|
||||
|
||||
יש לי תהייה בנוגע לדיאטה התימנית המסורתית - לא בריאותית אלא כלכלית. המתכונים המסורתיים למלאווח, ג'חנון וקובנה מכילים כמויות עתק של חמאה מזוקקת (סמנה). אם אלו מאכלים אופיניים לדיאטה תימנית מסורתית, אז צריכת החמאה בתימן (אצל היהודים?) אמורה היתה לגמד את זו של הצרפתים, נניח. אבל הרי זו ארץ ענייה מאוד. האם החמאה היתה כל כך זמינה שם? או שבעצם אלו היו מאכלים חגיגיים בלבד, שהפכו לשגרתיים רק בישראל? או ששתיים-שלוש עיזים למשפחה (זורק מספר) מספיקות להרבה חמאה, אם משתמשים לשם כך בכל השומן שבחלב (אולי הגיוני גם מטעמי שימור במזג אוויר חם)? |
|
||||
|
||||
כנראה שכן, המטבח התימני לא עשיר במוצרי חלב אחרים. |
|
||||
|
||||
במסגרת הריכולים על העדות וזאת עוד בטרם התימנים החליפו את הפרסים במידת הקמצנות /חסכנות - השמועות בגין השבטים היהודים התימנים שהם היו ענים מרודים, וזאת בשוני מיהדות פרס וירק שהיו מפוצצים בכבשים ופרות ושיפודים מהפרת ועד טהרן. כנראה שכאשר מקורות המים מצומצמים עד כדי בצורת תמידית, אפשר להבין שרק עז תמני מסוגל לשרוד בתימן ומכאן שחמאתו בטלה בשישים . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |