 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך באמת את שרה "וּבָאֳנִיּוֹת", "פָּעֳלוֹ"? יש מחלוקת לגבי ההגיה הנכונה של מלים כאלה, וההחלטה של האקדמיה היא שגם הקמץ הראשון מבוטא כקמץ קטן (וכך גם במלים כמו: מחרתיים, אהלו, צהריים). אם איני טועה אילנה אכן שרה על פי ההחלטה הזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי על מחלוקת בנושא. זו לא החלטה של האקדמיה אלא הניקוד של העברית מימים ימימה... תמיד כשיש קמץ לפני חטף קמץ הוא קמץ קטן. * אותיות השימוש "וכלב" לפני חטף מקבלות את תנועת החטף (וחטף קמץ הוא כמובן O). * בהטיות של משקלים סגוליים בצורת פֹּעַל האות הראשונה תמיד מקבלת קמץ קטן כדי לשמור על תנועת ה-O (ואם יש אות גרונית אחריה שלא יכולה לקבל שווא, אז היא תקבל בהתאמה חטף קמן). ולא, אילנה לא שרה WuVo-ONiYot (כך צריך). היא כן שרה Po-OLo (אבל מלכתחילה כתבתי "לא בהכרח", כלומר, הכוונה היתה שאלה מילים שיש נטיה לטעות בהן, אבל היא לא טועה בכולן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם היתה מחלוקת. מסורת הקריאה ברוב העדות שדיברו בהברה ספרדית קראה את הקמץ הראשון כקמץ גדול ולא קטן (ומי שדיבר בהברה אשכנזית ממילא לא הבדיל בין השניים). לשונאים כמו חנוך ילון סברו שכך יש להגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ידעתי רק על הגיה תימנית שהיא שונה (בהרבה הגאים). בכל מקרה, אני חושבת שכיום למעט קריאה מסורתית בתנ''ך באותן עדות, ההגיה הזו לא באה לידי ביטוי בדורות הצעירים (מצד שני, הדור הצעיר משבשב הגיה בהרבה מאד מקרים... אבל זה כבר עניין אחר). איך שלא יהיה, אילנה (אשכנזיה) לא שרה גם לפי ההגיה הספרדית. היא פשוט שרה שווא ב-ב' וזהו... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |