 |
בשנת '91 השתלט סדאם על כווית ועתודות הנפט שלה, והמלחמה שאסרו עליו האמריקאים היתה מלחמת תגובה (גם אם לא מסיבות נאצלות במיוחד). המלחמה הזו הינה מלחמה יזומה, ואכן ניתן לשאול לו היתה הקדנציה של בוש כוללת מלחמה תוקפנית כנגד עיראק גם ללא מתקפת הטרור בתאומים. אני אישית לא חושב כך.
לגבי מידת משיחיותו של בן-לאדן, הרי זה תלוי בסופו של דבר בתוצאה לטווח ארוך של המלחמה הזו. לאופוריה של אחרי המלחמה יש מספר השפעות אובייקטיביות - מן הסתם הכלכלה האמריקאית רק תרוויח מהמלחמה, והשוק העיראקי החדש בעל כוח הקניה העצום שלו (במשאבים טבעיים) עשוי להוציא את המשק האמריקאי מהמיתון. בעקבותיו, מי יודע, אולי גם שאר העולם המערבי. לעומת זאת, נראה לי מוקדם לשפוט לגבי הסדר העולמי החדש והיציבות אשר המלחמה הזו יוצרת. שתי מסקנות עיקריות יכול להסיק רודן עלום או מפלגה פשיסטית אי שם ברחבי העולם - האחת, כי ארה"ב היא רומא החדשה, וכי יש להתכופף בפני רצונה. השניה, כי התפרקות מנשק הרתעתי איננו ערובה לביטחון - להפך. ארה"ב תתקוף דווקא את החלשים חסרי כוח ההרתעה. המסקנה מכך היא שרק נשק גרעיני בכמות מספקת וטילים בליסטיים בעלי טווח גדול מספיק עשויים להרתיע את השוטר של העולם. למרבה הצער ישנם גם כוחות גדולים מספיק בעולם אשר מתנגדים להגמוניה האמריקנית ומסוגלים לספק את הידע והציוד הנדרש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש