|
היה פשוט מעולה. דפנה ארמוני הייתה ליהוק מוצלח ביותר (נופרית היא ללא ספק תפקיד ל"ביג מאמא", ולו המחזמר היה מוצג בחו"ל זה היה תפקיד לזמרת שחורה). לא מצאתי בעיה בשירה שלה ב"שערוריה כזאת", והשיר השלישי שהזכרת הוא "שיר הנקמה" (או "שיר המצרייה" - מה קרה ששכחת את שמות השירים?). אילי ויונה היו מצוינים כתמיד, נראה שיש אנשים שקורצו מחומר מיוחד והם פשוט לא מזדקנים...
אריה לבנון שינה לא מעט אבל שמר על רוח העיבודים המקוריים (שלו) והחזיר עטרה ליושנה (אחרי ה"עיבודים" של רכטר זו הייתה חוויה מתקנת). המקהלה הייתה טובה, בעיקר בקטעים שמראש נועדו לשירה של כל הקאסט (למשל "שיר היין" היה מצוין, והעיבוד שהם שרו היה כבר אז, רק לא הוקלט לאלבום, מסתבר. ניתן למצוא אותו ביוטיוב http://www.youtube.com/watch?v=tMkNJVfkJXE). אני חולקת עליך - לא היה טעם לתת להם מלאכותית קטעים נוספים, גם ככה לא אהבתי שהם שרו את "שיר החכם והכסיל" (שנועד במקור לסולו של דמויות משנה). זה לא נשמע טוב בביצוע מקהלה וקצת התבאסתי, זה אחד השירים האהובים עליי ביותר.
שיא הערב מבחינתי היה "אל השדות". זה שיר יפהפה ועדין, והוא בוצע ללא דופי, לשמחתי גם בנאמנות רבה לעיבוד המקורי. התרגשתי עד דמעות, מילולית. זו הייתה חוויה מתקנת כפליים, מאחר שבהפקה של הבימה הפכו את היוצרות, ומשיר ערש שחותם את המערכה הראשונה הוא הפך לשיר "מארש" שפותח את המערכה השנייה, פשוט רצחו אותו לגמרי.
|
|