בתשובה לג. שמעון, 14/06/00 1:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם זה לא בערך כמו לשאול את דעתי על הבעייה הפסיכופוזית? מאיפה להתחיל בכלל? :-) אין ספק שאי אפשר לנתק בין כלכלה לפוליטיקה - או יותר חשוב, אידאולוגיה וערכים (בפוליטיקה אולי חזקים יותר דווקא האינטרסים...). איני מתכחש לכך (זהו הנושא העיקרי בתגובה אחרת שבדיון זה , אשר כתיבתה נדחתה ואולי גם אשלים אותה). נראה לי שהאידיאולוגיה שלנו לא שונה בהרבה, אבל אני חושב שאי אפשר להתייחס לרפורמה בכל הפריזמה הקיימת של האידיאולוגיה , כי הרפורמה נוגעת רק לגוון אחד בקשת הצבעים. למשל, הטענה כי הממשלה אינה נותנת מספיק שירותים חברתיים וראוי היה להכביד המסים על העשירים כדי לעשות זאת, היא נכונה או לא (לדעתי יש גבול להכבדת המסים אולם לא בטוח אם הגיעונו אליו). מה שאמרתי הוא כי זה אינו רלבנטי לרפורמה במס. בצורה דומה איני מתווכח עם הטענה שמערכת המס צריכה להיות פרוגרסיבית. ההצעה להקטנת המס השולי ברוב הרמות פרט לעליונות, כפי שמופיעה בפרסומי מרכז אדווה, נראית לי הגיונית למדי. אולם אני מתווכח עם הטענה שכל שינוי שפוגע בפרוגרסיביות הוא בהכרח פסול. קודם כל מפני שבדוגמה שהובאה לדעתי אין פגיעה בפרוגרסיביות, ושנית מפני שגם לפרוגרסיביות צריך להיות גבול במקום זה או אחר. וגם פרוגרסיביות צריך לבצע בצורה חכמה. איני מסכים לדעתו של השר לשעבר יעקב נאמן שתקרת כל המסים צריכה להיות 35% . זה מוגזם. 60% מס (50% מס הכנסה ועוד כ-10% ביטוח לאומי ומס בריאות) הוא סכום מוגזם. לדעתי גם לדעתי המעמד הבינוני-גבוה שמרוויח פחות מ-20,000 שקלים לזוג אינו מעמד "הכרישים" שצריך לשלם סכומים כאלה, ואפילו על בעלי הכנסה של כ-50,000 הייתי אולי מגביל לכ-50% . גם אם אני טועה, יש לדעת שלהכבדת נטל המסים יש בעיות פרקטיות, אשר בסופו-של-דבר יגרמו נזק לכלל האוכלוסיה. וכמובן שטענתי כי החישובים היו מוטעים ואיבדו חלקים חשובים מהמסר היא נטולת אידיאולוגיה. לכן לא כאן טמונה המחלוקת... בתקווה להמשך, - אסף |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, א. מתגובתך האחרונה אכן עולה שפער העמדות ביננו אינו כה גדול. ב. לעניין הטענה שלך שהרפורמה לא עושה עוול לבעל/ת המשכורת של 6000ש"ח ביחס לבוס/ית שמרוויח/ה 18,000 ש"ח כי כל אחד מהם מרוויח מהרפורמה ביחס ישר למשכורתו: אתה אומר, "זה בסדר", כי *היחס* נשמר. אני אומר "זה לא בסדר" כי *הפער האבסולוטי* נפתח. מי משנינו צודק? זו שאלה פוליטית, לא שאלה כלכלית. האם חשוב בנקודת זמן זו בחיי המדינה להיטיב יותר עם המעמד הבינוני והבינוני-הגבוה או עם מעמד הפועלים? לדעתי הפוליטית יש להטיב יותר עם מעמד הפועלים (בלי לפגוע במעמד הבינוני) שכן מצבו נעשה עגום ביותר בעשור האחרון. אבל הרפורמה במובהק באה להטיב עם המעמד הבינוני והבינוני-גבוה - זו עיקר תכליתה. האם בייגה מצהיר על כך בריש גלי? לא ולא! במסע הפרסום של משרד האוצר מספרים לנו ש-94 אחוזים מהאוכלוסיה יהנו מהרפורמה! וזו הונאה! כי השאלה היא כמותית: לא אם מקבלים, אלא כמה מקבלים. ה*כמה* משחק פה תפקיד מכריע. תסכים איתי שניתן היה ליצור במסגרת הרפורמה המוצעת מדרגות מס כאלה שלפיהן הפועל היה יכול להינות קצת יותר מהרפורמה מבלי שהמעמד הבינוני יפגע. שניתן היה לסגור, ולו במעט, את הפער בלי ששום תיאוריה כלכלית תתמוטט. ג. אסף, אתה מטיל ספק אם יש להכביד את המיסים על העשירים: תחילה, אני מעדיף להשתמש במונח *בעלי הון*, כלומר, מי שמתעשרים באמצעות העסקת עובדים שכירים או מי שמגלגלים הון בבורסה וכו' על מנת להגדילו. אתה שואל האם יש להוסיף ולהכביד עליהם? והרי כיום בקושי יש עליהם איזשהו עול של מיסוי. בשלב זה בכלל לא מדובר בהכבדה אלא יצירת מצב שבו לא יהיו לבעלי ההון פטורים ממס ששמים ללעג כל הגיון אלמנטרי של מיסוי צודק. ולא רק פטורים ממס הכנסה יש לבעלי ההון. הנה דברים שאמרה לי ד"ר לינדה עפרוני: "רק בישראל המעסיקים לא משתתפים בביטוח הבריאות של העובדים. בנוסף, שיעור התשלום שלהם לביטוח לאומי הופחת ל-4.93 אחוזים לחודש, פחות משל משתכרי המינימום, שמשלמים 5.76 אחוזים!! "גודל האבסורד של הרפורמה מתבטא בכך, שעלותה מגיעה ל-12 מיליארד שקל (ב-3 שנים), בעוד שבשנה אחת בלבד, המעסיקים מקבלים הנחות ופטורים בשיעור זהה. הם התחייבו בתמורה ליצור אלפי מקומות תעסוקה נוספים ולא עשו כמעט דבר. מיסוי צודק יותר של המעסיקים כלל לא עלה לדיון בוועדת בן בסט. הסיבה לכך נעוצה בהבנה, שכנראה סוכמה מראש, לפיה המעסיקים לא יתנגדו למס על הבורסה, כפי שעשו בממשלת רבין, בתנאי שלא יפגעו בפטורים שלהם." ד. ציונות של גנגסטרים: אז לפי הרפורמה ישלמו בעלי ההון מעתה על רווחי הון 25 אחוזים במקום 0 אחוזים לפני כן(בעוד שהמעמד הבינוני משלם 40-50 אחוזים על עבודה.) והצידוק, כידוע, לאי העלאת המס על ריווחי הון מעל לשיעור של 25 אחוזים הוא החשש שאם יועלה שיעור המס יעבירו בעלי ההון את עסקיהם לחו"ל. האם יש לי תרופה נגד הצעד הזה שינקטו בעלי ההון? התשובה היא: לא! אז מה אני רוצה מהחיים של בייגה? שלא יסתיר את העובדה הזאת מתחת לשטיח. שלא ימכור לעמלים מעשיות שהוא ממסה את ההון ומקל על העבודה. אני רוצה פוליטיקה גלויה. בעלי ההון מכוונים לרקה של המדינה את האקדח הזה שאם ימסו אותם הם יעבירו את עסקיהם לחו"ל ואני לא יכול לעשות כלום נגד זה, אז בסדר, מה נותר לי לעשות? לזעוק חמס, לצעוק *גנגסטרים*. וזה מה שאני עושה פה בדיוק. צועק שהם גנגסטרים. ולהבדיל מהגנגסטריות של ש"ס, שהיא כמעט גלויה, זו גנגסטריות של צווארון לבן, נקייה כזו, בלי דם ובלי קללות של הרב עובדיה יוסף. ובמילים אחרות, במידה רבה הרפורמה מלבינה את הכספים של בעלי ההון. נכון, נכון, קודם זה היה יותר גרוע, אבל מבחינת בעלי ההון מה שעולה להם הרפורמה זה טיפה בים, אנחנו עודנו רחוקים ממיסוי צודק כרחוק מזרח ממערב. אסף, שמעת פעם על פרס רמניסיאנו? זה פרס יוקרתי שמעניקה אוניברסיטת תל אביב מדי שנה ליזמים המצטיינים של השנה בנוכחות כל שועי הארץ וברוניה. החבר'ה האלה עולים אחד אחד על במת הכבוד ודופקים נאומים ציוניים כאלה, על איך ההייטק זו הציונות החדשה, ושהיזמים המצטיינים משולים למייבשי הביצות מתקופת טרום-המדינה, וכן הלאה וכן הלאה. רק דבר אחד הם לא מזכירים בטקס הציוני המפואר הזה, והוא: שלו הם היו צריכים לשלם 50 אחוז מס על ריווחיהם אז כל החבורה הנכבדת היתה מעתיקה את עסקיה לגולת פאלו אלטו לגולת בריסל או לגולת ניו יורק. אז אני אומר כאן לברונים השודדים האלה: הציונות שלכם היא עוד ישראבלוף, היא ציונות על תנאי, והתנאי הוא שאתם תוכלו לפעול במדינה שבה נעשה עוול חברתי, מדינה שבה על הפועלים מוטל מס גבוה יותר מאשר על בעלי ההון. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |