 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול הם שוב הופיעו ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר"! הם - אילי גורליצקי (70), יונה עטרי (74), וגם אריה לבנון (78, הגילים באדיבות ויקי), שעיבד את המוזיקה להצגה הראשונה. איתם על הבמה היו התזמורת הסימפונית חיפה, המקהלה הקאמרית טבעון, ודפנה ארמוני (ינוקא) בתפקיד נופרית, במקום רחל אטאס שהלכה לעולמה. זה הלך כך: לבנון כתב עיבודים חדשים (לתזמורת סימפונית ומקהלה; במקור היו מעט נגנים וזמרים), וגם הלחין כמה קטעים לתזמורת בלבד, וגם ניצח. גורליצקי, עטרי, ארמוני והמקהלה שרו את השירים המוכרים, עם מעט העמדה, וביניהם ובין קטעי התזמורת תמצת גורליצקי את העלילה, תוך שיבוץ מעט חרוזים מן המחזה, מונולוג וחצי, וקומץ הגיגים וזכרונות מסביב למחזמר. האודיטוריום של חיפה היה מלא. אז איך היה? נשים דברים על השולחן - לא באים להופעה כזו בציפייה לניצוצות מוזיקליים חדשניים. אפילו לא למען הנוסטלגיה, שהרי מי שראה אותם בהצגה המקורית יודע שהחוויה הבידורית-אמנותית לא תשוחזר כאן במלוא עוצמתה. באים לחלוק כבוד (וחלק אולי באים כי הם מנויים לסדרה, אבל בכל אופן היה קהל מבין ואוהב). בהינתן זה, היתה הופעה ענקית. המקהלה היתה מפוספסת - הם לא קיבלו הרבה קטעים, והקטעים שהם כן קיבלו לא עשו עימם חסד. החלקים שלהם בשיר הסיום, ועוד יותר מזה "שיר השתייה", מהירים מדי למקהלה גדולה. המילים נבלעו לחלוטין והעליצות הדרושה נבלעה בכבדות. דפנה ארמוני התחילה בקול עצור להדאיג ב"לא נשמעה כזו", אבל התחממה בהמשך, עשתה "שמש מוף" מצוין, וב"שָֹרָתי בשחק" כבר פתחה את מלוא הפה ונתנה ביצוע אדיר. אבל ארמוני אינה הסיפור כאן (בעצם היא סיפור מעניין, אבל סיפור אחר). רק אציין לשבח את המלהקים שחשבו עליה: חוץ מזה שמבחינת שירה היא נהדרת לתפקיד, הקול שלה מזכיר מאוד את זה של אטאס. אריה לבנון הרשים: גם התזמורים וגם הלחנים החדשים היו יפים, אם גם לא פורצי דרך. נגיעה נחמדה במיוחד: בבית של ארמוני בשיר הסיום, המילוי התזמורתי שבין השורות שלה היה מנגינה "מצרית". יונה עטרי התחילה מהוסס - כללית בסדר, אבל עם כמה צלילים אבודים בשני השירים הראשונים. חששתי לה לקראת "שיר המריבה", שהוא גם קשה טכנית, גם משיאי המחזמר, וגם היא צריכה לעמוד בו כשווה מול ארמוני. אבל התברר שהיא רק שמרה לו כוחות: היא שרה בו בעוצמה, בדיוק ובהתלהבות, ולא נרתעה גם מתנועות ריקוד מפתלות גו ואגן. את האיכות הזו היא המשיכה גם ב"שיר הפיוס". ואילי גורליצקי? נראה שכבר זמן רב הוא התגעגע להופיע מול קהל. הוא פשוט חגג: התרוצץ על הבמה, פלרטט עם הקהל ("אין מה להגיד, אתם קהל מוכשר"), ושר גם בקטעים של המקהלה. גם הוא פספס כמה צלילים בסופי שורות, ומסיבה שלא ברורה לי רץ מהר מדי במונולוג המפורסם "היא את מלכי אוהבת", אבל מה זה חשוב. בנסיבות אחרות ההשתלטות שלו על הערב היתה יכולה להתקבל כטרחנית, אבל כאן זו המסיבה שלו, וקל לפרגן לו. אני מניח שמבחינתו הם יכולים לצאת עכשיו לסיבוב הופעות. כאמור, זו הופעה שאולי החלק הכי חשוב בה הוא מחיאות הכפיים בסוף (ארוכות ובעמידה). אבל המשתתפים הרוויחו אותן ביושר, גם הערב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, כמה אני מקנא! (נדמה לי שהייתי האלמוני מתגובה 214892) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני זו לא הופעה חד-פעמית. תהיה לך ההזדמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה הזדמנות נוספת, ב-9 במרץ בהיכל התרבות בתל-אביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי מההופעה לפני זמן קצר (תודה! תודה!). הרושם שלך התקיים גם כאן, תו לתו ולפרטיו. באופן כללי, כמעט כל המשתתפים השתפרו עם התקדמות ההופעה. דפנה ארמוני התחילה גרוע, ובשירים המאוחרים היתה מרשימה ביותר. למען האמת, עד שקראתי את תגובתך בשנית הייתי בטוח שהיתה בעיה בסאונד. המקהלה באמת לא תרמה, וחבל, חוץ מאשר בשיר אחד (שכחתי איזה). יונה עטרי היתה מצוינת, ובאמת הרשימה במיוחד בשיר המריבה ובשיר הפיוס. בהיותי ילד, הקטע היחיד שזכרתי מההופעה (בטלוויזיה) היה הילוכו התרנגולי של גורליצקי בשיר הפיוס; כנראה אינני יוצא דופן, כי על פי מחיאות הכפיים הנקודה הזו היתה רגע השיא בהתרגשות הקהל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פשוט מעולה. דפנה ארמוני הייתה ליהוק מוצלח ביותר (נופרית היא ללא ספק תפקיד ל"ביג מאמא", ולו המחזמר היה מוצג בחו"ל זה היה תפקיד לזמרת שחורה). לא מצאתי בעיה בשירה שלה ב"שערוריה כזאת", והשיר השלישי שהזכרת הוא "שיר הנקמה" (או "שיר המצרייה" - מה קרה ששכחת את שמות השירים?). אילי ויונה היו מצוינים כתמיד, נראה שיש אנשים שקורצו מחומר מיוחד והם פשוט לא מזדקנים... אריה לבנון שינה לא מעט אבל שמר על רוח העיבודים המקוריים (שלו) והחזיר עטרה ליושנה (אחרי ה"עיבודים" של רכטר זו הייתה חוויה מתקנת). המקהלה הייתה טובה, בעיקר בקטעים שמראש נועדו לשירה של כל הקאסט (למשל "שיר היין" היה מצוין, והעיבוד שהם שרו היה כבר אז, רק לא הוקלט לאלבום, מסתבר. ניתן למצוא אותו ביוטיוב http://www.youtube.com/watch?v=tMkNJVfkJXE). אני חולקת עליך - לא היה טעם לתת להם מלאכותית קטעים נוספים, גם ככה לא אהבתי שהם שרו את "שיר החכם והכסיל" (שנועד במקור לסולו של דמויות משנה). זה לא נשמע טוב בביצוע מקהלה וקצת התבאסתי, זה אחד השירים האהובים עליי ביותר. שיא הערב מבחינתי היה "אל השדות". זה שיר יפהפה ועדין, והוא בוצע ללא דופי, לשמחתי גם בנאמנות רבה לעיבוד המקורי. התרגשתי עד דמעות, מילולית. זו הייתה חוויה מתקנת כפליים, מאחר שבהפקה של הבימה הפכו את היוצרות, ומשיר ערש שחותם את המערכה הראשונה הוא הפך לשיר "מארש" שפותח את המערכה השנייה, פשוט רצחו אותו לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהפקה שראיתי, זו מלפני כמה שנים, עם קושניר בתפקיד שלמי, הם סיימו את המערכה עם ''אל השדות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הם לא, בוודאות. הם סיימו את המערכה הראשונה ב"שיר ערש" ("היכל ועיר נדמו פתע...") שגם הוא נכתב ע"י אלתרמן/ארגוב, אבל להצגה "אסתר המלכה" וזו הפעם הראשונה שהוא שובץ ב"שלמה ושלמי". שיר יפה, אבל מקומו לא שם, לטעמי. המערכה השנייה נפתחה בצעידה של קוצרים בדרך ליום עבודה בשדות, ואז הם שרו את "אל השדות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובן לשנתון עוד יותר מוקדם בזמר ובבידור הישראלי עדיין מופיע באופן סדיר: שמעון ישראלי (1932). לפעמים בצוותא ת"א, לפעמים בחיפה, למשל במוצ"ש ה-6 במרץ. עבדכם ינכח וידווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אפשר להבחין שהוא קצת פחות צעיר מפעם (מתקשה לפעמים למשוך הברות ארוכות, שמץ של רעד קל בידיים), אבל רק קצת. הוא שר ומדבר בקלות ובנינוחות, והבאס המיתולוגי עדיין רועם כשצריך. מתברר שהוא מגדיר את עצמו כשחקן יותר מאשר כזמר, ובהתאם המופע הוא של דיבורים (בעיקר על עצמו) לא פחות משל שירים. החומרים שלו טובים, יותר מכפי שחשבתי: השירים הסאטיריים (את רובם לא הכרתי) והמונולוגים עדיין עוקצים יפה, ובזכות מינון טוב של אירוניה עצמית הוא נחלץ מסנטימנטליות-יתר. ביתו אירית מלווה אותו בפסנתר חשמלי. יש לה מדי פעם שורה בשיחה פסאודו-ספונטנית איתו, ואז מבינים מה זה אומר שהוא שחקן, אבל היא באמת חמודה, והיטיבה לעבד את "עמוק עמוק העצב בעיניים" ואת "סתם יום של חול". הראשון הוא רגע שיא במופע: אחרי שהוא מקדים ומסביר למה הוא לא הקליט את השיר בעבר (אורלנד אמר לו שהוא צעיר מדי), הביצוע שלו מתחרה עם זה של אריק לביא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלכם הוא נתן רק קטע קטנטן מ"תורת היחסים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהוא שכח את המילים. גם ב''סתם יום של חול'' הוא לא שר את כל הבתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעית השירים האלה נמאסו עליו מרוב שימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. (אז מה, כולם כאן כבר ראו אותו לפני?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יונה עטרי נפטרה. יהי זכרה ברוך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |