 |
1912 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
כל הזמן מציקים לי המשפוחה בישראל, מה אני רוצה ליומולדת, כאילו שאני איזה עולל. עכשיו אני יודע! "עוד חוזר הניגון" של סחרוף הופיע לראשונה, למיטב ידיעתי, באוסף המאד-לא-אחיד-ברמתו "עבודה עברית". אני אוהב מאוד את סחרוף, אבל באמת שאף-פעם לא הבנתי את ההתלהבות מהביצוע הזה שלו (זה אחד השירים מהאוסף שזכו לדעתי להכי הרבה השמעות). |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהלחן של סחרוף ל''עוד חוזר הניגון'' הוא המוצלח ביותר מאלה שנכתבו לשיר וטוב מאוד כשלעצמו. אולי בגלל שהוא הרוקי ביותר והראשון ששמעתי מבין הלחנים. כך גם לגבי לחנו של מיקי גבריאלוב ל''הכניסיני תחת כנפך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה*לחן* של סחרוף? אם אני לא טועה, זה ביצוע של ברי ללחן ישן (אינני בטוח של מי). כמובן שאין טעם להתווכח אם הביצוע טוב או לא טוב; אני לא מת עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. הלחן הוא של נפתלי אלטר. החלף את המילה 'לחן' במילה 'ביצוע'. (;- | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להתאמן על החיוך שלך (-; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעבת את הביצוע של ברי סחרוף בעוצמות שלא נפוצות אצלי, ומסיבה קטנונית מאד: הוא לא מקפיד על הגיית המילים הנכונה בשיר, ומוסיף או מחסיר הברות כרצונו, ובכך פוגם במקצב המושלם והטבעי של אלתרמן. הדוגמה הבולטת ביותר היא: בשורה "ולא פעם סגדת אפיים" צ"ל שוא בד', ואילו סחרוף הוגה אותה בסגול (או צירה), מוסיף הברה לשורה, ומאיץ את קצב הגיית המילים במשפט בשביל לכפר על ה"עודף". על חטאים פעוטים מהשחתת אלתרמן אנשים יורשים גהנום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השלושרים ב"פגישה לאין קץ" חוטאים בצירה (או סגול כהה) מתחת ל"אלוהי" כמו שנאמר פה באחת החידות, אבל בכל זאת ביצועם הוא הכי אהוב עלי. (מי מבצע אותו בדיסק האוסף?) גם ברי סחרוף אין עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ''פגישה לאין קץ'' מבצעת באוסף, כאמור במאמר, חוה אלברשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מתעב את הביצוע הזה ומאותן הסיבות והכי מפריע לי זה הדגש במילה ''וכבשה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לא להסכים. הנקודות שבהן סחרוף כביכול ''מעוות'' את השיר אינן פוגעות בשום מובן בהבנת התוכן, והתייחסות אליהן כסיבה לשנוא את הביצוע אכן נראית לי קטנוניות. בעיני, עיבוד-הרוק של סחרוף לשיר נותן לו אנרגיה שלא הייתה בביצועים קודמיפ, וטוען את ההיפוך המתרחש בשיר בעוצמה הנובעת מתוך המלים האלתרמניות עצמן. לדעתי, לא סתם הפך השיר לפופולרי כל-כך, ועצם העובדה שהוא מביא צעירים רבים שאינם מבינים בשירה להכיר את העוצמה של אלתרמן היא כבר סיבה לדבר בשבחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד אתה צודק, אבל הלחן בביצוע של סחרוף הרבה פחות קליט וסוחף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, והיה נגרע משהו מהאנרגיה שאתה מדבר עליה לו היה מתאמץ עוד טיפה ומקפיד לבטא את המילים כתקנן? (למרות שאני מעדיף את הגרסא "האורתודוקסית", לזו של סחרוף יש את האיכויות שלה, וחבל שלא טרח לדבג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהבה בן ב(אם אינני טועה)זמר שלוש התשובות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמר שלוש התשובות הוא שיר נאלח, ללא כל קשר ללחן או לביצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סחרוף לא פוגע בהבנת התוכן, אך האם זה הופך אותו לחיובי? נתחיל בכך שבודאי שהוא שותף לפגיעה בשפה העברית- ואני בטוח שזה לא בכוונה תחילה אלא מחוסר ידיעה (שלא לומר בורות)- והשמירה על השפה ועל רוח השיר הבנויה עליה אינה קטנוניות. הביצוע שלו- כמו התמיכה בביצוע מסוג זה- מבטאים מגמות מעציבות בשני התחומים: מחד- זילזול בתחום השפה והתרבות- כי התרבות תלויה בשפה ועושר התרבות תלוי בעושר השפה. ומאידך- הסרת כל תביעה לאיכות קולית כלשהי כלפי מישהו המכנה עצמו "זמר". (וזו אכן בעיה רחבה וכללית בהרבה מאותו סחרוף). בקצרה- הביצוע של סחרוף הוא התעללות בשיר יפה, ללא כל פרובוקציה מצד האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם גם הביצוע המקורי לשיר הוא יפה, אבל דווקא הזרות של העיבוד המזרחי בגרסה שנמצאת בדיסק עושה אותו בחירה טובה יותר לאוסף. מה גם שכששומעים אותו, הוא נשמע טבעי מאוד בתור לחן מזרחי. ומבחינתי, השיא של האוסף הוא דווקא ''על אם הדרך'', בביצוע רבקה זוהר (בתור זמרית בלהקה צבאית). זו גם עוד דוגמא לכך שלחן כובש, שלא לדבר על הקול של רבקה זוהר, מסתירים את הטקסט המדהים בשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרבקה זוהר יש ביצוע של "על אם הדרך"? עד כמה שידוע לי, המבצעת במסגרת להקה צבאית היא חיה ארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבקה זוהר כסולנית להקת חיל הים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה לרבקה זוהר, אבל עירית בולקא, להקת גייסות השריון. ההקלטה גרועה או בוצעה בתנאים לא טובים ונשמע כאילו שרות שם שתי זמרות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל: יש גרסה של רבקה זוהר מבצעת את השיר הזה? האם היא נמצאת בדיסק החדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מה שכתוב בדיסק הוא מוסמך (וסביר שכן), הביצוע שם הוא של להקת חיל הים עם הסולנית חיה ארד, כמאמר החייזר הסרבן. אם הזכרון והשמיעה שלי מוסמכים, זה הביצוע המושמע ביותר וה"רשמי" (היחיד?). אפשר להבין את הבלבול, כי היא נשמעת שם כמו העתק של רבקה זוהר; אני הופתעתי לגלות שזו לא זוהר. הייתכן שהפופולריות של זוהר גרמה לזמרות צעירות אחרות לרצות להישמע כמוה? כמו שב"כוכב נולד" חצי מהתמודדות נשמעו כמו חיקוי לריטה? אה, ועירית בולקא היא סולנית להקת גייסות השריון ב"האם השלישית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיה ארד מבצעת את השיר, יש לה קול מדהים - לטעמי היא הזמרת הכי מוכשרת ומבוזבזת שיצא מהלהקות הצבאיות . אני זוכר אותה עוד מפעם ההוכחה לכך היא גם היום שראוים אותה מופיעה - אין כבר זמרות כמוהו עם הסטייל שיש לה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את חיה ארד בהופעה: באמת חבל שאינה מופיעה הרבה!!!! אין זמרות מוכשרות ויפות ברמה שלה כיום!!!!!!!!!!!!!!!!חבל!!!! מהממת!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מארגן פטיציה, הרי לך החותם הראשון. כבר שנים אני מפנטז על הפקה מחודשת. (ידוע לי על הפקה אחת כזו, בביה''ס למדעים ואמנויות של העמותה למצוינות בחינוך בירושלים, לפני כשש שנים, אך לצערי נודע לי עליה רק בדיעבד.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם אילי גורליצקי, לפני שיהיה מאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם עם יונה עטרי, כנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני בטוח שכוחם של השניים במותניהם להצגה חד פעמית, אולי יהיה להם קשה להופיע ערב אחרי ערב; אם מעדכנים את הקאסט, המועמדת שלי לתפקיד יונה עטרי היא ירדן בר-כוכבא. אני מסתייג מרוב השירים בביצועה (אלרגי במיוחד ל"אומרים ישנה ארץ"), אבל כשדרושה שירה תוך יכולת משחק קומי, כמו ב"זה לא בשבילי", היא נשמעת לי בחירה הולמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת מי היית מושיב על כסאו של אילי גורלינצקי (או של שלמה המלך), ויותר מכך, את מי היית מכניס לנעליה (או שמלותיה1) של רחל אטאס? ___ 1 כמו שאמר *ה*משורר: "ואם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש יוצאת שניה בשמלת שש וחצי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי רעיון. ולך? (בדיסק אין מידע על הזמרים-הסולנים בארבעת השירים מהמחזה שנכללים בו. את גורליצקי ועטרי קל לזהות; זו רחל אטאס, הקול הנשי בבית שציטטת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתפקיד שלמה המלך (ושלמי הסנדלר) צריך זמר-שחקן-רקדן. אולי אפשר לשלוף מתהום הנשיה את אדם? לתפקידה של הנסיכה המצריה צריך דמות מלכותית בעלת נוכחות מרשימה - ריטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שלחני המחזה נכתבו במפורש לזמרים עם יכולת שירה מוגבלת (כי הם צריכים להיות גם שחקנים, ולדבריך גם רקדנים), אני בספק אם לאדם יש המנעד הדרוש ל'שיר הסנדלר' (''וי ליומי, וי ללילי'') - סתם קשה לי לדמיין את השיר הזה בקולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לדמיין. תזמין אותו לאודישן ותשמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרושם שאדם לא מסוגל לשיר כמו שצריך, בלי פוזה (ובלי צרידות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאדם שיר בשם זאת אולי האהבה שנימצא באלבום השני שלו שהפיק מתי כספי שיר בשם זאת אולי האהבה ששם הוא שר באופן מפטיע נקי וללא צרידות ואפילו בצורה צלולה עד כמה שאדם יכול לשיר בצורה צלולה אדם בימים אלה מנהל דרג קוין מצליח אמרו לי בטח הוא מכיר כמה אנשים שהם רקדנים שחקנים שישמחו לשחק במלכים וסנדלרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אדמ'ס"1 1ככה קוראים לפאב, למקרה שנורא מטריד אתכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחל אטאס שרה עם יונה עטרי את ''שיר המריבה'', אשר לטעמי מזכיר מאוד את ''שיר הקנאה'' מאופרה בגרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביצוע שהופיע בתקליט הוא של רחל אטאס. מצד שני, קיימת האפשרות שלדיסק בחרו הקלטה מתוך ההעלאה המחודשת של המחזה. במקרה כזה הזמרת היא מיקי קם (שנעלה את הנעלים הגדולות 1 בכבוד). 1 יש פה קריצה קטנה לגבי היחס בין המימדים הפיזיים של הזמרות-שחקניות. פרט לכך, המשפט נכתב מתוך הערכה רבה לשתיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המחזה הזה עלה על דיסק באופן מלא או שהוא רק אצל יחידי סגולה על תקליטי פלסטיק חורקים וסדוקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שיצא דיסק ויתכן שזה לא סיפור להשיג אותו מכיון שההודעה היא מלפני חדשיים וחצי, יש להערכתי סיכוי טוב שהיא עוד רלבנטית . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחל אטאס נפטרה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערב הצדעה לאלתרמן שנערך בקאמרי בתל-אביב (במסגרת סדרת הצדעות למשוררי תל-אביב) לא מזמן, ביצעו שני שירים מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". גורליצקי עצמו הופיע בתור שלמי, וכוחו בהחלט עוד במותניו – האיש נולד להופיע על במה, וכבר לא מייצרים כאלו היום. יונה עטרי, לעומת זאת, דומה שפרשה מהבמה, ואת מקומה תפסה (בחן רב!) שרון אלימלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר החדש על תיאטרון, תוכניה שמו, ניתן לעקוב בעזרת יומן ההפקה אחר התקדמות הענינים עם שלמה ושלמי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הוא וגם היא! תגובה 530943. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבימה, החל מינואר! בתפקידים הראשיים: אבי קושניר וגלית גיאת. אני, האמת, קצת מתקשה לשמוע את קושניר עושה גורליצקי, אבל מוכן לתת צ'אנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קושניר כגורליצקי וגיאת כעטרי, זה נשמע כמעט כאילו שמישהו שם בהבימה החליט לעשות פרודיה, ולא הפקה מחודשת. אבל נחכה ונראה, צריך לשמור תמיד על ראש פתוח ועל נכונות לשינויים שהזמן מביא איתו. אדרבה, שיראו לנו מה הם יכולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זו מירי מסיקה? (בליהוק הקודם היתה מיקי קם באותו תפקיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את העיבודים המוזיקליים עושה יוני רכטר - נשמע מבטיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שקיבלתי את דין התנועה וצפיתי היום באחת ההצגות הראשונות, לא נותר לי אלא להמליץ בכל פה ובהתלהבות רבה. קושניר בסדר - מתגבר היטב על מוגבלות מסוימת בשירה ובריקוד. לטעמי הוא טיפה'לה יותר מדי מתאמץ להצחיק ולגנוב תשומת לב, אבל אלה זוטות. מירי מסיקה (נופרית) מצוינת, בעיקר בשירתה. לאורך ההצגה חשבתי שגלית גיאת, בתפקיד נעמה, היא הכי מוצלחת - גם בשירה וגם בתנועה ומשחק. רק אחרי ההצגה עדכנה אותי זוגתי (ושותפתי לצפיה) במה שאמר הקריין בהתחלה והחמצתי: גיאת נעדרה, ומי שהלהיבה אותי היתה מחליפתה טלי אורן (שהיתה בקאסט המתוכנן, אבל בתפקיד זוטר יותר) - על-פי מיטב מיתולוגיית המחזמר. שני החידושים האמיתיים היו הריקודים וההקשה של קבוצת "שקטק", והעיבודים החדשים של יוני רכטר. את העיבודים לפחות קל להשוות להפקה הקלאסית, בזכות הלהיטים המוכרים. בעוד שהעיבוד ההוא (אריה לבנון) שמר ברובו על מבנה פשוט של פזמון, רכטר הוסיף לשירים הרבה נפח ותוספות מבניות - בהתאמה, שוב, למסורת המיוזיקל. הוא גם עדכן וגיוון מאוד את הסגונות והצליל של הנגינה והשירה. למי שמכיר (כמו כולנו) כל צליל בשירים המקוריים, זה דורש קצת פתיחות וסבלנות, אבל לדעתי הוא עשה עבודה בהחלט ראויה. אני מחכה לדיסק כדי להתעמק יותר במה שהוא עשה. התפאורה, התלבושות והריקודים מרהיבים, החרוזים של אלתרמן והמנגינות של ארגוב לא איבדו מזוהרם, ובסך הכל, ספקטאקל נפלא. הדור שלנו לא קופח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מקיפה על "שלמה המלך ושלמי הסנדלר " יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נראה לי שלקרוא לאלתרמן "פיזמונאי" זה בערך כמו לומר על שאגאל שהוא "גרפיקאי". 2. "מי שבאמת רוצה להתענג על המילים" ייטיב לעשות אם יבכר את ספריו של אלתרמן על פני העלונים המצורפים לדיסקים. ל"תבת-הזמרה נפרדת", למשל, יש עוד ששה בתים בנוסף לשמונה שהפרברים שרים, וגם אותם ניתן לזמזם בכיף עם אותו הלחן. 3. לא לגמרי נהיר לי מדוע שלמה ארצי אמור להיות בגדר הפתעה. הרי הוא הלחין (באופן מוצלח למדי, לטעמי) שירים של ביאליק, טשרניחובסקי, עמיחי, נתן יונתן, תרצה אתר ועוד. באופן אישי, אני מאד מחזיק מהעבודה שעשה על "בהר הדומיות" (מתוך תקליטו "מקום"). נדמה לי שהוא גם הלחין וביצע את "מכתבו של מנחם מנדל", "האם השלישית" ומן הסתם יש עוד. 4. האם יש באוסף ייצוג למפעלו של רוני ידידיה (האיש המופלא שהצליח לשיר את *כל* שירי אלתרמן עם לחן יחיד)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "הצליח לשיר את כל שירי אלתרמן עם לחן יחיד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית פעם לשיר את ירושלים של זהב עם המנגינה של האמיני יום יבוא? ואת על הדבש ועל העוקץ? אותו פרינציפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא יודע איך שאגאל היה מסתדר עם פוטושופ, אבל יש רבים הסבורים כי מיטב יצירתו של אלתרמן הם הפזמונים וטורי הטור השביעי וקצת פחות מתלהבים מהשירה שלו, במיוחד זו שאחרי "כוכבים בחוץ" 2. וואלה. 3. וואלה כפול 2. שלמה ארצי יצר כמה מהלחנים הכי יפים למשוררים. "אומרים ישנה ארץ" (טשרניחובסקי) מעולה (ושווה במיוחד בשמיעה כשמעמתים את שני הלחנים עם שני נוסחי השיר המקוריים: האחד שנגמר עם "שלום לך עקיבא/שלום לך הרבי..." העליץ של נעמי שמר, והשני שמסתיים באופן פחות אופטימי, של ארצי). גם "את אינך יודעת" שלו (למעשה, זה קטע יא' באילאיל, והוא הלחין גם את "אילאיל," שאיני מכיר) מבריק. טשרניחובסקי היה יוצא מרוצה. 4. לא ללכלך על רוני ידידיה! מתחילים בזה וגומרים בללכלך על ארז הלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם להסיק משליטתו הוירטואוזית של שאגאל בחלונות, נראה לי שגם את הפוטושופ פלוס דרושות הוא היה אוכל בלי מלח. 1.1 חוששני שישנם גם רבים אחרים, כולל שמות "נחשבים" לא פחות, שיחלקו על טענתך בעניין אלתרמן. השמרנים מביניהם נוטים לראות ב"שמחת עניים" את פסגת יצירתו (חרף עודפי הפאתוס), בעוד שאחרים מציעים דוקא את "חגיגת קיץ". כשלעצמי, קטונתי מלהשתתף בהתנצחות. 4. ללכלך על רוני ידידיה? נהפוכו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שליטה בחלונות הייתה הופכת אותו מקסי-מקסימום לגרפיקאי סוג ב'. אולי אם היה מוציא רשיון על מק. 1.1. כשלעצמי, פהוקתי מלקרוא את ספריו של אלתרמן בשנים האחרונות. אם להשתמש במוטיב המלח מסעיף 1. ביאליק אוכל אותו בלי מלח, רטוש אוכל אותו עם מלח, ופוגל אוכל אותו עם ג'חנון... יושב עשר על פוגל הג'חנון. 4. כלומר, אתה מנקה על רוני ידידיה? יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שטויות במיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה מיץ, באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שעבדתי איתו שנה. ורק אחרי שהוא עזב עשיתי אחד ועוד אחד, שיכול להיות שהבחור, שכולם בעבודה קראו לו מיץ והמייל שלו היה מיץ פטל, הוא מיץ פטל מהאייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. ואני עבדתי עם איזה שוטה, ורק אחרי שפיטרו אותו כי הוא כל הזמן גלש באינטרנט בכל מיני אתרי גיקים במקום לעבוד... טוב, לא חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן, אל נשכח את ''יופיה אינו ידוע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אלתרמן כתב גם שירים-שירים1 וגם פזמונות. האם לזה אתה מסכים? אם כך, אז הוא גם משורר וגם פזמונאי (והאנלוגיה לשגאל לא מוצלחת). אני יכול להסכים לטענה שה"מקצוע" משורר הוא יותר "גדול" מפזמונאי; אם היו שואלים אותי "מה היה אלתרמן?" ומגבילים אותי למילה אחת, הייתי ללא היסוס עונה "משורר". אבל שים לב להקשר: כתבתי שהאוסף הוא הזדמנות להתרפק על הפזמונאי; רוב השירים בו הם פזמונות, מן הסתם. יש בו גם שירים-שירים, אך כפי שרמזתי במאמר אני חושב שככלל יש בעיתיות מסוימת בביצוע המוזיקלי של רבים מהם, ולכן אני לא חושב שהאוסף הוא הזדמנות להתרפק על אלתרמן המשורר. 2. תודה על המידע. בספר שדיברתי עליו במאמר יש בהרבה שירים בתים שלא הושרו; הדוגמה הקיצונית היא "דובי שן": בשלב מסוים גרסת הספר וגרסת הדיסק מתפצלות לחלוטין. ב"תיבת", לעומת זאת, לא מופיעים בספר הבתים שאתה מדבר עליהם. 3. "הפתעה" פשוט בגלל שהשיר שבאלבום לא מוכר, ואני לא הכרתי שירים אחרים של אלתרמן שהוא הלחין (הלחן המוכר ל"אם השלישית", שמופיע בדיסק, הוא של רוזנבלום; האם ארצי כתב לחן אחר?). בכל זאת, רוב לחניו של ארצי הם למילים של עצמו. לא הופתעת? אז לא. 4. כשכתבתי על פנינים נסתרות ונשכחות באלבום, שאני משאיר למאזינים לגלות לבד (ועכשיו מקלקל, אבל מה לעשות), הבהב לי בראש יותר מכל "ערב" של רוני ידידיה. כמו "תיבת הזמרה", זו בעיני מוזיקה שמסתירה את המילים, אבל כשלעצמה היא אושר צרוף. 1 איך זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. שלמה ארצי שר בתקליטו הראשון את "האם השלישית" בלחן של נעמי שמר. הוא הלחין גם את הבלדה על מנחם מנדל ובהר הדומיות, כנזכר והלחין גם את "מקום היסטורי" ואת "מותר לומר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן שמתי לב שהלחן של מקום היסטורי והלחן של סונטה בשניים (גידי קורן) דומים מאוד - בבסיסם הם כמעט זהים. מקריות? העתקה? מי העתיק ממי? יש למישהו מושג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, אבל "על ענפי שיטה" ו "בין פרחי הגן" מתערבבים לי במוח באופן מדאיג. מי יודע מה קדם למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שני אלו יעזרו לך להחליט: זמרשת ושיר מספר 11 באתר של גידי קורן. במחשבה שניה, אם כוונתך ללחנים (המושאלים משירים רוסיים), נדרשת חקירה מעמיקה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל כן, שאלתי על הלחנים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאולים, לא מושאלים. סליחה ותודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי לאילו קהלים אתה פונה. תודה על התיקון (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי איזו דרך להעלות את השיר מקום היסטורי לבחינה השוואתית באתר בלי לפגוע בזכויות יוצרים אם לא מצאתי ביצוע שלו ברשת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: למה התכוונת כשכתבת ש"ערב עירוני" מאכזב? ללחן או לביצוע? דווקא הביצוע המקורי של יוסי בנאי נהדר בעיני (פחות גרנדיוזי מזה של החבורה שסביב יוני רכטר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללחן. משעמם להחריד באוזני, ואפילו יוסי בנאי לא מצליח להושיע אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קיבלתי. 2. לא יצא לי אף פעם לשמוע את הפרברים שרים את הבית: "...מה דבקתי בך, תבל, שוא לפרֹק אותך נִסִּיתי. מה חִכִּיתי לך עם לֵיל, כתלמיד לגימנַזיסטית." מצד שני, זה שלא יצא לי לשמוע עוד לא אומר שהם לא הקליטו אותו. 2.1 אז "דובי שן" בפנים? בביצוע (ועוד איזה...) של דמארי? ו"חנה'לה התבלבלה", גם יש? (ניסיתי לחפש בגוגל את רשימת השירים, ללא הצלחה). 3. אז איזה שיר שארצי הלחין נכלל באוסף? 4. היר, היר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לצפות ברשימת השירים באתר של מדיה דיירקט. משום מה, לינק ישיר לאוסף לא עובד אז התחל לחפש מהעמוד הראשי שלהם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטעמי עצלות הנחתי שאם למדיה דיירקט יש דף המוקדש לעניין, דודג' כבר ימצא אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. גם לי לא. בעקבות מה שאתה אומר, ברור שהפרברים השמיטו בתים, ורק תהיתי על הספר שגם הוא השמיט אותם. 2.1. הנה משפט מן המאמר שירד בשלב עריכה מסויים: "את 'דובי שן' מבצעת שושנה דמארי בקול מתיילד, ונשמעת כמו ציפי שביט עם ח' וע"'. יש "חנה'לה התבלבלה" (יזהר כהן), וגם עוד שיר לאותו לחן! ("מעפולה באנו הנה יחד" רבקה מיכאלי וחנן יובל). 3. "שלג לבנון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. במסגרת העלאת הגרה הלילית בערוץ 33 (מסתבר שמשהו בכל זאת דולף מהארכיונים של הערוץ הראשון), שודרה תכנית בשחור-לבן שבה דמארי מבצעת את השיר. הקול מתיילד במכוון, ויחד עם המימיקה וההדגשים, מתקבלת סאטירה מעודנת ומתוחכמת (ומשובחת) על פרקים נבחרים בחינוך הפולני (במיוחד בקטעים הנוגעים לגברת כץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יזהר כהן? זאת הפתעה. למה לא הביצוע המשובח והמוכר של צלילי הכרם (או צלילי העוד 1)? 1 להקות שהחומרים שלהן חפפו למחצה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חנהל'ה התבלבלה" מתחיל "מעפולה הנה באנו יחד"... או שמא לא הבנתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטט מתוך הספר: "כדאי לעשות סדר. אלתרמן כתב שני פזמונים ללחן חסידי אחד. "חנה'לה התבלבלה" נכתב למתתיהו רוזין. הוא והיא על הגג [המתחיל במילים "מעפולה באנו הנה יחד", י.נ.ב.] נכתב ב- 1933. לימים בלבלו זמרים אחדים את שורות שני הנוסחים." "חנה'לה" (בדיסק, בביצוע יזהר כהן) מתחיל ב"יום שלישי תרפ"ח פרשת וילך". חיפשתי בשירונט "חנהל'ה התבלבלה". קיבלתי "מעפולה באנו הנה יחד" כשם השיר, בביצוע "צלילי העוד". הבית הראשון שם הוא אכן "מעפולה", הבית השני הוא "יום שלישי תרפ"ח פרשת וילך", הבית השלישי הוא מהמשך "חנהל'ה", ואחר כך משהו ממקור אחר בכלל (עזרו לתינוק שנשבה: שיר השירים?). ואת כותרת התגובה הזו לא אני המצאתי: אלתרמן כתב זאת בשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שאהב בזמנו (והיום) את רוני ידידיה אני יכול להמליץ על התקליט של אבי גרייניק שמסתובב בזמן האחרון בנגנים השונים שמפוזרים בבית. הקול והסגנון של גרייניק מזכירים מאד את ידידיה, בתוספת העיבוד וההפקה המעודנת של נתן כהן. יוני רכטר שר ומלווה את גרייניק בשיר אחד שנשמע כאילו נלקח מאיזה תקליט נשכח של רכטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. ביצוע של שלמה ארצי ללחן של שמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד אוהבת את שירי "שוק המציאות" של אילי גורליצקי ויונה עטרי, מופע שהיה כולו שירי אלתרמן (וצולם לטלוויזיה 1). "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" עלתה בפעם האחרונה ב-1982, אז הספקתי לצפות בה (אפילו לקחו אותנו מבית הספר). לטעמי זה מחזה קלאסי, שצריך לחזור אל במות אחת לכמה שנים. 1 זו ההזדמנות לקרוא לעצומה נוספת: שהערוץ הראשון ישחרר סוף סוף את תוכניות המוזיקה מהארכיון שלו לטובת ערוץ 24. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It makes two of us (פרט לעובדה המצערת שאני ב82' כבר לא הייתי בבית ספר, ונאלצתי לקנות כרטיס במחיר מלא.)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכת לראות את ההפקה החדשה והמומלצת? "לכבוד התרחשותו, צריך היה להמציא שם עברי נאות לקאמבק. עם שובו, אפשר יהיה לראות, כמעט בעיניים כלות, שבידור הגון וטוב אינו כרוך בהנמכה של הלשון עד עפר. להיפך. הלוואי ש"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", אחד המופעים המרהיבים של העברית הבימתית שנראו ושנשמעו כאן אי פעם, ימצא לו גם הפעם קהל גדול של מוקסמים ומכורים, כאלה שעוד יודעים מה פירושה של ספחת, כאלה שיכולים להזדעזע במלים "כמה פוך! ממש אימה!" במקום, נניח, ב"אחותי, שמת טונה אייליינר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצים גם את עוץ לי גוץ לי עם אריק לביא. זה יצא בתקליט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת בנוגע לגרסה הזו, אבל עוץ לי גוץ לי המחודש שיצא לפני כשנה על DVD, לאחר ההפקה המשובחת של הקאמרי (עם רמי ברוך בתפקיד המשרת וקאסט של שמות לא מוכרים אך מוכשרים בצורה בלתי רגילה) בהחלט שווה כל שקל וכל רגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני הרבה שנים ראיתי הפקה בהיכל הספורט ביד אליהו ודי התאכזבתי. עכש''ז, אריק לביא השתתף בהפקה ההיא. והנה עזרתי לך לחפש לי מתנת יומולדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לחפש זו לא הבעיה, הבעיה היא לדאוג שאף אחד לא ירה בשליח. אני בטוחה שארון הספרים היהודי הקרוב למקום מגוריך יכלול את הקלטת בפורמט הדרוש. שווה לנסות. את עוץ לי גוץ לי משחק יוסי טולדו שמציג איכויות גופניות יוצאות מן הכלל. היחידה שביצועיה מוטלים בספק זו אלינור אהרון, שלזכותה יאמר שלקחה שיעורי פיתוח קול לקראת התפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי אותו גם בביצוע של ארבעה קולות, קליט, סיפורי ולא כבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי איפה שהוא שאחד מהשירים של זהבה בן שאיני זוכר את שמו (אבל מילותיו משהו כמו: "הוא אמר אם תלכי אחרי...יהיה טוב, אהובי, יהיה טוב") נכתב על ידי אלתרמן. אם מישהו יכול להבין על איזה שיר אני מדבר משבבי האינפורמציה ויודע גם לאשר או להכחיש את העניין, אני אודה לו מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר "זמר שלוש התשובות" אכן נכתב ע"י אלתרמן. והוא לא "של זהבה בן". במקור שרה אותו רבקה זוהר, פרטים עליה ניתן למצוא בדיון 1299 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ''ד הלחן הכי שווה ל''עוד חוזר הניגון'' הוא לחן נשכח וכמעט לא מושמע של - תחזיקו חזק נעמי שמר דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מי מבצעת את השיר במקור? אני מתכוון לביצוע שאפשר לשמוע ברקע בסרט גבעת חלפון כשג'ינג'י ומר חסון עומדים בסלון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נירה גל. ואני אוהבת את הלחן של נחום היימן שמבצעת חוה אלברשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך, אולי יש לך את השיר הזה או קישור להורדה? שימי לב למקריות, ענית לי לאחר שנה וחודשיים, וגם לי לקח אותו זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הביצוע של חוה אבלרשטיין אפשר להוריד ב-4 ש"ח מהאתר SONGS (ששייך ל-NMC). הוא מופיע בכמה אלבומים, למשל פה: אפשר להאזין שם לדוגמית קצרה מהשיר. ניסיתי לחפש ביוטיוב, אבל כל מה שמצאתי היו ביצועים של ברי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכשתי בשבוע שעבר אוסף שירים שהלחין סשה ארגוב בביצוע אורה זיטנר. אחד השירים הוא "שיר משמר" של אלתרמן. כשזיטנר הגיעה לשורה שמדברת על "ריח תבשילים", בקולה הנשי, חשבתי לרגע - זהו הרי שיר שכתב אב (אלתרמן) לביתו (תרצה אתר, שהגיבה ב"שיר הנשמרת"), אבל כל הביצועים שאני מכיר הם של נשים - זיטנר ואלברשטיין, אני חושב. הייתכן שביצוע גברי יקנה נופך שונה לגמרי לשיר? האם יש ביצוע גברי של "שיר משמר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקיים ביצוע של מתי כספי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי כספי שר לתרצה ב''מתתיהו ואלכסנדר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם ביצוע של יוסי בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לביצוע בדיסק שבו הוא מקריא אלתרמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט יש ביצוע של מתי כספי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, באלבום מתתיהו ואלכסנדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 258742, תגובה 258743 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של המשוררים האהובים ביותר בכל הזמנים זכה אלתרמן במקום ראשון בהפרש ניכר מהמקומות הבאים. עוד עדות לחיוניותו וחשיבותו של אלתרמן - המשורר הלאומי האמיתי. ראו תגובה 86471 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתם בתחילה את וילנסקי וארגוב, לא יודע אם במתכוון השארתם את יאיר רוזנבלום בחוץ, אבל הלחנים שלו לאלתרמן מדהימים ומרגשים, נאום תשובה לרב חובל איטלקי, ליל חניה ומסביב למדורה, שלושת הביצועים, עיבודים, לחנים פשוט מדהימים. דבר נוסף, באלבומו ''העיקר זה הרומנטיקה'' יוני רכטר ושות' מבצעים עיבודים של רכטר ובין היתר ישנו ערב עירוני ותיבת הזמרה נפרדת, שלפי דעתי הביצוע במופע (האלבום הוקלט בהופעה) זה יותר טוב מזה של הפרברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רוזנבלום כן מוזכר ברשימה, ממש שורה אחת מתחת וילנסקי וארגוב! אם אתה רוצה לומר שהוא היה צריך להיות מוזכר יחד איתם בהתחלה - מבחינה כמותית גרידא, הוא ממש לא מלחין-אלתרמן מובהק כמוהם. אגב, שני השירים הראשונים שהזכרת לא מופיעים באוסף, ולעומת זאת כן מופיע בו "האם השלישית" קורע הלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיקרנת אותי בנוגע ל"נאום תשובה" - חור בהשכלתי שאנסה להשלים, וגם בנוגע לביצועים של רכטר. תודה. אני מסכים איתך על גאונותו של רוזנבלום כמלחין וכמעבד. בהזדמנות זו אני רוצה להצביע על פגם אחד קטן אצלו - לא משהו שבאמת מפריע, אבל מעניין כמחקר אינטלקטואלי קטן. אצל ארגוב, למשל, אפשר - אם מתבוננים היטב - לראות רגישות מופלאה של הלחנים למילים. אני לא מדבר על אווירה כללית בשיר - עצב, שמחה, דרמה - אלא על קשב לפרטים הקטנים, על הבלטת משקל וחריזה, ואפילו תחביר. לפעמים גם שינויי טון נסתרים במילים (ההבדלים בין שלושת הנושאים ב"שיר הרעות" - דוגמה מופתית). אפשר ממש לראות איך הוא תפר את הלחנים מסביב למילים. אצל רוזנבלום לא רק שקשה למצוא כאלה, כמה מהלחנים שלו ממש מתנתקים מהמילים. הדוגמה הקיצונית היא "מסביב למדורה": הלחן לא משאיר אבן על אבן במבנה הבתים ובחרוזים. לא שאלו מילים חשובות במיוחד. דוגמה פחות קיצונית, ובכל זאת בולטת (גם היא עם מילים לא מאוד חשובות) - "שירים הם חברים" הלחן (הנפלא), בעיקר לקראת סוף הבית, כאילו פורש כנפיים ועף, ומשאיר את המילים למטה על האדמה. אפילו ב"ליל חניה", יצירת מופת מכל בחינה, נדמה לי שהלחן בולע קצת את "בהתפרש המחנה אשר דינו" (והשורות המקבילות בבתים האחרים), ומפרק את המבנה המסודר של השורות בפזמון. וגם "האם השלישית", שכתבתי למעלה שהוא קורע לב: ליתר דיוק, אלו מילים קורעות לב ולחן קורע לב, אבל כל אחד מהם עושה זאת באופן עצמאי, ולא בסינרגיה. שוב, אני לא אומר זאת כדי להפחית מערכו של רוזנבלום. אצל מלחין פחוּת ממנו בכלל לא הייתי שם לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבאמת לא משאיר אבן על אבן במבנה הטקסטים זו קורין אלאל (אבל אצלה זה דווקא עובד. לרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חנן יובל הלחין את "תיבת הזמרה נפרדת". ביצוע נפלא שלו, עדין, כואב וגם זועק כשצריך. מופיע ב"אתם זוכרים את השירים" מ- 77'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו נחום היימן אמר שהלחין את השיר הזה כצעיר, ובדיעבד לא היה יוצר לחן קליל כזה לשיר מורבידי כזה. אבל בטח כבר כתבתי את זה באייל. ידכא אותי גם אם כן (חוזרת על עצמי) וגם אם לא (סנילית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שאינו מזהה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך מורבידי, שיר על זקנה ועל פרידה מהחיים. על פניו המנגינה באמת לא מתאימה לשיר. אהבתי את השיר מאד בלי להבין את המילים, ואחרי שקראתי אותן (לא לפני שנים רבות) והבנתי על מה השיר, המנגינה המשונה לא פחות מוצאת חן בעיניי. יש בה המון כוח. הסך הכל הוא יפהיפה למרות הדיסונאנס, או אולי גם בגללו. או אולי בגלל שקשה לדמיין את השיר עם מנגינה אחרת. יש שיר אחר עם דיסונאנס כזה והתוצאה היא מגוחכת: ניגון עתיק של אלתרמן וזעירא: תעבור קינאתי שותקת ותשרוף את ביתך עליך - לה לה לה לה לה לה והנה אריק לביא עם עצמו ועם מנגינה נורא דומה אבל מאד שונה של יוחנן זראי. איזה הבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול מצאתי משהו שכבר הרבה שנים אני רוצה לשמוע שוב, השיר מתוך "הילד חולם" של חנוך לוין. גם פה יש מין דיסונאנס בין המילים למנגינה, והמין-דיסונאנס הוא חזק. הנה הקליפ, השיר מיד בפתיחת המחזה. מי שטרם ראה את המחזה מומלץ לו או לה לא להמשיך לצפות אלא להמתין עד שהמחזה יעלה שוב על הבמה. אתמול פגשתי במקרה את השחקנית ששיחקה את הילד (בגלל זה חידשתי את חיפושיי אחרי השיר). היא אמרה שהמחזה לא שב לבמה כי זו הפקה מאד יקרה. זה המחיש לי את כוונת התיאטראות שמקוננים על חוסר תמיכה. אני נוטה ללגלג על קינות כאלה, אבל אם בגלל חוסר כסף הילד חולם לא שב לבמה כבר 15 שנה, מצבנו התרבותי לא טוב. (אני לא מחשיבה את האופרה 'הילד חולם' שעלתה, לא ראיתי אותה ואינני מתכוונת לראות אותה, ואני ממליצה לכל אדם לא לראות אותה לפני שהוא רואה את המחזה). ולך, ברקת, אני ממליצה לא לראות את המחזה בכלל עד שהילדים יגדלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לכולם יש לי בקשה קטנה,אני מחפש את מילות השיר "על אם הדרך" של אלתרמן ואם אפשר מאמר פרשנות קצר לשיר והמסר שבו (הבנתי שמדובר במסר משואה לתקומה). חיפשתי במדור שירה בחנות "צומת ספרים" ולא מצאתי,אין לי מושג באיזה אוגדן זה פורסם אם בכלל. מי יוכל/תוכל לומר לי באיזה אתר אני אמצא את בקשתי שלעיל .בבקשה ענו לי למייל elad2007@hotmail.co.il תודה אלעד
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו בזה רבות גם בפתיל הזה: תגובה 197358 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהניתי לקרוא את המאמר. כיף לקרוא בדיעבד ולראות שהמשאלה לתחייתו המחודשת של "שלמה ושלמי" התגשמה. * תיבת הזמרה נפרדת גם אני לא אוהבת את הלחן של נחום היימן מאותה הסיבה. הלחן לכשלעצמו יפה וסוחף, אבל הוא עולץ וקופצני, לא תואם למילים מבחינת מבנה המשפטים וגם לא מבחינת רוח השיר – המילים הקשות ("כיכר התליינים", "כי הסוף אחים הוא אלם" וכו') מדברות על פרידה מהחיים ומסתיימות במוות ("גוף נופל על אדמותיך"). במשך שנים היכרתי את השיר קצת מהרדיו ולא התעמקתי במילותיו. כשעשיתי זאת, השילוב עם הלחן צרם לי. לימים התארח היימן בפורום מוזיקה ושאלתי אותו על כך. הוא נטה להסכים איתי, ואמר משהו בסגנון "הייתי צעיר...". יוני רכטר הלחין את השיר במלואו (אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה) והוא מבוצע ב"העיקר זה הרומנטיקה" ע"י חיים צינוביץ' ויובל זמיר. הלחן של רכטר תואם את רוח השיר – קשה וקודר בבתים שמדברים על העכשיו, רך ופיוטי בבתים שמתרפקים בגעגועים על החיים שהיו, ומסתיים בהשלמה עם סיומם. בעיני זה לחן שעושה חסד עם השיר הזה, הביצוע נפלא, ומומלץ בחום (כל הדיסק, למעשה. וגם כל יוני רכטר, אם כבר...). למרבה הצער הלחן הזה (שאינו קליט ועליז כקודמו) אינו מוכר כמעט (באופן לא באמת מפתיע) ורוב האנשים מכירים את השיר "על העיר עפות יונים" בביצוע הפרברים. * עוד חוזר הניגון הביצוע המחודש של ברי סחרוף הוא אחד המוצלחים בפרוייקט (המפוספס לטעמי) "עבודה עברית". למרות זאת, הוא לא מלהיב אותי במיוחד, ואני מעדיפה את הביצוע המקורי של נירה גל. בפרט, אני אוהבת יותר את הלחן של נחום היימן שמבצעת חוה אלברשטיין (כבר כתבתי קודם). * ספני שלמה המלך מנגינה מתוחכמת, כפי שציינת. רוב לחניה של נעמי שמר מתאפיינים בפשטות רתמית (וגם מלודית), אבל כאן המשקל מתחלף ללא הרף... (פרט לפזמון, שמתמיד ב-3/4). העיבוד נפלא והשיר פשוט משובח, אחד האהובים עלי ביותר. אני מסוגלת להאזין לו ברצף שוב ושוב... (וכשאני אומרת "מסוגלת", אני מתכוונת לכך שאני עושה זאת, וזה די נדיר אצלי; לרוב קשה לי "לטחון" שירים. אבל הוא לא נמאס עלי, והאזנה בודדת פשוט לא מספיקה לי...). כיף לשיר איתו, ואני מקפידה במיוחד על ההגיה (וּבָאֳנִיּוֹת, אַלְמֻגִּים, פָּעֳלוֹ) גם במקומות שבהן אילנה לא בהכרח עושה זאת. כמו בשירים רבים אחרים, מפאת אורכו המקורי של השיר, לא מושרים כל בתיו. את השיר המלא ניתן לקרוא כאן: נ.ב. גיליתי את המאמר הזה רק היום, 3 שנים בדיוק לאחר שפורסם... צירוף מקרים מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך באמת את שרה "וּבָאֳנִיּוֹת", "פָּעֳלוֹ"? יש מחלוקת לגבי ההגיה הנכונה של מלים כאלה, וההחלטה של האקדמיה היא שגם הקמץ הראשון מבוטא כקמץ קטן (וכך גם במלים כמו: מחרתיים, אהלו, צהריים). אם איני טועה אילנה אכן שרה על פי ההחלטה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי על מחלוקת בנושא. זו לא החלטה של האקדמיה אלא הניקוד של העברית מימים ימימה... תמיד כשיש קמץ לפני חטף קמץ הוא קמץ קטן. * אותיות השימוש "וכלב" לפני חטף מקבלות את תנועת החטף (וחטף קמץ הוא כמובן O). * בהטיות של משקלים סגוליים בצורת פֹּעַל האות הראשונה תמיד מקבלת קמץ קטן כדי לשמור על תנועת ה-O (ואם יש אות גרונית אחריה שלא יכולה לקבל שווא, אז היא תקבל בהתאמה חטף קמן). ולא, אילנה לא שרה WuVo-ONiYot (כך צריך). היא כן שרה Po-OLo (אבל מלכתחילה כתבתי "לא בהכרח", כלומר, הכוונה היתה שאלה מילים שיש נטיה לטעות בהן, אבל היא לא טועה בכולן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם היתה מחלוקת. מסורת הקריאה ברוב העדות שדיברו בהברה ספרדית קראה את הקמץ הראשון כקמץ גדול ולא קטן (ומי שדיבר בהברה אשכנזית ממילא לא הבדיל בין השניים). לשונאים כמו חנוך ילון סברו שכך יש להגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ידעתי רק על הגיה תימנית שהיא שונה (בהרבה הגאים). בכל מקרה, אני חושבת שכיום למעט קריאה מסורתית בתנ''ך באותן עדות, ההגיה הזו לא באה לידי ביטוי בדורות הצעירים (מצד שני, הדור הצעיר משבשב הגיה בהרבה מאד מקרים... אבל זה כבר עניין אחר). איך שלא יהיה, אילנה (אשכנזיה) לא שרה גם לפי ההגיה הספרדית. היא פשוט שרה שווא ב-ב' וזהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על כל המידע והמשוב, ועל הקישור. וואו! היתה לי הרגשה שהגרסה המושרת של "ימאי" היא קיצור - רק בגלל שהחזרה לאחר הבית השלישי על הפזמון הראשון, אחרי שהשני היה שונה, יוצאת חלשה מאוד, ועצלנות פזמונאית כזו לא מתאימה לאלתרמן. אבל לא חשבתי שהגרסה המלאה ארוכה יותר מפי שתיים. חוץ מזה, לאור הבית השני בגרסה המושרת, חשבתי תמיד שגיבורי השיר עסקו בתקיפת ספינות יזומה, שלא לומר שוד ים - אבל בגרסה המלאה מתברר שזו היתה רק הגנה עצמית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פי שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את "עם שְבא נע" :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, התכוונתי ''נח'' כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסתי את הבדיחה ואת ההקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגרסה המלאה של ''ימאי'', שקישרת לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עם שבא נע'' זה סיפור תנ''כי ידוע, משהו שקורה אחרי הרומן של שלמה עם מלכת שבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מכיר את ''שבה-נא'' מהסיפור ''מוקי בורח מאמא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה את "שבה נא" כביטוי שגור להזמנה לשבת.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מוקי חשב שככה קוראים לנער מהמכולת, כי אימא היתה אומרת לו ''שבא-נא'' כל פעם שהוא היה מגיע עם המישלוחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ היא היתה קוראת לו ''שמע נא'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע-נא, אתה לא תקלקל לי את הסיפור! (נדמה לי שאתה צודק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור על מוקי - זה שמע-נא, לא שבא נא... #רקאומרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קתר הוא נזלת בשלל שפות אירופאיות, ומקורה מהיוונית1. 1 אני יודעת את זה כי פעם, בהיותי בצ'כיה, ראינו קטר. ונשאלתי איך אומרים קטר בעברית. עניתי. ואנשים צחקו. והסבירו מה זה קתר בצ'כית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! (בדיוק יש לי עכשיו קתר איום ונורא. איה הגברת נינה כשצריך אותה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נינה אין וגם זברה כבר איננו, אך קדחת יש עוד וקוליטיס יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחא קתרוס, מה זה קתרזיס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפוק מניפוץ הקתרוס על הרצפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמנגבים עם צמר גפן מתוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נזלת שאפשר להוציא רק בקטטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליפלט - סשה ארגוב דוד שמש ואנטנה גם - סשה ארגוב שיר העמק - דניאל סמבורסקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניגון עתיק - יוחנן זראי פגישה לאין קץ - לחן נעמי שמר ליל חניה - יאיר רוזנבלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר סיום- מיקי גבריאלוב מבלי להפריע - יצחק קלפטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחורי השער -שם טוב לוי חיוורון -נפתלי אלתר ילדי ההפקר - יוני רכטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל''ילדי ההפקר'' יש עוד לחן, לטעמי קולע יותר. לא יודעת מי כתב אבל שרה חבורת שירי תנועות הנוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן הוא יותר מתאים. מה שכן, נדמה לי שהלחן שנגנב מרוסיה מתאים רק למילות הבתים, אבל לפזמון צירפו לחן אחר. לא בכל הגרסאות שרים גם את הפזמון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אקזמפלר קולנועי סובייטי נפלא! תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיברית: http://www.youtube.com/watch?v=KSQC38YPWGQ&featu... אוף, גוב איטי כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך מתקשר דוד השמש לאלתרמן? בשביל זה יש לו אנטנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשלה שלי, מצטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגירסה המקורית של שיר העמק מתוך סרט קולנוע מ1934: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע ישר להסיק שאלתרמן ושות' התייחס לתימנים כאל חיות מחמד? אלתרמן כתב על התימנים ב-1948 ב'דבר השבוע': "שבט פלאי, הפיוטי ביותר בשבטי ישראל". אולי הוא פשוט חיבב והעריך את קהילת עולי תימן וזה הכל?! גם השיר "זכריה בן עזרא" של יעקב אורלנד (חברו של אלתרמן ל"כסית") משבח את התימנים וידוע כי שושנה דמארי שרה רבים משיריו ולא רק שירים על יוצאי תימן כגון: "היו לילות" ו"היה היו אי פעם בחורים". חיות מחמד יודעות לשיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיות מחמד" זה באמת ביטוי קצת קיצוני, אבל אני חושב שבכל זאת בכיוון. אין לי ספק שבמובן מסוים, קובעי הטון התרבותי במדינה בשנות הארבעים והחמישים העריצו את התימנים, אבל להבנתי זו לא הערצה של שווים אל שווים (ושונים), אלא הערצה מלמעלה; אם לא כאל חיות מחמד שמפתיעות בכשרונתיהן ובחמידותן, אז כאל ילדים שמפתיעים בכשרונותיהם ובחמידותם. הם נפלאים, אפשר לומר, בהשוואה למה שאפשר היה לצפות (ואולי גם בהשוואה לעולים מארצות ערב אחרות). תראה, בכל זאת אלתרמן ואורלנד כתבו שירים על "התימנים", כקולקטיב, או על "נציגים" בדיוניים (זכריה בן עזרא שהזכרת, גדליה רבע איש של אלתרמן - אגב, דוגמה עוד יותר טובה נגדי, כי גדליה מככב בשיר בגלל קווי אישיות יפים שאין להם שום קשר לתימניותו, הוא אפילו שמץ-מורד בתימניותו, או חורג מ"כבליה"), ולא זכורים לי שירים מאותה תקופה על בני עדות אחרות. הזמר העברי המיינסטרימי (להבדיל ממה? משום דבר, לא היה זמר-עברי-שוליים) אכן העמיד בשורתו הראשונה את דמארי, ובשנייה גם את אסתר גמליאלית ואת ברכה צפירה, אבל הן שרו את המוזיקה של האשכנזים, וכמו האשכזנים חוץ מהחי"ת והעי"ן. אנשי התרבות הפופולרית לא הלכו, נאמר, ללמוד ולאמץ אלמנטים מהמוזיקה התימנית, ולא נתנו למוזיקה התימנית מקום לצידם על הבמה, כפי שאפשר היה לצפות אילו היחס אליהם היה כאל אחרים-שווים. (בתרבות ה"גבוהה" אני יודע לפחות על מקרה אחד שונה - המלחין מרדכי סתר כתב את "דיוואן תימני" שקיבץ מנגינות תימניות ותזמר להן ליווי בכלים מערביים. כישלון מוזיקלי לדעתי, אבל כן מראה על סקרנות תרבותית וענווה תרבותית אמיתית.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |