|
||||
|
||||
נקודה חשובה שהייתי רוצה להעלות בנוגע לרפורמה המוצעת היא עניין "הוראות המעבר". ישנו כן תקדים (למיטב ידיעתי, האם יש למישהו דוגמה לשימוש בסוג זה שם הוראה בעבר?) מסוכן ביותר אשר חושף פירצה בהליך החקיקתי של מדינת ישראל, נוצר מצב אשר בו הרשות המבצעת (הממשלה) פועלת במסגרת תחום תפקידיה ועושה שינוי אשר זקוק לתמיכה חקיקתית מצד הרשות המחוקקת (הכנסת), אך מכיוון שחשוב לה לממשלה להתחיל ולהפעיל את השינוי המוצע מהר ככל האפשר (הסיבות די סתומות, מלבד אולי למנוע מצב של ניצול יתרונותיה של שיטת המיסוי הקודמת בתקופת הביניים שבין הצגת הרפורמה לקבלתה) היא נוקטת בצעד אשר למעשה כופה את הרפורמה על המשק עד אשר זו תעבור אישרור בקרב כל הגופים אשר מחוייבים(!) לאשרר אותה. נראה לי כי זהו צעד בלתי-חוקי בעליל, מה היינו אומרים אם לדוגמה הייתה הממשלה מציעה לספח את שטחי יהודה ושומרון הכבושים לשטחה של מדינת ישראל, והייתה מכריזה כי שינוי זה תקף החל מרגע ההכרזה עליו? הרי גם כן יש "רק" משום שינוי הסטטוס-קוו ויש בסמכותה של הממשלה לעשותו... יש פה משום פגיעה בריבונותה של הכנסת ובעיקרון הפרדת-הרשויות (שביעילותו גם יש לדון, לטעמי) ומעין חזרה לימי "הוראות-החירום" הידועים לשמצה (שלצערי הרב עדיין לא תמו, אם כי נראה שמהלך חקיקתי קרוב של שר המשפטים עומד לשים קץ אחת ולתמיד למצב אבסורדי ומסוכן זה) - וכל זאת ללא מילה בודדת מצד התקשורת בנושא. אני מציע לבטל את הוראות המעבר האלו, ולנצל את פרק הזמן שנותר עד לסיום ההליך החוקי ע"י מסע הסברה מקיף אשר יעביר לאזרחים (ובמיוחד לשכבות הבינוניות) את משמעות הרפורמה ואת ההשפעות שיהיו לה על חייהם, כפי שניתן לראות מהדיון שמתנהל מלמעלה ישנו בלבול רב בקרב אנשים שזה מעניין אותם ומוכנים להשקיע בכך מחשבה - אז אנשים עם יכולת ניתוח כלכלית פחותה יותר נותרים רק עם המסקנות הסופיות שמנחיתים עליהם פרופסורים לכלכלה ופרשנים למיניהם, מבלי יכולת לראות מעבר לדמגוגיה ולמעשי-הלהטוטים הפיננאסיים, וחבל... |
|
||||
|
||||
כידוע, אנשים עשירים יודעים איך למצוא פרצות בחוק כדי למנוע מהכסף שלהם להגיע לרשויות המס. הפרצה הפעם הייתה כל-כך ברורה וגדולה, שגם הפחות עשירים ניצלו אותה, ומיליארדים זרמו לתוכניות החסכון. לממשלה יש זכות ברורה ופשוטה לאכוף תקנות זמניות עד לאישור חוקים, בדיוק כמו שלבית משפט יש זכות להוציא צו ביניים עד לבירור סופי של תביעה. אין מדובר פה על חוק עוקף-כנסת, שכן הוראות המעבר כוללות גם דד-ליין להעברת החוק. הן גם יעמדו במבחן בג''ץ, אני מאמין, משום שהן פשוט צודקות. |
|
||||
|
||||
הבעייה היא לא עם תקנות המעבר . הדבר החשוב ביותר שלו מתנגדת ההסתדרות, והיא צודקת ב-%100 , הוא מיסוי קרנות ההשתלמות. לכאורה, מה הבעייה? האוצר טוען כי הברוטו הכללי יגדל. אבל הבעייה האמיתית הרבה יותר חמורה - ולא שמעתי כמעט אף עיתונאי ששואל את מנכ"ל האוצר עליה . קרנות ההשתלמות הפטורות ממס הן הטבה שנקבעה בהסכם עבודה. האוצר מתכוון לבטל הטבה זאת (כלומר לבטל חלק מהסכם עבודה) בחקיקה . קשה לי לתאר במלים כמה זה חמור. זהו תקדים מסוכן ביותר . בעולם מושלם, אולי ניתן היה לוותר על כך, בגלל הרווח (אולי, לא בטוח) בנטו של העובדים . אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת. האוצר משקר ומרמה . פשוט כך. הטבת המס המגולמת בהסכם עבודה היא דבר יציב ובטוח. אף אחד לא יכול לשנותו (אלא אם התקדים הנורא הזה יעבור). לעומת זאת הגידול בנטו הוא אולי נזיד עדשים נאה, אך מי תוקע לידינו כי הוא יישאר? לאוצר יש היסטוריה של החלפה ושחיקה. מציעים הטבה אחת תמורת הטבה אחרת, וכעבור כמה שנים מגיע דור פקידים חדש, מגלה סעיף תקציבי שנראה לו מיותר ופוגע בו עמוקות, ומבטל אותו (לרוב במחטף קואליציוני נוסח חוק ההסדרים, תוך עקיפת הכנסת!) . דוגמה בולטת מאד לכך: סיבסוד השתתפות המעביד בדמי הבריאות של העובדים. חלק ממס הבריאות של העובדים משולם ע"י המעבידים. אולם האוצר ביקש לסבסד את עלות השכר ו"התנדב" לסבסד סעיף זה ולשלמו בעבור המעסיקים. אולם האוצר לא עומד בהתחייבותו ומנסה לקצץ את הסעיף הזה (זו אחת הסיבות שקופות החולים במצב כ"כ גרוע - האוצר מתכחש לכספים אשר היה אמור להעביר להן!). אם זה סעיף תקציבי ענקי אז כדאי לקצץ בו, ולעזאזל ההיסטוריה. דוגמה אחרת - נקודות הזיכוי לנשים אשר האוצר מנסה לבטל כבר שנים. למזלי אחד העיתונאים הכלכליים דאג להזכיר כי הנקודות האלו היו דרכה של רפורמת בן שחר (שנת 1975) לפצות את הנשים בעבור הטבות אחרות שבוטלו אז. אבל היום מנסים לקחת את זה מהעובדות. מי יזכור עוד שנתיים, כשהממשלה תיקלע לבעיות ותגדיל שוב את מס הכנסה ואת המיסוי על קרנות ההשתלמות, שפעם היתה לעובדים הטבה של תוכנית חיסכון לטווח בינוני פטור ממס ? זכרו את זה. האוצר משקר ומרמה. נציגי העובדים למדו זאת וכעת הוא משלם את מחיר חוסר האמינות של עצמו. אז גם אם פרץ משתמש בפופוליזם זול לעתים, יש לו לא מעט נקודות נכונות. יש לדעת את הפרטים ולא לשפוט לפי סטריאוטיפים (ממשלה הגונה ונציג פועלים פופוליסט), כמו שלא נכון לומר שכיון שרוב חברי הוועדה היו מהעשירון העליון, אז בהכרח לא יכול להיות שהוועדה תפגע בו ותעזור לעשירונים האחרים. - אסף |
|
||||
|
||||
עם כל אי-חיבתי לאנשי האוצר, איני רואה את הבעיה בהתעלמות מההיסטוריה של הזכויות. נהפוך הוא, אני חושב שזו גישה נכונה. הטבה פיסקאלית צריכה להבחן מול האלטרנטיבות, האם היא נכונה, צודקת ויעילה, כלשעצמה ובלי קשר לנסיבות בהן נוצרה. אתה מתאר הטבות שהושגו במו''מ, ורואה בהן תוצאה הגונה של המו''מ שיש להתחשב בה. אני חושב שתוצאות מו''מ הן לעתים קרובות עניין של כוח שלא קשור לצדק וליעלות. לעתים קרובות מחליפים עיוות בעיוות. אם תקנה מסויימת בענייני המס היא נכונה (צודקת, יעילה) אז היא נכונה בלי קשר למו''מ בו היא הושגה, ואז היא יכולה לעמוד במבחן הלא-היסטורי. אם היא לא נכונה, אז מראש היא היתה לא טובה, ואין שום סיבה לדבוק בה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |