 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, אציין שמאמרו של יובל נוב הוא לדעתי מהטובים ביותר שהופיעו אי פעם ב"אייל". דיונו מדוייק מאד ומאוזן, ועם זאת לא דקדקני. והדיון נעים לקריאה בסגנונו המינורי משהו, הקולח והיוצא מנקודת מוצא של סקרנות אנושית פשוטה להבין תופעה ללא נקיטה בפוזות של סמכותנות-ידענית-כל וללא גבב כמו-מקצועי סתום (אדרבה, הוא מסביר משמעות מושגים כגון "מתאם" ומה מציינים ערכיו) - סגנון בוגר, בעל נימה אישית ועם זאת אוביקטיבי ולא אסוסיאטיבי. מה מקור התחושה הסוביקטיבית של תקפות שנותנת הגרפולוגיה? להלן קישורים לתאוריה בעלת מספר היבטים המסבירה את התחושה הרווחת של קליעה בתאור או בתצפית (תחושה חסרת בסיס אמפירי אוביקטיבי - שכן כמעט בכל המחקרים האמפיריים תצפיות גרפולוגיות נמצאו כנעדרי תקפות חיצונית external validity , כפי שאכן מביא לידיעתנו כותב המאמר). נושא זה הינו חלק ממערכת מודלים ותאוריות שהיצבתי העוסקים באופן כללי יותר בנושא של מדע ופסידו-מדע (כדוגמת גרפולוגיה או אסטרולוגיה) Science and Pseudo-Science שיכור ולא מיין - גמביט השרלטן************************************************ הורדת סף קריטריון הביקורת מדוע ניתוחי אופי ותחזיות גרפולוגיים או אסטרולוגיים ניתפסים כתקפים? אינך באמת מאמין שאסטרולוגיה (או גרפולוגיה) עובדת ניבוי מתוחם אוטונומיה אישית ואמונות הבל http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=800&rep=48... עד כה - ההטעיות והכשלים הקוגניטיביים והמתודולוגיים שאפשרו את מצג התקפות המדומה של הגרפולוגיה.http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=800&rep=48... אך עם זאת, האניגמה נותרת בעינה: חרף ראיות בדבר היעדר תקפות חיצונית אוביקטיבית, הרי שהאמונה וגם הסתמכות על גרפולוגיה בנושאים אירגוניים מכריעים בתחום משאבי האנוש עודנה רווחת. מה פשר הדבר? האם אירגון כלכלי אינו נדרש לבוחן המציאות ולפעולות המבוססות על עוגנים במציאות? התשובה הינה במישור התרבותי, שעיצב לא רק את התודעה, אלא אף פעל ברקע באיפנון אג'נדות אירגוניות ואקלים אירגוני. כלומר היה בעל אפקטים גם כלפי פעילות האמורה להיות מפוקחת וריאלית והמאופיינת בשיקולי מיקסום תועלות, רווח והפסד. תחת הכותרת של "המתקפה על התודעה" אני מתכוון בעיקר לסוביקטיביזם האפיסטמולוגי הרווח עדיין בארצנו, שניתן לנסחו בסכמטיות פחות או יותר כדלקמן: 1) הכל סוביקטיבי, פרי העדפות האדם והפילטרים התפיסתיים שלו. 2) כל איפיון מציאות הינו עניין של פרשנות, 3) זאת כאשר אין הכרעה בין פרשנויות חילופיות לאותה תופעה". לכך תרמו תפיסות פוסט-מודרניסטיות שמקורם עוד בסופר- סטרוקטורליזם הצרפתי - רולן בארט, מישל פוקו, ז'יל דלוז', ז'אק דרידה. ומכיוון פסיכולוגיסטי-פסיכואנליטי - הרב-מלל עתיר האסוסיאציות הרופפות והעמומות של ז'אק לאקאן. על כן, לא במקרה גם בצרפת נפוצה הגרפולוגיה, בניגוד לגרמניה, יפן, דרום קוריאה, טאיוואן, ארצות סקנדינביה והמרחב הכלכלי/חברתי האנגלו-אמריקני. להלן סטירה המביאה אד-אבסורדום את הסוביקטיביזם האפיסטמולוגי: שרינק בהלם המציאות הסוביקטיביזם הערטילאי הזה עשוי להיות איצטלה (פסאדה) לדבר מוצק וקונקרטי מאד והוא המכשיר למעשה את השרץ: שחיתות חברתית/כלכלית עצימה וסאוב אינטלקטואלי. להלן בעניין זה אילוסטרציה (שלעיתים אפקטיבית יותר מאלף ניתוחים מלומדים) של משורר אנגלי דגול - וויליאם יו אודן - לסוג הסאוב האינטלקטואלי הנדון, סאוב אינטלקטואלי שחולל בגילוייו הקיצוניים דברים לא קבילים נוספים, בלשון המעטה - שיר מינואר 1939 וו. י. אודן: משורר בתוככי הליל מעבר לדיון המתודולגי בגרפולוגיה - שתקפותה ניתנת בנקל להזמה מכל היבט שהוא - הרי שנושא השרלטנות ההשאית (הסוגסטיבית) בישראל, שבניגוד לבסיס הרופף והמופרך קנה לו מהלכים איתנים לא רק בציבורים ניבערים, אלא גם באירגונים מכובדים ועתירי ידע - נושא זה הינו אינדיקטיבי לתופעה חברתית/כלכלית נרחבת מימדים. נפוצות ואיתנות מעמדה של הגרפולוגיה (תוך התעלמות ממופרכותה) הינו חלק מסינדרום כללי יותר - השחיתות הקשה שאין דומה לה במערב של המערכות הציבוריות וחלק ניכר מהמערכות הכלכליות היונקות מהשלטון. שכן מהו "תיפקודה" האירגוני של הגרפולוגיה? 1) סביר מאד שעל מנת לספק במקרים רבים כיסוי-ישבן (כסת"ת) ו"גיבוי" להרחבת מצבת כוח האדם באירגונים רבים, כאשר חלק ניכר מהמועסקים הינם "מוצנחים", פרוטקציונרים, וחסרי כישורים מינימליים לתפקידם. 2 ) בנוסף, בניגוד למחויבויות אתיות כלשהם של פסיכולוגים, וכן מחויבויות-מהוגנות סבירות עקב חברות בהסתדרות הפסיכולוגים וכד', הרי שהאקלים השרלטני וחוסר היושרה הקיצוניים הרווחים מן הסתם בקרב גרפולוגים, בצד היעדר גורמי accountability אחראים, מאפשר לבכירים וממונים בנושא כ"א באירגון לבצע איתם עיסקאות סיבוביות. סביר להניח שבעקבות עסקאות אלה, מנופנפות - כדרך הפרקטיקה שאינה בלתי שכיחה באירגונים ציבוריים (וכמדווח תכופות בעיתונות החופשית) - מנופנפות/מוצגות למקצי התקציב חשבוניות מנופחות מאד אודות שכר שרות בהפקת חוות-דעת "מקצועיות" עבור מאות עובדים. הכסף העודף זורם הכיסה, כנהוג לעיתים לא-ניפרצות במקומותינו (ראה ססמת הכמיהה/חמדה הרועמת הביורוקרטית/אירגונית: "כסא וכיס"). אשר לאיזכור סגן שר הביטחון ד"ר אפרים סנה לשעבר ושר התחבורה לשעבר כמצדד נילהב בגרפולוגיה - כאשר דומה והכשרתו הרפואית המדודה לא ציננה את ההתלהבות שטופת הפנטיות מהבלים, בבחינת גרסא דינקותא מאביו, חסידו וממשיך דרכו של "שמש העמים", טובח המיליונים הגרוזיני יוסף דג'וגשווילי סטלין- דבר זה אינו מפתיעני כלל. שכן אפריים סנה הינו אחד ממתווי הדרך של הפסיכופטיזם הכמו-ביטחוניסטי בישראל, המספק עילה לכל זב ומצורע כאן לחבל ולפרוע תוך נימה ביצועיסטית ובסגנון כמו-ביטחוניסטי. אכן, הביטחוניזם שהינו הכרח קיומי, שימש עילה ובסיס רטוריקה, דווקא מפאת מרכזיותו בהוויה הישראלית, להפרחת עשבים שוטים תאבי בצע וכוח, ולגחמותיהם הפורעות של חלאות המין האנושי מהסוג שחתן פרס ישראל, הקרימינולוג הדגול פרופ' שלמה גיורא שוהם, כינה "פסיכופטים ממוסדים". מאחורי איצטלת הרטוריקה הכמו-ביטחוניסטית וכמו פטריוטית צמחו תכופות הנבלים הגדולים ביותר, אותם כיניתי "תחתית החלאה" - אנשים שיצרו אווירה ופרקטיקה אירגונית ומשקית שהביאה את ישראל לאסון כלכלי עצים-מימדים תוך איום על עצם המשכיותו הבונה של המפעל הציוני. וזאת, תכופות ולמרבה הפרדוקס, בשם ההגנה והבטחת איתנות מפעל זה. דורסנות הלא-יוצלחות: המעגל החיצוני התרבותי/כלכלי שאיפשר את הסוביקטיביזם האפיסטמולוגי וישום שרלטנות עצימת-נזק במערכות חברתיות/כלכליות: סגנון הפסיכופטיזם הכמו-ביטחוניסטי. ניתוח הסגנון האירגוני/חבורתי של הפסיכופתיזם הביטחוניסטי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, רגע לא הבנתי אתה יכול להסביר שוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) גרפולוגיה זה ג'אנק ניו אייג'י מופרך מיסודו. אחד מהנזקים הרבים שהביא עלינו הפוסט מודרניזם . 2) הג'אנק הזה פופולרי בישראל, אך זה הוא רק תסמין של בעיה נרחבת יותר. הבעיה היא כמובן הסיאוב הארגוני ששורר פה. הסיאוב נובע מאופיה הפסודו-מיליטריסטי של חברתנו ("הפסיכופטיזם הכמו-ביטחוניסטי" => פ.כ.ב.). 3) הפ.כ.ב. לא דופק לנו רק את התרבות, את הפוליטיקה ואת אורך חיינו, הוא גם דפק לנו את הכלכלה באופן קטסטרופלי. ש.ב. ---- 1) הבא שלוש דוגמאות לפ.כ.ב. מחיי היום יום. 2) מי אמר למי : "הבנת האחר, גם אם הוא יריבך, הינה הדרך להבנת המציאות סביבך באופן תקין. היא גם מאפשרת עשייה אפקטיבית, ללא קשר לשאלה מהן מטרותיך האסטרטגיות." 3) מהי התגובה הארוכה ביותר שנכתבה ע"י מ. שרון באייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מעיר אילולא זו לא הייתה הפעם הראשונה - אורח חיים, לא אורך חיים. אלא אם הפכ''ב (ככה כותבים ראשי תיבות בעברית) מקצר לנו אקטיבית את חיינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמשיך ככה ואולי אני אלמד בסוף עברית, אבל רק אולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אהוד יערי, שאול מופז, אריק שרון כתופעה וכבחירת העם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |