 |
משרד הבריאות עצר מסע פרסום שלו נגד חטיפים מלוחים | 3742 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
שמעתי טענות מיצרים שונים שהם מורידים בהדרגה את כמות הסוכר והמלח במוצריהם. מצד אחד, זה נשמע הגיוני (שרצוי לא להוריד מהר מדי). מצד שני: האם זה מתקיים בפועל? דוגמאות שניתנו: כמות סוכר במעדני חלב שונים של תנובה, כמות מלח באחד החטיפים הפופולריים של אסם. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה תכנית להפחתת מלח במסגרת התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. ההמלצה בישראל לצריכת נתרן למבוגרים היא כ- 1,500 מ"ג/יממה וגבול הצריכה המרבית הוא כ- 2,000-2,400 מ"ג/יממה, כמות שהיא שוות ערך לכ- 5-6 גרם/יום מלח (כפית לערך). בילדים יש להתאים את כמות המלח הנצרכת לכמות האנרגיה בהתבסס על ההמלצות למבוגרים, מאחר ונמצא קשר חיובי בין צריכת נתרן לצריכת אנרגיה. לפי "התדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט" של משרד הבריאות, תינוקות עד גיל שישה חודשים מקבלים את כל הדרישות שלהם לנתרן מחלב אֶם או מתרכובות מזון לתינוקות. בין גיל שישה חודשים לשנה מומלץ לצרוך עד 1000 מ"ג/יממה. בין 1-3 שנים לצרוך עד 1.5 גרם/יום, בין 4-8 שנים עד 1.9 גרם/יום, בין 9-13 שנים עד 2.2 גרם/יום. הוועדה המדעית המייעצת הבריטית בנושא תזונה המליצה שהשינוי יתרחש בהדרגה, כיון שדרוש זמן על מנת לשנות את תפיסת הטעם באוכלוסייה הכללית. להלן ייעדי ההפחתה בחטיפים חטיפים- אסם, שטראוס, יונילבר, מאיר בייגל, מותגים פרטיים (מגה, שופרסל) חטיף בוטנים: לפחות 5% ,ערך רצוי 390 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015. תפוצ'יפס: לפחות 5% ,ערך רצוי 520 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015. חטיף חיטה מטוגן: לפחות 5% עד דצמבר 2014. בייגלה: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2015. שקדי מרק: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014. קרקר (תואם קרם קרקר): לפחות 5% עד דצמבר 2015. פירוט נוסף יש http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%9B%D... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחם ברמן, אנג'ל, דגנית, דוידוביץ' לחם אחיד: ערך רצוי - 400 מ"ג ל- 100 גר' בהדרגה עד 2017 מוצרי חלב שטראוס, תנובה, טרה, כפיר, גד גבינה רכה (בכל אחוזי השומן): לפחות 2.5% עד אפריל 2014. גבינת קוטג' (בכל אחוזי השומן): לפחות 2.5% עד אפריל 2014. סלטים צבר-אסם, אחלה-שטראוס, שמיר ומעדני מיקי. חומוס חלק: לפחות 2.5% עד אפריל 2014. טחינה: לפחות 2.5% עד אפריל 2014. חצילים במיונז: לפחות 2.5% עד אפריל 2014. תבשילים ומרקים אסם, יונילבר (קנור), מותגים פרטיים של מגה ושופרסל מרק נמס ומרק בישול: ערך רצוי - 340 מ"ג נתרן ל 100 מ"ל מרק מוכן עד ינואר 2015. תבשיל אישי ותבשיל משפחתי: נקבע עם חברת אסם. מרק תיבול עוף: לא טבעי - 12850 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015. רכיבים טבעיים - 10200 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015. מרק תיבול בטעם עוף: לא טבעי - 12,700 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015. רכיבים טבעיים -10,600 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015. חטיפים אסם, שטראוס, יונילבר, מאיר בייגל, מותגים פרטיים (מגה, שופרסל) חטיף בוטנים: לפחות 5% ,ערך רצוי 390 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015. תפוצ'יפס: לפחות 5% ,ערך רצוי 520 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015. חטיף חיטה מטוגן: לפחות 5% עד דצמבר 2014. בייגלה: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2015. שקדי מרק: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014. קרקר (תואם קרם קרקר): לפחות 5% עד דצמבר 2015. מאפה מלוח מעדנות, שלושת האופים, זוגלובק, בונז'ור, מאפה הבלקן, גידרון פיצה ללא תוספות: לפחות 6%, ערך רצוי 450 מ"ג נתרן/ 100 גרם פיצה עד דצמבר 2016. פיצת זיתים: לפחות 6%, ערך רצוי 550 מ"ג נתרן/ 100 גרם פיצה עד דצמבר 2016. בורקס גבינה ותפוחי אדמה: לפחות 6%, ערך רצוי 400 מ"ג נתרן/ 100 גרם בורקס לפני אפייה. 480 מ"ג נתרן / 100 גרם בורקס אחרי אפייה עד דצמבר 2016. יעדי הפחתה לג'חנון, מלאווח ובצק עלים: עדיין לא נקבעו. מאפה מתוק אסם, לחמי-ויסוצקי, שטראוס, בונז'ור, מאפה הבלקן, אחווה עוגות בחושות: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 230 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016. עוגות שמרים: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 120 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016. בראוניס: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 130 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016. עוגיות פתי בר: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 200 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016. עוגיות סנדוויץ': לפחות 6% , ערך רצוי בשנת 2020 130 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016. עוגיות חמאה: לפחות 6% , ערך רצוי בשנת 2020 150 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016. רטבים: קטשופ ומיונז אסם, יונילבר, מיטב, אוליביה, מותגים פרטיים (שופרסל, מגה) קטשופ: לפחות 5%, עד דצמבר 2014. קטשופ חריף: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014. רוטב לפסטה: נקבע עם חברת אסם. מיונז: לפחות 5% עד דצמבר 2014 (שאיפה להגיע לערך של 460 מ"ג נתרן ל-100 גרם מיונז). מיונז לייט: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014. רוטב סויה קלאסי: לפחות 10% עד דצמבר 2015 (שאיפה להגיע לערך של 5,600 מ"ג נתרן ל- 100 מ"ל מוצר). רוטב סויה סיני: לפחות 10% עד דצמבר 2015. רוטב טריאקי: לפחות 10% עד דצמבר 2015 (שאיפה להגיע לערך של 1,700 מ"ג נתרן ל- 100 מ"ל מוצר). רוטב צ'ילי מתוק: לפחות 5% עד דצמבר 2015. רוטב אלף האיים: לפחות 5% עד דצמבר 2015. בשר מעובד מאמא עוף, יחיעם, טיבון ויל, טירת צבי, זוגלובק, טבעול, עוף טוב שניצל תירס: לפחות 2% הפחתה עד סוף 2014. ערך רצוי 300 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר. נקניקיות סויה: לפחות 5% הפחתה עד סוף 2014. שניצל מעובד: עדיין לא נקבעו. קציצות עוף והודו: עדיין לא נקבעו. נקניקיות עוף: לפחות 10% עד דצמבר 2015. ערך רצוי 700 מ"ג ל- 100 גרם מוצר. פסטראמות: לפחות 10% עד דצמבר 2015. ערך רצוי 700 מ"ג ל 100 גרם מוצר שימורים בית השיטה, ויליגר ,יכין, סטארקיסט, קבוצת יבנה, מותגים פרטיים(שופרסל, מגה) התקיימו שתי פגישות בקטגוריה ונבחרו תתי קטגוריות ומוצרים בהם תתבצע ההפחתה: חמוצים : מלפפון בחומץ, מלפפון במלח, זיתים ירוקים. ירקות: אפונה ותירס עגבניות מרוסקות , עגבניות קוביות, טונה במים, טונה בשמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להוריד את כמות המלח ברוב החטיפים הפופולריים בצורה דרסטית ובאופן דחוף. מי שאוהב חטיף מסויים (מי לא?) ימשיך לצרוך את המותג ומי שמחפש מלוח יותר שיתכבד בכפית מלח. לתפיסתי השיקול הכלכלי של תאגידי המזון לא אמור לעניין את משרד הבריאות. גם לא הלוביסטים והפחדות בדבר הפיטורים שיתרחשו כתוצאה מירידה במכירות. בעלי התפקידים במשרד מקבלים תשלום כדי לשמור על בריאות הציבור ואם צריך (בוודאי שצריך) שיפרסמו אזהרות מפני מאכלים מזיקים שכיחים יומם ולילה. ילדי ישראל משמינים בקצב מבהיל. אצלנו בשכבה היה שמן אחד או שניים והרוב היו רזים. כיום בכל שכבה יש כעשרה שמנים וכעשרה רזים. השתיקה הממושכת של משרד הבריאות בכל הנוגע לפיצות והמבורגרים וגלונים של קטשופ מתוק שילד ממוצע מחסל בשנה מעידה שהמשרד כושל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאוהב חטיף מסוים, אוהב אותו בגלל הטעם הנוכחי שלו. כשהטעם ישתנה, אין הכרח כי ימשיך לצרוך אותו. לדוגמא: לא כל מי שאוהב קוקה קולה, ישתה קולה זירו. השיקול הכלכלי אולי לא אמור לעניין את משרד הבריאות, באם שר הבריאות משחק אותה ראש קטן ואומר כי הוא אחראי רק על הבריאות בלבד. אבל אחריות לאומית כחבר בממשלה, צריכה לקחת בחשבון את השיקול הכלכלי וההשלכות הכלכליות שיהיו לשינוי בסדר גודל שכזה, על תעשיה בסדר גודל שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מספר שנים גילו אצלי מחלה שדרשה שינוי תזונתי קיצוני. הדרישה הייתה להוריד את צריכת הנתרן למינימום האפשרי. כלומר להתחיל לבשל יותר בבית, ולקנות רק מוצרים דלי נתרן. במשך שבועיים האוכל הרגיש לי תפל וחסר טעם. לאחר שבועיים, התחלתי לגלות טעמים שלא ידעתי שיש לאוכל. למשל לתפוח אדמה בצורותיו השונות (צ'יפס, פירה, מבושל במרק וכו') - יש טעם ייחודי ושונה מהותית מהטעם הרגיל שכולנו מכירים (שהוא בעיקרו מלוח) עכשיו אני ממשיך עם המאמץ להפחית מלח ונתרן - וזה מפתיע כמה אנשים חושבים שאוכל הוא תפל כשמורידים את כמות המלח. אני מניח שזה מאמץ רציני להרגיל את כל האוכלוסיה להוריד מלח. בנוסף יש את החשש של יצרני המזון, שמי שיוריד את המלח מהר מדי, יחווה נטישה המונית לחטיפים מתחרים... למה אין לימודי אוכל/תזונה/משק בית בבתי הספר היסודיים? זה לבטח יכול להועיל יותר מ-X שעות בנושאים קצת פחות קריטיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 584015 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יצא לך להתנסות בתיבול האוכל במלחים שאינם נתרן? זה נראה לי מוזר לא לצרוך מינרלים בכלל. הדבר הראשון שניזוק, כך לפי העיתונות, אצל אנשים ששובתים רעב הוא המוח היות ואין לו מספיק מינרלים בשביל הפעילות החשמלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מינרלים באופן טבעי במזונות. והיה סמוך ובטוח שגם אם לא תתבל את מזונך במלח כלל, עדיין תקבל מספיק מלח שנמצא גם-כך במזונות שאותם אינך מייצר בעצמך. מינרל (תזונה) [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סליחה, הכוונה - עדיין תקבל מספיק נתרן שנמצא גם-כך במזונות שאותם אינך מייצר בעצמך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה בדה מרקר על הסכנות הבריאותיות של משקאות ממותקים שגורמים להשמנה וסוכרת, בעקבות הוועדה לקידום תזונה בריאה, שהתכנסה אתמול. בחלק השני של הכתבה מככב גם הנתרן. הנתונים על הסוכרת מפחידים- חצי ישראלים מיליון סובלים מסוכרת סוג 2. מה שהפריע לי הוא ההסבר: "במשרד הבריאות מסבירים את העובדה שדווקא עניים סובלים יותר מהשמנה ומסוכרת בכך שבקרב השכבות החלשות יש פחות מודעות לנושא ובכך שהמוצרים הבריאים — כולל פירות וירקות — יקרים יותר, ולכן העשירונים התחתונים כמעט ולא צורכים אותם". פחות מודעות- נגיד. למרות שזה לא מצלצל לי נכון. אינטואיטיבית הייתי קושר צריכת מתוקים יותר להערכה עצמית נמוכה, שמתאימה למעמד סוציו אקונומי נמוך. אבל פירות וירקות יקרים יותר? אני מצטט סמס שקיבלתי אתמול מאחד הסופרים באזורי: "כרוב לבן,סגול,גזר,בצל,תפו"א לבן,חסה רק ב 1.90 לק"ג. אבטיח רק ב 1.90 לק"ג נקטרינה/אפרסק רק ב 5.90 לק"ג." כשהייתי סטודנט תפרן היה לי כלל: קניתי ירקות רק עד 4 ש"ח לק"ג, ופירות רק עד 6 ש"ח לק"ג. אכלתי הרבה כרוב :) מתברר שאי אילו עשורים אחר כך הכלל הזה יכול לעבוד עם אותם מחירים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחום הירקות מההיבט המיסויי הינו תחום של "ביצת זהב".דהיינו- אין מע"מ. בעולם שאין מע"מ אתה מלך.ולמלכים יש תאבון. החקלאים מצדם עובדים על בסיס נמוך,המשווקים-אוכלים את העוגה בשלמותה. למה אין פיקוח על תחום הירקות כמו שיש בלחם והחלב?ירקות הם מוצר בסיסי לא פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש פתרון הוא בכך שמאפשרים לחקלאים לשווק ישיר לשוק. מי שמנפח את המחירים הם המתווכים החמדנים שמכתיבים מחירים נמוכים לחקלאי וגבוהים לקמעונאי. יתכן שגם התערבות ממשלתית בתיווך לא תהיה אפקטיבית אבל פיקוח מחירים לא יעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף 2014 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר תחת הכותרת "פער התיווך הקמעונאי ופער השיווק במחירי הפירות והירקות". כפי ששמו מעיד עליו, המחקר בדק את הפערים בין המחיר לחקלאי, המחיר בשווקים הסיטונאיים והמחיר לצרכן של פרות וירקות, והשווה את הפערים לאלו בארה"ב ואירופה. המשפט האחרון במחקר קובע: "לסיכום, מהאומדנים שנאספו והוצגו במסמך עולה כי פער השיווק בישראל נמוך בדרך כלל לעומת המדינות שנסקרו". בעמוד 6 למטה כתוב: "לפי דוח של ה-OECD על המדיניות החקלאית בישראל, יש בישראל כ-411 סיטונאים של פירות וירקות, כמחציתם באחד משלושת השווקים הסיטונאיים העיקריים (צריפין, חיפה וירושלים). כ-921 חקלאים גדולים או קואופרטיבים חקלאיים בעלי רישיונות סיטונאיים משווקים את התוצרת שלהם ושל חקלאים אחרים. רשתות השיווק הגדולות (שופרסל, הריבוע הכחול ורשתות אחרות) קונות ישירות מהיצרנים באמצעות חברות- בת סיטונאיות. קמעונאים אחרים קונים מסיטונאים או ישירות מהיצרנים." לאור זה, ולאור מה שידוע על הרווח התפעולי הנמוך מאוד של רשתות השיווק הגדולות, מי הם המתווכים החמדניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי תשובה לשאלה שלך אבל למיטב ידיעתי רוב התוצרת כבר לא עוברת דרך השווקים הסיטונאי אלא נקנית ישירות מהחקלאים על ידי מתווכים, ול כן המחיר שם לא ממש רלוונטי לתגובה שלך, חוץ מלהעיד בדיוק על הרווח הגבוה של תיווך בערוצים אחרים. חפש קצת על חברת ביכורי השדה ומבנה האחזקה שלה כדי ללמוד על המתווכים בשוק, ואולי גם על איך הרווח הנמוך של הרשתות מסווה רווחים שבוודאי לא הולכים לחקלאים. תוך סיכון בהצתת ויכוח מיותר אני חש צורך לציין שבחקלאות המודל הכלכלי גם של שוק חופשי וגם של סובסידיות לא מיטיב לא עם החקלאים ולא עם הציבור. מין כשל שוק, לא רק במובן הקלאסי בויכוחים כאלה, אלא איזה מין מוגבלות בינתיים של האנושות להבין איך לנהל את התחום הזה באופן שהוא הוגן ובר קיימא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתווכים _החמדנים_ הם המשווקים הסיטונאים שכוללים בין השאר חברות בת של רשתות השיווק. בהנחה (לפי מה שטענת) שלרשתות השיווק יש רווחים מצומצמים בשלב השיווק לצרכן (אני לא כל כל מאמין לזה, אבל ניחא) - הרווחים הגדולים של רשתות השיווק הוא בשלב בו הן מתפקדות כסיטונאים (קונות סחורה מהחקלאים בפרוטות ומוכרות את הסחורה בשקלים). הסתכל בלינק הבא ובלינקים המלווים אותו. מהזכרון שלי, ממאמר אחר - לרמי לווי יש גוף סיטונאי שעושק _בברוטליות_ חקלאים שמסרבים למכור לו. אבל בלינק שהבאתי מוזכרים עוד רבים כמותו. לא יודע איך לפתור את המצב. במבט שיטחי צריך לאסור מייד על רשתות השיווק הגדולות להחזיק בבעלותן חברות שיווק סיטונאי, כי הצירוף של שתי הפונקציות (שיווק סיטונאי+רשת שיווק לפרטיים) מאפשר לרשתות השיווק ליצור קרטל שיווקי. אבל זה רק מבט שיטחי- כלומר, אולי לא ניתן לביצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי (לך כמדומני) ששכבות עניות צורכים יותר פחמימות כי לחם ותפוחי אדמה זולים יותר ומשביעים (אוסיף כאן ואומר שהם גם וגם קלי הכנה). לחם ותפוחי אדמה מספקים כמות ענקית של סוכר, כי הפחמימות הללו למרות שהם מורכבות - מומרות בקלות רבה ובמהירות לגלוקוזה (אפילו אם מספרים לך שלחם מדגנים מיוחדים מומר לאט יותר, זו רק פירסומת לצורכי הרגעת זללנים). חלבונים ללא פחמימות משביעים את הרעב אבל הם בדרך כלל יקרים, או שיש לגביהם אזהרות אחרות. אין פה שאלה של מודעות אלא של מחיר ושל קושי לתרגם את המודעות להצעות פרקטיות: יש קושי של יכולת לא פשוטה לאמוד את כמות הפחמימות הנידרשת לצורכי מחיה, קושי נוסף הוא כאשר המזון החילופי עלול להיות בעייתי מבחינות אחרות. כדי להמנע מצריכת יתר של פחמימות צריך לאמוד נכון כמה פחמימות לאכול כדי שההרגשה תהיה נוחה. פחות מדי פחמימות תביא לחוסר נוחות: חולשה, עייפות, סחרחורת חוסר ריכוז. ממש קשה לעשות אומדן של מאזן הסוכר תוך תכנון הפעילות למספר שעות קדימה. לגבי משקאות מומתקים, מלבד הסוכר הישיר שהם מכילים הם עשויים להמריץ אכילה של פחמימות נוספות (כגון לחמים פיתות ופיצות), בגלל האפקט הגליסמי שלהם. לא הייתי תולה אשמה גדולה (במובן של מאזן הסוכר בגוף) בגלל כמות הסוכר הישיר שיש במשקאות מומתקים, האשם העיקרי הוא בפחמימות שהם ממריצים לצרוך בעקבות השתיה. זה בדיוק אותו סיפור כמו כמו הסיפור על מלח: מלח מצמיא ומעודד שתיית יתר ואכילת יתר כדי להפיג את הרגשת המליחות, שתיית יתר ואכילת יתר הניגררים מאכילת מלח הם הסיפור העיקרי בצריכת יתר של סוכר. מלח עודף יכול אולי לגרום בעיות לאנשים שכבר חולים במחלת כלי דם, לא חושב שיש להם נזק ישיר לילדים נורמטיבים. לגבי אבטיח: יש המון פחמימות באבטיח, לכן לא מומלץ לזלול אבטיחים אפילו אם הם זולים. בבצל יש סוכר, הטעם החריף מסווה אותו. טגן בצל ותראה שמקבלים בצל בטעם מאוד מתוק. כבר דיברתי על תפוחי אדמה כמספקי פחמימות בכמויות גדולות. משום מה נדמה לך שכל הירקות אינם מכילים פחמימות. לא יודע על כמות הפחמימות בכרוב אבל זה טעם תפל מאוד מבחינתי. גם אני מוותר על אכילת קש מאותה סיבה. ירקות/פירות טעימים ונטולי פחמימות זה כנראה מוצר שאינו קיים כי דווקא הפחמימות הן שהופכים אוכל לטעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הזמן אני מטיל יותר ספק במרכזיות של הרכב המזון בחלוקה הגסה לחלבונים פחמימות ושומנים כבסיס להשמנה ולמחלות. שיעור הסוכרת האפסי (0.4%) בקרב יהודי תימן טרם עלייתם לארץ שטס תוך 20 שנה מעלייתם לשיעור גבוה מהממוצע הארצי של 12.6% (גידול של פי שלושים!) קשור לדעתי מאוד להחלפה של רכיבי מזון בריאים במזיקים בלי שיידרש שינוי בהרכב הכולל של התזונה. המעבר מדוחן לחיטה, מטחינת ריחיים לקמח לבן, ממחמצת שאור לשמרים, מסוכר גלמי לסוכר מזוקק, מחוויאג' לאבקת מרק, מסמנה למרגרינה ומג'עלה לחטיפים, לא בהכרח שינה באופן מהותי את הרכב אבות המזון שהתימנים אכלו, או אפילו את צריכת הקלוריות (איני יודע), אבל ללא ספק הפך את איכות המזון שהם אוכלים לירודה יותר. ארבעת הרוצחים הלבנים: קמח לבן, סוכר לבן, מרגרינה ומלח, שנעדרו מהתפריט התימני המקורי, חדרו אליו בעוצמה רבה. השניים הראשונים אחראים לדעתי להתפרצות הסוכרת בעדה, והשנים השניים לבעיות קרדיווסקולריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שציינתי למעלה הוא שיש דגש מופרז על פחמימות שמעוררות מעגל גליסמי, בעוד שהבעיה העיקרית היא צריכת פחמימות כוללת (בין אם הערך הגליסמי שלהם גבוה או נמוך). כמו כן ציינתי שהבעיה היא שקשה לזהות איפה הפחמימות מתחבאות במזון, כי פחמימות בעלות ערך גליסמי נמוך אין "מתוקות" אלא סתם "טעימות". אביא כאן לינק ממנו אפשר להבין את התיסבוכת והבילבול בנושא. למרות שהלינקים הללו מכוונים לאנשים שכבר חולים בסכרת 2 (עם המלצות מזון חמורות לחולים בהשוואה להמלצות לאוכלוסיה בריאה שהן מתונות יותר). שרה האלברג, הנחיות לשמנים ו/או סוכרתיים 2. ההנחיה הכללית שלה: דיאטת אטקינס. בנוסף. לפני שנים רבות מצאתי את הספר היחיד ששווה ממש כדי להבין את הרכב המזון ופעולתו. הוא נותן מידע בסיסי, מאות עמודים, החלק האפקטיבי הוא הרכב מדוייק של כמה מאות מזונות נפוצים. הבעיה היתה שכל הספרים האחרים נותנים עצות דיאטטיות כוללניות אבל לא נותנות מידע בסיסי. עצות עדיף שתייעץ לעצמך על סמך נתונים בסיסיים (מהספר), בכפיפות לנטיות שלך. העצות הכלליות _אינן מותאמות_ אישית לכן דינן להינטש מהר בגלל חוסר התאמה למיועץ. לא יודע מה הבעיה בתזונה של תימנים, אני מנחש שהם אוכלים יותר מדי פיתות או מזונות אחרים רווים בפחמימות. גם אם הם יאכלו לחם מחיטה מלאה בכמות של חצי קילו ליום, או תפוחי אדמה בכמות של 300 גרם ליום - הם בצרות גדולות כי זו כמות ענקית של פחמימות: או שישמינו או שיהיו סוכרתיים כי הפחמימות לא נעלמות אלא במקרה הטוב מומרות לשומן. הפחמימות היחידות שנעלמות מהגוף הן אילו שנישרפות על ידי פעולה גופנית או על ידי פעולת של המוח ופעולת הלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי ללת פרטים על הספר המומלץ: שם הספ: תזונת האדם מחבר: יחיאל קארל גוגנהיים הוצאה: מאגנס (האוניברסיטה העברית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה כתבה בדה מרקר נפתחת בסכנתם של המשקאות הממותקים ומסבירה מדוע: "כשצורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא 'קורא' את זה כאוכל ולא מפחית את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית סוכר — ולכן זה מוביל להשמנה", מסבירה ד"ר שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם ראשונה שאני ניתקל בטענה שצריכת סוכרים בשתיה שונה בהרבה מתגובת סוכרים שנאכלים במזון. האינטואיציה שלי אומרת שזה נכון אבל בנימוק קצת שונה: שצריכת סוכר בשתיה מעוררת הכי מהר את תגובת האינסולין כי סוכר משתיה זמין לזרם הדם תוך זמן קצר ביותר והאינסולין מודד את הדם, ההמשך הוא שמוחרף _הרעב_ (או _התיאבון_ שזה אותו דבר כמו _רעב_ במילים אחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיכוי סביר שהמעבר מפחמימות מסוג אחד לפחמימות מסוג שני גורם בסוף לשינוי בכמות הפחמימות הכללית. כשהפחמימות שאתה מקבל מגיעות למשל מעגבניות, בטטות, ושאר ירקות (הא) שמכילים סיבים ועם ערך גליקמי נמוך, בתוספת למשל חלבונים ושומנים שתורמים לתחושת השובע שלך לאורך זמן, אתה נוטה פחות לאכול שוב פחמימות אחרי שעה שעתיים. לעומת למשל התסריט של קולה ופיתה עם שוקולד, שיגרום לך לירידת סוכר אחרי שעה שגורר צורך גופני בעוד אנרגיה זמינה, גם היא בדרך כלל בצורת פחמימות וסוכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה ההבדל בין רכיבי מזון "בריאים" ל"מזיקים"? אם סך הכל אותה התפלגות של אבות מזון, במה מתבטא חוסר הבריאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוכר ומלח: קשה מאוד לצרוך אותם בחסר. קל מאוד לצרוך אותם ביתר. לכן הוספת סוכר או הוספת מלח היא, ככלל אצבע, מזיקה. קמח לבן: דומה לסוכר, קצת פחות קיצוני. מרגרינה: מעבר לריכוז השומן הגבוה, הטענה היא שמדובר על שומן טרנס מזיק. אבל מעבר לכך, אני לא מסכים לטענה שמרגרינה היא "רוצח לבן". ידוע הרי שהיא כולה זהב (וזה נכתב עוד לפני היות הגולד בנד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולגה לשעבר שלי, שבעלה היה מהנדס מזון כמדומני, טענה שמזה כמה שנים כבר אין שומני טראנס במרגרינה. לא בדקתי את זה לעומק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איני טועה השימוש בשומן טרנס הוא בעיקר לצורך הפיכתו למוצק. לפי ויקיפדיה עברית יש שיטות אחרות להקשיה, אבל יש לי חשש שגם הן על ידי שומנים מזיקים. ההסבר שם לא ברור ולכן לא שיכנע אותי (כלומר משתמע שמחליפים שומן מוצק מסוג טרנס בשומן אחר שגם הוא מזיק (רווי).. אם אתה רוצה להיות בצד הבטוח ולצרוך שומן: צרוך רק שמן נוזלי (ועדיף שמן זית שיש לו לפחות שם טוב). רק שזו עצה שקשה לקיים אותה: מי בימינו שותה שמן במקום לאכול. בסוף העצה היחידה להימנע מפחמימות ומשומנים מזיקים תהיה אכילת בוטנים (אבל בלי מלח שהוא איכס לפי ההוראה של משרד הבריאות). העולם הדיאטטי רצוף סיבוכים קשים לפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח ששומן רווי כשלעצמו מזיק כמו שומן טראנס, נדמה לי שפחות. גם אגוזים ושקדים מכילים לא מעט שומנים, שכנראה טובים לבריאות בכמויות סבירות. כנ''ל טחינה. ודווקא בוטנים פחות מומלצים, עד כמה שידיעתי מגעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק גם בא' וגם בב'. יותר ויותר מצטירת תמונה לפיה "שומן רווי" הוא קטגוריה רחבה מדי, והפסילה הכללית שלו כמעודד מחלות לב היא לכל הפחות מוגזמת. ככל הנראה עדיף לצרוך שומן בלתי רווי, אבל נראה שהיתה הגזמה בתאור הנזקים. דומני שכאן יש סיכום טוב, גם אם לא קצר במיוחד, של המחלוקת שומן-פחמימות. בוטנים מכילים הרבה חומצות שומן מסוג אומגה 6, ויש השערה פופולארית לפיה בדיאטה מערבית "רגילה" אנחנו צורכים יותר מדי אומגה 6 (יחסית לאומגה 3) ויש לכך השפעות בריאותיות שליליות - אומגה 6 נוטה לעורר תגובה דלקתית בעוד אומגה 3 פועל בכיוון ההפןך. אגב, מסיבה זאת יש גם תזונאים שאינם ממליצים על שמן זית (אבל הוא עדיין מככב אצל רובם, ביחוד ה"טבעיים" שלא מתים על שמן קנולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואמנם את האומגה 3 שלי אני משלים בצורה מאד לא "טבעית", אבל כנראה די יעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה הדבילית אבל: יעילה גם מבחינת המחיר (בהשוואה למיני מזונות סבירים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה מצוינת. אני כבר טענתי כאן כמה פעמים שנכון לעכשיו, תזונה בריאה היא לוקסוס לעשירים - בכסף או בזמן פנוי. תוספי המזון הם אכן יקרים למדי - משהו כמו שקל לכמוסת אומגה 3, במקרה הטוב, כשיש מבצע - ואני יכול לומר מעדות אישית שבעשור האחרון, עם כניסתם למייןסטרים, מחיריהם עלו פלאים. מוצר פרוביוטיקה מסוים שאני עוקב אחריו בתקופה האמורה בערך הכפיל את מחירו. מאחר ואצלי כרגע זמן פנוי הוא מצרך נדיר (הכוונה לבישול מראש, קניית המוצרים הכי נכונים והכנתם וכיוצא בזה), אני באופן מודע משלם את העלות הכספית לעיל. זאת התשובה הכללית. ספציפית לגבי אומגה 3, היא לא כל כך נפוצה בהרבה מזונות, בעיקר בדגים כנראה. מי שמעונין, אז סלמון וסרדינים הם המקורות המומלצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרדינים מקופסה לא דורשים יותר מדי התעסקות. כמה עולה לקבל אותה כמות של אומגה 3 מסרדינים ומגלולה? (פרוביוטיקה זה לא משהו חסר תועלת? כבר עדיף (בול)שיט אמיתי, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לא כל אחד, גם לא אני, רוצה לאכול סרדינים כל יום. פרוביוטיקה מומלצת כיום גם על ידי רופאים של קופת חולים. זה לא מבטיח שהם חסרי תועלת, אבל זה נכון גם לגבי המלצות אחרות שלהם. יש סימנים שהשיטה שאתה מזכיר עדיפה, אבל כרגע היא די ניסיונית, וכמובן, אתה צריך לבדוק Who's shit you're willing to take. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומחקר חדש ומקיף (כנראה) שממשיך לחזק את הטיעון ששומנים זה לא נורא, ופחמימות זה לא נעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. יונילבר מתגאה שמרגרינה בלו בנד מכילה פחות מ 1% שומן טראנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האמנם? כמדומני מרגרינה חלב מתייחס בדיוק לגולד בנד. ולכן היא מוזכרת בשיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרגרינה מוסיפים צבע מאכל E160a שנותן לה צבע צהבהב במקצת (ויש הטוענים שגם מעלה את ערכה התזונתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי ויקיפדיה השיר נכתב לתוכנית של 1963, כלומר שנה או שנתיים אחרי שיצאה גולד בנד לשוק. מכיוון שויקי גם מוסיפה וטוענת שגולד בנד היתה מיתוג האריזה המוצלח הראשון בארץ, נראה לי סביר להניח שנועה צודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את זה הייתי בטוח שגולד בנד הוא מוצר מאוחר בהרבה. מקבל את התיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה הקיצונית- שמן זית מול שומן טראנס. שניהם 100% שמן. האחד בריא והשני מזיק מאוד. במה מתבטא חוסר הבריאות? שומן טראנס אינו מתפרק היטב על ידי אנזימים בגוף ונוטה להצטבר על דפנות כלי הדם, בכך הוא מאיץ את תהליך טרשת העורקים תורם להעלאת שיעור ה LDL (כולסטרול "רע") ועל כן גורם לעליית הסיכון למחלות כלי דם ולב. שמן הזית משמש מרכיב חשוב במטבח הים תיכוני שנמצא כתפריט הבריא ביותר. בשמן הזית כמות גדולה של חומצה אולאית שהיא חומצת שומן חד-בלתי-רוויה, התורמת להקטנת LDL וכך הוא תורם למניעת מחלות כלי דם ולב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק התפרסם מחקר שהLDL לא כזה רע כמו שחשבו עד היום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין. נראה שהמאמר קיבל תגובות צוננות מצד מומחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מעניין. נראה שהמרכז הנ"ל קיבל כינויים צוננים מצד העיתונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיעבד אנחנו יודעים שאין שום צורך לתעשיה "לקנות" תמיכה של מדענים. יש מיעוט קולני וצעקני של מדענים שמצליח לסחוף איתו חלק נכבד מהציבור. זה הפוך ממה שקורה עם ההתחממות הגלובלית, שם התעשיה מנסה בכוח לקנות מדענים. לפרטים נוספים: דיווחם (PDF) על פעולות בשנת 2002 (השנה הראשונה לפעולתם). בסוף יש רשימה של תורמים. בשנים מאוחרות יותר (וגם באתר שלהם) הם מצייינם את המדיניות לא לקבל מאף תורם יותר מ־5% מהכסף כדי שהתורמים לא יוכלו להכתיב התנהגות. התורמים אכן מגוונים למדי, כולל ה־Daily Mail (?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הרושם שלי שוק התרופות והמזון מוצף בלוביסטים מסוגים שונים, לא יודע מה המכניזם של הלובי (מי משלם למי)-אבל כאשר אני ניתקל במחלוקת קשה שבה אף צד לא הכי משכנע אני בוחר לשמוע את דעת המקלים אחרת מרוב החמרות לא אעשה בפועל _כלום_ (מסיבות של עלויות, נוחות והנאה ממזון ושתיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את מי שפרסם וקרא את מה שהם כותבים. המחקר הזה בודק אוסף של סקרים (זוהי המילה המתאימה?), מה שפותח פתח להטיות רבות (לדוגמה: מי שבשל מצבו הבריאותי משנה את תזונתו. לאחר שכבר נגרם לגופו נזק רב). אם תקרא את המאמר תראה שהם מתייחסים לנקודה הזו וטוענים שהם מפצים על כך, אבל ההסבר שלהם לא לגמרי משכנע. הטענה העיקרית בתגובה היא שהממצאים על הנזק מכולסטרול LDL אומתו בניסויים ישירים שבהם הורדה רמת הכולסטרול לחלק מהנבדקים בקבוצת הניסוי בעזרת תרופות, כלומר: שליטה טובה יותר על המשתנה. אבל אם אתה מחפש תירוץ, מי אני שאפריע לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שגרם לי לחשוד מלכחילה היתה בדיוק הנקודה הזו: המתודיקה של המאמר היא בעיקרה אפידימיולוגית. לעומת זאת, הרופאים שביקרו את המאמר, לא איזכרו ניסויים אפידימיולוגיים מנוגדים, אלא ניסויים להוכחת יעילותן של תרופות (סטטינים במקרה זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא בעיון את תגובתם. התגובה של הראשון היא: "הניתוח שלהם לא מוצלח במיוחד, וניתוחים [אפידמיולוגיים] מוצלחים יותר הראו שיש קשר [סטטיסטי]". אם כי אין שם קישור למאמרים עצמם. מעבר לכך, סקרים ותצפיות בדיעבד אינם ניסויים ודיברנו כבר למה הם פחות מוצלחים. לכן המסקנות מניסויים ישירים הם עדויות טובות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ, בניגוד לסקרים ולתצפיות, את הניסוי הישיר בתרופה מממן גורם מסחרי (חברת התרופות)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה לדוגמה מחקר שמומן על ידי UK Medical Research Council, British Heart Foundation, European Community Biomed Programme, Australian National Health and Medical Research Council, and National Heart Foundation. קראתי עליו כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פתאום מטה-אנליסיס זה כן בסדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שמטא זה טוב או לא. התייחסתי לתוכן הנבדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם המטא-מחקר עצמו (מ2010) מומן ע"י גופים ממשלתיים, אבל התוכן שנבדק בו הוא מחקרי יעילות של תרופות שמין הסתם מומנו ע"י... גופים מסחריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטתי לבדוק מהם מקורות המימון של שלושת המחקרים האחרונים, ולא מצאתי את הטקסט המלא של שלושתם. הנה דוגמה של מחקר על סטטינים שממומן על ידי אוניברסיטה. (מן הסתם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת המחקרים האחרונים: שלושת המחקרים האחרונים במטא. רפרנסים מס' 13, 14 ו־15, בהתאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הקשר. המחקר הנ"ל הוא מחקר phase II בטיפול באלח דם בעזרת סטטינים. מה הקשר לכולסטרול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה נגדית לטענה שלך שמחקרי יעילות של תרופות ממומנים (מן הסתם) על ידי חברות תרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. המדובר בשימוש חדש בתרופה קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה. חלק מהסטטינים הם כבר תרופות גנריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה התאימה היא כנראה מטא-מחקר (כלומר מחקר שמסכם תוצאות של הרבה מחקרים, בלי להכנס לשאלות סיבתיות). לגבי תירוצים: אמרתי מה הגישה שלי, זו התייחסות מאוזנת לאזהרות במחלוקת, לא להסחף להחמרות יתר שבפועל לא ניתן לעמוד בהן. לגבי המחקר שציינת על קורלציה בין מצב בריאותי לאחר מתן תרופות מפחיתות כולסטרול לבין למצב בריאותי לאילו שלא מקבלים את התרופות. נראה לי שזו לא קבוצת מידגם מייצגת לכל האוכלוסיה: אילו שזקוקים ממש לתרופות להורדת קולוסטרול אינם מידגם מייצג. סביר שהם במצב בריאותי כל כך ירוד שבו העדר תרופות הוא סיכון מיידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסתי למטא. התייחסתי למחקר. כלומר: מסכם תוצאות של הרבה <מה בדיוק?>: תצפיות בדיעבד או מחקרים מבוקרים? אבל למה העדר תרופות הוא סיכון מיידי? התרפות הללו מורידות את רמת הכולסטרול (LDL). אז רמה כזו גבוהה היא משהו גרוע? או שדווקא אין קשר בין זה לבין מחלות לב כמו שנטען בתחילת הדיון שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הפיסקה הראשונה שלך ואת השניה. למיטב הבנתי מחקר מטא הוא כל מחקר שאינו בודק טענה במישרין ובאופן עצמאי אלא מחקר שמסכם אוסף מחקרים ישירים ומנסה להסיק מהם משהו . לגבי טיפול תרופתי. כוונתי היא שאם מדובר במטופל שמצבו הרפואי קשה, סילוק כולסטרול באמצעות תרופה הכרחי כי יש סכנה מיידית לחייו. יש מחלוקת על המצב הבא: האם לתת תרופות לסילוק כולסטרול למי שמצבו הרפואי טוב למדי (למעט כולסטרול לא גבוה במיוחד). אחת הסיבות למחלוקת היא שתרופות לסילוק כולסטרול (באמצעות התערבות בפעולת הכבד) עלולות לגרום נזק שגדול מהתועלת. בכל מקרה (על פי אותה מחלוקת): מי שרמת הכולסטרול שלו גבוהה אבל לא גבוהה מאוד ואינו נתון לסכנת חיים מיידית עדיף שינסה לשפר את רמת הכולסטרול ללא תרופות (למשל דייטה, פעילות גופנית מתונה, הקפדה על שינה מסודרת וכדומה). הנסיון מוכיח שכולסטרול עשוי לרדת באמצעות הפעולות האחרות שצויינו. כל הדברים הללו נאמרים כי חברות התרופות _להוטות_ לתת לנו תרופות גם במצבים גבוליים או פחות מגבוליים (למשל הייתה פעם הצעה שכל בני 40 ומעלה יצרכו סטטינים גם אם אין להם בעיות מיוחדות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז רמת כולסטרול גבוהה זה משהו טוב או רע? וכן, כולם מסכימים (ר' לדוגמה מה שקישרתי) ששינויים באורח החיים הם הדבר המומלץ. אלא מאי, זה לא עובד אצל חלק גדול מאוד מהחולים (ולו בשל עצלות). "עשוי לרדת". או שלא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי כולסטרול הסברתי: מי שכלי הדם שלו במצב גרוע (על סף הסתתמות) חייב לסלק כולסטרול מייד (על ידי תרופות) כי הוא עלול להביא לסתימה מיידית. לגבי מי שאינו במצב כזה (על סף סתימה) מקובל היום שלא שרצוי כולסטרול בגבוה, אבל לא נדרש טיפול מיידי (דהיינו תרופות) - לכן אפשר לנסות להוריד כולסטרול ללא תרופות. לגבי מידת הסיכון של כולסטרול גבוה אבל לא במידה קיצונית יש דעת מיעוט שהוא לא מסוכן אם הוא גבוה רק במקצת, לא יודע מה הנימוקים. לגבי הפחתת כלסטרול על ידי שינוי באורח חיים. לפי הזכור לי אם מקפידים על אורח חיים הכולסטרול בדרך כלל יורד לרמה רצויה. מי שלא מוכן להקפיד על אורח חיים בריא גם כאשר ידוע לו שהכולסטרול שלו גבוה - זו בעיה שלו (מתן תרופות טוב רק כמוצא אחרון ולא כאופציה שתאפשר לו לא להקפיד).. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד יש דרכים להוריד את רמת הכולסטרול, אבל אני ממליץ לעשות בדיקה בנוגע לתוסף Q10, הוא נורא עוזר להתמודד עם תופעות הלוואי של תרופות נגד כולסטרול, כמו להתכווצויות שרירים לדוגמא.. ממה שאני קראתי על זה זה מתאים למי שלוקח תרופות נגד כולסטרול ולספורטאים שסובלים מהתכווצויות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטינים מורידים את רמת הכולסטרול וגם משמשים כתרופות אנטי דלקתיות. שאלת המחקר היא האם התועלת הבריאותית (שיש עליה קונצנזוס) נובעת מהאפקט הראשון או השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה ענין האינדקס הגליקמי שהוסבר כאן בפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תהייה בנוגע לדיאטה התימנית המסורתית - לא בריאותית אלא כלכלית. המתכונים המסורתיים למלאווח, ג'חנון וקובנה מכילים כמויות עתק של חמאה מזוקקת (סמנה). אם אלו מאכלים אופיניים לדיאטה תימנית מסורתית, אז צריכת החמאה בתימן (אצל היהודים?) אמורה היתה לגמד את זו של הצרפתים, נניח. אבל הרי זו ארץ ענייה מאוד. האם החמאה היתה כל כך זמינה שם? או שבעצם אלו היו מאכלים חגיגיים בלבד, שהפכו לשגרתיים רק בישראל? או ששתיים-שלוש עיזים למשפחה (זורק מספר) מספיקות להרבה חמאה, אם משתמשים לשם כך בכל השומן שבחלב (אולי הגיוני גם מטעמי שימור במזג אוויר חם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שכן, המטבח התימני לא עשיר במוצרי חלב אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת הריכולים על העדות וזאת עוד בטרם התימנים החליפו את הפרסים במידת הקמצנות /חסכנות - השמועות בגין השבטים היהודים התימנים שהם היו ענים מרודים, וזאת בשוני מיהדות פרס וירק שהיו מפוצצים בכבשים ופרות ושיפודים מהפרת ועד טהרן. כנראה שכאשר מקורות המים מצומצמים עד כדי בצורת תמידית, אפשר להבין שרק עז תמני מסוגל לשרוד בתימן ומכאן שחמאתו בטלה בשישים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות מחקר גנטי ישראלי שלפיו 80% מהישראלים לא מעכלים לקטוז ולפי הממצאים על נזקי החלב, משרד הבריאות התכוון להוריד את ההמלצות לשני מוצרים ליום. גם זה לא קרה, הפעם בגלל הלובי הפוליטי של מועצת החלב. בכלל צריך להיות פטריוט גדול מאד כדי להאמין להמלצות ממסדיות. משרד הבריאות או מועצת החלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום צריך להיות פטריוט גדול כדי להאמין בפרט ובכלל.אנשי האמונה אבדו בשלג דאשתקד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנשי האמונה אבדו בשלג, מה קרה לאנשי הגשם? אה, האשה האדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסתי אותך! (יש שם אנשי גשם? לא שמתי לב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר, אז מחקר חדש מראה על הקשר בין חלב לפרקינסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנה נוספת מהמחקר: עישון מגן מפרקינסון. Nעבר לכך, החלב הזה חשוד בכך שהחיל זיהום חריג במזהמים: הפטכלוראפוקסיד. כל זה נכתב רק על פי הכתבה בהארץ. הידיעה ב־TIME מספרת שמדובר על חומר הדברה שכבר הוצא משימוש. במקור השתמשו בו לריסוס עצי אננס. [לא קראתי בכתבה, אבל אני מניח שאין סיכוי שהריסוס המסוכן הזה ייכנס לפרי, או שלא ריססו בעונה, או משהו דומה. אחרת גם אכילת אננס הייתה אינדיקציה לחשיפה לחומר הזה]. אבל השתמשו בענפים מהעצים הללו להזין פרות, וחומרי ההדברה הגיעו משם לחלב. אז המחקר הזה מצביע ככל הנראה על קשר בין מדביר החרקים הפטכלוראפוקסיד (וניקוטין, שגם הוא מדביר חרקים) לפרקינסון. החלב הוא כאן רק מדיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, כאשר A גורם ל-G, ו-A מכיל (גם) B, ההיסק לפיו B גורם ל-G הוא אפשרי, אבל לא הכרחי, ודורש בדיקה כמו כל דבר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לקרוא את המאמר ולקרוא מה כתבו החוקרים (ונדמה לי, אבל אני לא בטוח: למה תועדה מראש צריכת המזון של אותם האנשים). מעבר לכך, המחקר לא הראה שצריכת חלב (עם או בלי חומרי הדברה) גורמת לפרקנסון וגם לא הראה שצריכת ניקוטין מגנה מפרקינסון. כזכור: המחקר לא הראה סיבתיות. לכן מה שצריך לעשות עכשיו הוא מחקר מסודר שבו מזינים אוכלוסיה של אנשים חלב (או תחליף) עשרים שנים. ורק לאחר מכן אולי נדע :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי אבקות אנרגיה שתפסו פופלריות - Schmilk, Schmoylent ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת קראו למוצר מסחרי soylent? הם לא מודעים לאסוציאציות הנוראיות של השם הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא לראשונה תגובה 621351 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לראשונה אני ואתה מסכימים על משהו. סיבה לחגוג, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו בטח מסכימים על המון דברים, אבל זה פחות מעניין לדבר עליהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדר יום שמשמיט זמני ארוחה עד שבע בערב לצרכי עבודה מאומצת (ועוד יושבנית) הוא לא בריא בכל כך הרבה רמות, שתכולת המשקה הזה היא כנראה המינורית שבהן. במחשבה שנייה, השם הזה דווקא הולם למדי, למרבה האירוניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שחייבים לשבת? הֲלִיכוֹן שֻׁלְחָנִי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי, שומו שמים, תצילנה אוזניים, חברה מסחרית מנצלת בורות עצלנית ודעות קדומות לעשיית רווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפספסת את כוונתי, כנראה. היא לא כוונה לחברה המסחרית הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליצמן נגד תלמה-יוניליוור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב. אכילת קורנפלקס בכמויות מזיקה יותר מהרעלות קיבה (שהן נזק קצר מועד). מזון פחמימות עתיר סוכר לאורך זמן מקצר את החיים. סיבת המוות הראשונה בעולם "המפותח" אם מסכמים את כל סיבוכיה, היא אכילת פחמימות לא מבוקרת. סיפורי קורנפלקס לארוחת הבוקר שפורמו בגלל זיהום סלמונלה בתלמה-יוניליוור - מעידים שישראל הצטרפה למועדון "המפותח" שהורג אנשים במתיקות. מזון עתיר פחמימות ו/או סוכרים גורם לתיסמונת חילוף החומרים (הסינדרום המטבולי). מחלה זו, התיסמונת המטבולית, היא הסיבה העיקרית לשורה של מחלות קשות שחלקן קטלניות: * השמנה יתרה (אוביסיטי) * קדם-סוכרת, סוכרת 2, * לחץ דם, * מחלות כלי הדם (המחלות הקארדיו-וואסקולריות) שמתבטאות לבסוף בהתקפי לב ושבצים (או מתבטאות במחלות כלי דם זוחלות שנובעות מחוסר דם מקומי), * מחלות כליות רבות, * יתכנו עוד מחלות שאני לא מודע להן. אל דאגה. לא תימצאו בנקל את ההקשר המפחיד בין צריכת פחמימות/סוכר לבין המחלות שהזכרתי. כמו שחברות הטבק דאגו להעלים מהציבור את ניזקי העישון במשך עשרות שנים. כך חברות המזון וחברות התרופות ידאגו להצניע את הקשר בין שני הדברים. הנושא של חילוף חומרים תקין הוא נושא _מסובך מאוד_ שמאפשר למרוח את הציבור עוד עשרות שנים. גם חברות התרופות יעדיפו להנפיק לציבור תרופות לטיפול בסימפטומים של מחלות כרוניות ולא לדאוג למניעת מחלות אילו (שהן מקור פרנסתן). בתגובה נוספת (מקווה שאפרסם אותה בקרוב) אמסור לינקים. הלינקים מיועדים רק למי שמוכן להתעמק בנושא, לא לאמץ פתרונות חלקיים שקלים להבנה ועוד יותר קלים לביצוע. פתרונות יעילים _קשים לביצוע_ (מכיוון שהם מחייבים לארגן מחדש את כל שיטות התזונה בארצות מפותחות שבהן אספקת מזון מבוסס על מזון "טעים" מהיר הכנה; זה כולל אכילת פירות (שמצריכים לרוב מזון נילווה כדי למנוע את ניזקי סוכר הפירות). עיסוק בספורט אינו פתרון לבעיה העיקרית, מספיקה פעילות גופנית מתונה, המזון הוא הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לזה שאותו ליצמן תקף את קוקה קולה מסיבות דומות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מקיף בגארדיאן על הנושא, היסטורית ההשתקה והפוליטיקה של המדע (לתשומת ליבם של מי שעושה רומנטיזציה של התקדמות הידע המדעי). "The sugar conspiracy". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם קטע שלא ברור לי: Since the proportion of energy we get from protein tends to stay stable, whatever our diet, a low-fat diet effectively means a high-carbohydrate diet.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ברור? אם מסתבר שאנשים צורכים כמות קלוריות די קבועה מחלבונים - למשל כי רוב האנשים לא נוטים לאכול קילו בשר ביום גם כשהם רעבים - אז עבור אותה כמות קלוריות יומית, הנמכת אחוזי השומן תביא להגדלת כמות הקלוריות שמקורן בפחמימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרה שם עוד הנחה: שכמות הקלוריות הכוללת גם היא די קבועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, חשבתי שכתבתי זאת. זו הנחה די סבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי אנשים שואפים (עד לאחרונה זה היה נחשב best practice לדעתי, ובוודאי גם היום רבים שואפים לכך, אולי בניגוד לאופנה המדעית) להקטין את צריכת הקלוריות הכוללת שלהם כאמצעי לרזות או להיות בריאים יותר, ועושים דיאטה דלת שומן בדיוק לשם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא.ב. של מי שעושה דיאטה זה להסתכל על כמות הקלוריות של מוצר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה דרכים. יש מאכלים שנספרים יותר ויש כאלה שפחות, בלי קשר לכמות הקלוריות שלהם. כי זה קלוריות ''רעות'' שרק הופכות לשומן, ואלה קלוריות ''טובות'' המזינות את הגוף. ויש כאלה שפחות מסתכלים על הקלוריות ויותר על הפעילות הפיזית וכו'... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהאביר אמר. יותר ספציפית, המדד הגליקמי יותר אופנתי מספירת קלוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמדד הגליקמי דווקא מדגיש את הסוכרים לעומת השומנים והחלבונים (באופן כללי), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אם אתה חולק על משהו שכתבתי אז נא פרט, כי איבדתי את דרכי בפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לפני הפרשה זוהו מותגי תלמה עם יוניליוור? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |