|
||||
|
||||
תודה, לא הכרתי. הפתח דרש שחרור של 100 מחבלים והסתפק לבסוף באחד מול אחד. עסקאות כאלה אני מוכן לעשות. מן הסתם אם הפתח היה מתעקש על 100 לא היתה עסקה. רק מחזק את הטיעון שעסקת ג'יבריל הרסה את עמדת המיקוח שלנו ועסקת שליט סתמה את הגולל. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין גדול במשאים ומתנים1, אבל שלוש עקרונות שאני מכיר ונראה לי שקיימים גם למקרה ההוא (וגם למצב הנוכחי) הם: 1. ברגע שהסכמת על העקרון, המשא ומתן עובר לדיון על המחיר. אם הסכמת על העקרון של שחרור מחבלים תמורת אזרחים חתופים אז השאלה היא לא עקרונית אלא כמה, למה 1 כן ו-2 לא? למה 2 כן ו-4 לא? למה 4 כן ומאה לא? 2. גם הזמן הוא פקטור במשא ומתן (כשאתה רוצה למכור את האוטו שלך, אם תתעקש ולא תמכור אותו במשך עשרים שנה, הערך שלו עלול להעלם). במקום לשחרר אזרח מבוגר אחרי שבוע, השארת אותו תחת עינויים במשך יותר משנה תמורת ה״עיקרון״ (עליו, כמו שראינו, אתה מוכן להתפשר). גם אם אתה לא מודע לזה, השנה הזאת היא מחיר ששילמת (או, יותר נכון, שהוא וכל מי שאהב אותו שילם), וככל שדחית את העסקה שילמת עוד יותר. על הדחיה של נתניהו היום עד שילמו בחייהם כמה חטופים וכמה חיילים והרבה אחרים באיכות חייהם. את המחיר הזה לא נקבל בחזרה. לעולם. 3. הערך הסופי של ״מוצרים״ נקבע על ידי הצע וביקוש. 1 אני אפילו לא בטוח שככה כותבים את זה. |
|
||||
|
||||
הכל נכון (וגם רוב האיות) לכן תגובתי מקודם- אחרי מעלות, סבנה ואנטבה (וקו 300) היתה לנו לכאורה עמדת כח לעסקה חד פעמית, ועסקת ג'יבריל הרסה אותה. |
|
||||
|
||||
צריך לשים לב ששומדבר לא הסתיים ואנו לא בשעה של סיכומים היסטוריים. ההיסטוריה ממשיכה להשתולל על הראש שלנו. ''עסקת'' הפסקת האש עם החמאס אינה רק המשך ההיסטוריה של עסקאות ג'יבריל ושליט אלא חידוש מהפכני. עד עכשיו ישראל שילמה עבור החטופים במטבע של שחרור כלואים. הפעם התשלום כלל מחיר מדיני ובטחוני. וזוהי מן הסתם נקודת הפתיחה לעסקאות הבאות. כמקובל, אפאחד לא שם לב למהפיכה הזו, מפני שההחלטה לא התקבלה בריק מתודולגי אלא בתוך נסיבות ההופכות אותה ללגיטימית ואף הכרח בל יגונה. וצריך להזכיר כי גם זה תוצאה של מה שדוד גרוסמן כינה מנהיגות חלולה. מנהיגנו הדגול מוקף במתחכמים חובשי כיפות, פלדשטיינים, בני משפחתו המטורללים ומלחכי פנכה בני ציפרים, מטיל את המלאכה של תכנון מדיניות על קציני מטכ''ל שמשרבטים עתיד של ביפרים ממולכדים, תרמילי פגזים והפצצות שטיח. התוצאה היא מדיניות של זק''א, ספירה וקבירת גופות וכיבוי שריפות. |
|
||||
|
||||
בהנתן העסקה הקודמות, וכמות הקלפים שנשארו לנו ביד עכשיו, העסקה הנוכחית, גרועה ככל שהיא, היא מה שניתן היה לצפות. ר''ל- תלונות שיש לך על הממשלה תפנה למהלכים הקודמים שלה שהובילו למצב הנוכחי. זו לא הפעם הראשונה שתחת הנהגתו של נתניהו אנחנו גם מקבלים מכות, גם אוכלים דגים סרוחים וגם מגורשים מהעיירה. זה כבר כמעט פיצ'ר שאפשר לצפות לו. אפשר להבין את זה רק תחת ההנחה שיש לו דברים חשובים יותר לנגד עיניו מאשר טובת המדינה, או אם אתה רוצה לרכך את זה- שמה שהוא רואה כטובת המדינה שונה מאוד ממה שאתה ואני רואים. ההליוצנטרים בינינו וודאי לא מופתעים מהתוצאה הנוכחית. רציתי להגיב לתגובה קודמת בעניין תזמון העסקה ושכחתי לאיזו אז אשים את זה כאן כי זה קשור. נתניהו הוא אלוף הטיימינג. תראה את התזמון שהכניס את גדעון סער לקואליציה- עכשיו בן גביר לא יכול לאיים לצאת לבד ונתניהו נותן לטראמפ את העסקה בזמן על אפו ועל חמתו של בן גביר. נותן לטראמפ, אבל חלילה שעסקה תסגור את הסיפור- ששה שבועות ועוד ששה שבועות, זה שלשה חודשים. אלהים יודעת מה נתניהו מתכנן לסוף מרץ, אבל תהיה בטוח שהוא מתכנן. כיוון שברורים עכשיו הסיבה והתזמון שהכניס את סער, ברור גם למה טרפד את ההזדמנויות הקודמות לעסקה, וברור סדר העדיפויות שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |