין כי על פי נתוני 1997, %72 מן השכירים בישראל השתכרו ברמה של השכר הממוצע ומטה.(החישוב הנ"ל ע"פ "מרכז אדוה" - מידע על שיוויון וצדק חברתי בישראל במילים אחרות, בעוד שלמזכירה ותיקה (בדוגמא 6000 ש"ח) יתווספו בשנה כ-3000 ש"ח, הרי לבוס שלה (18,000) יתווספו 13,000 ש"ח - 10,000 ש"ח יותר. וזה יגדיל עוד יותר את הפער שמילא קיים ביניהם. ובעקרון: הרפורמה בנויה כך שככל שההכנסה של פלוני גדולה יותר גדל הפער בין הכנסתו לבין הכנסות המשתכרים פחות ממנו. (והנהנים הגדולים ביותר הם 2,500מנהלים בחברות בורסאיות ששכרם עולה על 100,000 ש"ח בחודש.) האוצר בקמפיין הפרסום שלו קובע ש-%94 מהאוכלוסיה יהנו מהרפורמה. ב-%94 הוא הוא כולל גם את מי שהרפורמה תעלה את שכרו בשקלים בודדים בחודש אבל על הפער שיגדל ויתרחב בין העשירונים העליונים לתחתונים אין הוא אומר מילה. כדי להבין את התמונה המלאה יש לזכור שהרפורמה במס לא אמורה להגדיל את תקציב המדינה. כל שקל שייכנס מהמיסוי על מה שבייגה מכנה "הון" (ולמעשה ברובו הוא חיסכון) אמור לחזור לעובדים בצורת הטבת מס. פירושו של דבר שהרפורמה לא תגדיל את הכנסות האוצר ממיסים. וההשלכה?: מנין יילקח כסף כדי לשפר את מערכת החינוך או לחלץ סוף סוף ממסדרון בית החולים את הזקנה שעדיין שוכבת שם? במילים אחרות, גם להבא לא תהיה לממשלה אפשרות לספק לאזרחים שירותים חיוניים. ומי יפגע? בעלי ההכנסות הנמוכות כמובן. מערכת השירותים החיוניים תמשיך להידרדר. ובעוד שבעלי ההכנסות הגבוהות יותר יוכלו לפחות להשתמש בהטבת המס שמציעה הרפורמה כדי לשלם למכבי משלים או לכללית משלים או במישרין לכיסם של רופאים פרטיים, הרי שבעלי ההכנסות הנמוכות פשוט ימשיכו לסבול משירותי בריאות גרועים. כנ"ל באשר להשכלה: בעלי ההכנסות הגבוהות ישלמו את "ריווחי הרפורמה" למורים פרטיים ואילו בעלי ההכנסות הנמוכות יגדלו דור חדש לבערות, לאמור, דור חדש של מצביעי ש"ס. ואם יש מי שאומר שכבר כיום המצב הוא כזה, אני מסכים, אבל מדגיש שהרפורמה - והגדלת הפערים שמובנית לתוכה - עוד תרע את המצב. לו הייתי קומוניסט (כפי שהיו מי שחשדו בי משהתחלתי להביע כאן את ביקורתי על הרפורמה) הייתי שש ועולץ, שהרי הקומוניסט אומר "ככל שגרוע יותר טוב יותר",שכן זה מקרב את בוא המהפכה. אבל אני סבור שככל שגרוע יותר אנחנו הולכים ומתקרבים בצעדי ענק ליום שבו עובדיה יוסף יחגוג פה בגדול. ג. שמעון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: יש למערכת כאן נטייה להפוך מספרים בתוך הטקסט אז כדי להסיר ספק, בפיסקה השלישית של תגובתי צ"ל: .. בעלי שכר של 18,000 ייהנו מתוספת הגדולה פי 4 המתבטאת ב-13,608 ש"ח. ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח כאן כמה דברים. קודם כל, להגיד שהרפורמה בנוייה כדי לתת יותר לעשירים, זוהי קצת התיימרות. פשוט, חלק מן הרפורמה הוא ריווח מדרגות המס. נכון, זה הופך את המס לטיפה פחות פרוגרסיבי, אבל מערכת המס עדיין היא פרוגרסיבית למדי. וגם פרוגרסיביות צריך לדעת איך לעשות - היו הרבה ביקורות על כך שמדרגות המס הגבוהות ביותר מגיעות כבר במשכורות שאינן של אנשים כל-כך עשירים אלא "סתם" במעלה המעמד הבינוני. שנית, יש לך בעייה בהבנת הרפורמה. היא לא נועדה להגדיל את כמות המסים, אלא לחלקם בצורה מעט יותר הוגנת. לכן השאלה "מאין יבואו כספים ל..." אינה רלוונטית לעניין, וכלל אסור להאשים במצב הבריאות העתידי את הרפורמה. הגדלת מסים היא פעולה אחרת לגמרי שאינה קשורה לעניין. פרט לכך, יש הנחה שהרפורמה תביא לגידול בפעילות במשק ותגדיל את "עוגת" המסים הכללית. זאת על-ידי הגדלת התמריץ של אנשי מעמד-בינוני כמו אנשי היי-טק לעבוד בארץ ולא בחו"ל, והגדלת הכדאיות של חברות להירשם כחברות ישראליות ולא אמריקניות (עם מסים שישולמו בישראל). אם אכן זה יתקיים, עוד נראה. שלישית, לגבי המזכירה והבוס שלה (קצת שוביניסטי, לא? אבל זהו גם המצב הנפוץ, המצב הוא שוביניסטי...) שכחת לומר שאותו בוס שהרוויח 10,000 שקלים נוספים לשנה , גם ישלם מעכשיו מס על הרווחים מהשקעותיו בבורסה, קופות גמל, קרנות השתלמות , ושכר-הדירה מהדירה שקנה להשקעה (אם לא יצליח לגלגל את ההוצאה על השוכר!). למשל, על חיסכון של 150,000 שקלים ממנו מרוויח ריבית של 9% לשנה, ישלם כ-3400 ש"ח מסים נוספים. זה הקטין לפתע ב-1/3 את הפער בינו לבין המזכירה, ומשאיר את הפער ביניהם ביחס דומה ליחס בין המשכורות (1:3) . כדאי לשים לב לפרטים, - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, א. לכל מטבע יש כמובן כמה צדדים, אם אתה רוצה להדגיש פן מסויים שלא עמדתי עליו, הדגש! אבל צורת הפנייה "שכחת כמה דברים" מיותרת. ב. טול קורה מבין עיניך! איני סבור שיש לי בעייה בהבנת הרפורמה אבל לך בטוח יש בעייה בהבנת הנקרא. הראה מתוך כל הטקסטים שכתבתי בעמוד הזה, כולל הטקסט שאליו התייחסת, היכן כתבתי שהרפורמה נועדה להגדיל את כמות המיסים? ג. הרפורמה תביא לחלוקת מיסים יותר הוגנת? מהי אמת המידה להוגנות? הרי מדרגות המס הן עניין שרירותי, זה לא מדאורייתא ולא מן הטבע. מה שבטוח הוא שכפי שציינתי בתגובתי הקודמת היא שהיא תביא להגדלת הפערים בהכנסות, ובעיקרון ככל שמשכורתו של פלוני גדולה יותר הרפורמה תכניס לכיסו יותר. הנקודה שציינת שבמקביל לרווח מהקלה במס שממנו יהנה פלוני המרוויח יותר הוא גם ישלם מס על חסכונותיו, קופות הגמל שלו וכו' אכן נכונה, חלק מהרווח במיסוי יקוזז ממנו, אבל העיקרון שהדגשתי עודו תקף. והדיון שלי הרי עקרוני. לדעתי בעקרון כל מהלך שמאיץ את הגדלת הפערים החברתיים אינו הוגן. ג. שמעון. נ.ב למרות הכעס שאני מביע בתגובתי אליך, בכ"ז במידה מסויימת שמחתי לקבל תגובה כלשהי בעניין הרפורמה שכן דומה שרוב קוראי האייל אינם ששים להתעמק בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לומר בפשטות שהיו נקודות שלא התייחסת אליהן. ב. מדבריך בעניין הרפורמה שנגעו ל"מניין יילקח הכסף לזקנה במסדרון וגו"' משתמע לדעתי כי אתה טוען שהרפורמה היתה אמורה לפתור בעייה זו, ואם אינה אז אתה מאוכזב ממנה. אני טענתי שדבר זה כלל אינו מעניינה של הרפורמה וכלל לא שייך לדיון הזה. ג. ההגינות היא כמובן במיסוי הכנסות מהון, ובשינוי תקנות המיסוי למיסוי על בסיס אישי ולא גיאוגרפי (דבר שיאפשר למסות נכסי ישראלים בחו"ל), לעומת הקטנת המיסוי על העבודה. לגבי נכונות העיקרון, הדבר לא כל-כך ברור. 1. בדוגמה שאני הראיתי, אותה המצאתי בצורה שמרנית ולא יצרתי במיוחד כדי להתאים את המספרים לתיאוריה, מתברר פתאום שהתוספת לנטו עבור שתי הדוגמאות שנתת היא פרופורציונלית בדיוק רב למדי למשכורתם. עוד קצת חסכונות של הצד העשיר יותר, ומתברר שיחסית למשכורת הרוויחה המזכירה יותר מאשר הבוס שלה. 2. אני לא בטוח בקשר להאצת הפערים החברתיים. חשוב: אם פחות או יותר כל השכירים העניים ירוויחו, והרפורמה היא "משק סגור" , מנין הגיע הכסף? בפועל, מהכבדת המיסוי על ה"כרישים". קיימת קבוצה של עשירים ביותר (בעלי חסכונות, אשפי בורסה וכו') אשר ימצאו עצמם לפתע משלמים אחוז גבוה יותר (גם עם הקטנת מס-ההכנסה) של מסים. מכאן שההגדרה שלך לגבי הגדלת הפער החברתי אולי לא מדוייקת. המצב של המזכירה השתפר. המצב של הבוס השתפר (אולי טיפה יותר, ואולי כלל לא!). ואילו המצב של הבוס _שלו_ , הפך פתאום לקצת יותר קשה. השאלה כאן היא במי אתה מעוניין לפגוע... 3. ואחרון חביב: "כל מהלך שמאיץ את הגדלת הפערים החברתיים אינו הוגן". בקביעה הנחרצת הזו יש בעייה. כל מהלך שאינו מהלך מסוג העלאת המסים על עשירים (יותר) ועל עניים (כלל לא או פחות) אינו לגיטימי? אפשר לקחת זאת עוד ועוד קדימה עד למצב אד-אבסורדום של 100% מס לכולם, או מס שישאיר לכולם הכנסה שווה, לא חשוב מה הכנסתם המקורית. בניסיון למסות פרוגרסיבית כדי לצמצם במעט את הפערים, מי אמר שאין נקודה שבה הפרוגרסיביות כבר מוגזמת ואינה רצויה (למשל הדוגמה הקיצונית שהראיתי) ? ומי אמר שאם אנו חושבים שהגזמנו מעט, לא כדאי לסגת אחורה? לא קיימת אפשרות כזאת??? היא בהגדרה אינה הוגנת? פרט לכך, אתה שכחת שלא רק מערכת המסים היא זו שמעודדת שוויון. מצדה השני מערכת הרווחה משלימה אותה. (ולצערנו הרב, סטטיסטיקות מראות שבשנים האחרונות רק מערכת הרווחה מונעת את הגדלת הפערים הכלכליים בצורה קיצונית מאד, וזאת במחיר כספי עצום). ייתכנו עקרונית שינויים בתחום אחד שיאוזנו ע"י שינויים בתחום האחר - האשמת מערכת המס בלבד בחוסר השוויון היא בעייתית. בתקווה להבהרת הדברים, - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, כדי להגיב על הערותיך בתשובה שלא יהיו בה חורים שבעדם ניתן יהיה להשחיל לי "ששכחתי כך וכך" דרוש לי זמן שאין לי ביומיים הקרובים (פרנסה, משפחה וכו'). עם זאת נוכל בינתיים לקדם את הדיון ביננו אם תביע את עמדתך בשאלה *האם יש קשר בין כלכלה והיסטוריה?* או * בין כלכלה ופוליטיקה*. לדעתי (שנימוקיה כבדים וארכניים) הטענה שאפשר לנתק בין כלכלה ובין היסטוריה ופוליטיקה היא כוזבת ואם דעתך שונה הרי יש בכך להסביר חלק גדול מחלוקי הדעות ביננו. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה לא בערך כמו לשאול את דעתי על הבעייה הפסיכופוזית? מאיפה להתחיל בכלל? :-) אין ספק שאי אפשר לנתק בין כלכלה לפוליטיקה - או יותר חשוב, אידאולוגיה וערכים (בפוליטיקה אולי חזקים יותר דווקא האינטרסים...). איני מתכחש לכך (זהו הנושא העיקרי בתגובה אחרת שבדיון זה , אשר כתיבתה נדחתה ואולי גם אשלים אותה). נראה לי שהאידיאולוגיה שלנו לא שונה בהרבה, אבל אני חושב שאי אפשר להתייחס לרפורמה בכל הפריזמה הקיימת של האידיאולוגיה , כי הרפורמה נוגעת רק לגוון אחד בקשת הצבעים. למשל, הטענה כי הממשלה אינה נותנת מספיק שירותים חברתיים וראוי היה להכביד המסים על העשירים כדי לעשות זאת, היא נכונה או לא (לדעתי יש גבול להכבדת המסים אולם לא בטוח אם הגיעונו אליו). מה שאמרתי הוא כי זה אינו רלבנטי לרפורמה במס. בצורה דומה איני מתווכח עם הטענה שמערכת המס צריכה להיות פרוגרסיבית. ההצעה להקטנת המס השולי ברוב הרמות פרט לעליונות, כפי שמופיעה בפרסומי מרכז אדווה, נראית לי הגיונית למדי. אולם אני מתווכח עם הטענה שכל שינוי שפוגע בפרוגרסיביות הוא בהכרח פסול. קודם כל מפני שבדוגמה שהובאה לדעתי אין פגיעה בפרוגרסיביות, ושנית מפני שגם לפרוגרסיביות צריך להיות גבול במקום זה או אחר. וגם פרוגרסיביות צריך לבצע בצורה חכמה. איני מסכים לדעתו של השר לשעבר יעקב נאמן שתקרת כל המסים צריכה להיות 35% . זה מוגזם. 60% מס (50% מס הכנסה ועוד כ-10% ביטוח לאומי ומס בריאות) הוא סכום מוגזם. לדעתי גם לדעתי המעמד הבינוני-גבוה שמרוויח פחות מ-20,000 שקלים לזוג אינו מעמד "הכרישים" שצריך לשלם סכומים כאלה, ואפילו על בעלי הכנסה של כ-50,000 הייתי אולי מגביל לכ-50% . גם אם אני טועה, יש לדעת שלהכבדת נטל המסים יש בעיות פרקטיות, אשר בסופו-של-דבר יגרמו נזק לכלל האוכלוסיה. וכמובן שטענתי כי החישובים היו מוטעים ואיבדו חלקים חשובים מהמסר היא נטולת אידיאולוגיה. לכן לא כאן טמונה המחלוקת... בתקווה להמשך, - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, א. מתגובתך האחרונה אכן עולה שפער העמדות ביננו אינו כה גדול. ב. לעניין הטענה שלך שהרפורמה לא עושה עוול לבעל/ת המשכורת של 6000ש"ח ביחס לבוס/ית שמרוויח/ה 18,000 ש"ח כי כל אחד מהם מרוויח מהרפורמה ביחס ישר למשכורתו: אתה אומר, "זה בסדר", כי *היחס* נשמר. אני אומר "זה לא בסדר" כי *הפער האבסולוטי* נפתח. מי משנינו צודק? זו שאלה פוליטית, לא שאלה כלכלית. האם חשוב בנקודת זמן זו בחיי המדינה להיטיב יותר עם המעמד הבינוני והבינוני-הגבוה או עם מעמד הפועלים? לדעתי הפוליטית יש להטיב יותר עם מעמד הפועלים (בלי לפגוע במעמד הבינוני) שכן מצבו נעשה עגום ביותר בעשור האחרון. אבל הרפורמה במובהק באה להטיב עם המעמד הבינוני והבינוני-גבוה - זו עיקר תכליתה. האם בייגה מצהיר על כך בריש גלי? לא ולא! במסע הפרסום של משרד האוצר מספרים לנו ש-94 אחוזים מהאוכלוסיה יהנו מהרפורמה! וזו הונאה! כי השאלה היא כמותית: לא אם מקבלים, אלא כמה מקבלים. ה*כמה* משחק פה תפקיד מכריע. תסכים איתי שניתן היה ליצור במסגרת הרפורמה המוצעת מדרגות מס כאלה שלפיהן הפועל היה יכול להינות קצת יותר מהרפורמה מבלי שהמעמד הבינוני יפגע. שניתן היה לסגור, ולו במעט, את הפער בלי ששום תיאוריה כלכלית תתמוטט. ג. אסף, אתה מטיל ספק אם יש להכביד את המיסים על העשירים: תחילה, אני מעדיף להשתמש במונח *בעלי הון*, כלומר, מי שמתעשרים באמצעות העסקת עובדים שכירים או מי שמגלגלים הון בבורסה וכו' על מנת להגדילו. אתה שואל האם יש להוסיף ולהכביד עליהם? והרי כיום בקושי יש עליהם איזשהו עול של מיסוי. בשלב זה בכלל לא מדובר בהכבדה אלא יצירת מצב שבו לא יהיו לבעלי ההון פטורים ממס ששמים ללעג כל הגיון אלמנטרי של מיסוי צודק. ולא רק פטורים ממס הכנסה יש לבעלי ההון. הנה דברים שאמרה לי ד"ר לינדה עפרוני: "רק בישראל המעסיקים לא משתתפים בביטוח הבריאות של העובדים. בנוסף, שיעור התשלום שלהם לביטוח לאומי הופחת ל-4.93 אחוזים לחודש, פחות משל משתכרי המינימום, שמשלמים 5.76 אחוזים!! "גודל האבסורד של הרפורמה מתבטא בכך, שעלותה מגיעה ל-12 מיליארד שקל (ב-3 שנים), בעוד שבשנה אחת בלבד, המעסיקים מקבלים הנחות ופטורים בשיעור זהה. הם התחייבו בתמורה ליצור אלפי מקומות תעסוקה נוספים ולא עשו כמעט דבר. מיסוי צודק יותר של המעסיקים כלל לא עלה לדיון בוועדת בן בסט. הסיבה לכך נעוצה בהבנה, שכנראה סוכמה מראש, לפיה המעסיקים לא יתנגדו למס על הבורסה, כפי שעשו בממשלת רבין, בתנאי שלא יפגעו בפטורים שלהם." ד. ציונות של גנגסטרים: אז לפי הרפורמה ישלמו בעלי ההון מעתה על רווחי הון 25 אחוזים במקום 0 אחוזים לפני כן(בעוד שהמעמד הבינוני משלם 40-50 אחוזים על עבודה.) והצידוק, כידוע, לאי העלאת המס על ריווחי הון מעל לשיעור של 25 אחוזים הוא החשש שאם יועלה שיעור המס יעבירו בעלי ההון את עסקיהם לחו"ל. האם יש לי תרופה נגד הצעד הזה שינקטו בעלי ההון? התשובה היא: לא! אז מה אני רוצה מהחיים של בייגה? שלא יסתיר את העובדה הזאת מתחת לשטיח. שלא ימכור לעמלים מעשיות שהוא ממסה את ההון ומקל על העבודה. אני רוצה פוליטיקה גלויה. בעלי ההון מכוונים לרקה של המדינה את האקדח הזה שאם ימסו אותם הם יעבירו את עסקיהם לחו"ל ואני לא יכול לעשות כלום נגד זה, אז בסדר, מה נותר לי לעשות? לזעוק חמס, לצעוק *גנגסטרים*. וזה מה שאני עושה פה בדיוק. צועק שהם גנגסטרים. ולהבדיל מהגנגסטריות של ש"ס, שהיא כמעט גלויה, זו גנגסטריות של צווארון לבן, נקייה כזו, בלי דם ובלי קללות של הרב עובדיה יוסף. ובמילים אחרות, במידה רבה הרפורמה מלבינה את הכספים של בעלי ההון. נכון, נכון, קודם זה היה יותר גרוע, אבל מבחינת בעלי ההון מה שעולה להם הרפורמה זה טיפה בים, אנחנו עודנו רחוקים ממיסוי צודק כרחוק מזרח ממערב. אסף, שמעת פעם על פרס רמניסיאנו? זה פרס יוקרתי שמעניקה אוניברסיטת תל אביב מדי שנה ליזמים המצטיינים של השנה בנוכחות כל שועי הארץ וברוניה. החבר'ה האלה עולים אחד אחד על במת הכבוד ודופקים נאומים ציוניים כאלה, על איך ההייטק זו הציונות החדשה, ושהיזמים המצטיינים משולים למייבשי הביצות מתקופת טרום-המדינה, וכן הלאה וכן הלאה. רק דבר אחד הם לא מזכירים בטקס הציוני המפואר הזה, והוא: שלו הם היו צריכים לשלם 50 אחוז מס על ריווחיהם אז כל החבורה הנכבדת היתה מעתיקה את עסקיה לגולת פאלו אלטו לגולת בריסל או לגולת ניו יורק. אז אני אומר כאן לברונים השודדים האלה: הציונות שלכם היא עוד ישראבלוף, היא ציונות על תנאי, והתנאי הוא שאתם תוכלו לפעול במדינה שבה נעשה עוול חברתי, מדינה שבה על הפועלים מוטל מס גבוה יותר מאשר על בעלי ההון. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |