|
||||
|
||||
יש בבריטניה כמה וכמה פוליטיקאים שמגרדים את הרצפה מלמטה (חלקן שרות פנים1). לא לגמרי ברור לי איך דווקא חוסיין זכה אצלך לקבל את התואר "מיץ של הזבל". בגלל שהוא התפטר? בגלל שהוא קרא להפסקת אש הומניטארית? בגלל שהוא מוסלמי? ובקשר לכותרת, קצת מזכיר לי שהחותנת שלי מתקשרת אלינו מהמקלט (הבכלל לא מטאפורי) בגלל שהיא דואגת לשלומינו ורוצה שנחזור לישראל ה"בטוחה", והכותרת היומיות (כל יום, לפחות שתי כותרות) ב-ynet על כמה מסוכן בגולה וכמה יהודים כאן פוחדים מהגויים האנטישמים שרק רוצים להרוג יהודים. 1 עדיין? רגע, בודק בעיתון, כן, עדיין לא פיטרו אותה. רגע, אולי עכשיו? לא, עדיין לא. |
|
||||
|
||||
ראית את הוידאו? האם אחרי צפיה בוידאו נראה לך סביר שאני חושב שהוא המיץ של הזבל בגלל שהוא התפטר? בגלל שהוא קרא להפסקת אש הומניטארית? בגלל שהוא מוסלמי? האיש הוא מיץ של הזבל משום שהוא מפיץ פרופורגנדה של אירגון טירור רצחני ואנטישמי. זה לא קשור להתפטרותו או לאם הוא בעד או נגד הפסקת אש. |
|
||||
|
||||
ראיתי חלק מהוידיאו, יש לי מעט סבלנות לשמוע שני אנשים טיפשים צועקים זה על זה. למיטב הבנתי, האיש שמופיע בסרטון הוא כריס וויליאמסון ולא עם עימרם חוסיין. הם אפילו לא נראים או נשמעים דומים. יש שלב כלשהו בסרטון שהוא אומר משהו שממנו אפשר ללמוד שדווקא חוסיין הוא מיץ של הזבל? |
|
||||
|
||||
כן, האיש שאמרתי שהוא מיץ של הזבל הוא האיש בסרטון (כריס וויליאמסון). המפלגה בעטה אותו החוצה כבר ב-2019, בעיקר כי קשה לפספס שהאיש הזה הוא המיץ של הזבל. ״יש שלב כלשהו בסרטון שהוא אומר משהו שממנו אפשר ללמוד שדווקא חוסיין הוא מיץ של הזבל?״ לא. |
|
||||
|
||||
מתנצל על הבילבול. זה האיש: Chris_Williamson_%28politician%29 [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
בתור מי ש״רואה דברים משם״ (שאני לא יכול לראות מרחוק), אתה יכול לעזור לי להבין את התופעה של Anjem Choudary? האיש מידי פעם נזרק לכלא ומשתחרר אחרי תקופות מאסר קצרות. שמים אותו מידי פעם בפינה באיזה צו כזה או אחר, אבל הוא תמיד חוזר לפעילות הרגילה שלו ואף מזמינים אותו לאולפני הטלביזיה כדי לספר את משנתו בעניין זה או אחר. מה זה אם לא נורמליזציה ולגיטימציה של אידיאולוגיות רדיקליות, תמיכה בטירור ואקטביזם רדיקלי? מה הנימוק שמנרמל את הדבר הזה? זכות הדיבור? סובלנות כלפי האחר? מה קורה שם? |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר, אני לא זוכר ששמעתי עליו לפני זה. בכמה ובאיזה אולפני טלויזיה הוא הופיע כדי לספר את משנתו? חופש הדיבור נשמע לי כמו עקרון די חשוב. מה אתה רוצה שיעשו איתו? הוא אזרח בריטי, אי אפשר לגרש אותו, אי אפשר להכניס אותו לכלא אם הוא לא עובר על החוק, אי אפשר למנוע ממנו להגיד את דעתו (כל זמן שהוא לא מסית לאלימות או, חס ושלום, מעז לדבר כנגד מישהו ממשפחת המלוכה). |
|
||||
|
||||
ובקשר לזה שהבאת את החותנת שלך לפה לבושה בבגדי קש: גם אני עכשיו בגולה ואינני חושש לשלומי או פוחד מגויים אנטישמים. מאוד נחמד פה ואנשים מאוד חביבים. אין לי מושג למה זה קשור. |
|
||||
|
||||
זה קשור לכותרת שנתת (שהיא, פחות או יותר, מה שכל ישראלי מספר לי על לונדון כל פעם שאני בישראל). |
|
||||
|
||||
אתה יכול לספר לנו משהו מן העיתונות האנגלית: איך הם מסבירים את החוצפה של ה"עולים החדשים" הערבים המבזים הן את הסובלנות ואת האינסולריזם הבריטי הידוע שהעניק להם מקלט אירופי בחיקו ומפגינים בעד מיני דמויות שחורות המתרוצצות ברצחנות על מיני גבעות רחוקות שדמן לא נודע באי המחכותי וכל זה עוד ביום הזיכרון לחללי מלחמות העולם? אפילו יחסית לצרפתים, הסובלנות הבריטית כלפי מוסלמים היא יוצאת מן הכלל. האם לא עוברת גם בציבוריות הבריטית הלא אולטרה לאומנית, המחשבה שאולי עשו מקח טעות כאשר אפשרו לספינות הקולוניאליות שלהם ליבא לאי שלהם מהגרים מוסלמים? OK, נראה שרוב הלונדונים מתיחסים להפגנת המוסלמים כפי שהתל אביבים מתיחסים למרתון ת"א ובכל זאת? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה יכול לקרוא את העיתונות האנגלית כמוני. יש מי שרואים במהגרים כחצופים, אני לא חושב שזה סנטימנט נפוץ מחוץ לימין הקיצוני, ונראה לי שכשהוא קיים הוא מופנה גם ליהודים וקתולים ולא רק למוסלמים. רוב המפגינים לא הפגינו "בעד מיני דמויות שחורות...", למיטב הבנתי ההפגנות הן בעד הפסקת אש. יום שבת היה ה-11 לנובמבר (ב-11:11 נכנסה הפסקת האש של מלחמת העולם הראשונה לתוקף), נכון שזה מתפקד כיום זיכרון לחללי מלחמות העולם, אבל לרוב עדיין קוראים לו "Armistice Day" - יום שביתת הנשק - ולכן מצעד עבור שביתת אש ביום הזה נראה לרוב האנגלים הגיוני. בנוגע לציבוריות הבריטית - אני לא בטוח כמה אתה מכיר את הסיפור עם המאמר של סואלה ברוורמן. אני חושב שהוא יכול ללמד כמה דברים על מה שהיא חושבת שהציבור שלה חושב. אני מקווה שהם במיעוט. למיטב הבנתי המצעד לא היה הפגנה של מוסלמים, בכל הסרטונים שראיתי היו בו הרבה מאד לא מוסלמים (ואין לי ספק שהיו בו הרבה יותר יהודים, גם במספרים מוחלטים וגם יחסית לסך כל המפגינים, מאשר בהפגנה בצד השני). יש הבדל בין מרתון תל אביב להפגנות, מרתונים או מצעדים בלונדון. רוב האנשים שצריכים להגיע ממקום למקום במרכז לונדון (=כל מי שאני מכיר) משתמשים בתחבורה ציבורית. לרוב זה כולל רכבות (עיליות ותחתיות) שלא נחסמות לתנועה בגלל מצעדים או הפגנות. לכן נראה לי שההשפעה של מרתונים, הפגנות או מצעדים על חיי היום יום בלונדון משפיעים הרבה פחות מבתל-אביב. |
|
||||
|
||||
תודה. זה בערך עונה על מה שבקשתי. יחד, עם זאת האם אתה בטוח שההטיות פוליטיות המאד שמאליות שלך (אני צודק?), אינן מטות משהו את הדיווח העובדתי? אתה בטוח שהאנגלי הממוצע אינו מבדיל בין תמיכה בעצמאות פלשתינית לבין תמיכה בארגון טרור איסלמיסטי פסיכופטי? הרי האנגלים שמעו על סלמן רושדי? אני מקבל את התיקון שלך שמאות האלפים מן הסתם הפגינו נגד רצח של 4000 ילדים בעזה ולא בעד רצח של 1400 ישראלים. אבל לסיסמה פלסטין חופשית מן הים לנהר, יש משמעות? לא? אני בכלל שאלתי על הלונדונרים העומדים מן הצד ולא על אלו שהפגינו. האם הם לא מרגישים שמערבים אותם בעניין שאינו נוגע להם באותו גיהינום בלקני המכונה המזה"ת? אני פשוט חושב על מה שקרה כאן במהומות שפרצו כאן בין תומכי למתנגדי המשטר באריתריאה. הלך הרוח הכללי כאן (לפחות שלי) היה שמוטב להיפטר מכל הקהילה הזו כאחד וישא"ק. אתה באמת משוכנע שרוב המפגינים היו בריטים ותיקים ולא מהגרים ערבים? האם השמאל הבריטי עד כדי כך אויל שאינו יודע להבחין בין העם הפלשתיני בכלל לבין מפלגת החמאס האיסלמיסטית-פסיכופטית? אני קצת שמעתי על יהודי בריטניה ואני יכול להבין שלחלקם יש סיבות טובות להביט בעין עקומה על ישראל. (למען האמת את הטענה על יהודים רבים שמפגינים למען עזה ראיתי ב-CNN לגבי ניו יורק, כך שאתה לא נשמע לי מנותק מהמציאות). אבל האם באמת יש כל כך הרבה יהודים בריטים, שהם גם שמאל רדיקלי וגם לא שמעו על האיסלם הפונדמנטליסטי, על דאעש ועל חמאס וגם מוכנים להסתכן בהפגנה שבה ישחטו אותם ככבשים טקסיות למנחה. הרי לשם כך לא צריך חצי מיליון חובשי כיפות מזוקנים וצמאים לדם הקורבן. די בכמה עשרות כאלו. אני למשל לא חושב שכל ערביי סכנין הם שונאי יהודים רצחניים. ועדיין אני לא מסתובב שם, כי אני סבור שיש שם אחד או שניים כאלו ואני לא חייב להיות שם. יש לי הרגשה שבהפגנה של 300,000 מוחמדים מצלמים את חמשת היהודים שבחרו להשתתף בה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהדעות שלי מטות את המציאות אותה אני רואה. למיטב הבנתי אין הרבה תמיכה בחמאס בבריטניה. מארגני המצעד הצהירו שהוא בעד הפסקת אש ולא מצעד תמיכה בחמאס. אני יודע שככה הציגו אותו בישראל (וביעתוני הימין בבריטניה ובעולם) אני לא בטוח שזאת הצגה נכונה. מתברר שלסיסמא: "פלסטין חופשית מן הים לנהר" יש הרבה משמעויות ויש עליהן ויכוח די גדול (ולא מעניין). הלונדונים רגילים להיות מעורבים בכל העולם. לא ספרתי, אבל זה הרושם שקיבלתי. יש בשמאל הבריטי הרבה מאד אווילים (בכלל, יש בבריטניה הרבה מאד אווילים), אבל למיטב הבנתי הם כן מבדילים בין העם הפלשתיני לבין החמאס, ובגלל זה הם לא הפגינו בעד החמאס. באופן מסורתי, יהודים (לא אורתודוקסים לרוב) מהווים חלק חשוב מהשמאל בבריטניה. כמו ברוב העולם. בוודאי שהם שמעו על האיסלם הפונדמנטליסטי. אני מניח שהם פשוט חושבים שלא כל הפגנה למען הפסקת אש היא הפגנה עבור החמאס (בגלל שנראה לי שהם כן מבדילים בין העם הפלשתיני לבין החמאס). |
|
||||
|
||||
"פלסטין חופשית מן הים ועד הנהר" אומר דבר פשוט מאד: אין מקום למדינת ישראל. בין אם המפגינים מודעים לכך או לא, זה אומר תמיכה בחמאס ולא ברש"פ. בדיוק כפי שתמיכה בהתנחלויות פירושה תמיכה בימין ולא בשמאל. בכל מקרה די ברור כי הצד הישראלי מקבל הצגה עלובה למדי באמצעי התקשורת הבריטיים. למן היום הראשון, כאשר כאן עוד התבסמו מן הפרסום הרחב והמפורט שקבל הטבח בעוטף, שמתי לב שהעמדה של רשתות הנחשבות מהימנות (CNN, SKY) היא מאד פרו-פלשתינית. לא ראיתי שם דוברים של חמאס בכלל. כל הדוברים הפלשתינים היו מהרשות או פרופסורים ועיתונאים פלשתינים העובדים באוניברסיטאות ומכונים אירופאים. הללו התנערו באלגנטיות מכל קשר לחמאס והאריכו דברים על המצוקה הפלשתינית שהיא לדבריהם הרקע לטבח של החמאס. בשום מקום לא נתקלתי במישהו המבצע calling the bluff. אם אתה מדבר בשם עזה, אתה לא יכול לנתק אותה מן החמאס. משל יוסי ביילין היה מדבר בשם ישראל. אני עדיין לא מוכן להתמסר למסר שלך. אני לא יכול לקנות את ההיתממות ההומאניטרית של המפגינים. הם נראים לי די חמאסטאנים. אבל יש כאן נקודה שחייבים לעמוד עליה. כאשר המלחמה על עזה גובה את חייהם של 4000 ילדים עזתיים (לפי משרד הבריאות הפלשתיני), יש כאן שאלה כיצד צבא המתיימר להפריד בין חמושים ללא חמושים, מגיע למספרים האלו. יש כאן טיעונים שהאדם מן הרחוב מסרב לעסוק בהם. האם מספר הנרצחים משקף את חללי הנפלים הפלשתיניים? האם הדרך היחידה לכבוש עיר ערבית היא להרוס אותה מן היסוד? (כפי שעשה צה"ל בעזה והצבא האמריקני במוסול). לי באופן אישי אין ספק שמי שנושא באחריות לרצח 4000 הילדים הוא החמאס. הם פתחו באקט של טרור ג'יהאדי התאבדותי שנועד לזעזע את הסטאטוס קוו העזתי ולפתוח את שרשרת ההתפתחויות שבסופן חיסול מדינת ישראל. ברגע בו בחרו את הבחירה הזו הם חרצו את גורל הילדים למוות ולא חשוב מי בדיוק לחץ על ההדק. האם באותה מידה, אני יכול להיות סמוך ובטוח שהמספר הנורא הזה הוא המינימום האפשרי ומפקדי צה"ל שמרו על טוהר הנשק וזכרו שגם בשדה הקרב יש מי שמעורב ומי שלא מעורב? אני לא יכול להגיד זאת. נראה לי שסקטורים מסויימים בישראל מקבלים חינוך חמאסטני בין אם הדבר קורה בבית הספר, במפלגה או בבית. |
|
||||
|
||||
הם אומרים שהכוונה שלהם שונה. אם הם היו שואלים אותי הייתי מציע להם לשנות סיסמא. אם אתה שואל אותי הייתי מציע לך להתעלם מססמאות. אני חושב שאפשר לדבר בשם העזתים ובו בזמן לא לדבר בשם ממשלת החמאס. יובל נח הררי מדבר הרבה בתקשורת באנגלית, ודי ברור שהוא לא מדבר בשם ממשלת ישראל (מה גם, שמתברר שהתמיכה של החמאס בעזה, לפני השביעי באוקטובר, היתה בערך כמו התמיכה הישראלית בבן גביר). אחריות היא כמו פרסי פוליצר - תמיד אפשר לחלק עוד. אני לא מכיר נארטיב סביר שלא מטיל אחריות מלאה על החמאס. אחרי הכל, גם אם קונים את הנארטיב האנטי ישראלי במלואו, והישראלים הם באמת כל הדברים הרעים שאומרים עליהם, איזה הגיון יש בללכת ולדקור את הדב הישן? ולמה לדאוג למליון טילים ולא לדאוג למקלט אחד כשאתם ישנים ליד דובים? זאת אכזריות לשמה. מצד שני, ואני יודע שזה לא משהו ששומעים יותר מידי בישראל, נראה לי הגיוני שגם לישראל יש אחריות מסויימת. לא רק ישירות להרג והנסיונות הלא-תמיד-משכנעים להמנע מהרג, אלא בצמיחת החמאס. ולא רק במזוודות הדולרים וההימור על החלשת הרשות הפלשתינאית, אלא בחסימה של כל נסיון לגיטימי להעלות את המצוקה של הפלשתינאים בצורה לא אלימה. |
|
||||
|
||||
אני מן הסתם לא באמת מבין בצורה טובה את הגורמים הפועלים באנגליה, אבל זה פועל גם להיפך. קשה מאד להבין מלונדון את המציאות המסוכסכת והפרדוקסלית של ישראל ושכנותיה. הדוגמה של יובל נח הררי היא טובה. תאר לעצמך שישראל היתה מיוצגת רק ע"י נח הררים למיניהם ולא ע"י חוטובלי ובנטים למיניהם. אתה מבין שזה היה נותן תמונה מאד "חיובית" של ישראל? ישראל היא מקרה קשה של מאניה-דפרסיה ולכן אני מציע לא לקנות עם העור והקרביים את התזה על נתניהו שגידל וטיפח את החמאס. המזימה הצינית והמרושעת של הימין להרוס את הרש"פ היא באמת מיסודות האידיאולוגיה של הימין. אבל לקשר את זה לטיפוח החמאס זה יותר קשור לשוליים הסהרוריים חובשי הכיפה ומסביב לבית בבלפור. המנוול יגיד לך שהרעיון לאלף את החמאס הוא של אהוד ברק ובני גנץ לא פחות משלו. אני חושב שמדובר בניפוח היסטרי של חוכמת בדיעבד. מי שמקבל את ההנחה שאי אפשר להלחם בכולם כל הזמן, מבין שהניסיון לחיות עם החמאס היה סביר לזמנו. בשנים האחרונות ובפרט מאז עסקת שליט, היה ברור שלא יהיה מנוס מכיבוש עזה ומיטוט שלטון החמאס. מה שהיה חסר זה נסיבות שיצדיקו בציבוריות הישראלית את המחיר. בא הפיאסקו של טבח 7.10 וספק את הנסיבות האלו. כל השאר הוא קנאות יתר ושמחת המעשה של אלו שעדיין לא הבינו שהמנוול כבר אינו הסיפור. הסיפור הוא המאבק ב-64. אני גם לא קונה במחירת חיסול את התיאור של "חסימה של כל נסיון לגיטימי להעלות את המצוקה של הפלשתינאים בצורה לא אלימה". הביטוי שנשמע הרבה בהקשר הזה הוא "כלא באויר הפתוח". אני לא חושב שזה מתאר באופן מהימן את המציאות. כל מסגרת מדינית היא באופן מסויים "כלא באויר הפתוח". לישראל, אפילו לזאת של המנוול, אין עניין בהטלת מצור על רצועת עזה. המצור היה תוצאה ישירה של התוקפנות של החמאס והניסיונות הבלתי פוסקים שלו להצטייד בנשק ולפגע בישראל. גם הניסיון הפלשתיני לתאר את הרצועה כמחנה פליטים אחד גדול, קרס, כאשר תושבי העיר עזה נאלצו לנטוש את בתיהם והתברר בלי ספק שהם רואים בהם בית ולא משכן ארעי של פליטים. נראה שהמחנה המתון ושוחר השלום קיים במידה כזו או אחרת בשני הצדדים. הבעיה היא שקיימים גם הציבורים שוחרי הקרב והטרנספר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהמעשים של החמאס מדברים הרבה יותר חזק מהמילים שלהם. (לגבי השאר - נראה לי שחרגתי מהמנדט שלי) |
|
||||
|
||||
כשאני פוגש תל אביבים, זה לא נדיר שהם מדברים איתי, בשיא הרצינות, על חזירי הבר באיזור חיפה. שני הדברים הללו נכונים בו זמנית ואין סתירה ביניהם: 1) לי זה מרגיש שראייתם מוגבלת, מאוד צרה ומוזנת מכותרות עיתונים. 2) הם לא באמת טועים. מה שהם אומרים מבוסס על משהו שבאמת קורה במציאות. |
|
||||
|
||||
זה יותר דומה ללפגוש תל אביבים שיתלוננו בשיא הרצינות על קורקינטים בחיפה1. 1 אני כותב תוך כדי הנחה לא מבוססת על כלום שבחיפה יש משמעותית הרבה פחות קורקינטים מאשר בתל אביב. |
|
||||
|
||||
אם אני צריך לבחור בין עדותו של מהגר לאנגליה לבין עדותו של ג׳ון קליז, לגבי לונדון של היום לעומת הלונדון של פעם, אני נוטה יותר להאמין לעדותו של השני. |
|
||||
|
||||
מה ג'ון קליז אמר? איך זה מתנגש עם העדות שלי? |
|
||||
|
||||
שלונדון כבר לא מרגישה כמו עיר אנגלית. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהוא צודק אבל לא לזה התכוונתי. התכוונתי לטענות שבבלונדון יש הרבה ערבים ולכן מסוכן להיות יהודי בלונדון (ושאוטוטו בריטניה תהפוך למדינה מוסלמית ותהרוג את כל היהודים). |
|
||||
|
||||
תזכורת: זה שמסוכן להיות יהודי בלונדון זה איש הקש (שנראה כמו חמותך) שאתה הכנסת לדיון. אני לא חושב שלונדון היא עיר מסוכנת ליהודים ואם אתה מנסה לשכנע שמסוכן יותר ליהודי להסתובב במקומות מסוימים בישראל מאשר בלונדון, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. בעולם בו רק לפני כמה שבועות רצחו 1400 ישראלים וכמה פעמים ביום אנשים רצים לממ״דים, זאת עובדה טריביאלית שישראל היא מקום מסוכן ליהודים. סכנה ליהודים, זה לא הדבר אליו התכוונתי בכותרת ״לונדוניסטן״. האמת היא שבכלל לא חשבתי על יהודים כשכתבתי את זה. |
|
||||
|
||||
זו באמת תופעה מרתקת, ישראלים בכל העולם מדווחים שלא בטוח שם ורק מחפשים לחזור לישראל... תזכירו לי מתי פעם אחרונה טבחו וחטפו אלפי יהודים בניו יורק? בלונדון? זו לא קריאה רציונלית. ישראל היא, ותמיד הייתה - המקום המסוכן ביותר ליהודים מכל בחינה. העניין הוא, אני חושב, שמבחינה פסיכולוגית יש הבדל גדול מאד בין להרגיש לא בטוח במדינה שהיא שלך לבין להרגיש לא בטוח במקום בו אתה זר. הזרות מעצימה את תחושת חוסר הבטחון עשרות מונים. |
|
||||
|
||||
ומצד שני הרבה ישראלים בשבועות האחרונים לקחו את מטלטליהם וטסו לחו''ל. ניחוש שלי - יותר מאלה שאספו את מטלטליהם בברוקלין ולונדון וחזרו לארץ. |
|
||||
|
||||
לדוגמה כאן, גוגל מממנת לעובדיה הישראלים חודש עבודה ומגורים בחו"ל. |
|
||||
|
||||
1 עכשיו כן. |
|
||||
|
||||
עכשיו גם הבוס שלה הולך הביתה. איך זה שכשכל הדמוקרטיות בעולם מתדרדרות לאי שפיות, דווקא הדמוקרטיה הכי פחות שפויה מצליחה לעשות משהו שפוי? |
|
||||
|
||||
לפי הצ’יף לשעבר: זה לא בגלל שהשפויים יותר שפויים. זה בגלל שיותר שמרנים הפכו להיות פחות שפויים. לכן זה כנראה זמני, אם לא יקרה שינוי אחר. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי סביר. אפילו בשיטה האזורית, איך יתכן שמפלגתו של נייג'ל פארג' קבלה הרבה קולות וזכתה רק ב-4 מושבים (פחות מחצי ממה שצפו לה)? יותר סביר שהקולות השמרנים הלכו לליב-דמס. |
|
||||
|
||||
לא היו הרבה אנשים שהתלבטו בין הליברלים לרפורמה, רפורמה לקחו מצביעים מהמחנה הפופוליסטי של השמרנים וממי שהתכוונו לא להצביע כמחאה. אחרי שבבחירות האחרונות הליברלים הגדילו את מספר המצביעים שלהם וירדו במספר חברי הפרלמנט הם הבינו ששיטת הבחירות לא הולכת להשתנות בקרוב ולכן החליטו לשנות גישה ולהתמקד כמעט רק במחוזות בהם יש להם סיכוי לנצח, וככה בבחירות הנוכחיות הם עלו ב-1% במספר המצביעים אבל יותר משילשו את מספר חברי הפרלמנט. פאראג', לעומת זאת, לא באמת רצה1 למקסם את מספר חברי הפרלמנט של המפלגה שלו2, ולכן הוא התמקד בקמפיין ארצי. 1 גם בגלל שהרבה מהם לא צפויים, גם בגלל שבפרלמנט עם רוב של לייבור כל כך גדול עוד 20 חברי פרלמנט לא יעזרו לא באמת וגם בגלל שהמטרה האמיתית שלו היא להוביל את השמרנים (או לפצל אותן ולהוביל את המחנה הפופוליסטי בשמרנים). 2 שלו במובן המוזר שהמפלגה הזאת היא חברה פרטית (Ltd) עם 15 מניות שלפארג' יש 8 מהם. |
|
||||
|
||||
הה? מפלגה שהיא חברה בע"מ עם מניות שליטה?! באמת מוזר. |
|
||||
|
||||
מישהו כאן כתב " לא שהברקזיט היה הצלחה כל כך גדולה". אני סקרן לדעת מה אומרים בבריטניה על השפעת הברקזיט. לדעתי, מאז הברקזיט קרו דברים כל כך גלובאליים וקטסטרופאליים (ההתחממות הגלובאלית, הקורונה, אוקראינה) שתוצאות הברקזיט טבעו בתוך ים ה"חידושים". בדיוק כפי שאמרו שהברקזיט לא היה הצלחה כזו גדולה (לפחות מבחינת הכלכלה הבריטית) באותה מידה אפשר להגיד שהוא לא היה אסון כזה גדול. אני לא יכול להצביע על איזושהי קטסטרופה כלכלית שאפשר לייחס אותה באופן ישיר ובלעדי לברקזיט. מה אומרים אמצעי התקשורת המסורתיים בשאלה זו? האם יש בבריטניה בכלל תנועה משמעותית הקוראת לחזרה לאיחוד האירופי? |
|
||||
|
||||
קצת קשה לדעת "מה אומרים בבריטניה". אני לא מכיר אדם אחד שהתנגד ומתחרט על זה שהוא התנגד, אבל זה לא אומר שאין כאלה. סקרים אומרים ש-31% חושבים שזאת לא היתה טעות בזמן ש-55% חושבים שזאת היתה טעות. לפי תוצאות הבחירות, השמרנים, רופורמה ו-DUP קיבלו ביחד פחות מ-40%, ונראה לי שגם זה אומר שהציבור בבריטניה לא מתלהב מהברקסיט. ועכשיו התומכים של הברקסיט אומרים שזה בגלל שהמימוש לא היה נכון, כמו קומניזם או סקראם, הרעיון תמיד נכון, רק שכולם מבצעים אותו בצורה לא נכונה. אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל למיטב הבנתי יש בבריטניה הרבה בעיות כלכליות די יחודיות, אינפליציה מטורפת, קפיצה אדירה במחירי האנרגיה, עליה במחירי הדיור, ה-NHS נמצא על סף קריסה ועוד. אני לא יודע אם אפשר ליחס אותן לברקסיט, אבל לא הלכנו לברקסיט בגלל שהבטיחו לנו שלא יהיו קטסטרופות אלא בגלל שהבטיחו לנו שזה ישפר את המצב, בפרט 350 ליש"ט תוספת תקציבית ל-NHS. יש תנועה לחזרה לאיחוד האירופי אבל היא לא משמעותית. למיטב הבנתי, העובדה שלצאת מהאיחוד האירופי היה רגע של טמטום טהור לא אומר שחזרה לאיחוד האירופי יהיה מהלך חכם. אני מניח שזה יהיה יותר משמעותי עוד עשור או שניים - בהנחה שהאיחוד ישכיל להשתנות. |
|
||||
|
||||
350 מיליון לישט, אני מניח |
|
||||
|
||||
אתה צודק, טעיתי. |
|
||||
|
||||
גם אני לא רואה שום מדד כלכלי שאומר משהו חד שמעי לגבי התועלת/נזק של החברות באיחוד אירופי. אבל אני יכול לראות נימוקים טובים, לא כלכליים בטיבם, לבריטי לתמוך בברקזיט. העובדה שמוסדות האיחוד הנבחרים (הפרלמנט, בית הדין) "נשלטים" ע"י מפלגות המתנגדות לאיחוד מלמדת שמשהו יסודי מקולקל במבנים האלו (מזכיר את מצבה של הדמוקרטיה הישראלית שטיפחה את אוייביה מבית). למה שבריטי סביר ירצה להיות קשור לארגונים אלו? עצם העובדה שהבריטים כרגע בלתי תלויים בהחלטות פרלמנט או בית הדין של האיחוד האירופי עשוייה להיחשב בעיני מספיק בריטים כסיבה מספיק טובה לברקזיט. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין אין ''קטסטרופה'' לבין ''אין מדד חד משמעי''... בסופו של דבר, מבחינה כלכלית, הברקסיט הקשה מאד על יחסי המסחר עם השכנה הכי גדולה שלנו (פעם סחורה היתה נכנסת חופשי), הקשה על יחסי המסחר שלנו עם שאר העולם (כל הסכמי הסחר שלנו עם העולם נעלמו בין לילה), הצריך אותנו להקים מערך רגולטורי חדש (והאינטרס של חברות זרות לשתף איתו פעולה קטן בהרבה מהאינטרס שלהם לשתף פעולה עם הרגולטור האירופי), הקשה על מעבר עובדים דרושים מהאיחוד האירופי לבריטניה ומבריטניה לאיחוד האירופי, הקשה על האוניברסיטאות הבריטיות למשוך חוקרים זרים... וכל זה בלי לדבר על צפון אירלנד. האיחוד האירופי לא באמת נשלט על ידי הפרלמנט האירופי, ובטח שלא על ידי אף אחד מבתי הדין. |
|
||||
|
||||
עפ"י סבינה גם בגרמניה המצב לא משהו, אם כי היא מדברת יותר על השרותים הציבוריים (הנה הם מופיעים שוב) מאשר על המצב הכלכלי בפני עצמו. הקשר ברור. מאחר שגם בריטניה וגם גרמניה קלטו המון פליטים בשנים האחרונות, עולה השאלה אם זה מקרי או שהמהגרים מהוים בעיה סוציו-אקונומית רצינית עבור מדינות אלה (אני מודה בבורות בכל הקשור למידע בנושא). |
|
||||
|
||||
נשמע לי די קלוש למצוא קשר בין מה שסבינה מתארת בוידאו (שקשור יותר לבירוקרטיה, תרבות גרמנית וכמה החלטות גרועות של הממשל הגרמני) לבין בעיות המהגרים. משהו אחר הדאיג אותי בוידאו הזה1: כשאזרח גרמני אומר בדאגה ובכנות ״The world isn't afraid of us anymore״ - או... פה התחלתי לדאוג. _______________ 1 סתם נו. לא באמת. https://www.youtube.com/watch?v=uXdtafGdIVM |
|
||||
|
||||
זה הומור יבש במבטא "לא נכון" או שהיא רצינית? נכון שגם גרמניה וגם בריטניה קלטו המון פליטים בשנים האחרונות, אבל גרמניה קלטה פי חמש יותר פליטים מבריטניה בזמן שבריטניה גרמה ליותר מפי חמש פליטים מגרמניה (בשנים האחרונות, ואולי לא רק). |
|
||||
|
||||
אולי גם בצרפת יש רגע של שפיות |
|
||||
|
||||
לעזאזל עם הפסיכים של לה פן והימין הקיצוני ולכן הייתי מבין הכרזה על ״רגע של רע במיעוטו״ ו/או ״הצורך להכנס למיטה עם Strange bedfellows״. אבל רגע של שפיות? באיזה מובן השמאל הקיצוני והמטורלל בצרפת זה סימן לשפיות? איפה בדיוק הצלחת לזהות שפיות בפוליטיקה המשוגעת של צרפת וברחובות הנוטים לבעור שיש להם? מה מהרעיונות הבאים של ז'אן לוק מלנשון הם סימן לשפיות, לשיטתך: - האיחוד האירופי הוא כבר לא הפתרון אלא הבעיה - הליברליזם הכלכלי השחית לגמרי את האיחוד - ישראל היא קולניאליזם - העפת קורבין מהלייבור בבריטניה היא תוצאה של קנוניה יהודית והשפעה של הליכוד בבריטניה - תמיכה ביציאה מנאט"ו - התיחסות אל נאט״ו כאל "כלי לשעבוד לארצות הברית" - האשמת המערב בהתגרות ברוסיה |
|
||||
|
||||
אני רואה סביבי עולם שלם שרק מתחרפן ורק משתגע עם מטורללים והקצנה עם רעיונות מאוד משונים, אבל אנשים מתנחמים כשקבוצת השייכות ה״נכונה״ שלהם מנצחת ולעזאזל אם מדובר בניצחון פירוס. הפוליטיקה כמשחק כדורגל ואנחנו רק צריכים לבחור ללבוש חולצה של שמאל או חולצה של ימין ולקפוץ מהספה ולצעוק ״גול״ כשמבקיעים לכיוון הרצוי. אני אומר: פאק דיס שיט. מה שקרה בצרפת צריך לעורר בחילה בכל מי שחושב שפוליטיקה שפויה (רצוי עם השארת הקיצונים בשוליים) זה דבר חיובי. זה נכון שמנעו מכוח פסיכי עולה להשתלט על המערכת, אבל באיזה מחיר? לי זה מריח כמו נצחון פירוס שיהיה מאוד זמני וזה למה: - או שיצליחו לפרק את הקואליציה של השמאל כדי לבנות משהו ללא קיצוניים (תוצאה - אופוזיציה די גדולה של כוחות קיצוניים מימין ומשמאל והמון אש וונדליזם ברחובות בשנה הקרובה לפני שיחזרו לבחירות). - או שלא יצליחו לפרק את הקואליציה של השמאל ויבנו כזאת עם הקיצוניים (תוצאה - ממשלה לא יציבה ו/או גרירת צרפת למדיניות הזויה של השמאל הקיצוני1 ו/או עוד אש וונדליזם ברחובות בשנה הקרובה לפני שיחזרו לבחירות). מה שזה לא יהיה בצרפת, שפיות זה לא יהיה. מכאן, בביצה המזרח תיכונית בה אני יושב, הדשא של הבריטים נראה ירוק יותר. אצל הבריטים יש לפחות אווירה נעימה יותר של הכרעה ברורה לאחד הצדדים (הזדמנות ללייבור לדלוור בשקט הבטחות בלי תירוצים או להענש על הבטחות שווא בעוד כמה שנים) ומישהו שעומד בראש עם היסטוריה של בעיטה בתחת של קיצוניים מטורללים אל מחוץ למערכת הפוליטית של המפלגה שלו. עם כל הביקורת שיש על האנגלים (ונראה לי שיש כזאת בעיקר לאנגלים) אני חושב שישראל וצרפת יכולים רק לקנא בשפיות (היחסית, כן?) של הפוליטיקה שלהם. _ 1 שכנראה ימשיך לצאת לרחובות להפגין, לשרוף ולשבור, למרבה האבסורד, גם כשהוא חלק מהשלטון. |
|
||||
|
||||
לפוליטיקה הצרפתית תמיד היתה נטיה להגזים - לא צריך לקחת את כל מה שפוליטיקאי צרפתי אומר בכזאת רצינות. בכל מקרה, לא הרעיונות של מלנשון הם השפיות אלא העובדה שהם (מפלגות השמאל-מרכז) הצליחו לשתף פעולה ולמנוע את ראשות הממשלה מברדלה. אם בבריטניה הגוש הפרוגרסבי היה מסוגל לשתף פעולה השמרנים לא היו מנצחים בבחירות האחרונות, אם בישראל גוש ה"שמאל-מרכז" היה מצליח לשתף פעולה נתניהו לא היה מצליח להקים 80% מהממשלות האחרונות שלו. העובדה שמועמדים רבים משתי המפלגות הסירו את המועמדות שלהם אחרי שהם עברו את הסיבוב הראשון על מנת למנוע מפאשיסטים להבחר היא רגע של שפיות שצריך לצלם ולשמור באלבומים. למיטב הבנתי, אין למלנשון רוב ולמיטב הבנתי הממשלה הבאה תהיה ממשלת קואליצית שמאל-מרכז (או שיהיו עוד בחירות). |
|
||||
|
||||
״לא צריך לקחת את כל מה שפוליטיקאי צרפתי אומר בכזאת רצינות״. זה כל כך תשובה של אנשי ימין (שרואים את עצמם כמתונים) כשמדברים איתם על התבטאויות ודעות הזויות של חברים בקואליציות שלהם. ישראל היתה צריכה לקחת אותך ליצג אותה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. לדעתי, כן צריך לקחת ברצינות מה שנבחרים אומרים. גם לבן-גביר ולסמוטריץ׳ אין רוב ובכל זאת השפעתם על כיוון הקואליציה הוא לא זניח. קואליציות עם קיצוניים לא משאירות את הקיצוניים כגורם זניח ובלתי משפיע על מדיניות. ובלי קשר אתה יודע טוב מאוד שלא מדובר רק במשהו שאיזה פוליטיקאי ספציפי ואיזוטרי אמר. הדעות והאידיאולוגיה של השמאל הקיצוני בצרפת ידועות ומוכרות. מן המפורסמות. אתה משתמש במילה שפיות, אבל אני לא משוכנע שאתה משתמש במילה הזאת נכון. אם מותר להציג את מה שקורה עכשיו בצרפת כ״שפיות״, אז אני צריך לבחון מחדש את כל מה שאני חושב או יודע על סצנות בקומיקס של באטמן ב-Arkham Asylum. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שבישראל אין באמת פער בין ההצהרות הקיצוניות של הפוליטיקאים הימנים למעשים שלהם. יש הבדל בין ההשפעה של בן-גביר וסמוטריץ׳ להשפעה המקסימלית שמלנשון יקבל ככל הנראה. בצרפת יש שיטת ממשל שונה לגמרי מהישראלית, את השרים ממנה הנשיא (בהמלצת ראש הממשלה) ומלבד ראש הממשלה שאר השרים אינם חברים בראשות המחוקקת. נראה שלא הבנתי למה אני קורה שפיות. לפי שיטת הבחירות הצרפתית בכל מחוז בחירה יש (מקסימום) שני סיבובים, אם אף מועמד לא זוכה ברוב הקולות בסיבוב הראשון עולים לסיבוב השני שני הראשונים וכל מי שקיבל יותר מ-12.5% מהקולות. בסיבוב הראשון זכו רק 76 מועמדים, 501 מחוזות עברו לסיבוב השני ובאופן נדיר ב-311 מהם היו יותר משני מועמדים (ב-2017 היה רק מחוז אחד כזה). בסיבוב השני מנצח מי שמקבל יותר קולות (רוב מוחלט או לא). בתקופה שבין הסיבוב הראשון לשני פרשו 215 מועמדים הגוש המרכז שמאל והשאירו את אותן מחוזות עם שני מתמודדים (ואת החזית הלאומית בלי סיכוי לנצח). זה, לדעתי, שפיות. הייתי רוצה לראות כזאת בישראל ובבריטניה. |
|
||||
|
||||
כן. ההתארגנות הפוליטית לפני הסיבוב השני היא לכל הפחות מרשימה. לגבי השפיות בצרפת בשנה הקרובה, ימים יגידו. לי זה נראה כמו ניצחון פירוס שככל הנראה (לי) יתגלגל לכאוס ולניצחון סוחף של לה-פן בבחירות עוד שנה/שנתיים. |
|
||||
|
||||
___________ זהו |
|
||||
|
||||
זה פשוט בולשיט. ברוורמן פשוט התחננה כבר שבועיים שיפטרו אותה. זה התחיל ביציאה המוזרה נגד חסרי הבית (lifetime choice). וכשזה לא עבד, היא הפרה בבוטות את הקוד המיניסטריאלי (ראש הממשלה אמור לאשר מאמרי דעה של שרים, ראש הממשלה ביקש ממנה לשנות את המאמר, היא התעלמה) ולא בפעם הראשונה (כזכור, בעצם, אני מניח שזה לא זכור, היא פוטרה מממשלתה של ליז טראסט בגלל שהיא הפרה את הקוד המיניסטריאלי), ובמאמר עצמו, מאמר בו היא יצאה נגד הכפופים לה, היא השוותה את היוניוניסטים בצפון אירלנד לחמאס (לא לפלשתינאים, לחמאס). לא את ה-IRA, מה שמן הסתם היה עובר, לא את השיין פיין, כנראה שגם על זה לא היה קורה לה כלום, את היוניוניסטים. השם שלה השמרנית הוא: "המפלגה השמרנית והיוניוניסטית". יותר מלהגיד: "נמאס לי מלהיות שרה, אני צריכה להיות ראש ממשלה, תפטר אותי בבקשה" היא עשתה את הכל על מנת לקבל את המכתב הזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(יש לך את זה ביותר ארוך ופחות לעניין?) |
|
||||
|
||||
זה לא ארוך וזה לגמרי לעניין. |
|
||||
|
||||
בשביל הפרופורציה - זה לא ארוך. אם באיזשהו שלב הוא מתייחס למשהו שכתבתי, תן קישור לזמן שבו הוא עושה את זה או שתתן את הטיעון. אני לא בטוח שלהקדיש שעה מחיי (סליחה, 58 דקות) להקשיב לקיטורים של פרופ' גודווין זה הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות כרגע. |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי להעלות טיעון ואין לי עניין להתוכח איתך על שום דבר. למה כל דבר חייב להיות ויכוח או טיעונים וטיעוני נגד? העולם זה לא מועדון דיבייט. הוידאו קשור לנושא וחשבתי שיעניין את מי שהנושא עניין אותו או רוצה לשמוע עוד נקודת מבט על מה שקורה ל-Tories (מנוקדת מבטם של אלה שלא נאמנים לאף אחד משתי המפלגות הגדולות) עם קצת קונטקסט מסביב. |
|
||||
|
||||
סליחה, לא הבנתי נכון את התגובה שלך. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאני צריך להתנצל. הייתי צריך להוסיף איזו כותרת קצרה ביחד עם הקישור, כדי שיהיה ברור למה הוא צורף לפתיל ומה יש בו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |