|
||||
|
||||
ובקשר לזה שהבאת את החותנת שלך לפה לבושה בבגדי קש: גם אני עכשיו בגולה ואינני חושש לשלומי או פוחד מגויים אנטישמים. מאוד נחמד פה ואנשים מאוד חביבים. אין לי מושג למה זה קשור. |
|
||||
|
||||
זה קשור לכותרת שנתת (שהיא, פחות או יותר, מה שכל ישראלי מספר לי על לונדון כל פעם שאני בישראל). |
|
||||
|
||||
אתה יכול לספר לנו משהו מן העיתונות האנגלית: איך הם מסבירים את החוצפה של ה"עולים החדשים" הערבים המבזים הן את הסובלנות ואת האינסולריזם הבריטי הידוע שהעניק להם מקלט אירופי בחיקו ומפגינים בעד מיני דמויות שחורות המתרוצצות ברצחנות על מיני גבעות רחוקות שדמן לא נודע באי המחכותי וכל זה עוד ביום הזיכרון לחללי מלחמות העולם? אפילו יחסית לצרפתים, הסובלנות הבריטית כלפי מוסלמים היא יוצאת מן הכלל. האם לא עוברת גם בציבוריות הבריטית הלא אולטרה לאומנית, המחשבה שאולי עשו מקח טעות כאשר אפשרו לספינות הקולוניאליות שלהם ליבא לאי שלהם מהגרים מוסלמים? OK, נראה שרוב הלונדונים מתיחסים להפגנת המוסלמים כפי שהתל אביבים מתיחסים למרתון ת"א ובכל זאת? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה יכול לקרוא את העיתונות האנגלית כמוני. יש מי שרואים במהגרים כחצופים, אני לא חושב שזה סנטימנט נפוץ מחוץ לימין הקיצוני, ונראה לי שכשהוא קיים הוא מופנה גם ליהודים וקתולים ולא רק למוסלמים. רוב המפגינים לא הפגינו "בעד מיני דמויות שחורות...", למיטב הבנתי ההפגנות הן בעד הפסקת אש. יום שבת היה ה-11 לנובמבר (ב-11:11 נכנסה הפסקת האש של מלחמת העולם הראשונה לתוקף), נכון שזה מתפקד כיום זיכרון לחללי מלחמות העולם, אבל לרוב עדיין קוראים לו "Armistice Day" - יום שביתת הנשק - ולכן מצעד עבור שביתת אש ביום הזה נראה לרוב האנגלים הגיוני. בנוגע לציבוריות הבריטית - אני לא בטוח כמה אתה מכיר את הסיפור עם המאמר של סואלה ברוורמן. אני חושב שהוא יכול ללמד כמה דברים על מה שהיא חושבת שהציבור שלה חושב. אני מקווה שהם במיעוט. למיטב הבנתי המצעד לא היה הפגנה של מוסלמים, בכל הסרטונים שראיתי היו בו הרבה מאד לא מוסלמים (ואין לי ספק שהיו בו הרבה יותר יהודים, גם במספרים מוחלטים וגם יחסית לסך כל המפגינים, מאשר בהפגנה בצד השני). יש הבדל בין מרתון תל אביב להפגנות, מרתונים או מצעדים בלונדון. רוב האנשים שצריכים להגיע ממקום למקום במרכז לונדון (=כל מי שאני מכיר) משתמשים בתחבורה ציבורית. לרוב זה כולל רכבות (עיליות ותחתיות) שלא נחסמות לתנועה בגלל מצעדים או הפגנות. לכן נראה לי שההשפעה של מרתונים, הפגנות או מצעדים על חיי היום יום בלונדון משפיעים הרבה פחות מבתל-אביב. |
|
||||
|
||||
תודה. זה בערך עונה על מה שבקשתי. יחד, עם זאת האם אתה בטוח שההטיות פוליטיות המאד שמאליות שלך (אני צודק?), אינן מטות משהו את הדיווח העובדתי? אתה בטוח שהאנגלי הממוצע אינו מבדיל בין תמיכה בעצמאות פלשתינית לבין תמיכה בארגון טרור איסלמיסטי פסיכופטי? הרי האנגלים שמעו על סלמן רושדי? אני מקבל את התיקון שלך שמאות האלפים מן הסתם הפגינו נגד רצח של 4000 ילדים בעזה ולא בעד רצח של 1400 ישראלים. אבל לסיסמה פלסטין חופשית מן הים לנהר, יש משמעות? לא? אני בכלל שאלתי על הלונדונרים העומדים מן הצד ולא על אלו שהפגינו. האם הם לא מרגישים שמערבים אותם בעניין שאינו נוגע להם באותו גיהינום בלקני המכונה המזה"ת? אני פשוט חושב על מה שקרה כאן במהומות שפרצו כאן בין תומכי למתנגדי המשטר באריתריאה. הלך הרוח הכללי כאן (לפחות שלי) היה שמוטב להיפטר מכל הקהילה הזו כאחד וישא"ק. אתה באמת משוכנע שרוב המפגינים היו בריטים ותיקים ולא מהגרים ערבים? האם השמאל הבריטי עד כדי כך אויל שאינו יודע להבחין בין העם הפלשתיני בכלל לבין מפלגת החמאס האיסלמיסטית-פסיכופטית? אני קצת שמעתי על יהודי בריטניה ואני יכול להבין שלחלקם יש סיבות טובות להביט בעין עקומה על ישראל. (למען האמת את הטענה על יהודים רבים שמפגינים למען עזה ראיתי ב-CNN לגבי ניו יורק, כך שאתה לא נשמע לי מנותק מהמציאות). אבל האם באמת יש כל כך הרבה יהודים בריטים, שהם גם שמאל רדיקלי וגם לא שמעו על האיסלם הפונדמנטליסטי, על דאעש ועל חמאס וגם מוכנים להסתכן בהפגנה שבה ישחטו אותם ככבשים טקסיות למנחה. הרי לשם כך לא צריך חצי מיליון חובשי כיפות מזוקנים וצמאים לדם הקורבן. די בכמה עשרות כאלו. אני למשל לא חושב שכל ערביי סכנין הם שונאי יהודים רצחניים. ועדיין אני לא מסתובב שם, כי אני סבור שיש שם אחד או שניים כאלו ואני לא חייב להיות שם. יש לי הרגשה שבהפגנה של 300,000 מוחמדים מצלמים את חמשת היהודים שבחרו להשתתף בה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהדעות שלי מטות את המציאות אותה אני רואה. למיטב הבנתי אין הרבה תמיכה בחמאס בבריטניה. מארגני המצעד הצהירו שהוא בעד הפסקת אש ולא מצעד תמיכה בחמאס. אני יודע שככה הציגו אותו בישראל (וביעתוני הימין בבריטניה ובעולם) אני לא בטוח שזאת הצגה נכונה. מתברר שלסיסמא: "פלסטין חופשית מן הים לנהר" יש הרבה משמעויות ויש עליהן ויכוח די גדול (ולא מעניין). הלונדונים רגילים להיות מעורבים בכל העולם. לא ספרתי, אבל זה הרושם שקיבלתי. יש בשמאל הבריטי הרבה מאד אווילים (בכלל, יש בבריטניה הרבה מאד אווילים), אבל למיטב הבנתי הם כן מבדילים בין העם הפלשתיני לבין החמאס, ובגלל זה הם לא הפגינו בעד החמאס. באופן מסורתי, יהודים (לא אורתודוקסים לרוב) מהווים חלק חשוב מהשמאל בבריטניה. כמו ברוב העולם. בוודאי שהם שמעו על האיסלם הפונדמנטליסטי. אני מניח שהם פשוט חושבים שלא כל הפגנה למען הפסקת אש היא הפגנה עבור החמאס (בגלל שנראה לי שהם כן מבדילים בין העם הפלשתיני לבין החמאס). |
|
||||
|
||||
"פלסטין חופשית מן הים ועד הנהר" אומר דבר פשוט מאד: אין מקום למדינת ישראל. בין אם המפגינים מודעים לכך או לא, זה אומר תמיכה בחמאס ולא ברש"פ. בדיוק כפי שתמיכה בהתנחלויות פירושה תמיכה בימין ולא בשמאל. בכל מקרה די ברור כי הצד הישראלי מקבל הצגה עלובה למדי באמצעי התקשורת הבריטיים. למן היום הראשון, כאשר כאן עוד התבסמו מן הפרסום הרחב והמפורט שקבל הטבח בעוטף, שמתי לב שהעמדה של רשתות הנחשבות מהימנות (CNN, SKY) היא מאד פרו-פלשתינית. לא ראיתי שם דוברים של חמאס בכלל. כל הדוברים הפלשתינים היו מהרשות או פרופסורים ועיתונאים פלשתינים העובדים באוניברסיטאות ומכונים אירופאים. הללו התנערו באלגנטיות מכל קשר לחמאס והאריכו דברים על המצוקה הפלשתינית שהיא לדבריהם הרקע לטבח של החמאס. בשום מקום לא נתקלתי במישהו המבצע calling the bluff. אם אתה מדבר בשם עזה, אתה לא יכול לנתק אותה מן החמאס. משל יוסי ביילין היה מדבר בשם ישראל. אני עדיין לא מוכן להתמסר למסר שלך. אני לא יכול לקנות את ההיתממות ההומאניטרית של המפגינים. הם נראים לי די חמאסטאנים. אבל יש כאן נקודה שחייבים לעמוד עליה. כאשר המלחמה על עזה גובה את חייהם של 4000 ילדים עזתיים (לפי משרד הבריאות הפלשתיני), יש כאן שאלה כיצד צבא המתיימר להפריד בין חמושים ללא חמושים, מגיע למספרים האלו. יש כאן טיעונים שהאדם מן הרחוב מסרב לעסוק בהם. האם מספר הנרצחים משקף את חללי הנפלים הפלשתיניים? האם הדרך היחידה לכבוש עיר ערבית היא להרוס אותה מן היסוד? (כפי שעשה צה"ל בעזה והצבא האמריקני במוסול). לי באופן אישי אין ספק שמי שנושא באחריות לרצח 4000 הילדים הוא החמאס. הם פתחו באקט של טרור ג'יהאדי התאבדותי שנועד לזעזע את הסטאטוס קוו העזתי ולפתוח את שרשרת ההתפתחויות שבסופן חיסול מדינת ישראל. ברגע בו בחרו את הבחירה הזו הם חרצו את גורל הילדים למוות ולא חשוב מי בדיוק לחץ על ההדק. האם באותה מידה, אני יכול להיות סמוך ובטוח שהמספר הנורא הזה הוא המינימום האפשרי ומפקדי צה"ל שמרו על טוהר הנשק וזכרו שגם בשדה הקרב יש מי שמעורב ומי שלא מעורב? אני לא יכול להגיד זאת. נראה לי שסקטורים מסויימים בישראל מקבלים חינוך חמאסטני בין אם הדבר קורה בבית הספר, במפלגה או בבית. |
|
||||
|
||||
הם אומרים שהכוונה שלהם שונה. אם הם היו שואלים אותי הייתי מציע להם לשנות סיסמא. אם אתה שואל אותי הייתי מציע לך להתעלם מססמאות. אני חושב שאפשר לדבר בשם העזתים ובו בזמן לא לדבר בשם ממשלת החמאס. יובל נח הררי מדבר הרבה בתקשורת באנגלית, ודי ברור שהוא לא מדבר בשם ממשלת ישראל (מה גם, שמתברר שהתמיכה של החמאס בעזה, לפני השביעי באוקטובר, היתה בערך כמו התמיכה הישראלית בבן גביר). אחריות היא כמו פרסי פוליצר - תמיד אפשר לחלק עוד. אני לא מכיר נארטיב סביר שלא מטיל אחריות מלאה על החמאס. אחרי הכל, גם אם קונים את הנארטיב האנטי ישראלי במלואו, והישראלים הם באמת כל הדברים הרעים שאומרים עליהם, איזה הגיון יש בללכת ולדקור את הדב הישן? ולמה לדאוג למליון טילים ולא לדאוג למקלט אחד כשאתם ישנים ליד דובים? זאת אכזריות לשמה. מצד שני, ואני יודע שזה לא משהו ששומעים יותר מידי בישראל, נראה לי הגיוני שגם לישראל יש אחריות מסויימת. לא רק ישירות להרג והנסיונות הלא-תמיד-משכנעים להמנע מהרג, אלא בצמיחת החמאס. ולא רק במזוודות הדולרים וההימור על החלשת הרשות הפלשתינאית, אלא בחסימה של כל נסיון לגיטימי להעלות את המצוקה של הפלשתינאים בצורה לא אלימה. |
|
||||
|
||||
אני מן הסתם לא באמת מבין בצורה טובה את הגורמים הפועלים באנגליה, אבל זה פועל גם להיפך. קשה מאד להבין מלונדון את המציאות המסוכסכת והפרדוקסלית של ישראל ושכנותיה. הדוגמה של יובל נח הררי היא טובה. תאר לעצמך שישראל היתה מיוצגת רק ע"י נח הררים למיניהם ולא ע"י חוטובלי ובנטים למיניהם. אתה מבין שזה היה נותן תמונה מאד "חיובית" של ישראל? ישראל היא מקרה קשה של מאניה-דפרסיה ולכן אני מציע לא לקנות עם העור והקרביים את התזה על נתניהו שגידל וטיפח את החמאס. המזימה הצינית והמרושעת של הימין להרוס את הרש"פ היא באמת מיסודות האידיאולוגיה של הימין. אבל לקשר את זה לטיפוח החמאס זה יותר קשור לשוליים הסהרוריים חובשי הכיפה ומסביב לבית בבלפור. המנוול יגיד לך שהרעיון לאלף את החמאס הוא של אהוד ברק ובני גנץ לא פחות משלו. אני חושב שמדובר בניפוח היסטרי של חוכמת בדיעבד. מי שמקבל את ההנחה שאי אפשר להלחם בכולם כל הזמן, מבין שהניסיון לחיות עם החמאס היה סביר לזמנו. בשנים האחרונות ובפרט מאז עסקת שליט, היה ברור שלא יהיה מנוס מכיבוש עזה ומיטוט שלטון החמאס. מה שהיה חסר זה נסיבות שיצדיקו בציבוריות הישראלית את המחיר. בא הפיאסקו של טבח 7.10 וספק את הנסיבות האלו. כל השאר הוא קנאות יתר ושמחת המעשה של אלו שעדיין לא הבינו שהמנוול כבר אינו הסיפור. הסיפור הוא המאבק ב-64. אני גם לא קונה במחירת חיסול את התיאור של "חסימה של כל נסיון לגיטימי להעלות את המצוקה של הפלשתינאים בצורה לא אלימה". הביטוי שנשמע הרבה בהקשר הזה הוא "כלא באויר הפתוח". אני לא חושב שזה מתאר באופן מהימן את המציאות. כל מסגרת מדינית היא באופן מסויים "כלא באויר הפתוח". לישראל, אפילו לזאת של המנוול, אין עניין בהטלת מצור על רצועת עזה. המצור היה תוצאה ישירה של התוקפנות של החמאס והניסיונות הבלתי פוסקים שלו להצטייד בנשק ולפגע בישראל. גם הניסיון הפלשתיני לתאר את הרצועה כמחנה פליטים אחד גדול, קרס, כאשר תושבי העיר עזה נאלצו לנטוש את בתיהם והתברר בלי ספק שהם רואים בהם בית ולא משכן ארעי של פליטים. נראה שהמחנה המתון ושוחר השלום קיים במידה כזו או אחרת בשני הצדדים. הבעיה היא שקיימים גם הציבורים שוחרי הקרב והטרנספר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהמעשים של החמאס מדברים הרבה יותר חזק מהמילים שלהם. (לגבי השאר - נראה לי שחרגתי מהמנדט שלי) |
|
||||
|
||||
כשאני פוגש תל אביבים, זה לא נדיר שהם מדברים איתי, בשיא הרצינות, על חזירי הבר באיזור חיפה. שני הדברים הללו נכונים בו זמנית ואין סתירה ביניהם: 1) לי זה מרגיש שראייתם מוגבלת, מאוד צרה ומוזנת מכותרות עיתונים. 2) הם לא באמת טועים. מה שהם אומרים מבוסס על משהו שבאמת קורה במציאות. |
|
||||
|
||||
זה יותר דומה ללפגוש תל אביבים שיתלוננו בשיא הרצינות על קורקינטים בחיפה1. 1 אני כותב תוך כדי הנחה לא מבוססת על כלום שבחיפה יש משמעותית הרבה פחות קורקינטים מאשר בתל אביב. |
|
||||
|
||||
אם אני צריך לבחור בין עדותו של מהגר לאנגליה לבין עדותו של ג׳ון קליז, לגבי לונדון של היום לעומת הלונדון של פעם, אני נוטה יותר להאמין לעדותו של השני. |
|
||||
|
||||
מה ג'ון קליז אמר? איך זה מתנגש עם העדות שלי? |
|
||||
|
||||
שלונדון כבר לא מרגישה כמו עיר אנגלית. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהוא צודק אבל לא לזה התכוונתי. התכוונתי לטענות שבבלונדון יש הרבה ערבים ולכן מסוכן להיות יהודי בלונדון (ושאוטוטו בריטניה תהפוך למדינה מוסלמית ותהרוג את כל היהודים). |
|
||||
|
||||
תזכורת: זה שמסוכן להיות יהודי בלונדון זה איש הקש (שנראה כמו חמותך) שאתה הכנסת לדיון. אני לא חושב שלונדון היא עיר מסוכנת ליהודים ואם אתה מנסה לשכנע שמסוכן יותר ליהודי להסתובב במקומות מסוימים בישראל מאשר בלונדון, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. בעולם בו רק לפני כמה שבועות רצחו 1400 ישראלים וכמה פעמים ביום אנשים רצים לממ״דים, זאת עובדה טריביאלית שישראל היא מקום מסוכן ליהודים. סכנה ליהודים, זה לא הדבר אליו התכוונתי בכותרת ״לונדוניסטן״. האמת היא שבכלל לא חשבתי על יהודים כשכתבתי את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |