משיח בן לאדן | 1434 | |||||||||
|
משיח בן לאדן | 1434 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
למרות השגותי מראיית עולמך, אני תמיד נהנה לקרוא את מאמריך. כה לחי (חמור במאה פלשתים). |
|
||||
|
||||
אני שמח לראות שהתאוששת, ושבכל זאת לא אבדתי אותך :) אני בטוח שימי אילת ירפאו את הפגיעה עד שלא תזכר בכלל. עשה חיים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם זה שבין לאדן בא לקלל ויצא מברך, אבל לקרוא לו משיח זה קצת מוגזם בעיני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם תתן לי כתובת אי מייל, אשלח לך תשובה רצינית יותר. |
|
||||
|
||||
דוב, אני לגמרי מסכים איתך שארגוני טרור יודעים לשחק עם גובה הלהבות כדי להשיג השגים מדיניים, תעמולתיים, סמליים ועוד. אך בעניין של בן-לאדן אינני משוכנע שאכן הייתה לו תאונת עבודה. נכון, הוא לא ציפה שהפיגוע במגדלי התאומים יהיה עד כדי כך מרשים, אך גם אם המגדלים לא היו מתמוטטים זה היה מרשים למדי - יש גם לזכור שנפגע הפנטגון והבית הלבן לא היה רחוק מלהפגע. אני לא רוצה לעסוק בהיסטוריה של "אילו", כלומר, להכנס לשאלה ההיפוטתית כמה קומות של מגדלי התאומים היו צריכות לשרוד כדי שכדור השלג של המלחמה בטרור העולמי לא יתחיל להתגלגל, אך בהחלט היה כאן ניסיון מצד בן לאדן לעשות מעשה שחותמו לא ימחה במהרה. במאמר ששמו "אידיאולוגיית הפנטזיה של אל-קעידה", שכבר המלצתי עליו באייל, כותב המחבר, לי האריס, שארגון טרור זה אינו בעל שאיפות פרגמטיות, כלומר, הוא אינו תובע דברים מהסוג של "שטחים תמורת שלום" או דרישה ספציפית אחרת לא מארה"ב ולא מישראל (הוא אפילו לא הזדהה בהתחלה כמבצע הפיגוע) - מטרתו לייצר מבצעי ראווה, חזיונות מרשימים, שיוכיחו למאמינים האיסלמיים הפוטנציאליים כי הפנטזיה של השבת עטרת האיסלם ליושנה היא אפשרית. כלומר, מדובר בפיגועים שיש בהם עוצמה מגייסת מאמינים חדשים. אני מניח שכדי להבין את התזה עד תום יש לקרוא את המאמר: מכל מקום, המאמר נכתב זמן לא רב אחרי 911, ובאותה עת היה חשש לפיגועים נוספים בכל רגע. האריס, ע"ס התזה שלו צפה שאל-קעידה לא יבצע בארה"ב פיגועים "קטנים", שאנשיו לא יניחו פצצה בקניון או ישלחו מחבל מתאבד להתפוצץ באוטובוס כפי שעושה החמאס או הפת"ח, כי לטענתו לפיגועים כאלה לא יהיה אפקט הראווה מן הסוג שהושג ב-911. הוא טען שאל-קעידה יילך בעיקר על מגה-פיגועים, והוא צדק במידה רבה. מבין מעט הפיגועים שהצליחו להוציע לפועל אנשי בין לאדן, הפיגוע באי באלי שבו נהרגו כ-200 איש היה איום ונורא; ולו היו מצליחים להפיל את מטוס ארקיע, במקביל לפיגוע במלון "פרדייז" בקניה, בשביל ישראל זה היה מגה-פיגוע שאין לשער לאן הוא היה מוביל. על אף הקרבות היעילים שניהלה ארה"ב באפגניסטן ובעירק לא הייתי ממהר להכניס את הנצחונות האלה להגדה של פסח, שכן הבעיה היא לא בן-לאדן אלא ה"בן-לאדניזם". על אף שאין ספק שאנשי אל-קעידה נמצאים כרגע במצוקה עדיין לא ברור ש"הבן-לאדניזם" נמצא בנסיגה. הפיגוע של 911 אמנם הקים על העולם המוסלמי את הענק האמריקני מרבצו, אך האירוע הזה גם הנחיל למספר עצום של מוסלמים את אידיאולוגיית ה"בן-לאדניזם" ודומני שעוד מוקדם מדי לחגוג את תבוסתה, אף שכמובן כולנו מייחלים לכך. |
|
||||
|
||||
כאשר אנו שואלים את השאלה אם היה אירוע התאומים "תאונת עבודה" מנקודת מבטו של בן לאדן, עלינו להסכים קודם לגבי העובדות הבאות: 1. ארוע התאומים היה הגורם להשתלטותה של ארצות הברית על אפגניסטאן, שבה שכן בסיסו של בן לאדן, ובה קיבל מחסה ממדינה ריבונית. קיומה של מדינה שמעניקה חסות לאירגון טרור הוא יתרון שלא יסולא בפז לאירגון טרור, ואובדנו מכה אנושה לו. למשל החיזבאלה שפועל בחסות לבנון והסורים יהיה חסר ערך ויכולת פעולה ללא החסות הזאת, וגם אירגוני הטרור של הפלשתינים פרחו כשהיו להם מדינות תומכות: ירדן עד ספטמבר השחור, לבנון, טוניס סוריה והרשות הפלשתינית. ללא מדינות תומכות, נפגעים אנושות שורשיו של אירגון הטרור. 2. לאחר נפילת אפגניסטאן לא העיזה שום מדינה להעניק חסות לאל קאידה של בן לאדן, והוא ואנשיו נאלצו להתחבא במקומות נידחים ולהיות רדופים ללא הרף. בשל נפילת מדינת החסות ומצבם העלוב, רבים מאנשיו של בן לאדן נתפסו, ולאחרונה נתפס אחד מעוזריו עליו אמרו שמבחינת יכולתו המבצעית הוא המסוכן שבאנשי בן לאדן עוד יותר מבן לאדן עצמו. 3. אירוע התאומים גרם את נפילת משטרו של סאדם חוסיין, ונפילת המשטר הזה מהווה במפגיע היפוך למה שאתה מגדיר כ - "הפנטזיה של השבת עטרת האיסלם ליושנה". יש כאן פגיעה אנושה בגאווה הערבית והמוסלמית. אילו אני הייתי בן לאדן, עם שאיפות דומות לשלו, והייתי יודע שאני הולך לעשות מעשה שיוביל לנ"ל לא הייתי עושה את המעשה. אני מעריך שכך בדיוק היה עושה בן לאדן, ולכן אני קורא למעשהו זה "תאונת עבודה". ואוסיף עוד כמה הערות משנה. אני חושב שהיכולת לבצע "מגה פיגוע" כמו זה שהיה בתאומים כנגד ארצות הברית, ללא שימוש בנשק לא קונבנציאונאלי הוא מאד מוגבל. אין כאן אפשרויות אין סופיות. כזכור היה אירוע בודד של חטיפת מטוס ישראלי. הופקו הלקחים ומאז לא היה שום אירוע כזה. אני חושב שגם הדרך לחטיפת מטוס נוסעים גדול ע"י כניסת מספר כה רב של נוסעים "חשודים" כמעט נחסמה לחלוטין בארצות הברית. הפלת מטוס נוסעים באמצעות טיל כתף אינה פעולה שבשבילה צריך את אל קעידה. בנתונים של היום, לדעתי, לאירגוני הטרור עם בסיסם בעזה הרבה יותר קל לבצע מעשה כזה. אני גם חושב שאם עד כה לא קרה לנו דבר כזה, ליד נמל בן גוריון למשל, הרי זה בגלל מזל של טפשים. כמו שלחטיפות מטוסים יש מענה כך גם לפגיעה ע"י טילי כתף יש מענה, הרבה יותר פשוט וזול. זה שלא פעלנו למימוש המענה הזה הוא אחד המחדלים החמורים בתולדותינו. אבל פיגוע הפלת מטוס נוסעים בטיל כתף כמו הפיגוע שהיה באי באלי הוא משהו בסדר גודל לגמרי אחר מאירוע התאומים. זה משהו דומה מבחינת האפקט לשניים שלושה ימי פיגועים אצלנו כמו אלה שהיו לפני שנה או ב"ימי הזוהר" של ממשלת פרס לאחר "פרוץ השלום". חוץ מזה, זו עובדה שהפיגוע הזה היה לא בתוך ארצות הברית אלא במדינה מוסלמית. אין ספק שיכולתו של בן לאדן לפעול בתוך ארצות הברית נחלשה מאד. לכן, בגלל הידלדלות האפשרויות לבצע מגה פיגועים כמו בתאומים באמצעים פשוטים, ישנה חשיבות עצומה למיגור שלטונו של סאדם חוסיין על מאגריו הבלתי קונונציונאליים ובמיוחד הסיכוי להגיע תוך שנים מספר ליצור נשק גרעיני. אגב, המטוס השלישי יועד לא לבית הלבן אלא לקפיטול. היו גם שמועות שיעדו היה שגרירות ישראל בוושינגטון. דוד עברי הסביר את הקשיים הטכניים שבפגיעה בבית הלבן ועוד יותר בשגרירות בגלל הבעיות בזהוי. כטייס (לפחות סוג מסויים של טייס), וכמי שביקר באתרים האלה בוושינגטון, הבנתי על מה הוא מדבר. ולבסוף, אני לא הכנסתי את נצחונות ארצות הברית להגדה של פסח. תיארתי שרשרת של גורמים שדי היה באחד מהם שכל המלחמה הזאת לא הייתה יוצאת לפועל וזה הזכיר לי את הקטע המפורסם מההגדה. המאמר הזה נכתב לפני שהאמריקאים תקפו את עיראק, (אבל השהיתי את שליחתו למערכת האייל עד ליום התקיפה). באותה עת עדיין לא הפנמתי את התקרבותו של חג הפסח. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים לעובדה 3. שלך בכלל - לא רק שזו לא תוצאה (הפלת סדאם) שנראה היה בזמנו שתגרם מהפעולה (הפלת התאומים), אלא שהיא גם לא הסיבה - אפילו לא הרשמית - שמשטרו של סדאם הופל. המשטר באפגאניסטן נפל בגלל שנתן מחסה לארגון טרור (או לפחות זה היה התרוץ הרשמי, וכאן אני מקבל את עובדה 1. שלך). אצל סדאם התרוץ הרשמי היה הנשק להשמדה המונית, והסיבה המעשית הייתה רצונו של בוש להוריד את מחירי הנפט בעולם. איפה אתה רואה קשר לתאומים? בהתרת הרסן האמריקאי? הוא לא היה אסור גם קודם (וראה בוש האב ב91'). גם את עובדה 2. שלך אני לא אוהב, היא מניחה שאל קעידה היא מטרה של בן לאדן, בעוד אני חושב שההסתכלות הנכונה היא על אל-קעידה כאמצעי שבן לאדן השתמש בו כדי להשיג את מטרותיו (אלו שג. שמעון כתב עליהן בתגובת הסבתא לצורך העניין). |
|
||||
|
||||
בשנת '91 השתלט סדאם על כווית ועתודות הנפט שלה, והמלחמה שאסרו עליו האמריקאים היתה מלחמת תגובה (גם אם לא מסיבות נאצלות במיוחד). המלחמה הזו הינה מלחמה יזומה, ואכן ניתן לשאול לו היתה הקדנציה של בוש כוללת מלחמה תוקפנית כנגד עיראק גם ללא מתקפת הטרור בתאומים. אני אישית לא חושב כך. לגבי מידת משיחיותו של בן-לאדן, הרי זה תלוי בסופו של דבר בתוצאה לטווח ארוך של המלחמה הזו. לאופוריה של אחרי המלחמה יש מספר השפעות אובייקטיביות - מן הסתם הכלכלה האמריקאית רק תרוויח מהמלחמה, והשוק העיראקי החדש בעל כוח הקניה העצום שלו (במשאבים טבעיים) עשוי להוציא את המשק האמריקאי מהמיתון. בעקבותיו, מי יודע, אולי גם שאר העולם המערבי. לעומת זאת, נראה לי מוקדם לשפוט לגבי הסדר העולמי החדש והיציבות אשר המלחמה הזו יוצרת. שתי מסקנות עיקריות יכול להסיק רודן עלום או מפלגה פשיסטית אי שם ברחבי העולם - האחת, כי ארה"ב היא רומא החדשה, וכי יש להתכופף בפני רצונה. השניה, כי התפרקות מנשק הרתעתי איננו ערובה לביטחון - להפך. ארה"ב תתקוף דווקא את החלשים חסרי כוח ההרתעה. המסקנה מכך היא שרק נשק גרעיני בכמות מספקת וטילים בליסטיים בעלי טווח גדול מספיק עשויים להרתיע את השוטר של העולם. למרבה הצער ישנם גם כוחות גדולים מספיק בעולם אשר מתנגדים להגמוניה האמריקנית ומסוגלים לספק את הידע והציוד הנדרש. |
|
||||
|
||||
1. בויכוח על הסיבות שבגללן החליטה ארצות הברית לתקוף את עיראק ישנה אכן אסכולה שטוענת שלא מדובר כלל במלחמה בטרור, אלא בשיקולי נפט וכלכלה, וישנה גם גישה אחרת שמדברת על כך שמדובר באיזה שהוא חשבון אישי שבו משלים הנשיא הבן את מעשיו של הנשיא האב, וסוגר את החשבון הישן. אני, אמנם לא מסכים כלל עם הגישה הזאת (היו לי גם חילופי דברים קצרים באייל עם ewild שבהם הוא אמר שנושא הנפט הוא לפחות חלק מהמשואה, בעוד שאני טענתי שהשיקול הוא בטחוני טהור: חשש לחייהם של אזרחי אמריקה.) *אבל סעיף 3 בדבריי הוא מעבר לויכוח הזה, ונשען על הסכמה רחבה שלה שותפים גם בעלי הטענה הזאת.* כי, בעצם, גם בעלי הגישה הזאת אינם מכחישים שאירועי האחד עשר בספטמבר היוו, אם לא היו הסיבה המלאה לתקיפת עיראק, כפי שאני חושב, לפחות הוו תרוץ שאמריקה נשענה עליו ונצלה אותו כדי לממש פוליטיקה ורצונות אחרים. הרי כל הדיבורים על המלחמה בטרור התחילו אחרי תאריך זה. אז דברו ראשי הממשל על כך שהמענה לפגיעה הנוראה בארצות הברית חייבת להיות מלחמה שתימשך עשר שנים שבה אפגניסטן תהיה רק הראשונה. קשה בכלל לתאר, שנשיא ארצות הברית יקום בוקר אחד ללא מניע נראה לעין ויאמר: זהו. החלטתי לתקוף את עיראק כי אני מת על הנפט שלה. גם אם הוא חושב על הנפט הוא צריך להגיד משהו הגיוני כתרוץ. ללא האחד עשר בספטמבר לא היה לא התרוץ הזה, ומשטרו של סאדם חוסיין היה ממשיך להתקיים ולתוות את קוריו. 2. דבריך על התרוץ הרשמי של המלחמה בעיראק לא ברורים כלל. נשק השמדה המוני קיים בהרבה מדינות. ארצות הברית לא אמרה שצריך לתקוף את בריטניה או סין בגלל שבידן נשק להשמדה המונית. בפרוש דובר במלחמה בטרור, כלומר באפשרות שהטרורריסטים ינצלו את הנשק הזה לביצוע מעשיהם הנלוזים. מכאן גם המאמץ של הממשל למצוא קשר בין עיראק ואל קעידה. וכל נושא המלחמה בטרור קם, בפרוש, כפי שציינתי קודם, לאחר אירוע התאומים. 3. גם הסתייגותך מסעיף 2 מוזרה מאד בעיניי. היש לך ספק שמצב שבו שום מדינה בעולם לא מוכנה להחזיק את בן לאדן ואנשיו בשטחה, לפחות לא באופן גלוי, פוגעת ביכולתו לפעול ? |
|
||||
|
||||
1. + 2. תשמע, בוש סיפר לנו למה הוא תוקף את עירק, בוא ונקשיב לו: בשביעי לאוקטובר נשא "נאום הצדקה" לתקיפה בעירק. הנה החלק שהוא מזכיר את התאומים: "We also must never forget the most vivid events of recent history. On September 11, 2001, America felt its vulnerability – even to threats that gather on the other side of the earth. We resolved then, and we are resolved today, to confront every threat, from any source, that could bring sudden terror and suffering to America." זאת אומרת - מזכיר את התאומים, כגורם שתורם לנחישות האמריקאית להגן על עצמה, אבל מה הסיבה לתקוף את עירק?:"First, some ask why Iraq is different from other countries or regimes that also have terrible weapons. While there are many dangers in the world, the threat from Iraq stands alone – because it gathers the most serious dangers of our age in one place. (מצטער על הציטוטים הארוכים, לא רציתי להוציא דברים מהקשרם)Iraq's weapons of mass destruction are controlled by a murderous tyrant, who has already used chemical weapons to kill thousands of people. This same tyrant has tried to dominate the Middle East, has invaded and brutally occupied a small neighbor, has struck other nations without warning, and holds an unrelenting hostility towards the United States. By its past and present actions, by its technological capabilities, by the merciless nature of its regime, Iraq is unique. As a former chief weapons inspector for the U.N. has said, "The fundamental problem with Iraq remains the nature of the regime itself: Saddam Hussein is a homicidal dictator who is addicted to weapons of mass destruction." אומר: "הבעייה העיקרית עם עירק זה *אופי המשטר*", ואז הוא ממשיך ומדבר על כמה שיש לעירק נשק להשמדה המונית, וכמה שסדאם מטורף, וכמה שהוא מפר החלטות או"ם, ואיזה לא בן אדם הוא. (הנאום המלא באדיבות http://www.accuracy.org/bush . הנאום שם כולל ניתוח שלא מאד חשוב לעניינו - ההצדקה הרשמית, אבל אולי יעניין את הקוראים) בסופו של דבר - בוש היה יכול לשאת את אותו נאום בדיוק בלי שום עזרה מבן לאדן. הלוגיקה של בוש הייתה: הוא מטורף V יש לו נשק להשמדה המונית => סכנה לאמריקה => מכת מנע. 3. אני מסכים לעובדות - אל קעידה סבל, וכתוצאה מכך לבן לאדן יש פחות אפשרויות פעולה. אני לא מסכים שהמטרה של בן לאדן הייתה "כמה שיותר אפשרויות פעולה לעצמי", כי אם, לצורך העניין, המטרות שכתב עליהן ג. שמעון (אני כותב לצורך העניין, כי אני לא יודע מה הפוליטיקה של בן לאדן. נורא קשה לי לבלבן עם כל כך מעט חומר). לצורך השגת מטרותיו, אל קעידה שימש אמצעי, מכשיר, ולכן בר הקרבה. אני לא מסכים עם החשיבה שלך שמניחה שהמשך קיומו של אל-קעידה הוא מין מטרת על, ולכן לא הגיוני שיעשה שום דבר שיפגע בה. |
|
||||
|
||||
מאמרי למטה אודות מישל עפאלק ומשטר הבעת' בעיראק וסוריה כאדריכלי הוויית הטרור הגלובאלי עוד בשנות ה-70 , מבהיר היטב את הזיקה הישירה (שאינה פרי תעמולה) בין הבעת' העיראקי (והסורי) ובין לאדן. |
|
||||
|
||||
ומה בין זה לבין הסיבה הרשמית שבשמה בוש תקף את עירק? האם היה גורם ממשל רשמי שדיבר על הבעת' וקשריו לבן לאדן? |
|
||||
|
||||
יתכן שבראשית שלב הפלת הבעת' בעיראק, דיברו על גורמים עכשויים בולטים וקשים (פשעי המלחמה של המשטר כנגד הכורדים וכווית ותקיפת איראן ללא כל פרובוקצייה מצידה - מלחמה שקצרה מיליון קורבנות. וכן הטרור הפנימי הברוטלי. אולי לא רצו בשלב זה, על ידי הצבעה על השורשים הגנאולוגיים העמוקים וההיסטוריים יותר של הטרור הבין-לאומי להפחיד את סוריה החברה במועצת הביטחון. שכן סביר שזו היתה אז רותמת באמצעות תעמולה והסתה נירחבת - שהבעת' אמון עליה - גורמים נוספים והמונים בעולם הערבי להתנגדות נחרצת וחתרנית מאד (כלפי המשטרים הערבים המתונים) לארה''ב ומדיניותה. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל אני ודב לא שואלים "מה היו הסיבות האמיתיות לתקיפת עיראק" בשלב זה, אלא "מה היו הסיבות הרשמיות לתקיפה", וזאת כדי להראות (מבחינתי) שהקשר "פיגוע בתאומים => נפילת סדאם" אינו נכון, בניגוד לדעתו של דב, שכן גם ללא הפיגוע לאמרקאים הייתה היכולת, הנכונות והתרוץ לתקוף את עיראק. על זה שהיתה להם יכולת ונכונות אנו מסכימים, והויכוח הוא על התרוץ. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכל העובדות שהבאת בתגובתך האחרונה רק מחזקות את דעתי. לעניין ה ''בלבון'', אין לי עניין להיכנס לכל זה, כי פשוט איני יכול לעשות זאת מבלי לפגוע במשתתפים חפים מפשע. |
|
||||
|
||||
1. זה שזה מחזק את דעתך, סבבה, אבל איך זה בדיוק תומך במה שהצגת קודם כעובדה - ש"אירוע התאומים גרם את נפילת משטרו של סאדם חוסיין"? דווקא הייתי די משוכנע שהראתי שלא, אליבא דבוש. 2. שכח שהשתמשתי בשורש ב.ל.ב. . ננסח את השאלה ככה: הפסוק "סביר מצידו של בן לאדן להקריב את אל קעידה כדי לעשות A" הוא: א. נכון לכל A ב. לא נכון לכל A ג. קיים A כך שהוא נכון לדעתי ג., לדעתך ב. (ומכך אתה גורר שבן לאדן לא התכוון לפיגוע כפי שהיה). אני חושב שהטענה שלך (שב. נכון) הרבה יותר חזקה ופחות סבירה מג., ובהחלט דורשת הוכחה. |
|
||||
|
||||
אני שמח שחשתי בעומד לקרות, ופרשתי רגע לפני. |
|
||||
|
||||
אתה בכלל לא בן אדם. |
|
||||
|
||||
דב, אני חולק על חלק מדבריך. דיבורים על הצורך במלחמה בעירק היו כבר מאמצע שנות התשעים. למעשה, הערות נגד בוש האב שהפסיק את המלחמה בעירק מוקדם מדי התחילו כבר מיד לאחר הקרבות ב91, אבל גופי חשיבה ומחקר פוליטיים מכובדים התחילו להוציא נירות עמדה שקוראים למלחמה בעירק לפני חמש-שש שנים. ה"ה וולפוביץ, רמספלד, צ'ייני, פרל, קיסינג'ר ועוד היו חברים במה שנחשב למכון בה' הידיעה הנאו-קונסרבטיבי "אמריקן אנטרפרייז אינסטיטוט". הם דיברו על הצורך במתקפה בעירק עוד בימים של קלינטון. לימים כל אותם אדונים נכבדים הגיעו לעמדות השפעה בממשל בוש הצעיר ויכלו ליישם את השקפת עולמם הבטחונית. וולפוביץ במיוחד היה זה שהיה מוכר בקרב הציבור המתעניין כנץ נאו-שמרני שקרא לאקטיביות יוזמת אמריקאית במזרח התיכון. |
|
||||
|
||||
תקופת כיבוש כווית ומלחמת המפרץ הייתה תקופת שינוי עמוק ביחסה של ארצות הברית לסאדם חוסיין. כזכור, ערב כיבוש כווית כאשר כוחותיו של סאדם חוסיין הוצבו ליד גבולות כווית מוכנות לפלישה, הייתה פגישה בין השגרירה נציגת בוש האב \ בייקר עם סאדם , פגישה שהוקלטה ונראתה ממש פגישה בין ידידים. בשיחה הזאת אמרה השגרירה שאת ארצות הברית לא מענינים היחסים בין עיראק ושכנותיה. הפלישה לכווית הביאה למהפך בעמדת ארצות הברית, וזו הציבה לעצמה למטרה לסלק את כוחותיו של סאדם מכווית. תוך כדי המלחמה הזאת התחוללה התפתחות נוספת במדיניות האמריקאית ושם החלו להבין את הסכנה שבסאדם וה "צעצועים" שלו גם ללא קשר לפלישה לכווית. ואכן היו דיבורים על "השלמת העבודה" וחיסול המישטר כולו כניצול ההצלחה של המלחמה לאחר סילוקו מכווית. אבל התהליך הזה של שינוי החשיבה היה מהיר מדי בשביל האמריקאים הכבדים, ובוש האב החליט אז לסיים את המלחמה עם השלמת היעדים המקוריים, ולטפל בסכנות הנוספות בעזרת משטר פיקוח. החלטה להמשיך מלחמה קודמת, והחלטה להתחיל מלחמה חדשה הן החלטות שונות לגמרי מבחינת ההעזה להחליט. אני מאמין לך כשאתה מספר שהיו גם רעיונות כאלה של יציאה למלחמה מיוחדת לצורך הפלת סאדם חוסיין, למרות שאני לא שמעתי כאלה, ולעומת זה שמעתי בברור קולות כאלה אחרי פיגוע התאומים. אבל האם היה מספיק בהעלאת רעיונות כאלה ללא הטראומה של נפילת התיאומים כדי שהאמריקאים יחליטו על יציאה למלחמה כזאת ? ראה כמה בעיות דיפלומטיות היו להם למרות הטראומה הנוראה הזאת. אני מציע שתעשה תרגיל מחשבתי: עצום עיניך ונסה לתאר את מהלך האירועים כאילו פיגועי האחד עשר בספטמבר לא היו כלל. גם אם היו דיבורים על הפלת סאדם חוסיין אתה יכול לחשוב שהרעיונות היו הופכים למעשה ממש ? לי אין כל יכולת לתאר דבר כזה, ואני מאמין שככה זה אצל רוב האנשים כולל אתה. |
|
||||
|
||||
1. מה ההוצאה השנתית על יבוא דלק בארה"ב? 2. מה המחיר הצפוי של המלחמה בעירק? (לפי ידיעתי: 20 מיליארד דולר עד כה, פלוס 2 מיליארד לחודש בעתיד הנראה לעין). 3. מה גודלה של ההוזלה הצפויה במחירי הנפט? |
|
||||
|
||||
חשב לבד: לפי נתוני 2002 ארה"ב ייצרה בממוצע 8.2 מיליון חביות ביום, ויבאה 11.2. עכשיו חפש את המחיר לחבית דלק בכל יום באותה שנה, וחשב. (נתונים: http://www.eia.doe.gov/emeu/cabs/usa.html ) ההוזלה הצפוייה היא ממשהו כמו 30-33$ לחבית למשהו כמו 15-20$. לפחות חסכון של 100 מליון דולר ביום. כפול 300 יום (נגיד שהרמה הנמוכה תחזיק שנה, והיא תחזיק יותר) - 30 מליארד, בהערכה סופר שמרנית. לא כסף קטן. |
|
||||
|
||||
"ההוזלה הצפוייה היא ממשהו כמו 30-33$ לחבית למשהו כמו 15-20$." - מחירי ה futures על נפט רחוקים מאד מהאומדן שלך. אם אתה עומד מאחרי האומדן הזה יש לך הזדמנות פז לעשות הרבה כסף קל ממכירת חוזים עתידיים כאלה. |
|
||||
|
||||
באמת שכחתי לשים מסגרת זמן - במהלך השנה הקרובה. דוד גוגל נותן, מתוך הdaily star: With no damage inflicted on Iraq’s oil wells, the country would be able to resume its oil production and execute projects signed with major oil companies to expand the country’s production capacity. Oil prices will lower back to $22 a barrel once the war premium, believed to be around $7 a barrel, is taken out of current prices ז"א - 22$ לחבית כתרחיש סביר אם לא יפגעו הבארות העירקיות (מה שאכן קרה).אגב, אתה אותו אלמוני מקודם? אפשר ניק קבוע, כדי שאני אדע? (המאמר המלא, מתוך המטמון של הדוד: http://216.239.39.100/search?q=cache:jnU0jexpOloC:ww...) |
|
||||
|
||||
אפשר להוסיף לחשבון את התרומה החיובית של המלחמה לתעשיית הנשק האמריקאית: יותר טילים, מטוסים, מסוקים, טנקים, אניות לייצר. |
|
||||
|
||||
ומה רע בזה? מלחמת 67 הוציאה את ישראל מהמיתון העמוק של 66. |
|
||||
|
||||
מה יש במלחמות שמוציא מדינות ממיתון? קראתי שיש תורות כלכליות שמטיפות לבזבוז כספים מוגבר (בשפה כלכלית: הגדלת ההוצאה הממשלתית) כשיטה ליציאה ממיתון. אבל מדוע בזבוז בטחוני עדיף על בזבוזים אחרים? חוץ מזה, יש הסבר פסיכולוגי שאומר שמדובר בנסיון לשנות בבת אחת את מצב הרוח הלאומי, להזריק לאנשים אופטימיות דרך השגת נצחון מכריע על אויב מאיים. אנשים אופטימיים - לצורך הטיעון - קונים יותר, משקיעים יותר בעסקים חדשים, ומוציאים את המשק מהמיתון. אבל האם האדם הממוצע (ובעיקר איש העסקים הממוצע) הוא פשטני עד כדי כך שיאמין שנצחון צבאי הוא סיבה לאופטימיות? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שרע :) |
|
||||
|
||||
דוב, עברה שנה כמעט מאז הדיון לעיל, והיום ביצע אל קעידה פיגועי ראווה ליד מסגד עלי בכרבלא ומסגד קאזמייה בבגדאד, בנוסף למספר הנפגעים העצום - 182 הרוגים ו-550 פצועים - הפיגוע טעון חומר נפץ סימלי הן משום שהוא נערך ביום העשורא המציין את "טבח כרבלא" ההיסטורי והן משום שאתמול הוסכם על חוקה זמנית חדשה לעירק. לפיכך, אני מציע שתקרא שוב את תגובה 141109 מלפני שנה העוסקת בתזה של האריס על "אידיאולוגיית הפנטזיה" של אל-קעידה. לדעתי, היא ממשיכה בינתיים להוכיח את עצמה. |
|
||||
|
||||
דפוס פעולות הטרור בעיראק, שלבשו פגיעה בעיקר במוסלמים שיעים, הוא למען האמת די מפתיע. אם באמת ההפצצות במסגדים הם תוצאה של פעילות אל קעידה (איני כל כך בטוח בכך), הרי מדובר דווקא בבעיה טכנית מאד רצינית שיש לאלקעידה, שעושה יותר את מה שהיא יכולה, ולא את מה שהייתה רוצה לעשות. אני חושב שמצבו של אל קעידה הוא לעין ערוך יותר גרוע ממה שהיה לולא תקיפת התיאומים. באופן סמלי אפשר להבין זאת מתמונת סאדם חוסיין מוצא מתוך הבור. במקום להיערך בחסות מדינה ריבונית בצורה נינוחה ומסודרת, נמצאים מחבלי אלקעידה ובן לאדן בראשם במצב של נרדפים, בתנאים לא תנאים, שאינם מאפשרים להם לפעול בצורה יעילה. ייתכן גם שנראה בעתיד תמונה דומה לתמונת סאדם חוסיין שנשבה, כשהכוכב הפעם הוא בן לאדן עצמו. אני מניח שהטרור יימשך גם אחר כך, אבל אם משווים זאת אם מה שיכול היה להיות, המצב בודאי טוב בהרבה. |
|
||||
|
||||
בין לאדן: אהלן. איש הסי.איי.איי: אהלן, איך מרגיש? בין לאדן: עלא כיפק. איש הסי.איי.איי: חבל, באמת חבל. יכולנו לעבוד עוד הרבה זמן ביחד, אם לא היית הורס את התאומים. בין לאדן: תמסור ד"ש לברזידנט בוש, ושיהיה לו בהצלחה בבחירות. |
|
||||
|
||||
עקב העובדה שבהיסטוריה המודרנית, מכל המדינות (וזה כולל את גרמניה הנאצית בזמנה, שאין מה להאשימה בהתנהגות 'יפת נפש') שנאלצו להתמודד עם ארגון טרור, רק סוריה הצליחה באמת למגר אותו (אסד דרס את כל הכפר על תושביו) אין אני רואה את המהלך האמריקאי כ'מהלך כנגד הטרור'. (אגב, אם מישהו יודע איך אפשר להתמודד עם טרור, שיעשה טובה ויגלה..) כמובן ששלטון דמוקרטי מתון במדינות העולם הערבי על פני שלטון אנשים כמו צדאם חסין (שאגב, מישהו זוכר שכשהוא עלה לשלטון הוא נחשב ל'תקוות עירק והעולם הערבי'?) הוא טוב לאמריקה (ולנו, ובכלל למערב) ובסופו של דבר יועיל למאבק בטרור (שימות רק כשלא תהיה עוד תמיכה אזרחית) אבל את התוצאות של המהלכים האלו אל מול ה'השראה' שהפיגוע נתן לשאר בג'האד המוסלמי, יוכלו למדוד רק ההיסטוריונים. |
|
||||
|
||||
ציטוט לכבוד פסח: "ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול". |
|
||||
|
||||
לו השיג בן לאדן פצצה גרעינית מלוכלכת היה יכול לעשות נזק חמור בהרבה, נאמר שהיה מוחק את מרכז וושינגטון האם גם אז היה מושיע? בן לאדן איננו מושיע, אלא מוטציה נוראית, שתגרום סבל אדיר גם למערב וגם לאיסלם, הרבה אחריי שהדמות הממשית שלו תהפוך למזון תולעים. במידה מסויימת אנשים שמדברים על מלחמת תרבויות במערב והמקבילים שלהם בעולם המוסלמי, מתארים מציאות הווה, אבל במידה לא פחותה מזאת, הם מנפחים את בלון הנבואה שמגשימה את עצמה. ---------------------------------------------------- פסטיש-p-files.org |
|
||||
|
||||
כדי להשיג פצצה גרעינית מלוכלת (מדובר במשהו מאותה משפחה כמו נשק כמי, שגורם לנזקים דומים או אפילו פחותים, ואינו יכול למחוק אפילו אוהל), או נשק גרעיני ממש שהוא כבר משהו אחר לגמרי, דרושה כמעט בודאות תמיכה של מדינה גדולה ועשירה. זה בדיוק נושא הפחד מהשילוב הזה : עיראק + נשק להשמדה המונית + טיפוס כסאדם חוסיין, שדווקא האירועים האחרונים הבליטו אצלו את תכונות חולניות ממש של הליכה על הסף עד כדי נכונות להתאבדות. בגלל העוצמה שבידיו ותכונות הנפש שלו, שאינן נופלות מאלה של בן לאדן, הסכנה ממנו גדולה, כפי שאמרתי, לאין ערוך, ומכאן דעתי שפעולותיו של בן לאדן גרמו לנטרול סכנות גדולות יותר מאלה שהוא היה יכול להוות. היטלר שאותו הזכרת בכותרת דבריך היה שליטה של אולי הגדולה במעצמות העולם, ומבחינה זו דמה הרבה יותר לסאדם מאשר לבן לאדן, וגם הסכנה בו הייתה יותר גדולה. האם המלחמה בו הובילה לנפילת מסוכנים ממנו ? מה בכלל האנלוגיה לדבריי ? |
|
||||
|
||||
אנלוגיה קצת עקומה. הייתה פה תהייה על הבחירה הסמנטית לראות טוב ברע. כלומר לראות במוות של אלפים או מיליונים במקרה השני, את הגאולה ההיפוטתית של מיליונים אחרים |
|
||||
|
||||
עלינו לזכור שהטרור הערבי הגלובאלי החל בגל של חטיפות מטוסים בשנות ה-70 . רוח החתרנות מוכוונת הגלובאליזם והטרור חובק העולם, היתה שם הרבה לפני בין-לאדן. אירגוני טרור אלה ומהנדסיו (כגון החזית העממית לשחרור פלסטין), היו בני טיפוחיה של מפלגת הבעת' (התחיה) ששלטה בסוריה ובעיראק למעלה מ-30 שנה. בין-לאדן הינו חניכה של רוח הטרור הבינלאומי שמכורתה בסוריה, ולא בעל "זכות" ראשונים. הייתי מעוניין לפרוס כאן תמונה נירחבת משהו, המציגה את הטרור הבין-לאומי הערבי/מוסלמי בהקשריו הבסיסיים, הגנאולוגיים, ניתן לאמר. נתחיל אם כן מסצינה ספציפית, זו של הביזה ההמונית בעיראק לאחר נפילת המשטר, ונעבור להקשרה המדיני במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ומתמקדים בהווייה המדינית הספציפית שביסודם: בעיראק עם נפילת המשטר, פרץ ההמון למרכז הבמה, והחל לאמר דברו בהמיית קול המון הבוזזים. תמונות המלחמה נפוגו והתחלפו במראות ההמונים הנושאים, מי על חמור, מי ברכב ממשלתי בזוז, ומי ברגל, מכל טוב השפע המערבי של מוצרי אלקטרוניקה, מיחשוב ורהיטי פאר. הרכב המהודר שעמד לרשות פקידי הממשל ועשירי המדינה החוסים בצילם, מצא לו אדונים חדשים. ראשית נפרצו בניני הממשל והאדמיניסטרציה ומחסניהם ובמקביל להם, חנויות האלקטרוניקה, בתי ממכר ריהוט הפאר, וסלוני רכב השרד. מה פשר חוסר האחריות הבוטה של ההמונים המשתוללים בנאקות ששון באורגיאסטיות הביזה חסרת המעצור, תוך הרס בסיס המכשור והציוד של האדמיניסטרציה במדינה? התשובה פשוטה למדי: ניכור גורף של האדם הפשוט לממשל שרדה בו. להתנשאות פקיד השילטון שנישל את העם ממרחב הכוח הפוליטי והכלכלי. שכן, מי הם אלה שמוצרים האלה היו בהישג ידם? בדומה לבריה"מ והדמוקרטיות העממיות, הדרגים הבינוניים והעליונים של חברי מפלגת הבעת' - זו השולטת למעלה מ-30 שנה בסוריה ובעיראק. מדובר במפלגה שינקה רבות ברוחה מהפשיזם הנאציונל סוציאליסטי, תוך הטמעת יסודות קולקטיביסטים/רודניים מהאידאולוגיה הסטליניסטית הקשיחה ששלטה שנים רבות בבריה"מ ובדמוקרטיות העממיות, תוך הפיכתם לבית כלא לאדם ולרוח. מפלגה האחראית לפרץ החתרנות הגלובאלית באיזורנו, זו שהעניקה מקלט הן לטרוריסטים, והן, בשנות ה-60 לפושעי מלחמה נאצים. מפלגה האמונה על לשון הארס והשיטנה, כפי שראינו בדברי הנאצה האנטישמיים של אסאד הבן לאפיפיור בביקורו באיזור בשנת 2000 - אנטישמיות ארסית במיוחד, מלבה שנאה, קודרת והרת רשע שחזרה ונישנתה גם בהזדמנויות רבות נוספות . עם תחילת המגעים עם סורייה ותובענות מצח הנחושה שלה, בימי רוה"מ אהוד ברק, בסוף 99 , כתבתי את המשא הבא, המבהיר הבהר היטב את עומק הזדון והאבסורד. _________ המשא שהצית להבה? עם תחילת המגעים עם סוריה. 10 דצמבר 99 כניעה לדיקטאט סורי? כיוון שיצור מכשירים, אידאות ותרבות המקדמים את כולנו מעבר לקיום מדולדל מהיד לפה הינו פונקציה אנושית בסיסית ביותר, הרי שפלגיאריזם הינו רעה חולה. רעה חולה עוד יותר הינו פלגיאריזם של תוצרים אינטלקטואלים אפופי רשע, שכן זוהי חבלה כפולה בעצם הסיטואציה האנושית, בהסגת כולנו לטרור בריוני מדלדל, דהיינו בחזרה לנקודת המוצא - קיום מדולדל פיזית ורוחנית, הפיכת כולנו לעבדים חרופים של מצוקה נמשכת. בוודאי שקיימת היסטוריה של העתקת כתבים איזוטריים המטיפים לרשע, כשהמעתיקים עולים על רבם בפנטיות חשוכה שנלווית לה גם, במערכה השנייה, הקטנוניות חסרת הסייג, האוויר המעופש, המחנק. דוגמא מודרנית הינה מישל עפאלק, מייסד מפלגת הבעת' (התחייה) הסורית, למעשה הקונספציה האידיאולוגית, החברתית והאירגונית ביסודה. האיש היה נאציונל סוציאליסט, פשוט כך, אף לא הפאשיזם האיטלקי או הספרדי, שכן מסמכי היסוד של הבעת' הינם, דומני, העתקה מאסיבית של מסמכים נאציים, בכל הנוגע לשאלת מעמד המדינה והפרט, חוקי יסוד, ניטרול כל אפשרות לאיגודים מקצועיים עצמאיים (בשונה למשל ממושג הקורפורציות של מוסוליני), דיכוי ותעול כל יוזמה כלכלית ואינטלקטואלית בונה, זכאות הרשות המדינית לטרור נרחב מוכוון פנים בשם השלטת סדר אידאולוגי והרבה הרבה מעבר לכך. כל זאת תוך התנשאות והטפה אליטיסטית לחוסר סובלנות טוטלי, מחושל ומתועב כאחת, נחוש, אימתני וקודר בשם החושך. האם מפלגת התחייה הסורית מחזירה לחיים את ראש הצפע של הרשע הקמאי? אם נסקור את הסטוריית חוסר השקט והמהומות באיזורנו במשך עשרות שנים, הרי שיזימת הארועים, הצתת הגפרור אך גם הצבת חבית אבק השרפה היו כמעט תמיד בבלעדיות סורית. החל מאיומים על ירדן, טבח אוכלוסיות שונות בסוריה גופה - הפנטיות הלא הכרחית בטבח האחים המוסלמים בשלב מוקדם, בשם השנאה לכל דת באשר היא, היה אולי הקטליזטור, בבחינת "אלה פני השלטון החילוני" - להתעוררות הפונדמנטליזם המוסלמי הסוחף כיום. נסיון הטיית מקורות הירדן בתחילת שנות ה-60 והחתירה ליבוש מדינתנו, תוך התנגדות להצעות פישור אמריקניות (למשל תוכנית ג'ונסטון, 61), היו הגורם לפרוץ מלחמת ששת הימים. זאת כאשר סוריה ליבתה שוב ושוב את מצרים לנקוט בצעדים נגדנו ולחרוג מהסכמי שביתת הנשק והסכמי 1957, כשמצרים נגררה לבסוף אחר המדנים הסוריים. על סורייה, בניגוד למצרים, מוטלת איפוא האחריות הישירה לפרוץ מלחמת 67. דומה שסורייה שקדה/ארבה תמיד, נחושה וחרישית בלב הלילה הסורי הקודר, לבקש את נפשנו בכל דרך אפשרית -הגחלת הלוחשת היתה שם כל העת, הרמטית, מפיצה וניזונה מחנקן טהור. אסאד השקוע/מזדהה בכל נימי נפשו עם האתוס של צלאח-א-דין, פרש מעין מערכה ב' בכיכובו (צלאח א-דין) ובכיכובנו (הצלבנים), ואחראי גם להפצת אתוס זה בעולם הערבי, כשסוף המחזה, כדרכו של אתוס, ברור לחלוטין, ללא זיקה ליחסי העוצמות בהווה. מחוותיו לפני אורחיו - המפה המפורסמת - מה הדבר אם לא שיקוף וצידוק שאיפותיו הטוטליות של אסאד עצמו? בכל העולם הערבי, רק הוא השליט היחיד השקוד על פרספקטיבות כאלו, הנוטל על עצמו במובלע או שלא במובלע, משימה היסטורית הרת גורל שכזאת, והוא גם שיצר את האתוס הזה בגלגולו הנוכחי. בהסכמים שונים ובשקט מדומה הרדים אסאד החריף והשקט, האביר בן דמות צלאח-א-דין, את ערנותנו, ואז באה השאגה, במלחמת יום-כיפור עם שפעת השריון הסורי. 2700 הרוגים, יגון וקדרות ירדו עלינו, בצד ריתוק כוחות מילואים רבים עוד חודשים נמשכים והסגת כלכלתנו לאחור. האם אין לדרוש כתנאי מקדים לכל משא ומתן עם סורייה פיצוי על הנזק הנורא שגרמה לנו? מדובר בשתי מלחמות, אך גם בעצם יזימת שטפון הטרור בגילומו המודרני המוכוון כלפינו (ולא רק כלפינו) שהחל מטריטוריה סורית ב-1964. גם כאן, הגיח השד מהבקבוק לראשונה בסוריה, הרבה לפני לוב או איראן, קרלוס או באדר-מיינהוף. הבעייה הפלסטינית בקטן והטרור המודרני בגדול לובו והתהווו בדמשק, כשישראל חייה עדיין בבטחה מדומה ובתקציב בטחון הנמוך פי 15 מזה הנוכחי, בטחה מדומה ושאננות בגבול המדיני של 1949 - בטחה המעוגנת בהסכמי שביתת הנשק והסכמי סיני, כשיום אחד ב-64 ארע אירוע חבלני זעיר עליו הגבנו כעל קוריוז, מבלי דעת איזה תבשיל ואילו פורענויות אזוריות ואחרות מכין לנו ולקהילייה הבין-לאומית אביר החושך בן דמות צלאח-א-דין. ואיזו הכשרה אידאולוגית ולקראת אילו משימות הוכוונו עמו, הגרעין הנבחר בקרב מפלגת הבעת' ויורשיו. מי יפצה אותנו, ואת הקהילייה הבין לאומית על כל זאת? סביר שצעד מקדים לכל משא ומתן חייב להיות הן נכונות לפיצוי הולם של משפחות חללי ישראל, פיצוי נזקי הכלכלה ונזקים אחרים וכבדים שנגרמו, והן נכונות לקליטה מסיבית (כמיליון או יותר) ופיצוי אחר של פליטים שאפשרות קליטתם סוכלה, סכסוכים וארועים הרסניים שיזמה סורייה העצימו את סבלם (בצד טבח ישיר בידי צבא ומיליציות סוריות). שכן עד כה, ליבוי והעצמת המצוקה וסיכול כווני פתרונות קבילים, שימשו כטקטיקה במסגרת האסטרטגייה הגדולה של האביר השואג-במחשך, בן דמות צלאח-א-דין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, ממציא ההיפר-קישור, שאמור לחסוך מאיתנו להעתיק טקסטים ממקום למקום. ובבנין ציון ואי התפרצות למאמרים של אחרים במקום לשלוח אותם למערכת האייל הקורא, ננוחם. אמן. |
|
||||
|
||||
בנוסף - הדיון באייל הינו תכופות ערני וחד, פרי מוחות רעננים (סלחו נא על ההתחנפות הקלילה, אך קשישים כמוני הינם לעיתים סנטימנטלים, כיד האלצהיימר, הפרקינסון והקטטר) |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל אני חייב לשאול: מתי בפעם האחרונה נוצר דיון ענייני סביב אחד מאותם מאמרים שאתה מפרסם כתגובות כאן באייל? למיטב זכרוני - אף פעם. אני אישית, למשל, לא טורח אפילו לקרוא אותם. מאמר שלא היה שווה לכותבו לשלוח אותו למערכת, כנראה לא שווה שאקרא אותו. |
|
||||
|
||||
דובי, כשאני קןרא את דבריך לגבי, אני חש שעלי לשאת על גבי שרירותיות חורצת לשון של אנשים העושים לי דה-לגיטימציה מזה שנים, לא משום שהם ממש מתנגדים לגישות שפיתחתי, אלא בעיקר משום ההרגל שנפוץ מזה שנים,לאמץ גישות אלה ולחלקם למטרות פירסום עבודות ומאמרים לחבר מרעיהם. זאת גם מתוך השתבחות ביניהם והנאה מוצהרת בכוח שבידם לחולל אבסורדים מסוג זה תוך קבירת המקור. במובן זה יש עוד כמוך, אתה יודע זאת היטב, והפרשה הזאת כשלעצמה קשה, אף שאתה נהנה למעשה מפרות מה שאחרים יזמו עוד לפני שנים. שים לב שדוב אנשלוביץ נשען על מה שכתבתי וממשיך מנקודה זו ואילך, אך מבלי לאזכרני ואף בלי לשתפני בדיון, וזאת משום שעורכים ובעלי שליטה על משאבים מסוגך הרגילו אותם לדהלגיטימיציה שלי, ולא מהיום: תגובתי אודות מדיניות חוץ אמריקנית שאינה הומוגנית אנשלוביץ המתחיל את רשימתו בדיוק בנקודה זו, של שינוי ותפנית ביחס למדיניות החוץ של רייגן, עם הפלישה העיראקית, לכווית בסביבות יולי-90 אעיר רק שבדרך כלל, התגובה הנפוצה בהקשר זה היא תגובות וגעירות "פסיכולוגיסטיות" בי, שמרגיזות רבים, אך גם מותירות בהם תחושה של חוסר אונים, נוכח ניפנוף זה בכוח השרירותי. ומותירות בהם התחושה ש"כוח הוא כוח" שיכול לעשות ככל העולה על רוחו, ולכן יש לרצותו, "אם ברצונך להגיע למשהו, בכלל". התחושה היא גם זו של השחתה וגאות הציניות מאחורי הפרקטיקה של חיי הרוח כאן, אך זה עניין אחר. |
|
||||
|
||||
אני מכחיש באופן מוחלט וחד משמעי שכתבתי פעם משהו בחיי תוך הישענות על דבריך. מעולם לא עשיתי זאת. בדרך כלל איני מתעמק בדבריהם של אלה ששייכים למחנה שלי, כי איני עוסק בשכנוע המשוכנעים ודבריי מכוונים בעיקר למתנגדים לדעתי. לדוגמה, ישנם כאן חילופי דברים ארוכים בין משתתפים ובין ניצה. איני יודע כלל אם היא כותבת טוב או רע כי לא ניסיתי לקרוא את דבריה בעיון, ולעקוב אחר הויכוחים עמה. קורה לפעמים שאני בכל זאת קורא איזה קטע מויכוח כזה וגם מתערב. אבל זה נדיר. ייתכן שהעליתי רעיונות דומים לשלך. זה בודאי יכול לקרות, אך אם זה היה, זה היה מקרי ולא בעקבות קריאת דבריך. |
|
||||
|
||||
ליבניץ וניוטון חיו באותה תקופה והיה קשר ביניהם (ובין מלומדים אחרים של אותה תקופה). הטענה שפיתוח החשבון האינפיניטיסימלי התבצע על ידי שניהם במקביל נשמעת מאוד יפה מבחינה פוליטית אך המורה שלי למתמטיקה בתיכון (למשל) טען בתוקף שלייבניץ למעשה גנב מניוטון ו''פיתח'' את החשבון האינפיניטיסימלי שלו על פי רעיונות ממכתביו של ניוטון. |
|
||||
|
||||
הדעה המקובלת בין הסטוריונים של המתמטיקה היא (למיטב ידיעתי) הפוכה: ניוטון ככל הנראה פיתח את הרעיונות מוקדם יותר, אלא שהוא פיתח אותם "למגירה" ולא התקדם למרחק רב. לייבניץ חזר על אותו פיתוח כמה שנים מאוחר יותר, ופרסם את עבודתו (אגב, הסימונים שלו יעילים ו"נכונים" בהרבה, ובהם משתמשים עד היום). בראש הועדה המלכותית שקבעה שזכות הראשונים שייכת לניוטון, עמד - אייזיק ניוטון. |
|
||||
|
||||
מעניין. האם יש מכון גרמני שטוען שדווקא ללייבניץ הבכורה? אני לא מבין למה העמדה שאתה מציג היא "הפוכה" - השאלה היא האם לייבניץ העתיק רעיונות מניוטון אם לאו, לכך (עד כמה שידוע לי) אין תשובה חד משמעית. כמובן שעקרון החסד דורש שלא לכנות את לייבניץ "מעתיקן" אלא אם הדבר ידוע בודאות. אף אחד לא חולק על כך שהוא כנראה היה מאוד חכם וחשב על דברים מאוד עמוקים. |
|
||||
|
||||
שהגו את תיאוריית הברירה הטבעית בנפרד. |
|
||||
|
||||
אני מופתע לשמוע שאתה רואה את עצמך באותו מחנה עם ניצה. |
|
||||
|
||||
ניצה בסך בכל רוצה לגרש מכאן את הערבים, ואף פעם לא הציעה להרוג אלפים מהם ע''י הפצצת יריחו. |
|
||||
|
||||
איני יודע אם ניצה מציעה ממש לגרש מכאן את כל הערבים, אך אני יודע שאני לא הצעתי להרוג בהפצצות אלפי ערבים. לומר שזה מה שהצעתי הוא כאילו להגיד שהאמריקאים רצו להרוג עשרות מליונים מתושבי ברית המועצות בעזרת נשק גרעיני רב שצברו, בזמן המלחמה הקרה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שהבנתי, ובאמת לא קראתי את הויכוחים עמה, מדובר בבחורה דתייה שתומכת בישוב ארץ ישראל כולה. אני איני דתי, ואם חלק מהויכוחים עסקו בכך, איני חושב שיש טעם בויכוחים על אמונה, ובעניין אחיזה וישוב ארץ ישראל כולה אני תומך. |
|
||||
|
||||
ואני אשוב ואשאל את השאלה שנשאלה כבר - אם יש לך מאמרים שלמים של מה להגיד, מדוע אינך *שולח* *אותם* *לעורך* אלא מפרסם אותם תחת מאמריהם של אחרים (ואם אפשר להשתמש בלשונך - "בחמסנות ובבזיזה"), לאחר שנתבקשת, מספר פעמים, *שלא* לעשות זאת? כתובת העורך, למשלוח מאמרים, לשימושך: chiefed@haayal.co.il |
|
||||
|
||||
לפרסמם (וזאת במקרה הטוב בו האדון יואיל לפרסם מאמר שהוא יודע היטב שהוא משובח, קריא להפליא, ועוד בעל אי- אלו יתרונות; ולא לבזות - תוך איזו אמירה שרירותית שיכולה להיות ככל העולה על הדעת). |
|
||||
|
||||
מאמר שלם? למשל משהו בהיקף של מה שכתבת כאן: תגובה 141229 או כמו המאמר שכבר פרסמת באייל: דיון 494 - 700 עד 3000 מילה. אם יותר מ-3000 אזי אפשר לחלק למספר חלקים. כך אנחנו נוהגים באייל. לגבי שאלת האיכות והקריאות - נדמה לי שזה כבר ענייננו, כמערכת, להחליט (אני מקווה שאתה משאיר לנו את הסמכות הזו...). אשר לשאלת הקצב - בדרך כלל אנחנו משאירים רווח של לפחות חודש בין מאמרים של אותו כותב (אלא אם כן מדובר על מאמר שפורסם מלכתחילה בחלקים). בכל מקרה, אני שב וחוזר על בקשתנו *שלא* *לפרסם* *מאמרים* *שלמים* *כתגובה* *למאמרים* *של* *אחרים* - זה פשוט לא הוגן, חמסני ובוזזני כלפי כותבי המאמרים. למען האמת, כל הדיון הזה תחת מאמרו של דב הוא מיותר והיה נמנע לו היית נענה לבקשותינו החוזרות והנשנות. |
|
||||
|
||||
כ"שירבוב מאמר" שהינו בבחינת התפרצות (המילים פחות או יותר שלך), רק משום שהתגובה היא ארוכה? גם שילוב טקסט קיים שלי בתוך תגובה הולמת העשוייה לרתק ולפתוח אופקים חדשים ומענינים לדיון מעמיק ומגרה אינטלקט באמת, גם זו תגובה סבירה, ולעיתים אפילו יותר מתואמת, כזו העשוייה לקדם כיוונים פוריים ודיון פורה ורב משתתפים, גם אם לא כולם מפנים תגובתם ישירות כלפי תגובתי אני, וגם אם הדיון מתפתח הלאה. אתה מציג זאת כאילו אני חותר כנגד סמכות העריכה, ועוד כהנה וכהנה טענות המצלצלות אבסורדיות למדי, תוך קיטרוג עלי לכל אוזן אפשרית ובכל דרך, והדבר פשוט אינו נכון מבחינה עובדתית. שים נא לב כי תגובותי העשויות לעורר רושם אצל מאן דהו של גישה דומיננטית (או נקרא לדברים בשמם, מעין השתלטות על רוח הדיון, תוך קיפוד משתתפים אחרים), היא דווקא ההפך מכך, דהיינו במידה שהיא ארוכה, היא ניתפסת כיחידה בודדת. אך גם אין כאן מעין תצהיר אישי ארוך, שתלטני ומלא רהב, העשוי לקפד תגובות משתתפים אחרים, כפי שאתה נוטה לחדד זאת. ואני גם משתתף לעיתים, ושוב ענינית, בדיון בהמשך. למעשה, ניתן לסבור כי יש כאן עמדה דוגמטית שלך האונסת את המציאות, בגלל תפיסתך, תפיסה אותה הבעת מספר פעמים, אודות כתיבה אינטרנטית ההולמת את המדיום. מדובר לגישתך בתגובות והתפתחות דיון "תזזיתיות" - [ממוקדות לעיתים אך גם ובעיקר, לא לינאריות ומתפרסות. או חילופי משפטים מהירים, הן ממוקדי-נושא והן מתפרסים, עתירי ז'רגון פנימי המאפיין קהילייה לכידה מאד, ז'רגון מוכר ויעיל הפוטר מהצורך לחשיבה עמוקה יותר והבהרת משמעות, שכן זו מוכרת לחברי הקהילייה. זו כבר פרשנותי לגישתך, תקן אותי אם אני טועה בגדול כאן]. מדובר למעשה במידה רבה במודל אינטימי של דינמיקה קבוצתית או שיחות נפש בין חבר'ה). האם אין זה כך שבתוך נישה כתיבתית שאינה תואמת את תפיסתך אתה חש זרות עד לזרא? גישתי למדיום כפי שקידמתיה באופנים שונים שונה בתכלית, ואני סבור שגישתך לעיתים עשוייה להיות קולקטיביסטית מאד ודביקה מאד, ועשוייה תכופות גם לעודד התבהמות מחשבתית בפסאדה של שנינות והבזקים מהירים, והתפרסות רב כיוונית. יש אגב מקום גם לגישתך, התואמת מעט את תרבות הפנאי, בפרט כשעייפים מעט מיום עבודה וכד', ורוצים מעין אינטימיות נעימה וברק ספונטני תוך שטף אסוסיאטיבי, אך למה אתה מנסה לאכוף בלעדיות של גישתך בכל דרך, בין אם אתה מודע לכך או לא? |
|
||||
|
||||
לא נכון עובדתית? הרי אתה בעצמך כתבת כאן: תגובה 141229 "עם תחילת המגעים עם סורייה ותובענות מצח הנחושה שלה, בימי רוה"מ אהוד ברק, בסוף 99 , כתבתי את המשא הבא, המבהיר הבהר היטב את עומק הזדון והאבסורד. _________ המשא שהצית להבה? עם תחילת המגעים עם סוריה. 10 דצמבר 99 כניעה לדיקטאט סורי?..." האין זהו מאמר? אתה הרי מצהיר על כך! וזו לא הפעם הראשונה. אתה באמת רוצה שאני אאסוף עכשיו את כל הפעמים שעשית זאת באייל? וזו גם לא רק בקשה שלי. גם דובי וטל ביקשו ממך, מספר פעמים, להמנע מכך. האם זו מטלה כל כך מסובכת? נראה שאתה מסתדר יופי עם אתר "ליטרטורה". ב"ליטרטורה" אתה הוא העורך את דבריך וקובע את הכללים. כאן אתה מגיב, וככזה אתה מתבקש לנהוג לפי הכללים, כפי שהוסברו לך כבר מספר פעמים. אם יש לך בעיה עם מדיניות מערכת האייל, שמבקשת ממך חזור ובקש *שלא* *לפרסם* *מאמרים* *שלמים* *בתגובה* *למאמרים* *של* *אחרים* אזי לא אנחנו נשנה את מדיניותנו אלא עליך להתאים את עצמך. אם המדיניות אינה מוצאת חן בעיניך במידה כה קיצונית אזי אולי הגיע העת שדרכינו יפרדו. |
|
||||
|
||||
הנקודה הפשוטה היא כשלעיתים כשמגיבים למאמר עצמו עם טעון כלשהו, הרי שהנושא מתפתח בזמן אמיתי תוך הכתיבה. מה לעשות, יש גם אנשים בעלי הרגלים של פיתוח רעיונות מהיר וכתיבה מאורגנת המציגה אותם בבהירות. אז להוריד התגובה הנראית בגלל אורכה ואופן אירגונה כמאמר (למעשה כן, אכן יש כאן יחידה לכידה, אז מה?), רק בגלל שהיא התארכה וגובשה? והאם לא ניתן, ממחשבה שנייה, לצרף לתגובה טקסט קיים לא ארוך במיוחד המשתבץ בה להפליא, ושאין עבורו קישור? יוצא מכאן שהתפתח לעיתים בזמן אמת דבר משמעותי ומעניין ורלונטי להפליא, ואתה אומר לי לסלק זאת ממעמד של "תגובה", להוריד זאת מהרשת (ולשלוח למערכת לגורל לא ברור) - דהיינו יוצר הגבלה מלאכותית ושרירותית על קצב יצירה של קונספטים חדשים או משמעותיים ומענינים, לעיתים - הגבלה המביאה בפועל לסילוק תגובות מענינות ואולי בעלות ערך, כאלה שהתפתחו וגובשו בזמן אמת. זו כוונתך? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מדוע אתה שב ומדבר על "פיתוח רעיונות מהיר" ועל "תגובות מענינות ואולי בעלות ערך, כאלה שהתפתחו וגובשו בזמן אמת." כאשר תגובתך הנ"ל כוללת *הדבקת* מאמר שנכתב, על פי *עדותך* *בגוף* *התגובה* (תגובה 141229), בשנת 99'. אנא, ישב את הסתירה. כמו שכתבתי, אם אין ביכולתך להתיישר על פי כלל פשוט זה, שאחרים מסוגלים לעמוד בו, ושמי שאינו עומד בו (לא רק אתה) התבקש בנימוס שלא לחזור עליו, ונענה1, אזי אולי הגיע הזמן שדרכינו יפרדו בשל "חילוקי דעות שאינם ניתנים לגישור"? 1ראה למשל שי לבנה המנוח, שהתחיל את הקריירה שלו באייל בהדבקת מאמרים שכתב במקומות אחרים, נתבקש להפסיק זאת, ונענה. |
|
||||
|
||||
עשוייה להביא למוות טרגי בטרם עת :) או שאולי מדובר בקשיש? או חלילה בקורבן טרור או צעיר שנפל במאבק בו? האם לא הבחנת בפסקה בתגובתי: "והאם לא ניתן, ממחשבה שנייה, לצרף לתגובה טקסט קיים לא ארוך במיוחד המשתבץ בה להפליא, ושאין עבורו קישור"? משתמע ממנה גם זאת, שאין ולא תהיה סיבה מיוחדת שלא לתת קישורים באם הם קיימים. ובעניין הבאת טקסט לעיתים במקום קישור (הגם שכאמור, אין ולא תהיה מניעה להביא קישור), כתבתי גם את הפסקה הבאה בתגובה שניפסלה אתמול (את הדגש * ----* בפסקה הוספתי כרגע): "אני מצטט להלן, למען המגע הספונטני והראשוני של הקורא עם הטעון (בלי להזדקק לתווך ההיפר-לינק - *המכניס צורך בפעולת קשב עוקבת/סריאלית*), את הפסקה השלישית ברשימה [שמובא להלן ההיפר-לינק עבורה]: -----" |
|
||||
|
||||
דיון 1231 |
|
||||
|
||||
ברחבי הרשת. Oh God |
|
||||
|
||||
מיכאל, אני פחות פעיל ונטול דעות קדומות. למה כ"כ חשוב לך שיקראו את דברייך? אני אוהב את אוצר המלים העשיר שלך, אבל לדעתי אכן הטקסט שלך הוא מסורבל, קשה להבנה ולא קליל כפי שאכן האתר הזה מתיימר להיות. אם יש כללים מסוימים לאתר הזה אכן עלייך לכבדם, ואם אינך רצוי במסיבה אל לך להופיע ובפרט שיש לך אתר שלם (ליטרטורה) שבו אתה יכול להתבטא לטובת אלה שחפצים במאמריך. אני חושב שעלייך לכבד את בחירת העורכים, נתקלתי מספר פעמים שאמנם השחלת מאמרים שלמים למרות פניות של העורכים ובאופן אישי אני חושב שהייתי (במקרה הטוב) מעיף אותם אז קח את עצמך בידיים וקצת ביקורת עצמית לא תזיק. |
|
||||
|
||||
"ואם אינך רצוי במסיבה", האם אתה לא חושב שיש במשפט הזה נימה קלה שבקלות של חוסר נימוס? האם זו המסיבה שלך או שבאי האתר הם שעושים את המסיבה? (אין זה אומר שלא צריך להתחשב בבקשות העורכים). |
|
||||
|
||||
אפילו לא צל צילה של נימה. המסיבה שייכת לעורכי האתר, לא לי או לבאי האתר, הם שכרו את השרת והזמינו אנשים להתארח בו ע''פ כללים שהם קבעו. ולא שטענתי חלילה שמיכאל אינו רצוי מבחינתי, אלא שמשתמע מדברי העורכים שהם מוטרדים קימעא מנוכחותו ועל האורח להתחשב במארחיו. |
|
||||
|
||||
לא כל כך 150 דציבל באוזן של מוזיקה רועמת, אלא יותר אנשים העומדים ומשוחחים עם כוסית מרטיני? |
|
||||
|
||||
מה, האתר הזה "מתיימר להיות קליל"? אני בטוח שכמה עורכים/איילים נעלבים עד למעמקי נפשם מן הדיאגנוזה הזאת. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למה לא בעצם. כל עוד מדובר בתגובה שיש לה קשר למאמר, מדוע לא לפרסמה? הנימוק היחיד שאתה מציין לבקשתך הוא שביקשת זאת כבר בעבר. כמובן שכמערכת יש לכם זכות אבסולוטית לכוון את הדיונים כרצונכם אבל את המדיניות הספיציפית הזו אני לא מבין. מי שלא ירצה, לא יקרא (אני חושב שרבים בוחרים באפשרות הזו בכל מקרה). |
|
||||
|
||||
יש בדיונים באינטרנט אפשרות של 'הצפה', קרי כתיבה חסרת מעצורים תוך הפרעה לכותבים אחרים. בדיון מסוג זה קיימת אפשרות של כותב שמשתלט על הדיון, שופך עליו את כל מעניינות הידע העצומים והמרשימים שלו, אגב סטייה מהנושא המקורי. למשל הדיון על כלכלת ארה"ב בתקופת קרטר הוא לדעתי סטייה מהדיון ובעצם פגיעה בדב אנשלוביץ' משמע המאמר שלך לא מעניין בא נדון בנושאים יותר מעניינים. יתכן שהייתי בוחר לקרוא מאמר נפרד על צמיחת הכלכלה של ארה"ב אבל בדיון אודות הדברת הטרור העולמי נדמה שהסטייה לכיוון זה היא חדה מדי. כאמור אין לי דבר וחצי דבר נגד לשמוע את מיכאל (נהפוך הוא), הענין שלי הוא בשיפור ה'אסתטיקה של הדיון' :) |
|
||||
|
||||
"יתכן שהייתי בוחר לקרוא מאמר נפרד על צמיחת הכלכלה של ארה"ב אבל בדיון אודות הדברת הטרור העולמי נדמה שהסטייה לכיוון זה היא חדה מדי". הדיון בטרור העולמי התפתח לכוון ההקשר הגלובלי, שהביא מצידו גם לדיון באספקט הכלכלי. דיון טוב אינו בהכרח נשאר תקוע ומשתכשך באותם מים עכורים, ובאייל הדיונים אכן מסתעפים, כיד הדיון הטוב. |
|
||||
|
||||
האם יש ברשת מאמרים של ליבנה ז"ל? היכן? בימים שאחר מותו נסיתי למצוא ממאמריו, תחת "ליבנה", תחת "לבנה" וגם תחת "God eat God", ולא מצאתי. סליחה שזה לא קשור לנושא הדיון וגם לא לשיח שבינך לבין שרון1, אבל הנושא (ליבנה) מעסיק אותי. 1 לפני כשבוע (?) הפניתי אל שרון שאלה (ארוכה מאוד ואישית למדי, אני מודה) הנוגעת לסגנונו, ותגובתי נמחקה ביחד עם עוד שתיים-שלוש תגובות שהופנו אליו. שיקולי המחיקה מובנים לי, פחות או יותר, אך אני רואה שלחברי המערכת "מותר" לנהל עם שרון ויכוח2 שהוא אמנם טכני, אך יש בו גם נימה אישית משהו - ודבר זה עצמו כנראה אינו "מותר" לשאינם חברי מערכת. 2 אולי מן הסוג שבנסיבות אחרות היה מופנה אחר כבוד לדוא"ל |
|
||||
|
||||
כיתתי מקלדתי ומצאתי את התגובות הבאות: תגובה 39304 תגובה 39306 תגובה 39308 (ליאור מטיף מוסר הפעם...) היו עוד כמה, הוא כתב תחת שם אחר בהתחלה. כל התגובות תחת הכינוי God eat god: http://www.haayal.co.il/search.php3?SearchStr=&S... (זהירות! העמוד שיטען הוא עמוד כבד מאד. שי השאיר מעל 1500 תגובות תחת הכינוי הזה) אשר לדו-שיח שלי עם מיכאל, בדיעבד אני מצטער שלא הגבתי בתגובות מערכת (בצבע חום) ובכלל שבמובן מסויים סייעתי ל"השתלטות העויינת" על מאמרו של דב אנשלוביץ, וחברים במערכת העירו לי על כך, ובצדק. נו טוף, לומדים כל הזמן. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני מתפעלת מן החריצות שלך. עשר דקות בדיוק עברו מתגובה 142070 לתגובה 142078! את עמוד התגובות שהבאת כבר העליתי מספר פעמים, אבל הוא תוקע את המערכת1 בצורה כל כך חמורה שזה כמעט בלתי אפשרי לנוע מן העמוד אל התגובות ובחזרה. אבל יום אחד עוד אעשה את זה, כמו שיום אחד עוד אכבוש את פסגת האוורסט2 וכמו שיום אחד אנגן את ואלס הדקה בחמישים ושתיים שניות (לא מקורי). דעותיו של ליבנה בעניין הדת כשורש כל רע3 מזכירות את דעותיו של פלוני שלומי טל, שלא הצלחתי עכשיו למצוא את המאמר שלו בנושא זה. ומכל מקום, אמירותיו של ליבנה ז"ל בנושאים פילוסופיים ואתיים הן מעניינות, עמוקות ומלוטשות סגנונית, פי כמה מאשר בנושאים פוליטיים. חבל על דאבדין, ותודה, בכל אופן. 1 אולי זה קשור בתכנת לינוקס, חביבתו של בני שהשליט אותה על כל המחשבים בבית, ואולי זה היה קורה בכל מקרה מחמת אורך העמוד. 2 אם כי הנ"ל איבד לאחרונה מגדולתו ומצאו איזה הר גבוה ממנו. 3 שאני מסכימה איתן בכל לב. |
|
||||
|
||||
2 באמת? איפה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה... לונחשב. הר אולימפוס, לא? מה שבנוסף מופיע בקישור זה אזכור להר מאונה לואה בהאווי, שבולט 4 ק"מ מעל פני הים, אבל ממשיך 5 ק"מ מתחת לפני הים, כך שאפשר לומר שמבחינה מסויימת הוא גבוה יותר מהאוורסט. |
|
||||
|
||||
לא האולימפוס*, כמאמר האלמוני למטה. מדובר על הר מהרי ההימלאיה. נראה שבמשך שנים בולבלו המודדים ע"י כמויות השלג הגדולות שעל האוורסט, והעניין עדיין במחלוקת. האינפורמציה (אם לזאת אינפורמציה יקרא) נמצאת בספר לימוד לכיתה ז' ("מדעים", משהו מעין זה) של בני הצעיר, והספר נעול בלוקר, בביה"ס. מאחר ובני אומר שדוקא נעים לראות בצפר סגור, אהיה חכמה יותר כשתסתיים החופשה. *שכבודו במקומו מונח, כמובן |
|
||||
|
||||
הרוח סוחפת את השלג מראשי ההרים, ולכן לא סביר שהמדידה תושפע מכמויות השלג. לפי הגליון האחרון של ה- National Geographic גובה הר האוורסט 8850 מטר (כלומר, ההר גבה בשני מטר מאז שכתבו את האנציקלופדיה העברית). |
|
||||
|
||||
ואולי פני הים התנמכו בשני מטר מאז? |
|
||||
|
||||
לא ראיתי את התגובה שכתבת למ. שרון, אבל אם היא הייתה ''מוצמדת'' להודעתו של שרון שנמחקה, אז ההסרה שלה נעשתה בשל סיבות טכניות (כש''תגובת האם'' מוסרת, יורד איתה לטמיון כל הפתיל שצמח ממנה, כפי שיודע כל מי שביקר פעם בעל כורחו ב''אי השדים''), ולא בשל סיבות תוכניות. |
|
||||
|
||||
היינו קוראים להם (לא לבלבל עם נושאים שנואים). |
|
||||
|
||||
אבל היו גם נוסעים שנואים, לא? אלו ששכ"ג תמיד היה נותן להם (אף פעם לא הבנתי למה) לאסוף קש. |
|
||||
|
||||
כבר תהית פעם לגבי איסוף הקש, ושכ"ג אפילו הגיב לך: תגובה 102036 |
|
||||
|
||||
נו התכוונתי שאף פעם לא הבנתי עד ששכ"ג הסביר לי. או לפחות אני חושב שלזה התכוונתי. רגע מה קרה, אסור כבר להעלות זכרונות?2 או כמו שאמרה הקשישה שבאה להתלונן על האונס: "תמיד נעים להיזכר" (ובמיוחד באותן פעמים בהן "שכ"ג אפילו הגיב לי"). _____________ 1 שרו בני העשרה ודוק של נוסטלגיה כיסה את עיניהם", ציטוט מהזיכרון מתוך ביקורת של ג. אביבי על הופעה של "כנסית השכל" מלפני כמה שנים. 2 שאל ההמ"ה ודוק של נוסטלגיה כיסה את עיניו. |
|
||||
|
||||
תגובה 139852 של שרון היתה למעשה לא סתם "תגובה" אלא מאמר ארוך ובו הפניות לעוד מאמרים, ולכן העלתה קצפם של העורכים. היא הוסרה ביחד עם הפתיל שבעקבותיה למשך, אזא"מ, מספר שעות עד יממה, לכל היותר, והוחזרה ללא הפתיל. לא שהיו בו, בפתיל הזה, תובנות שעמדו להחכים את המין האנושי באופן שישנה את עתידו, אבל התהליך היה חריג (נראה לי) ביחס לנהוג כאן בד"כ. אין דבר. |
|
||||
|
||||
התגובה לא הוחזרה, אלא נכתבה מחדש ע''י שרון, בצורה מקוצרת וקבילה יותר. |
|
||||
|
||||
בילינסקי, איני יכול להתאפק, הגם שהדבר אולי גרוע מבחינתי האישית בזיקה למערכת האייל, אך האמן לי, תגובתי כאן אינה אישית ואינה מתיחסת למערכת כזאת או אחרת. הרי לפניך הליברטריאניזם כולו על רגל אחת: המלחמה במגמה להגביל ייצור מועיל ואת קצב היצור של תוצרים מועילים, בשם הגבלות שרירותיות -הגבלות המנומקות תמיד באופן המצלצל לאוזן הגיוני (ולמעשה - צדקתני, תוך רטוריקה ריקה ברוב המיקרים הרלונטיים) , השתתת הגבלות שהינם המארה הקשה ביותר המרחפת על האנושות. מי שגדל והתחנך בארץ הזו ונימנה על המעמד הבינוני עליון, הרי שברור לו, הוא חש בכל מאודו שיש להגביל יצרנות מעולה המיוצרת בקצב מהיר. הוא ינמק זאת בתירוצים שונים לעצמו ולאחרים: יתרונות לא הוגנים; אינפלצייה של תוצרים ופיחות ערך; לעיתים אף, נוכח תחושתו הסתומה, אך המציקה והמענה ש"חייבים להגביל קצב הייצור של דברים נהדרים המיוצרים בשפע מהמם" הוא יטה להכחיש את הברור לעין כל - שמדובר בדברים בעלי איכות של מצויינות - ויטה להציגם כחסרי ערך, ואת האקט היצרני הוא יציג כפתולוגיה כלשהי או סוג של כפייתיות תוך היפוך משמעות. זוהי מארת המדינה וכלכתה הקורסת, בילינסקי, הכלכלה שצמחה מאז 73 בקצב שנתי ממוצע של 1.3 אחוז. ועל זה צמחנו, את זה ינקנו, מזאת רובנו מושפעים שלא במודע אך באופן גורף, וזה מקור תחושתנו הסתומה שננסה לנמקה ולתרצה בכל דרך אפשרית המהדהדת רציונלית, תוך נברנות ודקדקנות-יתר וצדקתנות מגנה. |
|
||||
|
||||
ומי שמתעצל לקנות לעצמו דומיין, במה הוא מנמק? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בקצרה אם תוכל להסביר מיכאל מה זה המושג ליברטריאניזם מה מקורו. ואכן, יזמות היא כח מניע בכלכלה, והיפוכה, הפרזיטיות, הינה כח חיכוך, מתנגד. |
|
||||
|
||||
בקשותיכם ''החוזרות והנשנות'' הן קשקוש, מאחר ויש לכם האפשרות למחוק את ההודעות שלא מוצאות חן בעיניכם. אם יופי הנפש שלכם לא מתיר לכם להפעיל שיקולי עריכה, אל תצפו ממר שרון או כל אחד אחר, להיענות לבקשות המשונות האלה. כמו כן, לא ברור למה ההודעה שלך, שהיא מערכתית בעליל, לא מופיעה בצבע חום. לא פלא שקוראים מתבלבלים בין הודעות מערכת להודעות של חברי המערכת. |
|
||||
|
||||
תגובה 105842 |
|
||||
|
||||
ולו רק למען ההקשר הגלובלי, יש להזכיר אולי עוד מדינה אחת הקשורה למהלך העניינים הזה עוד משנות השישים המוקדמות. מדינה שתמכה בסדאם כשהשתלט על עיראק והרג את מנהיגה עבדול קסאם, וסיפקה לו את שמות מנהיגי האופוזיציה על מנת שיוכל לחסלם. מדינה אשר תמכה בעיראק כשפלשה לאיראן, והטילה וטו על הגינוי לפלישה במועצת הביטחון. מדינה אשר הורידה מייד את עיראק מרשימת המדינות התומכות בטרור וסיפקה נשק למישטרו (עם כי, למען ההגינות, גם לאיראנים, דרך ישראל). מדינה אשר עודדה הפיכה כורדית כנגד עיראק בשנות השבעים לבקשת משטר השאה באיראן, וזנחה אותם לאנחות (ולטבח של אלפים) לאחר שסדאם הגיע להסכם עם השאה, בהסבירה כי ''אין לבלבל משימות חשאיות עם עבודה מסיונרית''. שידור חוזר אפשר היה לראות לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. אז אפשר בהחלט לדבר על מדינות טרור ועל סכנה גלובלית, ועל שאיפה לצדק ודמוקרטיה וחרות ואחווה. אבל מן הראוי לשים את הדברים בהקשר המתאים. |
|
||||
|
||||
הרשה לי לחדד מעט נקודה זאת. בסוף ימי הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר (1976-1980) נעשתה פשלה קשה בנושא איראן, כאשר הממשל ישב בחיבוק ידיים נוכח השתלטות חומייני על איראן והפיכתה לפונדמנטליסטית ומעודדת טרור. נשיא מוסרני בעל גוון קוויקרי זה פעל בניגוד למדיניות החוץ האקטיבית הקודמת של ארה"ב משנות ה-40 ועד שנות ה-70בהכניסו גוון בדלני הזכור מעט בהיסטוריה האמריקנית בשנות ה-20 וכן מצד חוגים שונים, חלקם אנטישמיים ופציפיסטים (כגון הנרי פורד ה-II ) ערב מלחמת העולם השנייה. גוון בדלני זה הומתק מעט ברוח השגב המוסרני בעל הזיקה לפרס נובל לשלום, בתיווך במגעי מצרים-ישראל והשכנת השלום, מהלך שהינו בפרטיו בעיקר פרי מוחו של משה דיין (וכמובן מנחם בגין ואנואר סאדאת) קרטר: קווים לדמותו באתר אמריקני נילהב בנוסף, כתוצאת-מה ממחדלי ארה"ב החל גם משבר במחירי הנפט והעלאתם הנוסקת, וזאת בנוסף למדיניות כלכלית בעייתית שחוללה האטה במשק האמריקני. רונלד רייגן הרפובליקני שנבחר לנשיא ב-1980 הביא איתו רוח חדשה למדיניות החוץ וערכיות חדשה לבית, במסגרתה יזם גם מדיניות כלכלית שחילצה המשק האמריקני ממשבר והביאה לתנופת פריחה ויזמות וגידול שנתי משמעותי בת.מ.ג. הנמשך עד ימינו. במסגרת מדיניות חוץ אקטיבית זאת וכניסיון להחזיר לקדמות את תוצרי הפשלה של קרטר בנושא איראן, למזער את מימדי הפונדמנטליזם, תמך הממשל בעיראק בעלת המיליטנטיות החילונית (של הבעת' הפשיסטית) כגורם לוחמני כנגד איראן. אם זכור לכם, הרי לפני מספר ימים אוזכרה רדיפתם של אנשי דת בעיראק תחת סאדאם, וניפתחו מיסגדים לתפילה מחדש בבגדד. מדיניות זאת היתה אולי נכונה בזמנה, הן בהסגת ותחום הפונדמנטליזם האיראני, והן בכך ששתי מדינות טוטליטריות הקיזו זה את דמו של זה שנים ארוכות במקום "לעשות צרות" במישור הבין ערבי. ברם, תמיכה זמנית זאת "עלתה לראשו של סאדם" כמו שאומרים, והבעת' החל לטפח תקוות מגלומניות. |
|
||||
|
||||
"העלאתם הנוסקת"? ומשהו ענייני - אין קו עקבי שנמתח ממדיניותו הכלכלית של רייגן ועד ימינו, ודאי לא בכל הנוגע לגידול בתמ"ג. שכן, בין שנות השמונים ועד היום קרו מאורעות שאין להם שום קשר למדיניותו הכלכלית של רייגן - ביניהם קריסת השווקים במזרח אסיה, התפתחות אדירה בשוק הטכנולוגיה, התנפחות הבועה הבורסאית ולאחר מכן התפוצצותה. |
|
||||
|
||||
ברקת, הרי אתה יודע שאתה מטעה את קוראיך. הצמיחה השנתית בת.ל.ג האמריקני נמשכה שנים ארוכות, חרף משברים בשווקים אחרים. זאת כתוצאה מגישה מוטית דה-רגולציה, וכתוצאה מהחזרת דגשים כלפי גישה מישקית ניאו-ליברלית הנשענת באספקטים רבים על גישתו הקלאסית של אדם סמית, שהובלטה על ידי אנשי אסכולת שיקגו כגון חתן פרס נובל הייק, וחתן פרס נובל מילטון פרידמן. הייתי בארה"ב בשנתיים האחרונות של ממשל קרטר והייתי בין אלה שראו הנחיצות בשינוי, בכמה עבודות ליברטריאניות שכתבתי אז, בהם ציטטתי בהרחבה הוגים ליברטריאנים אלה וקידמתי מושגים חדשים, עבודות חדשניות אך כיום כבר קנוניות, כגון ? Will America green again |
|
||||
|
||||
1. אשמח אם תפנה אלי בלשון נקבה, מה שישקף יותר את המציאות. 2. לעניין המציאות - דיברת על התקופה שמאז שלטון רייגן ועד ימינו. קרטר משל *לפני* רייגן. אחרי רייגן ובוש נבחר קלינטון, והוא ודאי לא נקט גישה ניאו-ליברלית, נהפוכו. לכל אותם מאורעות בשווקים הפיננסיים שאין להם קשר ישיר לזהות הנשיא, לא התייחסת. |
|
||||
|
||||
נהפוך הוא? עוד מעט בטח תגיד גם שצריך לומר "בית ספר" ולא "ביצפר", וש"לבלוס" אין פירושו לאכול כמו חזיר. פטל, תתעדכן. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי מדובר בצורה תקנית, אבל לא בדקתי את זה. |
|
||||
|
||||
ברקת, אתה טועה. ה"דרך השלישית" למשל חדורה השפעות של הניאו-ליברליזם, שאין להתעלם מהאפקטיביות המישקית שלו, תוך ניסיונות אינטגרציה עם יסודות שעברו גלגול צורה של הסוציאל דמוקרטיה הוותיקה. באנגלייה ה"דרך השלישית" הינה בעצם תגובה תוך רפורמיזם והטמעה של גישתה של "גברת הברזל" מרגרט תאצ'ר שדמתה מאד לזה של רונלד רייגן - שחולל מהפך ניאו-ליברלי בארה"ב. טוני בלייר בוודאי שלא התעלם מהישגי הכלכלה התאצ'ריאנית שהזניקה באחת את כלכלתה של בריטניה, ממדינה בה הת.ל.ג. צנח בהדרגה מאז הלייבור הקשיח של קלמנט אטלי לרמת הת.מ.ג של ספרד. ברם, הוא מדבר גם על בעיותיו המוספות של התאצ'ריזם, כגון האגואיזם-הלא אחראי המזניח סקטורים חלשים, הזנחת ואי פיתוח החינוך והכשרה למיומנויות של ההמונים וכד' - קונספציות שבזמן שהייתי באנגליה ב-96 בסוף שלטונו השמרני של ג'והן מייג'ור, גלשו גם לאדם הממוצע ברחוב, שלא לדבר על חוגי האינטליגנציה, בעקבות סדרת מאמרים מבריקים ומעמיקים של טוני בלייר ב"אינדפנדנט" שבישרו רוח חדשה, מאמרים אותם קראתי שם בשהייתי בת 7 החודשים בדרום אנגלייה ב-96 והתלהבתי למדי. גם נגיד הפד אלאן גרינשפן שהימשיך לכהן גם בתקופת קלינטון והשפיע מאד על הכלכלה בגישותיו ובמדיניותו הפיסקלית, הינו לא רק ניאו-ליברל, אלא אף תלמיד של איין ראנד (שבארץ הפכו את דמותה בשנות ה-70 לקוריוז רומנטי עתיר קיטש של גיל ההתבגרות, מטעמים של שימור ההגמונייה במחשבה החברתית/כלכלית של הזרם המרכזי-סוציאליסטי). הערה המתייחסת להקשר הישראלי: ועקב מוטות ונחשלות רעיונית זאת באיצלה של הגיון מפוקח ונאור, כך אנחנו גם ניראים: מדינה בעלת כלכלה מפגרת יחסית וריכוזית למדי, כשהסקטור ה"חופשי" או ה"מופרט" נשלט למעשה על ידי חוג מצומצם הסמוך לצינורות השילטון, וזאת תוך פערי ההכנסה בין העשירונים העליונים והתחתונים הגדולים בעולם המערבי. שחיתות ביורוקרטית ושילטונית עצימה. מערכת חינוך ירודה שבירודות, כשחינוך סביר ניתן רק למיעוט אליטיסטי, תוך תת-מיצוי משאבי אנוש עצים; ומערכת צבאית וביטחונית ענקית הבולעת כ-45 מליארד דולר מהתקציב ויותר - כולל בפריפריות שלה, אך חדורה ביורוקטיזציה מסורבלת ובעלת אפקטיביות מערכתית וצבאית שנויות במחלוקת, כפי שגורס למשל הוגה הדעות הצבאי והמומחה בעל השם הבין-לאומי לנושאי בטחון-לאומי (המלמד גם באוניברסיטה העיברית) פרופ' ואן קרפלד וכן גורסים ניתוחים בנושא של אחרים; ות.ל.ג. *אפקטיבי* לגולגולת בסביבות 7000 דולר (חרף המספר הרישמי של 17,000 דולר, ערך המטעה משום שהמחירים בארץ גבוהים יותר מפי 2 בממוצע מאשר במערב אירופה וארה"ב, אף שהמשכורות נמוכות יותר. ונחזור לניאו-ליברליזם: בספרה של Ayn Rand : Capitalism: The unknown Ideal משנת 67 מופיעים המאמרים הבאים של אלאן גרינשפאן:Antitrust להלן מובא קישור לספר בו תוכלו להציץ לתוכו (בקישור look inside משמאל), ולקרוא פרק מצויין מתוכו.Gold and economic freedom The assault on integrity יש להבין כי תומכי הסוציאל דמוקרטיה בגירסתה הקשיחה נוהגים כבר מזה שנים, להדביק לגישות הליברטריאניות את הביטוי "מיושנות" (בבחינת חזרה מילה במילה על גישת כלכלת השוק חסרת ההתערבות הציבורית של אדם סמית וביטול "ההישגים" הסוציאלים הקינסיאניים, כשבגרסתם המודרנית מונפים המושגים של "סולידריות ואחריות חברתית"). וזאת מתוך התעלמות מכוונת דווקא מהמהפכניות שבניאו-ליברליזם והליברטריאניזם, וגם מרוח החופש - לעיתים בעלת הגוון האנרכיסטי מעט ברוח Walden , המוצאת לראשונה אי פעם, אפשרות יישום מעשי ולא אוטופיסטי. בכך הם מטעים ביודעין, כנראה מתוך חשש מוצדק משהו שעדיין אין להם כלים להתמודד עם המושגים החדשים והסוחפים הללו. |
|
||||
|
||||
כתבת "מערכת חינוך ירודה שבירודות, כשחינוף סביר ניתן רק למיעוט אליטיסטי". מיכאל, אני חייב לצטט את תגובתו האלמותית של סר האמפרי בנושא: "כשיש ממשלת עבודה, משרד החינוך טוען שבעזרת חינוך אינטגרטיבי כולל ניתן להרוס את שיטת המעמדות. בזמן ממשלת טורי שמרנית, אומר המשרד ששיטת חינוך כזו היא הזולה ביותר כדי לספק חינוך לכולם. לעבודה אנחנו מסבירים שחינוך סלקטיבי גורם לפירוד חברתי, ולשמרנים אנחנו מסבירים שזה יקר מדי. כך אנחנו שומרים על יחסים טובים עם ארגוני המורים ואנחנו מחנכים את ילדינו בבתי ספר פרטיים." |
|
||||
|
||||
איפה היה העולם בלי האנגלים? |
|
||||
|
||||
אם תרצה, תוכל לראות כאן פרגמטיקה במיטבה. אכן, איפוא היינו לולי הבריטים, ורוח האירוניה הנבונה, ההומור היבש המחנך לפרופורציה, האנדר-סטיטמנט המינורי בולם ההתלהמות ומשנע החשיבה המדודה והיסודית; והפרגמטיזם המאפשר לנוע קדימה בכמה ערוצים סימולטנית, בלי להשתהות לזקק עיקרון יחיד עד סופו בבחינת "ייקוב הדין את ההר". הלינק למטה מקשר לדיון יסודי, הגם שקצר יחסית, אודות: ליברטריאניזם ומתודולוגיה מערכתית-סימולטנית לקידום החינוך ונושאים חברתיים/כלכליים בכלל; ולתאורייה מטא-פוליטית אודות מחסום פער-הזמן הלא ניתן לגישור שברדיקליזם. ולפריסת מקצת בעייתיות "הדרך השלישית" - שאינה מהווה עדיין אינטגרציה לכידה וחדשנית בין גישות-יסוד. אלא היא מהווה למעשה שעטנז או מכלול-מעורב aggregate (ולא integration of elements, ראו ניתוח קל לקריאה חרף מורכבותו, בתת-הפרק האחרון של הספר "חלוקת קשב" אודות גישה אינטגרטיבית-מערכתית). זאת, על הכשלים שבשעטנז אקלקטי בו אין לקיחה בחשבון של ההשלכות הניזקיות של עקרון יסוד אחד במכלול המעורב, כלפי עקרון יסוד אחר. |
|
||||
|
||||
אני מחפש כבר זמן רב אחרי תמלילי הסדרה. בהנחה שציטוטיך הפזורים (כפנינים1) באייל אינם נשלפים מזכרונך (המעולה1), האם תוכל לספק לינק למקורם? 1 flattery will get me somewhere
|
|
||||
|
||||
לא מצאתי תמלילים, אבל הנה ציטוטים נבחרים: |
|
||||
|
||||
מקור הציטוטים (לא שיש לי) |
|
||||
|
||||
ואני הוא זה שלא יודע לשאול. |
|
||||
|
||||
כהרגלך, בנית תזה מקיפה ומסורבלת, שנשענת על צל-צלן של העובדות, ועד איין ראנד הגעת. ובאמת רציתי לשאול: איפה פרנק לויד רייט כשצריך אותו? הטענה כאילו "התמ"ג האמריקני נמצא בעלייה מאז ימי רייגן (הודות לרייגן!) מופרכת מכמה סיבות: 1. כפי שאפילו עיניך יכולות לראות, ממש כאן: התמ"ג האמריקני נמצא בעלייה מתמדת עוד משנת 1960, ללא כל קשר לזהות הנשיא. 2. בהמשך לאותו קו, לפני רייגן ואחריו היו נשיאים שפעלו במדיניות מנוגדת - והנה זה פלא, התמ"ג המשיך לעלות! שתי כהונות של קלינטון, והוא המשיך לעלות. הסחה יפה עשית כשקישרת את קלינטון ל"דרך השלישית", ומייד עברת לדון בדרכו של בלייר. הקישור הזה עוד פחות רלוונטי מזהותי הג'נדרית - שכן, למרות שקלינטון משויך ל"דרך השלישית", בכל זאת הוא אמריקני. רוצה לומר, הוא התחיל מהקפיטליזם וזז צעד אחד לכיון מדיניות הרווחה (בניגוד לעמיתיו האירופיים שעשו צעד בכיוון ההפוך). 3. מדד נוסף למצב הכלכלה, מדד השווקים הפיננסיים, עלה וירד בהתאם להתנפחותה והצטמקותה של בועת ההיי-טק/אינטרנט, ובצמוד למצב השווקים בחו"ל. ניתן לראות זאת גם בדאו-ג'ונס וגם בנאסד"ק: ואכן, אלן גרינספאן אחראי במידה רבה לתנודות השוק בתקופת כהונתו. זה מפני שהוא הנגיד. |
|
||||
|
||||
את מעט מטריחה אותי עם המחשבון וכל זה, אך מה לא עושים בשביל להמחיש את ממשותם של עקרונות מסתברים מעליהם - או כפי שניסח זאת ג'פרסון: We hold these truths to be self-evident עקרונות המסתברים או מובנים מאליהם, בדומה מעט לכך שסכום הזויות במשולש תחת הגאומטריה האוקלידית הוא 180 מעלות. או יותר תואם, כשם שאת יכולה להסיק שאדם המתואר על ידי אנשים סבירים כאיש שמן שוקל יותר קילוגרמים מכזה המתואר על ידם כאיש רזה.מסתברים מאליהם איפוא, על פי השכל הישר של כל אדם סביר, (ואינך ניזקקת כאן לסוביקטיביזם אפיסטמי ופרשנויות חילופיות חסרות העדפה ביניהם). אך דומה לפעמים, שיש בארץ חמדת בעייה כלשהי עם הזן האנושי הנפוץ הזה -האדם בעל השכל הישר הסביר. ובכן, לא די לאמר שבכל שנה ערך הת.מ.ג. גבוה מזה שבקודמת לו. שכן אנו עוסקים כאן בהשוואות בין תקופות כהונה של נשיאים ובניתוח מגמות. ובנוסף אגב, מה לעשות, קיימת גם אינפלציה המורידה מהערך הריאלי של המטבע, כך שגם אם את רואה עלייה אבסולוטית הנראית בעין כלא-שולית (נניח 3 אחוז) משנה לשנה, הרי שבקיזוז עליית המחירים, תתכן עלייה מזערית, או אף ירידה ריאלית. דבר ראשון שיש לעשות הוא איפוא: לחשב את שיעור *הגידול הממוצע השנתי לכל ממשל (נשיא) בקיזוז האינפלציה* . (הערה: ניתן לחשב האינפלציה על פי הכפלה של ריבית דריבית, דהיינו על פי טור גיאומטרי - כש-2 אחוז למשל מקבל הערך 1.02 - לא מספיק לצרף - דהיינו לא חלה כאן אדיטיביות לינארית) זאת עבור הנשיאים קנדי, ג'והנסון (דמוקרטים), ניקסון, פורד (רפובליקנים), קרטר, תוך שימת לב מיוחדת (על מנת לבחון ההיפוטזה שהצבתי) לגידול השנתי הממוצע בתקופת רייגן, בהשוואה לזה של קרטר, קודמו. וכן תקופת קלינטון. בנוסף, ניתן "לנקות" מהחישוב לכל נשיא, את שנת כהונתו הראשונה (נניח), אותה אגדיר כ- תקופת חביון (עבור הנשיא החדש) ביחס לשינוי מגמות בכלכלה הלאומית latency period - דהיינו התקופה לפני ש*אפקט השינוי במדיניות הכלכלית* של הנשיא, או "האפקט הכלכלי של ממשל חדש" מתחיל להנביע תוצאות או תוצאים בכלכלה הלאומית, חיוביים או שליליים. תקופת החביון הכלכלית של כל נשיא מבטאת איפוא במידה גבוהה מגמות אינרציה (התמדה) מתקופת הנשיא הקודם. אז קדימה - |
|
||||
|
||||
אני רואה שעברנו מפילוסופיה מדינית לכלכלה פיסקלית. תצטרך לסלוח לי ולהמתין עם החישובים הללו עד לאחר החופשה. בוא אציג לך רק שאלה אחת - כיצד אתה מסביר את השגשוג הכלכלי בימי קלינטון, שגשוג שנרשם גם בקיזוז האינפלציה ותקופת החביון? |
|
||||
|
||||
מיכאל היקר, האם תוכל לשלול את האפשרות שתהליכים חברתיים בלתי ידועים לנו הובילו את העם האמריקאי לבחור לו את קרטר כנשיא, ושאותם תהליכים - שאינם נובעים מזהות הנשיא - הם שהובילו גם לתופעות הכלכליות שעליהן אתה כותב? |
|
||||
|
||||
בין שני הסברים אלטרנטיביים לתופעה את זה הפשוט ביותר והמסורבל פחות במבנהו. אתה מציע 2 או יותר משתנים תלויים - אופי הממשל הספציפי הוא אחד, והאחרים הם משתנים כלכליים (או וקטור שלהם). את אלה לפי הצעתך מסבירה קבוצת משתנים (בלתי תלויים) "בלתי ידועה" המשקפים, ניתן לשער, תהליך מרכזי כלשהו (כלומר נמצאים במתאם מובהקים זה עם זה, או באינטרקציה זה עם זה) או שאינם משקפים תהליך מרכזי כזה. הנקודה היא שהגורם המסביר אינו ידוע, כלומר במצב של היעדר אינפורמציה המועמדים האפשריים להיות הגורם הזה עשויים לבוא מבין קבוצה גדולה מאד של גורמים או משתנים אפשריים (יש כמובן דברים שיפסלו בוודאות להיות מועמדים סבירים כאלה, כגון כמות הקרנפים בספארי הלאומי ליד ניירובי). אך עם זאת, קבוצת המועמדים האפשריים נשארת עדיין גדולה מאד, ואולי בלתי חסומה (אין סופית). אם כך, אתה מציע למעשה מספר גדול מאד של משתנים או ישים המסבירים את התופעה או אתקבוצת התופעות אותה אתה רוצה להסביר. זאת בניגוד למספר קטן יחסית של גורמים מסבירים בהיפוטזה שלי. לכן, עקרון "תער אוקם" נותן העדפה חד משמעית לתאורייה שלי. וזאת כל זמן שאינך נותן פרוט ספציפי יותר, דהיינו מסתכן בהיפוטזה המכילה אינפורמציה ולא בכזו הריקה מאינפורמציה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
מגמות כלכליות מתפתחות לאורך מספר שנים. רמת הפעילות הכלכלית שנמדדת במהלך כהונתו של נשיא מסוים היא, לרוב, תוצאה של צעדי הממשל הקודם. כך למשל, הקיצוץ במיסים של בוש יורגש בארנקי האזרחים רק בעוד מספר שנים, על אף שהבורסה מגיבה לו כמעט מיידית. |
|
||||
|
||||
צעד כלכלי יכול להיות בעל השפעה מיידית - באמצעות *תיווך ההכרה (של הציבור), כשההכרה משפיעה מיידית על רמת הפעילות המישקית תוך חילול שינוי בדפוסי יזמות וצריכה*. כך, קיצוץ במיסים יוצר מיידית תפיסה של שחרור נכסים, ומשפיע מייד על ההערכה אודות שיעור הנכסים והערכים הזמינים. בנקודה זאת, החלק הרלוונטי ביותר בקישור (הראשון) המצורף הוא: הגורם של פסיכולוגיה כלכלית הינו חשוב למדי, הגם שבוודאי ש"הקהל אינו פראייר", דהיינו מתקיימת כאן במידה מוגבלת הנחת "האדם הכלכלי הרציונאלי" -זה שמגיב באופן הולם כלפי המציאות הממשית. מכל מקום, הגורם הפסיכולוגי חשוב למשל בכך, שהנחתך ברגע מסויים שהמטבע מגובה יותר מאשר הוא באמת, והמשק נמצא בעלייה, תרתום אצלך מוטיבציה ומשאבי אינטלקט ליזמות ויצור (התמורה שאני יכול לקבל עבור מאמצי היא בעלת ערך אמיתי, ולא משהוא נמוך בערכו האמיתי, כשערך זה עוד קטן והולך). כך עולה סך המוצרים בפועל עקב הגברת הפעילות המשקית, והגיבוי אכן עולה באופן ממשי, גם אם מלכתחילה הנחתך אודות גיבוי היתה מוטעית. זהו תהליך מחזק עצמו self reinforcing . לכך קרא הפילוסוף פהיינינגר "טעויות מועילות". כך למשל, בימי מודעי (85) נוצרה אוירה אופטימית ויזמית במשק, ועקב שילוב עם צעדים מוניטריים (אם זכרוני אינו מטעני), כולל צעד מוניטרי וירטואלי של הפיכת 100 שקלים ישנים לשקל אחד חדש - שהקנו תחושת יציבות, חזר הציבור לחסכון והשקעות. מאמצע שנות ה-80 ועד שנת 95 בערך גדל הת.מ.ג. בשיעור שנתי רב. כלכלה, פסיכולוגיה כלכלית, צמיחה ונסגנות http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... אשר לשאלה שהועלתה כאן אודות משק מלחמתי, הרי שכניסה למשק מלחמתי (כדוגמת ארה"ב ב- 1941 ) מקנה תחושה מיידית של העלאה תלולה של הפעילות היצרנית מצד כל אדם סביבך תוך *סינכרון ספונטני וסולידריות של מאמצים*. בעיקר, תוכל להניח אז שלא יטרפדו את מאמציך באופן לא צפוי, ואזי לא תשקיע משאבים רבים בהשמרות מפעילות מסכלת עויינת, הבאה על חשבון מאמץ עצים ורצוף מכוון-יצרנות. גורם זה ניתן לכנות "רמת האמון בש"פ מסונכרן" או The oordinative trust factor . כללית, גם הקטנת תחושת מאבקי סך 0 עוינים בקרב האוכלוסיה וגבור הרוח הספורטיבית תורמים לכך.http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... רוח הספורט מאספקט משקי: הלוגיקה של עוינות מול ספורטיביות ותחרותיות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואני חשבתי ש- 1000 לירות הן שקל ו- 10 שקלים הם שקל חדש. |
|
||||
|
||||
כל ההיסטוריה על רגל אחת |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמי שמעלה את הטענה, ומציג את דרך החישוב, חובת ההוכחה חלה עליך ולא על ברקת. להזכירך, פעם שעברה שהעלית טענה דומה1 באותה נחרצות, ישב מישהו2 ועשה את החשבון וקיבל תוצאות שונות לחלוטין מהתוצאות שצפית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ראה רשימתי כאן ''על הטעיות בעזרת נתונים'' הנותנת תמונה כוללת כיצד ניתוחים עשויים להיות לעיתים מגמתיים, ולהטות התוצאות לכוון הרצוי. |
|
||||
|
||||
האלו? "Current Dollars", כתוב שם. יעני, החישוב הוא כבר אחרי התייחסות לאינפלציה. |
|
||||
|
||||
בהקשר הדיון הכלכלי שהתפתח אודות קריאת נתונים ומגמות צמיחה או נסיגה, מובא כאן דיון בניתוח נתונים של חשבונאות לאומית (העוסקת בנתונים ובניתוחים בדומה לאלה של צמיחת התוצר בארה"ב תחת הנשיא רייגן בהשוואה לתקופת קרטר, או הצמיחה משנת 1960 ). מוצגות כאן הטעיות אפשריות שונות בניתוח נתונים והצגת מגמות. הביקורת, שאני מביא כאן פריסה כוללת ואינטגרטיבית שלה, מזהה בסיס (על פי הלוגיקה של העניין) או לפחות את אחד הבסיסים לשיטות הצגת וניתוח נתונים היוצרים רושם של צמיחה כלכלית תלולה כשהמציאות אפורה הרבה יותר. מוכר המקרה של פרסומים סוביטיים שהיציגו לצרכי פנים ולעיני העולם נתוני צמיחה מדהימים, כאלה שהחרידו מעט את האמריקנים בתקופת המלחמה הקרה ואחריה והביאו לתקציבי הגנה ענקיים. כך, ניתן היה לזהות דפוס או דפוסים כלליים של הטעייה, ארטיפקט המתקבל מנתוני צמיחה עבור סקטורים משקיים או כלכלות לאומיות המתחילים להתפתח מבסיס-0 . ניתן לכנות אפקט (או ארטיפקט) זה "הטעיית (או אפקט) בסיס נקודת ה-0 " The zero-point baseline fallacy ניתן אגב לטעון שאין כאן ממש ארטיפקט, שכן אכן יש גידול ממשי בפועל בעשרות אחוזים, אך זהו עניין סמנטי.העניין הוא בדיוק בכך שתהליכי פיתוח מנקודת ה-0 בגורם יצור או בסקטור מסויים, מייצרים בהכרח גידול של עשרות אחוזים עבור כל תנודה קטנה למעלה - קטנה למשל ביחס למאגר המשאבים הכללי, או ביחס למעטפת מישקית מקיפה, שמערכת בסיס נקודת ה-0 כלולה בה או נמצאת באינטראקציות איתה. לעיתים, מתוך המגמה להציג נתוני צמיחה מרשימים, ילקחו הנתונים עבור תת-מערכת מסויימת שמתקיים עבורה מצב בסיס נקודת ה-0 , תוך הצגתה בבחינת מערכת מבודדת במנותק מהקשרים משקיים רחבים יותר. - אפקט בסיס נקודת ה-0 - להלן המאמר נשוא הביקורת. הנושא הנוגע לעניננו מתחיל להיות רלוונטי יותר עם הופעת הטבלה, הצגת הנתונים, הניתוח והמסקנות שמסיק הכותב. - פרוט מספר ההטעיות. - דיון כולל בסוג ההטעיות ובעצם הגישה: מעבר החומק משימת הלב ממשמעות אחת לאחרת (דהיינו השענות על "נקודות עוורון" של הקשב, או עיצום מרחבי עוורון כאלה) ועוד. ניתן להתחיל את הקריאה מסעיף 4 המתייחס להצגת נתון מרכזי בניתוח. כבר קודם לכן (ראו הקישור הראשון) הוצבע על כך שערך יחסית גבוה זה הינו ארטיפקט, דהיינו תוצאה מלאכותית של גידול רב אחוזים (נאמר, לתקופת צמיחה של 5 שנים), ארטיפקט הנובע ממצב התחלתי של נקודת-0 . המאמר נשוא הביקורת הוא למעשה תגובה למאמר אודות כשליו ההיסטוריים של הזרם המרכזי בציונות. ניתן להעלות גם כאן כמה נקודות בנושא המתודולוגיה של הצגת נתונים. כך, אחד המשתתפים, גרס : "אין נתונים וניתוחם, ולכן חסר ביסוס." זאת למרות שהובאו מספר נתונים רלוונטיים ועובדות היסטוריות רבות בעלות אספקט כלכלי רלוונטי. יש כאן נקודה מאלפת, הקשורה בכך שאלה לא ניתפסו כביסוס מספק. נוכח אמירה גורפת מסוג זה, יש להצביע על כך שסוג הטענה הספציפית הנטענת (והקשרה) קובעים את אופי ומבנה הנתונים שנועדו לתמוך בה: למשל: אם תצביע על כך, שהתוצר הגולמי האמריקני עולה על הישראלי, אינך חייב להביא את ערכי שני התוצרים. הדבר הרי ידוע לכל אדם סביר. אם בהקשר אמירה כזו כן תביא ערכים (הישראלי כ-110 מליארד דולר בשנת 2001 , האמריקני - בסביבות 6000 מליארד דולר) הרי שהדבר מהווה עודפות אינפורמטיבית - דהיינו אי הוספת אינפורמציה, ולכן למעשה הוא בבחינת גימיק (העשוי גם להתפרש ככזה) המעניק כביכול לדבריך בהקשר הכולל משקל יתר של "אמירה רצינית". במקביל לכך, אם אתה אומר בעלמא שהאמריקני הממוצע חי ברמת חיים גבוהה מזו של הישראלי, גם אז אינך בהכרח חייב להביא את נתוני התוצר לנפש. הדבר הרי ידוע לכל אדם סביר. אבל אם טענתך ספציפית וכיוונית יותר, דהיינו אם תצביע על כך שרמת החיים, או ספציפית, יכולת הקנייה של הדני הממוצע עולה פי 2 ויותר על זה של הישראלי (בהקשר בו אתה טוען למשל שהקביעה אודות רמת חיים ישראלית הדומה לזו של מערב אירופה היא מיתוס) אזי רצוי כבר להביא ערכים - כ-17 אלף דולר תוצר לנפש בישראל, וכ-32 אלף תוצר לנפש בדנמרק. אם ברצונך להוסיף ולחדד יותר את הנקודה (דהיינו שמדובר במיתוס הרחוק מהמציאות), ראוי אולי להוסיף כאן נתונים נוספים או סדרי גודל, להדגמת העובדה שגם ערך זה מטעה, שכן הדולר קונה בישראל כ-70 אחוז ממה שהוא קונה בדנמרק (היקרה יחסית), ובסביבות 50 אחוז ממה שהוא קונה באנגליה עבור סל קניות ממוצע (ולכן ניתן בהקשר זה לדבר על משהו בדומה ל "תוצר אפקטיבי לנפש" שבישראל לאומדני הינו בסביבות 9000 דולר לשנה). תלוי אם כן מהי הטענה הספציפית שאתה טוען. לעיתים, ניפנוף בנתונים, ועוד בערכים בדרגת רזולוציה גבוהה (למשל לא הערך 8000 אלא 7981 ), עשוי להוות גימיק שרלטני בלבד, שנועד להמם או לקפד את היריב בדיון או לויכוח. אם כן, מה שחשוב לצורך הצגת נתונים היא הטענה הספציפית שאתה רוצה לבדוק והקשרה. כך, לפי הקשר הטענה, מספיק לעיתים עבור המספר 4.88363 להביא הערך 4.88 , לעיתים ניתן לעגל ל - 4.9 או אפילו ל-5 - כשלא נידרשת בהקשר הטענה המסויימת "רזולוציה רבה". המאמר שהביא לפולמוס: כשליו ההיסטוריים של הזרם המרכזי בציונות המאמר בצרוף לניספחים בעקבות דיון שהתפתח |
|
||||
|
||||
היא שיטה של מר שרון מזה זמן פיתוח שיטות מניפולטיביות היא לחמו. כנראה שבזמנו בפקולטה לבילבולים למדו שמחקר אמין זה לא אתי ויצירת אקלים פסיכופטי ומחקר לא אמין זה לא אתי ופסיכופטי גם כן. בקיצור הרבה מניפולציות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש פקולטה לבילבולים? איפה נרשמים? ועוד לא הבנתי מי זאת אתי, בת זוגו של הפסיכופטי מן השיר "אתי ופסיכופטי גם כן". (האם הפסיכופטי הוא במקרה מי שכתב ידו מנותח בפורום תפוזתגובה 142620) מי? מה? מו? (או כמאמר הפרפראזה על הסטיבי: אסתר מי? אסתר who? אסתר דיי) |
|
||||
|
||||
אין בהקשר הדיון הנוכחי רלוונטיות רבה. |
|
||||
|
||||
מהי פשרה של הנהירה העצומה כיום בעיראק אחר הפונדמנטליזם הדתי, כפי שהתבטאה בהפגנת הרבבות בעיראק אתמול בניצוח אנשי דת - דבר שיהיה על האמריקנים להתמודד איתו כבעייה מרכזית בעיראק ובעולם הערבי בכלל - ואולי באופן יצירתי יותר מאשר באלג'יר, דהיינו באמצעות השלטת גנרלים בעלי אוריינטציה חילונית (דבר שניתן לראות בו בהיבטים רבים את "המודל התורכי החילוני-צבאי" ברוח החילוניות האזרחית שהישליט אטטורק "אבי האומה התורכית" בתורכיה). בניתוחי במאמר מדצמבר 99 המובא למעלה, כתבתי אודות [חפאז] אסאד [מיישם גישת מפלגת הבעת' החילונית/פשיסטית ששלטה בסוריה ועיראק למעלה מ-30 שנה] דברים המומחשים היטב במה שאנו רואים כרגע בעיראק ואני מצטט: - הפנטיות הלא הכרחית בטבח האחים המוסלמים בשלב מוקדם, בשם השנאה לכל דת באשר היא, היה אולי הקטליזטור, בבחינת "אלה פני השלטון החילוני" - להתעוררות הפונדמנטליזם המוסלמי הסוחף כיום. גם לא הופתעתי כלל מגישתו של בשאר אסאד שרבים תלו בו תקוות לחילול רוח ליברלית וסובלנית, בפרט שהאיש התחנך בבריטניה, ובעל נוהגים מערביים המשולבים היטב לזמננו, כגון שימוש אישי נירחב באינטרנט (ואולי הוא קורא כרגע את הדיון הזה ב"אייל" מי יודע, שכן קיבלתי בזמנו בשנת 2000 מספר דוא"לים באנגלית מאדם בניק בעל הידהוד צרפתי, שצילצל נבון מאד ומאופק, ובעל נימה אריסטוקרטית אדישה ואישית משהו, שרימז לנושאים מדיניים בעניין הסורי ולכורח הבלתי נמנע "למען ההיגיון או הצדק" בהחזרת הטריטוריה בגולן כולה. ואף עניתי לו בנימוס ראוי, פעם או פעמיים. יתכן שאישים ערביים-ישראלים המקורבים לבעת' ושביקרו בסוריה, יידעו אותו אישית, למאמר מהפכני זה שלא היה לחלוטין חסר השפעה ויישום בזמנו בהקשר קובעי המדיניות כאן, כגון ברק). אכן, לא הופתעתי מהגישה האנטישמית והלוחמנית של בשאר כפי שניתגלתה לראשונה עם ביקור האפיפיור בסוריה ובגולן הסורי בסביבות פברואר 2000 , ונימשכה, אמנם בזהירות לאחר מכן, חרף האינטגרציה המערבית שלו, שכן כך כתבתי במאמרי: "ואיזו הכשרה אידאולוגית ולקראת אילו משימות הוכוונו עמו, הגרעין הנבחר בקרב מפלגת הבעת' ויורשיו". כך, ניכורם של ההמונים בעיראק לבעת' העיראקית כפי שהתבטא הן בביזת מוסדות השילטון, והן באיזכור כוהני דת עיראקים את רדיפתם על ידי הבעת' עם השיחרור (חרף עמדתם האמביוולנטית כלפי הכיבוש האמריקני: מחד - משחרים מעול רודפי הדת. אך מאידך גם - "השטן הגדול" הצלבני כנגד האיסלאם, גישה שהודגשה בפרט על ידי בין לאדן, בפרט במסרים ב"אל-ג'זירה" בשנה האחרונה ), ניכור זה הועצם בשל העובדה שחמולת אל-תכריתי איישה את רוב המשרות המרכזיות במדינה למעלה מ-30 שנה. התכריתיזם העיראקי: עם בחנק אליטה ריכוזית (ראה/אי הקטע באנגלית ממכתב ששלחתי למכרה באירופה) המאמר בגירסא יותר מאירת עיניים. |
|
||||
|
||||
תגובה 141263 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הביזה והמכות - האליטה השילטונית חוטפת וההמון שנושל ממרחב הכוח והכלכלה בוזז |
|
||||
|
||||
אנחנו צריכים להודות להיטלר על הקמת מדינת ישראל, שהרי השואה זירזה את תהליך הקמת המדינה. |
|
||||
|
||||
תמונה כזו פורסמה על ידי אמן ישראלי באינטרנט איפושהו - היטלר מופיע כ''אבי התנועה הציונית'', נגד היוצר הוגשה תלונה במשטרה על פגיעה ברגשות הציבור אא''ט. לצערי איבדתי את הקישור. |
|
||||
|
||||
היהודי-בריטי האנטי ציוני ג'ורג' סטיינר (ראו קישור באמאזון) אודות אנשי המוסד הלוכדים את אדוף היטלר הזקן במסתורו בדרום אמריקה. שאר הספר הוא נאום ארוך מאד של היטלר בפני אנשי המוסד. הוא אומר להם שתודות לו קמה מדינת ישראל, רעיון טוהר הגזע הינו רעיון יהודי עתיק יומין, והוא היה רק תלמיד נאמן וכיוצא בזה. הספר הוא מבריק וחזק, וסביר שמפאת תכניו החתרניים לא תורגם לעיברית וראו עוד קישור לרשימה (במסגרת דיון חשוב וחלוצי באוריינטציית רצח העם הערבית-פלשתינית) המתייחסת לספר חשוב של סטיינר, "שפה ושתיקה" אודות קודים לשוניים המסווים את הבלתי-קביל קיצונית, כדוגמת לשון הג'נוסייד הנאצית. |
|
||||
|
||||
אופס, התכוונתי להגיב כאן. כנראה שעקבתי אחרי הקישור. תגובה 141266 |
|
||||
|
||||
מאמר בשם זה מאת יוסי גורביץ על הספר של סטיינר התפרסם ב"האייל הקורא": דיון 204 |
|
||||
|
||||
התמונה: |
|
||||
|
||||
הקונגרס הציוני הראשון נערך בשנת 1897, כשהיטלר היה בן 8. לעומת זאת, הרבה היסטוריונים מסכימים שיש להיטלר תרומה נכבדת ואולי מכרעת להקמת המדינה, כך ש"אבי מדינת ישראל" הוא תואר ראוי יותר. |
|
||||
|
||||
היום יומולדת. היטלר נולד בערב ה-20 באפריל לפני 114 שנה. ומכאן לתגובה של גילית:תגובה 114788 |
|
||||
|
||||
לא צריך להודות לא להיטלר ולא לבן לאדן. שניהם נבלות, ובהמעטה. ישנו פסוק מהמקורות על אחד התנאים שראה גולגולת צפה בנהר. אמר לה: על דעטפת עטיפוך וסוף מטיפייך יטופון (לא בטוח שהצטוט באמרמית מדוייק). כלומר: קבלת את עונשך על זה שחטאת. זה שרצח אותך היה שליחו של האל לצורך הענשתך אך גם הוא עצמו רוצח פושע שראוי לעונש בגלל מעשהו, והאל ימצא את הדרך והשליח המתאים להענישו. |
|
||||
|
||||
אמר לגולגולת: "על דאטפת אטפוך". |
|
||||
|
||||
בסוף היום גם סביר מאוד שלא ימצא התנאי הראשוני ליציאה למלחמה. נשק להשמדה המונית. מה שכן ימצא הוא שרידים מסוף שנות השמונים לצבא העיראקי הגדול שחומש בידי המערב למלחמה בפונדמנטליזים האיראני.ובין השרידים הללו גם את מה שמכונה עתה נשק להשמדה המונית. את הקשר לטרור העולמי מצאו כבר בדמותו של טרוריסט פלסטני בדימוס אתמול. עיראק נבחרה כמטרה כי היא היתה חלשה, ויותר מכל כי היא עשירה מספיק בשביל לממן את שיקומה, שלא כמו אפגניסטאן. מן הבחינה הזו המלחמה על שלטון יציב בעיראק רק עתה החלה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שסימנים לפיתוח נשק להשמדה המונית אכן יתגלו בעיראק ועל כולנו להזדיין בסבלנות. אבל גם אם לא יימצא ממש נשק מוכן להפעלה, עדיין אני רואה בדבריך השתקפות של תמימות וחוסר הבנה של הסכנה שבעיראק כשמשטרו של סאדם חוסיין בראשה. נניח שמתגלית מעבדה לפתוח נשק ביולוגי, כפי שאכן התגלתה, אך אין בה חומר פעיל כלל, מה זה אומר ? כפי שאני מבין זאת, העיראקים עסקו בפיתוח כזה במלוא המרץ אך לנוכח הלחץ ופעילות הפקחים שהחלה (על כולנו לזכור) רק בצל האיום של האמריקאים, ולא הייתה יוצאת לפועל כלל ללא האיום הזה, ניקו את כל השטח והסתירו את החומר או שהעבירוהו לידידתם סוריה. אכן, אחת ההפתעות במלחמה זו היא שנשק כימי מבצעי כמו זה שהעיראקים השתמשו בו בפועל במלחמותיהם הקודמות כנראה לא היה, והעיראקים שהיו להם המון חודשים עוד לפני שהחלו הפקחים בעבודתם, פשוט חיסלו את המלאים או שהעבירום לסוריה. לכן הפחד אצלנו וגם פחדם של האמריקאים שהעיראקים ישתמשו בנשק כזה, כאשר "גבו של סאדם חוסיין יידחק לקיר" נבע מחוסר ידע, ולא היה במקומו. אך אין זה אומר שלא הייתה סכנה לעתיד. הרי כולנו יודעים איך השכיל סאדם חוסיין ברוב ערמתו להפסיק את הפיקוח ששרר אחרי מלחמת המפרץ, ורק איום (בפרוש לא איום עמום, שלדעתי הוא חסר ערך, אלא איום ממשי ששניו גם התגלו לבסוף), הצליח להחזיר את משטר הפיקוח. בהכירנו את סאדם חוסיין על פי עברו, ביודענו שהתנפל בעבר על איראן ואחר כך כבש את כווית, ביודענו שהאיש היה חסר עקבות נפשיות בהפעלת נשק השמדה המונית גם כנגד נשים וילדים חסרי ישע, ביודענו שפעמיים החל בתכניות לפיתוח נשק גרעיני, בפעם הראשונה חוסלה התכנית ע"י הפצצת הכור ע"י בגין ובפעם השנייה סוכלה תכניתו ע"י בוש האב במלחמת המפרץ, האם אפשר להעלות על הדעת שלא היה מנסה שוב לו הניחו לו לעשות זאת ? אני חושב (סתם על סמך חוש ריח), שהתחלות של תכנית שלישית לפיתוח נשק גרעיני כבר היו, ושסימניהן יתגלו בעתיד, אך גם אם אני טועה, האם אפשר היה לצפות בכלל שסאדם חוסיין לא ינסה ? האם מיליארדי הדולרים שמדינת ישראל השקיעה בתקציב הביטחון שלה רק בגלל החלק הזה של הסכנה מעיראק נבעו מחוסר הבנה וטעות ? לדעתי, תמימות לחשוב כך. |
|
||||
|
||||
עירק היתה תחת עשור של אמברגו שהתברר (כנראה כיעיל).''ספינות התותחים'' או הזרוע האוירית האמריקאית עשו את העבודה. סדאם היה טירן מקומי שהצטין ברודנות והטלת משטר אימה על נתיניו.הוא היה מדינאי כושל שניהל שלושה מלחמות מיותרות עבור ארצו וגם גנרל כושל שהפסיד בשלושה מלחמות. ה''תעשיה הביטחונית'' העיראקית שבנתה צבא בסדר גודל ניכר בעל יכולות ביולוגיות כימיות ואף ,ניצנים של יכולות גרעיניות,במהלך שנות השמונים היתה כולה תלויה בקשר עם המערב.המערב חימש את סדאם במהלך שנות השמונים כנגד איראן ומשניתק סדאם את קשריו עם המערב ,משפלש לכווית, הלכה ודעכה אט אט אותה ''תעשיה בטחונית'' ואותו צבא. השאלה הגדולה היא מה יבוא במקום עירק של סדאם,לפחות הרטוריקה האמריקאית מעודדת נראה שהם לא מפסיקים את המלחמה בשלב של ''מלחמה בטרור'' אלא מוכנים להשקיע לבנות ולהלחם על משטר יציב ואולי אף דמוקרטי בעירק שלאחר סדאם. במידה ועירק תכנס לתהליך מואץ של דיסאינטגרציה ולבנוניזציה אז במקום סדאם נקבל שוב מלחמות אינסופיות ב''טרור''. |
|
||||
|
||||
יש חלק בדבריך שעמו אני מסכים מאד. את הניסוח הטוב ביותר לו שמעתי דווקא מאחד מעיתונאי קול ישראל, איני זוכר בדיוק מי: "סאדם היה רודן מחונן, אך מדינאי וגנראל מאד לא מחונן, ואפילו כושל". והאיש הזה עשה, באמת, טעות אחר טעות. אבל מעניין שדווקא הוא עצמו שם את האצבע על נקודה מעניינת. לאחר מלחמת המפרץ אמר: אני כאן. בוש (האב) הלך הבייתה. טעויותיו הקולוסאליות של סאדם חוסיין, למעט זו האחרונה, לא השפיעו על יציבות משטרו. כדי להפילו היה צריך להיכנס ממש עד לתוך ארמונותיו ולרחבה שמתחת למלון פלשתין, ובאופן סמלי מעניין לראות את תמונות הוידאו האחרונות שלו בתוך בגדאד בתוך המון מריע ממש באותו יום שבו בגדאד נכבשה. התמונות האלה מדגימות את יכולת האחיזה שלו בשלטון גם שהכול סביבו כבר בידי אויבו. הסכנה מסאדם חוסיין אינה פחותה בגלל היותו מדינאי וגנראל כושלים, ובאופן פראדוקסאלי דווקא האלמנטים האלה הם מרכיבים שמחזקים את הסכנה ממנו. אין זה מקרה שסאדם שפתח במלחמה עם אירן כאשר היה לו יתרון צבאי גדול הפסיד בה בכל זאת, אך בלם את ההפסד המוחלט, לא בעזרת טקטיקה צבאית גאונית, אלא בעזרת כימיה. הסיפור הזה מדגים בדיוק את הסכנה. כדי להפעיל טרור ולהשליט פחד לא צריך להיות גנרל גדול. די בהעזה נכונות להטיח את הראש בקיר ונשק לא קונבנציונאלי. לסאדם היו כל המרכיבים האלה, והנחת היד על נשק גרעיני הייתה הופכת אותו לטרוריסט מושלם ממש. בעניין אחר אני חולק עליך לחלוטין. מדובר בנסיונם הקולני של האמריקאים ליצור בעיראק משטר דמוקרטי. כאן מדובר, לדעתי, במשימה כמעט בלתי אפשרית. לדעתי, על האמריקאים היה להדגיש בתעמולה שלהם דווקא את האמת: יציאתם למלחמה למען שלום אזרחיהם, ולא למען החרות לעיראקים. הם חושבים שההצגה באופן שהם מציגים זאת תחליש את ההתנגדויות ותקל עליהם. אני חושב בדיוק להפך, שהדבר יקשה עליהם בסופו של דבר, כי כשיכשלו במשימה הבלתי אפשרית הזאת תכה בהם הביקורת קשות. בכלל, כפי שכבר אמרתי באיזה שהוא מקום, היו שני דברים שבהם אפשר להעניק ציון טוב לאמריקאים: כוח צבאי אדיר ומקצועיות צבאית טובה, וגילוי נחישות והבנתה הסכנות. בכל מה שמסביב: הדיפלומטיה, האום הפקחים, ערוב הבעיות שלנו, בכל אלה הם פעלו כפיל בחנות חרסינה. ה"דמוקרטיה" שהם הולכים להשליט בעיראק היא אחד החלקים הלא מוצלחים שבמעשיהם. לדעתי היה עליהם להציג זאת לא כמטרת על אלא כמטרה משנית שגם אם לא יצליחו להשיגה, מטרתם העיקרית הושגה. אגב, נתת לדבריך את הכותרת: המלחמה עוד לא החלה. לידיעתך (כבר כתבתי זאת בתשובה לשמעון) המאמר הזה נכתב באמת לפני שהמלחמה החלה, אבל כבר היה ברור שהיא עומדת לפרוץ. ליתר ביטחון עכבתי את שליחתו למערכת עד ליום שבו היא פרצה ממש. |
|
||||
|
||||
כמה הערות: לענין הנצחון הצבאי האמריקאי. האמריקאים פעלו תחת עליונות אוירית מוחלטת (חיל האויר העיראקי חוסל למעשה במלחמת המפרץ הראשונה).והם פעלו מול צבא מיושן ,שכנראה ניסה באקט בלתי ברור, לנהל מול הכוחות האמריקאים קרבות בלימה קלאסים של שריון בשריון במדבר העיראקי.אקט שהיה למעשה אקט של התאבדות (ה"כנראה" עולה משום שמעבר לדיווחים על המהלכים העיראקים שהתקבלו דרך הפריזמה של התקשורת המערבית שדות הקטל של הדויזיות העירקיות לא צולמו, ואם באמת העיראקים ניסו לנהל קרבות שכאלה אז שדות הקטל נמצאים אי שם מחוץ לפריזמה של המצלמות המערביות) כך שהשג האמריקאי מתאפין בעיקר בכשרון שלהם לא להסתבך שהוא גם כשרון שיש לתת עליו את הדעת.לא היה כאן עמות צבאי שוה כוחות. אשר לאידיאולוגיה שעמדה בבסיס המלחמה במאמר לפני שבועים בהארץ (נדמה לי) פרש ארי שביט תמונה מדויקת של החוג האידיאולוגי שדחף בוושינגטון למלחמה,והרעיון המרכזי הוא שהאמריקאים או הנאו-קונסרבטיבים בוושינגטון כן מבינים שמלחמה לא מנצחים בשדות הקרב אלא מנצחים על שולחנות המשא ומתן המדינים בבנית סטאטוס קוו מדיני חברתי שימסד את אותו נצחון צבאי. המלחמה בעירק היא תחילתו של מאמץ ליצור נקודת כובד דמוקרטית בעולם הערבי מתוך ההשקפה שללא מרכז כובד דמוקרטי משמעותי בעולם הערבי המלחמה בטרור לא תוכרע.אם אמריקה רוצה לנצח היא צריכה כן לנצח במלחמה על המוחות והלבבות (ההצהרות באנגלית נשמעות הרבה יותר מרשימות כמובן) אין לי מושג מה ילד יום ועד כמה האמריקאים מוכנים לממש את המדיניות הזו מעבר לרטוריקה.אך ללא מיסוד ועיצוב מחדש של שלטון מרכזי פרו מערבי בעירק.הסכנה שבדיסאינטגרציה של עירק לא פחות פחותה מהסכנה של רודן מוחלש ובלתי יעיל.ואם יכשלו האמריקאים הם ימצאו את עצמם מהר מאוד שוחקים את אותו מפגן ראוה צבאי שהם בצעו בהצלחה. |
|
||||
|
||||
לגבי העליונות הצבאית האמריקאית, אין חילוקי דעות בינינו. לכן לא הייתה לי בעייה לשלוח את מאמרי ביום פרוץ המלחמה, כי ידעתי שברגע שנעשה הצעד הזה, הניצחון ברור. לגבי החלק השני של דבריך, דברים כאלה נאמרים אך הם מעבר ליכולת ההבנה שלי. סאדם חוסיין + פצצה גרעינית, כסכנה, זה משהו מובן מאד לי. המילים שהבאת שבהן אני צריך להבחין בסכנה יותר גדולה אינן מובנות לי, למרות שגם אני שומע אותן סביבי. ולבסוף אחרוג ממנהגי ואעיר הערה לשונית, כי מדובר בנקודה שמעצבנת לי את האוזן, שגיאה מאד רווחת גם בין העיתונאים באמצעי התקשורת. לא "מנצחים מלחמה" או "את המלחמה". זה תרגום מאנגלית שאינו מתאים כלל בעברית. מנצחים "ב" מלחמה "את" היריב. |
|
||||
|
||||
לא היתה שום תוכנית גרעינית עיראקית בעשור האחרון.על זה גם האמריקאים מסכימים. ואם האמריקאים כבר בעירק אז פקיסטן וקזאחסטן עם פצצות גרעיניות לא מפחידות אותך.התוכנית הגרעינית האיראנית לא מדירה שינה מעינך.המדיניות שכל מקום שבו יהיה איזשהו פיתוח של נשק גרעיני אחריו יבואו גם כוחות כבוש אמריקאי לא ממש ראלית. |
|
||||
|
||||
הסכמה אמריקאית לפיה לא הייתה שום תכנית עראקית גרעינית היא לא נכונה ואבסורד מוחלט. אי אפשר להבין אחרת את המלחמה הזאת, ואם יתברר שאכן לא היו נסיונות עיראקיים כאלה גם אני חושב שהמלחמה הזאת לא הייתה מוצדקת. האמריקאים עשו זאת רק בגלל הסכנה הזאת. בין הפקחים שנשלחו לאחרונה לעיראק היו בפרוש גם מומחי גרעין, כולל אותו מצרי, ראש הועדה הבין לאומית לפיקוח על הנשק הגרעיני. מבין הפרשנים הישראליים שניסו להעריך לאחרונה את היכולת העיראקית נעו הדעות בין דעתו של פרופ' שלמה אהרונסון, המחמיר בעניין זה, ובין דעתו של אלוף לברן הממעיט, שחשב שעיראק לא צריכה להיות המטרה הראשונה למלחמה בטרור. אבל גם דעתו הייתה שהעיראקים כן עושים מאמצים בכוון זה, אך כפי שהתבטא : צנטריפוגות מאד מעטות שידרשו שנים רבות עד שיצברו חומר דלק מספיק. ומה בדיוק האמת ? את זאת עדיין אין אנו יודעים. בתגובה אחרת שלי הגבתי על מציאת שדה תעופה שלם וחמישים מטוסי קרב במערב עיראק, הגזרה "הישראלית", שנמצאו שם אחרי שגם ההערכות אצלנו היו שמערב עיראק נסרקה ונקייה. אם לא ידעו על קיומו של שדה תעופה שלם, ורק עכשיו מצאוהו, לגבי מתקן קטן להעשרת אורניום במעבה האדמה, הדבר ייתכן על אחת כמה וכמה. אם תשים לב, וזה מאד מעניין, כשהפקחים ניסו לראיין מדענים עיראקיים תמיד שהה בראיון נציג השלטון. מבין נציגי השלטון שנתפסו עד כה לא היה אף אחד מהמדענים שהפקחים רצו לראיין אותם ללא לווי אלא דווקא המלווים . . . פתרון התעלומה יגיע כשייתפסו אנשי המפתח האלה, והדברים בינתיים לא ברורים כלל. |
|
||||
|
||||
על זה אני תמיד אומר אם נחיה נראה. הייתי מקוה שהאמריקאים יתנו לועדות הפיקוח של האו''ם לאחר המלחמה לסים את תפקידם ולהוציא דו''חות מפורטים על מה שכן התגלה.משום מה אני משער שלעולם לא נמצא דו''חות שכאלה. שדות תעופה שלמים במערב עירק וחמישים מטוסי קרב שלא עשו בהם שימוש ונעלמו מן המודיעין האמריקאי. מתקן קטן להעשרת אורניום במעבה האדמה שלא נתגלה ויכול להוות תשתית ליצור נשק גרעיני.זה נשמע לי חלק מהפלאות של תיק דבקה. |
|
||||
|
||||
איני יודע "דבקה" מהי, ואת הידיעה על מציאת שדה התעופה במערב עיראק, שמערכות המודיעין לא ידעו עליהם קודם לכן, שמעתי ברדיו ובטלוויזיה הישראליים דווקא. צנטריפוגה להעשרת אורניום היא השערה הגיונית, ששמעתיה למשל מפרופ' שלמה אהרונסון (בטלויזיה הישראלית, כמובן). הרי זה בדיוק היתרון הגדול של השיטה הזאת על שיטת הכור הגרעיני שאי אפשר להסתירו. מדוע מי שמנסה להעלים את מעשיו וגם חושש מפגיעה לא יסתירו בתוך האדמה ? זה הדבר הכי הגיוני שאפשר לחשוב עליו. אתה היית עושה משהו אחר לו בקשת לפתח נשק גרעיני בסתר ? |
|
||||
|
||||
אתר "תיק דבקה": http://www.debka.co.il |
|
||||
|
||||
עוד פעם הייתי מאוד שמח לראות ד''וח מפורט של האמריקאים שיושב גם ברשת על הממצאים.כור גרעיני בתוך האדמה קשה להסתיר גם שדה תעופה שבו טיסת פעילה של מטוסי קרב.שיהיה כזה דו''ח אשמח להמשיך. |
|
||||
|
||||
לא מדובר בכור גרעיני. זה בדיוק העניין. אין צורך בכור גרעיני היום כדי לפתח פצצה גרעינית. |
|
||||
|
||||
לגבי דיווח ברשת על מציאת שדה התעופה ומטוסי הקרב, ראה למטה דווח של קול ישראל. והיו דיווחים בטלויזיה ובקול ישראל הרבה יותר מעניינים ומפורטים ששמעתי באזניי, אך איני יכול למצאם ברשת. |
|
||||
|
||||
שדה תעופה שלם שלא ניתן לראותו מן האויר ומצילומי לווין סביר כמו ההשערה שהירח עשוי מגבינה צהובה. |
|
||||
|
||||
אתה בור גמור בדברים האלה. יש לכך הסבר, ואם תזדהה אסביר. |
|
||||
|
||||
לא נאה לך לדבר עם אלמונים? בלי טובות. |
|
||||
|
||||
אולי בכל זאת אפשר? מאמר ב"הארץ" על אומנות ההסוואה וההסתרה הצבאית: |
|
||||
|
||||
בטח שאפשר, לא סתם נתתי את הכותרת הזאת להודעה שלי. ומי אמר שבלתי אפשרי לירח להיות עשוי מגבינה? |
|
||||
|
||||
נו, אולי תספק את סקרנותי ותסביר איך "מרד הנפילים" קשור לנושא? |
|
||||
|
||||
היה שם שדה תעופה שלם שלא ניתן לראותו מהאויר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בדפדוף מהיר מצאתי ידיעה מאתר רשת ב' מאתמול 19 באפריל: "במערב עירק מצאו האמריקנים טיל פרוג, עשרות טילי קרקע-אוויר וראשי נפץ. אמש נמסר כי האוסטרלים מצאו 51 מטוסי קרב בבסיס נטוש של חיל האויר העירקי. במערב עירק מצאו האמריקנים בסיוע תושבים טיל פרוג, עשרות טילי קרקע אוויר וראשי נפץ. כמו כן נמצאו במקום עשרות משאיות וכלי רכב משוריינים. אמש נמסר כי האוסטרלים מצאו 51 מטוסי קרב בבסיס נטוש של חיל האויר העירקי." הידיעה המרכזית היא כנראה מיום קודם 18 באפריל, אך איני יודע איך להגיע לאתר מהתאריך הזה, ואם בכלל אפשר. מכל מקום, שמעתי בטלוויזיה (נדמה לי מפי גרנות) תיאור של שדה תעופה ומטוסים מתוחזקים היטב ומוכנים להפעלה, שמערכות המודיעין שלנו ושל הקואליציה לא ידעו עליהם דבר קודם. |
|
||||
|
||||
מן הידיעה עולה שהאוסטרלים מצאו שדה תעופה נטוש במערב עירק לגבי מידת המבצעיות שלו אין פרוט.אין לי דרך לדעת אבל ההנחה שלי שלא מומלץ להטיס את השלל האוסטרלי הזה בשבועות הקרובים. |
|
||||
|
||||
תטל''א. הטענה של דב איננה כי מתקני נשק בלתי-קונבנציונלי פועלים ומתפקדים בעיראק, אלא שבין היתר, העובדה שטרם נחשפו מתקנים כאלה אינה מעידה על אי-הימצאם או על כך שלא יחשפו. החשיפה של ריכוז על-קרקעי גדול של מטוסים מדגימה זאת היטב. |
|
||||
|
||||
נחכה לדו''חות האמריקאים (אם יתפרסמו) ונראה. העובדה שטרם נחשפו מתקנים כאלה מעידה על כך שטרם נמצאו מתקנים כאלה, אם אחרי חצי שנה או שנה של שלטון אמריקאי בעירק גם לא יחשפו מתקנים כאלה אז נסיק מסקנות אחרות. העובדה שלא נחשפו עדין מתקנים כאלה לפחות נדמה לא מעידה על המצאותם של המתקנים. לפי הידיעה ברשת ב' אין שום מושג מה מהות שדה התעופה שנחשף והאם המודיעין האמריקאי לא ידע על קיומו. הרגשת הבטן שלי שזהו שדה ישן של גרוטאות .הסבירות לכך שהמודיעין האמריקאי לא ידע עליו שואפת לדעתי לאפס. |
|
||||
|
||||
קצת לא מסתדר לי שמצד אחד "העובדה שטרם נחשפו מתקנים כאלה מעידה על כך שטרם נמצאו מתקנים כאלה" אך מצד שני "אין שום מושג [...] אם המודיעין האמריקאי לא ידע על קיומו [של שדה"ת]" ו"הסבירות לכך שהמודיעין האמריקאי לא ידע עליו שואפת לדעתי לאפס". עם זאת, כיוון שמדובר בהרגשת-הבטן שלך, אפשר להניח לעניין. |
|
||||
|
||||
איפה כתוב בידיעה ברשת ב' שהמודיעין האמריקאי לא ידע על קיום שדה התעופה הזה? |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני רואה בציטוט של דב זה כלל לא כתוב. לענייננו, אתה רוצה בכ"ז להסביר את הסתירה לכאורה בדבריך? |
|
||||
|
||||
איפה ההכחות ששדה התעופה הזה היוה סכון למשהו באיזור.לפני תחילת המלחמה? בקיצור אם לאמרקאים יהיו הוכחות מרשיעות הם יחשפו לא ברשת ב' אני מאמין |
|
||||
|
||||
על מה אתה מדבר? אני לא מכיר הוכחות כאלה. איפה הטענה ששדה התעופה הזה היווה סכון למשהו באיזור? האם השאלות האלה שלך, על טענות שלא טענתי ושאינן מוכרות לי, נועדו להוביל אותי ליישוב הסתירה ששאלתי אודותיה? |
|
||||
|
||||
תחזור על הבעיה הקולוסלית שמצאת בדברי |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על "בעיה קולוסלית" אלא על מה שנראה לי כסתירה בין הטענה "העובדה שטרם נחשפו מתקנים כאלה מעידה על כך שטרם נמצאו מתקנים כאלה" לבין 'הסבירות לכך שהמודיעין האמריקאי לא ידע [על המטוסים שנחשפו ב-18 באפריל] שואפת לדעתי לאפס". בקריאה חוזרת יכול להיות שהבעיה היא בשתי המשמעויות של "נמצא", הן כ"קיים במקומו" והן כ"מצאו אותו". |
|
||||
|
||||
האם שדה התעופה האבוד או שאינו אבוד (לא הצלחתי למצוא את מקומו המדויק בלינק שלך) הוא מתקן שמצאו בו נשק להשמדה המונית או שהוא מתקן שעדין לא מצאו בו נשק להשמדה המונית? לדעתי עדין לא מצאו בו כלום חוץ מ51 מטוסים שלא טסו שנים. |
|
||||
|
||||
האם מישהו יכול לפחות לומר מאיזה דגם המטוסים שנמצאו בשדה התעופה? |
|
||||
|
||||
כן, אי.פי. יכולים לומר: לטענתם מדובר במיגים (אבל לא ברור (מהידיעה) איזה מיגים). |
|
||||
|
||||
זו בדיוק השאלה שלי. כל מיג שמספרו מתחת ל - 21 הוא כנראה לא רלוונטי. מצד שני, אני לא סומך במיוחד על יכולות זיהוי המטוסים של המרינס/איי. פי. "מיג" בעיתונות, לצערי, הוא בדרך כלל שם כללי למטוס מיצור מזרחי. משהו כמו הדיווחים על טילי "סקאד" שנורו מעיראק על כווית (בפועל - כנראה פרוגים או אל-סומוד). |
|
||||
|
||||
החבר'ה ב"דבקה" מצאו את המטוסים. לפי מה שכתוב שם מדובר ב-51 מטוסים מדגמים שונים, בהם מטוסי מיג 25 ומטוסי מיג 29. כלומר, מהמטוסים החדישים יותר שהיו בידי עיראק. בתמונה שיש באתר נראים שני חיילים אוסטרליים שומרים על מטוס מיג 25 המוסתר בין עצי דקל צפופים. הנה התאור, כפי שמופיע באתר: "מיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: הכוחות המיוחדים האוסטרלים מצאו את 51 מטוסי קרב-הפצצה מדגם מיג העיראקים, בין שני בסיסי התעופה H1 ו-H2, בנאות המדבר שבוודאי שואייב אד דאי, Shuayb ad Dai, הנמצא מזרחית לאר-רוטבה, Ar Rutbah, ומערבית לסכר חדאייתה, Al Hadithah. המטוסים הוסתרו בצורה מקצועית ביותר בתוך ערוצי הוואדי ומבנים מסביבו והיו במצב מבצעי. בין המטוסים שנמצאו גם מטוסי מיג-29. בתמונה, נראים שני חיילי הכוחות המיוחדים האוסטרלים כשהם שומרים על מטוס עיראקי מדגם MIG-25PU. עד שהמטוס הזה התגלה לא היה ידוע שחיל האוויר העיראקי רכש מטוסים כאלה מהרוסים." לא כל כך ברור לי מדוע החבר'ה ב"דבקה" כל כך מתלהבים מהדגם הספציפי שבתמונה. מדובר בסך הכל בדגם אימון דו-מושבי. אנקדוטה בקשר לדגם הזה: בשונה ממטוסים אחרים, המדריך והחניך יושבים בתאים נפרדים, כך שאפשר לתרגל פליטה מהמטוס (מאחד התאים) מבלי לאבד אותו. עוד על המיג-25: תיקדבקה: http://www.debka.co.il |
|
||||
|
||||
אז מה אין לנו כאן שדה תעופה. מטוסים בעלי מוכנות מבצעית. מה יש מטוסים שלא ברור מתי טסו לאחרונה ולא ברור איך היו הופכים אותם למבצעיים מבלי שיתגלו. |
|
||||
|
||||
ע"פ רויטרס מדובר במיגים "מסוגים שונים", כשהחדש שבהם יוצר באמצע שנות ה-80. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי שמצאו נשק להשמדה המונית בשדה התעופה (אני עדיין לא מבין מדוע אתה שואל אותי את השאלות האלה. אין לי מידע מעבר לדיווח של AP, הזמין גם לך). האם לדעתך האפשרות ש-x קיים אך טרם נחשף גדולה יותר כאשר x הוא ריכוז על-קרקעי של מטוסים בשדה תעופה או כש-x הוא מתקן נשק בלתי-קונבנציונלי תת-קרקעי ובלתי-פעיל? |
|
||||
|
||||
ממש אין לי מושג אם האפשרות ש-x קיים אך טרם נחשף גדולה יותר כאשר x הוא ריכוז על-קרקעי של מטוסים בשדה תעופה או כש-x הוא מתקן נשק בלתי-קונבנציונלי תת-קרקעי ובלתי-פעיל? אולי לך יש? |
|
||||
|
||||
גם לי אין מושג האם האפשרות ש-x קיים אך טרם נחשף גדולה יותר כאשר x הוא ריכוז על-קרקעי של מטוסים בשדה תעופה או כש-x הוא מתקן נשק בלתי-קונבנציונלי תת-קרקעי ובלתי-פעיל, אבל יש לי השערה שהאפשרות ש-x קיים אך טרם נחשף קטנה יותר כאשר x הוא משהו שמחפשים אחריו בשיטתיות, מאשר במקרה בו x הוא משהו שנמצא באקראי. (אם כי ידוע ממקורותינו לפחות על מקרה אחד בו אדם חיפש אתונות ומצא חמורים המחפשים להמליך עליהם מלך). |
|
||||
|
||||
כמו שדורון כתב, זה תלוי גם בכמה ואיך מחפשים ובאפשרות להיתקל באקראי (שלא במסגרת מאמצי-חיפוש) במבוקש. על פניו, נראה לי ששטח הקרקע שכוסה ע''י הכוחות בעירק גדול בהרבה משטח התת-קרקע שכוסה על-ידם, וזה מקטין את הסיכוי של דברים על-קרקעיים גדולים להיחשף ביחס לסיכוי של דברים תת-קרקעיים קטנים מהם. |
|
||||
|
||||
עירק נסרקה הלוך ושוב על ידי האו''ם והביון האמריקאי שנים. שוב סליקים מתוכחמים של תעשיה לנשק השמדה המוני נראה יותר כספורים לעיתונות מאשר ממצאים מודיענים. אני אפילו מוכן להסתכן בנבואה שימצאו יותר מפעלי טקסטיל שיתבררו כמפעלי חימוש מאשר ערים תת קרקעיות נוסח הויטקונג שיצרו בהם נשק להשמדה המונית. |
|
||||
|
||||
אני לא הייתי מזלזל כל כך בקלות ביכולת ההסתרה וההסוואה העיראקית. כמה דוגמאות: 1. במהלך מלחמת המפרץ לא הושמד אף משגר סקאד נייד אלא רק משגרי דמה. 2. העיראקים סירבו עד 98', לא אחת, לאפשר לפקחים להיכנס למתחמים מסויימים. בשנת 98' הופסק הפיקוח למשך 5 שנים (עד עתה) עקב היתקלויות חוזרות ונשנות של הפקח סקוט ריטר עם המשטר. ריטר מאוחר יותר, הלך והתרברב בעיתונות על כך שבעצם היה בקשרים עם הביון הישראלי מספר פעמים, ולפני המלחמה הנוכחית הפך פתאום להיות מראשי המסנגרים על סדאם חוסיין והמשטר העיראקי בטענה שאינם מסתירים נשק לא-קונבנציונלי1. 3. כל תוכנית הנשק הביולוגי העיראקית התגלתה רק לאחר שדודניו של סדאם חוסיין ערקו לירדן בשנת 95'. 4. במהלך המלחמה הנוכחית כבר התגלו מספר דברים מוחבאים מתחת לאדמה - ריכוז של חומרים כימיים, קרונות שבתחילה נחשד שהם מעבדות ניידות ליצור נשק ביולוגי, לא ברור לי מה היה פסק הדין הסופי, אם כי מהעובדה שהאמריקאים לא מנפנפים בהם כסמרטוט אדום סביר להניח שהתבררו כמיועדים לשימוש אחר. כלומר, אפשר גם אפשר להחביא דברים בעיראק. 1 וע"ב היה אומר: אה-הה. ריטר מלכתחילה פעל נגד הפיקוח. כמו ראש הפקחים הראשון, פארודי, שנהג לנהל את ישיבות התדרוך שלו בלובי המלון בו התאכסנו הפקחים כך שכל אחד יכל לשמוע. ולמחרת, הפלא-ופלא, לא נמצא במקומות אלו שום דבר. |
|
||||
|
||||
מה שימצאו להערכתי זה מצבורי נשק משנות השמונים בתוכם גם אולי סקדים,חלקם מוסתרים גם במעבי האדמה.רובם לא עברו שום רענון או תחזוקה.ולא ממש ברור לי מה הסכנה ,בנשק כימי בעיקר, שלא תוחזק במשך עשור. קשה לי להאמין שאחרי 91 העירקים המשיכו בתוכנית גרעינית סודית שהפיקוח של האו"ם,למרות המגבלות הקשות שלו, והביון האמריקאי לא היו עולים על עקבותיה. נשק ביולוגי אפשר גם ליצר במעבדה של בית חולים ולא בעיה להסתיר אבל זהו "סכין בגב" שגם סדאם מעולם לא השתמש בו. הלוגיסטיקה של יצור נשק כימי ומערכות חמוש שישאו אותו גם הוא לדעתי מורכב מידי וניתן להתגלות בנקל. לדעתי גם סביר להניח שאחרי 91 רוב רובו של משאבי המשטר הופנו לזירת הפנים, ליצובו של המשטר שכמעט התמוטט ב91 והיה צריך להחזיק מעמד תוך אמברגו די קפדני של המערב. התמקדות על יצור מחודש של נשק להשמדה המונית תוך יציאה למסלול עמות נוסף עם המערב לא היה צעד חכם במשטר בעל בסיס תמיכה עממי רעוע. אין לי מספרים מדויקים אבל תוכניות הפיקוח של האו"ם השמידו כמות מסוימת של נשק כימי וטילים ארוכי טוח שני מלחמות ב1991 וב2003 השמידו כמות נוספת השאריות יתגלו על ידי האמריקאים.נקוה שיהיו פרסומים מפורטים אז נהיה יותר חכמים. |
|
||||
|
||||
אם כך, ענה לי אתה: מדוע מנעו העיראקים מהפקחים, בשנים 92'-98', כניסה למקומות שונים ברחבי עיראק? כי *לא* היה להם מה להסתיר? מדוע חשפו את תוכנית הנשק הביולוגי שלהם רק לאחר שדודניו של סדאם חוסיין ערקו לירדן, כי לא היה להם מה להסתיר? אני לא חושב שמישהו חושב שהמשטר העיראקי הפנה את כל מרצו לאחר מלחמת 91' ליצור נשק בלתי קונבנציונלי, אבל, למיטב זכרוני, כשהתברר היקף התוכנית הביולוגית העיראקית התברר שהעיראקים גם המשיכו אותה לאחר המלחמה (יש לי בבית את המאמרים של יוסי מלמן בנושא, על הפיתוח הביולוגי העיראקי שהוסתר בלולי תרנגולות). כלומר, חלק מסויים מהמשאבים אכן הוקדש לשימור היכולת של הנשק הלא-קונבנציונלי. יתרה מזאת, הביון האמריקאי לא עלה על עקבותיהם. בקיצור, איפה שכתבת "קשה לי להאמין" ו"לא סביר" - אז "תאמין" ומסתבר ש"סביר גם סביר". |
|
||||
|
||||
עוד פעם קשה לי לדמין משטר טוטליטרי מהנוסח של סדאם חוסין נותן כניסה חופשית למרכזי הכוח שלו.מה שהפקחים בקשו.צלומים מחדרי חדרים בתקשורת הבין לאומית מתוך הארמונות של סדאם לא בדיוק יעודדו את יציבות המשטר. ועוד פעם הסוף לתהיות לסברות ולניחושים יהיה בהצגת הממצאים האמריקאים.נפגש בעוד חצי שנה אולי יותר.אני בטוח שיהיו מספיק עתונאים שלא יניחו לנושא להעלם מן הכותרות. |
|
||||
|
||||
דבריך שוב לא מסתדרים עם המציאות. בצר לו (לפני חודשיים, כשהיה ברור לסדאם כיהוא כבר "כמעט אבוד") נתן סדאם גישה חופשית לפקחיו של בליקס לכל מקום שביקשו. מדוע אז לא, וכעת כן? גם לא התייחסת בכלל לעניין הנשק הביולוגי שעיראק המשיכה לפתח אחרי 91'. בכל מקרה, כמה תיקונים, כעת משהמידע מונח מול עיני: 1. שמו של ראש הפקחים הראשון, שערך את תידרוכיו בלובי המלון, הוא ד"ר מאוריציו זאפאררו. 2. חוסיין כאמל, שמסר את סודות הנשק הביולוגי העיראקי היה חתנו של סדאם חוסיין. אתה יותר ממוזמן לעיין במאמרים עליהם אני מסתמך: 1. "למי נתונה נאמנותו" יוסי מלמן, "הארץ", 1993 (אין תאריך מדוייק) 2. "פלירט עם סדאם" צבי בראל, "הארץ" 30.6.95 3. "הפצצה העיראקית הראשונה" רונן ברגמן, "הארץ", 31.5.93 4. "משפחה שכזאת" צבי בראל, "הארץ" 1.3.96 5. "האוצר בחוות התרנגולות" רונן ברגמן, "הארץ", 18.10.96 |
|
||||
|
||||
בא נסכם אם היה לסאדם ארסנל פעיל ומוכן לשימוש מידי של נשק כימי ביולוגי ואפילו אטומי, הוא לא השתמש בו למרות שכלו כל הקיצים והוא אמור להיות איש חסר מעצורים. ראשי המשטר העיראקי במיוחד אלה שהיו אחראים על התעשיות הבטחוניות מסגירים את עצמם כך שהמידע יהיה זמין תוך זמן קצר. דוגמא מרשת ב: "אחד המומחים הבכירים של עיראק בתחום הנשק הכימי, עימאד חוסיין עבדאללה אל ראני, הסגיר עצמו לידי הכוחות האמריקניים האיש נחקר כעת. הוא היה אחראי לפיתוח גז העצבים וי-אקס וכן היתה לו יד בפעילות מפעל הנשק הכימי בסודאן, המקיים קשר עם ארגון הטרור אל-קאעידה." 05:10 20.04.03 מתוך הידיעה הזו הייתי מגדיר את החלק הראשון כמידע עובדתי השאר ספקולציות. לפני כמה ימים הסגיר את עצמו גם אחד מראשי תוכנית הגרעין העיראקית,הנכונות של האנשים הללו להסגיר את עצמם אולי גם היא מלמדת על כך שאין להם יותר מידי מה להסתיר. לגבי נשק ביולוגי זהו הנשק הכי קל לפתוח, המשאבים זעומים התשתיות זמינות והיכולת להסתיר אותו מאוד גבוהה. אבל היכולת לממש אותו היא מאוד בעיתית. משום מה גם סדאם לא השתמש בו מעולם וכנראה גם הוא הבין למה. |
|
||||
|
||||
אתה עכשיו גולש לשאלה אחרת לגמרי - שאלת השימוש. הה חלטה שסדאם הוא חסר מעצורים היא שלך, אני מעדיף להסתכל עליו כפוליטיקאי מעשי, כמו אלו המתוארים במאמרו של גלעד ברזילי: דיון 1430 . מדוע לא השתמש? הנה כלל אצבע שהבנתי לפני חודש-חודשיים כשחשבתי על סוגיה זו בדיוק והיא זו שעודדה אותי שלא לפתוח את ערכת המגן שלי או לאטום חדר: לא כדאי להשתמש בנשק לא קונבנציונלי נגד יריב שחזק ממך, שכן גם עם הנשק הזה אין סיכוי שתכריע אותו, ועליך לחשוב על היום שאחרי. לעומת זאת, נגד מי שחלש ממך או משתווה לך בכוחו בהחלט ייתכן כי ישתלם לך להשתמש בנשק לא-קונבנציונלי, במיוחד אם הסיכוי שתיתפס בשימוש בו מיד נמוך יחסית. לכן, לסדאם חוסיין השתלם להשתמש בנשק כימי נגד הכורדים בחלבג'ה או אפילו במלחמת איראן-עיראק, אבל לא היה טעם להשתמש בו נגד האמריקאים. |
|
||||
|
||||
איזה רוח הוא השיג מזה שלא השתמש בו? אם הוא בחיים סביר שבמוקדם ומאוחר הוא יתפס וישפט בהאג או במקום דומה על פשעי מלחמה. אם הוא מת הוא יכל להכנס להיסטוריה כגבור הערבי הגדול שעצר את האמריקאים בשערי בגדד במחלמת קודש שתחרט בדפי ההסטוריה.שמוש בנשק כימי היה עוצר לפחות לזמן מה את האמריקאים ומסבך את המלחמה. האם הוא חס פתאום על העם העיראקי שטבח מליונים ממנו בשנים של שילטונו. |
|
||||
|
||||
שוב אתה מדבר על דברים שאני לא מקבל, עקב ההנחה שלי שסדאם הוא פוליטיקאי מעשי. ''להיכנס לדפי ההיסטוריה'', לשיטתי, אינה מטרה מעשית. אני גם לא חושב שהוא חס או לא חס על העם העיראקי. ככל הנראה (אין לנו מספיק מידע בינתיים כדי לדעת) הוא עשה שיקול, שנראה בינתיים מוצלח - להעלם מהשטח. לבן-לאדן זה כנראה עבד. גם אידי אמין, רודן לא קטן בזכות עצמו, מעביר את ימיו בסעודיה ככל שאני יודע - אולי סדאם ימצא את המקלט המדיני שלו באיזו עסקה - אינני יודע. ייתכן כמובן שסדאם כבר מת, אבל זה לא משנה את לכלל האצבע שהבאתי - ככל שדעתי משגת, שימוש בנשק לא-קונבנציונלי נגד האמריקאים היה, בסופו של דבר, רק פוגע במטרותיו של סדאם (וכאן חסר פירוט לגבי מטרותיו של סדאם, אבל בוא נניח לזה בינתיים). בכל מקרה, אני חושב שאנחנו שוב גולשים לסוגיות שמתאימות יותד למאמר של גלעד. |
|
||||
|
||||
אפשר אכן להעביר את הדיון למאמר של גלעד. "להכנס לדפי ההסטוריה" היא מטרה מעשית אצל מנהיג מסוגו של סדאם.למעשה אתה יכול לראות את כל ההסטוריה העיראקית מאז סדאם כנסיונות שלו לצאת מגבולות עירק ולהנהיג את האזור.אין שום רציונל אחר בנסיונות ההתפשטות שלו עד 91 לכוון איראן וכווית. מדוע לו לותר על הסטאטוס הסמלי של מנהיג ערבי שלחם מלחמה ויכל לאמריקאים. אם הוא חשב על מקלט מדיני הוא יכל למנוע את המלחמה מלכתחילה.תוך רקימת עסקה עם האמריקאים. אם הוא מתכנן להמשיך את המלחמה באמריקאים כמו בן לאדן אז כאן יכולה להיות איזה שהוא רציונליזציה לחוסר שימוש בנשק להשמדה המונית. הערה אחרונה קשה לי להאמין שאידי אמין כיום היה מוצא מקלט מדיני. |
|
||||
|
||||
שוב, מהו "מנהיג מסוגו של סדאם"? לשיטתי אתה גולש כאן הלו ושוב מפוליטיקה מעשית לשיקולים פסיכולוגיים וחזרה. מה יועיל לסדאם הסטטוס הסמלי אם בכל מקרה הוא הולך להפסיד את המערכה? פוליטיקאי מת לא עושה פוליטיקה. אתה מחפש רציונל? הנה לך רציונל: נפט. בכווית יש נפט ובאיראן יש נפט. סדאם רצה את הנפט הכוויתי והאירני, ואם לא יכול היה להשיג אותם, הסתפק בהשפעה על מחירי הנפט והאמרתם (כפי שאכן קרה). האם יכול היה להגיע לעסקה עם האמריקאים? אני חושב שלא, שכן גדול מתנגדיו - ג'ורג' וו. בוש יושב מהצד השני והוא, לדעתי, לא היה נותן לא את האפשרות זו, במיוחד לאור התנהלותו של בוש בחודשים האחרונים והתעקשותו העקבית על דירדור המצב למלחמה, מול נסיונותיו הבלתי נלאים של סדאם למנוע את המלחמה - יד חופשית לפקחים (שגם בקרבם יש לו בני ברית ובראשם ראש וועדת הפקחים - הנס בליקס), מסירת המסמכים, השמדת טילי האל-סומוד וכו'. כעת, משהמלחמה הייתה בלתי נמנעת מה שנותר לסדאם לעשות היה לעכב את הצבא האמריקאי ככל יכולתו1 ולקוות לאסון בנוסח ההפגזה של ישראל את מחנה האו"ם בכפר קנא בעת מבצע "ענבי זעם", שהיה מביך את בוש עד כדי כך שהיו נאלצים לעצור את התקדמותם ולהיגרר למלחמת התשה ארוכה בנוסח ויאטנם ולביקורת פנימית בהיקף דומה. אבל זה לא קרה. בכל מקרה, מה שלסדאם לא כדאי היה לעשות זה להשתמש בנשק הכימי הטקטי שלו, שכן במקרה כזה התמיכה האירופית בו הייתה הופכת כבר לבלתי אפשרית שכן אז הייתה נחשפת העובדה שהוא שיקר למועצת הביטחון ובלתי אפשרי היה להתנגד למדיניותו של בוש. 1 ומיץ פטל היה אומר: "נובאמת!" |
|
||||
|
||||
פוליטיקאי מת עושה לפעמים הרבה יותר פוליטיקה מפוליטיקאי חי. ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהפכו לסמלים אחר מותם.והשפיעו בדרך סמבולית הרבה יותר מאשר באיזה שהוא מעשה שעשו בחייהם. בעירק יש מספיק נפט שמאפשר לשליט לבסס את שילטונו הפנימי,ספסרות בנפט לא ממש תופסת לדעתי. אמריקה הציעה לסדאם אולטימטום שספק אם היה מסכים היא היתה מטרפדת אותו. אם סדאם היה משחק בקלפיו נכון הוא יכל לגרור את האמריקאים למלחמת התשה.שספק רב אם הוא האמין שיצא ממנה בחיים.את הרציונל של שמוש בנשק כימי טקטי היה אפשר להכשיר כמו שמכשירים את טרור המתאבדים הפלסטיני בעולם הערבי.למול הטכנולוגיה האמריקאית אין ביררה אלא להשתמש בכל מה שיש. אם סדאם שאף למקום של כבוד בהסטוריה הערבית המודרנית(בפרשנות הפונדמנטליסטית שלה אולי) שמוש בנשק כימי לא היה מונע זאת ממנו. |
|
||||
|
||||
פוליטיקאים מתים לא משפיעים על המציאות. פוליטיקאים חיים משתמשים בזכרם של פוליטיקאים מתים ככלי כדי להשפיע על המציאות, בלי קשר, בהכרח, למטרותיו של הפוליטיקאי המת. ראה למשל השימוש שנעשה במונח "דרך רבין" על ידי פרס, שלדעתי (כפי שכבר הדגמתי מספר פעמים באייל אא"ט) היה הפוך לגמרי לדרכו של רבין. דוגמה מעניינת נוספת אפשר למצוא במאמרו של שמעון גלבץ "הדוברים של המתים": דיון 309 אני אמרתי שסדאם רצה להשפיע על מחירי הנפט כדי לבסס את שילטונו הפנימי? אני אמרתי שסדאם רצה להשפיע על מחירי הנפט נקודה. לא פירטתי את הסיבות. יתרה מזאת, המונח "ביסוס שלטונו הפנימי" הוא כה אמורפי שאני יכול להצדיק בעזרתו פעולה והיפוכה: א. סדאם הוציא להורג אנשים כדי לבסס את שילטונו הפנימי על ידי הפחדה. ב. סדאם חנן אנשים ממוות כדי להראות שהוא שולט בזרתו הקטנה על חיי אדם ולבסס את שלטונו הפנימי על אימה. כלומר, "ביסוס השלטון" לא יכול לשמש כהסבר לשום דבר. אם שמת לב בוש הסלים יותר ויותר את דרישותיו מסדאם. בסופו של דבר בחר להתעלם לגמרי ממועצת הביטחון ולהציע אולטימטום לסדאם ולמשפחתו לעזוב את עיראק תוך 48 שעות. כעתף נבחן את האפשרויות: א. לעזוב את עיראק ולהפסיד את כל הקופה. ב. להיכנס למלחמה לנסות לגרור אותה למלחמת התשה, שבמקרה הרע יוכל לסגת לאפשרות א. נראה לי שאפשרות ב עדיפה על אפשרות א. הסברתי כבר ב תגובה 142008 מדוע, לשיטתי, שימוש בנשק כימי נגד יריב חזק הרבה יותר ממך אינו כדאי, במיוחד בקונסטלציה בה הסיבה, לכאורה, למלחמה, היא אותו נשק לא-קונבנציונלי כך ששימוש בו יכול אולי להשיג יתרון טקטי זמני ביותר (וגם זה לא ברור לאור רמת המיגון של החיילים האמריקאים והיעילות הנמוכה למדי של נשק כימי וביולוגי בתנאי קרב מלכתחילה), אבל ברמה האסטרטגית, שוב, בקונסטלציה הנוכחית, הוא שקול להתאבדות. טרם הצגת טיעונים נגדיים. בסוף דבריך אתה חוזר לעניין ה"למקום של כבוד בהסטוריה הערבית המודרנית", אליו כבר התייחסתי ואיני רואה טעם לחזור על עצמי. |
|
||||
|
||||
סמלים מיתוסים ואידיאלוגיות משפיעים על המציאות לא פחות מפוליטקאים. סדאם יכל לנכס לעצמו מקום מיתולוגי במות גיבורים.מבחינתו אני טוען זה היה התנהגות רציונלית כמי שהקריב למעשה את ארצו (ואולי גם בדיעבד את חייו ) על מזבח חזיונות ההתפשטות שלו. שוב הטענה שמובילים מליונים לטבח במלחמה בת שמונה שנים בשל רצון להשיג מחירי נפט טובים יותר נשמעת לי קצת בעיתית. כמו שהעסק התגלגל עם סדאם יתגלה בסעודיה או בגולה אחרת הוא הפסיד את כל הקופה והגיע בדיוק לנקודה שיכל להגיע אליה ללא המלחמה. עמדה בפניו גם אפשרות ג' לחימה עד הסוף המר והתאבדות (כן גם התאבדות , הרס עצמי או התנהגות שסותרת כל השרדות היא אופציה,במשחק הפוליטי) שבה שמוש בנשק כימי היה צעד רציונלי. נשק כימי בקרבות בלימה על מעברים הכרחיים על הפרת והחידקל היה יעיל. |
|
||||
|
||||
אם נחזור לשאלה שהתחלנו ממנה, אז האמריקאים טוענים שיש בידיהם את הנAשAק של האקדח המעשן: אמנם התרגלתי כבר לדיסאינפורמציה האמריקאית, אבל בואו וניתן לזה כמה ימים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כדי להבדיל מ"נEשEק" (אני לא יודע לנקד, מצטער). נAשAק - ה"אחראי" על הנשקייה. |
|
||||
|
||||
למה להצטער כשאפשר לאֲיֵל ? (כמו לגַגֵל, אתה יודע) שכ"ג הסביר תגובה 83456 |
|
||||
|
||||
התכוונתי לכך שאני לא יודע מספיק טוב את כללי הניקוד. |
|
||||
|
||||
נַשָּק. |
|
||||
|
||||
ומה עם הנקודה שצריכה להיות מעל הצד הנכון (ימין? שמאל?) של השי"ן? |
|
||||
|
||||
ימין, אבל אני שואל מה עם הדגש שאמור להופיע בשי''ן. |
|
||||
|
||||
אצלי רואים דגש. |
|
||||
|
||||
איך היה אומר ההמ"ה? התכוונתי לכתוב שאולי זו בעיה במחשב שלי. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי את הנקודה ההיא גם בצורת הניקוד שאתה בחרת :-) שאלת טריוויה: מי יודע מה שמה של הנקודה ההיא מעל השי"ן? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מקווה לשם עברי. |
|
||||
|
||||
מוזר - נדמה לי ש"נקודה דיאקריטית" היא שם כללי לעיטורים כאלה, מכל סוג. גם דגש, למשל, הוא סוג של סימן דיאקריטי. |
|
||||
|
||||
מספרים (לא באמת. זו תחילתה של בדיחה.) שהרב גורן בהיותו הרב הצבאי הראשי ביקר פעם בבה"ד 12 - מחנה הטירונות של החיילות. בשלב השיחה עם הטירוניות אמרה את מהן שעדיין לא "נשקו" אותן, כלומר לא ציידו אותן בנשק. הרב לא הבין תחילה למה התכוונה, ואחרי ששהסבירו לו למה הכוונה ב "נשקו", הבין סוף סוף והגיב: "אהההה. לא זיינו אתכן . . ." |
|
||||
|
||||
אופס, מקווה שלא נעלבת :-) אני לא מתמצאת כלל וכלל בכללי הניקוד. למרות זאת, כאשר מילה בכתיב חסר עלולה להטעות, בעיני הרבה יותר קריא ניקוד מוטעה, מאשר ליטון בתוך מילה. ___________ אני לא רוצה להגזים באופ-טופיקיות, לכן אני ממשיכה כאן תגובה 142270 |
|
||||
|
||||
תחושת הבטן המקולקלת שלי חומרי גלם ליצור נשק כימי אולי ביולוגי שהוסתר לשימוש עתידי כמו המטוסים. לא ארסנל פעיל (שיחשב אולי כאקדח מעשן) נחכה. |
|
||||
|
||||
''עתידי'' זה מעשן בדיוק כמו ''פעיל''. באופן שבו אני רואה את הדברים החשובים מבחינת ראיית הסכנה הם דווקא הניסיונות הגרעיניים, וכאן בודאי לא מדובר ב ''פעיל''. רק זה היה חסר לנו. . . . אגב, לפי הפרסומים האחרונים (שבינתיים גם אני איני חותם עליהם בעינים עצומות), העיראקים השמידו חומר כימי ממש ימים לפני המלחמה, לפי עדותו של מדען שעבד בזה. כלומר היה להם גם נשק ''פעיל'', כזה. אבל כפי שאמרתי, בעיניי לא זה החשוב. |
|
||||
|
||||
והנה הבוקר טוענת רשת טלוויזיה ערבית כי נמצאו, בבית מגורים בבגדד, ראשי נפץ (פגזים?) שמכילים כנראה חומרי לחימה ביולוגיים. ראשי הנפץ הובאו לבניין כמה ימים לפני תחילת המלחמה על ידי חיילים מחיל ההנדסה העיראקי. בחדר סמוך נמצא מזל"ט עיראקי. אבל שוב, כדאי לחכות קצת ולראות מה יתברר בבדיקות. הארץ: |
|
||||
|
||||
תראו מי התעורר? הנס בליקס! "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
גם זה נאמר בידיעה המקורית ששמעתי. אבל שוב. עדות שמיעה שלי. לא שווה שום דבר . . . |
|
||||
|
||||
אני ממליץ לך על חליטת סנה, ומקווה שתחוש בטוב. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי, הידיעה הזאת היא חזרה על ידיעה מפורטת יותר מיום קודם, וכאן סיפחו אותה רק במשפט אחד לידיעה אחרת על מציאת אמצעי לחימה אחרים. את הידיעה המקורית שמעתי במו אזני ושם דובר על כך שהמטוסים האלה היו מתוחזקים ובמצב מבצעי. אבל איני יכול להפנות אותך ללינק ברשת ונשארת רק עדות השמיעה שלי. מאחר שתפסת אותי כבר בהמון שקרים עד כה, אתה לא נותן לעדות הזאת שום משקל. בסדר. שיהיה כך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מצאו בונקרים מצאו הוראות הפעלה של כל מיני דברים. מצאו מטוסים שלא ברור מה יכולת הטיסה שלהם,כנראה אפס אחרת היו מצינים. בקיצור שדה תעופה פעיל לא מצאו. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון אז על פי הידיעה, האוסטרלים מתצפתים על הבסיס הזה כבר כשבוע. כלומר כבר כשבוע לפני ה18 באפריל. על פי ידיעה אחרת מ"הארץ"1 ב9 באפריל עדין היה קיים במערב עיראק אזור מסוכן לישראל, ואאל"ט הכוננות הישראלית הרשמית הוסרה רק מאוחר יותר (ב13 באפריל?). זה הופך את הטענה כאילו שדה התעופה הזה נתגלה רק לאחר שכבר נקבע ש"השטח נקי" למעט רעועה (אם כי זה לא בהכרח שולל אותה לחלוטין). |
|
||||
|
||||
לנוחות כולנו, הנה מפה ורשימה של שדות תעופה בעיראק מאתר FAS. אם אחד המקורות מציין את שמו של שדה התעופה נוכל לפחות להחליט בשאלה האם מדובר בשדה תעופה שהוסתר או שדה תעופה מוכר. |
|
||||
|
||||
ולמה דווקא עיראק למרות שקיימות מדינות בעלות יכולת גדולה יותר, עניתי על כך הרבה פעמים. סכנת הטרור היא פונקציה של היכולת וגם מידת חוסר האחריות של המנהיגות, שמהווה מרכיב מאד חשוב באיתור הסכנה. |
|
||||
|
||||
אם השילוב של יכולת גרעינית עם שלטון חסר אחריות הוא הסיבה למלחמה, אנחנו חייבים להיות הבאים בתור. אולי הנסיעה של פאואל לסוריה נועדה להכין מתקפה משולבת סורית-אמריקאית על ישראל. |
|
||||
|
||||
העסק בעיצומו, הוא עוד לא מסתיים כ"כ מהר, עוד מוקדם לרוץ ולספר לחברה!... |
|
||||
|
||||
משיח הוא בן דוד לא בן לאדן מה קורא לכם. למה אתם מטמטמים לנו את השכל עם המנהיג שלכם. זה כבר ששת אלפים שנה שאתם עושים לנו שטיפת מח עם הגורו שלכם מה קורא כאן איפה הלב היהודי שלכם מדינת ישראל מה נהייתה כאן מדינת בן לאדן? עד שתבא אמריקה למלחמה עם ישראל לא תהיו מדינה ועם עצמאי הגאה במורשתו? מעכשיו תחזיקו בנ נח נחמ נחמן מאומן ותעזבו את בן לאדן ויהיה בסדר לכם! |
|
||||
|
||||
מה נראה לכם, אירן זה היעד הבא, או שאמריקה תתן לאייטולות לפתח פצצת אטום בשקט ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מאפיין מובהק של שילטון טוטליטרי הינו בניית מונומנטים. מוסקווה האדומה היתה מלאה במפלצות מונומנטליות המתנשאות בהרואיות כראוי למאבק הגבורה בבבני החושך בעלי הצילינדר והשכנת שילטון העמלים עלי אדמות. סאדם של מפלגת הבעת' הפשיסטית-לאומית-סוציאליסטית אף הוא הקים בבגדד אל-על מונומנטים הרואיים בסגנונם. ראו להלן אלף לילה ולילה והמונומנטים של סאדם ברוכים הבאים לבגדד בין לאדן מאידך הינו הורס מונומנטים - ועוד איזה, לא פחות מהאייקון הכפול האדיר של הקפיטליזם הליברלי והסחר הבין לאומי - כל זאת בבכחנליית דמים של מתאבדים קדושים (שהידים) וקיפוד חייהם של שלושת אלפי אנשים העסוקים בחריצות בעמל יומם. אבל יש כלל, אם תירצו: מי שבונה מונומנטים ומקים מערכת מדינית על המיתולוגיה שלה - אינו לחלוטין חסר אחריות. ------------------ סאדם והצבת אתוסים היסטוריים של בבל הקדומה לכן מן הסתם לא נעשה שימוש על ידי סאדם מעולם בנשק השמדה המוני כנגד אנשי ערים בנויות לתלפיות וכנגד *בני תרבות*, אלא רק כנגד אנשי המדבר הכורדים, ובמיסתור. קצב, טובח המונים ו"אדם רע מאד" - כזה שתלה את חבריו הטובים ביותר במו ידיו כשנחשדו בתכנון הפיכה (בסגנון: I kill everybody for five Pesos, yes; but you, you are my friend I kill you for nothing ) - זה כן.אך כנראה גם בעל רחשי כבוד במובן כלשהו למונומנטים, לבתי אבן מוצקים הבנויים לתלפיות, וליושבים בהם. בין לאדן מאידך הקים את ממלכתו בחולות המדבר ובמערות ובצוקים. איש החולות - ניתן לסבור שליבו זר במגדלים ומבנים ויופי וחיים, אולי בדומה מעט לחויית ההרס הראשונית של ילד קטן הבונה ארמונות ומצודות בחול הים תוך כמיהה לאקט הסופי של הריסתם במחי יד. |
|
||||
|
||||
מיכאל, על הקשר בין יופי ושלטון אתה יכול לקרוא ברצף שמתחיל בתגובה 141275 של שמעון. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה לא הבנתם עדיין שהאמריקאים הפילו לעצמם את מגדלי התאומים ? הרי ידוע כבר שהם הטמינו פצצות בבניין כמה ימים לפני .הם ידעו טוב מאד שיש פיגוע במגדלים ומתי...אז כל מה שהיה צריך לחשוב זה איך עושים מזה כסף והרבה...זה הכל...תראו טוב מה שאני אמר באתר של youtube.com ותקישו 911 ותבינו בדיוק מה קרה שם. יש בניין שלישי שנפל ליד התאומים עוד לפני שקרסו והתפוצץ בצורה שרק מיקצועניים יודעים להפיל בניין הם ראו את זה והעידו שזה פצצות להפלת בניין ....ורק לאחר כמה דקות נפלו התאומים ..מה קשור הבניין הקטן הזה למטוסים? מישהו אחר בעל הבניין קיבל ביטוח של 7 מיליארד דולר על הבניין הקטן הדפוק הזה. זה הכל עניין של כסף...הכבאים העידו שניכנסו ללובי שהלובי היה נראה כאילו שהמטוס התפוצץ שם. אלא התברר מהר מאד שיש פצצות שהוטמנו בלובי למטה למטה כדי להרוס את העמודים שעליהם עומד הבניין זה היה הכנה ראשונית למטוסים. בכל אופן מלא אנשים העידו שהיו עבודות קדיחה בקומות מסויימות כמה ימים לפני המטוסים מה שלא היה אף פעם בניין התאומים. בקיצור זה היה שיקול פוליטי להפיל את התאומים של האמריקאים שהפסידו על התאומים האלה הרהב כסף ושם יש הרבה מידע על הבורסות העולמיות שאפשר לעשות הרבה הרבה כסף מהמידע הזה..תראו את הכל באתר שנתתי שיוכיחו לכם את האמת של 911. לכן אני לא אתפלא לדמוע שישראל אולי חטה לעצמה את החיילים כדי ליצור סיבה ומצב להיכנס בחיזבללה שהתחמש יפה מאד בשנים האחרונות...בקיצור תפסיקו להיות תמימים העשירים שולטים בעולם לא הפוליטיקאים הם רק כלי שימוש לא יותר ..... |
|
||||
|
||||
לצערי אין לי אפשרות להיכנס כרגע לyoutube, ולכן אתייחס לדבריך עצמם, או ליתר דיוק לנקודה מסויימת. לגבי זה שהעשירים שולטים בעולם והפוליטיקאים הם רק מלחכי פנכתם ועושי דברם אין ויכוח, אבל כבר עייפנו מתיאוריות קונספירציה (אל תיעלב), ולכן אשאל שאלה בסיסית: האם יש לך לינק ובו סימוכין לעניין ה-7 מיליארד דולאר? כי הרי אם זה רק משהו שמישהו אמר - זה לא שווה גרוש, אנשים אומרים כל כך הרבה דברים... |
|
||||
|
||||
תראה לך לאתר של youtube ושם תקיש 911 ותראה איך זה היה בטלביזיה עם כל ההוכחות של ה 7 מיליארד שהוא לקח...יש לו הרבה בניינים ודווקא את זה הוא ביטח ב 150 מיליון דולר שבוע לפני הפיגוע ..ואת זה רואים במפורש ושואלים שם האם זה צירוף מקרים ומעניין הוא גם חבר טוב של בוש זה גם צירוף מקרים.? ורואים את הבניין מתמוטט בצורה שמקעוניים העידו באתר רואים אותם מדברים שזה רק מקצוענות פיצצה את הבניין אין מצב שטיל יעשה את זה ובטח לא מטוס כי הבניין נפל כלפי פנים מה שרק םצצות מושתלות בבסיס של הבניין יכלו לעשות את זה ... למרות שרואים שהמטוס או כל השרידים לא נגעו בבניין ובכלל לא קשורים אליו ועוד הם מראים ואומרים שהיו עוד כמה בניינים יותר קרובים לתאומים שלא קרה להם כלום..מעניין אהה? הכל רואים באתר בתוכנית ששודרה אך ורק בטלביזיה פיראטית כמובן איפה שהעשירים לא שולטים...איזה סקופ אדיר זה אהה? לרשתות המפורסמות כמו CNN BBC אבל לצערנו העשירים שולטים בהם כמובן וזה לא שודר מעולם..רק באתרים או בתחנות פיראטיות... ועוד משהו יפה אחי על הדרך עם כבר אני פה איתך..רק שתבין כמה שקר יש בעולם שהאמת בטל לא בשישים אלה במיליון וזה בלי להגזים. תקיש באתר הזה אפולו 11 ותראה את הסיפור האמיתי..ותראה שניל אמסטרונג מעולם לא היה בירח זה היה הכל מבויים ע"י סטנלי קובריק תקיש את השם שלו באתר ותראה את הסיפור האמיתי של אפולו 11.. האמריקים רצו להיות ראשונים לפני הרוסים והבינו שאין להם סיכוי ..אז עשו ביום של סרט איך שהוא נוחת על הירח ורואים את זה בברור את הביום..והמשפט הזה שהוא כביכול אמר "צעד קטן לאדם וכו"' הוא אמר את זה באולפן הקלטות והוא טען שזה משפט מטומטם שלא קשור לכלום..והיום עשו מהמשפט הזה היסטוריה...בקיצור הטיסו את האסטרונאוטים ודאגו שלא יחזרו כמובן וידעו מראש שהם לא יצליחו ושידר בנאסא את מה שסטנלי קובריק ביים פה בכדור הארץ וכולם חשבו שזה קרה למעלה..אתה רואה הכל בדיחה אחי...ויש עוד הרבה דברים..גם הנושא הזה של המעבורת שהתפוצצה בדרך חזרה לארץ של הטייס השיראלי בתוכה האמריקאים פיצצו אותה בכוונה בגלל הסודות הכמוסים שהם גילו למעלה בירח..הם הרגו לנו את הטייס בגלל שיקולים פוליטיים...אין מה לעשות נקווה שיום אחד הכל יתגלה..צריך פשוט להבין בין השורות.... |
|
||||
|
||||
כשנכנסים לyoutube ומקישים 911 מופיעים עשרות לינקים אם לא מאות, ואי אפשר להגיע לאחד המסויים שאתה מתכוון אליו. אם אתה רוצה שמישהו יתייחס אליך באיזה מינימום של רצינות (למרות שלמען האמת התגובות שלך נראות כמו פרודיה של מישהו על משהו, לא ברור לי מה בדיוק), אי אפשר שתעשה את מה שאתה עושה כאן - אתה חייב ללמוד לתת לינקים ישירים ומסודרים - בכחול! - כאלה שלוחצים עליהם ומגיעים למקום הנכון. |
|
||||
|
||||
הנה זה הלינק יש שם 9 חלקים זה הראשוןאתה כבר תראה חלק 1 מתוך 9 2 מתוך 9 ככה תראה עד הסוף...ועל הדרך אתה תראה עוד כמה סרטונים על עובדות נוספות..בצדדים וידאוים שמופיעים..בקיצור זה הלינק תראה ותבין...ובקשר לאפולו זה הלינק...... בהצלחה.... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |