|
שמעון,
הדגמת יפה את הכשרון של פאליה ליצירת משפטי מחץ שממש מתחננים לציטוט. גם אני זכרתי את מה שהיא כתבה על ''המעבר מנפח שדיים לצורת שדיים''. את המעבר הזה פאליה מתארת כתחילת מה שאנחנו מכנים ''אסתטיקה''.
אסתטיקה משמעה ''לחיות לפי העין'', כך שכאן פאליה מקשרת בין אותו ''מבט זכרי'' שמתוך התבוננות באברו הזקור (הכוח המניע של המיניות) עובר להתבוננות בעולם ולגילוי קוי מתאר שונים שיוצרים מתוך הטבע האחיד מה שקראתי לו בראיה תנכית ''לקרוא בשם''. המבט מבחין וחוצב מתוך הטבע דברים מופרדים, אובייקטים אוטנומיים. לא סתם המולה של מיש-מש צבעים וריחות וקולות אלא עצים, עלים, צפורים, אנשים, חפצים, אמנות.
אסתטיקה או ''לחיות לפי העין'' מביאה למושג של ''טעם טוב'' או מה שנראה לנו כדבר מה יפה, שכמובן מעוגן בחברה ותרבות מסוימת. מכאן אני יכול לקשור את האדם האסתטי לשליט כי האסתט הוא זה ש''רואה וקובע'' מה יפה ומה לא. זה כמובן מתקשר לאיסור עשית פסל ומסיכה, אולי כדי לדכא את התנשאות האדם, שלא יחשוב שהוא זה שקובע מה ''יפה'' ומכאן מה ''חשוב''.
אגב, את הקשר בין שלטון ליופי אפשר לראות בארמונות הפאר של צ'אוצ'סקו, הב.מ.וו. של שרי הבעת', בתי השימוש המוזהבים של סדאם, חליפות ארמני של מני נבחרים, ותמונות של בלונדיניות שופעות שהתגלו בארמונותיו של ''סדאם היפה והאמיץ'' (שיר ילדים פופולרי בעירק).
|
|