יופי, אסתטיקה וכוח השלטון 141275
במאמר מוזכר הקשר שעושה פאליה בין היופי, האסתטיקה וכוח השלטון. ברצוני להרחיב מעט:

פאליה טוענת שאת הזוהר והיופי ככוח, ואת הכוח כיופי, המציאו במצרים העתיקה. האצילים המצריים היו "האנשים היפים" הראשונים. כך, למשל, תרבויות עתיקות פסלו נשים כסמלי פריון, אך הן נשאו את האופי הכטוני של הטבע, לא הייתה בהן האסתטיקה האפולינית, שהמציאוה המצרים. המצרים היו הראשונים שהעניקו זוהר לשדיים קטנים, שדיים כעיטור אביבי, ולא כשקי חלב צמיגיים - דגש על קו המתאר (הקונטור) שלהם ולא על הנפח. (מצרים האפולינית, אומרת פאליה, עשתה את צעד המעבר הראשון מנקביות לנשיות כצורת אמנות אירוטית).

גם הארכיטקטורה כמבטאת כוח שלטוני הומצאה במצרים. היו מבנים ציבורים קודם לכן, אך הם לא ערבו לעין, המצרים, לעומת זאת בנו מבני ענק בעל ארכיטקטורה מרובעת, שהקו הישר משחק בה תפקיד מרכזי. כוחו של הפרעה יצר את הפירמידות, הרים מפוסלים בלבני ענק, בעלי קווים מתכנסים בקודקוד שבטאו את עוצמתו. הליניאריות של הקווים היא שנתקה את האסתטיקה הארכיטקטונית הזו מהטבע. האבן העמידה שהשתמשו בה המצרים הפכה את האמנות והשלטון כאחד לדבר עמיד ויציב. הגוף הפך לאובליסק, מרובע, פאלי, מצביע לשמים "קו אפולוני הקורא תיגר על הזמן והשינויים האורגניים".

דוגמה מאוחרת יותר, שנראית לי ממחישה את הקשר בין שלטון ליופי ואסתטיקה:
במאה ה-‏10 רוסיה עדיין לא הייתה מגובשת, בשטחים שיהיו רוסיה שלטו נסיכים ממוצא ויקינגי, הארץ הייתה מפוצלת לערי מדינה. הגדולה בערים עתיקות אלה הייתה קייב, והנסיך הגדול של קייב, ולדימיר, היה האדם החזק של "ארץ הרוס".
אך הוא ביקש כוח רב יותר, ולכן חיפש פולחן פולחן מרכזי כלשהו, שיעניק לו לגיטימיות וסמכות מעבר לכוח הצבאי שהפעיל. ולדימיר תר אחר דת אחת שתקשור את כל עממיה
הפגאניים של רוסיה. וטקסטים עתיקים מספרים, שוולדימיר שלח שליחים שנפגשו עם היהודים, המוסלמים והקתולים, בחיפושיו אחר הדת "האמיתית" האחת. אנשיו הגיעו גם לקונסטנטינופול. כאן, בלב לבו של העולם הנוצרי האורתודוכסי, מצאו נציגיו של ולדימיר את הכוח והתפארת שהנסיך הגדול ביקש: השליחים שהגיעו לקונסטנטינופול התרשמו מאוד מיופייה האסתטי:
"ראינו שם יופי רב כל כך, עד שלא ידענו אם אנחנו בשמים או בארץ. אנחנו יודעים רק כי אין ספק שאלוהים שוכן במקום הזה." ולדימיר המיר את דתו לנצרות משום שהזוהר והיופי האסטתיים של קונסטנטינופול ביטאו בעיניו את העוצמה והכוח שביקש. הוא אילץ גם את נתיניו להמיר את דתם, וחיזק את שלטונו באמצעות הפאר והאמנות הכנסייתית שאימץ לו מקונסטנטינופול.
יופי, אסתטיקה וכוח השלטון 141414
שמעון,

הדגמת יפה את הכשרון של פאליה ליצירת משפטי מחץ שממש מתחננים לציטוט. גם אני זכרתי את מה שהיא כתבה על ''המעבר מנפח שדיים לצורת שדיים''. את המעבר הזה פאליה מתארת כתחילת מה שאנחנו מכנים ''אסתטיקה''.

אסתטיקה משמעה ''לחיות לפי העין'', כך שכאן פאליה מקשרת בין אותו ''מבט זכרי'' שמתוך התבוננות באברו הזקור (הכוח המניע של המיניות) עובר להתבוננות בעולם ולגילוי קוי מתאר שונים שיוצרים מתוך הטבע האחיד מה שקראתי לו בראיה תנכית ''לקרוא בשם''. המבט מבחין וחוצב מתוך הטבע דברים מופרדים, אובייקטים אוטנומיים. לא סתם המולה של מיש-מש צבעים וריחות וקולות אלא עצים, עלים, צפורים, אנשים, חפצים, אמנות.

אסתטיקה או ''לחיות לפי העין'' מביאה למושג של ''טעם טוב'' או מה שנראה לנו כדבר מה יפה, שכמובן מעוגן בחברה ותרבות מסוימת. מכאן אני יכול לקשור את האדם האסתטי לשליט כי האסתט הוא זה ש''רואה וקובע'' מה יפה ומה לא. זה כמובן מתקשר לאיסור עשית פסל ומסיכה, אולי כדי לדכא את התנשאות האדם, שלא יחשוב שהוא זה שקובע מה ''יפה'' ומכאן מה ''חשוב''.

אגב, את הקשר בין שלטון ליופי אפשר לראות בארמונות הפאר של צ'אוצ'סקו, הב.מ.וו. של שרי הבעת', בתי השימוש המוזהבים של סדאם, חליפות ארמני של מני נבחרים, ותמונות של בלונדיניות שופעות שהתגלו בארמונותיו של ''סדאם היפה והאמיץ'' (שיר ילדים פופולרי בעירק).
אתם מזכירים בכוונה פירמידות ושדיים באותה הנשימה? 141433
אתם מזכירים בכוונה פירמידות ושדיים באותה הנשימה? 141453
כן.

שמעון הסביר בצורה טובה את הסיבה לכך, המעבר מראיה של מהויות "היוליות" כמו נפח לראיה "תרבותית" של קוי המתאר. ראה תגובה 141275.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים