 |
כפי שכבר כתבתי יש לתאוריה ההליוצנטרית שתי בעיות
א. מבוך האינטרסים כל כך סבוך שכמעט תמיד אין הסכמה מה טוב למי.
ב. עושה רושם ש-90% מהישראלים חיים ע"פ השיר "מה שטוב בשבילנו, טוב בשביל המדינה", ובכך הפוליטיקאים מייצגים נאמנה את מצביעיהם.
אתה כותב כאילו יש שתי אופציות על השולחן אופציית השלבים ואופציית הכל עכשיו. וזה לא נראה כך. מתברר שהקלף העיקרי העובר לסוחר של החמאס הם החטופים והם כנראה לא ממהרים להיפטר מהם לפני שיוכלו לחדש את המלאי. זה ההסכם. Take it or leave it.
ברור שזה הסכם רע לישראל, בפרט שהBB הבטיח ללקוחותיו שלא יהיה יותר צורך בהסכמים עם החמאס.
העניין הוא,
א. כפי שכתב הצורר הגרמני, שיכולתו של ההמון לזכור מוגבלת מאד ואילו יכולתו לשכוח אינסופית.
ב. לא נראה שישראל תרויח משהו מדחיית הפסקת האש לעוד כמה חודשים.
ואם אין משהו טוב יותר, גם שמחה לאיד תחשב לשמחה. האיסטרטגיה הישראלית בעזה כשלה, בגלל הרצון ללכת עם ולהרגיש בלי. מרוב פסיחה על הסעיפים, ההנהגה הישראלית לא הצליחה לקום מן האסלה. ממה נפשך? אם רוצים להחליף את שלטון החמאס, צריך לבוא במקומו ולספק לאזרחים את צרכיהם. המכשלה היתה שהבייס של הימין לא יכול לחיות עם זה שאי אפשר לדחוף את העזתים למצריים ולא יכול לחיות עם צה"ל שמחלק להם מים, מזון ותרופות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש