 |
הושגה הפסקת אש בלבנון | 4237 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
עכשיו, אחרי שהבעיה בצפון נפתרה כבר אין צורך בכל כך הרבה חיילים בצה''ל ואפשר להעביר את חוק ההשתמטות. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה (כבר מאז ה-7 באוקטובר): זה לא ברור שלכשתיפסק המלחמה בדרום ובצפון, צה"ל יצטרך אוגדות שלמות של חיילים שישמרו על הגבולות שללו כדי שבפעם הבאה יהיה מי שיפגוש את המחבלים שיפרצו את הגדרות? בדיוק כמו שהחזיקו 2-3 אוגדות ברמת הגולן מול הסורים1 - שאכן עצרו במחיר גבוה את המתקפה בגולן גם לאחר שהופתעו - ברור שצריך סד"כ גבוה בהרבה מעד ה-6 באוקטובר כדי לשמור על הגבולות מול עזה ומוול חיזבאללה. אם זה לא יקרה - לא ברור לי איזה משפחות יהיו מוכנות לחזור לגור ליד הגבולות הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מן השיקולים מופיעים בתגובה 774526, אבל ראש הממשלה ציין נוספים (טרם האזנתי לנאום המלא אז מדובר בפרשנות שלי): 1. האיום הגרעיני האיראני: הפסקת האש תאפשר להפנות מאמצים לשם, כולל אולי חיילים לפעולה מוגבלת, גם לקבל חימושים רלוונטיים שאולי נמנעו מאיתנו עד כה או סתם למלא את המחסנים מחדש, תוך שאיננו מסתכנים בהבערת המדינה ע"י 150,000 טילים מלבנון תוך כדי. 2. ניתוק הזירות - הפניית כוחות נוספים לעזה, וגם אולי הבהרה סופית לחמאס שנכזבה תקוותם האחרונה והם עכשיו מבודדים, מה שרלוונטי גם לנושא החטופים וגם אולי לנכונות חמאס לוותר על השליטה בעזה. סיכוי קטן אבל כבר לא אפסי. המבחן עבור תושבי גבול הצפון הוא כמובן האכיפה. נחיה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להכנס לעבי הקורה (אני לא חושב שיש בידינו מספיק נתונים1) שתי הערות רגילות והערת רגל אחת: 1. חשבתי שהאיום ב-150,000 טילים כבר הוסר. סליחה, לא ניצחנו את חיזבאללה? אתה מנסה לומר ששר הביטחון לא דייק באמירה חשובה כזאת? מישהו עוד חושב היום שאם הם היו יכולים לירות עלינו 150,000 טילים הם היו מחכים שנתקוף את איראן קודם? 2. ויתור החמאס על השליטה בעזה כדי שדניאלה וייס תוכל להחזיר עטרה ליושנה? ----------------- 1- מאחר שראש הממשלה מוכיח במעשים שאי אפשר להאמין למילה שיוצאת מפיו, ומאחר שהתיאוריה ההליוצנטרית של הפונז נראית סבירה יותר מיום ליום, הבעיה המרכזית שלי, כשאני מנסה לגבש עמדה בעניין ההסכם היא חוסר האמון במנהיגנו הדגול. למה, בעצם, ההסכם לא מפורסם ברבים? יש שם סעיפים סודיים שהחיזבאללה לא יודע עליהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בנוסף להערת השכ"ג על כמות הטילים, הרעיון של "חיילים לפעילות קרקעית מוגבלת באיראן" נשמע לי: א. מופרך עד התאבדותי. ב. במקרה של פעולה קרקעית נקודתית ומהירה (כל שעה שם מעלה את ה"התאבדותי" לכדי וודאות), החיילים והיחידות הרלוונטיות הן לא אלה שנמצאות עכשיו בלבנון. ניתוק הזירות משמעותי בהחלט. אבל קשה להאמין שישפיע מאד על החמאס. כרגע (מזה כבר חצי שנה) הזמן משחק לטובת החמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 774583 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מי ניצח במלחמה? כמו במלחמת לבנון הקודמת, נבדוק לפי שיטת סמיילי: "כשבאים לבדוק אם מישהו "ניצח" או "הפסיד" במלחמה צריך לבדוק באיזה מצב הוא נכנס למלחמה, באיזה מצב הוא יוצא מהמלחמה, מה הוא הרוויח במהלך המלחמה, מה הוא הפסיד במהלך המלחמה ומה היו המטרות שלו כשהוא נכנס למלחמה". ישראל * איך נכנסים: סופגים אש כבר שנה, איחוד זירות, סדק במוניטין של "הצבא החזק במזרח התיכון". * אילו מטרות: להחזיר את התושבים לבתיהם, להסיג את חיזבאללה מהגבול, לפרק את הקשר בין הצפון לזירת עזה. * איך יוצאים: לאחר חיסול הנהגת החיזבאללה, לאחר תרגיל הביפרי/מכשירי הקשר, צה"ל הגיע עד הליטני * מה הרוויחו: חיזוק מחודש של המוניטין, פגיעה ביכולות החיזבאללה בשנים הקרובות. * מה הפסידו: חיילים הרוגים. לא ברור עד כמה התושבים יכולים לחזור לביתם ועד כמה החיזבאללה ימנע מלחזור לקו הגבול ו/או לירות בחזרה. חיזבאללה * איך נכנסים: מטווחים את ישובי הצפון כמה שרוצים, מאיימים על ישראל במאות אלפי טילים (כולל מדוייקים) ותרחישי עלטה. * אילו מטרות: לשרוד. * איך יוצאים: הנהגה מחוסלת (פעמיים), פגיעות נרחבות בדרג הבכיר מפיצוצים מסתוריים, ללא יכולת לתת מלחמה אפקטיבית. * מה הרוויחו: כלום. * מה הפסידו: כוחות, ציוד, מוניטין, הנהגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקולות המסכמים סביבי מגיעים מכל הכיוונים, אני רק שואל: לא מוקדם מידי כדי לסכם ולהניח שזהו נגמר? לא עברו 48 שעות מאז התפרצותה של הפסקת האש וכבר היו מספר תקריות אש בין צה״ל לחיזבאללה, כולל ניסיון לירי רקטי מצד חיזבאללה וכולל התקפות של חיל האוויר. אני לא אומר שהשקט היחסי מה-48 השעות האחרונות לא ישמר, אבל אנשים תרגיעו. פה זה המזרח התיכון והסכמים/חתימות על איזה נייר זה לא משהו שיש בו עד כדי כך הרבה ערך. התסריט בו חוזרים ממש בקרוב למה שהיה פה לפני שבוע ושבועיים הוא אולי לא ודאי, אבל הוא קצת יותר מבלתי סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסד נוסף ולטעמי אסטרטגי של ישראל - פעם ראשונה שפונה חבל ארץ שלם למשך שנה ויותר, והיישובים הושארו לטיווח והריסה של טילי החיזבאללה. ובנוסף - חיזבאללה גם ירה כמה שרצה (כנראה) לכל הארץ כולל גוש דן ונתב"ג. מה שאומר שהמשוואות הישנות מאז 2006 שונו, וסביר שלרעה. ונקודה נוספת לגבי "סדק למוניטין": אם אחרי מחדל מלחמת יום הכיפורים, התוצאה היתה שגם כששני הצבאות החזקים באיזור מצליחים להפתיע את ישראל, היא תוך שלושה שבועות מביסה אותם כשהם נלחמים בכל הכח1 - אז אחרי מחדל ה-7 באוקטובר, מתברר שב-2024, אם בנוסף לארגון טרור בינוני בדרום ארגון טרור גדול בצפון היה מצטרף למתקפה, יש סיכוי סביר שמדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה כבר לא היתה קיימת2. לגבי החיזבאללה - כאן אני יותר מסכים איתך. הוא אכן השיג את מטרת השרידות, אבל ברור שהוא יוצא מהמלחמה במצב הרבה יותר גרוע מאשר נכנס אליה. 1 שזה אולי אפילו מחזק את ההרתעה הישראלית ממצבה לפני המלחמה. 2 שלקרוא לזה "סדק" זה האנדרסטייטמנט של השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליחס למישהו הישג כלשהו עפ״י הקריטריון של ״מטרת השרידות״ נשמע כמו משהו מספר ההדרכה לאביר השחור ממונטי פייתון והגביע הקדוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הסנטימנט, וברגע הראשון אפילו מזדהה איתו. אבל אז אני נזכר שארגוני טרור אינם אבירים אינדיבידואליים, וחלקם יש להם מטרות ארוכות שנים וסבלנות שמצויות הרחק ממה שהיה מקובל עלינו, הציבור המערבי. תראה את החמאס - נניח שמחר בבוקר מסתיימת המלחמה. 90 אחוז (לפחות) ממשאביו - האנושיים, הכלכליים, החימושיים, יו ניים איט - הלכו לעזאזל. חמישית מזה בצד של ישראל או כל מדינה מערבית אחרת היתה נחשבת לקטסטרופה סופנית כמעט. לעומת זאת, אם הוא יישאר בעזה ויצליח להמשיך לשלוט שם (AKA הישרדות) - אולי אפילו אתה תסכים שהוא השיג משהו לא זניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שיטת הלוחמה ותפיסת העולם של הג׳יהאדיסטים. אם נעשה את הטעות ונקבל את הנרטיב שלהם, אז הם אף פעם לא יכולים להפסיד. כל מה שנראה בעיניים סבירות כמו אסון קולוסאלי, יכול לקבל את הפירוש של הישג ואף ניצחון. גם אם תהרוג את אחרון הלוחמים שלהם, יהיה מי שישאר ויברך מהצד על מות קדושים, השארתם בלבבות העם והשרדות הרעיון. אני מסכים שישראל לא עושה את הדבר שהיא צריכה לעשות בעזה1, אבל זו לא הצלחה/הישג של החמאס. לא הייתי נותן קרדיט לחמאס על כך שישראל יורה לעצמה ברגל. כמו שאמרתי בדיון על ישראל-איראן: הג׳יהאדיסטים המופרעים סביבנו יכולים להעביר קורסים מתקדמים לישראל ב״איך לבצע מהליכים שמזיקים לך יותר משהם מזיקים לאויב״. זה שישראל עושה שטויות, לא הופך את המזרח התיכון לדוגמה למוצלחות והחלטות טובות. אני לא חושב שיש איזו קונסטלציית הסבר סבירה בה מה שקורה סביבנו יכול להחשב כהצלחה או הישג של החמאס. אם כן, אז אני מודה שאני ממש לא מבין את משמעות המילים ״הצלחה״ או ״הישג״. _____________ 1 אני מניח שאני ואתה לא נסכים על מה הוא הדבר הזה, אבל זה לא חשוב לצורך הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא כתבת את זה, אבל הערה לכל מיני שכן אומרים את זה: פינוי התושבים מרצועת הגבול לא היה שגיאה אלא צעד נכון. בדיעבד, הנזק הכבד והרחב ביותר שהחזבאללה הצליח לגרום היה באזור הגבול. גם ללא פעולה קרקעית, נוכחות תושבים בטווח ה-3 ק"מ, היתה מסתיימת בסבירות גבוהה בעשרות ואולי מאות נפגעים אזרחים. בהתחשב בלסת הזכוכית של העורף הישראלי (כפי שהופגנה לעין כל במלחמה זו), הנפגעים האלו לא היו תורמים דבר לחוסן הישראלי. פינוי ישובי הגבול היה צעד שהפגין עוצמה כלכלית ושיקול דעת בטחוני. כל הבכיינות האינפנטילית של נחזור ולא נחזור ראוייה להיגיון של בני עשרה. אם האוכלוסיה על הגבול תדולל לאלו שיש להם סיבות טובות להיות שם (סוציו-אקונומיות ואידיאולוגיות) זה לא יהיה אסון. לשכות סעד ואכלולישתולי על הגבול, אינם מחזקים את ביטחון ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נקודתית זה צעד סביר, פינוי לשנה של חבל ארץ ומאה אלף איש זה מחיר כבד. יש אומרים אגב שזה אפילו עודד את הירי של חיזבאללה - הוא ידע שהורדת מאה בניינים בקרית שמונה תגרור פחות תגובה מטיל אחד במגרש כדורגל עם ילדים. יש לך ספק שאחרי שנה עשרות אחוזים מהמשפחות האלה הן כבר על סף תמיכה וסעד? פעם ראשונה שישראלים הם פליטים בארצם לתקופה ארוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר כבד? מה בדיוק קנינו? שלמנו מחיר כבד על ההחלטה של החזבאללה. אם היינו מחליטים להשאיר את התושבים על הגבול (הופקרנו!הופקרנו!) אתה חושב שהחזבאללה היה נמנע ממטווח הנ"ט והרקטות על קו הקורנט? אם פינוי מספר קטן של תושבים על הגבול גם הציל מספר גדול של תושבים רחוק יותר מהגבול, זה רווח נקי. זו בודאי לא הפעם הראשונה שישראלים הפכו לפליטים. ישראל אינה ואני חושב שאפפעם לא היתה מקום בטוח לתושביה והגיע הזמן להתעורר מהשיח הזה. מי שהביטחון האישי במרכז מעייניו, כדאי שיחפש זאת במקום אחר (לא קרוב מדי ל-WTC כמובן). אני לא לעתים קרובות מפזר שבחים על הצה"ל הכי ... בעולם, אבל בסיבוב האחרון, בפרט בהתחשב בתנאי הפתיחה, צה"ל הגיע להישגים מצויינים במחיר נמוך ביחס לחששות ובכלל. מערכת ההגנ"א האוירית, על כל חולשותיה ומחדליה, ספקה לעורף הישראלי הגנה באיכות חסרת תקדים ותחרות. אני גם לא מתרשם מהפרות הפסקת האש ע"י החזב'. אתה לא חותם על הפסקת אש במטרה להפר אותה. לפחות בטווח נקצר, אני לא רואה חידוש האש ובמקרה שזה יקרה, זה יהיה באופן שונה מן הדפ"א הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל עצום בין תחושת הבטחון לבין הבטחון בפועל כפי שהוא מתבטא במספרים. לדוגמה- תקופת הפיגועים הקשה באינתיפאדה השניה שהגיעה לשיאה ב 2002 הביאה לתחושות חרדה וחוסר בטחון חזקות מאוד. ב 2002 נהרגו 452 ישראלים בפיגועי טרור (מהם 149 אנשי כוחות הבטחון), ונפצעו 2057. זו היתה השנה הקשה ביותר בפיגועים מקום המדינה עד הז' באוקטובר. באותה שנה נהרגו 524 אנשים בתאונות דרכים, ונפצעו קשה 2358 איש. בכל זאת אף אחד לא פחד אז להיהרג או להפצע קשה בתאונת דרכים באותה מידה שפחד להפגע מפיגוע טרור. גם ההגנה המעולה שסיפקה ההגנ"א בשנה האחרונה לא הצליחה להפחית את רמות החרדה כפי שהצליחה להפחית את כמות הנפגעים. אפילו לא באותו אזור חיוג. הטרור אפשר לומר שהצדיק את שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלמדנו שהמדינה והצבא לא מגנים עלינו מפוגרומים, שחיטות ואונס, פלא שיש חרדה? ואגב, גם ירידה למקלט כל כמה ימים (ולפעמים כמה פעמים ביום) היא גורם סביר מאד לחרדה. כמה אזרחים בעולם קיבלו הזנה0 פעמיים מטח של מאתיים טילים בליסטיים על הראש?1 0 התכוונתי לכתוב השנה. אבל תראו מה יצא. 1 האוקראינים גם מן הסתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוכנות היא החרדה. יצא לי להיות במקום שסמוך אליו היו מדי פעם אופנועים שעשו מדי פעם (להכעיס) קולות של סירנה מהמפלטים (של האופנועים, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 669363 הבדל נוסף הוא שלגבי תאונות דרכים יש אשליה של שליטה מסוימת (כל אחד הוא, כידוע, נהג הרבה יותר טוב מהממוצע וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. איפשהו, האימה של אדם שרוצח אותך נראית יותר אימתית מזו של תאונה "אקראית". יש הרבה יותר סרטים על זה. ב. יש הבדל משמעותי בין טרור אנשים לטרור טילים. אבל גם טילים זה רע. חווית ה"רולטה הרוסית" לא נראית לי מומלצת לאף אדם, ודאי לא ילדים ונוער. ב. נראה לי שיש כאן התעלמות מזה שעבור אנשים רבים, נסיעה במכונית היא חוויה מלחיצה בדיוק בגלל הפחד מתאונות. מעניין למשל אם עשו מחקרים על חלומות/סיוטים נפוצים, ובדקו כמה מהם כוללים תאונות וכמה מהם כוללים טרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עבור אנשים רבים, נסיעה במכונית היא חוויה מלחיצה'' - הופתעתי לראות שאתה צודק. חשבתי שזאת תופעה הרבה יותר נדירה. אני חש נוח לגמרי לנהוג, והרבה פחות נוח להיות הרכב כשמישהו אחר נוהג בו למרות שלא הייתי אומר שה מלחיץ אותי. על רכב דו-גלגלי אני ממש פוחד להיות הנוסע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא מניחים שאיכות הנהגים מתפלגת נורמלית, אז אין בעיה שרוב (ואפילו כמעט כל) הנהגים יהיו טובים מהממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבמקרה הזה ''הממוצע'' בשפה המדוברת הוא החציון. (ותוהה איך אפשר בכלל למדוד כמה נהג הוא ''טוב''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהפונז אמר, כמובן. מעבר לכך שלהניח התפלגות נורמלית נראה לי די נורמלי בעניין זה. יש בטח איזה כלל סטטיסטי לגבי ההשפעה של הרבה משתנים בלתי תלויים על תוצאה שתלויה בכולם (לפחות בגנטיקה אני כמעט בטוח שקראתי שמה שמושפע מהרבה גנים מתנהג כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל, התפלגויות שחסומות מצד אחד אינן נורמליות. דוגמאות: משכורת (יש שכר מינימום), איכות נהיגה (יש טסט שאמור ליצור רמה מינימלית), משך הריון (מזרזים אחרי 42 שבועות - רוב ההריונות נמשכים יותר מהממוצע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודע אבל אלה דקדוקי עניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר דקדוקי עניות, אאל''ט קיצוץ החלק השמאלי של הפעמון ע''י מניעת רשיון מאלה שאמורים היו להמצא שם, דווקא מגדיל את ממוצע טיב הנהיגה של הנהגים כך שקשה יותר להיות טוב ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין תחושת השליטה הוא שיקול שאני אוהב לשלוף כדי להסביר כל מיני דברים. אבל נראה לי שדווקא בין טילים, מחבלים מתאבדים ותאונות דרכים יש מידה די דומה גם של שליטה אמיתית וגם של תחושת שליטה. אם אתה חושב אחרת הייתי שמח לראות נימוקים. "אני נהג יותר טוב מהממוצע" עוזר רק קצת, כי כידוע הנהגים האחרים שמורידים את הממוצע עלולים להרוג אותי (וכולנו מודעים לזה מאוד). בדומה, "אני רואה מה קורה מסביבי ויודע להימנע מסיטואציות מסוכנות לפיגועים", "אני יודע מה לעשות כדי להתגונן מטילים". אני מהמר שההבדל בתחושת האיום הוא או מה שכתבת ב-2015 - לתאונות התרגלנו כי זה קבוע בזמן - או איזשהו תכנות ביולוגי להיזהר מקבוצות בני אדם אחרות, להלן "אויב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפילו תכנות להיזהר מקבוצות חיות אחרות. ב-99 אחוז מהזמן שבו ההומו ספיינס חי, הסכנות העיקריות היו קבוצות של זאבים, נמרים, היפופוטמים וכ"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כיף שהגעתי לשלב בו במקום לנסח תגובה אני צריך רק לצטט ממה שכבר כתבתי כאן באדיבות מנוע החיפוש: "הפחד שלנו מתמקד בגורמי סיכון פרה־היסטוריים, האבולוציה לא מדביקה את הקצב בו שינינו אותם. מגפות כמו עישון ואלכוהוליזם היו הרבה פחות נפוצות אילו היינו נבהלים מסיגריה במקום לפחוד מעכברושים, ואילו ילדינו היו פוחדים ממכוניות במקום ממפלצות היו נחסכות מאיתנו הרבה טרגדיות.". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח אם זה נכון. בקרב הרבה חיות חברתיות יש מאבקים אלימים עד קטלניים בין קבוצות של אותו מין. האם זה יותר או פחות מטורפים ''זרים'' תלוי כנראה במין היעד, ואין לי מידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלפחות מבחינה מספרית, שנים רבות האוכלוסיה האנושית היתה כל כך דלילה, שברדיוס של חמישים קילומטר מכל בן אדם היו פי מאה יותר זאבים מאשר אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מקור? מאד יפתיע אותי אם זאבים היוו פקטור בכלל. יפתיע אותי גם אם חתולים גדולים, דובים, כרישים, תנינים והיפופוטמים ביחד התקרבו לעשירית מהסכנה מחיידקים. למיטב ידיעתי (הדלה) בין החיידקים לטורפים יש גם את הסכנות מבני אדם (וקופי אדם) אחרים ולנשים יש את הסכנה ממוות בלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שאלתי את ג'פטו לגבי מאתיים אלף שנה אחורה. הוא טוען ששני האיומים המובילים לחיי אדם אז היו מיעוט מזון וטורפים גדולים. אחריהם תנאים סביבתיים (אקלים) ותחרות על משאבים עם הומינידים אחרים, ומחלות בין הגורמים האחרונים דוקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך סיבה לחשוב שג'פטו עונה תשובה נכונה כאן, ולא מפנטז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי גם לקישור שהוא הביא וזה נשמע דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לנמק, ומבטא רק את התחושה הפרטית שלי בעניין זה. לי יש הרגשת שליטה מסוימת כשאני הנהג (למרות שהמקרים בהם הייתי הכי קרוב לתאונה רצינית מאד - והיו שניים כאלה - היו כשאני אוחז בהגה), ולא היתה כזאת כשעליתי לאוטובוס בתקופת האינתיפאדה השניה למרות שמעולם לא הייתי נוכח בארוע טרור. אבל גם הסיפא שלך (או שלי) מתקבלת על הדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההבדל מול אנשים שחיים בסיכון תמידי לפגעי טבע? למרגלות הר הגעש, בסמטת הטורנדו, בקליפורניה עם החשש התמידי מה big one? לגור בקרית שמונה או בשדרות ולחטוף רקטות במשך שנים נראה לי דומה למגורים בסמטת הטורנדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי ברור לי: האם אתה שואל מה ההבדל בין תאונות דרכים לחיים באזורי סיכון? אם אלה שחיים באזורי סיכון חיים עם "חשש [ה]תמידי מה big one" אתה עונה בעצמך על זה. אני בטוח שאלה שגרו בקריית שמונה פחדו יותר מ"קטיושה" (כך זה נקרא פעם) מאשר מתאונת דרכים בדרך לתל-אביב, ואני מסופק אם הסטטיסטיקה הצדיקה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האם מי שחי תחת הר הגעש (קטיושות, טורנדו) 40 שנה מפחד מהם פחות, עד כדי השוואה לפחד מתאונות דרכים, שמתקבלות על ידי רוב הציבור כנתון סטטיסטי שאינו נוגע לחייהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי געש מתפרצים רק לעתים רחוקות, ואף אחד לא גר באזור הסכנה ליד אלה מהם שפעילים תדיר. גם סופות למיניהן פוגעות באותו אזור רק מדי כמה שנים, ואלה שגרים תחת הפגזות ממושכות אף הם לא חיים כך לאורך כל חייהם אלא בתקופות שבאות והולכות. תאונות דרכים הן משהו אחר. מכל מקום הנקודה שלי, לפחות בפתיל הזה, היא שאלת האשליה (שהיא למעשה לא לגמרי אשליה) שיש לך שליטה מסוימת על הסיכון. לי, למשל, הסטטיסטיקה על הולכי רגל שנדרסים כמעט לא מזיזה, כי אני בהחלט שולט בסיכון שלי בחציה. ה''כמעט'' הוא בגלל אותם מקרים נדירים יחסית שרכב עולה על המדרכה ודורס מישהו, וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה נדיר כזה קרה במדרכה ליד החנייה בבניין שגרתי בו לפני כעשור. זכיתי לקארמה טובה0 בכך שהמכונית שלי - שכבר הוחלפה והיתה מועמדת למכירה - חנתה על הכביש לפני המדרכה, והרכב הסוטה פגע קודם בפינה הקדמית שלה ומעך אותה, לפני שהמשיך למדרכה ופצע הולכת רגל. אני די משוכנע שהמכונית שלי ספגה חלק מהאנרגיה שלו1 ובכך הקטינה את עוצמת הפגיעה בהולכת הרגל. 0 שימוש שגוי במונח, בהחלט. 1 זה רחוב צר יחסית שמתעקל שם, ולכן המהירות לא היתה מאד גדולה. הנהג "לא לקח את הסיבוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכרתי (הכרות שטחית) מישהי שנדרסה למוות על המדרכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני, אבל עם היכרות משמעותית. אגב עניינים כאלו, פעמיים בשנים האחרונות התווכחה איתי בלהט מישהי על טענתי לסיכויים נמוכים לדבר מה. באחד מהם טענתי לבטיחותה של ההתניידות באמצעות מטוס לעומת מכונית. בדיעבד הייתי צריך לזכור שהיא התאלמנה בגיל צעיר ולחשוד בלהט. מקרה אחר היה באשר לטענתי לשיעורי האונס הנמוכים בישראל. גם כאן, ולא רחוק מהמקום בו ניהלנו את הוויכוח. חבל שחיכיתי כל כך הרבה זמן עד שהפנמתי את כל הציוויים שלימדנו סיפורם של שבעת החוטאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרים האלה מתחילים להדאיג אותי. ואסוציאציה חופשית: "אחד הדברים הכי טפשיים שאני חוזר ואומר לעצמי הוא שאני חייב להפסיק לדבר אל עצמי" (מהגיגי הרשכ"ג, עוד לפניי שהתחרש סופית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח גם את תגובה 774643. אוסיף ששמעתי תהיות אלו עוד הרבה קודם לכן מפי איילה או שתיים שפגשו בי1. זו אחת הסיבות בשלהן הגעתי לאירוע המתואר בדיון 3734. חשבתי שהימצאות שנינו באותו המקום באותו הזמן תאפשר לנו להוכיח, לפחות לעצמנו, שמדובר בשתי ישויות פיזיקליות נבדלות. רק לאחר מכן נזכרתי שזה בדיוק מה שמפריך טענה זו, כך שסימן השאלה בעינו עומד. 1 אולי בשביל הסיכוי להסתופף בהילתך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הוכחת שאנחנו לא פרמיונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שכל אחד חושב שהוא נהג טוב מהממוצע הוא מרשה לעצמו להתעסק בטלפון בזמן הנהיגה, ומיד הופך לנהג פחות טוב מהממוצע1 _____ 1 זה לא הממוצע ולא החציון אלא איזשהו "נהג סביר" תאורטי, שבפועל מעט מאוד מהנהגים מצליחים לעמוד בסטנדרט שלו בעקביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לזה קוראים "רגרסיה אל הממוצע"? (שם די הולם, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכותך אני חושב על זה שאם 90% מהנהגים נוהגים 90% מהזמן מעל ה"ממוצע", אבל בשאר 10% מהזמן דעתם מוסחת והם נוהגים הרבה מתחת ל"ממוצע", הרי באותם 10% הסיכון שהם גורמים לעצמם ולסביבתם הוא גבוה מאוד. אבל מכיוון שב 90% מהזמן הם נהגים טובים, אז הם מזניחים את ה 10% וחושבים שהם נהגים בטוחים גם בסך הכל. אני חושב שאותם 10% מהזמן אחראים ל 80% מההרוגים בת"ד. עקרון פארטו [ויקיפדיה] בפעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה האם בכיוון אחר של הפארטו, 20% מהנהגים אחראים ל-80% מהתאונות. זכורני שהייתי פעם בבית משפט לתעבורה, והיה שם נהג משאית עם 70 עבירות ועשר שלילות רשיון. הרי אין ספק שזה עבריין מועד ולא אמור לעלות על כביש כנהג. ועדיין הוא שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שההתפלגות של הנהגים המעורבים בתאונות עם נפגעים (קל וחומר בלי נפגעים) היא לא כל כך קיצונית. 1. אני חושב שהמתאם בין הרשעה בעבירות תנועה לבין מעורבות בתאונות הוא כנראה חיובי אבל לא כל כך גבוה. א. העבירות שנאכפות הן מיעוט קטן מהעבירות המסוכנות ביותר. לדוגמה- פעם לפני שנים משטרת התנועה עשתה מבצע ואכפה בקפידה לתקופת מה מעבר פס לבן, שהיא מהעבירות המסוכנות ביותר, אבל ככל הידוע לי זה היה מבצע חד פעמי. מעולם לא ראיתי שאכפו התפרצות לנתיב, למשל. ב. אותם 10% של חוסר תשומת לב משותפים לנהגים עברייני תנועה ונהגים בעלי גליון הרשעות נקי. ג.הנהגים המסוכנים במיוחד, אלו שנראה כאילו נוהגים עם משאלת מוות, ודאי שותפים ליותר תאונות עם נפגעים אבל לרוב יכולים לגרום רק תאונה חמורה אחת כל אחד, ואז הם יורדים מהכביש - לבית הסוהר, לבית החולים או לבית הקברות. אילו כל אחד מהם היה יכול לגרום תאונות רבות אז כנראה ההתפלגות היתה שונה. 2. מצד שני, לפי תעריפי הביטוח חברות הביטוח רואות סיכון במי שכבר עשה תאונה, ובמי שרשיונו נשלל. כלומר שהן רואות התפלגות לא אחידה (בהנחה שהתעריפים מבוססים על סטטיסטיקה ולא על ניחוש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג׳יהדיסטים משוגעים (והחיזבאללה הם כאלה. הם לא צבא קונבנציונלי של מדינה) לא חותמים על הסכמים כדי לממש אותם. הם חותמים כדי שהצד השני יקיים אותו בזמן שהם מפרים את ההסכם. כפי שכבר רואים (האמת שראו את זה תוך שעות מהפסקת האש) לפחות חלקים מהחיזבאללה לא מעוניינים בהפסקת הלחימה. הם מעוניינים שישראל תגיב על הפעולות שלהם כדי שיאשימו את ישראל בהפרות של הפסקת האש. לשם אנחנו הולכים ובשלב מסוים (להערכתי בקרוב) התגרה בסגנון ה Tit for tat תחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה נראה שגם ישראל כבר הפרה את ההסכם עשרות פעמים. הקוראים מוזמנים להחליט מי המשוגעים כאן. (יש מספיק לכולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם צריך להספיק כמה שיותר עד שההפסקה בתוקף, וגם חיזבאללה שוב שיגרו פצמ''רים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למי שמשעמם עם כל הפסקות האש האלה - דרום קוריאה הכריזה על משטר צבאי. כדי להילחם באופוזיציה. שתומכת באויב1. *דרום* קוריאה. 1 כי זה מה שאופוזיציות עושות, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרלמנט כבר ביטל את ההכרזה. הם צריכים להדיח את יון סוק-יאול על המהלך המטומטם הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה שרת לא הותיר חותם יוצא דופן על משרד ראש הממשלה. ימיו בתפקיד היו קצרים ומתסכלים. אבל על מצעד הפזמונים דווקא השפיע יותר. ב־1954, אחרי הפיגוע במעלה עקרבים, כשהמדינה התאבלה על 12 הנרצחים, הוא ביקש מיעקב אורלנד ומרדכי זעירא לחבר שיר שיעודד את הציבור. התוצאה הייתה "שיר שמח", שמוכר יותר בזכות מילותיו: "אם גם ראשנו שח, ועצב סובבנו, הבה ונתלקח מן השמחה שבנו". שבעים שנה אחר כך, בטבח גדול פי מאה בממדיו, נתניהו לא ביקש מאף אחד לחבר שיר. אבל שנה ורבע לתוך המלחמה, האבולוציה של שיריה הספונטניים מלמדת הרבה על מצב הרוח הציבורי, ונראית כמהלך פסיכולוגיסטי שמתאר באופן כמעט מושלם את שלבי ההשתנות של החברה בישראל לאורך המלחמה. זה התחיל בטיקטוק עם הלהיט הגדול של המלחמה, שנכתב עוד לפניה, "לצאת מדיכאון". בימי ההלם הראשונים לא היה חייל שחזר הביתה לכמה שעות בלי שברקע יתנגן "גם בשעות החשוכות של הלילה, תמיד יהיה כוכב קטן שמאיר לך". בנובמבר יצאו שני שירים: נס וסטילה הבטיחו "חרבו דרבו", והודיעו "שכל היחידות בצה"ל במוד לחרבו דרבו על הראש שלך". רשימת החיסול שלהם (הנייה, דף, נסראללה) התממשה כמעט במלואה, חוץ מבלה חדיד. שבועיים אחר כך יצא חידוש של יהורם גאון והלהקות הצבאיות לשיר "לא תנצחו אותי" של נעמי שמר. השיר הרביעי יצא בעיתוי מושלם: ב-17 בספטמבר אחר הצהריים התפוצצו בביירות אלפי מכשירי ביפר של פעילי חיזבאללה, ובישראל יצא, ממש באותה שעה, החידוש של ששון שאולוב לשיר "תמיד אוהב אותי": "ויהיה לי עוד יותר טוב, ועוד יותר טוב" היה פס הקול של השבועות שבהם התחולל המהפך במלחמה: מכשירי קשר, חיסול נסראללה, הרג סינוואר, מיגור הטילים, כיבוש החרמון הסורי. אם נתניהו היה מבקש להלחין לו ניצחון מוחלט, ככה הוא היה נשמע. - מתוך הטור של עמית סגל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא נשכח את רומיאו ממלחמת המפרץ - האזעקות הראשונות של ילידי שנות ה-70 - התנגנו למילותיה של צרויה להב ולקולה הענוג והמפתה של יהודית תמיר : ״הבטחת שנמריא הרחק מעבר לעצמנו אבל נפלנו המומים והחלום איננו״. והיינו באמת המומים שאוטוטו כולנו נמות מגזים כמו בשואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהרגלי, אין לי בעיה לנחש את הצעד הבא (מתוך הבנה שזה ניחוש). להערכתי, הקיסר שלנו חצה את הרוביקון, או ליתר דיוק, נבלתו שטה במורד הזרם. השלב הראשון, או ליתר דיוק, הפסקת האש עם החמאס בדרך. הצדדים כבר סיכמו שברגע שיסכימו על השלב הראשון, יתחילו לדון על השלב השני. ע"פ הפרדיגמה הפרקינסונית, ברגע שהובטחה תעסוקה לבעלי העניין בשלב השני, אין טעם לעכב את השלב הראשון. בהינתן הפסקת האש, צריך לנסח כמה הנחות ועובדות יסוד בנוגע למערכה בעזה 23-25: א. לישראל לא היתה מדיניות שניתן לתרגם אותה ליעדים צבאיים ברורים וניתנים להשגה. במקומם הוצגו יעדי מדיניות כלליים שאפשרו/אלצו את הצבא לקבוע איסטרטגיה באופן חופשי למדי. ב. היעדים, 2 מוצהרים ואחד סמוע היו: ב-1 מיטוט החמאס - זהו יעד מדיני שהשגתו היא בעיקר מדינית ורק מיעוטה באמצעים צבאיים. בהעדר מסגרת מדינית של ממש, צה"ל לא ידע איך לתרגם אותה ליעדים צבאיים. ספירת גופות בלבד לא משיגה יעדים מדיניים, בפרט מול אוכלוסיות הסובלות מהתפוצצות אוכלוסין. ב-2 שחרור החטופים - לצה"ל לא היו מודיעין או טקטיקה ללוחמת מנהרות. במקומה הטילו יהבם על הבטחות סרק סטרט-אפיות. ממילא צה"ל לא ידע איך לממש יעד כזה והסתפק במבצעי חילוץ מזדמנים למודיעין אקראי. בהעדר מדידות ואמצעים, במילא היה זה אילוץ ולא יעד אמיתי. הישגים בשוליים אינם יכולים להסתיר שהיה זה מכשול ולא יעד. ב-3 מזעור אבידות. יעד זה לא הוצהר ובודאי לא הוגדר באופן מדיד (כאשר חריגה תאלץ הפסקת הלוחמה) וממילא השגתו היא סובייקטיבית. צה"ל החליט לבצע ע"י "העברת הסיכון" לאוכלוסיה האזרחית. במסגרת היעד הזה בוצע טבח באוכלוסיה בלתי מעורבת, טיהור אתני וחורבן והרס אזרחי במימדים בינלאומיים.בהתחשב בלוחמה הנחושה של החמאס נראה כי היעד הושג בחלקו. האבידות הן בערך מה שהוערך באומדן ריאלי. ג. שני יעדים לא הושגו והיעד השלישי הושג בקושי. אולם מה שחשוב זה שהאמצעי להשגת היעד השלישי הפך להישג העיקרי של המערכה ולא אחד מן היעדים שהוצגו. אני מניח שהנאקבה החדשה והנוראה מקודמתה תהיה לה השפעה על שני הצדדים. ד. ישראל בגלל הטיהור האתני ופשעי המלחמה איבדה הרבה לגיטימיות בינלאומית ונראה שתהיה לכך השפעה ארוכת טווח. אני רואה בכך עונש ראוי לציבור הישראלי שלא הבין שאסור להעלות ימין מלא לשלטון בישראל. ה. אני מניח שהנאקבה החדשה תשפיע גם על הציבור הפלשתינאי. אני מניח שהחמאס לא פופולארי במיוחד בימים אלו בקרב הפלשתינאים. אני מניח שבטווח הארוך הזרם המרכזי בקרבם יכול להחזיר לעצמו השפעה חזקה יותר. זה תלוי בעיקר במעשיו ובמעשי המתנחלים היהודים. ו. בראייה זו מה שלפנינו אינו ניצחון או תבוסה אלא הפסקת אש שאין לה אלטרנטיבות של ממש. המשך הלחימה לא ישיג דבר מלבד דחיית הפסקת האש למועד מאוחר יותר. האופוזיציה יכולה לתמוך בשקט בשחרור החטופים על אף המחירים הכבדים. העדר האלטרנטיבה משמעותו שמשיכת הזמן רק תשנה את המאזן לרעתנו ולא להיפך. ז. הישגים נוספים של ישראל מול החמאס הם היפותטיים ובלתי אפשריים בהינתן ממשלת הסהרורים של ישראל. ח. המשימה שלפני האופוזיציה היא ברת ביצוע. צריך לאפשר לממשלה את הפסקת האש מבלי לאפשר לה לחמוק מן האחריות למהלך. המשמעות פשוטה: צריך להימנע בהצבעות על הפסקת האש ואין לשת"פ עם סמוטריץ-בנחמין. אפשר לספק לBB רשת ביטחון, אך אסור להיכנס לממשלתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נבלתו שטה במורד הזרם- פואטי, אהבתי. נאכבה ולא נאקבה. לגבי הניתוח- קטונתי, אבל זה נשמע לי נכון. לגבי ההמלצות- עוד יותר קטונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, "נבלתו שטה במורד הזרם" אכן נראה לי מתאר היטב את מצבו של BB. חסידיו השוטים של הראש נוטים לצייר אותו כקברניט הספינה המנווט אותה ביד רמה ובזרוע בוטחת. בפועל דומה שהקברניט הזה מזמן איבד את ההגה והספינה שטה במורד זרמים ורוחות חזקים בהרבה מרצונותיו של הקברניט. תאוריית המודל ההליוצנטרי מתפרקת לרסיסים בהינתן הזרמים והסערות התוקפים את ישראל. למעשה נראה שהקואליציה והאופוזיציה גם יחד הולכות ומתפוררות עם התפרקות היחד הישראלי. במקביל לקריסת אשליית ההתפכחות והפיוס עם השמאל ("ביחד מנצח"), גם מחנה הימין מתפרק בתוכו. סמוטריץ ובנחמין ישתמשו בהפסקת האש כדי לנגח את הראש ולהתחזק על חשבונו ואילו השאר עשויים להשתמש בו כתרנגול כפרות אם לא יביא הפסקת אש וחטופים. אין כאן אופציה שתשרת את טובתו הפוליטית והאישית. לענ"ד הוא פשוט שט על הזרמים ומקווה לא לטבוע. אני מניח שהוא ינסה למנף את שמחת המשוחררים בין משבי ובין ממילואים. הבעייה שלו תהיה כנראה שהוא לא ימצא הין החוגגים את שותפיו הפוליטיים מימין, להבדיל מן הבייס האישי שלו. וגלית דיסטל, בועז ביסמוט, ניסים ואטורי, טלי גוטליב וכיוב' לא יביאו לו מספיק מנדטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל חי וקיים ושלומו טוב (בניגוד לשלומנו, למרבה הצער). בקואליציה מה שקורה זה בדיוק מה שנתניהו אוהב - כולם רבים ועושים כותרות לשעה ובלגן, וספינת הקואליציה, השלטון והמהפכה המשפטית שטות קדימה בשלווה ובנחישות. שום סמוטריץ' ובנגביר לא יתפטרו ולא יפרקו את הממשלה היציבה בהליוצנטריותה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מתאר זה באשר אל אסד 5 דקות לפני שהפילו אותו. מפה לשם, בין כל התמרונים שלו הוא נשאר רק עם השפוטים שלו וטלי גוטליב לא תביא אותו לקלפי. הליוצנטרית, למה הוא צריך את הפסקת האש? זו מן הסתם תביא אותו לשרוד בקולות האופוזיציה וזה צעד אחד לפני ההתפרקות. בואו נראה למשל אם הוא יצליח להביא את החרדים להצביע בעד חוק הגיוס של כ"ץ? כרגע כל צעד ש-BB עושה מרוקן עוד קצת את הבייס שלו. אתה יכול לומר שהוא מרענן את הבייס שלו. במקום ליכודניקים זקנים הוא מביא חרדים צעירים. אני אומר שהוא מחליף בייס בקולות צפים. אני חושב ששנינו נסכים שהקואליציה צפה פחות מכישרון הניווט של קברניט הקואליציה ויותר מחידלונה של האופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מול בשאר אסאד היו אלפי מורדים חמושים ונחושים שלא רואים בעיניים. מה יש מול נתניהו, כמה שמאלנים שלפעמים חוסמים כביש בחצות הלילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחכה, עוד אין הפסקת אש. בוא לא נקשור את הסוסים לפני הטרפודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אצלנו סופרים את הכסף במדרגות. אני פשוט נכון להמר במקרה זה שהפסקת האש תחתם. להבנתי, כל השחקנים בישראל (למעט יאיר לפיד שהוא כנראה חסר תקנה) מבינים שההסכם שיחתם הוא רע לישראל, אבל הוא בבחינת ההכרח לא יגונה. מאי קא משמע לן? ישראל לא תרויח דבר מהמשך גרירת הזמן. מצד אחד אין לה איזשהי איסטרטגיה אופרטיבית שתשפר את המצב שלה על הלוח. מצד שני, משפחות החטופים בעזה ובמילואים רוצים את יקיריהם בבית. ומצד שלישי, ישראל לא יכולה להתמודד עם איראן ללא סיוע פעיל של ארה"ב ולכן חיוני לא להרגיז את הבנחמין שהתיישב שם בבית הלבן. כפי שאתם רואים, מי שמרגיז אותי זה הכסיל הזה יאיר לפיד. מה אתה רץ להציע לBB רשת ביטחון מעל גלי האתר? א. אם זה כל כך דחוף לך, אי אפשר לשלוח שליח דיסקרטי? ב. אתה לא מבין שהצעד שלך אומר שאתה סומך על BB ואנשיו שלא יחתמו על משהו רע לישראל, בניגוד מוחלט למה שאתה טוען כל הזמן? ג. אינך מבין שהסכם עם החמאס בהגדרה לא טוב לישראל. מה אתה קופץ לשאת באחריות עם BB? תעשה פשוט מה שהוא היה עושה ביומטוב: תומך ב"השלמה" וטוען שהוא היה משיג משהו יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באם ההסכם יחתם, הרי שזאת תהיה גם ההוכחה בכשלון התיאוריה האיילית-הליוצנטרית. נתניהו מנקודת זאת, רק הולך ונמוג לעבר שקיעתו הבלתי נמנעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה. צריך לזכור שהמדד הוא - האם זה מועיל או מזיק לנתניהו ומשאיר אותו בשלטון. למשל - נראה שההסכם יהיה הסכם חלקי. ז"א כזה שנמנע במכוון מסגירת האירוע של המלחמה בדרום והחזרת כל החטופים. בתור שכזה, הוא משרת את נתניהו בזה שהוא לא מסיים את המלחמה, מה שהיה מקרב - אולי - את הסקת המסקנות מהמלחמה, וועדת חקירה והליכה לבחירות. נתניהו באופן ההליוצנטרי ביותר שיש, כבר חודשים ממשיך את המלחמה רק כדי להמשיך את ה(פסאודו - למעשה אין מלחמה במלוא עוצמתה בעזה, רחוק מזה)מלחמה. ולא משנה כמה עשרות חיילים מתים, מאות נפצעים ומאה חטופים עוברים גהינום בעזה. ובשביל מה - אפס רווח בטחוני ומדיני, מחיר עצום כלכלית וחברתית. דחיית ההסכם היא אקט הליוצנטרי, והמשכת המלחמה גם. איפה אתה רואה שזה משתנה? התחזית האחרונה של המודל התקיימה במלואה - שלא תהיה עסקה לפני השנה החדשה וטראמפ. (פה ושם קוראים ש"נתניהו משהה את העסקה כדי שתקרה בכהונת טראמפ ולא לפני". תחשוב איזה שיקול הליוצנטרי אכזרי ובלתי-מוסרי מסתתר מאחורי האמירה הזו). אבל בקיצור - האם אתה רואה סכנה לשלטון נתניהו בעסקה המתקרבת? זו שאלת הבסיס כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקללות והנאצות שהוא חוטף מהביייס כעת - עוד בטרם ברורים פרטי ההסכם - גרועים מאי פעם שאני ראיתי ושמעתי מעולם. אין לו, ולו מליץ יושר אחד הקולות שהביאו אותו לשלטון. הפוך ! הוא מקבל חיזוקים מגנץ ומיו״ר האופוזיציה והצד הנגדי מפרש זאת כ׳בגידה׳ חמורה. האיש אשר שחרר רוצחים מכל מנהיג אחר בהיסטוריה הישראלית לא יוכל יותר להביט בעיני בוחריו ולדעתי יפרוש מהחיים הפוליטיים בחודשים הקרובים. ומכאן השערתי שחתימת ההסכם תפריך את המחשבה שלנצח מעשיו של נתניהו סובבים אחרי האינטרסים האישיים שלו. לפעמים המציאות גדולה גם עליו וזהו רגע מבחן קריטי שלו בהחלטות וככל הנראה שהוא יריץ את ההסכם גם אם ממשלתו תפול באי אמון בהמשך הדרך. איך אתה ממקם חתימה על הסכם או אי חתימה על הסכם בנוגע לאינטרסים האישיים שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יפרוש מהחיים הפוליטיים בחודשים הקרובים" - זה לא יקרה. את נתניהו יוציאו מן החיים הפוליטיים עם הרגליים קדימה. מה זה עולה בדעתך? שמשיח העם היהודי יגרר כסחבה במערכת המשפט הישראלית כאחד האדם? שלא יהיו לו לשכה, רל"שית ודובר שילוו אותו לדוכן העדים? שהוד מעלתה תבלה עם שמיכות פיקה ופשפשים במעצר מגרש הרוסים? מה שאני חושב כמוך הוא שחל שינוי איסטרטגי במבנה מחנה הימין. מחנה הימין היה מורכב מ4-5 לוחות טקטוניים ללא קווי גבול פנימיים או שהקווים הללו לא היו אקטואליים. או במילים אחרות האינטרסים של הפלגים לא היו מנוגדים ובמידה שהיו מנוגדים, לא היו אקטואליים (שחרור מחבלים, גיוס בני ישיבות, התנחלות בעזה). והנה בהינף מטה הקסמים של האירועים האינטרסים הפכו אקטואליים. לכידות הקסם של גוש הימין היתה ואיננה עוד. המים כבר באויר. עכשיו נדרשים רק כמה חיכוכים אישיים כגרעיני התעבות והגשם ירד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע - או חושב שיודע - להבדיל/להבחין בין משאלת לב, לבין מראה עינים או משמע אוזניים. שחרור אלפי מחבלים על כל המשתמע מכך (חגיגות נצחון, שיחות סלון/רחוב מעיקות וכו׳) יוביל חלק משמעותי מהבייס הליכודניקי לשבר עמוק שבסופו הוא ינטוש את הליכוד אם נתניהו עדיין יבחר להנהיג אותו. נתניהו יביט לסקרים הפנימיים ואם הוא יבין שזה אכן כך, אז מן הסתם גם אב״ג יבין זאת והוא ׳ישכנע׳ את סמוטריץ לשבת איתו (14) על הגדר, משמע - לפרוש מהממשלה ולתת לליכוד (32) + (4) ולחרדים (18) להמשיך להתבזות בפשיטת יד לעבר קולות האופוזיציה. בנסיבות אלו, נתניהו יעדיף להקדים את הבחירות ולפרוש עוד לפני הפריימריס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך התאוריה הזו מסבירה את עסקת שליט (אוקטובר 2011) ותוצאותיה? בבחירות 2013 קיבל הליכוד-ישראל ביתנו בראשות נתניהו 31 מנדטים (אמנם ירידה מהסכום של שתיהן בבחירות הקודמות) ונתניהו הרכיב גם את הקואליציה הבאה. ב 2015 קיבל הליכוד לבד 30 מנדטים, 3 יותר מאשר ב 2009. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דמיון בין עיסקת שליט לעיסקה הנוכחית מלבד הכותרת ׳עיסקה׳. סיטואציות שונות לחלוטין. שם העיסקה הסתיימה בהצדעתו המטופשת של הילד של כולנו לפוליטיקאי בזוי, כאן אין אפילו ידיים להצדיע לו. שם היה רק חטא ולא היה עונש. כאן כולם נענשים בעקרבים ושוטים על חטאים קודמים. אני לא יכול לנבא, אבל ישנו כעת סנטימנט מאוד חזק שרץ במסדרונות המחשבה הימנית להפיל את המלך הזה בכל מחיר מתוך נקמה, ואם אני יכול לנחש/להמר, הנקמה תגיע בקלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר פרטים על ההסכם והם מתחילים לקבל את הכותרת : תבוסה, או תבוסה על תנאי. קשה לשרטט כותרת אחרת. בכל מקרה, ישנה תמימות דעים שנצחון זה לא. מה אמור לעשות נתניהו כדי לשרוד פוליטית לאור הפער בין האמירות על ׳הנצחון המוחלט׳ המדומיין לבין התבוסה האמיתית ? אז יתכן והוא אומר לעצמו משהו בנוסח : אף אחד לא יפרוש. זה מה יש. לי יש תוכניות בסעודיה. אני אמכור לבייס את אותה סחורה אבל עם מיתוג שונה. הנצחון המוחלט משודרג למשהו הרבה יותר גדול ורחב וגלובלי (תחשבו בגדול) שרצוי להקריב ההפסד קטן בעזה לטובת המהלך הגדול בלוח הבינלאומי : השמדת איראן. אם איראן תושמד, גם החמאס יושמד. ׳זאת התוכנית האמיתית שאני מדווח לכם אזרחי ישראל היקרים״. רק כך הוא יוכל להסביר את הפערים הגדולים בין הסיסמאות. אבל יש דבר שנתניהו לא לוקח בחשבון, שהחרדים הם אולי קלף חזק כשיוצאים לקרבות פוליטיים, והשאלה האם נתניהו מוכן להמר שהוא יקבל באמת רשת בטחון מהשמאל מרכז? ולכמה זמן? ולמה בכלל? קטונתי להבין את מהלכו של נתניהו. לדעתי יש כאן מהלך הזוי ב-180 מעלות , דבר המצריך מחשבה שאין לה הגיון מה קרה לאיש? זהו? אתה מודה שהפסדת ? ומכאן התובנות שלי, שהאיש נתניהו בימים אלו גזר את גורלו הפוליטי. הקולות של הרבה קטועי רגלים רק על ציר נצרים שיבואו חשבון איתו הם ההוכחה שהוא נכשל. לדעתי, נתניהו מבצע מהלכים לא ברורים בניגוד גמור לעמדות הבייס הפוליטי. ועל כך יתכן מאוד שהוא ישלם באי אמון במוקדם או במאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי "הרבה קטועי רגליים על ציר נצרים שיבואו חשבון איתו" - אני חושבת שאתה ממעיט מעוצמת האופן שבו בני אדם מיישבים דיסוננסים בלתי נסבלים. קראתי לאחרונה הספד של אם (חילונית!) שכולה טרופת צער על בנה שנפל בעזה. אלף הצדקות ותשבוחות לנסיבות האיומות שגרמו לו ליפול, כאילו כל חייו גדל רק כדי להישלח לקרב ההוא, ואף לא שבריר של ספק במשמעות או ביתרון של הקורבן האיום הזה. מי שבמשך שנים החזיקו בכל כוחם באמונה גם אם היא נוגדת את העובדות, רובם ימשיכו להחזיק בה ביתר עוז גם כשהניגוד מחריף. קשה להודות בפני עצמך שמסלול חייך עד עתה היה חסר משמעות או שקרי (יש כאלה שעושים זאת אבל זו שאלה של מבנה אישיות, לא קשורה כמעט לחומרת הנסיבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זה קשה מאוד להודות בקבלת אחריות על החלטות שגויות וככל שהמחיר הנובע מתוצאות ההחלטה הוא בלתי הפיך כדוגמת המוות וקטיעת איברים, כך גם קבלת האחריות פוחתת בהתאמה כמו הרצון להאחז אפילו ברסיסים אפולוגטיים. אבל קטועי הרגליים - בניגוד להרוגים, יכולים לדבר ולצעוק ובעיקר, להצביע על המלך הערום. קל מאוד יהיה לשכנע אותם לעשות זאת. מה יש להם להפסיד? (באם אחזור לנושא הכללי, האמוציות הפוליטיות של הבייס הליכודניקי יתפרצו בקלפי ואם נתניהו ימשיך להיות המנהיג, אני משער שהנקמה מאחורי הפרגוד תגיע גם מהבייס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביבי לא יחיה לנצח, אבל אני חושב שאתה מספיד אותו מוקדם מידי. יש הבדל בין איך שמתנהגים מצביעים לבין איך שמתנהגים פוליטיקאים. נתניהו לא צריך מליץ יושר או שבן-גביר/סמוטריץ׳/לוין יגידו עליו דברים יפים. מה שהוא צריך זה שהם יתרצו, אחרי שהוא יזרוק להם עוד נתח בשר. באותו אופן, בן-גביר/סמוטריץ׳/לוין לא צריכים להגיד על נתניהו דברים יפים. הם צריכים לקחת עוד כוח ובדיוק בשביל זה הם צריכים ורוצים לעשות המון רעש על העיסקה המתגבשת (מעניין את הסבתא שלהם אם החמאס יובס או לא - האמת היא שהם בטח מעדיפים, כמו שהם אמרו בעבר בצורה מפורשת, את החמאס לא מובס. הרי מדובר בנכס). ככה הממשלה הזאת תמיד רוקדת ואנחנו לא רואים עכשיו איזה משהו חדש. אין לי דרך לדעת את העתיד, אבל זה לא יפתיע אותי או יפיל אותי מהכסא אם נראה: 1) חתימה על הסכם גרוע כלשהו עם החמאס כדי לרצות את הג׳ינג׳י האמריקני שנכנס לתפקיד. 2) ספיגת ביקורת מהימין על מלא ובעקבות זאת סיפוק הימין על מלא על ידי דחיפה בכל הכוח של ההפיכה המשפטית. 3) המשך ישיר של 2 - הצעד הבא בשינוי שיטת המשטר למשטר כלאיים יהיה סיום הטיפול בצמרת הצבא והמשטרה והצבת אנשים מטעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נתניהו יכול לתת לאב״ג מעבר למה שהוא כבר נתן? את כל הבשר כולל האנטריקוט ונתח הקצבים הוא נתן לו ולסמוטריץ. אב״ג מבין טוב מאוד את נפש בהמתו, ונפש זאת יש לה חשבון ארוך עם הליכוד והחרדים (תמיכה באוסלו, התנתקות, עיסקת שליט, אנטי ימניות, אי התגייסות לצה״ל, אנטי משיחיות)ומעבר לכל על שחרור רוצחים בעיסקאות שבעיקר פגעו/רצחו שוב (לא רק) את הבייס המתנחלי. אב״ג לא יתרצה ואם רצינו לדעת כמה הוא מסוגל, אז תמונת חולצתו הקרועה של האבל או הליכתו האומללה של נתניהו שנגרר כמו כלב לכסאו כדי להצביע - נתנה לנו קצת הבנה מי זה אב״ג. כמוני - כמוך, גרוע בחיזוי העתיד, אבל סעיף 2+3 בתגובתך נראית לי לא אפשרית. לדעתי רפורמות/מהפכות משפטיות ו/או שינויים דרסטיים בשיטות הממשל כבר לא יהיו בהתחשב בכך שנתניהו זקוק לאופוזיציה באם אב״ג יושב על הגדר והוא יעדיף להתמקד בנושאים מדיניים כדי לנסות אולי להוסיף לקורות חייו הסכם שלום שיותיר חותם לאחר לכתו/פרישתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. נחיה ונראה (או שנמות. גם זו שיטה להפיג את המתח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי לנתניהו יש מה לתת. על פי פרסומים זרים (ynet) נתניהו גבר על מכשול סמוטריץ'. בהנחה שזה נכון (בכל זאת מדובר בצהובון טמקא, אז יש לפחות ספק סביר), אני מניח שסמוטריץ׳ התרצה לא בגלל שנתניהו ביקש יפה, אלא כי סמוטריץ מקבל משהו בתמורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיזוי העתיד זה קשה בעיקר מפני שאין דרך לשקלל את הטפשות האנושית. אבל דוקא רדיקלים חסרי תקנה יחסית קל לחזות. סמוטריץ יתנגד לעסקה (ולא חשוב מה כתוב בטמקא). BB לא צריך את סמוטריץ להעביר את העסקה וזה מאד מגביל את גודל האתנן. סמוטריץ גם יתנגד וגם ישאר בממשלה וכך גם ישמור על האוצר וגם יצבור פוטנציאל פוליטי למקרה שהעסקה תבאיש. BB טורח מסביב לסמארטיץ מפני שתחזוק הקואליציה שלו זו המומחיות האחרונה שלו. הכלבים ינבחו והשיירה תעבור. האייל הקוטב מספר לנו על זרמים תת קרקעיים בימין. אני מניח שהוא האיש המתאים לתאר אותם. אנחנו שני עמים גם בתודעה שלנו. בגוש הטקטוני של השמאל הפסיקו מזמן להתיחס ברצינות להבטחות של BB (ניצחון מוחלט, מיטוט החמאס, לחץ צבאי ושחרור החטופים). אנו רואים בכל אלו הבטחות ריקות של פוליטיקאי. איך מתיחסים לכך וכמה מתאכזבים מכך זה משהו שקורה ביבשת האחרת הקרוייה ימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳האייל הקוטב מספר לנו על זרמים תת קרקעיים בימין. אני מניח שהוא האיש המתאים לתאר אותם׳ למען הסר ספק - אני לא איש חפרפרת ימנית, המעביר סודות כמוסים לבונקר החסמבאי של השמאל באישון ליל. התיאורים שלי מבוססים על שינויים משמעותיים וקיצוניים שאני מבחין בהם בשיח הפנימי ברשת האינטרנט אודות נתניהו. אם עד היום גם באגפים הימניים בליכוד ואפילו מימין לליכוד בואכה עוצמה יהודית הוא קיבל הגנה אוטומטית כי הוא נהנה מהייחוס של מנהיג הקבוצה שאין לפגוע בו מהטעם שפגיעה בו כמו פגיעה בכל הקבוצה/הגוש, הרי שהיום - ועוד בטרם הזעזועים הצפויים בימין כתוצאה משחרור האסירים ופינוי חלקים מעזה - מתחלחלת לה במהירות התובנה שהשמאל צדק בטענותיו כלפי נתניהו ואי התאמתו לתפקיד ראש הממשלה. אמנם, ההשפלה שבהודאה מרוככת לה בחלקה על ידי מעריציו באמירה שהשמאל הוא האשם בכך שנתניהו ׳בגד׳ בימין, כי הוא ׳נלחץ׳ מהשמאל, אבל גם להם אין מילים בימים אלו לאור העובדה שהימין טעה בבחירת המנהיג, והיא זאת המובילה כעת לשיח הקשה כלפיו. לשאלה - להיכן השיח הזה יכול להוביל במישור הפוליטי, אני מניח שהימים הבאים יהיו קריטיים לאב״ג ולסמוטריץ ולחלק משמעותי בקרב חברי הליכוד 1, ואני בספק אם אב״ג יוכל לשרוד את הזעם הפנימי ואת משמעות מעשיו גם כלפי גורמים פוליטיים נוספים. 1 שתיקת הכבשים החרדים ובמיוחד ש״ס תבוא נגדם ללא ספק ביום הבוחר, כבר כיום ש״ס הולכת לאבד אלקטורט משמעותי גם בקרב ציבור בוחריה הנאמנים וזאת בהעדר הענקת גושפנקא רבנית משמעותית למהלך זה בוודאי שהימין הדתי השסניקי-ספרדי יתנער מש״ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן הלכת? לא חפרפרת ולא בונקר. האייל הקורא, הוא אתר בו פעילים ברמה כזו או אחרת, כמה עשרות בודדות של אנשים לכל היותר, שמצאו בו מחסה להבעת דעות בסביבה מנומסת ותרבותית יחסית המזכירה את מדור המכתבים של קוראי עיתון הנייר לשעבר. "בונקר חסמבאי של השמאל" לא קיים כאן אפילו בדימיון של הכותבים כאן. אני פשוט מתאר תהום פעורה בין שני "עמים" החיים במדינה גאוגרפית אחת, אבל על שתי יבשות שונות. אחרים מתיחסים למצב הזה בתאור של חיים בתוך תיבות תהודה. אני חושב שלרוב הכותבים כאן שדעותיהם בשמאל, אין מושג על מה אתה כותב בקשר ל"זעזועים הצפויים בימין". מבצעים ומלחמות צבאיים מסתיימים בהפסקות אש המקפיאות את מצב "התדלדלות המשאבים" של הצדדים הלוחמים הן מעשה של יומיום ולא "נתניהו בגד בימין". זה שBB משחרר אסירים פלשתינאים ומסיים מבצעים צבאיים ללא תוצאה מדינית בשטח, זה חדשות בדיוק כמו העובדה שהשמש תזרח מחר. ונתניהו בעינינו הוא "מנהיג הקבוצה שאין לפגוע בו מהטעם שפגיעה בו כמו פגיעה בכל הקבוצה/הגוש" בערך כמו שגנץ ואייזנקוט הם מנהיגים כריזמטיים של גוש השמאל. אני פשוט התכוונתי שאתה עד מהימן למה שמתרחש ביבשת הימין, דברים שאנו חדלנו מזמן להבין. הדבר היחיד שאני מבין בתודעה של אנשי ימין הוא שיש שם רבים שהבנת המציאות שלהם אינה מתחברת בשום אופן לתפיסת המציאות שלי. למשל, אני אפפעם לא ראיתי בBB מנהיג של גוש הימין אלא קוויזלינג מן הצד השני שנבחר כדי לייצג מציאות מדומה שבה נציגי הגוש הם מנהיגים של ה"יחד" הישראלי. אפאחד בגוש השמאל לא טועה לראות בדרעי, גולדקנופף, סמוטריץ, סטרוק, אלמוג כהן במלעיל, הבנחמין, רוטמן, אמסלם, קרעי, אוחנה וגד"א, את מנהיגיו. רבים אצלנו עשויים לטעות ולחשוב שBB, ברקת, אדלשטיין, גלנט, הנגבי או ישראל כ"ץ כן עשויים לייצג את את השכונה הישראלית באופן כלשהו. וזה בדיוק מסביר מדוע גם אם יקרה הבלתי יאומן והקויזלינג BB יוחלף במישהו אחר מן הגוארדיה הזו, לא הרבה ישתנה במציאות חיינו. בנימין נתניהו מפזר הבטחות ורודות על כפסע מעתיד מזהיר, מעשה יומיום כבר עידני עידנים. אפאחד בגוש השמאל לא "מתאכזב" כאשר העתיד המזהיר הזה נדחה לאחרי עוד סבב של מהפכה משפטית, חוק השתמטות או חוקי מועצות רבנים. מה חושבים על כך ביבשת הימין, זה פשוט מחוץ לתחום הבנתנו. אנו מבינים את "הזעזועים הצפויים בימין" ואיך בדיוק משהו שחושב השמאל יכול ל"הלחיץ" את נתניהו, בערך כמו שההוביטים, תושבי הפלך, יכולים להבין את מה שמתרחש במוחם של גייסות סאורון במורדור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשנתי וציירתי את דבריך להלן - ׳אני מניח שהוא האיש המתאים לתאר אותם׳, כביטוי לאיש הנטוע עמוק בערוגות הימין ומתאר נכונה את המתרחש ׳מעבר לקווי האויב׳. בעוד שבפועל רציתי רק לשתף את האיילים הנכבדים על כך שתשומת ליבי המיוחדת לשינויים הקיצוניים בתגובות הגולשים הקבועים במרחבי הרשת, הבחינה שהאוהב נהפך באבחת המקלדת לאויב. שהמנצח נהפך למנוצח. אגב, תכונה זאת אינה ייחודית רק לי כמתנת אלוהים לחג, או לזהותי הפוליטית, אלא נעוצה באהבתי לקריאת התגובות על תוכן הכתבה הרבה יותר מהכתבה עצמה. חוסר סבלנותי לקרוא כתבות עיתונאיות במלואן ובמקום זאת לבחור בקריאת השיח אודות הכתבה מובילה אותי לאבחן סוגי מגיבים, סוגים של ׳תגובות מדף׳ וכו׳. גם כאן באייל האהבה לשיח גוברת על תכני המאמר. מכל מקום, אני מקווה שמשל המערה הובן על ידך כטקסט הומוריסטי ולא מעבר לכך. סיסמתו של נתניהו ׳הנצחון המוחלט׳ עבור חלק לא מבוטל מהציבורי היהודי-ישראלי היה כמו מים לצמא במדבר נטוש אלוהים. דמה בנפשך - הנצחון המוחלט. לאחר חילול תומת האומה ושיסוף נשמתה, המעבר בין ׳פצצת אטום על עזה׳ ו׳מחה תמחה את זכר עמלק׳ ל׳ניצחון המוחלט׳ במבט לאחור, מקבל משמעות סבירה, שכן הציבור הבין שזה לא אפשרי להשמיד את כל העזתים מטף ועד זקן, אבל כן הסכים ׳להתפשר׳ בנצחון ועוד כזה מוחלט שהיה נדמה כ׳תואם השמדה׳ אבל במינון נמוך ולפחות ככזה המאפשר לחיות עימו בשלום שכן מי לא רוצה נצחון ועוד מוחלט. תמונות וסרטוני ההפצצות ובמיוחד הפלת הבניינים הגבוהים - המכונים משום מה ׳מגדלים׳ - ולאחר מכן מחזות איי החרבות בחלקים מסוימים בעזה, בצירוף תוצאות הלחימה האגרסיבית וכמעט נטולת החללים בצפון, בצירוף הפצצות הביפרים בגופם של מחבלי/לוחמי הציר השיעי ובצרוף חיסול ההנהגה הפוליטית והצבאית של החמאס ברחבי המזרח התיכון, כל אלו אימתו את נכונות הסיסמה - ׳הנצחון המוחלט׳ שהיא ממש כאן, ומחכה להבקעה. אמנם אצל חלקים מאוד מסויימים בגוש הימין, השתהות פסיעת הנצחון המוחלט תורגמה כתוצאה ישירה של משפחות החטופים ׳שנחטפו׳ על ידי המפגינים והעלו את ׳מחירם מעבר לנקודת המקסימום ותחת חסותם של היועמש״ית /הפצר״ית /מטה המטכ״ל / השב״כ / המוסד / המודיעין / תקשורת המיינסטרים והאליטות ובעצם כל מי שביקש לפגוע ביכולות ׳הכלליות׳ המובילות לנצחון המוחלט או לחילופין לפגוע במנצח - אדריכל הנצחון המוחלט, בו או במשפחתו, שכן פגיעה בו כמוה כפגיעה במטרות המלחמה. בקרב חוגי השמאל המרה השחורה מהשבת השחורה הופנתה במיידי לעבר הדמון נתניהו ובהמשך התפשטה לחלקים גדולים בגוש הימין. לעומת השמאל, מרת הימין התמקדה בכל השמאל כמעט ללא יוצא מן הכלל וזאת בהעדר דמון מרכזי ובולט. הנסיבות החדשות בהם האדריכל שיקר במצח נחושה, הונה את מצביעיו בסיסמאות, הוכיח להם שחור על גבי שחור שהשמאל צדק שיש להם מנהיג נוכל, ובעצם הם צריכים כעת להתבייש בכך שהם טעו טעות מרה בכך שהם האשימו חלקים גדולים בעם בבוגדנות בעוד שהבוגד הגדול היה בעצם האיש שהביל אותם ממערכה למערכה. אני יודע שאני כותב מילים שונות מהנוף המקובל, שאולי יכולות להטעות את הקוראים, אבל נדמה לי שהימין עוד לא הבין את מהות הכאפה שהוא חטף מנתניהו, הם עוד בשלב בו הצלצול באוזניים והכוכבים המבצבצים בעצימת העיניים. כשהם יורידו את היד מהלחי, הם יחפשו את הדמון המרכזי - נתניהו והם יבקשו להיפרע ממנו בכל מחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: למה כולם מניחים כבר שנתניהו לא ימסמס (או החמאס לא ימסמסו) את העיסקה ברגע האחרון? לא כולם קשרו פה את העגלה לפני הסוסים? (לא שאלה רטורית. הייתי קצת מנותק מקריאת אקטואליה בימים האחרונים. עבודה ו Cyberpunk 2077 מילאו לי את כל שעות היממה כל השבוע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מניחים עו דכלום, כידוע כלום לא נגמר עד שהגברת שרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: זה לא נגמר עד שהרעיה שׂרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרה שרה חרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם כיוונתי, אבל באופן יותר מובלע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. "וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה." אפרופו הליוצנטריזם, לא קל להבין, מדוע הכשיר הזמן להפסקת האש ועסקת השבת החטופים. אבל נראה שהעיתוי מדוייק ובהעדר שבחים גדולים יותר, גם זהו שבח לBB (שפטר אותנו מממשלת העיוואים שלו וקידם עצמו לפוזיציית הדיקטטור האבסולוטי של ישראל). א. אני מניח שניתן לראות את העסקה כמין מתנה לנשיא הנבחר טראמפ, בבחינת שלח לחמך. ב. נראה שצה"ל מיצה את מאגר היעדים הצבאיים ברצועה. מה שנותר הוא הלחימה בגרילה (המכונה בצה"לית כיסוח הדשא) וזו פעילות שאינה מביאה לממשלה דיבידנדים ובפרט לאור ההבטחות המפליגות שלה וה"הותר לפרסום" הנלווה. ג. יש לראות בעסקה גם סוג של התחברות עם המציאות. מעין ניקוי שולחן מכל ההבטחות הישנות. בהכירנו את השליט, זה כנראה בעיקר מבוא להבטחות חדשות. בהעדר חדשות טובות יותר, גמזו לחדשה תחשב. בכל מקרה ברכות לשלושת המשפחות של הנשים (אני משער שהן ישוחררו במהלך היום או מחר). שלא תדעו עוד צער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאני מבין לא מדובר במתנה לטראמפ אלא הבנה שהוא לא מתכוון לבקש יפה, ואותו גיהנום שהבטיח עלול לשרוף לא רק את עזה. התשובה של הביביסטים לשאלה למה אותו הסדר שביבי הכשיל לפני כחצי שנה (שעלתה בחייהם של יותר ממאה חיילים, ומי יודע כמה חטופים) הפך להיות קביל היא בדיוק זאת. ביידן, אותו סמולני סנילי חדל אישים לא לחץ מספיק, ודווקא הג'ינג'י שאמור להיות שליח האל להגשמת חזון כהנא מתגלה כמישהו עם מקל גדול. איך טראמפ מצליח לישון בלילה כשאפילו עירית לינור מאוכזבת ממנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שטראמפ שלף את נשק יום הדיון ההליוצנטרי ואיים שהוא לא יזמין את שרה ויאיר להשבעה אם לא תהיה עסקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל זה עוד לפני שהוא נכנס לתפקיד. תגובה 773965 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות עפ״י העבר, שאלתך במקומה היא. אצל אחרים, שאלה זאת היא גם משאלת לב או נימוקים לשאלה איך נתניהו שינה את עמדתו, בכך שלמעשה הוא לא רוצה את העיסקה אבל הוא וטראמפ ׳תכננו׳ את ההסכם הזה כדי שהוא יכשל וכך תהיה לטראמפ את הלגיטימציה לאשר לישראל להמשיך במלחמה. חלק גורסים שנתניהו יודע שחלק מהפלגים בעזה לא יהיו מרוצים מההסכם והם אלו שיכשילו אותו במוקדם או במאוחר, וחלק אפילו מאמינים שהוחדרו לרוצחים המשוחררים פצצות קטנות בשיניים שיתפוצצו בתוך כמה ימים, ובכלל - במסגרת המחשבה הביביסטית-הליוצנטרית, השאלה האם ההסכם יכובד על ידי מי מהצדדים היא שאלה שולית שכן השאלה היחידה והמהותית היא האם נתניהו מרוויח מהמשך המלחמה או מהפסקת המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש שאלת תם, שנדלקה לי כשדיברו על עתירות לבג"ץ נגד העסקה: מאיפה יש לממשלה את הסמכות לשחרר מהכלא אנשים שהורשעו בפס"ד חלוט? הרי כלל יסוד במשפט מנהלי הוא שכל מה שלא הותר בחוק במפורש לרשויות אסור עליהן. ככל שאני יודע הסמכות היחידה בחוק לשחרור מורשעים היא של נשיא המדינה בהליך החנינה1. האם הנשיא יחון את כל האסירים המשוחררים בעסקה? אפשר לערער על תקינות הליך שכזה. ראשית כי בהליך הקיים על המורשעים לבקש חנינה, ושנית כי הנשיא צריך לקבל המלצות ולדון בכל בקשה לחוד, ולא נראה לי שיש לו סמכות חנינה גורפת. _____ 1 לרמטכ"ל יש סמכות בתקנות שעת חירום לחון מי שהורשע בבית דין צבאי, אבל רק לנשיא יש סמכות לחון מי שהורשע בבית דין אזרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהנשיא אכן חונן אותם - כי למרבה הבושה הליכוד כבר מנסה לנצל את זה כדי לבקש גם חנינה לפלדשטיין ורוזנפלד שסיכנו את בטחון המדינה בשביל הבוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה הסמוטריץ' כבר מתקפל. אבל חכו חכו ותחזיקו אותו חזק לשלב השני של העסקה, שם הוא כבר לא יוותר ויהי מה! וצר לי שהאופטימיות שלך עדיין לא מתגשמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רואה עצמי מוסמך לפסוק הלכות בשאלת האינטלגנציה של סמארטיץ, מצד אחד, קשה לי להניח שהוא שוטה עד כדי להניח שהחמאס יחתמו על הסכם שמבטיח את השמדתם בשלב השני. מצד שני מתאים לו לחשוב שהערבים טפשים ולא מבינים את המאסטר-מיינד היהודי של BB שמתכנן איך למוטט את החמאס בשני מהלכים. מצד המציאות, אני חושב שהגרילה הפלשתינאית הצליחה לבלום את התקדמות צה"ל. לצה"ל פשוט אין מטרות חדשות להתקדם אליהן ולכן הוא שב שוב אל המטרות הישנות. החמאס לא קרוב בכלל לכניעה. מספיק לראות את היחס המספרי בין הרוגים לשבויים של החמאס. הפסקת האש היא מפני ששני הצדדים נזקקים להתאוששות והדחף הקרבי שכך לעת עתה. ההימור שלי, אחרי כל הסיבובים והעסקאות של הדקה ה-91, סמארטיץ ובנחמין יצביעו נגד וישארו בקואליציה. כל עוד סתווניות הקלפי אינן פורחות, אין טעם לוותר על התקציבים והלשכות של המיניסטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב להזכיר שזה רק בכזה כאילו התקפל. הוא התקפל תחת ההנחה שסמוטריץ׳ בכלל רוצה לראות חמאס מובס כמו שביבי מבטיח מאז 2009, כי רק ביבי יכול (להבטיח, לקיים זה סיפור אחר). אבל סמוטריץ׳ בכלל חושב שהחמאס זה נכס בזירה הבינלאומית. למה שהוא פתאום ירצה להשמיד את החמאס? שום דבר לא השתנה בשביעי באוקטובר שיכול לשנות את הטיעון שהוא מעלה בראיון הזה. אם, מבחינה מדינית, הרשות מסוכנת לישראל יותר מהחמאס (לשיטתו), כי החמאס איננו לגיטימי בזירה הבינלאומית והרשות כן, זה נכון היום אפילו יותר משזה היה נכון אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהוא רוצה להשמיד את החמאס (והרי כבר 11 חודשים הממשלה שלו אפילו לא מנסה לעשות את זה), אבל הוא רוצה להמשיך את המלחמה ולדחות כל הסדר מדיני אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבייס האמיתי של סמוטריץ לא משתתף בסקרי רוחב שכאלו ובוודאי שלא אומר אמת בהם. אם נתניהו וסמוטריץ מסתמכים עליהם אז שניהם בבעיה. סמוט׳ הוא גרורה פוליטית של אב״ג ולא ההיפך. אם אב״ג פורש, סמוט׳ חייב לפרוש אחריו. אני לא מאמין שיש תאום עמדות בין אב״ג לסמוט׳ וזאת לאור הרקע והאיבה שיש בין הצדדים. להנחת טמקא אודות האתנן הפוליטי שניתן לסמוט׳, יש סימני שאלה גדולים שלא ברורים מהם ואם הם היו קיימים אני מניח שגם אב״ג היה יודע אותם. אם נניח שהאתנן הוא סיפוח יו״ש בהסכמת טראמפ לכך, אז גם אב״ג היה מסכים להתרצות, אבל אני מסופק אם תוכניותיו הגלובליות של טראמפ חופפות ולו במעט לתוכניות הימין או לפחות להגשמת חלק ממשאלות ליבם. ולכן השאלה - מה כבר נתניהו יכול לתת שלא נתן, נותרת בסימן שאלה. אני מניח שהספקות יתבהרו להם עוד הערב לאחר ההצבעה בקבינט או לקראת תחילת שבוע הבא עם תחילת חגיגות שחרור האסירים/המחבלים/הרוצחים הפלסטינאים במסגרת העיסקה. השמחה על שחרור אזרחינו תתפוג לה במהרה לאחר חגיגות שחרור המרצחים ואת זה נתניהו לא יכול להעריך או לחזות. כאמור לעיל וכמו שחתמת, חותם גם אני : נחיה ונראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאביב אמר. לא יפרוש ולא נעליים, וגם הסמוטריצ'ים והבן גבירים לא. כלבים נובחים לא נושכים, ושיירת השלטון והדיקטטורה עוברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להכנס לדיון בנושא, אציין שהתנגדתי להסכם הפסקת האש בצפון. זאת בדומה לתומכים נוספים של רוה"מ. חלקם הסביר ונימק מדוע לא תהיה לנתניהו תקומה לאחר צעד כזה. בדיעבד, לאחר שהתברר כיצד נוהגת ישראל בלבנון מאז החתימה, רבים מאלו, כולל אני, חוזרים בנו. זה לא מונע ממני, מאיתנו, להתנגד להסכם המתהווה ברצועה לפחות עפ"י הפרטים הידועים כעת. נקווה שנתבדה - או ביחס לפרטים או באשר למה שיקרה בפועל לאחר מכן. השיקול היחיד אגב, הוא בדיוק זה שהיה בקרב המתנגדים לעסקת שליט לאחר שבחנו את כל העיסקאות הקודמות - חיי אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לומר שלפחות עמדותיך עקביות. אגב, אני לא זוכר אבל מה חשבת על עסקת החטופים הקודמת לפני ביצועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת! אבל אני לא זוכר שהיתה לי עמדה בנושא. אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ספציפית לגבי העסקה הקרובה - לדעתי עדיפה עסקה שמחזירה את כולם כולל כולם, ולא בשלבים שנמרחים על שבועות רבים. ההבדל במחירים שישראל תשלם כבר לא עצומים, והרווח ברור ודחוף. לא מעט כתבים ופרשנים דיווחו שמי שהיה מעוניין בעסקה מתמרחת מהתחלה היא בכלל לא החמאס, אלא ראש ממשלת ישראל. משם: 'בנימין נתניהו העניק אמש (ראשון) ריאיון ראשון בעברית מאז שבעה באוקטובר, בו הצהיר כי יהיה מוכן ל"עסקה חלקית שתחזיר את חלק מהחטופים", ללא סיום המלחמה. "זה לא סוד", הוסיף. הצהרה זו שונה מהמתווה הישראלי שהציג לפני מספר שבועות נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שכוללת את שחרור כל החטופים באופן מדורג, וסיום של המלחמה. בכיר ישראלי שמעורב במשא ומתן אמר לוואלה: "דברי נתניהו הערב גרמו נזק אדיר לסיכוי להגיע לעסקה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי עסקאות חטופים: ראשית הנכון עקרונית מבחינתי היה והווה לא לעשות עסקאות כאלה בכלל. בשנות השבעים עד תחילת שנות השמונים אף אחד לא חלם בכלל לעשות עסקאות עם טרוריסטים. לא בפיגוע במעלות, לא בחטיפות מטוסים (סבנה ואנטבה). נעשו פעולות חילוץ, שלרוב עלו בחיי חיילים ובני ערובה. גם בפעולות המוצלחות ביותר נהרגו חיילים ואזרחים. 1. כשיש לך מדיניות עקבית לא לעשות עסקאות התמריץ לטרוריסטים לבצע פעולות שתכליתן חטיפה יורד. 2. בסופו של דבר אם תאלץ לבצע עסקה (אחת! שמחסלת את המדיניות. אילו לא היו עסקת ג'יבריל, עסקת שליט וכו' אז בשנה שעברה היתה לנו ההזדמנות האחת הזו) המחיר שתשלם יהיה נמוך. אבל למה לי להכביר מלים. נתניהו (מודל 1996) כתב על זה ספר. ביבי צדק! "8. לא לשחרר טרוריסטים כלואים. אחד מקווי המדיניות החשובים ביותר שיש לאמץ מול הטרור הוא סירוב לשחרר מבתי-סוהר טרוריסטים שהורשעו בדין. זוהי שגיאה שישראל - שהייתה פעם המדינה המובילה במדיניות אנטי-טרוריסטית - חזרה עליה פעם אחר פעם. שחרור טרוריסטים שהורשעו בדין, לפני שריצו את מלוא העונש שהוטל עליהם, נראה כדרך נוחה ומפתה להפיג את המתח במצבי סחטנות שבהם עלולים חפים מפשע לאבד את חייהם. אבל התועלת שבכך היא, במקרה הטוב, רגעית בלבד. שחרור אסירים רק מקשיח את הטרוריסטים, מפני שהוא מעניק להם הרגשה שגם אם ייתפסו, יהיה העונש שלהם קצר. וחמור מכך: כשמניעים את הטרוריסטים לחשוב שדרישותיהם ייענו, מעודדים דווקא את הסחטנות הטרוריסטית שהכניעה לדרישותיהם נועדה למַתֵן: כל מה שחבריו של טימותי מקוויי היו צריכים לדעת הוא שממשלת ארצות-הברית תסכים לשחרר אותו בתמורה לחייהם של בני-ערובה חפים מפשע, כדי שהיו מציגים בדיוק דרישה כזאת; רק סירוב עיקש ללא רתיעה להיכנע אי-פעם לסחטנות כזו ימנע את הישָנותם של מצבים כאלה."1 העקרון הזה פשוט וברור כאשר מדובר בחיילים חטופים, שכן חיילים בהגדרה אמורים לסכן את חייהם כדי לשמור על שלום האזרחים. אזרחים חטופים מסבכים את הענין. בעסקת שליט הייתי נגד (אבל לא הייתי קולני. באותה תקופה עדיין לא מיהרתי להביע את דעתי בנושאים מדיניים ובטחוניים). זו היתה דוגמה נקיה מה אסור לעשות. בסיטואציה של השנה ורבע האחרונות: 1. לדעתי צה"ל לא היה צריך להלך על ביצים כאשר הוא חושש שפעולותיו יסכנו חטופים. הצחוק המר הוא שבזמן שצה"ל היסס לפעול במקומות שבהם היה עלול לסכן חיי חטופים, הוא עצמו הוציא להורג את שלשה החטופים שברחו. 2. לדעתי עסקה מלאה להשבת כל החטופים היתה אפשרית כבר ב(מה שהיום אפשר לקרוא לו) תחילת הלחימה, בעת שבוצעה העסקה החלקית. ברור מדוע לא בוצעה זו אז. לא ברור מה הרווחנו בשנה שחלפה מאז, וברור עד כאב מה הפסדנו. כל עוד "היום שאחרי" ברצועה נראה פחות או יותר כמו היום שלפני לא היה טעם בהמשך הלחימה מעבר לסיפוק חלקי של תחושת הנקמה והשבת יכולת ההרתעה של צה"ל (שהושגה יותר על ידי הפעולות בלבנון). תכנית ל"יום שאחרי" היתה לדעתי ההצדקה היחידה להמשיך בלחימה ברצועה ולא ללכת לעסקה עד "מיטוט החמאס". בהעדרה של תכנית כזו, טובת המדינה לדעתי היתה עסקה מלאה (בלבד!) ומהירה להשבת החטופים כולם והפסקת הלחימה לחלוטין המתחייבת מעסקה כזו. ממה נפשך? בעוד שנה (שזה היום, תכלס) החמאס כבר יתן לך את האמתלא להמשיך. 3. גם כעת עסקה חלקית רעה בעיני. הרי כל עוד יש עוד גופה אחת ברשות החמאס אנחנו נמשיך ונשלם עליה הרבה יותר ממה שנוח לנו. 4. ב 7 באוקטובר הפסדנו. הכרה בהפסד היתה מצמצמת אותו מאוד. בשנה ורבע האחרונות גם אכלנו דגים סרוחים, גם קיבלנו מכות וגם אנחנו עמוק בדרך להיות ליטרלי מגורשים מהעיירה. __________ 1 פרק מספרו של נתניהו "מלחמה בטרור", 27/8/2014 ynet אגב, מן הראוי לצטט גם את סעיף 3 של נתניהו בפעולות שהוא מציע למחלמה בטרור (הדגשה שלי): 3. נטרול מובלעות טרור. יש לעשות מאמצים לבלום את הטרור משטחים שאינם בגדר מדינות עצמאיות, אבל משמשים קרקע פורייה לצמיחת טרוריסטים. הידועים בשטחים אלה הם המובלעת של 'חיזבאללה' בדרום לבנון, אחוזת-הנחלה של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בשטחי האוטונומיה הפלסטינית, מעוזי ה-PKK בצפון עיראק, ומובלעות המוג'הידין בגבול בין פקיסטן לקשמיר. המאפיין את כל המובלעות הללו הוא הטענה המוצהרת של השלטון המקומי, שאין ביכולתו למנוע את הטרוריסטים מעריכת התקפות מתוך שטחו. לפעמים, כמו בלבנון, המצב הוא באמת כזה; ממשלת לבנון היא חסרת-אונים, למעשה, למנוע טרור של חיזבאללה, אבל סוריה ואיראן - האחת שולטת בשטח שממנו פועל חיזבאללה והשנייה מממנת את פעולותיו ומעניקה לו גיבוי אידיאולוגי - מסוגלות בהחלט לעשות זאת. יש, אפוא, ללחוץ על סוריה ועל איראן שתפסקנה לא רק את הטרור המתנהל מתוך שטחן בחסותן הישירה, אלא גם את הטרור המבוצע על-ידי מיופי-כוח שהן מגינות עליהם ומעודדות אותם." ואני לא יכול להתאפק, וחייב לצטט גם את סעיף 4. (הדגשה שלי) "4. הקפאת נכסים של מדינות טרור וארגוני טרור המוחזקים במערב. צעד זה נקטו לסירוגין ממשלי הנשיאים קארטר ורייגן בַתקופה שבה הוחזקו בני-ערובה אמריקנים בשגרירות בטהרן ולאחר מכן. כיום יש להרחיב אמצעי זה באופן שיכלול גם את נכסיהם של ארגונים איסלאמיים מיליטנטיים, המחזיקים כספים בארצות-הברית למימון פעולות על אדמתה ובמקומות אחרים. נוסף על כך יש לאסור לחלוטין איסוף כספים והעברתם למימון פעולות טרור בארצות-הברית ובעולם. מימון פעולות כאלו צריך להיחשב בכל המדינות הדמוקרטיות לצורה של שותפות למעשי טרור." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יותר ממסכים על 2,3,4 שלך לגבי השנה ורבע האחרונות. אני חושב שלגבי אזרחים חטופים בגלל מחדל בתחילת המלחמה, למדינה יש אחריות ומחויבות יוצאות דופן יחסית להיסטוריה שלנו לגבי שחרורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״בשנות השבעים עד תחילת שנות השמונים אף אחד לא חלם בכלל לעשות עסקאות עם טרוריסטים...״ - הערך בויקיפדיה על חטיפת שמואל רוזנווסר1 נשמעת לי כמו חלם הרבה יותר מחלום. ״כשיש לך מדיניות עקבית לא לעשות עסקאות התמריץ לטרוריסטים לבצע פעולות שתכליתן חטיפה יורד.״ למיטב ידיעתי, זה פשוט לא עובד. טרוריסטים הם לא מטמטמים כמו שלפעמים נדמה לנו, והם מבינים טוב מאד שמדיניות עקבית יכולה להשתנות כשמדובר בבני אדם מהסוג שיכול להצביע. 1 חטיפת שמואל רוזנווסר [ויקיפדיה] - שים לב לתאריך - יותר שנות השבעים מזה אי אפשר היה להמציא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא הכרתי. הפתח דרש שחרור של 100 מחבלים והסתפק לבסוף באחד מול אחד. עסקאות כאלה אני מוכן לעשות. מן הסתם אם הפתח היה מתעקש על 100 לא היתה עסקה. רק מחזק את הטיעון שעסקת ג'יבריל הרסה את עמדת המיקוח שלנו ועסקת שליט סתמה את הגולל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין גדול במשאים ומתנים1, אבל שלוש עקרונות שאני מכיר ונראה לי שקיימים גם למקרה ההוא (וגם למצב הנוכחי) הם: 1. ברגע שהסכמת על העקרון, המשא ומתן עובר לדיון על המחיר. אם הסכמת על העקרון של שחרור מחבלים תמורת אזרחים חתופים אז השאלה היא לא עקרונית אלא כמה, למה 1 כן ו-2 לא? למה 2 כן ו-4 לא? למה 4 כן ומאה לא? 2. גם הזמן הוא פקטור במשא ומתן (כשאתה רוצה למכור את האוטו שלך, אם תתעקש ולא תמכור אותו במשך עשרים שנה, הערך שלו עלול להעלם). במקום לשחרר אזרח מבוגר אחרי שבוע, השארת אותו תחת עינויים במשך יותר משנה תמורת ה״עיקרון״ (עליו, כמו שראינו, אתה מוכן להתפשר). גם אם אתה לא מודע לזה, השנה הזאת היא מחיר ששילמת (או, יותר נכון, שהוא וכל מי שאהב אותו שילם), וככל שדחית את העסקה שילמת עוד יותר. על הדחיה של נתניהו היום עד שילמו בחייהם כמה חטופים וכמה חיילים והרבה אחרים באיכות חייהם. את המחיר הזה לא נקבל בחזרה. לעולם. 3. הערך הסופי של ״מוצרים״ נקבע על ידי הצע וביקוש. 1 אני אפילו לא בטוח שככה כותבים את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון (וגם רוב האיות) לכן תגובתי מקודם- אחרי מעלות, סבנה ואנטבה (וקו 300) היתה לנו לכאורה עמדת כח לעסקה חד פעמית, ועסקת ג'יבריל הרסה אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לשים לב ששומדבר לא הסתיים ואנו לא בשעה של סיכומים היסטוריים. ההיסטוריה ממשיכה להשתולל על הראש שלנו. ''עסקת'' הפסקת האש עם החמאס אינה רק המשך ההיסטוריה של עסקאות ג'יבריל ושליט אלא חידוש מהפכני. עד עכשיו ישראל שילמה עבור החטופים במטבע של שחרור כלואים. הפעם התשלום כלל מחיר מדיני ובטחוני. וזוהי מן הסתם נקודת הפתיחה לעסקאות הבאות. כמקובל, אפאחד לא שם לב למהפיכה הזו, מפני שההחלטה לא התקבלה בריק מתודולגי אלא בתוך נסיבות ההופכות אותה ללגיטימית ואף הכרח בל יגונה. וצריך להזכיר כי גם זה תוצאה של מה שדוד גרוסמן כינה מנהיגות חלולה. מנהיגנו הדגול מוקף במתחכמים חובשי כיפות, פלדשטיינים, בני משפחתו המטורללים ומלחכי פנכה בני ציפרים, מטיל את המלאכה של תכנון מדיניות על קציני מטכ''ל שמשרבטים עתיד של ביפרים ממולכדים, תרמילי פגזים והפצצות שטיח. התוצאה היא מדיניות של זק''א, ספירה וקבירת גופות וכיבוי שריפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנתן העסקה הקודמות, וכמות הקלפים שנשארו לנו ביד עכשיו, העסקה הנוכחית, גרועה ככל שהיא, היא מה שניתן היה לצפות. ר''ל- תלונות שיש לך על הממשלה תפנה למהלכים הקודמים שלה שהובילו למצב הנוכחי. זו לא הפעם הראשונה שתחת הנהגתו של נתניהו אנחנו גם מקבלים מכות, גם אוכלים דגים סרוחים וגם מגורשים מהעיירה. זה כבר כמעט פיצ'ר שאפשר לצפות לו. אפשר להבין את זה רק תחת ההנחה שיש לו דברים חשובים יותר לנגד עיניו מאשר טובת המדינה, או אם אתה רוצה לרכך את זה- שמה שהוא רואה כטובת המדינה שונה מאוד ממה שאתה ואני רואים. ההליוצנטרים בינינו וודאי לא מופתעים מהתוצאה הנוכחית. רציתי להגיב לתגובה קודמת בעניין תזמון העסקה ושכחתי לאיזו אז אשים את זה כאן כי זה קשור. נתניהו הוא אלוף הטיימינג. תראה את התזמון שהכניס את גדעון סער לקואליציה- עכשיו בן גביר לא יכול לאיים לצאת לבד ונתניהו נותן לטראמפ את העסקה בזמן על אפו ועל חמתו של בן גביר. נותן לטראמפ, אבל חלילה שעסקה תסגור את הסיפור- ששה שבועות ועוד ששה שבועות, זה שלשה חודשים. אלהים יודעת מה נתניהו מתכנן לסוף מרץ, אבל תהיה בטוח שהוא מתכנן. כיוון שברורים עכשיו הסיבה והתזמון שהכניס את סער, ברור גם למה טרפד את ההזדמנויות הקודמות לעסקה, וברור סדר העדיפויות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסכם הצפוני הוא רחוק מהעין ומהלב. ובכלל - הוא לא דרש שחרור אלפי רוצחים. כאן המקרה הוא מקרה מוכר וידוע. הימין/הבייס הליכודניקי/הבייס ההתיישבותי נכווה בעבר, הוא זעק באוסלו, הוא זעק בהתנתקות והוא זעק בעיסקת שליט. אתה חושב שהפעם הוא ישתוק כשיש לו את הכח הפוליטי? אני בספק. אני משוטט הרבה באינספור קבוצות בטלגרם, וזה לא נשמע טוב. האיבה לליכוד עוברת את האיבה לשמאל וזהו סימן מובהק לכך שיש רצון עז פנימי לעשות מעשה פוליטי. לא מן הנמנע שמהלך זה יקרום עור וגידים בתוך תנועת הליכוד (במקביל לפעולות אחרות בגוש הימין) מצד כץ או סער (שחזר כדי לכבוש את המרכז) או קבוצתו של אדלשטיין. גם הם מבינים שנתניהו הוא נטל ולא נכס לליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אצטט שוב: "יכולתו של ההמון לזכור מוגבלת מאוד. לעומת זאת, יכולתו לשכוח אינסופית." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ייתן והאופטימיות שלך תתגשם במציאות במהירה בימינו אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי יש לתאוריה ההליוצנטרית שתי בעיות א. מבוך האינטרסים כל כך סבוך שכמעט תמיד אין הסכמה מה טוב למי. ב. עושה רושם ש-90% מהישראלים חיים ע"פ השיר "מה שטוב בשבילנו, טוב בשביל המדינה", ובכך הפוליטיקאים מייצגים נאמנה את מצביעיהם. אתה כותב כאילו יש שתי אופציות על השולחן אופציית השלבים ואופציית הכל עכשיו. וזה לא נראה כך. מתברר שהקלף העיקרי העובר לסוחר של החמאס הם החטופים והם כנראה לא ממהרים להיפטר מהם לפני שיוכלו לחדש את המלאי. זה ההסכם. Take it or leave it. ברור שזה הסכם רע לישראל, בפרט שהBB הבטיח ללקוחותיו שלא יהיה יותר צורך בהסכמים עם החמאס. העניין הוא, א. כפי שכתב הצורר הגרמני, שיכולתו של ההמון לזכור מוגבלת מאד ואילו יכולתו לשכוח אינסופית. ב. לא נראה שישראל תרויח משהו מדחיית הפסקת האש לעוד כמה חודשים. ואם אין משהו טוב יותר, גם שמחה לאיד תחשב לשמחה. האיסטרטגיה הישראלית בעזה כשלה, בגלל הרצון ללכת עם ולהרגיש בלי. מרוב פסיחה על הסעיפים, ההנהגה הישראלית לא הצליחה לקום מן האסלה. ממה נפשך? אם רוצים להחליף את שלטון החמאס, צריך לבוא במקומו ולספק לאזרחים את צרכיהם. המכשלה היתה שהבייס של הימין לא יכול לחיות עם זה שאי אפשר לדחוף את העזתים למצריים ולא יכול לחיות עם צה"ל שמחלק להם מים, מזון ותרופות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה כל כך מסובך בזה שבמלחמה בעזה ב-15 חודשים1 הממשלה נכשלה בכל המטרות המוצהרות, אבל ניצחה נצחון מוחלט (לא בציניות) במטרה ההליוצנטרית היחידה שלה? ב. החמאס היה נפטר מכל החטופים אם היית מסיים את המלחמה ומצהיר על זה. זה לגמרי היה על השולחן. ואם היית מסיים את המלחמה לפני כמה חודשים, מצבך הבטחוני היה משתנה במעט מאד, אבל היית חוסך חיים של 100 חיילים (ומאות פצועים) וכ-50 חטופים, ועוד עשרות שבועות של גהינום בשבי. ועוד כמה עשרות מיליארדים בימי מילואים. 1 מה שמלחמה סבירה היתה גומרת בחודשיים שלושה גג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שיש עוד ספקות לגבי מי מנע עסקה לאורך 2024, השר בן גביר מספק לנו היום אמירה ישירה לכך שבכוחו הפוליטי הוא טרפד עסקאות עד היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבוסת הלוחם. צילום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני מכיר ככל זה תמיד עם נתניהו. בראש מעייניו הדאגה לשרידות הקואליציה. אם תזדמן סיטואציה בה הוא יכול לחזק את כוחו בבחירות, ילך לבחירות. עד אז הוא דואג להיום ולמחר ולא לעוד חודשים. Timing is everything, וזה עבד לו עד כה. לא אכפת לו להצטייר כסחיט ולחיץ. שים לב לתאריך כאשר יתקרב מועד הבחירות הבא יעשה מה שצריך לשרת את זה שהוא ירכיב גם את הקואליציה הבאה. בקיצור- התאוריה ההליוצנטרית חיה ובועטת (לנו בראש). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |