בתשובה להאייל הקוטב, 13/01/25 21:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"יפרוש מהחיים הפוליטיים בחודשים הקרובים" - זה לא יקרה. את נתניהו יוציאו מן החיים הפוליטיים עם הרגליים קדימה. מה זה עולה בדעתך? שמשיח העם היהודי יגרר כסחבה במערכת המשפט הישראלית כאחד האדם? שלא יהיו לו לשכה, רל"שית ודובר שילוו אותו לדוכן העדים? שהוד מעלתה תבלה עם שמיכות פיקה ופשפשים במעצר מגרש הרוסים? מה שאני חושב כמוך הוא שחל שינוי איסטרטגי במבנה מחנה הימין. מחנה הימין היה מורכב מ4-5 לוחות טקטוניים ללא קווי גבול פנימיים או שהקווים הללו לא היו אקטואליים. או במילים אחרות האינטרסים של הפלגים לא היו מנוגדים ובמידה שהיו מנוגדים, לא היו אקטואליים (שחרור מחבלים, גיוס בני ישיבות, התנחלות בעזה). והנה בהינף מטה הקסמים של האירועים האינטרסים הפכו אקטואליים. לכידות הקסם של גוש הימין היתה ואיננה עוד. המים כבר באויר. עכשיו נדרשים רק כמה חיכוכים אישיים כגרעיני התעבות והגשם ירד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע - או חושב שיודע - להבדיל/להבחין בין משאלת לב, לבין מראה עינים או משמע אוזניים. שחרור אלפי מחבלים על כל המשתמע מכך (חגיגות נצחון, שיחות סלון/רחוב מעיקות וכו׳) יוביל חלק משמעותי מהבייס הליכודניקי לשבר עמוק שבסופו הוא ינטוש את הליכוד אם נתניהו עדיין יבחר להנהיג אותו. נתניהו יביט לסקרים הפנימיים ואם הוא יבין שזה אכן כך, אז מן הסתם גם אב״ג יבין זאת והוא ׳ישכנע׳ את סמוטריץ לשבת איתו (14) על הגדר, משמע - לפרוש מהממשלה ולתת לליכוד (32) + (4) ולחרדים (18) להמשיך להתבזות בפשיטת יד לעבר קולות האופוזיציה. בנסיבות אלו, נתניהו יעדיף להקדים את הבחירות ולפרוש עוד לפני הפריימריס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך התאוריה הזו מסבירה את עסקת שליט (אוקטובר 2011) ותוצאותיה? בבחירות 2013 קיבל הליכוד-ישראל ביתנו בראשות נתניהו 31 מנדטים (אמנם ירידה מהסכום של שתיהן בבחירות הקודמות) ונתניהו הרכיב גם את הקואליציה הבאה. ב 2015 קיבל הליכוד לבד 30 מנדטים, 3 יותר מאשר ב 2009. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דמיון בין עיסקת שליט לעיסקה הנוכחית מלבד הכותרת ׳עיסקה׳. סיטואציות שונות לחלוטין. שם העיסקה הסתיימה בהצדעתו המטופשת של הילד של כולנו לפוליטיקאי בזוי, כאן אין אפילו ידיים להצדיע לו. שם היה רק חטא ולא היה עונש. כאן כולם נענשים בעקרבים ושוטים על חטאים קודמים. אני לא יכול לנבא, אבל ישנו כעת סנטימנט מאוד חזק שרץ במסדרונות המחשבה הימנית להפיל את המלך הזה בכל מחיר מתוך נקמה, ואם אני יכול לנחש/להמר, הנקמה תגיע בקלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר פרטים על ההסכם והם מתחילים לקבל את הכותרת : תבוסה, או תבוסה על תנאי. קשה לשרטט כותרת אחרת. בכל מקרה, ישנה תמימות דעים שנצחון זה לא. מה אמור לעשות נתניהו כדי לשרוד פוליטית לאור הפער בין האמירות על ׳הנצחון המוחלט׳ המדומיין לבין התבוסה האמיתית ? אז יתכן והוא אומר לעצמו משהו בנוסח : אף אחד לא יפרוש. זה מה יש. לי יש תוכניות בסעודיה. אני אמכור לבייס את אותה סחורה אבל עם מיתוג שונה. הנצחון המוחלט משודרג למשהו הרבה יותר גדול ורחב וגלובלי (תחשבו בגדול) שרצוי להקריב ההפסד קטן בעזה לטובת המהלך הגדול בלוח הבינלאומי : השמדת איראן. אם איראן תושמד, גם החמאס יושמד. ׳זאת התוכנית האמיתית שאני מדווח לכם אזרחי ישראל היקרים״. רק כך הוא יוכל להסביר את הפערים הגדולים בין הסיסמאות. אבל יש דבר שנתניהו לא לוקח בחשבון, שהחרדים הם אולי קלף חזק כשיוצאים לקרבות פוליטיים, והשאלה האם נתניהו מוכן להמר שהוא יקבל באמת רשת בטחון מהשמאל מרכז? ולכמה זמן? ולמה בכלל? קטונתי להבין את מהלכו של נתניהו. לדעתי יש כאן מהלך הזוי ב-180 מעלות , דבר המצריך מחשבה שאין לה הגיון מה קרה לאיש? זהו? אתה מודה שהפסדת ? ומכאן התובנות שלי, שהאיש נתניהו בימים אלו גזר את גורלו הפוליטי. הקולות של הרבה קטועי רגלים רק על ציר נצרים שיבואו חשבון איתו הם ההוכחה שהוא נכשל. לדעתי, נתניהו מבצע מהלכים לא ברורים בניגוד גמור לעמדות הבייס הפוליטי. ועל כך יתכן מאוד שהוא ישלם באי אמון במוקדם או במאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי "הרבה קטועי רגליים על ציר נצרים שיבואו חשבון איתו" - אני חושבת שאתה ממעיט מעוצמת האופן שבו בני אדם מיישבים דיסוננסים בלתי נסבלים. קראתי לאחרונה הספד של אם (חילונית!) שכולה טרופת צער על בנה שנפל בעזה. אלף הצדקות ותשבוחות לנסיבות האיומות שגרמו לו ליפול, כאילו כל חייו גדל רק כדי להישלח לקרב ההוא, ואף לא שבריר של ספק במשמעות או ביתרון של הקורבן האיום הזה. מי שבמשך שנים החזיקו בכל כוחם באמונה גם אם היא נוגדת את העובדות, רובם ימשיכו להחזיק בה ביתר עוז גם כשהניגוד מחריף. קשה להודות בפני עצמך שמסלול חייך עד עתה היה חסר משמעות או שקרי (יש כאלה שעושים זאת אבל זו שאלה של מבנה אישיות, לא קשורה כמעט לחומרת הנסיבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זה קשה מאוד להודות בקבלת אחריות על החלטות שגויות וככל שהמחיר הנובע מתוצאות ההחלטה הוא בלתי הפיך כדוגמת המוות וקטיעת איברים, כך גם קבלת האחריות פוחתת בהתאמה כמו הרצון להאחז אפילו ברסיסים אפולוגטיים. אבל קטועי הרגליים - בניגוד להרוגים, יכולים לדבר ולצעוק ובעיקר, להצביע על המלך הערום. קל מאוד יהיה לשכנע אותם לעשות זאת. מה יש להם להפסיד? (באם אחזור לנושא הכללי, האמוציות הפוליטיות של הבייס הליכודניקי יתפרצו בקלפי ואם נתניהו ימשיך להיות המנהיג, אני משער שהנקמה מאחורי הפרגוד תגיע גם מהבייס). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |